שיעור בוקר 28.09.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "הקדמה לתלמוד עשר הספירות",

עמ' 776, אותיות כ"ה-כ"ז

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם". עמ' 776. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות כ"ה.

אות כ"ה

"עתה תראה, איך כל הקושיות, שהבאנו בתחילת ההקדמה, המה הבלי הבלים, אלא המה הם, המכמורים, שפורש היצה"ר, לצוד נפשות תמימות, כדי לטורדן מהעולם בלי חמדה.

ונראה את הקושיא הא', שמדמים את עצמם, שיכולים לקיים כל התורה כולה, גם בלי ידיעת חכמת הקבלה - הנה אני אומר להם: "אדרבא, אם תוכלו לקיים, לימוד התורה וקיום המצוות, כהלכתן לשמה, דהיינו כדי לעשות נ"ר ליוצר ב"ה בלבד, אז אינכם צריכים באמת ללימוד הקבלה, כי אז נאמר עליכם "נשמת אדם תלמדנו", כי אז מתגלים לכם, כל רזי תורה, כמעיין המתגבר, כדברי רבי מאיר (במשנה אבות הנ"ל), בלי שתצטרכו סיוע מהספרים.

אלא, אם עדיין אתם עומדים, בבחינת העסק שלא לשמה, אלא שתקותכם לזכות על ידיה לשמה, א"כ יש לי לשאול אתכם: כמה שנים אתם עוסקים כן? אם עדיין אתם נמצאים בתוך חמש השנים, לדברי תנא קמא, או תוך שלוש השנים, לדברי רבי יוסי, אז יש לכם עוד לחכות ולקוות.

אבל, אם עבר עליכם, העסק בתורה שלא לשמה, יותר מג' שנים לדר"י, וה' שנים לת"ק, הרי הברייתא מזהירה אתכם, שלא תראו סימן יפה עוד, בדרך הזה, שאתם דורכים. ולמה לכם, להשלות נפשכם, בתקות שוא, בשעה, שיש לכם תחבולה כל כך קרובה ובטוחה, כמו הלימוד של חכמת הקבלה, כמו שהוכחתי הטעם לעיל, להיות העיון בנושאי החכמה, דבר אחד עם השי"ת עצמו. עי' היטב לעיל."

שאלה: השאלה שתמיד עולה כשלומדים את זה, כל אלה שלומדים פה, לא עברו שלוש שנים או חמש שנים בלימוד תורת הנגלה וגמרא, תלמוד וכן הלאה, אלא באו ישר לפה. איזה מדד יש להם, שלוש שנים, חמש שנים, או שזה לא רלוונטי בכלל?

יש להם אותו מדד כמו לכולם. זה לא העניין איזה חלק בתורה האדם לומד, אלא האם הוא משקיע כמו שחכמת הקבלה מסבירה שצריך להיות, בין אותם הלומדים שלומדים עימו יחד. האם הם נמצאים יחד בקבוצה, מייצבים את עצמם נכון למטרת הלימוד, והמטרה צריכה להתבהר להם בתוך הקשר ביניהם. ואז ככל שהם משתתפים ביניהם להיות "כאיש אחד בלב אחד" ומתוך זה משתוקקים להגיע למגע עם הבורא ולשלבי הסולם, לפי זה הם יכולים לדעת איפה הם עדיין לא עומדים ומה עוד נשאר להם לעשות. אבל אם הם לא מסודרים בצורה כזאת שהמאור שבה משפיע עליהם ומחזירם למוטב, אז אין להם לקוות לכל זה.

תלמיד: אז מה זה המושג שלוש שנים, חמש שנים שעליו הוא מדבר פה? זה באמת שנים או על מה מדובר?

זה בערך, זה לא שנים, אבל לאנשים שעדיין לא יכולים למדוד את עצמם בסולם המדרגות, כך סופרים. יש הרבה אנשים ועל כל אחד פועל גם לפי תכונת הנשמה, גם לפי העוצמה, גם לפי הסביבה - אור אחר. ולכן ודאי שלכל אחד יהיה זמן אחר להגיע לצורה בשלה.

שאלה: הוא מדבר פה רק על אנשים שרוצים להגיע לשמה, זאת אומרת, רוצים באמת להגיע לדביקות עם הבורא?

רק על זה ודאי.

תלמיד: שמתחלים בתורה ומחפשים סימן יפה?

כן.

תלמיד: לגבי הסימן הזה, כל הזמן יש נטייה לאדם לבדוק את עצמו, איפה הוא נמצא בדרך. מתקדם, לא מתקדם כלפי המטרה או שכבר סטה, אבל החיפוש של העדות הזאת הורג את אמונה, כביכול אם אני יודע איפה אני נמצא או שאם בדקתי ונרגעתי שאני כבר בדרך למטרה והכול, אז איך אני אגיע לאמונה, לצעקה?

