016_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/oUSDAjUa?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה',

חלק ה' עם אור פנימי

ועוד יש שם זכר מהרשימו דהתלבשות, של בחינה ב'. כאן הוא אומר אותו דבר, שהיות שבכתר יש ג'/ב', בכתר דס"ג בדומה לחכמה דע"ב, אם כן, כמו ששם חכמה דע"ב עשה זיווג על שני ביתין בשביל מדרגה תחתונה, שנקרא בינה, כמו כן כאן, כלי דכתר שיש לו ג'/ב' עשתה זיווג על ג'/ב' בשביל התחתון שלה, שכאן נקרא ג'/ב' התחתון, שהוא חכמה. אה, סליחה, שכאן נקרא תחתון חכמה. מה קומתו, תכף נראה.

בא ואומר לנו, שהקומה הזו שיצאה מכתר, כלול מזכר נקבה. הזכר הוא נמשך מהזכר ג' דהתלבשות. העביות, נקראת נקבה, נמשך מב' דעביות. נמצא, שהקומה שיצאה מכתר על מדרגה התחתונה, שנקרא חכמה, יש שם זכר נקבה, ממי? מאור בעצם. מה שאין כן, הזיווג שנעשה בכלי דחכמה דע"ב לצורך התחתון שלו נקרא בינה, נקרא זכר לבד. הוא מכנה ו"ק בשביל שמקבל הקומה של העליון. נקרא ו"ק.

וכאן אומר, זכר נקבה. מדוע? יכולים לומר, היות ששם היה הזכר רק ב' דהתלבשות. ב' דהתלבשות לא עולה בשם בב' דעביות, מדרגה עליונה תמיד נכלל מדרגה תחתונה. מה שאין כן כאן, ג' דהתלבשות זה חשוב. אם זה, אם מב' דעביות, זה גם כן חשוב, אם לא אותו סוג של התלבשות. לכן הוא חושב כאן, בקומה שיצאה מהכתר לחכמה, יש שם זכר נקבה, לא, כבר לא דומה לאור החכמה, שעשה זיווג בפרצוף ע"ב לצורך הבינה דפרצוף ע"ב.

עוד דבר. שם למדנו, שחכמה נתנה לבינה, הייתה בחינת ו"ק, שהיות שבבינה, שחכמה יש לה ג' דהתלבשות. וכאן באיזה סו… נותן לתחתון, שנקרא חכמה? בזמן היותו ג' דהתלבשות. גם כן אינו דומה לשם. ברור?

אני מתחיל עוד הפעם. ועתה נבאר.

ועתה נבאר, את הזכר ונקבה דכלי דחכמה. כי הזכר והנקבה שבכלי דכתר מזדווגים, ומולידים זכר ונקבה דוגמתם: שהזכר, נמשך מצורת הזכר, עכשיו, מדברים ממה? שהולידו זכר נקבה. מאיפה? מג' ב'. שהזכר, נמשך מצורת הזכר, דהיינו בחינת ו"ק בלי ג"ר. נמצא, שהוא מכנה אותו בשם ו"ק.

תלמיד: את מי?

רב"ש: את הזכר. לא לרוץ, את הזכר. מדוע? לא מטעם כמו בכלי דבינה דע"ב הנמשך מחכמה דע"ב, שאמרנו, נקרא ו"ק, מטעם תולדה, רק מטעם אחר. היות שהתלבשות לא יכול להאיר רק מו"ק, כמו שלמדנו מפרצוף ע"ב. שהכתר עומד למטה מראש דע"ב, לא נותן להאיר את אור הכתר, בשביל שאין שם ד' דעביות. כמו כן, אנו לומדים בס"ג שאור הע"ב, שיצא מע"ב, עומד תחת דראש דע"ב, בזמן שיש ג' דהתלבשות לא נותן להאיר ג"ר, רק ו"ק.

נמצא, בשביל מה נקרא ו"ק? מי, התולדה שנולד ממנו? בצורה אחרת, מטעם התלבשות. לא דומה לשם, שנקרא אור של התולדה, נקרא ו"ק.

