בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 6.3.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*חלק 1 -מנצחים את המלחמה*
אם אני יכול לכוון לבורא, זה ודאי דרך הזולת, כי אני לא יודע איך לכוון את עצמי למצב שהוא נמצא מחוצה לי. יש לי כאן סביבי מציאות, שאם אני מתכוון למשהו שנמצא מחוצה לי, לטובתו, כך אני גם יכול לכוון לבורא. לכן כתוב *שאחרי כל חבר נמצא הבורא*, בצורה כזאת אני יכול לבדוק את עצמי, לכוון את עצמי, להרגיל את עצמי לפנות באמת לבורא כעל האפשר יותר ויותר, ע"י היחס שלי לאדם...
ש:
מה
זה
אומר
להרגיש
את
אין
עוד
מלבדו
בעשירייה...?
ר:
אנחנו
צריכים
להגיע
למצב
שכל
אחד
ואחד
בעשירייה,
בקבוצה,
אנחנו
קוראים
עשירייה
לכל
קבוצה,
כי
זו
הצורה
אופטימלית,
צריכים
להגיע
למצב
שאנחנו
נמשכים
לחיבור,
שבחיבור
אנחנו
משלימים
זה
את
זה.
אנחנו
לא
מבינים
מה
זה
נקרא
להשלים,
אבל
צריכים
להאמין
שהבורא
אסף
אותנו
ומחבר
אותנו
בצורה
כזאת
שאנחנו
באמת
בנויים
להשלים
זה
את
זה
לאיזשהו
פאזל
שלם,
צורה
שלמה,
עד
כדי
כך
*שבאותה
הצורה
אנחנו
מגלים
את
כל
המציאות,
עליונים
ותחתונים.
את
כל
העולמות,
הכל
אפשר
לגלות
בתוך
העשירייה,
ממש*.
אנחנו צריכים לחבר את עצמנו למצב שנרגיש שאנחנו מתחברים למבנה אחד שייתן לנו הרגשת מציאות אמיתית, רוחנית, שאין שם באמת שבירות ואין חלקים, אלא *כולנו מתחברים כמו טיפות מתחברות לטיפה יותר גדולה ויותר גדולה, עד הים הגדול ובכל זאת זה אפשר להגיד כטיפה אחת*. אז נרגיש כמה כל אחד זקוק לכולם, כמה אנחנו משלימים כל אחד את כולם, ודווקא לפי מידת ההשלמה בינינו אנחנו מגלים את הכוח האחד שמתגלה ושורה בעשירייה, גם בקטנה וגם בגדולה. הבורא מתגלה, בוא וראה. בוא הם כוחות הפירוד שמתחברים ומשלימים זה את זה, ונקראים ראה. מ-בוא וראה, מ-2 מצבים, פעולות הפוכים, אנחנו נרגיש את השלמות. גילוי שלמות המציאות כללית, במאמץ שלנו, הוא נקרא גילוי הבורא.
הרע
שאנחנו
גורמים
לכל
הבריאה
הוא
בכמה
אנחנו
לא
דורשים
מהבורא
שיתקן
את
הדברים
האלה,
אבל
הוא
מתחיל
את
הבריאה
והוא
גומר
אותה.
*אין
כאן
שום
כוח
אחר
שפועל,
אבל
פועל
לפי
הנחיצות
שלנו
לתיקון,
זו
הבחירה
החופשית
שלנו*.
כל
הבריאה
סובלת
מפני
שבני
אדם
לא
דורשים
שלמות,
השלמה
של
כל
הכוחות.
כל
העבודה
שלנו
היא
איך
אנחנו
מגלים
בכל
רגע
מה
חסר
לבריאה,
לעת
עתה,
להתקדם
למצב
יותר
שלם.
לא
חסר
כלום
חוץ
מגילוי
הבורא
בבריאה,
מצד
לצד
בכל
מדרגה
ומדרגה,
בכל
מצב
ומצב.
