סדרת שיעורים בנושא: בעל הסולם - undefined
בעל הסולם. שמעתי, לד. יתרון ארץ בכל הוא
שיעור 3|29 יוני 2020
לכל השיעורים בסדרה: בעל הסולם. שמעתי, לד. יתרון ארץ בכל הוא
שיעור בוקר 29.06.2020- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
בעל הסולם, "שמעתי" מאמר ל"ד:
"יתרון ארץ בכל הוא" – קטעים נבחרים מה מקורות
אנחנו רואים מיום ליום עד כמה האנושות מאבדת סבלנות, עד כמה היא נמצאת בחוסר אונים, עד כמה רמת העצבים, רוגז, חוסר אונים עולה. ובאמת, קשה לנו להרגיש במקום האנשים האלו, להזדהות איתם לגמרי, כי אנחנו בכל זאת מקבלים איזו תמיכה, ראייה לעתיד מה שצריך להיות, סיבתיות למה שקורה, שזה הכול כדי להביא אותנו לדרגה יותר גבוהה. אצלם מה שקורה זה כאילו להוריד את כולם לתהום. איך ההורים דואגים לילדים, בשביל מה ילדנו אותם, בשביל מה דאגנו כל החיים האלו, מה קורה היום, עכשיו, העולם ממש הולך להיהרס ממש לפנינו. אני מקבל כאלו אימיילים וטלפונים מאנשים שממש נקרע לי הלב. תתארו לעצמכם עד כמה הם מרגישים שהעולם שהיה כל כך יפה וטוב, לפני שנה, לפני חצי שנה, מה קרה לו? עכשיו מדברים על זה שעוד מעט יהיה ממש הרס כללי, שלא יהיה מזון, אנחנו מתקרבים לתקופת הסתיו והחורף.
אנחנו צריכים לעזור לכל האנושות להבין שהדברים האלה הם לא קורים כדי להעניש אותנו, אין עונש, זה בכלל לא עונש. הבורא אומר "בראתי יצר הרע", והכול קורה בעקבות היצר הרע. אלא אנחנו רק צריכים לעשות, כשליחי הבורא בעולם הזה, את העבודה שלנו, להסביר לכולם, לספר לכולם מה קורה, בשביל מה, למה. איך אנחנו דווקא על ידי זה שמקבלים את המסר הזה בצורה נכונה מגיבים עליו בצורה נכונה, עד כמה אנחנו יכולים להפוך בקלות את העולם הזה לעולם הטוב. והאמת שאין לנו ברירה, אלא או שאנחנו נעשה את זה בדרך טובה, תורה, או בדרך ייסורים, בדרך עונשים. לכן בואו רק נדע שיש לנו כאן יכולת לסייע לטבע וזו העבודה שלנו.
דווקא עכשיו כשסימני וירוס הקורונה הזה מתחזקים, וזה מגיע כאילו לגל שני, ויהיו עוד גלים והרבה יותר קשים, אנחנו צריכים כאן באמת לראות איך אנחנו כאן יכולים לסייע לאנושות. כולנו יחד להבין מטרתיות, סיבתיות, הכרחיות של כל הפעולות האלה. שזה הכול נעשה מהטבע של הבורא הטוב ומיטיב שדווקא מקדם אותנו לדברים הטובים, רק אנחנו באגו שלנו ששקועים בו כל כך עמוק, לא מסוגלים להרגיש את המגמה הזאת כמגמה טובה. אבל בצורת "איש את רעהו יעזורו", שאנחנו נעזור אחד לשני, נסביר היטב עצות ועוד ועוד כל אחד לאחרים מה קורה כאן באמת, אז ממצב ש"עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו", נגיע למצב שאנחנו כן נשמע וכן נראה. ואז האנושות תשמח במה שהבורא עושה איתה, והבורא ישמח בזה שאנחנו עושים את העבודה שלנו בנאמנות.
בבקשה, בואו נחשוב על זה, בזמן הלימוד במיוחד, על התפקיד שלנו, איך קיבלנו מהבורא זכות להיות בהבנה קצת, בהרגשה קצת, להיות החלק הקדמי של התהליך, ושאנחנו חייבים לספר את זה ולהסביר את זה ולעזור לכולם. אתם תיראו עד כמה זה יעזור לכם, מיד נקבל גם מקהל שאנחנו מסבירים לו וגם מהבורא, משני הכיוונים האלה נקבל תמיכה ונמשיך קדימה.
נמשיך בינתיים בפסוקים שלנו, "יתרון ארץ בכל הוא".
קריין: שמעתי ל"ד. ציטוט מספר 5.
