שיעור בוקר 01.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לחכמת הקבלה, עמ' 192

אותיות קל"ד-קל"ה

קריין: כתבי בעל הסולם, עמ' 192, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות קל"ד. כותרת "כלל גדול בעניני המוחין שבקביעות ובעליות הפרצופין והעולמות הנוהגין בשתא אלפי שני".

שאלה: אולי תוכל להסביר את הכותרת "כלל גדול בעניני המוחין שבקביעות ובעליות הפרצופין והעולמות הנוהגין בשתא אלפי שני".

כל ימי העולם הם 6,000 שנה, כך זה מחולק, ובמשך 6,000 שנה יש לנו אור שמשפיע בצורה קבועה על המציאות, זה נקרא "מוחין הקבועים", ויש השפעות שתלויות בענייני הזמן, מצבים, בכל מיני סיבות שאנחנו לא יודעים, תיכף אנחנו נלמד את זה.

ולכן יש מצב קבוע ומצב משתנה, וישנו הקשר בין שני המצבים האלו - נגיד שיש שניים. אלו העולמות שנמצאים ביחס מיוחד זה כלפי זה, המדרגות, המילוי שלהן, "מוחין" מה שנקרא, ואיך זה משפיע עלינו, איך זה מביא את כל הבריאה למצב הסופי הרצוי.

"כבר נתבאר לעיל (באות פ"ו ואילך), שיציאת הגדלות של הג"ר וז"ת דנקודים באו בג' סדרים, בסוד ג' הנקודות חולם שורק חירק." האור מלמעלה משפיע דרך שלוש הרמות האלו.

"ומשם תבין" הוא מסביר את זה קודם, "שיש ב' מינים של השלמת" הכלים, "הע"ס לקבלת המוחין דגדלות: הא' מצד עליתו והתכללותו בעליון." שעל ידי זה הפרצוף עולה, דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך הטבור אל הכתר דנקודים, והורידו הה"ת מנקבי עינים דכתר להפה שלו, שבזה נתעלו האח"פ הנפולים דכתר שהיו באו"א, וחזרו למדרגתם לכתר והשלימו הע"ס" של הכתר "שלו, הנה נבחן אז שעלו עמהם גם גו"ע דאו"א," שהם האח"פ שלהם "שהיו דבוקים על האח"פ דכתר, ונמצאים גם או"א נכללים בהע"ס השלמות של הכתר (כנ"ל באות צ"ג). עש"ה, כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. ונבחן משום זה שגם או"א השיגו האח"פ, החסרים להם להשלמת ע"ס שלהם, מכח התכללותם בהכתר. וזהו מין הא' של מוחין דגדלות."

כלל גדול בעניני המוחין שבקביעות ובעליות

הפרצופין והעולמות הנוהגין בשתא אלפי שני

אות קל"ד

"כבר נתבאר לעיל (באות פ"ו ואילך), שיציאת הגדלות של הג"ר וז"ת דנקודים באו בג' סדרים, בסוד ג' הנקודות חולם שורק חירק. עש"ה כל הענין. ומשם תבין שיש ב' מינים של השלמת הע"ס לקבלת המוחין דגדלות: הא' מצד עליתו והתכללותו בעליון. דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך הטבור אל הכתר דנקודים, והורידו הה"ת מנקבי עינים דכתר להפה שלו, שבזה נתעלו האח"פ הנפולים דכתר שהיו באו"א, וחזרו למדרגתם לכתר והשלימו הע"ס שלו, הנה נבחן אז שעלו עמהם גם גו"ע דאו"א, שהיו דבוקים על האח"פ דכתר, ונמצאים גם או"א נכללים בהע"ס השלמות של הכתר (כנ"ל באות צ"ג). עש"ה, כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. ונבחן משום זה שגם או"א השיגו האח"פ, החסרים להם להשלמת ע"ס שלהם, מכח התכללותם בהכתר. וזהו מין הא' של מוחין דגדלות."

שאלה: לגבי המושג "המוחין שבקביעות" ו"המוחין שלא בקביעות", אנחנו בדרך כלל מדברים בחכמת הקבלה מצד הנברא, מצד הכלי, ובכלי אין מוחין דקביעות, כי הכלי צריך להתאים לאור, אחרת אין שום אור בכלי.

יש מצב שהאור קבוע ויש מצבים שהוא יכול לעלות או לרדת. כאן בעל הסולם אומר לנו שהמוחין בקביעות בעליות וירידות הפרצופים, ואיך זה קורה במשך 6,000 שנה. זאת אומרת איך במשך כל הבריאה, כל זמן הקיום של העולמות, כל המדרגות שלהם עולות ויורדות כדי למלא את עצמן, לתקן את עצמן, כדי בסופו של דבר להתחבר כולם יחד ולבורא.

תלמיד: האם המושגים האלה הם מצד הנברא או מצד הבורא, כשמדובר על מוחין בקביעות או לא בקביעות?

לפי הרגשת הנברא או הרגשת הבורא?

תלמיד: מצד הבורא הוא כל הזמן נותן אור, אז לא מובן מה זה להגיד שהמוחין לא בקביעות, ומצד הנברא אין דבר כזה שהוא בקביעות, אז אני מנסה להבין מאיזה צד מדובר?

הגישה שלך לגמרי לא תואמת לחכמת הקבלה. מוחין קבועים ומוחין לא קבועים פירושו שהמוחין הלא קבועים תלויים בעולמות, בעלייתם ובירידתם של העולמות, שזה קורה על ידי הארה מלמעלה או התעוררות מלמטה.

תלמיד: מי מקבל או מרגיש את המוחין הקבועים או הלא קבועים האלה שמדובר עליהם?

הפרצופים, פרצופי העולמות. כל עולם כולל בתוכו חמישה פרצופים.

תלמיד: אז הפרצופים האלה מבחינתנו הם סוג של מסנן שמעביר או לא מעביר כלפי מטה?

מי זה "מטה" שצריך לקבל מהם?

תלמיד: בסוף זה אנחנו, לא?

