שיעור בוקר 26.10.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 253, "בית שער הכונות",

פרק ד', דברי האר"י, אותיות נ' - נ"ב,

פרק ה', אותיות נ"ג – נ"ח

קריין: אנחנו קוראים ב"כתבי בעל הסולם". עמוד 253. "בית שער הכוונות". פרק ד'. אות נ' דברי האר"י.

אות נ'

"ואח"כ יעמדו רגליו על הר הזיתים, דכתיב ועמדו רגליו וגו', וישתלם קומתו, ועליו נאמר הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד. ישכיל מעשיה, בסוד ונחמד העץ להשכיל עץ הדעת. ירום מיצירה. ונשא מבריאה. וגבה מאצילות. מא"ד אותיות אדם, הוא א"ק, אז יבוא משיח בע"ה, ומחת לצלמא על רגלוהי, הם הקליפות שכנגד ג' עולמות בי"ע."

קריין: אור פשוט, אות נ'.

פירוש אור פשוט לאות נ'

"יעמדו רגליו על הר הזיתים וכו' וישתלם קומתו: ענין יעמדו רגליו, פירושו, שיתגלו רגליו על הר הזיתים, כמ"ש להלן באות נ"ב, "בהגלות רגלי א"ק על הר הזיתים". כי עתה אע"פ שעומד שם, כנ"ל, מ"מ הוא אינו מגולה, כי הפרסא המכסה על בי"ע למעלה תחת אצילות, מכסה גם על רגלוהי דא"ק, כנ"ל. אלא בגמר התיקון, אחר שיתבטל צמצום ב', והעולמות יהיו זכאים לקבל ממלכות דצמצום א', הרי הפרסא שבין אצילות לבי"ע תתבטל, ורגלין דה"פ אצילות יתפשטו עד נקודה דעוה"ז על הר הזיתים בשוה עם רגלי א"ק, וישובו בי"ע להיות אצילות, וב"ן שנעשה ע"י צמצום ב', ישוב להיות ס"ג דא"ק, ומ"ה החדש הנעשה ע"י צמצום ב', ישוב להיות ע"ב דא"ק. ואז יתגלו ויאירו רגלין דא"ק, בסו"ה ועמדו רגליו על הר הזיתים.

ומ"ש "וישתלם קומתו" הענין הוא, כי כל העולמות באו רק להשלים את תנה"י דא"ק. כי בעת שיצא ראש וגוף דא"ק הפנימי, הנקרא הוי"ה פנימאה, נעשתה הסתלקות אורות בגוף שלו, דהיינו מפה דראש עד סיום רגלין. (כמ"ש בע"ח ש"ז פ"א). ואז יצאה התפשטות ב', הנקראת פרצוף ע"ב דא"ק, וחזר ומילא את הגוף דא"ק הפנימי עד הטבור. אמנם בהתפשטות ב' זו נסתלקו ג"כ האורות מן הגוף שלו, ויצא אז פרצוף ס"ג דא"ק וחזר ומילא את הכלים דגוף דע"ב דא"ק שנתרוקנו מאורותיהם הקודמים, (כמ"ש הרב בשער מטי ולא מטי. ועי' בתע"ס בחלק ה') ומתחילה נתפשטו רגלי ס"ג הזה בשוה עם רגלי א"ק, אבל בעת צמצום ב' נתעלה גם הוא עד הטבור דא"ק, ונמצא שאלו ב' המילוים ע"ב וס"ג, מילאו את הגוף דא"ק הפנימי רק עד הטבור לבד, ומטבור ולמטה נשאר הגוף דא"ק הפנימי בבחינת הסתלקות א' כבתחילה. ולפיכך יצאו במקום הזה שמטבור ולמטה ד' עולמות אבי"ע, כדי למלאות חסרון האור אשר שם במקום הזה, הרי שמטרם שישתלמו העשר ניצוצי אורה שבעקב דעשיה הנ"ל, אין קומתו של א"ק הפנימי נשלמת, כי המילוי דמטבור ולמטה, תלוי בשלימות דאבי"ע. וז"ש "ואח"כ יעמדו רגליו על הר הזיתים וישתלם קומתו" כי אין קומתו נשלמת אלא אחר שישובו בי"ע להיות אצילות, והם ימלאו את הטבור ולמטה דא"ק הפנימי, עם אורות דאצילות. וז"ש "ועליו נאמר, הנה ישכיל עבדי וכו' ישכיל מעשיה, ירום מיצירה וכו' אז יבוא משיח" כלומר, אחר שיתעלו בי"ע להיות אצילות, שאז ישוב אצילות להיות כבחינת א"ק, דהיינו צמצום א', כנ"ל, אז יושלם א"ק הפנימי עם אורות דאבי"ע, וז"ש "מא"ד אותיות אדם שהוא א"ק הוא ישכיל וירום ונשא וגבה מאבי"ע", כמבואר, שימלאו את הטבור ולמטה שלו כנ"ל, ואז יתגלה אור היחידה בעולמות שהוא משיח כנודע. והבן, כאכמ"ל."