"כל צורה מראה על צורה השניה. נמצא לפי זה, שכל הירידות שהאדם מרגיש, שבא לידי פירוד, ניתן לו הזדמנות להבחין בין דבר והפוכו. זאת אומרת, שמהירידות האדם צריך לקבל הבנה מהו התועלת מהעליות. אחרת לא היה אפשרות להאדם להעריך את חשיבות, מזה שמקרבין אותו מלמעלה, ונותנים לו את העליות. ולא היה לו היכולת להוציא את החשיבות את מה שהוא היה יכול להוציא. כדוגמת, שנותנים להאדם לאכול, ואף פעם לא טעם טעם של רעבון. נמצא, שהירידות, שהוא זמן הפירוד, גורם לו חשיבות להדבקות שבעליות. והעליות גורם לו בחינת שנאה להירידות, שמביא לו הפירוד. כלומר, שאינו יכול להעריך את גודל הרע שיש בהירידות. היינו, שהאדם מדבר חס ושלום רע על ההשגחה, ואינו מרגיש אפילו על מי הוא מדבר רע, שידע שהוא צריך לעשות תשובה על דבר חטא גדול כזה, שזה נקרא שמדבר חס ושלום לשון הרע על הבורא. ובהאמור יוצא, שדוקא בזמן שיש לו הב' צורות, אז הוא מוכשר להבחין את המרחק, מה שיש בין אחת לחברתה, "כיתרון האור מתוך החושך". שרק אז הוא יכול להעריך ולהחשיב את ענין הדביקות, שעל ידה יכולים להשיג את הטוב ועונג, שישנו במחשבת הבריאה, שהוא רצונו להטיב לנבראיו."
(בעל הסולם. שמעתי. מאמר לד. "יתרון ארץ בכל הוא")
טובה גדולה עשה לנו הבורא בזה שברא את ההסתרה, אחרת היינו בפנים ממש מקללים אותו, מזלזלים בו, היינו מדברים עליו בגנאי על כל מה שמרגישים. וההסתרה על זה שהוא קיים, ש"אין עוד מלבדו" ו"טוב ומיטיב", ההסתרה על זה היא עוזרת לנו לגדול. עד שאנחנו על ידי הבחירה באמונה למעלה מהדעת, נגיע למצב שאנחנו כן מקבלים את שליטת הבורא טובה, כמו שכתוב "יתרון ארץ בכל הוא". זה מה שאנחנו צריכים לעשות.
מה יש כאן להוסיף? תקרא עוד פעם.
קריין: שוב קטע מספר 5.
"כל צורה מראה על צורה השניה. נמצא לפי זה, שכל הירידות שהאדם מרגיש, שבא לידי פירוד, ניתן לו הזדמנות להבחין בין דבר והפוכו. זאת אומרת, שמהירידות האדם צריך לקבל הבנה מהו התועלת מהעליות. אחרת לא היה אפשרות להאדם להעריך את חשיבות, מזה שמקרבין אותו מלמעלה, ונותנים לו את העליות. ולא היה לו היכולת להוציא את החשיבות את מה שהוא היה יכול להוציא. כדוגמת, שנותנים להאדם לאכול, ואף פעם לא טעם טעם של רעבון. נמצא, שהירידות, שהוא זמן הפירוד, גורם לו חשיבות להדבקות שבעליות. והעליות גורם לו בחינת שנאה להירידות, שמביא לו הפירוד. כלומר, שאינו יכול להעריך את גודל הרע שיש בהירידות. היינו, שהאדם מדבר חס ושלום רע על ההשגחה, ואינו מרגיש אפילו על מי הוא מדבר רע, שידע שהוא צריך לעשות תשובה על דבר חטא גדול כזה, שזה נקרא שמדבר חס ושלום לשון הרע על הבורא. ובהאמור יוצא, שדוקא בזמן שיש לו הב' צורות, אז הוא מוכשר להבחין את המרחק, מה שיש בין אחת לחברתה, "כיתרון האור מתוך החושך". שרק אז הוא יכול להעריך ולהחשיב את ענין הדביקות, שעל ידה יכולים להשיג את הטוב ועונג, שישנו במחשבת הבריאה, שהוא רצונו להטיב לנבראיו."