נגיד, אני לא יודע, כאן לא כתוב. כאן כתוב על פעולת העולמות בעצמם, מה שקורה להם. העלאת מ"ן, מה שקורה.

שאלה: מה זה שגלגלתא ועיניים של אבא ואמא מתחברים לאח"פ דכתר לעשר ספירות? איך יש פה עשר ספירות?

אח"פ דכתר נפולים בגלגלתא עיניים דאבא ואמא?

תלמיד: כן.

אז בזה שהם נפולים בתוך גלגלתא עיניים דאבא ואמא, הם משלימים את הגלגלתא עיניים דאבא ואמא לעשר ספירות.

תלמיד: שכלית אני מבין את זה, אבל איך יכול להיות שאח"פ דכתר, שזו מדרגה עצומה, עם כלי קבלה ענקיים, מתעסקים בגלגלתא ועיניים דאבא ואמא, ובכלל יש ביניהם קשר?

זה עליון ותחתון, איך יכול להיות שאין ביניהם קשר? מאיפה נובעים, מאיפה נולדים, איך מתפעלים אבא ואמא?

תלמיד: איפה נמצאים האח"פ האלה של הכתר?

הם נמצאים בתוך גלגלתא עינים דאבא ואמא.

תלמיד: אני מבין את זה, אבל הם אלה שבעצם מניעים את כל התהליך, הם כאילו משמשים פה כגלגלתא ועיניים בעצמם. אני פשוט לא מצליח להבין איך כלי קבלה של העליון מתחברים לכלי השפעה של התחתון ומתנהגים ביחד כעשר ספירות?

כי הם נפולים, הם איבדו את הקשר שלהם לדרגת הכתר ונופלים לאבא ואמא. ועליון שנופל לתחתון, מתנהג כמו התחתון, ולכן אח"פ דכתר מתחברים לגלגלתא עינים דאבא ואמא ונעשים איתם יחד עשר ספירות.

תלמיד: הייתי בטוח שמי שמקבל פה את הגדילה אלו דווקא גלגלתא עיניים של אבא ואמא.

כן. ומה?

תלמיד: מה האח"פ של העליון שנמצא בגלגלתא עינים דתחתון נותן לתחתון הזה, איך הוא מקדם אותו?

העליון יורד לתחתון, מתחבר עם התחתון, אחר כך מתחיל לקבל אור מלמעלה, להתמלאות ולעלות יחד עם התחתון.

תלמיד: בעשר ספירות של גלגלתא עינים ואח"פ, מי פה הראש? הגלגלתא ועיניים של אבא ואמא הם אלה שמנהלים את הפרצוף הזה?

ודאי, הם העליון. אח"פ דכתר עושים על עצמם צמצום ונופלים לדרגת אבא ואמא.

תלמיד: מתוך מטרה להעלות אותם אחר כך?

כן.

תלמיד: זאת אומרת, זה יש פה איזו כוונה של העליון.

ודאי שבלי זה לא קורית שום פעולה.

שאלה: מדובר פה על ב' מינים של השלמת העשר ספירות לקבלת המוחין דגדלות והמין הראשון זה "מצד עליתו והתכללותו בעליון".

כן.

תלמיד: מהו התהליך של "עליתו והתכללותו בעליון" מבחינה מהותית, מה קורה פה?

הוא מעלה מ"ן ואז העליון מתחיל לעבוד עליו, לספק לו אורות, ועל ידי האורות האלה הוא מתחיל לעלות לדרגת העליון, להתחבר אליו.

שאלה: מה זה נקרא שהוא מתכלל בעליון?

שהוא נכלל בעליון ומשלים אותו במה שצריך.

תלמיד: אמרת שהוא מעלה מ"ן, התחתון מעלה מ"ן.

גם זה.

תלמיד: אז זה לא מספיק, חוץ מלעלות מ"ן, מה עוד?

יש לנו עוד מין הב' דמ"ן. חכה, בוא נקרא הלאה.

תלמיד: אני שואל על הא', לא על מין הב'. את הא' הוא מגדיר כ"מצד עליתו והתכללותו בעליון".

כן.

תלמיד: מה זה שהתחתון מתכלל בעליון, מה הוא עושה התחתון?

נכלל בעליון ומשלים את העליון במה שהוא יכול להשלים, והעליון מקבל מזה תוספת אח"פ.

אות קל"ד

"כבר נתבאר לעיל (באות פ"ו ואילך), שיציאת הגדלות של הג"ר וז"ת דנקודים באו בג' סדרים, בסוד ג' הנקודות חולם שורק חירק. עש"ה כל הענין. ומשם תבין שיש ב' מינים של השלמת הע"ס לקבלת המוחין דגדלות: הא' מצד עליתו והתכללותו בעליון. דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך הטבור אל הכתר דנקודים, והורידו הה"ת מנקבי עינים דכתר להפה שלו, שבזה נתעלו האח"פ הנפולים דכתר שהיו באו"א, וחזרו למדרגתם לכתר והשלימו הע"ס שלו, הנה נבחן אז שעלו עמהם גם גו"ע דאו"א, שהיו דבוקים על האח"פ דכתר, ונמצאים גם או"א נכללים" באח"פ הזה "בהע"ס השלמות של הכתר (כנ"ל באות צ"ג)." זאת אומרת, שבכתר יש לנו עשר ספירות שלהם וגם גלגלתא עינים דאבא ואמא. "עש"ה, כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. ונבחן משום זה שגם או"א השיגו האח"פ," מהכתר "החסרים להם להשלמת ע"ס שלהם, מכח התכללותם בהכתר. וזהו מין הא' של מוחין דגדלות."

שאלה: אנחנו מדברים על כך, שיש כל הזמן בעיה הכרחית, שהתחתון צריך להידמות לעליון על הבסיס לקבל את התיקון.

נגיד.

תלמיד: נהי"ם באדם קדמון, הם נתנו התפעלות לפרצוף עד הבינה בעולם הנקודים. ועכשיו ההרגשה הזאת לא נותנת הזדמנות להתקדמות הבאה להישאר באותו מצב. הייתי מוכן להישאר באותו מצב, אבל יש משהו ברשימות שצריך לעשות תיקון, וכל הזמן דוחה את התחתון והעליון להיות בהתייחסויות ביניהם עד שתבוא השתוות הצורה.