אנחנו
צריכים
לשמור
על
כך
שבכל
רגע
ורגע
תהיה
לנו
נחיצות
בגילוי
הבורא,
יותר
ויותר,
ואת
החיסרון
הזה
אנחנו
אח"כ
מבטאים
בקשר
בינינו,
וכך
נתקדם.
מאמץ נקרא רוחני, מעל האגו שלנו. אתם יכולים להגיד: לא, אבל אני אם אני קם בבוקר, הולך לעבודה, אחרי העבודה מטפל במשפחה ועוד כל מיני הדברים האלה שאני עושה לקיים את הבהמה שלי, זה לא נחשב? לא נחשב, כי אתה בעבודה הזאת לא מושך את הבורא, לכן אין במאמצים האלה שום תיקון של הבריאה. אתה מקיים, אתה עושה משהו, אבל בדרגת החי. דרגת המדבר נקראת שאתה דווקא רוצה לבצע פעולות הדומות לבורא, ולכן אתה כביכול מחליף אותו בבריאה.
העבודה בצורה נכונה עם הרצונות שמתגלים בנו בכל רגע ורגע, מביאה אותי להבנה שאני חייב לעשות את זה בקבוצה, שאם לא קבוצה, לא אקבל קשר עם הכוח העליון שיכוון אותי, את הרצון שלי, נכון. כלומר יש כאן שורש רוחני, *הבורא מגלה בי רצון ואני צריך שוב לפנות לעשירייה שהבורא ברא וסידר לי, ודרכה לבקש עוד רצון, יותר עליון, שיעזור לי להתחבר עם העשירייה ובתוכה לגלות את הכוח פנימי, את הבורא. כך אני מתקדם*, כל צעד ושעל זה גילוי החושך, חיסרון, ואח"כ יום, אור, וחיבור. כך אני מגלה את העלייה שלי ממדרגה למדרגה.
ש:
אני
רוצה
פשוט
ללכת
לישון
עד
שהכל
יעבור...
מה
לעשות?
ר:
טוב
שאתה
כך
מרגיש.
אתה
יכול
לשאול
את
כל
החברים
שנמצאים
עכשיו
לפניך,
אלפים
רבים,
גם
הם
מרגישים
פחות
או
יותר
כמוך,
שאין
כוחות,
והמטרה
לא
ברורה,
ולא
מגלים
שום
מרץ
וחשק
בדרך.
כל
זה
מפני
שאנחנו
צריכים
כל
פעם
להתגבר
ולעלות
כך
ממדרגה
למדרגה,
עד
שמתחילים
לגלות
את
הבורא.
זה
לא
במדרגה
ראשונה
או
השנייה,
אלא
כעבור
כמה
מדרגות,
ואנחנו
צריכים
כך
להתקדם.
אסור
לנו
להסתכל
על
התהליך
שאנחנו
עוברים
בעיניים
כאלו,
אלא
מאין
ברירה
חייבים
אנחנו
להאמין
למקובלים.
אנחנו
גם
רואים
מהחיים
שלנו,
לא
מן
הסתם
נתנו
לנו
לראות
את
העולם
הזה,
רואים
שהאדם
מתקדם
בגדילה
שלו
בצורה
מאוד
איטית
ומבולבלת.
בסופו
של
דבר
הוא
קם
כאדם
והוא
הכי
חזק,
ושולט,
חכם
מכל
מי
שנמצא
בעולמנו.
ברוחניות
זה
הרבה
יותר
בולט,
שאנחנו
גדלים
כמו
ילדים
קטנים
שלא
מבינים
כלום
לעומת
החיות,
מתפתחים
לאט
לאט
לאט,
ואח"כ
נעשים
יותר
חכמים,
גדולים
ושולטים
על
כל
העולם.
כך
זה
יהיה.
עד
שאתה
עובר
את
כל
השלבים
האלו,
וודאי
שאתה
מרגיש
את
עצמך
אפס,
שום
דבר,
אין
לך
כלום
ומה
יכול
לקרות,
מה
יצא
ממני?