(בעל הסולם. שמעתי. מאמר לד. "יתרון ארץ בכל הוא")
יש לנו כאן תרופה בטוחה, בדוקה, מנוסה, נגד כל דבר, כולל ודאי אותו הווירוס המסכן הזה. זה פשוט, בואו נייחס הכול לבורא, ומיד כל דבר שאנחנו מייחסים אליו, באמת מייחסים אליו, הוא הופך להיות לטוב, ומדרך הטוב להיטיב. זאת אומרת מה ששייך לנו רק, זה שעל פרט ופרט שמתגלה עלינו ההשגחה כלא טובה נגיד, בגלל היצר הרע שבנו, שהיא מתהפכת מטובה לרעה, אנחנו צריכים רק להגיד "עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו". וכן, זה גילוי הבורא, אבל בי זה קורה מפני שאני הפוך.
בואו נעזור זה לזה כך שאנחנו נרגיש שנמצאים דווקא בעולם הטוב. איך? באמונה למעלה מהדעת. אם אין עוד מלבדו ואני מקבל מהבורא, לא יכול להיות שזה רע. בואו נתאמץ יחד ונרגיש שזה לא רע אלא שזה טוב. לא להיות בתוך ההרגשה אלא בתוך ההכרה. זאת אומרת עד כמה חשוב לי לא להרגיש מה שאני מרגיש אלא להרגיש ממי אני מקבל, ואז הגדלות ממי שאני מקבל תכסה לי את מה שאני קודם הרגשתי רע. זה נקרא "על כל הפשעים תכסה אהבה".
שאלה: אני שמעתי ממך שאנחנו יכולים להיות בקשר עם הבורא לפי המצב שבו אנחנו נמצאים. אני מתחיל להגיד עליו דברים לא טובים. מה זה המצב הזה בעצם, איך אתה עולה מזה שאתה מקלל את הבורא, כדי להפוך להיות אקטיבי?
אני לא חושב שלהאשים את הבורא בזה שאתה מרגיש לא טוב זה דבר נכון, קודם כל זו גישה לא נכונה מלכתחילה. הוא ברא אותך הפוך, מתוך שרק מהפכיות אתה יכול להרגיש אותו. משתי הצורות האלה חושך ואור אתה יכול להרכיב את צורה המציאות, ואז להרגיש שאתה קיים ובאיזו מציאות אתה קיים. עכשיו אתה נמצא כמו מתוך חלום, כמו שכתוב "היינו כחולמים". אלו שיוצאים מהמסתור, יוצאים מההסתרה הם אומרים "היינו כחולמים", אז מה אנחנו יכולים להגיד? אנחנו צריכים כמה שיותר להשתדל להתפטר מהתרדמה.
זה יבוא, עוד יום, עוד יום, אפילו עוד חודש ועוד חודש, אבל אנחנו כולנו נמצאים בדרך ויום יום עושים צעדים קדימה.
שאלה: בהתאם למה שאמרת בתחילת השיעור על מה שמצפה לנו בזמן הקרוב, שצריך להסביר לעולם ולעזור לחברים להצדיק את כל זה, ולראות את זה באמונה למעלה מהדעת, השאלה היא, מובן שאנחנו צריכים להסביר את זה לעולם, אבל איך לעזור לחברים? אני מאוד דואג למשל לחברי העשירייה שלי, עבור החברים בכלי העולמי, איך לעזור להם? אולי בתפילה, אולי בצורה גשמית כלשהי, להכין אותם איכשהו?
אני צריך להראות לחברים התרוממות, הרגשה שיש לי מצב רוח, שיש לי ביטחון, שאני מחבק אותם ומזה אני מקבל את הביטחון ומצב רוח ושאני אז לא מפחד מכלום, לתת להם דוגמה למה שצריך להיות.
תלמיד: אני משתדל לתת להם דוגמה וביטחון, מה עוד? אולי להתארגן איכשהו בצורה חומרית?
אני מפחד שאם אתם תתחילו להתעסק במשהו גשמי אז אתם תהיו שקועים שם ותשכחו את העיקרון הרוחני, לא כדאי, בינתיים רק לתת להם יותר ויותר הרגשת הביטחון מתוך החיבור שיש לך.
תלמיד: ואם אנחנו מדברים על כל העולם?
גם כל העולם צריך כך להרגיש עליך, למה רע? אין שום דבר רע, רק טוב, מה הבעיה? שום דבר, תראו עד כמה שטוב, תראו מה שהבורא עושה איתנו, הוא לוקח אותנו וסוחב אותנו למצב הטוב, תראה להם את זה, שיש לך מלא ביטחון ואתה עושה את זה ותתחילו לראות בתוך הביטחון הזה, ביטחון זה אור האמונה, בטחון זה אור החסדים, אתם תתחילו לגלות שם את העולם הרוחני.
תלמיד: איך להעביר להם את אותה הרגשה של ביטחון?
אתה יכול, כי הם מכבדים אותך. ואתה חייב לעשות את זה.
