שיעור 25.04.20 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור נשים – אמונה למעלה מהדעת

קריין: אולי בתור התחלה הרב יתחיל עד שהן יתארגנו?

נשים מוכנות תמיד רק הבעיה היא הטכניקה שלך. אבל אני רואה שהן כבר מוכנות וממלאות את כל המסכים הקטנים. נשים גדולות במסכים קטנים.

שאלה: שלום לכולן, נשים גדולות באמת בכל רחבי העולם, ממש טוב להיות ביחד. אנחנו רוצות לשאול אותך הרב, ולפתוח עם השאלה הזאת את השיעור, בשיעור הבוקר אמרת שאתה מאוד מכבד את הפעולה של הנשים בהפצה, את כל הפעילות שלהן, את ההשקעה שלהן למרות הקושי הגשמי שהן לא יכולות להשתתף הרבה בשיעורים באופן פיזי, ושהיית מלמד אותן יותר. היינו רוצות לשאול מה היית מלמד אותנו יותר, מה יעזור לכל הנשים להיות יותר מועילות?

אנחנו היום לומדים עם הגברים בבוקר ובערב בשיעורים שלי "אמונה למעלה מהדעת". זה חומר מאוד קשה שהוא יותר שייך לגברים מאשר לנשים, ובאמת הוא קשה מאוד לתפיסה, לתפיסת נשים. נגיד כמו פיזיקה, מתמטיקה, בכל זאת כמה נשים הולכות ללמוד להיות מומחיות בפיזיקה נניח? יש ויש, אבל בכל זאת יש מקצועות גם בחכמת הקבלה. חכמת הקבלה היא כולה תפיסת המציאות הגדולה שהיא כמו כל המדע שלנו, של העולם הזה, רק הרוחני, בגובה, בדרגה השנייה, ואז יוצא שאנחנו צריכים לראות בזה גם איזו חלוקה, דיפרנציאציה, שישנם שנמשכים לאמונה למעלה מהדעת וזה יותר גברים, ופחות מזה נשים. גם בגברים יש כאלה שכן ולא, וגם בנשים יש כאלה שכן ולא.

לכן אני לא חושב שיש לנו כאן עכשיו שאלה גדולה שאנחנו צריכים ללמוד גם עם נשים "אמונה למעלה מהדעת", אלא להוסיף להן קטעים אחרים. אמנם אני רואה לפניי מסמך "סיכום שבועי בנושא - העבודה באמונה למעלה מהדעת" אז נעשה, אבל באמת אנחנו צריכים לקבוע משהו שיותר קרוב לנשים, בצורה יותר קרובה לטבע האישה ולתיקון שנשים יכולות לעשות.

יש על זה שאלות?

תלמידה: כמובן שהוכנו שאלות מראש, גם חברות שלחו שאלות מראש וגם יש אפשרות לשאול במהלך השיעור, וכמובן שבצורה הכי גמישה נלמד מה שטוב לנו ללמוד, מה שיקדם את ההפצה כמו שאמרת בשיעור עכשיו, שלהרגיש את הכאב הזה, את הרצון להוציא את המסר, כולנו לבטח מרגישות את זה.

אנחנו נמשיך אם כך לפי השאלות. בואו נלך ישר לקטע מספר 1.

קריין: קטע מספר 1 הוא מתוך בעל הסולם שמעתי י"ב "עיקר עבודת האדם".

"עיקר עבודת האדם צריך להיות, איך לבוא ולהרגיש טעם בלהשפיע נחת רוח ליוצרו. היות שכל מה שהאדם עושה לתועלת עצמו, מרחקת אותו מה', מטעם שינוי צורה. מה שאין כן, אם הוא עושה מעשה לתועלת ה', אפילו שהמעשה תהיה הכי קטנה, מכל מקום נקרא זה "מצוה".

לכן, עיקר השתדלות האדם, צריך להיות להשיג כח המרגיש טעם בלהשפיע. וזהו על ידי שממעטין בכח המרגיש טעם בקבלה עצמית. ואז לאט לאט משיגים את הטעם בלהשפיע."

(בעל הסולם, שמעתי, מאמר י"ב. "עיקר עבודת האדם")

זאת אומרת בהדרגה אנחנו מגיעים.