תלמיד: ...

רב"ש: הלאה.

תלמיד: מטעם התלבשות או מטעם תולדה?

רב"ש: כאן מטעם התלבשות.

תלמיד: ...

רב"ש: אז הוא מסביר לנו, כי אור החכמה העומד תחת מלכות דראש, דע"ב, נמצא אחוריו למטה כלפי הנאצלים שבגוף, וע"כ, אין בהזכר דכתר אלא ו"ק בלי ג"ר. וגם בזה יש לעיין. לפי מה שלמדנו, משמע, מה שאנו אומרים, שמאיר רק ו"ק, זה כלפי תחתונים, כי בפרצוף לא. אם כן, אז יהיה ללמוד, התולדה שנולד מג' דהתלבשות, מה ג' דהתלבשות יכול לתת לו? רק ו"ק. וזה יכולים לתרץ השאלה ראשונה.

כי אומר וע"כ, גם בהזכר הנולד ממנו, אין בו רק ו"ק בלי ג"ר. שהוא לא נותן לו יותר. מי לא נותן? מי לא, מי, מי, מי המפריע, מי מונע ממנו? אור הע"ב, שעומד תחת מלכות ראש דע"ב. היות שאין לו ג' דעביות, לא נותן להאיר לתחתונים, רק ו"ק.

אני אגיד מה שהוא שואל. אם אנו לומדים, שבכלי דחכמה דע"ב היה זיווג על ב' ביתין, אז אנו לומדים, שבכלי דבינה יש קומה דבחינה ב'. מדוע? שחלש. מדוע? שנולד משני ב'. משמע מכאן, הקומה שיצא מג' ב' צריך להגיע לכלי דחכמה גם כן ג' ב'.

עכשיו, אם באמת זה ג' ב', הוא שואל, אם יש הבדל בין ג"ר ד… בין ג' ב' שבכלי דכתר, או לג' ב' של כלי דחכמה? אז הוא אומר, אם אני אגיד שיש אותו קומה ג' ב', תכף נראה אם הוא כך, נניח שכן, יש הבדל. ג' ב' שבכלי דכחמה, שבכלי דכתר, יש להם ג"ר. מה שאין כן, ג' ב' שבכלי דחכמה שולט אור הע"ב, שכלי דכתר לא ישפיע ג"ר למטה. נמצא, הם נשארים בג"ר והם אין להם רק ו"ק.

שם למדנו, מי הנקבה בכלי דבינה, מה הרשימו שנשאר מהתפשטות א'. וכאן הוא לא חושב זה בתור זכר, רק מה, לא בתור נקבה. רק מה הוא חושב בתור נקבה? משמע ב' דעביות. יכול להיות שהוא רוצה לחשוב רק פעם אחת זו"ן, אבל למעשה גם כאן צריכים לומר אותו דבר, שגם בכלי דחכמה נשאר רשימו מפרצוף ע"ב, כמו שנשאר רשימו מכלי דבינה דע"ב בפרצוף גלגלתא. היינו הך, אין הבדלים.

וע"כ, גם בהזכר הנולד ממנו, אין בו רק ו"ק בלי ג"ר. וגם הנקבה דכתר נותנת מצורתה אל הנקבה שנולדה ממנה, שהוא בחינת אור הבינה ואח"כ מזדככת הכלי דכתר והופכת פניה למטה, דהיינו שמזדכך לבחי"א ונותן את הג' האורות האלו אל הכלי דחכמה. אם עתה מזדכך ג' דהתלבשות? הוא לא אומר כאן. הוא רק, מה הוא אומר? ב' לא'. אבל כאן צריכים לומר, שגם ג' דהתלבשות נזדכך לב'. נראה כאן הוא לא אומר. נראה הלאה.