שאלה: אנחנו רואים כמה קשה לנו לראות שהוא טוב ומיטיב או לראות את הדברים מעל הדעת.
זה מצוין שזה כך. כי נותן לנו הזדמנות לקבל אותו באמונה למעלה מהדעת, בכוח השפעה ולא ברצון לקבל.
תלמיד: אני מבין את זה שזה יתרון בשבילנו אבל במסר שלנו לעולם איך אנחנו יכולים להביא את המסר הזה בצורה נכונה לעולם?
אל תסביר את זה לעולם בצורה כזאת, קצת, שלא יחשבו שאתה הזוי במשהו, אבל לעולם אין ברירה, אתם עוד תראו מה שיהיה. בלי שהם יתפסו אותנו, יחזיקו בנו, לא יהיה להם במה לאחוז ואז החיים הם יהיו ממש ללא שום עתיד, ללא שום מענה, ממש מסכנים. לכן אנחנו צריכים מיום ליום לדבר בצורה יותר ויותר ברורה, מובנת, בטוחה, ולתת להם מקום לאחוז איתנו. ואתה תראה. יכול להיות שהם יצעקו לא, לא רוצים, זה כמו ילדים קטנים, אבל אחר כך מאין ברירה יבואו ויחפשו במה לתפוס אותנו, להיות לידנו. אין לעולם איפה עוד להיות.
אתם לא יודעים מה מחכה לנו, אתם תראו מה שכותבים כולם, מה עם המצב הפיננסי, מה עם המזון, מה עם מכות האקלים, מה כל הדברים האלה מה שקורה. ומיום ליום כביכול זה מצטבר. אז אתם צריכים להביא ביטחון, אבל לא סתם ביטחון, אלא למה אנחנו כך אומרים, כי אנחנו רואים את המגמה שזה הכול כדי להביא אותנו להזדהות עם הבורא, להתקרב לחיבור בינינו, לטוב, למיטיב. תתחיל להסביר אתה תראה מאין ברירה, וודאי שמאין ברירה, לא מבחירה טובה, אם היה להם כל טוב לא היו מסתכלים עלייך, אבל הבורא מסדר לך כאלו דברים בעולם שכל העולם ירוץ אלייך. זה כמו ילד קטן שכבר אין לו מה לעשות אז הוא בבכי מגיע לאימא וככה נדבק אליה.
שאלה: במאמר הזה מה זה אומר שהוא מקלל את הבורא?
זה תמיד ככה קורה. "אין צדיק בארץ", בתוך הרצון שלו, והרצון כל פעם מתחדש, "אשר עשה טוב ולא יחטא". מה זאת אומרת אשר עשה טוב ולא יחטא? שתמיד הוא מתחיל מחטא, כי זה רצון חדש, לא יודע, לא מבין, לא מכיר, תמיד. אם אחר כך הוא מגיע לטוב תדע שבהתחלה הוא היה ברע.
תלמיד: לאחרונה בקבוצה שלי דיברנו על לשון הרע בקבוצה, חבר כנגד חבר, זה יצר הרבה בעיות, ומצאנו מאמר של רב"ש, מאמר י', שמדבר על לשון הרע. איך לשון הרע בין החברים יכולה לגרום ללשון הרע כנגד הבורא. הרב"ש בצורה מאוד יפה במאמר הזה דן בזה ואני מאוד ממליץ שנלמד אותו, אפשר ללמוד הרבה מהמאמר הזה לגבי איך להביא לחיבור בקבוצה, בעשירייה וגם באנושות, כי האנושות היא סובלת מאוד מלשון הרע.
אנחנו נכין את המאמר ונלמד אותו. תראה, אני אגיד לך, התפתחות לשון הרע זה הכרחי שאנחנו כך דרכו יכולים להכיר את הטבע שלנו, לכן זה צריך להיות כך, זה צריך להיות. ונלמד את המאמר. אבל לשון הרע זה כל הרע שבנו. שאני מדבר על האחרים, על הבורא, על העולם, על הכול, מקלל את כולם בגלל שאני מרגיש רע.
שאלה: הייתי רוצה לחזור לתחילת השיעור שבו הבהרת מהי ההרגשה שתהייה לאנשים, זה ממש שם אותנו בין לבין, והחיסרון הזה איך לגשר על הפער בין מה שאנחנו אומרים ומה שהחברים יכולים לעכל. והשאלה שלי איך אנחנו הלכה למעשה נפעל, האם אנחנו צריכים להעביר את הדברים כמו שאנחנו מדברים בינינו או שאנחנו מעבירים להם שברגע שהם יתחברו ביניהם אז הם ימצאו לזה פתרון, איך אנחנו בדיוק ניגשים לעניין?