בואו נקרא שוב, "עיקר עבודת האדם צריך להיות, איך לבוא ולהרגיש טעם בלהשפיע נחת רוח ליוצרו." זאת אומרת, זה מה שאני צריך שיהיה לי כמטרה, איך ועל ידי מה אני משפיע נחת רוח לבורא. איך אני מרגיש שאני משפיע דווקא לו ואיזה נחת רוח אני עושה. "היות שכל מה שהאדם עושה לתועלת עצמו, מרחקת אותו מה'," מהבורא, כי או לבורא או לי, אחד משניים. "מטעם שינוי צורה." לְמה שהראש שלי מכוון, הלב שלי מכוון, כך זה קובע למה אני קרוב. "מה שאין כן, אם הוא עושה מעשה לתועלת ה', אפילו שהמעשה תהיה הכי קטנה, מכל מקום נקרא זה "מצוה"." "מצוה" זה נקרא פעולה בעל מנת להשפיע נחת רוח לבורא. זה נקרא מצוה. לא חשוב באיזו צורה, באיזה גודל, באיזה סגנון, אם אני עושה בזה נחת רוח לבורא זה נקרא מצוה, ובזה אני מגיע להשתוות הצורה עם הבורא. כמה שאני משפיע לבורא, אני מרגיש שבזה הוא רוצה להשפיע לי, זה נקרא "אני לדודי ודודי לי". ואז בפעולה הזאת אנחנו מתחבקים, מתחברים, מגיעים לדבקות.

"לכן, עיקר השתדלות האדם, צריך להיות להשיג כח המרגיש טעם בלהשפיע." זאת אומרת, אני רוצה להשפיע לבורא ורוצה להשיג בהשפעה הזאת טעם, שיהיה לי נעים, שיהיה לי מתוק, שיהיה לי חם, שיהיה לי טוב. כמה שאני עושה לבורא טוב, שאני ארגיש מזה טוב. "וזהו על ידי שממעטין בכח המרגיש טעם בקבלה עצמית." זאת אומרת, שאני רוצה ליהנות רק מזה שאני עושה לבורא ועושה את זה כדי להשפיע לו ולכן אני נהנה, ולא שאני, כדי ליהנות, משפיע לו. האם זה ברור, תנסו לחשוב. אני עושה השפעה לבורא כדי להנות לו ומזה יש לי תענוג, ולא שאני משפיע לו כדי שיהיה לי תענוג. זה ההבדל בין להשפיע על מנת להשפיע ולהשפיע על מנת לקבל.

"וזהו" איך אני מגיע לזה? "על ידי" זה "שממעטין בכח המרגיש טעם בקבלה עצמית." ברגע שאני עושה איזו פעולה ואני מרגיש שאני נהנה מזה, אני רוצה למחוק את זה. אלא אני רוצה להשפיע ולהרגיש שאני עושה, גורם טוב למי שאני משפיע, ומזה שאני משפיע, שהוא מרגיש טוב ממני, מזה אני נהנה כתוצאה מההשפעה שלי. "ואז לאט לאט משיגים את" הכוח "הטעם בלהשפיע."

(בעל הסולם, שמעתי, מאמר י"ב. "עיקר עבודת האדם")

שאלה: לאישה יש נטייה ליצור חברויות יותר קרובות עם שתיים שלוש חברות כמו שאמרת פעם, ואיתן היא מרגישה חופשיה לרכל, לבקר, להשתמש בלשון הרע. אבל לי מרגיש שבדרך הזאת האישה בעצם מפספסת את העבודה הרוחנית להתגבר על האגו שלה, האם זה נכון?

אנחנו צריכים לעשות בדיקה חוזרת מי אצלנו חבר לחיים, בחיים הרגילים, ומי אצלנו חבר בחיים הרוחניים. על זה צריכים באמת לעשות בדיקה ויכול להיות שזה לא שווה לזה. עם החברות האלו אני נמצאת בחיבור רגיל ועם החברות האלו אני נמצאת בחיבור רוחני וכך לעבוד.

