בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 13.9.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*לטהר את הלב*

1. זו העבודה שלנו, לטהר את הלב, אין יותר חוץ מזה. הלב זה כל הרצונות שלנו, כל מה שיש באדם. הבורא ברא רצון לקבל, קילקל אותו בכוונה כדי שנראה איך אנחנו יכולים לשלוט על הלב, לתקן אותו, לתקן את הרצונות. ע"י שליטה ברצונות נוכל ממש לפתוח לעצמנו עולם שלם ולשלוט בו. זאת העבודה שלנו.

2. אין יותר לאדם, רק ממש לבדוק מהו הלב שלו בכל רגע ורגע וכמה שהוא מחובר דרך החברים לבורא. דרך החברים הוא יכול לבדוק אותו ובצורה יותר מדויקת לכוון את עצמו להשפעה לבורא, וכך להתקדם, עד שמגיעים לגילוי הבורא בתוך ליבנו, בתוך הרצונות שלנו. אין לנו יותר איפה לקבל בכלל את כל המציאות אלא רק בתוך הלב שלנו, בתוך הרצונות שלנו. לכן רק על כך צריכים לחשוב.

3. איך אנחנו מטהרים את ליבנו עד שמקבלים בו את הרגשת הבורא שנמצא בתוך הלב? בדרך כלל זה כתוצאה מחיבור הלבבות עם החברים. *האדם צריך לראות איך הוא יוצא מהלב שלו ומחפש את הלבבות של החברים, איך הוא נכלל בתוכם, איך אוסף את הלבבות האלה בתוך הלב שלו, איך זה קורה לו? איך הלב שלו מתרחב? במידה שהלב מתרחב, קולט את החברים, בהתאם לכך הוא יכול להתחיל להרגיש את פעימות הלב הרוחניות, כלומר בהשפעה, ואיך הבורא נמצא בתוך זה*. כך אדם יוצא מהאוויר שלו, מהעולם הצר שלו, של קבלה, לעולם הרחב של השפעה. *כדאי לעשות תרגילים עם הלב וכך נתקדם*.

4. ככל שאנחנו מדברים יותר, קוראים, שרים אפילו, ככל שאנחנו מתפעלים ממה שאומרים מקובלים, כך זה לאט לאט משפיע עלינו ונכנס לתוך ליבנו. ודאי שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו... עד שהוא מגיע למצב שהלב סוף סוף משתנה ומתחיל להיות כבר באותן הפעימות עליונות כמו של הבורא.

5. ש: מה זה לעשות תרגילים עם הלב?
   ר: תרגילים עם הלב הם כשאני קורא את בעל הסולם ורב"ש ומשתדל שהלב שלי ירגיש מה שהם אומרים, שהפעולות שלי יהיו כמו שהם אומרים. *זה מה שאני צריך, יותר מזה אין. אני צריך למלא את הלב שלי במה שבעה"ס ורב"ש אומרים, ואני עושה תרגילים לפי מה שהם כתבו*. כך בהדרגה אני מתקדם לזה שהלב שלי יתחיל, גם בפעימות וגם במילוי, להיות מהמקורות האלו.

6. *להרחיב את הלב נקרא שאני עובד על הלב, משתדל לצמצם אותו בכוונות האגואיסטיות שלו ומרחיב אותו ע"י כך שאני מוסיף לו כוונות ומחשבות של נתינה, שאני מכוון אותו לבורא דרך החברים*. מלכתחילה אני כביכול רוצה לכוון אותו לבורא, אבל אח"כ אני מבין שאין לי אמצעים כלשהם איך לכוון אותו.
   
   כשאנחנו מכוונים, צריכים שיהיו 3 נקודות, כמו ברובה.. ואז אני יכול להיות בטוח שאני איכשהו מכוון למטרה. אותו דבר כאן. *איך אני מכוון את עצמי לבורא, איפה הרובה שלי, איפה הקנה שלי? מסבירים לי מקובלים שכל מה שאני צריך, זו קבוצה*. בקבוצה כבר אני מכוון למה שמחוץ לי. אם אני רוצה להיות מכוון יותר מדויק, ביותר פרטים למיניהם, אז אני צריך עוד חברים. לכן מקובלים מסבירים לנו שהכי טוב אם בסה"כ החבורה שלי תכלול 10 חברים. אם אנחנו מסדרים את כולם יחד למטרה אחת, שהבורא יהיה על הכוונת, וכולנו נתחבר בינינו כדי להגיע אליו, אז בטוח שאנחנו מכוונים נכון. כך אנחנו צריכים להשתדל לסדר את עצמנו.
   