זה דבר הדרגתי שאנחנו צריכים לפתוח אותו. אבל להעביר לכל מי שרוצה לשמוע, שבמידה שאני מכבד את האחרים, מתקרב אליהם, משתדל להיות איתם יחד, במידה הזאת אני מתקן את העולם וכך אנחנו נגרום לזה שווירוס הקורונה יעלם, זה דבר ברור, כך צריך להיות. לא יכול להיות אחרת, אחרת לא נפטר ממנו. ווירוס הקורונה יעזוב אותנו לא בגלל שאנחנו נמצא תרופה או לא, זה שקר, הוא ייעלם אך ורק כשאנחנו נגיע לחיבור מסוים בינינו. וכשנגיע לאיזושהי רמת החיבור הוא ייעלם, ויבוא במקומו משהו אחר עוד יותר גרוע ונצטרך גם כן כלפיו לעשות אותו דבר, להתחבר בדרגה עוד יותר גבוהה עד שהוא ייעלם, ויבואו עוד. וככה על ידי כל פעם על ידי מכות, על ידי הוירוסים האלה, כך אנחנו נתקדם.
תלמיד: מה שאתה אומר עכשיו אני לחלוטין מרגיש את זה, רואה את הדברים ככה. נראה לי שכל החברים גם. אם אנחנו מדברים לאגו שלא רוצה לשמוע את הדברים האלה, שלא יכול לעכל את זה, זה כמו כשילד לומד, אתה רוצה שהם מתוך הניסיון שלהם ימצאו פתרון לבעיה?
לא. אנחנו מסבירים להם את הפתרון. הם לא צריכים למצוא שום דבר. הם צריכים רק יחד אתנו להשתדל להרגיש את הדברים האלה שככה הם ולגרום לחיבור בין כולם. הם לא צריכים להיות רופאים, הם לא צריכים להיות מומחים ברוקחות, רק חיבור.
תלמיד: אז כשהם יצטרפו אלינו הם פשוט ירגישו שזה ככה?
לא תהיה להם ברירה. ואנחנו צריכים להסביר להם בצורה פשוטה ושלימה יחד עם זה, שככה העולם בנוי. מגיעה התגלות הרע, האגו, כמו ווירוס הקורונה הזה, אנחנו צריכים לכסות אותו בטוב. "על כל פשעים תכסה אהבה.1", וכך כל פעם יותר ויותר ויותר. עד שיתגלה ממש מלאך המוות ואנחנו נכסה אותו במה שנקרא "מלאך החיים". נקווה במהרה בימינו, אמן.
שאלה: היום ברור יותר מתמיד שכל הרע בעולם מגיע מהפירוד בין האנשים. אז למה האנושות לא מצליחה למצוא באיחוד את הפתרון מעל כל השאר?
אף אחד לא מחפש את זה שם, הם לא רוצים. אפילו אנחנו לא רוצים. אם אתה שואל אותי, אני לא מגלה אצלי ממש דחף לחיבור, שאני רוצה ומחפש מהבוקר עד הלילה עוד חיבור ועוד חיבור. לא, תמיד זה נגד הרצון, תמיד נגד הכוח, אני חייב כך לעשות.
אז מה אתה רוצה מהאנושות, שיעשו את זה לבד מתוך רצונם? אף פעם זה לא יהיה. בעל הסולם כותב על זה, אף פעם לא יהיה מצב שבני האדם ירצו להיות באהבה, בחיבור וביצר הטוב מעצמם, תמיד זה אך ורק מתוך צרות. צריכים להודות לבורא שעושה לנו כאלה תנאים שאנחנו כן יכולים להגיע להרגשת הרע וזה דוחף אותנו לחיפוש הטוב.
שאלה: מה זה אומר להיות בשני מצבים כמו שכותב בעל הסולם. פשוט שיהיה לך ניסיון ממצב אחד והשני או בו זמנית?
אני רוצה להיות בשני המצבים, רע וטוב יחד. שיהיה לי רע בכלים דקבלה שלי ושיהיה לי טוב למעלה מזה בכלים דהשפעה שלי. כמו שאנחנו רואים רצון לקבל, צמצום, מסך, אור חוזר, ואז למעלה מהרצון לקבל בונים פרצוף, דמות הבורא.
שאלה: איך לעבוד עם התחושות ההופכיות האלה שיש לי, רגשות מעורבים? מצד אחד, לפני השיעור אני בסדר, מצדיק את הבורא וכל זה, אבל אני נכנס לשיעור ומציף אותי איזה פחד וזה נהיה מסובך.