למה אתה נרגע?

תלמיד: כי קיבלתי סימן יפה.

מה הסימן? סימן שאתה נמצא עם עוד כמה אנשים שגם רוצים כביכול לפי מה שאתם מבינים, מדברים ככה אחד לחברו שאתם רוצים אותה מטרה? זה לא אומר כלום.

תלמיד: אז מה זה סימן?

סימן יפה זה כשאתם מחוברים לפי מה שדורשת מאיתנו חכמת הקבלה ובודקים את עצמכם יום יום האם החיבור הוא בסדר וכך מתקדמים, שמרגישים שממש מיום ליום אתם עולים באותו הסולם.

תלמיד: זאת אומרת הסימן הזה לא אמור להרגיע שאנחנו בסדר, אנחנו מתקדמים, יש לנו ביטחון.

לא. ההיפך, לא להרגיע.

שאלה: הוא כותב בסוף האות שקראנו "הוכחתי הטעם לעיל, להיות העיון בנושאי החכמה, דבר אחד עם השי"ת עצמו". למה הכוונה?

שכשאנחנו לומדים יותר לעומק את שיטת חכמת הקבלה, אז אנחנו רואים עד כמה ההתקדמות שלנו, השלבים שאנחנו גדלים בהם, עוברים בהם, הם שלבי ההתפתחות הפנימיים שלנו ושיום יום אנחנו יכולים בעצם לספור את השלבים האלו ולעלות בהם.

תלמיד: מה הכוונה שה' יתברך עצמו נמצא שם?

שאנחנו מתחילים לגלות את הבורא שמחזיק את המדרגות האלה, שהוא ממלא אותן וגם אנחנו מתמלאים ממנו בהשגת המדרגות.

שאלה: אנחנו יודעים שכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו". בעל הסולם כתב את ההקדמה לקהל מוגדר, זאת אומרת, באמת הוא ליהודים, אלה שיש להם עיסוק בתורה ומצוות גשמיים. מתוך המצבים שאנחנו עוברים עכשיו גם בעולם זה נראה שהעם היהודי בכלל נמצא בשפל המדרגה, אנחנו רואים גם בעולם, שמי שמתעורר זה אנשים יותר זכים מבחינת ההתפתחות.

אני לא רואה את זה, מה זה זכים יותר בהתפתחות?

תלמיד: בוא נגיד כך שהאגו שלהם הוא פחות מפותח, העם יהודי זה העם הכי אגואיסטי.

מה זה שייך? אני לא רואה בכלל שזה שייך למשהו. אדם שמשתוקק לדעת מה הטעם בחיי, שואל, מגיע ללימוד כדי לגלות את טעם החיים, "טעמו וראו כי טוב ה'", אז הוא רואה איך הוא יכול למדוד את עצמו, אפילו איפה נמצא ממש יום יום. ככה זה.

שאלה: בעל הסולם ממליץ לאלה שעוסקים בתורה שלא לשמה לבדוק את עצמם, שאם אחרי שלוש עד חמש שנים הם לא רואים סימן יפה, שיתקדמו ללימוד חכמת הקבלה, ומה קורה עם אדם שמגיע ללימוד חכמת הקבלה ולומד שלוש עד חמש שנים או עשרים, שלושים שנה?

אין מה לעשות, על זה רב"ש אמר, שאם הוא נכנס ללימוד של חכמת הקבלה, אז הוא רק צריך לבדוק את עצמו האם הוא מקיים את כל התנאים שחכמת הקבלה אומרת על האדם שלומד אותה ורוצה להגיע לגילוי הבורא.

תלמיד: אם הוא מקיים את כל התנאים, אז מה הסימנים שלו פה לדעת שהוא מתקדם נכון, פרט לזה שהוא מקיים את מה שצריך?

לפי מה שלומד, הוא צריך להרגיש שהוא בכל זאת מתקרב לגילוי הבורא. הוא צריך ככל האפשר להסביר לעצמו או שמישהו יסביר לו.

תלמיד: הוא צריך להרגיש עם השנים יותר קרוב לחברים או דווקא הפוך, מתחיל לגלות ריחוק מהחברים.

כן, כן ודאי.

תלמיד: מה הסימן?

ודאי שצריך להרגיש את עצמו שמתקרב לחברים ולפעמים הפוך, "כיתרון האור מתוך החושך", אז לפעמים אנחנו מרגישים יותר גרוע ומתוך זה אז מתגלה יותר ההתקרבות.

תלמיד: אז איך הוא יודע לבדוק? כי הוא רואה פעם רחוק, פעם קרוב?