   ש: מהן 3 הנקודות שבעזרתן להרחיב הלב?
   ר: הלב שלי, הלב של החברים, קבוצה, והבורא. אלו 3 הנקודות. הבורא הוא המטרה, ואני זו היציאה, כמו העיין בירי, והמטרה. באמצע זה הקנה שכאילו מחבר את העין שלי עם המטרה. אצלנו הקנה זה הם כל החברים, ממש כל החברים. לכן *אני צריך להתחבר עם לבבות החברים כדי לכוון את עצמנו לבורא. אז אראה את הבורא, אחרת כל ירייה שלי תהיה סתם באוויר*.

7. ש: איך להכניס החבר ללב כדי להרחיב אותו?
   ר: *אני מוכן לוותר על הלב שלי כדי להכניס את הלב של החבר ללב שלי. כך אני והוא כבר יכולים להיות מכוונים בקו אחד*. כך רצוי שאתחבר עם עוד כמה חברים, האופטימלי זה 10, וכך אנחנו מכוונים את עצמנו.
   
   כל יום ויום אנחנו צריכים לכוון את עצמנו עד שנראה שהדברים האלה באמת מתחברים. האמת היא שהם כולם מתחברים בלבי, בלב של האדם, שם גם הלב שלי והעין שלי, וגם הלב של החבר ושל הבורא. *הכל מתגלה בלב של האדם שנקרא כבר לב טהור, מפני שהוא מוכן לוותר על האגו שלו כדי להתחבר עם החבר, כדי להתחבר עם הבורא. אז אנחנו רואים כמה המנגנון הזה מוכן בשבילנו ואנחנו יכולים להשתמש בו*.

8. אתה רוצה להיות מכוון לבורא דרך החבר. כך דרך כל החברים להיות בטוח. כתוב, מיעוט הרבים שניים, אתה ועוד מישהו, כבר אתה יוצא מעצמך, לא עובד עם הרצון לקבל שלך, ומוסיף את כוח הרצון לקבל לכוח של החבר. כמו שרב"ש כותב במאמרי החברה, להיות אפס כלפיהם, לבטל את עצמו וכן הלאה. *מכל התרגילים האלה בסופו של דבר אתה רואה שכאן יש לך מנגנון מאוד מיוחד, שעל ידו אתה באמת מגיע לבורא*.

9. ש: איך להרגיש חיסרון של העשירייה?
   ר: מה ההבדל? להרגיש חיסרון של עשירייה זה יותר קל מלהרגיש חיסרון של אחד, כי אם מחוברים, אם רוצים להתחבר, אז יש עזרה הדדית מכולם לכל אחד ואחד וכולם מתחברים. זה כמו שאתם עובדים יחד באיזושהי עבודה הגשמית, לכן *כמה שיותר חברים זה לא יותר קשה, זה יותר קל. כל אחד מוסיף משהו וכבר יש תוצאה ברורה מהעבודה. תנסו*.
   
   *העיקר לנסות וכל הזמן לחזור על זה, להתבלבל, להתפלפל ככל האפשר. אתם תראו שזו הדרך פרקטית, פשוטה. אנחנו צריכים להיות מומחים בכך, זו כל העבודה הרוחנית*, איך אנחנו מחברים את הרצונות השבורים, הרחוקים זה מזה, אפילו שונאים זה את זה. איך אנחנו מחברים אותם יחד למרות שיש בינינו דחייה, עד שרוצים להרוג זה את זה? כך *צריכים להמשיך, פשוט, אין כאן כל כך סודות, חוץ מעקשנות*.

10. צריכים לברר, זה אפשרי בדיבור, סתם במחשבה, בקריאה ובלימוד שאנחנו באמת משתוקקים למטרה אחת, לגילוי הבורא, היינו לגילוי כוח ההשפעה בתוך הרצון שלנו. זה דבר חדש שלא מובן, ואנחנו לומדים שרק *בתרגילים* בינינו אנחנו יכולים לעשות זאת. ככל שהאדם משתדל להגיע לחיבור עם החברים, כך הוא יותר מגיע. רק *תרגילים*, כמו בספורט ובכל דבר אחר, ככל שחוזרים יותר פעמים זה יותר טוב.

