בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 8.10.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*סוכות – קטעים נבחרים מהמקורות*

1. *הגענו סוף סוף לסוכות, בניית המסך, סכך. זה משהו שכבר אנחנו בונים מקום לנשמה, ומגבילים את הרצון לקבל שלנו, מסדרים אותו, ומעליו בונים מסך, סכך. כך אנחנו מבדילים בינינו לבין הבורא, צריכה להיות כאן מחיצה כדי שלא נוכל לקבל ממנו בצורה ישירה. אנחנו גם לא מסכימים לקבל ממנו בצורה ישירה את האור העליון, אלא רק דרך המסך, דרך הסכך*.

2. נלמד מה הם הסכך, דפנות הסוכה ומידות הסוכה, מדובר על הפרטים של הנשמה שלנו, איך אנחנו יכולים לבנות אותה ובאיזו צורה להתייחס לכל חלק וחלק ולכל החלקים יחד. זה דבר מאוד חשוב, כי מהסיפורים שמספרים לנו, מהאמרות של המקובלים אנחנו יכולים קצת יותר להבין מהו הרכב הנשמה ואיך להתייחס אליה.

3. *אני שמח שהגענו לזאת, זה כבר החלק הכי שמח מכל החגים שעברנו והוא נגמר בשמחת תורה, כלומר שאנחנו מקבלים את האור העליון בצורה שלמה מלמעלה בסוף סוכות, הוא מגיע אלינו וממלא אותנו, את הנשמה שלנו, היינו החיבור בינינו* שהוא עד כדי כך נכון וטוב, שהאור העליון יכול למלא אותו, כמו אור אחד כך הכלי יהיה כאחד, אפילו שהוא כלול מהרבה חלקים שבורים, שונים ונפרדים.

4. אני צריך להיות במצב שלמרות שיש לי שכל ורגש, כל מה שיש לאדם ואפילו יותר מזה כי למדתי הרבה והתקשרתי לחברים, אבל מה שאופייני לסוכה זה שאני הולך למעלה מהשכל שלי. החיבור שלי עם החברים מעלה אותי לדרגה יותר מהרציונאליות, ממחשבות, רצונות והעובדות, אלא אנחנו דווקא רוצים להסתיר את עצמנו מהשכל.
   
   אנחנו רוצים להיות בסוכה, מנותקים מאור ישר ולקבל אותו רק ע"י דחייה, רק ע"י מידה שבה אנחנו יכולים להתייחס אליו כמו שהוא אלינו, רק בע"מ להשפיע. במידה שאנחנו יכולים להיות בע"מ להשפיע, וזה אחוז קטן מאוד מהאור העליון שמגיע אלינו, בהתאם לכך אנחנו יכולים לפתוח דרך בשבילו והוא מאיר עלינו.
   
   לכן הקשר בינינו לבורא צריך להיות דרך המסך, מסך המסתיר, מסך המקשר, ואנחנו צריכים לדעת, לדאוג ולמדוד תמיד האם אנחנו נמצאים בקשר הדדי עם הבורא? אני לדודי ודודי לי, כמו אורח עם בעל הבית לפי היכולת של האורח להתנגד לתענוג לעצמו ולהפוך אותו לתענוג לבעל הבית.
   
   ודאי שאנחנו צריכים להתחיל מצמצום, מהסתרה כללית טוטאלית לגמרי, ואח"כ לאט לאט להשתדל לפתוח את עצמנו ככל שאנחנו מסוגלים להיות בהשראת האור העליון בע"מ להשפיע לבעל הבית. זו תהיה בעצם הדאגה שלנו.

5. אנחנו בונים יחד את הסוכה ויושבים יחד בתוכה, עושים סעודות קטנות בתוך הסוכה, סמלים לכך שאנחנו נהנים מזה שאנחנו יחד מתחברים ויכולים להסתיר את עצמנו מאור השמש, כלומר מהאור הישר, הוא לא יכול לבוא אלינו, אלא אנחנו בונים מסך.
   
   ש: המסך זו הרגשת החיבור בינינו?
   ר: כן, *אנחנו משתדלים להיות בינינו כך שכל אחד מחזיק את השני וכולנו רוצים להיות מוגנים מהתענוגים שיכולים לבוא אלינו בצורה ישירה לרצון לקבל שלנו. לכן אנחנו מסתירים את עצמנו תחת המסך ורוצים להרגיש כמה אנחנו בחיבור שלנו, איש את רעהו יעזורו, יכולים להתמודד עם כל מיני תענוגים ובלבולים שמתעוררים בכל אחד מאיתנו בכל רגע. כך אנחנו מצילים את עצמנו מע"מ לקבל*.