כן, אני מבין. קשר עם הקבוצה זה מה שחסר לך, ואז תתגבר על כל הבעיות.
שאלה: במה דווקא צריכים האנשים להתחבר בכל העולם, בכוונה, בפעולה, במשהו אחר?
עיקר החיבור הוא בכוונה. כמו שכתוב "הכול במחשבה יתבררו". וכל היתר זה במידה שאתה צריך כדי להציג את המחשבה.
שאלה: אנחנו בעצם ממליצים לקהל הרחב שלא מעניין אותו חכמת הקבלה ומטרת הבריאה, להתעורר בבוקר לחשוב טוב יותר על האחרים ולנסות להיות אדם טוב יותר, זהו?
כן. רק במחשבה, רק כך לעשות. הם יכולים לעקוב אחרי זה ולראות עד כמה זה מועיל. אם קהל גדול מתחיל לעשות את זה, זה יהיה כמעט מיד מורגש.
תלמיד: יש תמיד את העניין, כמו שאמרת בתחילת השיעור, שהווירוס הזה ייעלם. נניח, עשינו עבודה טובה והוא ייעלם, ואז תגיע מכה עוד יותר חזקה כדי שעליה נתגבר.
לא, אתה תהיה מוכן לזה. ודאי שיהיו יותר מכות, אבל אלה כבר לא יהיו מכות. אתה תראה את זה כמו התרנגול שרואה את החושך לפני הבוקר, הוא כבר מתחיל לשיר שזה הבוקר שלו.
שאלה: פסיכולוגית יש לנו מנגנון טבעי שאומר לגבי דברים רעים "לי זה לא יקרה". איך להתגבר על המצב הזה כדי לשנות?
עוד מעט זה יעבור. אתה תרגיש במו עיניך עד כמה הדברים האלה באים וממש מתיישבים על בשרך.
שאלה: איך נוכל להסביר לעולם שלא מדובר על שינוי בידיים וברגליים אלא רק שינוי הכוונה לכוונה חדשה?
כי זה הכוח שבטבע. מה הידיים והרגליים יעזרו לך? כלום. בכול ההתפתחות שלנו אנחנו רואים ששום יגיעה פיסית לא עוזרת לנו. כי כל כוחות הטבע הם יותר נעלמים, יותר עדינים, אנחנו צריכים אליהם להגיע, ואלה כוחות הכוונה, המחשבה. כמו שכתוב, "הכול במחשבה יתבררו".
שאלה: האם מה שקרה איתנו, שאנחנו בעצם חיפשנו כל פעם מקום מילוי כדי להתמלא ולא הצלחנו, עד שבסוף לא ראינו שום אפשרות להתמלא ובאנו לחכמת הקבלה, באנו אליך ושמענו אותך, האם זה מה שיקרה גם עם העולם, שהם עכשיו מחפשים את המילוי בכל מקום ולאט לאט כל מקומות המילוי נעלמים להם ואז הם גם יגיעו לאותו ייאוש כמו שאנחנו היינו בו?
כתוב, "יש הרבה דרכים למקום". "מקום" זה נקרא בורא, ולכן אני לא יכול להגיד שכולם ילכו לפי הסגנון המסוים שאתה מצייר לנו, אלא יבואו בטוח.
תלמיד: האם זה משהו שגם אתה חווית אותו, שאתה באת ועשית הפצה ופתאום הצטרפו מאות אלפים בכל העולם, אתה גם עברת את השלב הזה?
אני התחלתי מאפס. כשהייתי אצל רב"ש היו שם שישה זקנים וזהו. וכששאלתי את רב"ש, מה לעשות? הוא אמר, אתה צריך חברה. אמרתי לו, "זו חברה, אני אלך, שמעתי שיש להם היום ישיבת חברים" לא ידעתי מה זה, רק שמעתי "יש להם ישיבת חברים". הוא אמר, אל תלך. אמרתי לו, "אבל כתוב שזה כל כך חשוב". טוב, תלך. הלכתי וחזרתי. הוא שואל אותי, מה נשמע? אמרתי לו, "אתה צודק". זהו.
תלמיד: וכשהתחלת מאפס אתה האמנת שזה מה שיקרה?
לא, רק קראתי. אני "חרשתי" את כל הספרים וראיתי מה שבעל הסולם כותב. ואם כן, אז מה לעשות? בוא נתחיל לממש את זה כמה שאפשר. התחלתי לתת הרבה הרצאות ושיעורים בכל מקום. הדפסתי ספרים, ברוסית, בעברית. אחר כך גם באנגלית.