רק מה כתוב כאן? דהיינו שמזדכך לבחי"א ונותן את הג' האורות האלו אל הכלי דחכמה. שהם: הזכר, שהוא בחינת ו"ק דחכמה, היות ג' דהתלבשות אינו מאיר רק ו"ק דחכמה. ונקבה, שהיא בחינת אור הבינה הבאה מב' דעביות. וקומה של בחי"א, שהוא אור החסד, הכולל את ז"ס התחתונות.

דהיינו לגמרי על דרך שנתבאר באצילות זו"ן דכלי דבינה, אצל פרצוף הע"ב. וכל ההפרש הוא, שכאן ירדו המדרגות. וכל בחינות האור שבכלי דבינה דע"ב, נמצאים כאן בכלי דחכמה. כן. אבל כפי שהסברתי מקודם, יש הבדל. שם לקחה בינה רק ו"ק שהוא קומה בחינה ב', כאן לקחה ו"ק של ג', אינו דומה ממש. רק השאלה הוא, איך שאנו חושבים את זכר נקבה דכלי דחכמה? תכף נראה.

עכשיו, מה מכלי דבינה? אז הוא אומר דבר חדש.

והכלי דבינה, נכללת כאן עם הכלי דחכמה. אמנם כן נשארו בהבינה, שנכללה מכלי דחכמה, רשימות זו"ן מזמן שהיתה בפרצוף ע"ב, מטרם הסתלקות ב'.

נמצא, אפילו שאני אומר שבינה נכללת בחכמה, ובינה נכללת בחכמה, יש לנו זמן העבר, בחינה התלבשות, כמו שלמדנו בפרצוף ע"ב, שיש לו התפש… התל… שיש לו רשימו דהתלבשות בפרצוף גלגלתא, כמו כן, נשאר בבינה דס"ג רשימות שהיה לה בפרצוף ע"ב.

זה שאומר, אבל אינם עולים בשם, להיותם בחינות שוות עם הזו"ן שבכלי דחכמה. יכולים לומר, עוד יותר חשוב, הזו"ן שבכלי דחכמה ממילא לא עולה עם הבחינה תחתונה בשם.

וכמו כן אותו הזווג, שהיה בזו"ן דכלי דבינה שבפרצוף ע"ב, שהולידו ה' אחת, אשר ירדה עם אור הז"ס תחתונות, עד שהגיעה אל היסוד דמלכות, שהו' שבה' נטל היסוד, והד' שבה' נטלה המלכות. כן ממש נזדווגו כאן בפרצוף הבינה, בפרצוף הס"ג, מי נזדווגו? הזו"ן שבכלי דחכמה. והולידו ג"כ ה' אחת, שירדה עם הז"ת מכלי אל כלי, עד שהגיעה להכלים דיסוד דמלכות, אשר הו' שבה נטל היסוד, והד' שבה נטלה המלכות.

והנה נתבארו ד' הזכרים וד' הנקבות שבכלים דע"ס של פרצוף החדש שבכאן, מקומת הבינה. מקומת ס"ג. כי הזכר של כלי דכתר, נגיד הוא מאיר בחינת ו"ק דחכמה, והנקבה דכתר, היא קומת הבינה. זה פשוט. ב', ג' ב'. והזכר ונקבה שבכלי דחכמה הוא ג"כ ו"ק דחכמה להזכר, שנמשך מג' דהתלבשות. וקומת בינה להנקבה, הנמשך ב' דעביות.

הוא שואל, ואע"פ, שבכל מקום נחשבים התולדות בחינת ו"ק כלפי המולידים שלהם, לכן למדנו, הזיווג שנעשה בכלי דחכמה על שני ביתין בפרצוף ע"ב ונותנת לבינה, אני אומר, ו"ק דזכר, מכונה זה, מטעם שהתחתון לוקח ו"ק כלפי המולידים. מ"מ, כאן, בפרצוף ס"ג, כיון שהזכר דכתר, הבחינת דהתלבשות, ג' דהתלבשות, אורו עצום ורב, ומה שמכנים אותו בשם ו"ק דחכמה הוא מחמת האחורים דאור חכמה שבראש השולטים עליו, שלא להשפיע רק ו"ק, וע"כ התולדה שלו נחשב ג"כ לו"ק כמותו, מאחר שהוא בא בכלי דחכמה שאין לו שום אחורים.