6. ש: מהו המסך ותכונה שמאפשרת קשר לבורא?
   ר: המסך כולל בתוכו צמצום והחלטה לקבל ע"מ להשפיע, בדיקה כמה שיכול לקבל בע"מ להשפיע, ובזאת הוא פותח את הדרך לקבלת האור בתוך הרצון.
   
   ש: בעבודה בקבוצה, לקבוצה יש מסך..?
   ר: בזאת שהקבצה מוותרת על הרצונות לקבל הפרטיים ומתקשרת ברצון הכללי כדי לבטל כל אחד את עצמו ויחד להגיע להשפעה לבורא, יוצא שהם מגיעים למצב שיכולים לקבל מהבורא איזושהי מידת תענוג כדי להשפיע לו. כי מידת התענוג שהם מקבלים תהיה מורגשת אצלם כאילו שהם נותנים, כמו האורח אצל בעל הבית שלא אוכל בגלל שרוצה לאכול, אפילו שיש לו כלים רגילים, אלא הוא עושה את זה אך ורק כדי להנות לבעל הבית. זה נקרא שהאורח מתקשר לבעל הבית באמונה למעלה מהדעת, בהשפעה למעלה מהקבלה.

7. ש: הבורא מתגלה בינינו, מה זה אומר ביחס לתבנית של הסוכה?
   ר: הבורא מתגלה בתוך הכלי שחיברנו אותו מתוך רצונות לקבל של כל אחד ואחד של החברים.
   ש: זה או"פ?
   ר: לא, זה לא אור, זה כלי *מה שאנחנו מגלים בתוך הכלי המאוחד זו הרגשת ההשתוות שלנו עם הבורא, ולזה אנחנו קוראים אור פנימי*.
   ש: מה הקשר בין המסך לכוונה שלנו?
   ר: לפי מידת המסך, יש לנו כוונה. אפשר להגיד הפוך, שמידת הכוונה שלנו מתבטאת במסך. אנחנו לא רוצים לקבל לעצמנו אלא רק ע"מ להשפיע לבורא, שיהיה טוב לו. אנחנו רוצים להגיע למצב הפוך כביכול, כמו שכותב בעל הסולם ובכלל מקובלים, שזה דבר כביכול גרוע מאוד, שאנחנו דוחים את מה שבעל הבית רוצה לתת לנו, למלא אותנו, ומצד שני אנחנו רוצים בהשתוות הצורה.
   ש: המסך הוא משותף?
   ר: *בסופו של דבר מתגלה בכל אחד מסך משלו, ואנחנו מעליו מתחברים כדי להשפיע יחד לבורא. בזאת אנחנו בונים מסך משותף, סכך*.
   ש: מה מיוחד בסוכות או שזו עבודה קבועה?
   ר: זו העבודה שלנו תמיד, כמו כל החגים, אבל אנחנו לא יכולים כך לדבר אלא יש תקופה בשנה שאנחנו מדברים על זה ומסבירים למה זה ככה. הכל מסתובב סביב הנשמה, התיקון שלה והמילוי שלה.
   ש: מה העבודה בסוכה של כל חבר?
   ר: חיבור בינינו, *ככל שאנחנו מתחברים, ככל שאנחנו מתמסרים זה לזה כאיש אחד בלב אחד, כך אנחנו יכולים להיות כעשר ספירות של פרצוף אחד, ואז האור העליון מאיר לנו, זה נקרא חד מקבל חד. זה כל ענין סוכות*.

8. ש: איפה העבודה אמונה למעלה מהדעת בסוכה?
   ר: תשפיע לחברים, זה יהיה למעלה מהדעת. תשפיע לבורא, זה יהיה למעלה מהדעת. למה? כי אתה לא רואה מכך שום רווח רציונלי.

9. ש: למה אנחנו בונים מסך מפסולת...?
   ר: אנחנו רוצים בזאת לסמן שאנחנו בונים סכך כמסך, זה דבר גדול ביותר כי הוא מעלה אותנו לבורא, אנחנו יכולים להרגיש אותו, ולהשפיע לו. דווקא את הדברים האלה אנחנו בונים מפסולת, ממה שכלפי הרצון לקבל שלנו נראה ממש כדבר שאין בו שום חשיבות.

10. ככל שהקבוצה נמצאת בבנייתה המתקדמת, כך כביכול הם בונים את הסוכה. אפשר לתאר את הסוכה כך שהיא לא נמצאת סביב ולמעלה מהקבוצה, אלא בתוך הקבוצה עצמה, הם בונים אותה.