שאלה: רוב הנשים, או החברות שאני מכירה, צופות בשיעור אחר הצהריים באופן קבוע וחלקן גם בשיעורי הבוקר. האם יש אפשרות שנוכל להצטרף לשיעור של אחר הצהריים כצופות, או אפילו לשעה האחרונה של שיעור הבוקר, אולי ביום שישי או בשבת, ובאמת לקחת חלק אינטגרלי בלימוד עצמו ולאו דווקא רק במפגשים אחת לשבוע איתך?

עד כמה שאני יודע, כל איש ואישה יכולים להיות נוכחים בשיעור בוקר, בערב, בצהרים. אלא מה את מתכוונת, שנשים יוכלו גם לשאול שאלות?

תלמידה: בדיוק כך.

לא. לא יכול להיות שגברים ונשים ילמדו בצורה שווה יחד בשיעור. זה מאוד מבלבל את הגברים ואני לא אסכים לזה.

תלמידה: גם כשזה במערכת הגלקסי?

זה לא חשוב גלקסי, אני לא רוצה לשמוע קול אישה בזמן השיעור, ולראות אישה בזמן שיעור של גברים. בשיעור נשים אתן בשבילי חברות, תלמידות, אהובות וקרובות, ובבקשה, כל הכבוד לכן, רק לא יחד עם הגברים. זה לא משתווה יחד, ובוא נפסיק לדבר על זה בכלל, בעוד כמה זמן נבין מאיפה זה נובע, שזה נובע מהמערכת העליונה וכך אנחנו צריכים להתנהג. אני לא אסכים לזה, כמה שתדברו על זה חבל על הזמן.

תלמידה: תודה ואנחנו שמחות להיות איתך בשיעור היום.

אני אשמח לתת עוד שיעורים אבל לא לכיוון של השיעור המעורב.

שאלה: בעבודה בעשירייה אנחנו מוצאות תחושה גוברת של אחריות בין הנשים כדי לדאוג זו לזו, כדי לעזור אחת לשנייה לגדול, ולשמור אחת על השנייה בכוונה הנכונה אבל אין הרבה דיבור על לתת נחת רוח לבורא. האם לזה אתה מתכוון בזה שאתה אומר שזה קרוב יותר לטבע הנשי, עבודה כזו של לדאוג זו לזו, האם זה קרוב למה שאתה מתכוון?

אנחנו נלמד את זה, אני לא חושב שזה כל כך פשוט גם לאישה לדאוג זו לזו. דווקא חיבור יותר קל להשיג בין הגברים מאשר בין הנשים, אנחנו רואים את זה בכל מיני צורות. כל אישה היא עולם בפני עצמו, כי היא כנגד המלכות. והגברים כמו ילדים, כמו גברים גדולים הם אוהבים להיות יחד בחיבורים שביניהם, בקבוצות, בקומנדו, אין שום בעיה.

כל אישה חושבת בפני עצמה ומרגישה את עצמה שרק היא לבדה קיימת בעולם, לכן אנחנו עוד נדבר על זה, איך אנחנו קושרים נשים לקבוצה אחת. זה עוד לא פשוט, שיבוא המאור ויטפל בזה.

שאלה: דיברת עכשיו בשיעור, וזה מדאיג אותי מאוד ואת כל העשירייה שלי, לגבי החומה שאנחנו נתקלים בה בתפילה, שאנחנו מרגישים כמו אבן קרה.

איפה זה, בתוך הלב? אם את מרגישה שאת נתקלת בלב הקר, אבן קרה שבתוך הלב שלך, זה טוב, זו השגה נכונה של האגו שנמצא שם.

תלמידה: איך אני יכולה לעשות סדק באותה החומה, איך לשבור את אותה אבן?

את צריכה לבקש מהחברות שיעזרו לך בזה.

שאלה: אם נעבור להפצה, מה המקצוע העתידי עבורנו?

המקצוע הכי נפוץ לאישה תמיד היה מורה, מחנכת. אני רואה את זה גם בעתיד.

שאלה: אנו לומדים שאנחנו לא יכולים להגיע לאהבה ללא שנאה. עכשיו אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו צריכים לשנוא את הרצון לקבל, האם יש הבדל ביניהם?

לשנוא את הרצון לקבל או לשנוא את הזולת זה שני דברים הפוכים. כי שנאה לזולת יש לי מלכתחילה בתוך הטבע שלי, ושנאה לרצון לקבל שלי אין לי, ההיפך, אני אוהב אותו. ולכן אנחנו צריכים לעבוד על זה כדי להגיע לשנאה לרצון לקבל.