נשמת אדם תלמדנו. זאת אומרת לפי הפעולות בעצמן, העבודה שלו בקבוצה, בלימוד, בהתקשרות, בהתקרבות, לפי זה הוא בודק. אין יותר במה.

תלמיד: מה זה "נשמת אדם תלמדנו"?

ככל שהוא לומד ומשתדל להתקשר על ידי הלימוד למקור הנשמה שלו, כך הוא מרגיש בתוך הנשמה אור יותר גדול, את יחס הבורא יותר גלוי, וכך תוך שלוש או חמש שנים הוא יכול כבר להיכנס לקשר ברור.

תלמיד: איך אדם יכול למדוד את עצמו ברמה היומיומית, מה הבדיקה כאן?

הוא צריך להרגיש כמה קשר עם הבורא יש לו היום לעומת אתמול ושלשום, רק לפי זה הוא יכול לעשות בדיקה.

תלמיד: ומה ההגדרה כאן של קשר עם הבורא? כל אדם יכול לספר לעצמו שהוא בקשר עם הבורא.

אדם שרוצה להגיע לקשר עם הבורא, משתדל להיות באותן התכונות כמו הבורא. כשאדם מקבל את הכוח שנמצא במדרגות הרוחניות, הכוח הזה שבו נקרא "נשמה".

היא כבר מסבירה לאדם, האור הזה שהאדם מתחיל לקבל, אותה נשמה שלו, מסבירה לו איפה הוא נמצא, איך הוא קשור לבורא ואיך הוא צריך להתקדם. הכול האדם מרגיש, אין כאן משהו חוץ מהרגשה. ההתרשמות שהוא מקבל מההתקדמות, זה נקרא נשמתו, הנשמה שלו, שהיא מאירה בכלי שלו, ברצון לקבל לפי השתוות הצורה. לזה אדם נמשך יותר ויותר, עושה פעולות עם החברים ועם הבורא וכך מתקדם.

תלמיד: אתה אומר שהאור שאדם מתחיל לקבל, הנשמה שלו, מסבירה לו איפה הוא נמצא, מקדמת אותו, מגדלת אותו. זה דבר ברור לאדם?

לא, זה לא כמו שאני אומר עכשיו, אבל בהדרגה אדם מברר את זה ומבין שזה מה שקורה לו.

תלמיד: איך אדם יכול לפתח רגישות לכך? לשמוע ממש את ההכוונות האלה מצד הפנימיות שלו?

הוא קורא, מבין, מרגיש, שומע, בין החברים שמדברים, מהלימוד, מהמורה שלו.

תלמיד: אז זה בא לו דווקא מהסביבה החיצונית, מהחברים, מהמורה ומהספרים או שזה מתעורר מצד עצמו, מתוכו?

גם וגם. זה ברור שהוא מתעורר מעצמו לפי שורש נשמתו, ומצד אחר כשמתחיל להתקרב אז הוא מרגיש את זה עוד ועוד.

אות כ"ו

"וכן נמשש, את הקושיא השניה, במ"ש, שצריכים תחילה למלאות כריסם בש"ס ופוסקים - הנה בודאי הוא, שכן הוא לדברי הכל.

אמנם ודאי, שכל זה אמור, אם כבר זכיתם ללימוד לשמה, או אפילו שלא לשמה, אם אתם עומדים בתוך ג' השנים או ה' שנים.

משא"כ, אחר הזמן ההוא, הרי הברייתא מזהירה אתכם, שלא תראו עוד סימן יפה לעולם, וכמו שנתבאר לעיל. וא"כ, מוכרחים אתם, לנסות הצלחתכם, בלימוד הקבלה".

שאלה: אז מודדים שלוש עד חמש שנים רק אחרי שאדם מגיע להשגה לשמה?

לא. אחרי שהוא מגיע ללימוד, מתחיל ללמוד ומקבל הסבר, מודדים שלוש שנים או חמש שנים, תלוי לפי איזה יחס, לפי איזו שיטה הוא הולך, אלו בעצם רק סימנים. ואז הוא צריך לדעת שתוך שלוש או חמש שנים הוא צריך להגיע לסימן יפה.

תלמיד: אבל גם באות הזו, וגם לפני כמה אותיות, בעל הסולם כותב שכל מה שמדובר, זה אחרי שאדם משיג "לשמה", רק אז סופרים שלוש עד חמש שנים.

תמצא את זה.

תלמיד: "וכן נמשש, את הקושיא השניה, במ"ש, שצריכים תחילה למלאות כריסם בש"ס ופוסקים - הנה בוודאי הוא, שכן הוא לדברי הכל. אמנם ודאי, שכל זה אמור, אם כבר זכיתם ללימוד לשמה," שרק אז צריך למלאות כרסו בש"ס ופוסקים, "או אפילו שלא לשמה", רק אז סופרים. הבנתי שאחרי שאדם מגיע להשגה רוחנית, אז הוא צריך לבדוק את עצמו במקורות של ש"ס ופוסקים ובסוף בקבלה.