תלמיד: זה שנעשה את כל העבודה הזאת שאתה מייעץ לנו עכשיו מבחינת ההפצה זה יכול לזרז את התהליך שהאנושות תעבור כדי להגיע אלינו, או שזה רק יהיה מצב שזה יכין לה את הקרקע וכשהיא תהיה מוכנה יהיה לנו מה לתת לה?
אם אנחנו לא נעשה את זה, זה ייצא בדרך ייסורים, בבעיות גדולות כולל מלחמות עולם. אתם חושבים שזה סתם כך, אני אומר לכם שהיגיעה הקטנה שלנו במחשבה, בכמה מילים, היא באה במקום פצצות, ממש כך.
שאלה: אמרת לאחרונה שהאדם אמור להרגיש רע בכלים דקבלה וטוב בכלים דהשפעה. אם נעבוד בעבודה באחישנה, נרגיש טוב גם בכלים דקבלה, או שתמיד הכרחי להרגיש רע בכלים דקבלה?
תמיד נרגיש רע בכל הכלים שלנו כל עוד לא נתקן אותם ואז נרגיש בהם טוב. ככה זה.
שאלה: האם המכות כמו לדוגמה הווירוס, יהיו יותר ויותר חזקות כדי לבדוק אם אנחנו יכולים להתחבר יותר?
לא, המכות יכולות להיות הרבה פחות מעכשיו, רק אנחנו נרגיש אותן יותר. אם אנחנו מתפתחים יותר, אז אפילו רגע אחד, כותב בעל הסולם, בניתוק מהבורא, אנחנו נרגיש כאילו קרה לנו איזה אסון גדול.
תלמיד: כשמקבלים מכות כמו ניתוק מהאינטרנט, איזו מחשבה או תפילה אנחנו צריכים להחזיק כדי להישאר מחוברים?
שאתה רוצה באמת להיות מחובר עם האחרים כדי להיות איתם כאיש אחד בלב אחד, ולכן אתה צריך את החיבור הזה. אז ניתוק מאינטרנט יעשה לך טוב.
שאלה: בהפצה שלנו איך טוב יותר להסביר, להצביע על הדברים הלא טובים בחיים שלנו, או להראות איך אפשר לשפר את הדברים מנקודת המבט שלנו בדרך הטובה?
אני לא יודע. זה תלוי איפה אנחנו מסבירים. אני לא יכול להגיד לך חבר. אתה שואל יפה אבל אין לי תשובה ברורה על זה, צריכים לראות כל דבר במקום.
שאלה: האם העולם צריך לעבוד עם פעולות פנימיות, כוונות, תפילות שאנחנו צריכים ללמד אותם, או שהם יכולים להסתפק רק בפעולות פסיכולוגיות, לחשוב על זה, להשתתף בכל מיני דברים?
הם לא צריכים להתעסק בשום ריטואלים, וכל מיני הפעולות כאלה, זה שטויות, חס ושלום, שום דבר. אנחנו לא צריכים ללמד אותם כל מיני דברים, גם אנחנו לא עושים את זה, אז מאיפה אתה לוקח את זה בכלל? אני לא מבין. איזה פעולות אנחנו עושים היום ואתה צריך להעביר את זה למישהו אחר חוץ מהשיעור שאתה שואל ומקבל תשובה. אני לא מבין על מה מדובר בכלל.
שאלה: סביבנו יש הרבה אנשים שמיום ליום ירגישו יותר ויותר ריקנות, פחד, טרדות, קרובים, חברים. האם אנחנו צריכים מראש איכשהו לדאוג שהתקופה הזאת עבורם תעבור, שיקראו ספרים יום יום, או שאנחנו צריכים לארגן קורס מרוכז בכל שפה, שאנשים יכולים לבוא כל יום ללמוד?
יותר טוב אם יהיה קורס לכולם. אם יהיה קורס לכולם, זה יהיה יותר מועיל מאשר אם תעשה משהו ספיישל לקרובים.
שאלה: כל המכות עכשיו שאנחנו מקבלים, הבעיה זה השנאה שיש בין אנשים?
כן, בינינו.
תלמיד: פשוט ברשת מאוד בולטת השנאה שיש בין כולם לכולם.
ברשת שלנו?
תלמיד: לא, ברשת הכללית. כשאנחנו כותבים, פשוט השנאה שם מאוד בולטת. כל הזמן אנחנו נתקלים בזה. אנחנו צריכים לבסס את הכתיבה שלנו על המשפט "על כל פשעים תכסה אהבה", על מה למקד אותה ?
כן, בדיוק.
שאלה: הסברת לחבר שהפחד הוא על חוסר קשר עם הקבוצה, זה המצב של העטלף?