שאלה: אני מרגישה כל הזמן שאני לא מצליחה לעמוד בקצב של העשירייה וזה מה שמרחיק אותי מהן. איך אפשר לא להרגיש כל כך רחוקה מהן ולא באותו קצב איתן?

אני צריכה להגיע למצב שאני מרגישה את החברות שלי בעשירייה כחלקי הנשמה שלי. אם אני לא מרגישה את זה כך, אם אני לא מתקרבת אליהן בצורה כזאת, חבל לי על כל החיים שלי והלימוד שלי, אני לא אשיג שום דבר בחיים. ההשגה שלי בחיים שלי היא כולה תלויה רק עד כמה שאני אתכלל איתן בגוף אחד ממש, בלב אחד, ברצון אחד, רק בזה תלוי העתיד הטוב שלי.

שאלה: איך אנחנו יכולות להרגיש את הרצונות של כל החברות?

כשיהיה לי רצון להרגיש את כל החברות ואני אעשה כל מה שרק אפשר כדי לקבל כזה רצון, אז אני אקבל. כי כל הפעולות שלי הן יהיו כמו תפילה, כמו תפילה לאותו הרצון.

שאלה: איך אנחנו כנשים יכולות לארגן את עצמנו כקבוצה אחת?

אין בזה הבדל בין נשים וגברים, חכמת הקבלה לא מדברת על גברים לחוד ועל נשים לחוד, רק צריכים להיות כמו שאנחנו לומדים שכתוב בתורה, כתוב על הגברים לחוד וכתוב על הנשים לחוד וכך אנחנו צריכים להתנהג. אבל באמת תורה אחת לשניהם, גם לגברים וגם לנשים.

שאלה: בתקופה האחרונה יש יותר התעניינות ברוחניות, האם זה בגלל וירוס הקורונה או שאופן טבעי התעורר החיסרון לרוחניות בעולם?

גם זה וגם זה קורה יחד. ודאי שווירוס הקורונה בא כדי לקרב אותנו לרוחניות, והרוחניות שמתקרבת ויורדת לעולם הזה מזמינה כל מיני תופעות, טובות או רעות, בהתאם למצב שלנו. בטבע אין טוב או רע, בטבע ישנה מטרה שהיא מתקרבת אלינו וכשהיא מתקרבת אלינו יש כאן בעיה, אם אני מוכן לזה אני מקבל את זה כטוב, ואם אני לא מוכן לזה אז מקבל כרע. סך הכול זה מה שיש. אז כדאי לנו להתכונן נכון להתקרבות מטרת הבריאה אלינו, אז נרגיש טוב.

שאלה: איך אנחנו יכולות להתעלות על הטבע שלנו כנשים אגואיסטיות, בשביל לתת נחת רוח לבורא, מה המשמעות של זה?

המשמעות של זה, שאנחנו מבקשות מהבורא שייתן לנו כוח להיות למעלה מהאגו שלנו. זה נקרא להיות באמונה למעלה מהדעת, להיות בכוח הבינה במקום כוח המלכות. זה הכול. לבקש שזה יקרה, כל הזמן לבקש ולבקש ולא לעזוב. ואתן תראו שהבורא דווקא יותר אוהב ומפרגן לנשים שפונות אליו, מאשר לגברים. אני אומר לכן ברצינות.

שאלה: האם על ידי ההפצה אני נותנת נחת רוח לבורא, למרות שאני מרגישה אגואיסטית בעבודה בעשירייה?

זה לא חשוב. אפילו שאני אגואיסט ולא חשוב מה שאני. אם אני עושה את זה בסופו של דבר, כדי שגם הבורא ייהנה, אז כבר יש לו מזה נחת רוח. אז אני מקולקל בינתיים, אבל בכל זאת עושה איזה צעד קדימה כלפיו.

שאלה: האם השפעה לא יותר קרובה לטבע האישה?

אנחנו נדבר על זה, זה מאוד ספציפי, אי אפשר להגיד שזה יותר או זה פחות. מי יותר אגואיסט בעולם הזה, גבר או אישה? מה אתן חושבות? בטח שגבר, כן? למה אתן חושבות כך? נדבר אחר כך, זה לא פשוט. הטבע הוא רב גווני, הוא שונה, אי אפשר להגיד שנשים פחות אגואיסטיות מגברים, לכל אחד יש טבע אגואיסטי משלו.