שאלה: ביטול, צמצום ב', עליית העולמות, הכול כל כך מסובך וזה רק מתגבר. איך לגעת במצבים האלו?

צמצום ב' הוא שאנחנו לא יכולים לעבוד בגדלות, בכל עשר הספירות, אלא רק בקטנות. כשגומרים את הקטנות אנחנו מגיעים לעבודה בגדלות, כלומר את כל עולמות בי"ע אנחנו יכולים להעלות לאצילות. באצילות, אנחנו גורמים לזה שיחד עם האצילות הם יתמלאו בכל האורות ויתפשטו מטבור דא"ק עד סיום דא"ק, זה נקרא "ויעמדו רגליו על הר הזיתים". ואז אותו מלך המשיח, אותו אור עליון כמו שהוא מאיר למעלה מטבור דא"ק הוא גם יאיר למטה מטבור דא"ק עד סיום דא"ק, ולזה אנחנו קוראים גמר תיקון.

תלמיד: האם יגיע מצב שכל האגו יהיה מגולה?

ודאי. בזה כל האגו יהיה פתוח ומתוקן.

שאלה: כתוב "ורגלין דה"פ אצילות יתפשטו עד נקודה דעוה"ז על הר הזיתים בשוה עם רגלי א"ק,". איזה מצב זה בא לתאר לנו?

זה בא לתאר מצב של גמר התיקון, כמו שעכשיו דיברנו.

שאלה: הוא כותב "כי עתה אע"פ שעומד שם, כנ"ל, מ"מ הוא אינו מגולה, כי הפרסא המכסה על בי"ע למעלה תחת אצילות, מכסה גם על רגלוהי דא"ק, כנ"ל. אלא בגמר התיקון". הוא כותב פה על ההסתרה כשהוא עומד על הר הזיתים. למה צריך לעבור את המצב הזה שהבורא אינו מגולה? מה זה נותן?

הכלים האלה עדיין לא מוכנים לשימוש, הרצונות האלה עדיין לא ראויים לקבל בעל מנת להשפיע, הם צריכים עדיין תיקונים. כשנתקדם ונתקרב לזה ונשתדל למלא את הרצונות האלה בלקבל בעל מנת להשפיע, בצורות הקטנות, בהדרגה, אז נגיע למצב שהכלים האלה יעלו לאצילות, ואחר כך מאצילות הם ירדו עד העולם הזה ויהיו רגלין ברגלין.

תלמיד: הוא ממשיך "אחר שיתבטל צמצום ב'", מה זה שיתבטל צמצום ב'?

שיתבטל צמצום ב' זה כשלא יהיו יותר הגבלות להשתמש רק בכלים דהשפעה, אלא יהיה אפשר להשתמש בעל מנת להשפיע גם בכלים דקבלה.

תלמיד: והוא כותב "והעולמות יהיו זכאים לקבל ממלכות דצמצום א'". מה הקשר לצמצום ב'? למה שיהיו זכאים לצמצום א'?

כי יהיה בהם כוח לקבל בעל מנת להשפיע.

תלמיד: מהי העבודה פה?

אנחנו מעלים חלקים קטנים מהכלים למעלה מפרסא ושם הם מקבלים תיקון ומילוי.

תלמיד: כלומר הפרסא בין אצילות לבי"ע תתבטל.

כן.

שאלה: למה א"ק נקרא אדם?

א"ק נקרא אדם מפני שהעתיד שלו הוא להיות דומה לבורא.

תלמיד: אנחנו אומרים שבדרך כלל אין קשר בין עולם א"ק לנבראים.