אני לא מבין בזה. אני לא ביולוג ולא וטרינר, ואני ממליץ לכם לא להתבלבל. כשבעל הסולם אומר "עטלף", מדובר על אדם שלא הולך לגלות את האור, את כוח השפעה, כוח חיבור, אהבה, אלא במה שהוא נמצא הוא חושב שזה אור. זה נקרא עטלף.
שאלה: ממה שהבנתי אנחנו לא צריכים להיות תלויים בתענוג וגם לא להיות תלויים בבורא. אז מהי המטרה הקרובה אלינו עכשיו?
חיבור. אנחנו צריכים חיבור ולכן אנחנו צריכים את הבורא.
שאלה: מתוך המקום שאנחנו נמצאים בו היום בעניין ההפצה, הרי אלפי אנשים שלנו כותבים היום. האם אתה חושב שאנחנו כבר יכולים להתחיל לקשר בהסבר פשוט ציטטה של בעל הסולם או שלך? האם אתה חושב שאנחנו כבר רשאים לעשות את זה?
תנסו, בטוח שצריכים לנסות.
שאלה: האם לראות מאחורי החברים האחרים את רצון הבורא זה נקרא חיבור?
לא, זו חצי עבודה.
שאלה: כל יום אחרי שיעור הבוקר אנחנו מיד מתחילים לראות את השיעורים של הפתיחה וההרגשה היא ממש כאילו זה המשך של שיעור הבוקר. החברים שלנו מהעשירייה העולמית הם כאלה גדולים, ממש משפיעים, מוסרים את עצמם. בשבילי זה גדלות מאוד גדולה. ככה הבורא רוצה להראות, לגלות לנו את הטוב ומיטיב?
כן.
שאלה: אתה אומר שהמחשבה הקטנה שלנו באה במקום פצצות. אז אם העבודה האיכותית שלנו עושה את השינויים בעולם, בשביל מה אנחנו צריכים הפצה?
להפצה אין תחליף. אתה חייב הפצה כי היא חלק מהחיבור.
תלמיד: אבל אתה אומר שהעבודה האיכותית היא שעושה את השינויים.
הפצה זה חלק מהחיבור, אתה לא יכול להחליף אותה,. נגיד שאתה מפסיק לעשות הפצה, ואז על ידי מה אתה מחבר בין הכלים השבורים?
תלמיד: אז איך המחשבה שלנו מחליפה פצצות?
בזה שאתה מחבר את הכול יחד, ואז מה שאתה עושה במחשבה, אחר כך בא ומתחבר בגשמיות.
שאלה: בהמשך למה שהחבר שואל לגבי המאמצים הקטנים שלנו במחשבות, ושזה יכול להחליף פצצות, כבר לפני המחסום יש לנו כזה כוח, או רק אחרי המחסום?
גם לפני המחסום אנחנו כבר יכולים לנטרל את כל הרע. גם לפני המחסום.
שאלה:על מה צריך להיות מכוון החיבור בינינו בעשירייה, איך זה צריך להתבטא בעשירייה?
תיכף ניגש לזה.
קריין: ציטוט מספר 6. מתוך "יתרון ארץ בכל הוא". שמעתי ל"ד.
"כל מה שנראה לעינינו, הוא רק דברים שהבורא רוצה, שאנו נשיג אותם בצורה כמו שמשיג, היות שזהו דרכים, איך להגיע לשלימות המטרה. אולם בכדי לזכות לדביקות ה', זהו לא כל כך דבר פשוט, שצריכים התאמצות ויגיעה גדולה, עד שזוכים להשיג ולהרגיש את הטוב ועונג. ומטרם זה, מוטל על האדם להצדיק את ההשגחה, ולהאמין בלמעלה מהדעת, שה' מתנהג עם הנבראים עם בחינת טוב ומטיב, ולומר "עינים להם ולא יראו". וזה כמו שאמרו חז"ל "בא חבקוק והעמידן על אחת, כמ"ש "וצדיק באמונתו יחיה". שפירושו, שהאדם אין צורך להתעסק בפרטים, אלא שהוא צריך לרכז את כל עבודתו על נקודה אחת, היינו כלל, שהוא בחינת אמונה בה'. ועל זה יתן תפלה. כלומר, שה' יעזור לו, שיהיה בידו ללכת בבחינת אמונה למעלה מהדעת. ויש סגולה באמונה, שעל ידה בא אדם לידי שנאת הפירוד, שזה נבחן שבעקיפין גורמת לו האמונה לשנוא את הפירוד."
(בעל הסולם. שמעתי. מאמר לד. "יתרון ארץ בכל הוא")
(סוף השיעור)