מה אתה רוצה להגיד, מה עכשיו קראנו?

שאלה: על זה אני מדבר.

אני לא רואה שום קשר לזה.

תלמיד: כתר מתלבש בתוך אבא ואמא.

אח"פ דכתר יורד לגלגלתא עינים דאבא ואמא.

תלמיד: בדיוק.

כן.

תלמיד: ועכשיו בתוך אבא ואמא יש הרגשה שאח"פ דכתר עושה איזושהי פעולה כלפיו?

כשהעליון יורד לתחתון, ודאי שהתחתון מרגיש את זה.

תלמיד: והאח"פ משתדל להזדהות עם המצב של התחתון בשביל לעורר אותו?

כן.

תלמיד: וזה נקרא מוחין הראשון?

גדלות א'.

תלמיד: יש שם הרגשות?

יש הרגשות, רק אני לא מבין מה אתה מתכוון בהרגשות.

תלמיד: איך זה קורה, שהספירה מרגישה שהיא צריכה לעשות איזושהי פעולה?

את זה אני לא יכול להסביר. אי אפשר להסביר. את זה אתה תרגיש ותבין.

תלמיד: מדובר שהמהות של התכונה מרגישה את המצב הלא מתוקן ומנסה לעשות איזו פעולה כלפי העליון בשביל לקבל את הגדלות הזו. אם הבנתי נכון, אז מדובר שם לא רק על מכאניקה, יש משהו שבורח כל הזמן מהתפיסה שלנו, איך אנחנו צריכים להתייחס לדברים האלו.

שאלה: כתוב "התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו."

כן.

תלמיד: יש פה משהו שהתחתון עושה ואפילו מוסיף לעליון, נכלל בעליון.

כן.

תלמיד: אז מה הוא עושה, הרי הוא תחתון?

הוא מוסיף את עצמו לעליון.

תלמיד: מה יש לו להוסיף?

הוא מוסר את עצמו. נגיד גלגלתא עיניים דתחתון, עולים ומתאספים לאח"פ דעליון.

שאלה: נראה כאילו התחתון משביח את העליון, בזה שהוא מפעיל את האח"פ שלו, ויש להם סיבה עכשיו למה לפעול.

כן.

תלמיד: אבל גם נראה, כאילו חוץ מעליון ותחתון, נולדת עוד ישות חדשה שמורכבת מגלגלתא עינים דתחתון ואח"פ דעליון, כאילו נולד משהו באמצע שזה פרצוף בפני עצמו.

כן.

תלמיד: האם זה הישות באמצע? כי הקשרים מה העליון עושה בתחתון הם מובנים, איך התחתון מתקשר, הישות החדשה שנולדת ומורכבת מגלגלתא עינים דתחתון.

משניהם.

שאלה: משניהם? לי אין הרגשה בזה, מה זה שנולד משהו חדש בניהם.

אני לא יכול לעשות כלום אם אין לך הרגשה, אבל זה מה שקורה, שיש עכשיו מציאות שהיא מורכבת משניים.

שאלה: כתוב כאן, "דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש". מה זה הזו"ן דא"ק?

נה"י דא"ק, נה"י דגלגלתא.

תלמיד: הם האירו אור חדש?

כן.

תלמיד: זה אור ע"ב, ס"ג שיורד למטה מתחת לטבור?

לא.

תלמיד: הוא כותב דרך הטבור, "האירו את האור חדש דרך הטבור אל הכתר דנקודים".

כן.

תלמיד: אז איזה אור מדובר פה, מה זה האור שמגיע פתאום? כי הוא מתחיל את כל התהליך הזה בעצם.

תלמיד: כתוב, "ומשם תבין שיש ב' מינים של השלמת הע"ס לקבלת המוחין דגדלות: הא' מצד עליתו והתכללותו בעליון. דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך הטבור אל הכתר דנקודים,". מה זה?

זו"ן דא"ק האירו את האור החדש דרך טבור לכתר דנקודים העומד למטה מהטבור.

תלמיד: אנחנו לא למדנו על זו"ן דא"ק. תמיד גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה. איפה זו"ן דא"ק?

אז אני אומר לך, תגיד שזו"ן דא"ק זה נה"י דגלגלתא.

תלמיד: זאת אומרת, זה כבר מתחת לטבור?

מתחת לטבור.

תלמיד: אז "האירו את האור חדש דרך הטבור אל הכתר דנקודים," זה אור שנמצא שם כבר.

כן.

תלמיד: "והורידו הה"ת מנקבי עינים דכתר להפה שלו" מי זה שלו? למי הורידו את נקבי העינים לפה, על איזה פרצוף?

ההארה הזאת, האור הזה שהם האירו נותן כוח השפעה ואז מוריד את הה"ת מהמצב שהיא הייתה למטה, כי עכשיו נכנסים עוד כמה כלים למדרגה.

תלמיד: באיזה פרצוף זה קורה?

הוא אומר לך. "האירו את האור חדש דרך הטבור אל הכתר דנקודים, והורידו הה"ת מנקבי עינים דכתר להפה שלו," בכתר. "שבזה נתעלו האח"פ הנפולים דכתר". "וחזרו למדרגתם לכתר והשלימו הע"ס שלו,".

האור שמגיע מלמעלה תמיד מוסיף, ועל ידו, או שהפרצוף עולה, או שהספירות מתאספות יותר. משהו קורה. זה מה שהוא מסביר לנו.

שאלה: נראה שאותו אור המגיע מלמעלה מוסיף כרגע חיסרון לגלגלתא עיניים דאבא ואימא?

אני לא מבין אותך.

תלמיד: גלגלתא עיניים דאבא ואימא רוצים להשפיע. אבל אין להם מקום להשפיע. אין להם חיסרון. אז נראה שהחיסרון דעליון, האח"פ דכתר הוא בעצם קבלת כלי חדש, מקום חיסרון שצריך להשפיע אליו. נכון להסתכל על זה ככה?