איפה ראית נבראים שנקראים אדם? אנחנו לומדים חכמת הקבלה, לא פיזיולוגיה, רפואה.

תלמיד: אז מה זה אדם?

"אדם" הוא מי שדומה לבורא, לכן אנחנו לא נקראים "אדם". א"ק הוא אדם קדמון, וכל הרצון לקבל בסופו של דבר צריך להתכלל באותה צורה של אדם קדמון ולהיות כאדם, הדומה לבורא.

תלמיד: האם יש אדם אחר שהוא לפני אדם קדמון?

לא. יש מה שנקרא אדם דבריאה, אדם דאצילות, אלו צורות חלקיות של האדם הכללי, של המבנה הכללי.

תלמיד: האדם השלם הוא אדם קדמון?

כן.

שאלה: מה זה הר הזיתים?

עוד נלמד מה זה. זו אותה נקודה שבה יש מגע בין העולם התחתון והעולם העליון.

תלמיד: האם זה חלק של מלכות?

כן, זה חלק של מלכות.

שאלה: מה התפקיד של הטבור בגמר תיקון? בין מה למה הוא מבדיל?

טבור בגמר התיקון כעקרון הוא צריך להתבטל, ומקצה לקצה יאיר אור אחד שהוא אור היחידה.

תלמיד: האם מתבטל גם צמצום א'?

צמצום א' לא מתבטל, צמצום ב' כן. צמצום א' לא יכול להתבטל כי אז לא יהיה איסור על מנת לקבל, לכן הוא לא יתבטל, צמצום א' נשאר לעולם.

תלמיד: אבל הוא כותב כאן שרק צמצום ב' מתבטל, רק הפרסא מתבטלת.

זה מה שאמרתי.

תלמיד: האם הטבור בכל זאת נשאר?

עולם אדם קדמון או המבנה של עולם אדם קדמון יהיה כמבנה אחד הכולל בתוכו את כל הפרצופים והעולמות, גלגלתא יכלול בתוכו את הכול.

תלמיד: בחינה ד' שמתחת לטבור היא גם מצטרפת לגמר תיקון?

ודאי, כל הכלים מצטרפים לגמר התיקון, אם לא, אז איזה גמר זה?

שאלה: האם אפשר לתאר את צמצום ב' ביחס בין בעל הבית והאורח?

תנסה.

תלמיד: המטרה בסוף היא לבטל את צמצום ב', אז מה אני צריך לעשות כדי לבטל את צמצום ב'?

לבטל את צמצום ב'.

תלמיד: האם לפנות לבורא, שתהיה בקשה מיוחדת?

אתה מרגיש איפה יש צמצום ב'?

תלמיד: תברר לי את זה, מה זה בדיוק.

אתה עוד לא מתקרב לזה לכן אתה לא מבין, אז למה אתה שואל?

תלמיד: אני רוצה להתקרב לזה.

אתה רוצה להתקרב, אז תשתדל להתקרב. צמצום ב' הוא קודם כל מראה את הגבול בין כלים דקבלה וכלים דהשפעה, ושאסור לעבוד עם כלים דקבלה אלא מותר לעבוד רק עם כלים דהשפעה, זה מה שמסמל צמצום ב'.

שאלה: מהי הנקודה הכי גרועה, האגואיזם הכי חמור ביחס לאדם ולכל העולם שאי אפשר שיהיה יותר גרוע מזה?

נראה לי שזה כשהאדם מקבל הזדמנות לדבקות בבורא ובועט בזה.

שאלה: מה זה אומר אדם קדמון פנימי?

יש אדם קדמון שכולל את כל העולמות ורוצה להתאים את כל הבריאה לבורא, כי אדם מהמילה "דומה". ויש חלק מפרצוף אדם קדמון שנמצא למעלה מטבור, למטה מטבור, יש כל מיני חלקים והופעות שלו שגם כך נקראים.

קריין: אנחנו בעמוד 253 למעלה, אות נ"א, דברי האר"י.