לא.

תלמיד: זה לא נכון?

נמשיך ללמוד כמו שהתחלנו וכך בהדרגה תראה איך אתה מבין.

שאלה: אז יוצא שאצלנו "למלא כרסו בש"ס ופוסקים" זה לבצע כל מיני פעולות חיצוניות ובלי מאמץ פנימי?

מי אמר לך את זה?

תלמיד: מה זה שלוש עד חמש שנים מבחינת מישהו שלא לומד?

זה נקרא לימוד מהמקורות שלנו, מחכמת הקבלה, בתקווה, בציפייה, במטרה, שזה יפתח לאדם את הדרך להגיע לכוח העליון.

תלמיד: אבל מה ההבדל בין שלוש עד חמש שנים שלא ראה סימן יפה, ופתאום הוא מתחיל ללמוד את חכמת הקבלה?

כנראה שהוא לומד אותה חכמת הקבלה, אבל כשלומד יש כאן חלקים בלימוד, שתוך שלוש, חמש שנים, הוא מתקדם לפי הזמנים האלה, עד שנכנס ממש לחכמת הקבלה ומרגיש ומבין מה הוא קולט.

תלמיד: אבל בעל הסולם אומר שאם הוא לא ראה סימן יפה, אז יש לו תחבולה, להתחיל ללמוד את חכמת הקבלה, לעומת מה שהוא עשה לפני זה.

את זה הוא אומר לאלה שלא למדו את חכמת הקבלה. שאם אדם בכל זאת רצה להגיע לפנימיות התורה אבל לא גילה, לא הגיע, אז יש לנו בטוח אפשרות להיכנס ללימוד פנימיות התורה ואז לזכות.

שאלה: באות הקודמת בעל הסולם כותב "אם עדיין אתם עומדים, בבחינת העסק שלא לשמה", וגם אחר כך "אבל, אם עבר עליכם, העסק בתורה שלא לשמה, יותר מג' שנים", כלומר הוא מדבר כאן על אנשים שנמצאים בלא לשמה. כדי להגיע ללא לשמה, צריך מאמץ גדול, לקיים חלק מהתנאים לפחות, מדובר על אדם שנמצא בקבוצה, לומד מהספרים שלנו, שרוצה להגיע ללשמה ומגלה שהוא לא בלשמה.

כן.

תלמיד: ואז הוא אומר שאם לא ראית סימן יפה, אז תעבור ללימוד חכמת הקבלה. מה הם התנאים הנוספים שהוא צריך לקיים שנקראים לימוד חכמת הקבלה?

הוא צריך לראות, אם הוא עדיין לא הגיע לתחילת התנאים שעליהם מדובר, אם הוא לא למד את חכמת הקבלה, אז הוא צריך להיכנס ללמוד את חכמת הקבלה ואז יש לו שלוש או חמש שנים, כמה שצריך, כדי להשיג את החכמה.

תלמיד: אבל זה תלמיד שהגיע ללא לשמה, תלמיד הלומד את חכמת הקבלה מבחינה חיצונית לפחות. יותר מזה, הוא אפילו משתדל להגיע לפנימיות.

אם הוא לומד. אבל אם הוא לא לומד את חכמת הקבלה?

תלמיד: אבל הוא כותב פה שהוא כבר הגיע ללא לשמה ונמצא שלוש עד חמש שנים.

את זה אפשר גם בלי לימוד חכמת הקבלה.

תלמיד: איך אפשר?

יש אנשים שהגיעו לפנימיות התורה בלי לימוד חכמת הקבלה בכלל. לא חובה.

תלמיד: את זה אני לא מכיר.

דיברנו על כך עם רב"ש.

תלמיד: אז הוא מדבר כלפינו או כלפיהם?

הוא מדבר כלפי האפשרות, האם אדם יכול להגיע לפנימיות התורה בלי לימוד חכמת הקבלה, בלי לימוד הנסתר. אז היו כאלה שהגיעו והרבה מגיעים.

שאלה: האם ג' שנים רומז על תחתון, עליון, עלי עליון?

אני לא יודע, ולא רוצה אפילו לשמוע. זה לא הנושא ולא כתוב על כך כאן, אתה שואל לא לעניין.

שאלה: מה זה אומר הרגשת התקדמות ואיך להבחין בין זו השקרית לבין האמיתית?