איפה זה כתוב?

תלמיד: כתבתי שאמרת ככה.

זו לא הוכחה, שאתה כתבת מה שאמרתי.

שוב אות קל"ד.

אות קל"ד

"כבר נתבאר לעיל (באות פ"ו ואילך), שיציאת הגדלות של הג"ר וז"ת דנקודים באו בג' סדרים, בסוד ג' הנקודות חולם שורק חירק. עש"ה כל הענין. ומשם תבין שיש ב' מינים של השלמת הע"ס לקבלת המוחין דגדלות: הא' מצד עליתו והתכללותו בעליון." כי אז התחתון עולה ונכלל בעליון, בזה הוא מקבל מוחין דגדלות. "דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך הטבור אל הכתר דנקודים, ... שהה"ת מנקבי עינים דכתר להפה שלו," הורידו ה"ת מנקבי עיניים לכתר, דכתר להפה. "שבזה נתעלו האח"פ הנפולים דכתר שהיו באו"א, וחזרו למדרגתם לכתר והשלימו הע"ס שלו,"

תלמיד: מה זו ההשלמה הזו, מה חסר לגלגלתא עיניים כדי להשלים את עשר הספירות?

האור שמאיר משלים. הוא משלים או את אח"פ או את גלגלתא ועיניים חדשים או שהוא מחבר את גלגלתא עיניים עם אח"פ. כוחו של האור הוא תמיד להשלים לעשר ספירות, או חלק מהן או את כולן.

"דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך הטבור אל הכתר דנקודים, והורידו הה"ת מנקבי עינים דכתר להפה שלו, שבזה נתעלו האח"פ הנפולים דכתר שהיו באו"א, וחזרו למדרגתם לכתר" דנקודים "והשלימו הע"ס שלו, הנה נבחן אז שעלו עמהם גם גו"ע דאו"א, שהיו דבוקים על האח"פ דכתר, ונמצאים גם או"א נכללים בהע"ס השלמות של הכתר (כנ"ל באות צ"ג)."

שאלה: יש מצב ויש שינוי מצב, כשבא האור ועושה שינוי. לכן, המצב הוא שגלגלתא ועיניים דתחתון, נכלל באח"פ דעליון. זה המצב ההתחלתי. ועכשיו, בא אור חדש ומגדיל את העליון, עושה לו גדלות. והעליון עכשיו מחבר את אח"פ שלו לגלגלתא ועיניים לעשר ספירות שלמות. מה עכשיו משתנה ביחס של התחתון? התחתון צמוד לעליון, מה הוא מגלה בעליון?

אם התחתון צמוד לעליון אז זה משפיע גם עליו.

תלמיד: באיזו צורה זה משפיע עליו?

הוא עולה.

תלמיד: למה? כי העליון נעשה יותר גדול בעיניו?

כן, העליון נעשה יותר גדול. התחתון דבוק בעליון, הוא צריך להגדיל את הדבקות שלו בו ואז עולה יחד עם העליון.

תלמיד: אבל מה שעולה זה רק הגלגלתא עיניים שלו?

כן.

תלמיד: מה עם האח"פ של התחתון? הם לא מושפעים מזה?

לא. עוד לא.

תלמיד: אז איזו שלמות התחתון מקבל מזה שהעליון נהיה גדול?

שזה מאיר בגלגלתא עיניים שלו.

תלמיד: ומה זה אומר? איזה שינוי נהיה בו?

שהוא דבוק בעליון לפחות בחצי שלו.

תלמיד: ומה הוא מרגיש שהוא מוסיף בזה לעליון?

הוא מקבל מהעליון גדלות.

תלמיד: כן, אבל מה הוא מוסיף לעליון בזה שהוא נשאר צמוד אליו?

הוא מוסיף לעליון את הרצונות שלו, את הכוונות שלו, את הכבדות שלו. התחתון שדבוק לעליון מחייב את העליון לקבל אור יותר גדול.

תלמיד: זאת אומרת, זה לא רק ביטול כלפי העליון כמו שהיה קודם.

זה שהוא מבטל את עצמו לעליון זו העבודה שלו, אבל מה הוא נותן לעליון, מוסיף לעליון? הוא מוסיף בעצם לעליון את הכבדות, משלו. והעליון חייב לעבוד על הרצון של התחתון.

אין מה לעשות. כך זה. כמו אישה מעוברת וכן הלאה. אלה כל הדברים שכל תחתון בצורה כזאת נכלל בעליון.

שאלה: איך הוא מוסיף לו את הכבדות שלו?

הוא נדבק אליו, הוא מבטל את עצמו כלפי העליון והעליון עכשיו צריך לעשות עבודה גם עבור התחתון. זה מה שאנחנו עושים כלפי הבורא, כשאנחנו מבטלים את עצמנו, אנחנו נדבקים לבורא ונותנים לו הזדמנות לעבוד עלינו.

שאלה: יש הבדל ביחס בין אח"פ לגלגלתא עיניים לפני שאח"פ מתעלים?

אח"פ דעליון?

תלמיד: כן. יש יחס בין אח"פ דעליון לגלגלתא עיניים דאבא ואימא, יש ביניהם איזה יחס. האם הוא משתנה כשאח"פ עולים למעלה?

ודאי. לכן הוא מאיר יותר לגלגלתא עיניים דאבא ואימא, כך בדרך כלל, הם יכולים גם לבטל את עצמם ולעלות יחד עימו בדבקות אליו.

תלמיד: הדבקות שיש בין גלגלתא עיניים דאבא ואימא לאח"פ דכתר, מי משפיע למי ביחס הזה?

זה תלוי באיזו פעולה.

תלמיד: כשאח"פ נפולים, אז גלגלתא עיניים דאבא ואימא הם משפיעים לאח"פ דכתר?

ודאי. הם נכללים באח"פ דכתר. אח"פ דכתר מתחיל לעבוד עליהם.

תלמיד: אז היחס הוא עדיין שאח"פ דכתר הם אלה שפועלים על גלגלתא עיניים?

כן.

תלמיד: וכשמתעלים?