שאלה: כשאנחנו מגלות אדישות בעשירייה איך אנחנו עובדות?

אנחנו משתדלות לעורר זו את זו על ידי קנאה, שכדאי לעבוד בעשירייה. אני צריכה להראות לחברות שלנו עד כמה שאני משקיעה בעשירייה, שתהיה להן קנאה וגם הן יעשו אותו הדבר. אני צריכה לעורר קנאה בחברות שלנו שגם יתעסקו בעבודה בעשירייה.

שאלה: איך ללכת בקבוצה מדעת, לאמונה למעלה מהדעת?

תנסו בכוח ללכת על אהבה בין החברות, למרות שאת רואה שלא כדאי ולא משתלם ושאת לבד בזה. תתחילי לעשות את זה בכל זאת כך ואז תביני מה זה נקרא למעלה מהדעת.

שאלה: האם יכול להיות שקנאה עלולה ליצור מצב הפוך, שלא נרצה להיות בקבוצה, ותגרום לנו דחיה?

כן, אבל זו לא קנאה זו גאווה. כשאני רואה את הקבוצה ואני מרגישה דחיה מהקבוצה, זאת גאווה ולא קנאה.

שאלה: בשיעור הבנתי, שהמסר הראשון שאנחנו צריכים להעביר זה האינטגרליות של הטבע. איך אתה ממליץ לנו כנשים להסביר את המסר הזה בצורה הכי טובה?

לפנות לנשים בצורה כזאת, שאתן ממליצות להן כך וכך להתנהג כדי שיהיה להן טוב. אישה תשמע מאישה עצות כאלו, תנסו.

תלמידה: בתקופה האחרונה נתקלתי בתופעה, שכל מיני חברות מנצלות את מצב המצוקה של האנשים ומציעים להם שירותי יעוץ חינם שאחר כך עולים אלפי שקלים. איך אפשר להגיע ללב של בני אדם כאלה, שמשתמשים במצבי מצוקה?

אני לא מגיע לאנשים כאלה שמפיצים דברים כאלה. אני פונה לאדם שיש לו לב ויכול להיות פחות או יותר פתוח לקבל את המסר הזה ולא להשפיע לכולם, כי זו גישה לגמרי לא נכונה. לא תקבלי שם שום תגובה טובה.

שאלה: איך עשירייה יכולה לבדוק את עצמה בכל פעולה ופעולה, האם היא מקבלת החלטה נכונה, האם היא הולכת לכיוון הנכון?

אי אפשר לבדוק את זה, אלא רק לפי כמה שאתן מחוברות יחד ורוצות להגיע לחיבור, עד כדי כך שביניכן יתגלה הבורא.

שאלה: מהי עבודה למען הבורא?

שאני רוצה שכל התוצאות הטובות ירגיש הכוח העליון הבורא. ואיך אני יודע מי זה ומה זה? כשאני פונה לכל האנושות ורוצה שכל האנושות תהנה מהיגיעה שלי, זה נקרא שאני פונה לבורא ועושה לטובתו.

שאלה: איך אני יודעת שמה שאני עושה, אומרת, מפיצה זה נכון ורצוי בעיני הבורא?

אם זה רצוי בעיני החברות, זה גם רצוי בעיני הבורא. לכן בלי עשירייה אי אפשר לעבוד עם הבורא.

שאלה: בעבר כל הנושא של ההפצה לאורך השנים היה מחולק להפצה פנימית שלנו, שהיינו מקשיבים לך ואחר כך במילים שלנו היינו יוצאים לשטח מה שנקרא. בזמן האחרון ובמיוחד בחודש וחצי האחרון, אתה נמצא בפייסבוק, והרבה יותר זמין להרבה מאוד אנשים לשמוע אותך, שזה מצד אחד נס גלוי, מצד שני הדברים שאתה אומר שהם המציאות וכל מה שאתה אומר זה הכי נכון שיש, אנחנו יודעים לקבל את זה ולהפוך את זה. אבל הרבה פעמים זה נשמע קשה, ואני שומעת מאנשים שאומרים שהם לא יכולים לשאת את מה שאתה אומר על איזה אסון יהיה. אין להם כלים לשאת את זה, אין להם חברה, אין להם עשירייה, אין להם מישהו שיכול לעטוף אותם. וזה גורם הרבה פעמים לזה שאם פעם היה לי הכי כיף להפיץ דברים שאתה אומר, היום זה שם אותי במקום שתוך כדי זה שאני שומעת ישיבת כתבים מתהפכת לי הבטן, אני אומרת מי שומע את זה עכשיו, האם יש לו כלים לשאת את זה. מה אנחנו צריכים לעשות פה?