שמענו
כאלה
טענות,
והעיקר
סבלנות.
העיקר
סבלנות,
כתוב
*חוץ
מצא*,
לא
לצאת
מהדרך,
להמשיך.
*לפעמים
אתה
ממשיך,
לפעמים
אתה
זוחל,
לפעמים
אתה
רץ,
לפעמים
החברים
סוחבים
אותך
על
אלונקה,
ולפעמים
אתה
עוזר
להם,
מושך
אותם.
כך
אנחנו
הולכים.
אם
אתה
מחובר
עם
החברה
שבכל
זאת
הולכת
לקראת
המטרה,
אפילו
במשך
שנים,
ועוד
שנים,
בכל
זאת
אתם
מגיעים
לזה.
בהצלחה*.
ש:...
?
ר:
אתה
צריך
לבקש,
להתפלל.
ש:
אני
בוכה
כמו
תינוק
בוקר
וערב.....
ר:
יופי.
הרב"ש
היה
בא
אלי
כך,
שם
לי
יד
על
הכתף
ואומר:
נו,
עכשיו
אתה
סמרטוט
כמוני.
תצליח
בזה.
*כל חבר נחוץ לעשירייה יותר מהבורא, כך אנחנו צריכים לקבל את חשיבות וגדלות החבר, הוא יותר חשוב מהבורא*, כי קודם אני צריך להגיע למגע, להתקשרות עם החבר. רק ע"י ההתקשרות הזאת אני מגלה את הבורא. בהתאם למידת ההתקשרות שלי עם החבר, אני יכול לגרום לבורא נחת רוח. לפי עוצמת ההתקשרות עם הבורא אני מגלה את העולם הרוחני לכולם, לכל האנושות, מקרב אותם וכן הלאה. כלומר *ההתקרבות לחברים, בין החברים, אפילו שזה דבר הכי קשה, הכי מוזנח, דוחה, מבולבל, אבל באמת רק זה חשוב לנו, רק זה מה שחשוב לנו*.
אנחנו
נמצאים
עכשיו
במצב
מיוחד,
העולם
שלנו
עובר
שינויים
גדולים,
מהותיים,
בסוציולוגיה,
בקומוניקציה,
טרנספורמציה
שיש
בסוציום
שנקרא
אנושות.
אנחנו
עוד
לא
מבינים
מה
קורה
לנו,
זו
לא
פנדמיה
שהייתה
כמה
שנים,
אפילו
שגם
היא
עשתה
את
שלה.
מה
שקורה
לנו
עכשיו
הוא
דבר
מאוד
מיוחד,
אנחנו
עולים
למדרגה
אחרת
של
קיום.
לא
מן
הסתם
זה
קורה
ע"י
מצבים
כאלו
קריטיים,
חדים.
לכן
כדאי
לנו
לדבר
על
זה
בכל
זאת,
ואנחנו
צריכים
להיות
יחד
עם
כל
האנושות.
כתוב
בהרבה
מקומות:
*אל
תתרחק
מהציבור.
חייב
אדם
לראות
את
עצמו
עם
הציבור.
כמה?
כמה
שניתן,
ולקחת
משם
חסרונות,
להעלות
אותם
לחיבור
בינינו
ולבורא.
כל
החסרונות
שמתגלים
בתוך
האנושות,
כל
הצרות
והבעיות,
אנחנו
צריכים
להתכלל
מהם*.
הרב"ש
שמע
חדשות
כמעט
כל
שעה,
ממש
חדשות,
לא
הסברים
ומחשבות
ופירושים
של
מישהו.
אנחנו
צריכים
להתכלל
מכל
החסרונות
ולהביא
אותם
לבורא,
להשלמה.
לכן
כדאי
לנו
כך
לעשות.