הם נכללים באח"פ דכתר ועולים יחד עמו, ואז הם מקבלים שם עיבור הא' מה שנקרא.

תלמיד: אני לא מבין מה משתנה כי היחס עדיין נשמר של עליון ותחתון, ולא משנה מה של הכתר עדיין הוא משפיע לאבא ואימא, בין אם זה אח"פ נפולים או אח"פ נפולים שעלו אחר כך, עדיין גלגלתא עיניים דאבא ואימא מקבלים מאח"פ דכתר?

זה לא אותו דבר.

תלמיד: מה שם משתנה באמת?

הוא נכנס לעיבור.

תלמיד: אם הם דבוקים באח"פ, אז איך הם מזהים בכלל שינוי, את ההתעלות הזאת?

השאלה היא מה זה נקרא דבוקים, במה הם דבוקים, בזה שהם דומים זה לזה, בזה שהם עושים זה עם זה עשר ספירות? בזה שכל אחד נכלל בשני או רק תחתון נכלל בעליון. זה ההבדל.

תלמיד: כשמשהו קורה פה מוחין מין הא' של מוחין דגדלות, איזו צורת דבקות זאת, שהם עשר ספירות, מה הם בדיוק המוחין דגדלות? מה זה אומר?

המוחין דגדלות זה שיש בהם עשר ספירות שלמות והם יכולים להעלות מ"ן ולהזמין זיווג על המוחין דגדלות, על עשר ספירות שלמות.

תלמיד: בתוך העשר ספירות האלה יש סדר של גלגלתא עיניים ואח"פ?

כן, ודאי.

תלמיד: האם האח"פ דכתר הם הגלגלתא עיניים של העשר ספירות האלה?

לא. שם זה יכול להיות, תלוי על איזה פרצוף אנחנו מדברים, שם זה יכול להיות מבנה שלם גם עליון וגם תחתון וכל מה שקורה ביניהם בחיבור, זה יכול להיות גם שהאח"פ דעליון מתחלק כך לשלושה שלישים. הכול תלוי בתהליך איך שאתה עובר אותו.

תלמיד: ומוחין דגדלות שהוא מתאר פה מין הא' מתייחס לאיזו צורה כזאת של סידור או שכל הצורות כלולות במוחין א'?

תכף נראה. אתם רוצים לבלוע את הכול ואחרת זה לא יהיה מובן בחלקים הקטנים. יש לפעמים בעיה כזאת.

שאלה: כתוב, שהתחתון העולה לעליון ונעשה כמוהו. מה זה שתחתון עולה?

שתחתון עולה, שהתחתון עכשיו נמצא באותו מסך כמו העליון.

תלמיד: אבל הפעולה עצמה, מה זה עולה?

הוא מקבל מסך כמו העליון.

תלמיד: הוא מקבל את זה?

כן.

תלמיד: אז למה אומרים עליו שהוא עושה פעולה אקטיבית, עולה? מה הוא עשה כדי שהוא יקבל את זה? מה הוא עולה?

העלאת מ"ן, ויתור על הרצון לקבל שלו. הוא עשה משהו.

שאלה: השם גדלות זה על שום הגדלות של העליון שהה' תתאה ירדה מנקבי עיניים חזרה לפה, וגם על שום הגדלות של התחתון שצירף לעצמו את אח"פ דכתר, על מה השם גדלות?

גדלות נקרא על חשבון שהתחתון עולה עכשיו לעליון ומעורר אותו להיות בגדלות.

תלמיד: אז הגדלות זה על שום שהעליון עכשיו בגדלות?

כן.

תלמיד: ולא על זה שגלגלתא עיניים דתחתון צירפו לעצמם את האח"פ דכתר ובנו לעצמם עשר ספירות.

זה גם יכול להיות.

תלמיד: למה צריך אחרי שאח"פ דעליון נפל לגלגלתא עיניים דתחתון, למה צריך עכשיו עוד אור נוסף, ואז הם יכולים לבנות מעצמם עשר ספירות האח"פ דעליון והגלגלתא עיניים דתחתון?

יש הבדל. להצטרף לעליון ולבנות איתו עשר ספירות או שבעצמו להיות בעשר ספירות. על איזה מצב אתה שואל?

תלמיד: אחרי שאח"פ דעליון נפלו לגלגלתא עיניים דתחתון, כבר יש איזה קשר ביניהם כביכול?

כן, אבל קשר בקטנות, אח"פ דעליון נפל לגלגלתא עיניים דתחתון. מה הלאה?

תלמיד: מה האור הנוסף מוסיף לגלגלתא עיניים דתחתון ואח"פ דכתר?

האור הנוסף נותן כוחות.

תלמיד: אז הוא הופך את גלגלתא עיניים דתחתון לכתר כלפי אח"פ דעליון. זו התוספת, השינוי?

לא, לא לכתר. הוא נותן כוח לגלגלתא עיניים דתחתון להתחבר לעליון.

תלמיד: מה ההבדל בין המצב שאח"פ דעליון נפול בכתר דתחתון, לבין המצב ביניהם אחרי שמגיע אור נוסף?

הוא מחבר אותם יחד.

תלמיד: ולפני זה הם לא היו מחוברים?

הם לא היו מחוברים. עכשיו הם משלימים זה את זה.

תלמיד: לפרצוף אחד.

כן.

אות קל"ה

"ומין הב' הוא, שהמדרגה נשלמת בע"ס בכחה עצמה. דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך היסוד דא"ק, הנק' נקודת השורק, לאו"א, והוריד הה"ת מנקבי עינים דאו"א עצמם לפה שלהם, שבזה העלה את הכלים דאח"פ דאו"א, ממקום נפילתם בז"ת אל הראש דאו"א, והשלימו להם הע"ס, שעתה נשלמים או"א ע"י עצמם, כי עתה השיגו הכלים דאח"פ ממש החסרים להם. משא"כ במין הא' בעת שקבלו שלמותם מהכתר ע"י הדבקות באח"פ שלו, הרי באמת היו עוד חסרים אח"פ, אלא ע"י התכללותם בכתר, קבלו על ידו הארה מאח"פ שלהם, שהספיק רק להשלימם בע"ס בעודם במקום הכתר, ולא כלל בעת יציאתם משם למקומם עצמם."