מה הוא שואל כאן?

ואע"פ, שבכל מקום נחשבים התולדות בחינת ו"ק כלפי המולידים שלהם, מה שאין כן כאן. איפה כאן? כלי דחכמה. כלי דחכמה, אני לא אומר שמקבל ו"ק. מה הוא אומר כאן? שמקבל ו"ק. מה השאלה שלו?

אנו אומרים, שיש לו ו"ק דזכר. ומבחינת נקבה יש לו מבחינת בינה. אז הוא שואל, מדוע הוא לא חושב ו"ק מטעם, מסיבה אחרת? ו"ק זה ו"ק, אין מה לדבר. הוא אומר, ו"ק מש… מדוע הוא לא אומר ו"ק? זה ו"ק, הוא אומר, ו"ק דזכר.

אלא שכאן השאלה אחרת. מדוע שם, בהזיווג שנעשה בכלי דחכמה דע"ב ואור הזה יוצא לבינה? הוא אומר שנקרא ו"ק, מטעם שזה תולדה. מדוע גם כאן הוא לא אומר שנקרא ו"ק, מטעם תולדה? הוא שואל.

תלמיד: באותו הטעם, על הטעם הוא שואל.

רב"ש: רק מה נקרא ו"ק? בטעם אחר. התשובה פשוטה ביותר. היות שכאן לא דומה לשם, שנקרא ו"ק מטעם תולדה, מטעם המיעוט, היות שכאן נשאלת שאלה, זה תולדה, לא תולדה? או שנתבטל הכלל, או שלא נתבטל הכלל? אני מוכרח לומר שזה תולדה, אין מה לדבר. ואני מוכרח לומר שהכלל לא נתבטל.

אם כן חוזר, מדוע לא חושב שהוא בתור ו"ק? הוא מתרץ כך. הוא רוצה כאן לרמז שיש כאן יתרון ממה שאין בכלי דבינה. אחת. קודם כאן, מה שבא מהזכר דכתר הוא ג', מדרגה יותר גבוהה. מה שאין כן, בבינה שקיבל מחכמה, היה רק ב'. לכן האור מרוצה מאוד. אבל מה? הוא לא יכול להאיר בכלי דכתר, בזמן שהיה שליטת כתר, רק ו"ק מטעם אחוריים דאור הע"ב, שעומד למטה מראש דע"ב. שכל זמן יש ג' דהתלבשות, הוא לא נותן להאיר חכמה, יש אחוריים. ולכן יוצא, בזמן שהג' דהתלבשות, האור שבא ממנו ירד לכלי דחכמה, כבר אין שליטה לכלי שלו, כבר נתבטל אחוריים, יש לי כבר יתרון, שמשהו יכול לקבל העדפה ממה שיקבל מהזכר.

כמו כן, הכלי דבינה, גם שתולדה, גם כן יש לי יתרון. היות שבפרצוף ע"ב היה ג' דעביות בכלי דכתר. ומה היה בכלי דחכמה? ב' דעביות, נשאר שם רשימו של ב' דעביות. הרשימו של ב' דעביות עוזרת לבחינת הבינה, שקיבלה מב' דכתר, שלא יתן לה, שכמו כל תולדה יש כאן יתרון ממה שיש בפרצוף בינה, אה, בכלי דבינה דפרצוף ע"ב.

מה הייתה השאלה? מדוע הוא לא אומר, לפי הכלל הידוע, שהזיווג שמקבל התחתון מהעליון, שנקרא תולדה, נקרא ו"ק? וכאן הוא לא חושב את זה. רק מה אנו נקרא ו"ק חכמה, אלא מה אנחנו... אלא בשביל מה הוא אומר, שנקרא ו"ק? מטעם שמקבל מג' דהתלבשות. מג' דהתלבשות, נקרא ו"ק, מטעם שהתלבשות. אז אור הע"ב לא נותן לו להאיר.