אות נ"א

"כי על האצילות נאמר אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן. והבריאה היא רישא דדהבא, כי היא בחי' זהב, מצפון זהב יאתה, שהיא בינה עלמא דאתכסיא המתלבשת ומקננת בבריאה כנ"ל. וקלי' דיצירה כסף ונחושת. וקלי' דעשיה פרזלא וחספא, והיא אבן מלכות האחרונה שבכל העולם, הוא עקב א"ק ואתה תשופנו עקב. בהאי אבן רציץ מוחא דנחש, ומחת לצלמא על רגלוהי שבעשיה."

אות נ"ב

"ואז שמים דעשיה וארץ דעשיה נאמר עליהם, שמים כעשן כו', והארץ כבגד תבלה, כי בהגלות רגלי א"ק על הר הזתים, אשר בתוכם הא"ס מתלבש כנ"ל, ואז יהיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור ז' הימים הראשונים, ז"ת דמלכות דא"ק כנ"ל, הנקרא ע"י דאצילות."

קריין: "אור פשוט" אות נ"ב למטה.

פירוש אור פשוט לאות נ"ב

"אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור ז' הימים הראשונים ז"ת דמלכות דא"ק הנקרא עתיק יומין דאצילות: פירוש, כי ישובו להיות החמה והלבנה בסוד שני המאורות הגדולים, בקומה שוה עד הכתר פב"פ, שה"ס מדרגה הז' שכתב הרב (בע"ח שעד ל"ו פ"ב) ע"ש. דהיינו, שנוקבא דז"א תעלה עם ז"א לקומת ג"ר דא"א, ולבחינת התכללות לבחינת הזווג בג"ר דעתיק, (כמ"ש בתע"ס חלק ט"ו תשובה ז') עש"ה. ואז ילביש ז"א כל קומת ז"ת דעתיק הנמשכים בשוה עם רגלי א"ק עד לנקודה דעוה"ז, כנ"ל אות נ' ד"ה יעמדו, כי הפרסא דצמצום ב' תתבטל לגמרי כנ"ל."

שאלה: מה הכוונה שהנוקבא דזעיר אנפין עולה יחד עם זעיר אנפין?

אני אקרא שוב.

פירוש אור פשוט לאות נ"ב

"אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור ז' הימים הראשונים ז"ת דמלכות דא"ק הנקרא עתיק יומין דאצילות: פירוש, כי ישובו להיות החמה והלבנה בסוד שני המאורות הגדולים, בקומה שוה עד הכתר פב"פ, שה"ס מדרגה הז' שכתב הרב (בע"ח שעד ל"ו פ"ב)" הוא רוצה כאן להסביר מה קורה עם אור הכתר, הבינה והמלכות. "ע"ש. דהיינו, שנוקבא דז"א תעלה עם ז"א לקומת ג"ר דא"א, ולבחינת התכללות לבחינת הזווג בג"ר דעתיק, (כמ"ש בתע"ס חלק ט"ו תשובה ז') עש"ה. ואז ילביש ז"א כל קומת ז"ת דעתיק הנמשכים בשוה עם רגלי א"ק עד לנקודה דעוה"ז, כנ"ל אות נ' ד"ה יעמדו, כי הפרסא דצמצום ב' תתבטל לגמרי כנ"ל."

מה קורה כאן? פרסא דאצילות תתבטל וכל האור שמגיע אלינו אפילו מראש דגלגלתא, נגיד כך בצורה יותר פשוטה, הוא יגיע וימלא את המקום שלמעלה מטבור הכללי, מטבור הכללי עד הפרסא ולמטה מפרסא עד הסיום. זה מה שיקרה כשיהיה אור הלבנה כאור החמה.

שאלה: איך יוצא שאור החמה כאור הלבנה?

מלכות כשעולה לבינה מעוררת את הבינה לקבל על מנת להשפיע את כל אור החכמה. אני לא יודע איך זה קורה אבל זה קורה בגמר התיקון.

תלמיד: למלכות אין את האור שלה, איך היא יכולה להאיר?

נכון, אבל לבינה יש אור, אור הבינה נקרא אור הלבנה, היא תקבל מהכתר, וכך יהיו אורות כתר בינה ומלכות בצורה שווה. הכול יהיה מלא באור אין סוף.

קריין: פרק ה'.

פרק ה'

אות נ"ג

"* הנה נתבאר, איך כל העולמות בכללן הם פרצוף אדם א', בעצמות וכלים ומלבושים. ואמנם כל עולם בפ"ע דרך פרט, יש לו כל אלו הבחי' שהם עצמות וכלים ומלבושים. וכעד"ז כל פרט ופרט מהם מתחלק ע"ד הנ"ל. וזכור זה, ולא תצטרך להזכירו בכל פעם ופעם. וזה רמוז בפ' תולדות קל"ד."