לאט לאט נבין על מה מדובר כאן. אנחנו מדברים על כך שהז"ת דנקודים מקבלים גדלות. גדלות דמין הא' וגדלות דמין הב'. קראנו על גדלות דמין הא' שזו השלמת העשר ספירות במוחין דגדלות. מה קרה במין הא'?

תלמיד: אפשר אולי לתאר את זה כמו ארבע בחינות דאור ישר שבהתחלה יש גירוי מלמעלה ואחר כך במין הב' זו השתוקקות מלמטה.

אתה אומר משהו, רק תדייק יותר.

תלמיד: במין הא' הגירוי בא מהעליון, מאח"פ דעליון לגלגלתא דתחתון, ובמין הב' כבר יש השתוקקות מגלגלתא דתחתון להידבק ולהתכלל באח"פ דעליון, ואז נהיה כמו חיבור שלם בין שניהם. זה כמו פלירט כזה, זה מרגיש כמו אהבה של העליון שמגדלת את התחתון ומקרבת אותו ויוצרת חיסרון, ואז הם באמת נהיים כאחד. כל ההתכללות הזאת מלאת רגש.

אות קל"ד

"כבר נתבאר לעיל (באות פ"ו ואילך), שיציאת הגדלות של הג"ר וז"ת דנקודים באו בג' סדרים, בסוד ג' הנקודות חולם שורק חירק. עש"ה כל הענין. ומשם תבין שיש ב' מינים של השלמת הע"ס לקבלת המוחין דגדלות: הא' מצד עליתו והתכללותו בעליון. דהיינו בעת שהזו"ן דא"ק האירו את האור חדש דרך הטבור אל הכתר דנקודים, והורידו הה"ת מנקבי עינים דכתר להפה שלו, שבזה נתעלו האח"פ הנפולים דכתר שהיו באו"א, וחזרו למדרגתם לכתר והשלימו הע"ס שלו, הנה נבחן אז שעלו עמהם גם גו"ע דאו"א, שהיו דבוקים על האח"פ דכתר, ונמצאים גם או"א נכללים בהע"ס השלמות של הכתר (כנ"ל באות צ"ג). עש"ה, כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. ונבחן משום זה שגם או"א השיגו האח"פ, החסרים להם להשלמת ע"ס שלהם, מכח התכללותם בהכתר. וזהו מין הא' של מוחין דגדלות."

כשהאור מאיר דרך הטבור לנקודים, מה קורה שם? מה קורה לאבא ואמא וכתר?

שאלה: בעל הסולם מתאר פה תהליך של קבלת גדלות בהתחלה במין הא' של כתר דנקודים ואחר כך במין הב' של אבא ואמא דנקודים. אבל התהליך של הגדלות שהוא מתאר פה נשמע לי אותו דבר בשניהם, פשוט פעם אחת זה על פרצוף כתר ופעם אחת זה על פרצוף אבא ואמא. למה הוא מפריד את זה לשתי גדלויות, למה זה לא תהליך אחד?

אלה שתי מדרגות.

תלמיד: למה לקרוא לזה מין א' ומין ב', מה ההבדל ביניהם?

האור שונה, הכוח שונה. או שאתה מתקן את מדרגת כתר או את מדרגת אבא ואמא.

תלמיד: אבל זה אור שירד מלמעלה.

אבל תלוי איזה אור.

תלמיד: זה לא אותו אור שעשה את שתי הגדלויות?

לא, זה לא אור אחד. לא יכול להיות שאור אחד מתקן גם את גלגלתא עיניים דכתר וגם את גלגלתא עיניים דאבא ואמא.

תלמיד: במין הא' האח"פ דכתר ירדו לאבא ואמא וביחד השלימו פרצוף עשר ספירות. ובמין הב' אלו האח"פ של אבא ואמא שעלו, זאת אומרת זה ממש התיקון השלם.

בסדר.

אני רוצה שכולם יבינו במה אנחנו נמצאים. מישהו יכול להסביר לי מה קורה כאן? על מה הוא מדבר?

תלמיד: אני חושב שהמפתח הוא "כל הענין. ומשם תבין שיש ב' מינים של השלמת הע"ס לקבלת המוחין דגדלות". זאת אומרת יש פרצוף דקטנות, והוא לא יכול לקבל את כל האור, כי הוא בקטנות. הוא צריך להגיע למצב שהוא יקבל את כל האור, ובשביל זה הוא צריך להגיע לגדלות. ואז אומר לנו בעל הסולם שזה קורה בשני שלבים. בשלב הראשון העליון שלו מקבל אור, שזו הארה דרך הטבור, ואז הוא מושך אליו את הגלגלתא עיניים דתחתון וזו גדלות מין הא'. זאת אומרת הגדלות של הפרצוף באה מתוך זה שהוא מתכלל בעליון, שהעליון קיבל גדלות.

כן.

תלמיד: אחרי כן בא האור דרך היסוד, ואז התחתון בעצמו כבר מקבל גדלות בלי קשר לעליון, כי הוא קיבל הארה. זאת אומרת איך הבורא מזיז את המערכת? פעם הוא מאיר לעליון ופעם הוא מאיר לפרצוף עצמו וכך הוא מגדל את הפרצוף.

יפה. אמרת נכון.

תלמיד: אפשר לומר שבהתחלה בגדלות א', העליון מראה לתחתון את המדרגה העליונה ואחר כך מוריד אותו, ובגדלות ב' כבר יש השתוקקות של התחתון לעלות לעליון?

כן, יפה. תוספת טובה.

תלמיד: בעצם במין הא' התיקון הוא על כלים זכים של כתר. ובמין הב' הוא על תיקון על כלים יותר עבים, על אח"פ של אבא ואמא, וזה כבר תיקון יותר גדול.

כן. זה נכון.

שאלה: אפשר להגיד שבמין הב' הוא מיישם את מה שהוא למד במין הא' התחתון?

כן, יש בזה משהו.