אני אתן לכם עצה מאוד יפה ומאוד טובה נראה לי. קחו את כל החומר על איחוד החברה, חיבור החברה מה שבעל הסולם כתב, מה שלמדנו מהמאמרים של בעל הסולם, איך החברה צריכה להיות מחוברת, מה הבורא דורש מאיתנו, רק פחות בורא, אלא כוח עליון, הטבע, יש לנו כאלה מאמרים, כזה חומר שאנחנו עברנו. עכשיו אנחנו לא יכולים ללמוד.

אתן לא יכולות לפזר חומר שאני עכשיו לומד עם התלמידים שלי, התלמידים האלה לומדים אצלי 15 שנה ואפילו יותר. איך אתן יכולות לקחת את החומר הזה ולשפוך אותו לקהל הרחב, זה לעשות בשכל? אתן נשים, אתן יודעות, אפשר לקחת חתיכת סטייק ולהכניס לתינוק שנולד, הוא יוכל לקבל את זה? אתן צריכות לקחת מאמרים ואת כל החומר שמתאים ממש לקהל שנמצא בחוץ. בתור אימהות אתן צריכות להרגיש מה מתאים להם, ואם לא אז אל תעשו כלום אחרת אתן הורסות את כל ההפצה שלנו.

אמונה למעלה מהדעת, מתי התחלתי ללמד אותה, לפני חודש, חודשיים, ולמה לא לימדתי קודם? כי אי אפשר היה. גם היום תופסים את זה בקושי אבל מתחילים לתפוס. למה אתן לא לומדות ממני איך לגשת להוראה? יש לבעל הסולם כל כך הרבה מאמרים שאפשר לפזר לקהל הרחב, למדנו את זה, אבל בסופו של דבר כל המאמרים האלה קבורים בארכיון, לא משתמשים בהם. מה מוציאים? מה שאני לומד בבוקר ככה מפזרים בצהריים, זה בחכמה?

תלמידה: קודם כל התייחסות למה שעכשיו אמרת. אני רוצה להגיד לך שלהוציא היום משהו להפצה לוקח לי באופן אישי הרבה יותר זמן, גם לחברות. אנחנו מעבירות בינינו את הדברים, בודקות אחת את השנייה, מסתכלות באיזו קבוצה אנחנו מפיצות. אם זה לאימהות אז להביא את זה בשפה ודוגמאות שאימהות יכולות לקבל ויעניין אותן, ואם זה בקבוצה של אנשי עסקים אז אני כותבת בשפה אחרת. אנחנו מאוד מאוד מקפידות.

מה שהחברה ניסתה להגיד, זה שהשיעורים שלך והישיבות שלך עם הכתבים נמצאים היום ישירות און ליין ברשת והיא נתקלת בעצם בתגובות כאלה. זה לטובת מה שהחברה אמרה.

את זה אני נותן לכתבים ולא לקהל הרחב. שם זה תמציות הדברים, והכתבים אחר כך לאט לאט מפזרים את זה, הופכים את זה למשהו אחר. כתבים אלה אנשים שיושבים ומקבלים ממני תמצית ואחר כך הם יודעים איך לפזר ולפרסם את זה, הם גם עושים את זה בשמי ולכן זה כך. אבל באמת לקהל הרחב אנחנו צריכים לקחת כל מיני מאמרים של בעל הסולם שהוא כותב על עם ישראל, על התיקון של העולם, על כל הדברים האלה, ויש לנו את זה אני חושב גם בהעברה קלה.