11. בינתיים כל העבודה שלנו זאת עבודה שקודמת ללימוד האמיתי, כי אין לנו כלים. נקווה שעוד מעט יהיו. אני בטוח שאנחנו נמצאים כבר לקראת זה.

12. *אני קיים כדי לחבר את החבר לבורא, והחבר קיים כדי לחבר אותי לבורא. כך אנחנו נמצאים בקשר ההדדי בכל העשירייה, מכסים את השטח הזה בינינו ומזמינים בו את הבורא*. אם כל אחד מתכוון לחבר מחוץ לעצמו, אז אנחנו בונים רשת קשר שנקראת עשירייה, או עשר ספירות, או פרצוף, ובו מתגלה הבורא.

13. מחשבות על חיבור, על אהבה, מטהרות את הלב. רק המחשבות האלה ולא מחשבות על הבורא. קודם מחשבות על החברים, כי כאן אנחנו יכולים פחות לטעות...

14. אם אנחנו יכולים לבטל את עצמנו כלפי החברים, אז כבר אנחנו יכולים לראות כמה אנחנו מכוונים את עצמנו וכמה כל הרצונות וכוונות שלנו מכוונות דרך חברים לבורא. *אני צריך ממש להרגיש שיוצא ממני רצון, מתוך הלב שלי, ושהוא נכנס דרך הלב של החבר ומכוון בבורא. כך דרך כל חבר וחבר עד שנגלה שהבורא מתגלה ברשת קשר הזו שאני בונה דרך החברים לבורא*. כך אני מרגיש שהרשת הזאת כבר קיימת והבורא מתגלה בה, בחיבור בינינו.
    
    זה עניין של הרגשה. אנחנו זוכרים שכותב רב"ש שאין דבר בעולם שאדם לא יכול להגיע להרגשה שלו, להרגיש אותו, אלא רק ע"י ההתעמלות, ע"י כך שכל הפעם מנסה מנסה מנסה כך לדבר עם הבורא.

15. ש: איך לשמור ביום יום על הריכוז בעשירייה..?
    ר: זו בעיה, רק בתנאי שאיש את רעהו יעזורו. *אנחנו יכולים קודם כל לבנות ולקיים תורנות, כמו תלמידי הרמח"ל שקראו זוהר ועוד כל מיני דברים, וכל אחד היה אחראי על איזו שעה לעורר את החברים וכן הלאה. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. צריכים לקבוע עיתים לתורה. כמה שיותר להיות מחוברים לטקסט, אפילו לשירים, לכל מה ששייך לחיבור, ולהבין שזאת עבודה רוחנית, זו העבודה הכי חשובה, חיבור בין הלבבות*.
    
    מתוך זה אנחנו רוצים להשפיע על כל החברים שלנו ודרכם גם כן על כל האנושות שכל כך זקוקה לחיבור ומבלבלת את עצמה, מסכנת את קיומה בכך שמאפשרת לעצמה להיות בשנאה, בדחייה הטבעית זה מזה.

16. *מתי אנחנו יכולים להגיד שאנחנו נמצאים בהשפעה? כשחושך, כשאין שום דבר טוב בחיינו*, מלא הטרדות, בעיות, השונאים מגיעים מכל מקום ורוצים ממש לקרוע אותי בחתיכות. יחד עם זה *אני מבין שזה עובר על הרצון לקבל שלי, על האגו שלי, ואני נמצא למעלה מזה ושמח שהבורא נתן לי כזה תרגיל*. לכן אין לי שום בעיה, אני שמח שאני מקבל ייסורים בכל מיני צורות. ככל שהייסורים האלה יותר גבוהים, והכי גבוה אצלנו יכול להיות שהעולם צוחק ממך, כולם מכוונים אליך אצבע וצוחקים, ממך ממש, כך האדם רואה שבאמת זה מה שהבורא סידר לו, כי אין עוד מלבדו, והעולם משחק את התיאטרון הזה כבובות מתוקנות, נכונות. *אז האדם אומר שחימה שפוכה עליו והוא רואה שהבורא עושה עימו תרגיל לפני העלייה הרצינית למדרגה הבאה, יותר גבוהה.. הוא רואה בכך הזדמנות לעבוד בע"מ להשפיע, בכל המצבים האלו שהוא עכשיו עובר, הוא רוצה רק דבר אחד, שהבורא יתגלה ככוח עליון, כוח שמשפיע וכולם שיכוונו את עצמם אליו*, לבורא.