בכל
זאת
*מפני
שאנחנו
כלי
כזה
גדול,
עולמי,
אנחנו
יכולים
להתכלל
מהחברים
שלנו
ומכל
ההתרשמויות*.
יש
בין
החברים
שלנו
חברים
מהצד
הרוסי
ויש
מהצד
האוקראיני.
אנחנו
צריכים
להיות
איכשהו
מ-2
הכוחות
האלה
לקחת
את
החסרונות,
רצונות
והמחשבות
ולהעלות
אותם
לבורא.
עושה
שלום
במרומיו
עושה
שלום
עלינו..
לפי
הרצון
לקבל
של
כל
אומה
ואומה,
אנחנו
רואים
שאי
אפשר
לסדר
את
הקשר
ביניהם.
הקשר
יכול
להיות
רק
כשאנחנו
מתעלים
מעל
אומה
אחת
ואומה
השנייה
לצד
השלישי,
*לקו
האמצעי*.
רק
בו
אנחנו
יכולים
להגיע,
ככתוב
עד
שבא
השלישי
ויכריע
ביניהם.
רק
השלישי,
קו
אמצעי,
אמנם
שהוא
כלול
משניהם,
אבל
הוא
כולל
את
שניהם
ומתעלה
למעלה
משניהם,
לבורא.
שם
הפתרון
שמתקבל
על
השניים.
*נקווה
שנגיע
לזה
ושהעולם
יראה
שיש
פתרון
שאנחנו
יכולים
להשתמש
בו.
אחרת
המלחמות
לא
יפסקו*...
אנחנו
נמצאים
בסכסוך
מקומי
כביכול,
אבל
הוא
יכול
להתפרץ
פתאום
למלחמת
עולם,
להתדרדר
תוך
רגע
למצבים
שפתאום
יתחילו
ממש
להשתמש
בנשק
הרבה
יותר
רציני.
לכן
*עלינו
למצוא
את
הקו
האמצעי,
עלינו
לגלות
איך
ללכת
באמונה
למעלה
מהדעת.
שם
הפתרון
ולא
יכול
להיות
אחרת,
אלא
שעולים
מעל
אגו
של
צד
אחד,
ומעל
האגו
של
הצד
השני,
עולים
לדרגה
שהיא
למעלה
משניהם,
לקו
האמצעי*.
*אנחנו
צריכים
להוסיף
את
הכוח
הזה
לאנושות,
אין
לה
ולא
יכול
להיות,
אלא
רק
מאיתנו,
מאלה
שלומדים
את
חכמת
הקבלה,
שיש
להם
קשר
עם
הכוח
עליון*.
אנחנו
צריכים
להביא
להם
את
ההכרה,
הבנה,
יכולת
להתחבר
עם
הכוח
העליון,
במקצת,
ובמידה
הזאת
לעלות
למעלה
מהשטח
שבו
הם
מתווכחים
ביניהם,
ולמעלה
מהשטח
הזה
הם
יראו
שאפשר
במידה
שעולים
מעל
שטח
אגואיסטי,
שהם
יכולים
להתקשר
ביניהם
ולמצוא
כבר
קיום,
את
החיבור
שלהם.
זה
יהיה
כבר
חיבור
רוחני,
תיקון
העולם.
כך
כל
פעם
נשתדל
לגלות
את
האגו
שלנו
יותר
גדול,
סכסוכים
יותר
גדולים,
ונשתדל
לעלות
למעלה.
*דווקא
עכשיו
יש
לנו
עבודה
גדולה,
לכל
בני
ברוך,
אנחנו
צריכים
לראות
את
הדברים
האלה
בצורה
נכונה,
איפה
ההשתתפות
שלנו,
להביא
מאיתנו,
בלי
לדבר
אפילו
עם
כל
בני
האדם,
אנחנו
צריכים
להביא
לעולם
הבנה,
הרגשה
של
קו
שלישי,
קו
אמצעי.
על
כל
פשעים
תכסה
אהבה*.