קריין: כל התכנים נמצאים ב"סביבה טובה". לפני שבועיים שלושה פתחנו את ישיבת הכתבים לרשת האינטרנט וכולם יכולים לראות אותה. מאז שזה נעשה יותר קשה, כי אנשים רואים והם לא מבינים. פעם ישיבת כתבים הייתה עם הכתבים, הם היו מוציאים את החומרים ואז אפשר היה להפיץ.

אז שיהיה ברשת, שיהיו מבולבלים קצת.

שאלה: לעומת זאת, יש אנשים, שלא לומדים איתך ועכשיו יותר חשופים לך ודווקא הם חיכו לרמה כזאת של שיח. אז זה תלוי מי נתקל ובאיזה חומר.

אני שומעת אותך מדבר על לעשות נחת רוח לבורא, זה מושג שהוא חמקמק, אני לפעמים מרגישה צורך כזה ולפעמים זה כאילו זר לי.

הבורא זה כל האנושות יחד, אין בורא ללא נברא, כל האנושות יחד זה בורא, אין בורא חוץ מכל האנושות.

תלמידה: זאת אומרת, שכאשר אני עושה הפצה, מספיק שאני רוצה שזה יגיע ללבבות, שמישהו יוכל להרוויח מזה משהו, שאימהות יוכלו קצת יותר לכוון את החינוך נכון, וזה נקרא לרצות לעשות נחת?

כן, אם אני רוצה לעשות נחת רוח לכל האנושות, זה נקרא שאני רוצה לעשות נחת רוח לבורא.

תלמידה: זו כוונה שאני צריכה להחזיק לפני, או משהו שאני אמורה להשיג אחרי?

את צריכה לחיות עם זה כל הזמן, זה נקרא בתוך עמי אנוכי יושבת.

שאלה: אמרת לנו, "בני ברוך אתם ממשלת העולם הרוחני", איפה המקום של האישה בתוך הממשלה הזאת הרוחנית?

המקום של האישה זה ראש הממשלה. מה זאת אומרת, איך בכל משפחה? האנושות מתקרבת להיות משפחה אחת, כך כתוב. מי זה ראש המשפחה? תגידו לי אתן, הנשים? בכל משפחה ומשפחה מיהו הקובע הכול? האישה, זה ברור לכולם. הגבר מפחד מהאישה, אישה קובעת, אומרת כול מה שיש [לעשות] והיא בעלת הבית, הגבר רק נקרא ככה "בעל הבית", נומינלי, אבל בעצם זו אישה. לכן אין שאלה כאן, אין שאלה.

תלמידה: אז איך נבנה את המצב הזה של ממשלה רוחנית בתוך בני ברוך?

אני רוצה להרים אתכן כבר מזמן ואני לא מסוגל, אתן כבדות מידי, אני לא יכול להעלות אתכן, [אלא] כשאתן תתחילו בעצמכן לעשות את כול הפעולות, להתארגן ולקבוע. איפה זה, למה אין לנו את זה? נשים צריכות להפוך את העולם ואני לא רואה את זה. כאילו מישהו מפריע לכן. רק יש הבדל בין עבודת גברים ועבודת נשים, חלק לכאן וחלק לכאן, אבל בעצם אם נשים היו עושות את העבודה שלהן הכול היה נפתח לפניהן.

שאלה: איך ממעטים כוח המרגיש טעם?

על ידי זה שמעלים את הכוח ליהנות מהמשפיע, זה הכול.

שאלה: שאלה בנוגע לאמונה למעלה מהדעת. לדוגמה אני עוברת לאמונה למעלה מהדעת רואה עולם הפוך ואת המשחק של הבורא. מה אני עושה עם הדעת הישנה, האם אני חוזרת אליה, האם אני עושה איתה איזשהו חשבון, או שאני מקבלת את העולם כדעת חדשה?

את מקבלת את העולם בצורה חדשה. וכל היתר, איך לעשות אדפטציה בינינו לעולם החדש, אנחנו עוד נלמד. יהיה לנו עוד מעט את החלק השני, ואחר כך את החלק השלישי באמונה למעלה מהדעת, ושם אנחנו נעבור לדברים יותר פרקטיים.

שאלה: אתה אומר שנשים מאוד כבדות. איך אנחנו יכולות לשחק עם האגו הנשי?