תלמיד: בעל הסולם מתאר פה חוק מאוד חכם. ככל שהתחתון מתבטל לעליון, באותה מידה הוא גדל ונעשה כמוהו לפי חוק השתוות הצורה. אין פה יותר מאור וכלי, והשתוות ביניהם על ידי האהבה.

כן.

שאלה: האם אפשר להגיד שבמין הא' הראש מקבל גדלות, ובמין הב' הגוף מקבל גדלות?

אפשר במשהו, כן.

תלמיד: לפי מה שאני מבין בעל הסולם מסביר כאן דרך גלגלתא עיניים דאבא ואמא. כשהם דבוקים לעליון, ועולים איתו, זה גדלות ממין הא', ואחרי שהם עלו, ויש בהם כוח, הם יכולים למשוך את האח"פ שלהם, וזה גדלות במין הב'.

נכון.

תלמיד: בהמשך למה שעכשיו נאמר, למעשה כל מה שבעל הסולם מראה לנו על מדרגת ביניים גלגלתא ועיניים דאבא ואמא, נכון לכל המדרגות. כל דרגת ביניים עובדת כך, למרות שהוא מציין את זה כאן. יש לה את העליון, יש לה את התחתון, ואת צורת העבודה הזאת. בהתחלה יש קטנות והתכללות, אחר כך יש עליה ראשונה דמין הא' שהוא מתכלל רק בעליון, ואחר כך הוא מושך את החלק היסודי שלו.

כן.

שאלה: מה נותן התחתון לעליון, זה אותו החיסרון שציינת, כבדות, כוונות, זה החיסרון שדורש מהעליון, שמחייב את העליון לקבל יותר אורות, והאם בזה הוא יכול להשלים את העליון?

כן.

תלמיד: אמרת בהתחלה באות קל"ד שהכול מתחיל מג' סדרים שנקראים חולם, שורוק, חיריק. כאילו כל התהליך תמיד מתחיל בקטנות, שהאור נמצא כאילו מעל הכלי, ממשיך לגדלות שהאור בתוך הכלי, ואחר כך כשהוא מתחת יש תהליך של שבירה.

כאילו יש איזה מחזור של קטנות, גדלות, שבירה, ובתוך כל תהליך יש התקשרויות של תחתון ועליון, בנייה וגילוי, דבקות והפעלה אחד של השני.

טוב. בסדר.

שאלה: בסוף אות קל"ה הוא משלים משהו על גדלות דמין הא' שהוא לא הזכיר קודם. הוא אומר ש"אח"פ," של אבא ואמא "אלא ע"י התכללותם בכתר, קבלו על ידו הארה מאח"פ שלהם." זאת אומרת הגדלות דמין הא' גרמה לגלגלתא עיניים דאבא ואמא לקבל הארה מהאח"פ של עצמם. זה היה השלב הראשון, לפני שהם התחברו אחד לשני?

יש הרבה פעולות שלא מדובר עליהן כאן. כדי להגיע להתחברות, לתיקון, כל אחד צריך להכין את עצמו הרבה פעמים.

תלמיד: בעצם גלגלתא ועיניים דאבא ואמא היו ממש מנותקים מהאח"פ שלהם עד שהיה את הגדלות בדמין הא', ואז הם קיבלו איזו הארה, ואולי הבינו מה זה האח"פ הזה, ואז כשבא האור הם יכלו להתחבר?

כן.

שאלה: אפשר להגיד שהאור שמגיע מהטבור משפיע על כלים דהשפעה ומהנה"י, או מהיסוד לכלים דקבלה?

יש בזה משהו, אבל זה לא ממש מתחלק בצורה כזאת.

תלמיד: הבנתי שהכי חשוב פה זה הקשר בין העליון לתחתון, ואפילו ההגעה לדבקות היא הודות לעליון, זאת אומרת גלגלתא ועיניים דתחתון קיבל השלמה על ידי אח"פ דעליון, וככה נוצר ביניהם הקשר. הקשר מהתחתון נמצא בגלגלתא דעליון שלו, והחלק השני שלו נמצא באח"פ דעליון. בזה הם מגיעים לדבקות, וזה הכי חשוב, כי בפועל אפשר לעשות את זה בעשירייה.

יש משהו בזה, כן.

שאלה: גלגלתא ועיניים זה ראש, ואח"פ זה גוף, ובגדלות זה מין א'. יכול להיות שהראש של התחתון יהיה ראש דגוף של העליון?

יכול להיות.

תלמיד: דווקא בגדלות דמין הא', נכון?

כן.

שאלה: אני מאוד התרשמתי מהמאמר של רב"ש שקראנו בשיעור הראשון ונראה לי שיש קשר ישיר בין מה שאנחנו לומדים עכשיו ב"פתיחה" ובין מה שקראנו שם. כי כשיש מעבר בין השלבים 2 ו-3, תשובה מיראה דומה לגדלות דמין הא', ששם יש תיקון להשפיע על מנת להשפיע וברגע שיש מעבר לתשובה מאהבה, זו גדלות דמין הב', שהוא בעצמו מתקן, זאת אומרת יש כבר תיקון של האח"פ.

נכון, יש משהו.

שאלה: מה מיוחד בנקודות שיכולות להיות מתחת לפרסה, בין הפרסה לטבור ומעל הטבור?

חסרונות.

תלמיד: אבל גם באותיות יש חסרונות.

כן.

תלמיד: אבל אותיות יכולות להיות רק בין פרסה לטבור.

בין הפרסה לטבור? בדרך כלל אנחנו לא לומדים כאלו הבחנות.

שאלה: דיברנו הבוקר המון על התחתון שעולה לעליון, נעשה כמוהו, ונבחן בשביל זה שגם אבא ואמא השיגו את האח"פ, והסתובבנו סביב הציר הזה. מי דוחף את התחתון לעלות למעלה לעליון?

הרשימות.

תלמיד: ואיך הרשימות פועלות להעלות אותו לעליון?

הרשימות עושות את הכול. מאיר אור מלמעלה ומעורר אותן לרצות דברים.

תלמיד: איך התחתון עשה שיווי צורה עם העליון, על ידי מה?