אנחנו צריכים להגיע למצב בו כל השינויים שלנו, האורות הנכנסים ופועלים עלינו, יהיו יותר ויותר מורגשים בתוכנו ולפי זה נדע פחות או יותר איך אנחנו מתקדמים.

שאלה: איך אדם מזהה את הסימן היפה, מהו המדד להגיע לכך?

"סימן יפה" נקרא שהוא מתחיל לגלות את פנימיות התורה, האורות המתגלים בתוך הנשמה שלו.

שאלה: בכל ההקדמה, לפחות בחלקים אליהם הגענו עד עכשיו, בעל הסולם מציין כל מיני ציוני דרך. האם יכול להיות שבעל הסולם כותב פה בכמה רבדים, שלפחות שניים מהם אפשר לזהות. רובד אחד, עבור הציבור בכללות, שכנראה באותה תקופה בעל הסולם כיוון גם אליו, והרובד האחר הוא עבור תלמידי חכמת הקבלה. ואז לא מדובר בשלוש או חמש שנים קלנדריות שאחריהן האדם מחפש סימן, אלא בשלבי התקדמות בדרך.

השאלה הזאת קיימת אבל אני לא חושב שהיא נשאלת בצורה כזאת. אנחנו בכל זאת לומדים שלוש או חמש שנים, לא לפי לוח הזמנים שעל הקיר אלא לפי הזמנים שלנו. השאלה תמיד נשאלת, ואפילו לפי אותה שאלה, שלוש או חמש שנים הן גם לפי הלוח הקלנדרי. לכן אדם שהגיע ללימוד חכמת הקבלה ומשתדל להגיע ללימוד לשמה, צריך לבדוק גם כמה שנים הוא כבר נמצא בזה. ואם הוא עדיין לא נמצא בגילוי חכמת הקבלה, אז עליו לשאול למה. וכאן יש כמה תשובות, אבל בכל זאת קודם כל עליו לשאול את עצמו, האם הוא לומד את חכמת הקבלה, האם הוא נמצא תחת השפעת האור המחזיר למוטב. את זה עדיין צריך לברר, עוד מעט זה יהיה.

שאלה: מאז שאני זוכר את עצמי, השאלה הזאת, מה הטעם בחיים הייתה בכל מקום, מגיל חמש, שש, מה שגרם לי הרבה בעיות בחיים. הוא אומר ללמוד את תורת הנגלה ולי הייתה תקופה שלמדתי אותה, הייתי גם בישיבה זמן קצר, והתשובות שם הכעיסו אותי. שמעתי פעם את המושגים, "שלוש" ו"חמש", מאוד סבלתי מהתשובות שקיבלתי שם. מה זה אומר?

אז עכשיו אתה יכול לברר יותר עמוק מה זה נקרא שלוש וחמש שנים, ואיך נפתח זאת בתוכנו.

תלמיד: גם לזה יש משמעות פנימית או שזה קלנדרי?

לא, המשמעות פנימית. כשאדם מגיע ללימוד חכמת הקבלה ושומע שיש לפניו תקופה, שלוש או חמש שנים, הוא כבר יודע שאם הוא יבצע כאלה וכאלה פעולות ויקיים כאלו וכאלו תנאים, אז כעבור שלוש או חמש שנים הוא יהיה חייב לקבל איזו מדרגת גילוי של הבורא.

תלמיד: אבל כשהייתי בדת, לא חיפשתי את הדברים האלה. התשובות שלהם הרחיקו אותי עוד יותר. לכן אני לא אוהב להגיד רב, מורה זה יותר מכובד בעיניי.

אנחנו סולחים לך.

תלמיד: האם בכך שלא רציתי להיות בלימוד שם שלוש וחמש שנים, זה פוגם?

זה שייך ללימוד חכמת הקבלה, מי שמגיע ולומד שלוש שנים בתנאי הזה, מגיע לדרגה הראשונה של הגילוי.

תלמיד: לא על ידי לימוד הנגלה, בצורה רגילה?

לא, לא בצורה הרגילה.

תלמיד: זה מה שהוא כותב פה, ש"ס ופוסקים?

גם ש"ס ופוסקים אפשר ללמוד בכמה צורות. עוד נלמד.

שאלה: האם מה שבעל הסולם כותב פה, מאוד מזכיר את מה שאתה מספר, איך חיפשת את חכמת הקבלה עד שמצאת את רב"ש? השאלה מה הטעם בחיים בערה, עברת את כל המקובלים שלמדו עד שמצאת את רב"ש. ואז התחלת ללמוד את נשמת אדם תלמדנו.

כן.