11. ש: האם עדיף לבנות סוכה משותפת כל אחד סוכה לעצמו?
    ר: יש ויש, זה תלוי בתנאים גשמיים, אבל כל אחד צריך כביכול שיהיה לו מקום תחת הסכך שבו הוא אוכל, העיקר בסוכה זה שהאדם יושב ואוכל כל שבעת הימים.
    
    ש: האם אפשר להשתתף בסוכה של אחר?
    ר: כן, נלמד את כל הדברים האלה. *העיקר בשבילנו זה לקיים את הסוכה בצורה הפנימית, ברצונות שלנו, איך נבנה את הכלי הרוחני המשותף ונהיה תחת הסכך המשותף, מסך משותף. זה העיקר*.

12. ש: כשאני בונה סכך, מה אני לוקח?
    ר: רצונות לקבל של החברים ושלך, אתם רוצים לחבר אותם יחד ולבנות מסך משותף ביניכם ולבורא, רוצים להשפיע לו כולכם יחד.. *אתה משתמש ברצונות לקבל של החברים ושלך, אתה מחבר אותם יחד ורוצה ע"י הרצון המשותף הזה לדחות את כל מה שאתם מקבלים מהבורא, ולהפוך את זה בע"מ להשפיע*.

13. ש: הסכך כמו צל נגד השמש?
    ר: כן.
    ש: אם אני לא מרגיש שיש שמש?
    ר: אז אתה לא צריך את הסכך.
    ש: איך להגיע למצב שמרגיש את השמש?
    ר: תזמין את השמש.
    ש: מה זה להרגיש את השמש?
    ר: אתה מרגיש שעליך מגיע הבורא ורוצה להשפיע עליך.

14. ש: איך ברוחניות בונים משהו טוב מפסולת?
    ר: *מההבחנות שזלזלתי בהם, כלומר מאמונה, השפעה, חיבור, אהבה, מכל הדברים האלה אני עושה סוכה ובתוכה אני מסתיר את עצמי מהבורא. דווקא ע"י זה שאני מסתיר את עצמי בתוך הסוכה אני מתחיל לקבל, דרך האור המקיף, את כל ההבחנות מהבורא*.

15. כתוב, בצילו ישבתי וחמדתי ופיריו מתוק לחיכי. כלומר הפירות שלו מתוק לחיכי. כלומר *אין מצווה יותר גדולה שמקרבת אותנו לבורא מאשר להיות בסוכה ולקבל שם יום יום גילויים יותר ויותר גדולים, שנקראים אושפיזין, מהבורא. זה מסמל לנו את בניית הנשמה, כך אני מקבל לתוך הנשמה עוד ועוד אור עליון והוא ממלא אותי ומקדם אותי*.

16. ש: איך אנחנו אוספים את הפסולת?
    ר: איך אוספים את הפסולת? אנחנו בודקים את עצמנו, את היחסים בינינו ורואים כמה יש בנו זלזול זה בזה, התרשלות, עצלות, כאלו דברים, ורואים שלא השתמשנו בהרבה כוחות ובתנאים שיש בנו, שהבורא ייצב בנו ושבכלל לא שמנו לב אליהם. אנחנו רואים שהתייחסנו אליהם כפסולת, כדברים לא חשובים, ודווקא מהם מורכבים 99% מהחיים שלנו. אז יוצא שאנחנו שמים לב על זה ורוצים לתקן ולצרף אותם, ולאט לאט כשאנו מצרפים אותם, אז אנחנו מתחילים לעלות יותר ויותר.

17. ש: העבודה בינינו היא מאוד רצינית. מה לעשות כדי למצוא שמחה?
    ר: שמחה היא תוצאה ממעשים טובים. אם אתם עושים פעולות השפעה, אז לא חשוב כמה אתם מקבלים בכלים דקבלה שלכם, אבל מהפעולות עצמן יש לכם שמחה.

18. אנחנו צריכים לבטל כל אחד את עצמו כלפי השני, אבל זה לא שכך הגענו וזהו, אין יותר בעיות. אלא ההיפך, אנחנו מגיעים למצב שנמצאים כל פעם במריבות, בבעיות ורוצים להרוג זה את זה, ויחד עם זה מבררים את כל הדברים האלה. כלומר אין רוגע, אין דבר קבוע שהתחברנו ואי אפשר להפריד בינינו. ההיפך, אנחנו הופכים ליותר ויותר עוינים זה לזה, ובזה העבודה שלנו לא מסתיימת. צריכים כל הזמן כל הזמן לחזק את הקשר בינינו.