* ע"ח ח"ב שער מ"ט פ"א.

אות נ"ד

"והנה נבאר עתה מעולם האצילות ממנו ולמטה, כי הנה באצילות יש בו נרנח"י ואיברים של גוף הנקרא כלים. ויען היחידה וחיה הם מקיפים, לכן לא היו גם הכלים רק ג' בחי' שהם נגד נר"ן הפנימים."

נר"ן הם כלים אמיתיים שמתקנים אותם וממלאים אותם, אבל בחיה וביחידה לא יכולים עדיין להשתמש כל צרכם, ולכן אין אורות חיה ויחידה יכולים להשתמש בכלים שלהם.

אות נ"ה

"וכבר ידעת כי המוח כלי לנשמה והלב לרוח וכבד לנפש. והנשמה מתפשט בכל הגוף מן המוח עד הרגלים, וזהו נקרא גדלות ז"א שהם מוחין. ואח"כ רוח מתפשט בלב ומשם ולמטה בכל הגוף, וזהו הכלי האמצעי הנקרא יניקה, כי הלב בו"ק הוא עומד, שהוא יניקה, ומלביש על הנשמה ועל המוח ומכסהו, וע"כ אין הנשמה נכרת אלא במוח, כי בגוף נעלמה. ואח"כ הנפש מתפשט תוך הכבד, ומשם ולמטה מלבשת על הרוח והלב, ולכן אין הרוח ניכר אלא בלב."

אות נ"ו

"וזהו על סדר שרשיהן, שידעת איך כל האצילות כך הוא, שבינה שהיא נשמה חציה מגולה וחציה נעלמת בז"א שהוא רוח, וכן ז"א חציו מגולה וחציו מכוסה בנוקבא שהיא הנפש.

אות נ"ז

נמצא כי התפשטות כלי המוח בכל הגוף הם סוד הגידין בלתי חלולים מבפנים, וסוד מוח העצמות. ועליהן הם הוורידין, הנקראים עורקים הדופקים בלי דם, אלא בתוכם רוח הלב, ואלו מלבישין את הגידין הנ"ל הנמשכים מהמוח ואת מוח העצמות, ואח"כ העורקים המלאים דם הנמשכים מהכבד, אלו מלבישין את העורקים בלתי דם כנודע מחכמי הנתוח, כי העורקים הדופקים הם תחת העורקים של הדם.

אות נ"ח

הרי נתבאר איך הם ג' כלים זה תוך זה, והם בחי' עיבור יניקה ומוחין, והם כלים לנר"ן, כי היחידה וחיה אין כנגדן כלים, יען אינם פנימים. ועליהם סובבת הבשר וחופפת עליהם, ונקרא בשרא סומקא. והוא סוד החשמ"ל המקיף לכל הכלים, וזהו כעין החשמ"ל מתוך האש, אשא סומקא, והוא סוד בשרא סומקא. ואח"כ העור, והוא עץ הדעת טוב שבאצילות."

קריין: חוזרים לאור פשוט, אות נ"ג.

פירוש אור פשוט לאות נ"ג

"פרצוף אדם אחד בעצמות וכלים ומלבושים, ואמנם כל עולם בפ"ע דרך פרט יש לו כל אלו הבחינות: כנ"ל אות י"ב י"ג וי"ד וע"ש באו"פ, כי א"ק הוא בחינת שורש, ואצילות היא עצמות, ובריאה היא גוף וכלים, ויצירה היא לבושים, ועשיה היא היכל. באופן שא"ק ואבי"ע הם בחינת אדם אחד, שבו ה' בחינות אלו: שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל. ונקרא ג"כ: מוחא, עצמות, גידין, בשר, עור. והם כח"ב תו"מ, והם ארבע אותיות הוי"ה וקוצו של יוד, והם נקראים ג"כ חמשה אורות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. עש"ה."

שאלה: מוזכר הרבה וגם פה כתוב "וכבר ידעת כי המוח כלי לנשמה והלב לרוח וכבד לנפש. והנשמה מתפשט בכל הגוף מן המוח עד הרגלים,". למה משתמשים באיברי גוף האדם למצב רוחני, האם יש סיבה לזה?