שאלה: למה יש כאילו סדר, לא יכול להיות שאדם ילמד שעתיים ביום מהמקור הזה, ושעתיים מזה? למה מחלקים את זה, קודם הסגנון של המקור, אחרי כמה שנים סוג אחר. לא יכול להיות שבו זמנית אדם לומד גם קבלה, גם את הנגלה, וגם גמרא, לחלק אותם לכמה שעות ביום, או שכל הראש שלו צריך להיות בסוג אחד של לימוד?

הוא מסביר את זה קצת יותר מאוחר, איך בנוי הלימוד, ולמה הוא בנוי משלבים כאלו. כי הלימוד בעצמו הוא לפי הטבע האדם. כי הלימוד צריך לפתוח את האדם, ולמלא אותו בכוח העליון. והאדם במידה שמתקשר לכוח העליון, אז אותו כוח העליון המפתח את הנשמה, ופותח לאדם את ערוצי התקשרות.

תלמיד: אתה חושב שכדאי לנו להוסיף עוד משהו, לדוגמא לא מזמן המלצת לנו לקרוא פרשת השבוע בעשיריה. אנחנו עושים את זה לבד בעשירייה בלעדייך, ואני אישית מאד מתפעל מזה. האם כדאי לנו להוסיף גם עוד מקור, וללמוד אותו איתך לפעמים?

לא.

שאלה: מה זה בכלל למלאות כרסם בש"ס ופוסקים. מה המושג הזה?

כל הכלים שיש לך שאתה צריך למלאות אותם בכל האורות, התכונות, שאתה יכול לקבל מהלימוד.

תלמיד: זה נראה משהו כזה, למלאות כרסם בש"ס פוסקים זה כמו..?

בהמיות.

תלמיד: כן, כך זה נישמע, אולי זה יחס מסוים ללימוד?

לא, זה ביטוי, כך מדברים.

שאלה: בעל הסולם נוגע פה בשני מושגים, לשמה, או לא לשמה. אנחנו לא זכינו לגילוי עדיין, אבל בכל זאת כל פעם, בכל המצבים אנחנו מתכוונים, אנחנו יושבים, בונים כוונה, משתדלים להתחבר. אמנם אין לנו עדיין השגה, אבל האם זה נקרא לשמה?

לא, הוא נותן לכם פה הגדרות פחות או יותר מה זה נקרא לשמה, ולא לשמה.

תלמיד: אז מה זה לא לשמה בעבודה שלנו?

נניח כמו שאתם.

תלמיד: כמו שאנחנו עכשיו, זה עדיין לא לשמה?

כן.

שאלה: מה זה אומר שהאדם התחיל ללמוד חכמת הקבלה?

פשוט מאוד. מדברים על צורה פשוטה, שהוא פותח את הספר, ומתחיל לקרוא.

תלמיד: הכתבים שאנחנו לומדים, של רב"ש ובעל הסולם, זו בדיוק חכמת הקבלה?

כן, ודאי.

תלמיד: או שזה תע"ס והזוהר?

גם זה וגם זה.

שאלה: עבור חברים בכלי העולמי, תלמוד, משנה, גמרא, אלה דברים מאוד מרחקים. הם לא יודעים מה זה, הם לא יודעים על מה בכלל מדובר. אז כבשעל הסולם מדבר על הכנה ללימוד חכמת הקבלה, מה ההכנה הנכונה ללימוד חכמת הקבלה עבור חברים בכלי העולמי, כדי שיהיו מסוגלים ללמוד את חכמת הקבלה?

אנחנו לומדים כאן, ויש כאן אצלנו מספר אנשים שלא יודעים בכלל עברית, ויש רבים כאלה בכלי העולמי שלנו, גם עכשיו. וכל מי שצריך עזרה פונה אלינו, או לקבוצה שלו, איפה שהוא נמצא, ומקבל עזרה. ואנחנו לומדים אחר כך עד כמה הם מקבלים עזרה, סיוע, ומתחילים לגלות את פנימיות התורה. זה מה שאני יכול להגיד.

תלמיד: מה יכול לעזור לחברים בכלי העולמי להיות מסוגלים ללמוד את חכמת הקבלה?

אין דבר כזה שאדם לא מסוגל ללמוד את חכמת הקבלה. כי מדובר בעברית הפשוטה ביותר, עם הסברים מלווים בצורה שכל אחד יכול להבין. לכן אף אחד לא נרחק על ידי זה, אלא לכולם יש מקום לבוא, לשאול פעם ועוד פעם, וגם לקבל הסבר. לכן אנחנו פתוחים בצורה כזאת לכולם.

תלמיד: האם זה עוזר להתחבר לשפה העברית, ללמוד את האותיות, ללמוד את השפה העברית, האם זה יכול לעזור בלימוד?