אנחנו
לא
סתם
מכסים
את
הדברים
האלה
באהבה
אז
למחרת
זה
שוב
נופל.
אנחנו
צריכים
להוסיף
את
כוח
השפעה
לכוחות
הקבלה
שמתגלים
בנו,
וזה
הכל
ע"י
חיבור
בינינו
והעלאת
מ"ן,
תפילה
מאיתנו
כלפי
הבורא.
אז
תראו
כמה
זה
עובד.
אנחנו
נתחיל
לעבוד
בינינו
בינו
בצורה
הדדית,
אני
לדודי
ודודי
לי,
כך
נתחיל
לעבוד,
והבורא
יסכסך
בינינו
עוד
יותר
ובצורה
יותר
מאיימת
יתגלה
המצב
ממש
מיום
ליום.
לא
כמו
שעכשיו,
אלא
*אם
לא
גומרים
את
היום
בסיכום
הנכון,
אז
אנחנו
מגיעים
אחרי
זה
לפצצת
אטום,
לכל
מיני
כאלה
דברים
איומים.
כך
נחייה,
וזה
אך
ורק
כדי
לחייב
אותנו
לחיבור
בינינו*.
*אני לא מבין מה אתה מתבלבל. יש לך חברה, בני ברוך, יש לך עשירייה, קבוצה, יש לך עוד הרבה קבוצות. זו הסביבה שלך. תשתדל להתקשר אליהם ודרכם להתקשר לבורא. זה הכל. מה אתה צריך עוד? אתה אף פעם לא תקבל אינפורמציה נכונה על מה שקורה באמת בעולם אלא רק מתוך החברים תרגיש כמה אתם קרובים לבורא. זה מה שאתה צריך, כי דרך זה אתה מגיע למקור הכוח שפועל ועושה הכל*. מה יש לך לשמוע כל מיני פרשנים.
*תודה לכן, אני מקווה שבעזרת נשים שלנו במיוחד, גם גברים, אבל במיוחד בעזרת הנשים אנחנו יכולים להינצל מכל המכות האלה שעומדות לפנינו, כלומר להעביר את עצמנו עד גמר התיקון בדרך יפה וקצרה במקום ארוכה ומלאה ייסורים. הכל תלוי בכן, בנשים שלנו. אז בבקשה יותר להתפלל, יותר לבקש, יותר לחפש חיבור, וגם לעזור לגברים יותר להתחבר. תודה לכן*.
ש:
איך
לעשות
שתפילה
משותפת
תהיה
קבועה
גם
כשאנו
לא
ביחד?
ר:
*אנחנו
צריכים
להיות
מחוברים
בלבבות,
מספיק
לנו
לזמן
קצר
בכל
יום,
רצוי
בכל
יום
להיות
מקושרים
זה
עם
זה
כדי
להשוות
את
עצמנו.
כל
ייתר
הזמן
אנחנו
פועלים
כאילו
שאנחנו
נמצאים
יחד
באותו
הקשר.
זו
העבודה
שלנו.
לא
לצאת
מהקשר
עם
החברים
אפילו
לרגע
אחד,
כי
במידה
הזאת
אתה
כבר
לא
מכוון
לבורא*.
עלינו רק להשתדל להתחבר בינינו בכוח הטוב, למשוך לכוח הטוב שלנו את כוח הבורא, ואז נוכל לכוון את הבורא לפעול למה שאנחנו מבקשים ממנו. כמו ילד קטן שימשוך את הגדול שיבוא אליו ויעזור לו לעשות משהו. כך אנחנו צריכים לעשות עם הבורא. הוא מצפה לזה.
ש:
מעל
1600
נשים
התאספו
אתמול
לתפילה.....
ר:
אני
מאוד
שמח
שזה
כך.
כתוב
*שבזכות
נשים
צדקניות
יוצאים
בני
ישראל
ממצרים..
נקווה
שנצא
מתחת
שליטת
פרעה,
וזה
הכל
יכול
להיות
רק
בתנאי
שאנחנו
נתחזק,
דווקא
נשים
יותר
מהגברים*,
עוד
יותר.