על מה בדיוק אתה מדבר?

תלמיד: בשביל לעלות לעליון צריך לבנות מסך, נכון?

כן.

תלמיד: איך התחתון בונה את המסך? זאת אומרת איך נעשית העבודה בתוך המסך כדי שהתחתון יעלה לעליון ויידבק בעליון?

הרצון לקבל שמבין שלהידבק בעליון זה נקרא להשפיע לעליון, הופך את עצמו לעל מנת להשפיע, נדבק לחסרונות של העליון ומממש אותם.

שאלה: יש פה כותרת מאוד מעניינת, "כלל גדול בעניני המוחין שבקביעות ובעליות הפרצופין והעולמות הנוהגין בשתא אלפי שני". האם באלפיים שנה זה עבד ועכשיו זה לא עובד?

זה לא אלפיים שנה של הלוח על הקיר.

תלמיד: אז למה בעל הסולם מתכוון פה?

אלו תקופות שבהן הכלי עובר כאלו שינויים, תיקונים, וזה לא שייך לזמן שלנו, וגם לא לעולם שלנו.

תלמיד: אז למה זה שייך?

כשתגיע פעם אז תדע.

תלמיד: בגמר תיקון?

יכול להיות.

שאלה: איך אנחנו מתבטלים לעליון, לכתר דעליון?

לכתר דעליון?

תלמיד: כן, קראנו פה איך עשר הספירות מתחברות עם הכתר.

אנחנו לא יכולים להתחבר לכתר דעליון, וכל המקרים וההבחנות בכתר דעליון, הם סוד מוחלט עבורנו.

תלמיד: אז עם מה אנחנו מתחברים בתור מדרגה עליונה?

עם מלכות דעליון, זה נקרא מלכות שמיים.

תלמיד: קראנו כאן שאו שהמדרגה משלימה את עצמה או שהיא נכללת במדרגה העליונה, בכתר, ואז הוא משלים אותה, את אותן עשר ספירות.

יש פה כמה שלבים, כמה מדרגות. הפרצוף צריך להתבטל כלפי העליון, בהתבטלות שלו הוא צריך להגיע למצב שהוא נראה כמו אפס, בצורה כזאת הוא הופך להיות עובר. העליון מקבל אותו, בולע אותו ומתחיל לגדל אותו בתוך עצמו. זאת אומרת נותן לתחתון הזה הארות שונות, ואם התחתון מסוגל לבטל את עצמו כלפי האורות האלו שהעליון מאיר אליו, אז על ידי זה הוא גדל. גדל המסך שלו, גדל הוא בעצמו, גדל בעצם הרצון להשפיע שלו, וכך הוא מגיע לדרגה שהוא נכלל בעליון.

כשהוא נכלל בעליון בזה שביטל את עצמו לגמרי, הוא הופך להיות ב"ירחי לידה", הוא גדל וגדל והעליון נותן לו יותר ויותר מאור המחזיר למוטב. בצורה כזאת הוא גדל, עד שעוברים עליו שבעה או תשעה או שנים עשר חודש. ואז הוא מתהפך, ממצב שהיה עם הראש למעלה הוא מתהפך למצב שהראש למטה, וזה הסימן לעליון להוציא אותו החוצה. בזה שמוציא אותו החוצה הוא נולד, ואז הוא כבר ממשיך להתקיים מחוץ לעליון, נחתך מהעליון על ידי חבל הטבור.

תלמיד: איך לעשות כך שכעשירייה, ככלי מחובר, אותה מדרגה עליונה תבלע אותנו לתוכה?

על ידי זה שאנחנו מבטלים את עצמנו כל אחד לאחר, אנחנו בסך הכול מבטלים את עצמנו לפי העליון, ואז העליון יכול להעלות אותנו לדרגות יותר ויותר גבוהות בתוך עצמו, עד שמגיעים לתשע ספרות ובספירה העשירית אנחנו נולדים.

תלמיד: וזה שהעליון בלע אותנו בתוכו, מה זה אומר? שאנחנו כבר לא נצא מהמצב הזה? זו ערבות לקשר שלנו?

אנחנו נכללים בעליון, כל אחד מבטל את עצמו כלפי האחר, וכך יחד כולנו מתבטלים כלפי העליון, וזה מה שקורה לנו. הביטול כלפי העליון הוא שמקדם אותנו.

שאלה: באיזה שלב קורה שינוי הטבע? האם כשהעליון מוציא החוצה?

מתי שהתחתון שנמצא בתוך העליון מסובב את הראש שלו למטה. כל זמן שהוא גדל בתוך העליון הראש שלו למעלה בתוך העליון. כשמגיע ללידה אז הוא מתהפך, הראש שלו הופך להיות למטה, הוא מתקרב לפתח היציאה מהעליון ומעורר בעליון כוחות כך שהעליון מוציא אותו החוצה. כך אנחנו רואים שקורה.

תלמיד: התחתון בעצמו הופך את עצמו?

התחתון בעצמו מעורר את העליון להפוך אותו ולסדר אותו. אי אפשר להגיד שזה שייך לעליון או שייך לתחתון, אלא זו עבודה הדדית ביניהם. לכן יש כאן חולשות לידה, יש הרבה דברים, אבל בעצם הכול קורה במצב שהתחתון מעורר את העליון.

תלמיד: למה צריך לשים לב בשלב הזה כדי שהעליון יעזור לתחתון להפוך את עצמו?

אני לא יודע איך לענות על זה בקלות, אבל כתוב הרבה ב"תלמוד עשר הספירות" שהתחתון גורם לעליון להתכווצויות והוא מסובב את עצמו מהרגליים לראש, הוא מתחיל להיכנס ליציאה מהעליון, ובצורה כזאת הוא מכין את עצמו ליציאה. זה מפעיל בעליון הרבה מאוד שינויים, בהתכללות שלו, בהורמונים שלו, בהרבה דברים, עד שמתחילים כבר צירי לידה, שהעליון לא מוכן להחזיק את התחתון בצורה כזאת ואז מפעיל עליו לחץ. הכול מסודר בטבע.

(סוף השיעור)