אני לא חושב שזה הכרחי, כי אני עד היום לא יודע עברית כמו שצריך, אמנם זה מקשה עלי, אולי זה מפריע אפילו, אבל זו לא הבעיה. חכמת הקבלה יכולה להיות מתורגמת להרבה שפות, ולהיות מוכנה לשימוש לכל אדם.

שאלה: במהלך הלימוד, האם לקשר את עצמי לזמנים, כלומר שאני לא אקשור את עצמי לשלוש או חמש שנים, אלא לחודש מסוים שאני רוצה להשיג משהו. איזו תוצאה במהלך אותו חודש?

זה מה שכתבו מקובלים, ולכן אנחנו לומדים בצורה שהם כתבו. ואם אצלך במקום ג' שנים, או 5 שנים, זה לוקח 10 או 20 שנה, אתה כבר תמצא למה זה כך. אבל בדרך כלל מה שהם כותבים פחות או יותר צריך לקרות בצורה מדויקת, אם אתה שומר על התנאים. ברור?

תלמיד: אם לא לקחת על עצמי תכניות גדולות, האם זה רלוונטי עבור העשירייה שתהיה לה איזו תכנית התפתחות שקשורה לזמן?

העשירייה מחויבת לקחת על עצמה מטרות מסוימות בהתפתחות שלה, ולכן שלוש או חמש שנים, במקום שלוש שנים קחו לעצמכם 10 שנים, במקום 5 שנים קחו 15 שנה. אבל בכל זאת, איכשהו עליכם להרגיש איפה אתם נמצאים.

תלמיד: תעזור לנו, איזו תכנית זו יכולה להיות שנגיד תוך חמש או עשר שנים אנחנו רוצים להגיע למצב מסוים, איך לנסח לעצמנו את המטרה או התוכנית הזאת?

כמו שנאמר, תוך 3 שנים, או מקסימום תוך 5 שנים. אם אנחנו מקיימים כל מה שנדרש מאיתנו, אז תוך הזמן הזה אנחנו משיגים את גילוי התורה, גילוי הבורא, גילוי הדרך הרוחנית עבור העשירייה שלנו.

תלמיד: איך להבין שהעשירייה באמת תגיע לזה?

לפי ההתקדמות שלכם אתם מתחילים להרגיש את זה. זה כמו שאתם נוסעים באוטו והדרך מתגלה לפניכם, כך גם כאן, בהדרגה הדרך נפתחת עבורכם.

קריין: אות כ"ז.

אות כ"ז

"עוד צריכים לדעת, שישנם ב' חלקים בחכמת האמת:

חלק א' - הוא הנקרא "סתרי תורה", שאסור לגלותם, זולת ברמיזה, מפי חכם מקובל, למקבל מבין מדעתו. ומעשה מרכבה ומעשה בראשית, שייכים ג"כ לחלק הזה. וחכמי הזוהר, מכנים החלק הזה, בשם "ג' ספירות ראשונות. כתר, חכמה, בינה". ומכונה ג"כ בשם "ראש הפרצוף".

חלק שני - הוא הנקרא "טעמי תורה", שמותר לגלותם, וגם מצוה גדולה לגלותם. ונקרא בזוהר בשם "ז' ספירות תחתוניות של הפרצוף". ומכונה ג"כ בשם "גוף של הפרצוף". כי בכל פרצוף ופרצוף דקדושה, יש בו עשר ספירות, הנקראות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. שג' ספירות הראשונות מהם, מכונות "ראש הפרצוף". וז' ספירות התחתוניות, מכונות בשם "גוף הפרצוף".

ואפילו בנשמה של האדם התחתון, ישנן ג"כ בחינות עשר הספירות, בשמותיהן הנ"ל. וכן בכל בחינה ובחינה, הן בעליונים והן בתחתונים, כמו שיתבארו הדברים בטעמיהם, בפנים הספר, בע"ה.

והטעם, שז' ספירות התחתוניות, שהן גוף הפרצוף, נקראות בשם טעמי תורה, הוא סוד הכתוב "חיך אוכל יטעם". כי האורות, המתגלים מתחת לג' הראשונות, שהם סוד ראש, מכונים "טעמים". והמלכות דראש, מכונה "חיך". ומשום זה, נקראים בשם "טעמי תורה". כלומר, המתגלים מחיך הראש, שהוא בחינת מקור כל הטעמים, שהוא מלכות דראש. אשר משם ולמטה, אין שום איסור לגלותם. ואדרבא, שכר המגלה אותם, גדול לאין קץ ולאין שיעור.

אכן, ג' הספירות הראשונות הללו, וז"ס התחתוניות הללו, האמורות כאן, מתפרשות, או בכלל כולו, או בפרטי פרטיות, שאך אפשר לחלק. באופן, שאפילו ג' הספירות הראשונות, מהמלכות שבסוף עולם העשיה, שייכות לחלק "סתרי תורה", שאסור לגלותן, וז' הספירות התחתוניות, שבכתר דראש האצילות, שייכות לחלק "טעמי התורה", אשר מותר לגלותן. והדברים האלה מפורסמים בספרי הקבלה."