כן, כי זה כנגד זה כך זה ברור יותר.

תלמיד: מה זאת אומרת זה ברור?

כך זה בנוי, כך זה נעשה. כמו שיש את גוף האדם שיש לו ידיים, רגליים, הגוף עצמו, ראש, תוך, סוף ואיברי הגוף, כך גם נעשה בצלם אלוהי. כך קל לנו להסביר את המבנה הרוחני של הכלי הרוחני.

תלמיד: כלומר זה רק כדי להסביר, לא שיש קשר בין גוף ורוחניות.

ודאי שלא, זה רק כדי שיהיה לנו קל יותר לקרוא לחלקים.

שאלה: הוא כותב על ארבע אותיות ה-ו-י-ה. מה הן ארבע אותיות ה-ו-י-ה בפנימיות?

י', ה', ו', ה'. כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות.

תלמיד: מה הן בפנימיות האותיות האלה?

אלו ארבעת חלקי הכלי הרוחני.

תלמיד: הוא כותב שזו שלמות, שלמות למה?

שלמות לכלי הרוחני.

תלמיד: צריכים להגיע לזה.

כן.

שאלה: בנוגע לאות נ', כתוב כאן שנשלמו עשר ניצוצין שנמצאים בעקב דעשיה ועד אז א"ק הפנימי אינו מלא. הניצוצין האלה שבא"ק דעשיה, מה הם?

זו מלכות הסופית שלא יכולה להיתקן אלא רק בגמר התיקון, זה נקרא "עקביים". כשהיא תתוקן, אז כל האורות הכי אחרונים, גדולים, קטנים, כולם יכנסו לכלי הזה ויהיה גמר התיקון. "עקביים דא"ק" זה סוף התיקונים, לכן זה נקרא "עקבא דמשיחא", עקביים של משיח.

תלמיד: ועולמות בי"ע הטמאים כשהם מיתקנים, האם קודם מיתקן בריאה, אחר כך עשיה ואז יצירה?

נכון, פחות או יותר זה כך. יש עוד כל מיני דקויות, אבל בעצם זה כך.

תלמיד: כשאומרים שהסולם הרוחני מתחיל ממלכות, מעשיה, מה הכוונה שמתחילים משם ופה רשום שמסיימים שם?

תלוי מאיפה מסתכלים, או ממעלה למטה או ממטה למעלה. לפי העביות התיקון מתחיל מלמעלה, מהעביות הכי קטנה, זכה, ולפי האורות מתחילים מלמטה, מהאורות הכי קטנים, וכך זה ערך הפוך אורות וכלים.

תלמיד: כלומר יש את אדם קדמון ומתחתיו יש את העולמות הטמאים שנוצרים בשביל לתקן את המרחב בין טבור עד סיום אדם קדמון. באדם קדמון משהו קורה בטבור, ואז מהטבור ומטה קורים כל התיקונים כבר בעולמות האלה, ואז כשמגיעים לעקביים דעשיה נגמר התיקון של אדם קדמון. האם זה נכון?

זה נעשה באותו זמן. כי אם בעולמות אבי"ע נעשה איזה תיקון, אז מ"ן צריכים להעלות לעולם א"ק ולעולם אין סוף, משם מגיעים אורות ומתקנים את הכלים, ואז מביאים את האורות של המילוי לכלים האלו וכך זה מסתדר. זאת אומרת הכול נעשה ממעלה למטה וממטה למעלה.

שאלה: עם מה אנחנו יוצאים מהשיעור הזה ליום הקרוב?

כל אחד עם מה שהוא למד, עם מה שהוא חשב, חוץ מהלימוד לאיזה חיבור הוא מכוון את עצמו בזמן הלימוד, עם זה אנחנו הולכים. אני מקווה שיהיה לנו היום חיבור גדול יותר מאתמול, ברור יותר, צמוד יותר, ולגמרי לגמרי לא חשוב מה שקורה, העיקר שנרגיש יותר צמודים כי בזה אנחנו מתקרבים לגמר התיקון. ואז לא חשוב לנו שום דבר, רק התיקון בחיבור.

בהצלחה לכם, חיבוק אחד גדול לכולם.

(סוף השיעור)