בשביל מה צריך לכל אלה הדברים? פשוט, הוא תולדה. כמו בינה, שהוא תולדה מכלי דחכמה מפרצוף ע"ב.

תשובה. הוא אומר כאן, שלא דומה לשם, שהתולדה, התחתון כלי דחכמה, יש להם סיוע מה שלא דומה לשם. לכן הוא לא רוצה לומר ו"ק, שידע שזה לא דומה לשם. דהיינו, אחת. מה שמקבלת מו"ק דזכר, הוא מקבל ו"ק דחכמה, ג' דהתלבשות, זה אור גדול. מה שלא היה בכלי דבינה, שקיבלה מאיזה בחינה? מב'. כאן מב', מג', ג' אור גדול. אחת. אותה שפה, הוא קיבל עידוד מהכלי שלו. בזמן שהיה אור הזה, שהיה מטי בכתר, היה שליטת אור הע"ב על כלי דכתר שלא יאיר, רק ו"ק ממש. היה לו אחוריים דאור הע"ב שולט על כלי דכתר דס"ג. אבל בזמן שירדה לחכמה, על חכמה אור עב לא שולטת, אבל אחוריים הזה. לכן יש כאן סיוע מכלי דתחתון שלא ייקרא תולדה כמו שם. זה גמרנו עם התלבשות.

עכשיו, קומת הבינה של כלי דחכמה דס"ג מקבלת מכלי דכתר דס"ג, ששם בינה דעביות, גם כן לא נקרא תולדה ממש, שנקרא ו"ק, מטעם שיש כאן סיוע. איזה סיוע? שם, הוא אומר, בזמן שירדה מב' דעביות לכלי דחכמה, הוא אומר, זה קשה. הוא אומר, היות שבכלי דחכמה נשאר ב', ב' דהתלבשות של פרצוף ע"ב, היו, ג' היה בכתר דע"ב. ב' היה בחכמה דע"ב. אם כן, נשאר רשימו הזאת, זה עוזר לו גם כן, שהבחינה ב' הזאת לא תהיה ו"ק אמיתית.

מה קשה לי? גם שם אותו דבר. שהב' דחכמה ירדה לב' דבינה. אף על פי שיש שם רשימו, אנחנו אומרים שכן נקרא תולדה. הסברה הזאת קשה קצת.

מה השאלה? מדוע לומדים הזיווג שיצא על ב' ביתין דכלי דחכמה לכלי דבינה הוא מכונה אור זכר עבור ו"ק? והרשימו שנשאר מהתפשטות א' בכלי דבינה נחשב רק לאור הנקבה? נכון ג"ר, אבל נקבה.

תלמיד: וזה ע"ב.

רב"ש: כן.

מדוע זה נקבה? משום שרק רשימה. נמצא הקומה שיש בבינה נקרא ו"ק. מה שאין כן כאן, בפרצוף ס"ג, הוא שואל, מדוע אני לא אומר שגם בינה, שגם חכמה, שקיבלה מהזיווג שיצא בכלי דכתר על ג'/ב', והוא אומר הג' נקרא ו"ק? שבא מהתלבשות, והב' נשאר בבינה, אה, והב' ירדה לחכמה. ולא אומר שנקרא ו"ק מטעם תולדה. אז הוא אומר שאינו דומה כאן לשם. אחת. רק כאן אני מכנה ו"ק, שמזה התלבשות.

פירוש הדבר. בזמן שהאור היה מאיר בכלי דכתר, אומרים, מה הוא יכול להיות תחתונים? רק ו"ק. לכן אור הג', שג' דהתלבשות, שיורד למטה בכלי דחכמה, ובכלי דחכמה אין אחוריים. לכן יש להם אור החכמה, נקרא ו"ק דחכמה. אבל לא נקרא תולדה. מדוע? שיש יותר ממה שיש שם, מכלי דבינה, שאור שקיבלה בא מג'. אז אני יודע, זה פשוט.

עכשיו, גם…