לכן
אני
שמח
שבאמת
נשים
היו
כמעט
פי
3
מהגברים,
אבל
נקווה
שגם
הגברים
יגדלו
ושלא
יהיו
כאלה
פאסיביים.
נקווה
שנגדל,
כל
הכבוד
לנשים,
ובהחלט
גם
לכבוד
יום
האישה,
אני
מראש
מאחל
לכם
כל
טוב,
בהצלחה
רוחנית,
קודם
כל.
ש:
יש
סיבה
שדווקא
עכשיו
הנשים
מובילות?
ר:
כן.
*אנחנו
באמת
נמצאים
לקראת
תיקונים
הגדולים
ולכן
כוח
האישה
הוא
המוביל.
הן
יותר
חזקות,
יותר
נחוצות,
יותר
מאורגנות.
אני
מאוד
שמח
שיש
לנו
את
זה,
כי
בלי
הכוח
הזה
לא
יכולים
לעשות
שום
דבר.
אישה
היא
יסוד
העולם,
אין
מה
לעשות,
ואנחנו
צריכים
לתמוך
בהן,
בהכל*,
ולא
לעצור
אותן
חס
ושלום.
אני
רואה
לפעמים
כאלה
פעולות
שגברים
כאילו
מזלזלים
בנשים
ולא
נותנים
להם
מספיק
כוח
ותמיכה
לפעול.
*חלק 2 – מאמר השלום בעולם*
מה שבעה"ס כותב כאן זה חזק מאוד. אין לנו ברירה, אנחנו עיוורים, אנחנו לא מבינים מה שקורה. אנחנו סובלים, הסבל הוא רק מפני שאנחנו לא מקושרים נכון ולא רואים את המטרה הנכונה בהתקשרות יותר ויותר ההדדית בינינו. הסבל מזה מביא אותנו למטרה הנכונה, אבל בינתיים כולנו מרגישים רק את הצדק הפרטי של האדם, הוא רוצה לקבוע על כולם. זה מה שחוגג בעולם והורס אותנו.
המצב השלם נקרא שלום, כל אחד ערב עבור כולם, וכך כולם כולם יחד, בלי יוצא מהכלל. כך אנחנו משיגים בהשלמה הזאת את הבורא, אנחנו בונים אותו מתוך ההתקשרות כזאת בינינו. *אתה שומע? בונים את הבורא מתוך התקשרות הדדית נכונה בינינו, שכל אחד ערב עבור כולם. כשבונים התקשרות כזאת נכונה, אנחנו בונים את הבורא, את המערכת הנכונה, האמיתית, המתוקנת* שנמצאת בגמר התיקון.
קודם
כל
אנחנו
צריכים
להשתדל
להתנתק
מכל
מה
שיש
לנו
בעולם
הזה,
לאיזה
מחנה
אנחנו
שייכים,
מחנה
רוסי
או
מחנה
אוקראיני,
ולהתעלות
למעלה
מזה.
אנחנו
רוצים
שלום,
לא
חשוב
לנו
למי
שייך,
אנחנו
רוצים
שלום
בינינו,
חיבור
בינינו.
אמנם
שמרגישים
הבדלים
בינינו,
*זה
טוב
שמרגישים
הבדלים,
הבורא
עושה.
הוא
מבקש
מאיתנו
רק
שאנחנו
את
הבדלים
האלו
נממש
בצורה
נכונה,
שנרצה
להשלים
בינינו.
אחד
נותן
זה,
השני
זה,
והשלישי
זה
וכן
הלאה,
לצורך
החיבור
בינינו.
זה
העיקר*.
אף
אחד
לא
פועל
בניגוד
לחיבור
אלא
הכל
בחיבור,
הכל
בחיבור.
*זה
מה
שצריך,
זה
מה
שחשוב*.