17. ש: איך להתמיד ולהתעקש?
    ר: *עקשנות קודם כל בזה שאני מראה לכולם כמה אני משתוקק למטרה לפחות. עקשנות בכך שכולם יראו שכל אחד ואחד באמת רוצה להגיע למטרה ומוכן להשקיע בכך כוחות*.

18. אני נותן דוגמא לעשירייה כדי שהם יתפעלו מהדוגמא שלי ואני אתפעל מהם, אז אני אתקדם. אם אני לא מתפעל מהעשירייה, איך אתקדם? אני צריך שיהיה לי חסרון, אז אני מעורר אותם, מדליק אותם. *כשאני מדליק אותם, הם נדלקים ומדליקים אותי. זה נקרא איש את רעהו יעזורו*.

*חלק 2 - חיבור העולם בדור האחרון*

19. כל התיקון העולם שייך לי, תלוי בי. לכן *אני צריך לעשות הכל כדי להביא את העולם מצידי, לפי המאמצים שלי, לתיקון. האדם צריך להרגיש שהעולם מחכה לו, שהבורא מצפה שהוא ייקח על עצמו את תיקון העולם ויעורר את כוח התיקון. ודאי שזה בידי הבורא, אבל לפתוח את התיקון, כלומר לחייב שזה יתחיל, שיתקיים, זה עלינו. נקווה שנוכל לחייב את הבורא שיתקן העולם*.

20. נקווה שנגיע בכל זאת להיות אחראים על תיקון העולם. כל אחד ואחד צריך להגיד: אם לא אני לי מי לי. רק אני מסוגל לתקן את העולם ולא אף אחד אחר. לכן אני חייב להקדיש לזה את כל החיים שלי, כמה שניתן לי. *אני חייב לתת לבהמה שלי את המינימום ההכרחי לקיום, ואח"כ אני צריך לתת לחיים הרוחניים שלי כמה שאפשר, עד הסוף*.

21. אומר בעל הסולם שהמצווה הראשונה והיחידה שתהיה בטוחה יותר לשאיפה לבוא לשמה הוא לקבל על עצמו שלא לעבוד לצורכו אלא במידת הכרחיות. כלומר בדיוק עד לידי סיפוק קיומו בלבד. סיפוק קיומו בלבד, ובשאר הזמן יעבוד למען הציבור. *אנחנו יכולים כאן לראות כמה אנחנו צריכים עוד לצמצם את עצמנו, לפחות בדאגה לעצמנו, ורק לתאר לעצמנו, לצייר לעצמנו מה זה נקרא להיות בדאגה ההכרחית. למה? כי איפה שמחשבות האדם, שם הוא נמצא. לא חשוב כמה יש לי או כמה אין לי, אלא כמה אני תופס מהזמן שלי, ברגש ובשכל, מאמצים כדי להיות מקושר לא עם הבורא אלא עם כל מיני אמצעים. זו הבעיה*.

22. קריין: ציטוט מס' 19 ....
    ר: *כביכול אגואיזם ואלטרואיזם יכולים לחיות יחד, אחד ליד השני. רק האדם צריך לקבוע איפה הגבול ביניהם. הגבול צריך להיות שכמה שאני חייב לדומם צומח חי שבי, לבהמה שלי, אני חייב לתת לה את זה בצורה שלא יגונה ולא ישובח. את כל היתר, למעלה מהבהמה שלי, לדרגת האדם, אני צריך לתת הכל*. אדם נקרא מי שהולך להידמות לבורא.

23. ש: מהי הטבה וישועה שלה זקוקה כל בריאה?
    ר: הטבה וישועה? בעה"ס כותב, לא סתם הטבה וישועה, כלומר כדי שיתקיים בצורה בהמית וכדי שיתקדם בצורה אנושית. כלומר לחיות כמו בהמה חייב להיות, זה לא יגונה ולא ישובח, ולחיות כאדם שרואה לפניו ההתפתחות, אדמה לבורא. את זה אנחנו צריכים גם לספק לכל אחד ואחד.

24. ש: מה המשמעות של לב בשר ומהו לב טהור?
    ר: לב בשר זה לב שמבין איך הוא טוב ורע בדרגה הגשמית. לב טהור זה לב שכבר הגיע למצב שרואה בכל העולם רק טהרה, רק אור עליון.