אם תתחברו ביניכן, אתן תצליחו בהכול. אם לא יהיה חיבור ביניכן, לא ייצא שום דבר.

שאלה: אתה דיברת על העבודה בעולם החדש של הנשים שזה החינוך. האם הנשים יכולות בעצם לעשות את אותו חינוך במקום לאנשים לעסקים, ולהעביר את כל המסרים שלנו ואת השיטה איך יעבדו עסקים בעולם החדש?

אבל מה שיותר מעניין אותי זה, היום את האגו יותר מעניין פרנסה מהפצה. איך אני הופכת את זה שההפצה זה הדבר החשוב ולא הפרנסה?

פרנסה אנחנו חייבים. אם אין לחם, אין תורה. אם אין קמח, אין תורה. לכן אנחנו צריכים לדאוג לפרנסה קודם כל. אחרי שיש לנו אוכל נפש, פרנסה, אחרי זה אפשר לדבר גם על כל דבר אחר אפילו על הפצה. אז קודם כל תדאגו לפרנסה.

שאלה: אם יש הרגשה שיש פחד לגלות את הרע, האם כדאי להתפלל או לחכות שיהיה ביטחון?

את צריכה לקחת את עצמך בידיים ולראות את האמת, עד כמה אני לא אוהבת נשים אחרות, עד כמה אני שונאת אותן, עד כמה אני רחוקה מהן, עד כמה אני לא רוצה להתחבר אליהן, ושזה יהיה אמת. ולא לפחד, זה הטבע שהבורא ברא, אז אני בזה לומדת מה הבורא עשה. הבורא אומר "בראתי יצר הרע", אז עכשיו כשאני מסתכלת נכון על נשים אחרות ורואה שאני תמיד בביקורת, בדחייה, בשנאה, בריחוק מהן, זה הטבע שהבורא ברא.

מה אני צריכה לעשות? אני צריכה להגיע לצורה ההפוכה, שאני מתחברת אליהן. אני משאירה את הטבע הזה שאני דוחה את הכול, ולמעלה מזה, בלי לעשות שום דבר עם הטבע שלי שאני דוחה אותן, אני מתחילה למעלה מזה לבנות את הטבע השני, שאני מתחברת אליהן, ושתי הצורות האלה צריכות להיות כמו מלכות ובינה יחד זו על זו.

אני שמח מאוד שנתתי לכן אפשרות לשאול. אני חושב שכמעט כל מי שרצו לשאול שאלו, ואם לא אז תהיה לנו אפשרות בשבוע הבא. ובינתיים חיבוק חם ממני וכל טוב שיהיה לכן, לילדים ולמשפחות, תיהנו מהחיים ותהיו בעיקר בריאות. קודם בריאות, אחר כך פרנסה, אבל אחר כך חכמת הקבלה ויחס יפה לכולם.

תודה לכם ושלום.

קריין: אנחנו רק רוצים לציין שהיו לנו היום 1600 חיבורים בגלקסי ו-1700 ב"סביבה טובה". זה היה ממש שיא עולמי. ולפני סיום אנחנו גם רוצים לחזור על המסר שאמרנו לגברים מבחינת ההפצה. מה אנחנו כן עושים בהפצה, אנחנו משתפים תכנים כל אחד בשפה שלו. אנחנו מוסיפים על התכנים ששיתפנו, אם רוצים להגיד, הנה כתבה נפלאה שראיתי או שקראתי. אנחנו כותבים תכנים בשם עצמנו אבל לא בהזדהות עם הארגון, את זה אנחנו יכולים לעשות ברשתות איפה שאנחנו מסתובבים.

מה אנחנו לא עושים, אנחנו לא כותבים בשום צורה בשם הארגון, לא כותבים בשם הרב, לא פותחים עמודים או פוסטים בשם הרב. בשום אופן אסור לכתוב איזה ציטוט או משהו ולכתוב למטה הרב לייטמן ולפרסם, זה חמור מאוד, פשוט לא עושים דברים כאלה.

מי שרוצה לפרסם משהו והיא חושבת שהוא מאוד טוב והיא רוצה שזה יתפסם בדף "קבלה לעם", זה מצוין. לשלוח למייל ושם יענו לה אם זה מתאים לפרסום בדף הרשמי שלנו או לא.

(סוף השיעור)