*לכן
היום
אנחנו
צריכים
להשתדל
בכל
הלב
שלנו
הכללי
וכל
הלב
שלנו
הפרטי,
שכל
כוחות
השנאה
יירגעו,
שיתחילו
להבין
שהעיקר
זה
חיבור
ביניהם,
למעלה
מהשנאה*.
למרות
שאנחנו
שונאים
זה
את
זה,
אנחנו
צריכים
למעלה
מזה
לאהוב
זה
את
זה.
זה
נקרא
*נצחוני
בניי*,
כלומר
הבורא
מעורר
את
היצר
הרע
בכל
אחד
ואחד
ולכן
אנחנו
נמצאים
בהתנגשות
זה
עם
זה,
ואנחנו
צריכים
להגיע
לשלום,
לשלמות,
להשלמה
זה
עם
זה.
זה
העיקר,
בכך
תלויה
ההצלחה
שלנו
הגשמית,
שתיפסק
המלחמה
ולא
יהיה
איום
של
פצצות
גרעיניות
וכורים
גרעיניים,
ושיהיה
תקוות,
שלום,
שלמות
כללית
בין
כולם.
דווקא
בגילוי
רע
כל
כך
גדול
והמאיים
שנמצא
ממש
מעל
הראשים
שלנו,
אנחנו
יכולים
להגיע
לחיבור
יפה,
אבל
בהבנה
שכך
הבורא
עושה
לנו
בכוונה
וכך
מגיעים
לשלום.
לא
יכול
להיות
שלום
ללא
מלחמה,
ללא
גילוי
הרע.
גילוי
הרע
קיים
ומספיק
אפילו
עם
איום
הרע
כ״כ
גדול
לעתיד,
שיפוצץ
כל
הכדור
הארץ.
כדאי
לכולנו
לחשוב
רק
איך
אנחנו
מתחברים,
משלימים
זה
את
זה
ודורשים
שלום.
שלום
נקרא
שהבורא
מתגלה
בינינו,
כוח
חיבור
והאהבה
בין
כולם.
נקווה
שנגיע
לזה.
*יש
לפנינו
יום,
נעשה
אותו
כיום
עבודה
שלנו
בלב.
אנחנו
רוצים
לחבר
כל
החברים
והחברות,
וסביבנו
כל
העולם.
אנחנו
מתלבשים
על
כל
הכוחות
שישנם
במלחמה
הזאת
ורוצים
להביא
אותם
לחיבור.
זהו,
בואו
נגלה
זאת*.
כך
בהחלט
נעשה
את
התפקיד
של
ישראל,
קו
אמצעי
שמחבר
2
קווים
מנוגדים
זה
לזה,
וכך
נקדם
את
העולם
והבורא
יתגלה
לכולם.
נרגיש
את
עצמנו
קיימים
לא
בעולם
הגשמי
הזה
אלא
כבר
בעולם
הרוחני.
*הכל
בכוחנו,
בידינו,
ובזמננו
עכשיו
לעשות*.
*אני
פונה
שוב
לגברים
ולנשים,
יותר
לנשים,
בואו
נתפלל
יפה
ונכון
על
החיבור
בינינו,
שבתוך
החיבור
נגלה
את
הבורא,
ואז
עושה
שלום
במרומיו.
במרומיו
נקרא
בעולם
הרוחני,
הוא
יעשה
גם
שלום
עלינו,
בעולם
הגשמי.
אנחנו
כבר
קיימים
בדור
האחרון,
בגמר
התיקון.
בזמנים
האלו,
במצבים
האלו
הבורא
יכול
להתגלות
לכולם.
אנחנו
נמשוך
אותו
מהדרגות
הרוחניות
למצבנו
הגשמי.
בואו
ננסה
לעשות
זאת,
כמה
שנראה
זה
רחוק
ולא
מציאותי,
זה
קרוב
וכן
מציאותי.
תאמינו
לי
שזה
אפשרי.
בהצלחה
לכם*.