שאלה: כתוב פה בפסקה אחרונה, "אכן, ג' הספירות הראשונות הללו, וז"ס התחתוניות הללו, האמורות כאן," אני מנסה לברר.

לא, כתוב כאן ז' ספירות תחתוניות, ולא וזה סוד.

שאלה: לגבי הסוף כאן, מה הוא אומר? שיש ראש וגוף, ג' ספירות ראשונות, סתרי תורה שאסור לגלות. אז כשהמקובל אומר אסור לגלות, כלומר אי אפשר לגלות?

כן.

תלמיד: ואפילו במלכות דעולם העשיה, זאת אומרת במקום הכי נמוך בעולם הרוחני, יש ג' ספירות שאי אפשר לגלות?

כן.

תלמיד: מגלים אותן רק בסוף?

כן.

שאלה: בתחילת האות אומר בעל הסולם שיש שני חלקים בחכמת האמת, "חלק א' - הוא הנקרא "סתרי תורה", שאסור לגלותם, זולת ברמיזה, מפי חכם מקובל, למקבל מבין מדעתו."

חכם מקובל יש לנו. מה אנחנו צריכים להיות, לעשות, כדי להיות מקבל מבין מדעתו, מה זה אומר להיות מקבל מבין מדעתו?

כנראה כשתגיע לזה אז תדע.

תלמיד: דעתו זה שהוא מרגיש את הדעת שלו?

בלי פירוש.

תלמיד: בלי פירוש.

כן.

תלמיד: נגיע.

נגיע.

תלמיד: כשבעל הסולם מדבר על החלק השני, גוף, הוא אומר "ואפילו בנשמה של האדם התחתון, ישנן ג"כ בחינות עשר הספירות,". מה זה האדם התחתון?

אנחנו עוד לא יודעים, הוא עוד לא נתן לזה הגדרה מדויקת.

תלמיד: זה מושג חדש שהוא מביא והוא לא מציין את הפירוש שלו.

כן, עוד מעט נגלה.

שאלה: מה זה טעמי התורה?

טעמי התורה, זאת אומרת, אותם הטעמים שאנחנו יכולים לגלות בזמן שעוסקים בתורה וקוראים את הטקסטים. יש אותיות, וליד האותיות יש סימנים שנקראים "טעמים", ואם אנחנו קוראים טקסט של תורה, אנחנו גם קוראים את האותיות וקוראים טעמים, זה נקרא "טעמי תורה", אבל יש בזה הרבה יותר עמקות.

תלמיד: אז כל מה שאנחנו לומדים, האר"י ובעל הסולם, נכלל בהגדרה של טעמי תורה?

זה תלוי מי לומד.

תלמיד: זה תלוי בדעתו של המקבל?

כן.

תלמיד: למקובל יש סתרי תורה, זאת אומרת, יש לו את כל עשר הספירות, יש לו סתרי תורה וטעמי תורה.

מאיפה?

תלמיד: כי הוא אומר שהתלמיד מקבל מהמקובל. רק למקובל יש סתרי תורה ורק ממנו יכול לקבל תלמיד שמבין מדעתו.

לא, אתה מתבלבל. לאף אחד אין מלכתחילה או סתם כך לא סתרי תורה ולא טעמי תורה, זה תלוי בגובה השגת האדם באור שמאיר דרך עשר ספירות.

תלמיד: למקובל.

למקובל.

תלמיד: למקובל במדרגה רוחנית גבוהה, יש גם סתרי תורה במדרגה שלו?

במדרגה שלו יש לו.

תלמיד: איך זה מסתדר עם מה שאנחנו תמיד לומדים שאף פעם אין השגה בג"ר, שהשגה היא תמיד רק בגוף.

מאיפה אתה יודע מה זה ג"ר ושאין השגה ויש השגה, מה אתה שואל על דברים שעוד לא הגענו אליהם בכלל.

תלמיד: לשום דבר עוד לא הגעתי פה.

לכן תתאפק.

שאלה: לפני כן בעל הסולם דיבר על כך שמתגלים לו כל רזי תורה ועכשיו הוא מדבר על סתרי תורה וטעמי תורה. מה זה רזי תורה וסתרי תורה?

יש כל מיני גישות או כל מיני דקויות בגילוי התורה, שכך הן נקראות.

תלמיד: אלו דברים שונים?

שונים והם עוד לא בנו.

נסיים בזה, ניתן קצת זמן לדברים להתייצב ואז נמשיך.

(סוף השיעור)