19. ש: איך מחיסרון פרטי בונים חיסרון משותף?
    ר: ע"י זה שמתחברים, עובדים יחד, מדברים, לומדים יחד, יודעים שאי אפשר לבד לעשות כלום, אלא לפחות רצוי שיהיו עשרה אנשים או קצת פחות מזה, אבל בכל זאת שתהיה קבוצה ושהיא תבין שרק בקשר ביניהם שלאט לאט מתארגן, אז הם יכולים בו להרגיש את הבורא. כמו שהם בונים *רשת דייגים*, וכך בונים את הכלי לתפיסת הבורא.

20. ש: מה הפסולת שהעשירייה משתמשת לבניית מסך?
    ר: במה שהם מזלזלים בקשר ביניהם. הם *צריכים לשים לב על מה הם מזלזלים ולתת להבחנות האלה חשיבות רבה, ומהם דווקא לבנות התקשרות נכונה רוחנית ביניהם. מזה הם בונים את הכלי הרוחני*.

21. ש: איך להביא את כל הקבוצה לתפילה נכונה?
    ר: כל הזמן אנחנו מדברים על איך אנחנו מחברים את עצמנו בינינו וביחס הנכון בינינו כך שנהיה באמת מחוברים בינינו מלב ללב. *ברגע שהלבבות שלנו יתחברו יחד, אז מיד נרגיש בתוך הלב המשותף את הבורא*. צריכים לתאר לעצמנו כזה מצב ואיך אנחנו תופסים את הבורא בלב המשותף שלנו.

22. ש: אם מסתירים מאיתנו את השמש ונותנים צל מלמעלה, זה מורגש כייסורים?
    ר: כן ולא. יכול להיות שלא, *יכול להיות שאתה רואה בזה הזדמנות לחיות בצל האמונה. אני לא רואה, אני לא מרגיש, אני לא מבין, אבל מפני שאני מקבל את הדברים האלה מהבורא, אני משתדל להרגיש במה שאני מקבל מהבורא, בחושך, בחוסר הידיעה, בחוסר הבנה, בחוסר מצב רוח, אני רוצה להרגיש דווקא בהם קשר עם הבורא*.
    
    *אני מחלק את עצמי ל-2 חצאים, הרצון לקבל שלי בטח שלא מרוצה, אבל הרצון להשפיע שמשתוקק לרוחניות, כן מרוצה שעכשיו הוא יכול להיות בתרגיל ולהתקרב לבורא. כלומר מכך שקיבלתי הזדמנות מהבורא להתקרב אליו*.

23. סוכות מסמל לנו את סוף הדרך הרוחנית, שכל הגבורות, כל ההתנגדויות, כל הבעיות שהיו לנו בדרך, עכשיו מגיעים לתשובה מאהבה. זדונות נעשו כזכויות, התהפכו כל הכלים דקבלה עם כל צורות העבירות שהיו בהם, הם יתוקנו והפכו להיות למצוות, לזכויות. זה מה שמסמל לנו סוכות, אז פסולת גורן ויקב, אנחנו באמת מעלים אותם מעל הראש שלנו.

*חלק 2 – בית שער הכוונות*

24. זה ספר או אפשר להגיד חיבור שבעל הסולם סידר, כי הוא רצה לחבר אח"כ סידור תפילה. אבל כנראה שהחליט שלא כדאי לעשות זאת מכל מיני סיבות, יכול להיות שיהיו מחלוקת וכן הלאה. לכן ההקדמה לסידור התפילה הזה הפכה להיות לספר בית שער הכוונות. הספר בעצמו מאוד יפה, כתוב בסגנון חדש, שונה מתע"ס והמפתיחה. הוא נעים גם בשיטת הכתיבה שלו.

25. מה שטוב בספר הזה שהוא כולל, הוא נותן תמונה כללית על כל הבריאה, על התפקיד שלנו ועל המבנה של המציאות. הוא באמת מקרב את האדם לנושא, בלי להיכנס לפרטים מרובים שיש בתע"ס.

26. לאט לאט נגיע למצב שאת המושגים האלה נכלול בתוכנו ולפיהם נתקשר יותר ויותר להבחנות רוחניות. אז זה יהיה לנו כתפילה.

27. אנחנו צריכים לחשוב על המציאות שבה אנחנו קיימים, ואיך אנחנו יכולים את המציאות הזאת לקלוט ולסדר את השכל שלנו כך שהמציאות פשוט תיכנס בתוך השכל שלנו, בתוך הרגש שלנו, ונוכל לקלוט אותה ולעבוד עימה.

28. בואו נשתדל לחזור על הטקטס הזה עד מחר, כן ומחר נמשיך. צריכים לקרוא אותו כמה פעמים מפני שכאן בצורה תמציתית יש באמת כל מה שיש לך בתע"ס.

29. ש: האם צריך לנסות להרגיש טקסט בעשירייה?
    ר: יכול להיות, תנסו. העיקר להיות קשור כמה שיותר לטקסט.