שיעור צהריים 03.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 541,

מאמר כ"ז, "מהו רם ה' ושפל יראה - א'"

קריין: בעל הסולם, עמוד 541, "שמעתי", מאמר כ"ז, "מהו רם ה' ושפל יראה - א'".

כז. מהו רם ה' ושפל יראה - א'

שמעתי שבת תרומה תש"ט ת"א

""רם ה' ושפל יראה". איך אפשר להיות השתוות עם ה', בזמן שהאדם הוא מקבל, והשם ית' הוא משפיע. ולזה אומר הפסוק "רם ה' ושפל...". אם האדם מבטל את עצמו, נמצא שאין לו שום רשות להיות מפריד בינו לה', אז הוא "יראה", היינו שזוכה למוחין דחכמה.

ו"גבוה ממרחק ידע". אבל מי שהוא בעל גאה, היינו שיש לו רשות בפני עצמו, אזי הוא נתרחק, משום שחסר ההשתוות.

ושיפלות לא נקרא מה שהאדם משפיל את עצמו בפני אחרים. זהו עניוות, שהאדם מרגיש בעבודה הזאת בחינת שלימות. ושיפלות נקרא מה שהעולם מבזין אותו. דוקא בזמן שבני אדם מבזין, אזי נבחן לשיפלות, שאז לא מרגיש שום שלימות.

כי זה חוק: מה שבני אדם חושבין, פועלים על האדם. לכן, אם בני אדם מחשיבין אותו, אזי הוא מרגיש לשלם. ולמי שבני אדם מבזין, אזי הוא חושב את עצמו לשפל."

שאלה: כתוב שאנשים מבזים את האדם. מי הם האנשים האלה שמבזים את האדם?

כל אחד ואחד בעולם, לא חשוב מי, אפילו מישהו שאין לו שום ערך, יכול לעשות כך שאדם ירגיש שמבזים אותו.

תלמיד: גם הסביבה שלנו?

גם הסביבה שלנו. אם אני מצפה מהסביבה שיכבדו אותי במשהו, יתחשבו בי, ואין לי פתאום שום סימן של כבוד מהסובבים אותי, אז אני מרגיש עצמי שפל, שהם משפילים אותי.

שאלה: איך בכל זאת להביא לכזה ביטול כדי לזכות למוחין דחכמה?

זו דרגה גבוהה מאוד, אנחנו לא זוכים לה בבת אחת. אבל אנחנו יכולים להגיע אליה, בסופו של דבר כולנו נגיע.

תלמיד: מה מאפיין את הביטול הזה?

מה שמאפיין את הביטול הזה הוא שאני לא משתמש בשום כלים דקבלה, רק בעל מנת להשפיע.

תלמיד: האדם פשוט חי בתוך החברים?

בעקרון כן.

שאלה: כתוב "ושיפלות נקרא מה שהעולם מבזין אותו". איך להבין את הציטוט הזה ביחס לעבודה בעשירייה?

אם מבזים אותו, אם הוא מרגיש את עצמו שפל מכל העולם, הכי שפל בעולם, אז אפשר להגיד שהוא ראוי ליחס מיוחד.

שאלה: מהו המצב הזה שמאפשר לאדם להגיע לכזה יושר פנימי בהקשר לכבוד שהוא מקבל? או איזה כבוד הוא צריך לקבל כדי שיוכל להגיע ליושר פנימי?

אני לא חושב שיש כאן מקום לכבוד. האדם עושה חשבון, מה כדאי לו לקבל ומה לא כדאי לו לקבל מהסביבה כדי להחזיק את עצמו בסביבה בשווה לכולם. זה מה שכדאי לו.

שאלה: כשאני מבטלת את עצמי בעשירייה, אני מאפשרת בזה לעשירייה להרים או להנמיך אותי?

העיקר להתבטל. לא חשוב מה אני חווה תוך כדי זה, עליות, ירידות, העיקר הוא שאני מבטלת את עצמי.

שאלה: אם אני מרגישה שפלות, שממעיטים אותי, זה אומר שהבורא אומר לי שלא ביטלתי את עצמי ואני בגאווה, ואני צריכה לשמוח מזה ולבקש תיקון, וזה נקרא שפלות שמביאה לתיקון?

כן.

שאלה: מה הבורא מראה לנו בזה שהעולם משפיל אותנו, הרי אלו לא החברות שלנו, זה העולם, הוא לא נמצא בהרמוניה עם הבורא?

אז מה? אנחנו בכל זאת לא יכולים לזלזל בו.

תלמידה: אם העולם משפיל אותנו זה אומר שאנחנו ממש צריכים את תיקון התכונות שלנו וממש צריכים את הבורא, זה מראה לנו את החיסרון?

כן.

שאלה: התעוררתי הבוקר עם הרגשת שפלות, חוסר ערך. אני מנסה להתפלל ואין לי שום מילים, חוץ מאשר לבכות לבורא.

את מושלמת, איך יכול להיות שאת מרגישה כך?

תלמידה: התפללתי עבור האחיות שלי כי אני מרגישה את כאב הבדידות שלהן, רובן לא נשואות והן מתקשות מאוד בעולם הגשמי, אז פשוט בכיתי ובכיתי ומשם הגיעה התפילה שלי. התפללתי כי רציתי שהאחיות שלי יקבלו את הכבוד הזה של הצדיקות, והרגשתי יותר מדי כאב היום, אז פשוט בכיתי.

פשוט מגיע אליך איזה גל כזה, אבל לא שזה מגיע לך. את אישה חכמה מאוד, מיוחדת מאוד, מושלמת, והמון אנשים מכבדים אותך, כולל אני. אין לך מה להצטער על שום דבר. הבורא דווקא אוהב אותך, זה מה שאני רואה. הכול יסתדר ויהיה בסדר.

שאלה: לפעמים קשה לי לקבל את העובדה שאני לא יכולה לשנות שום דבר בעצמי ושאני צריכה לפנות לבורא. מה עלי להזכיר לעצמי כשיש לי את הקושי הזה?

קודם כל זה לא נכון. את משנה הרבה דברים, הרבה אנשים תלויים בך, בדעה שלך, ביחס שלך ואת סתם חושבת כך. אני רואה על עצמי כמה אני תלוי בך. אז רק להעלות למעלה את האף, שהבורא בחר בך כדי שתהיי יותר ויותר קרובה אליו.

שאלה: במאמר כתוב ששפלות נקרא מה שהעולם מבזים אותו. כשיש לאדם כזאת תחושה שהעולם מבזה אותו, כאילו יש לו ניתוק מהעולם, ואין לו אפשרות להתפלל עבור העולם, איך הוא יכול להיות קרוב לבורא בכזה מצב?

למה?

תלמידה: כי אנחנו לומדים שכדי לקבל כלים דהשפעה, הבורא צריך להיות גדול בעיניך וצריכים להיות כלים שבהם אתה יכול לקבל. איך אתה יכול להעביר את זה למי שמבזה אותך? הרי אין כלים, אין קשר, אני לא מבינה את זה.

נחכה קצת. הכול יסתדר ואחר כך נדבר על זה.

שאלה: בעשירייה שלומדת קבלה חשוב להיות משפיעים, להתבטל ולהנות את הבורא, את החברות ואת הקבוצה, ולא לחכות שהסביבה תכבד אותנו. אבל יש את הסביבה בעולם שאם הם מכבדים אותך, אז זה לא תמיד בגלל שבאמת הם מכבדים אותך, אלא כדי להרים את האגו שלך, ופה דווקא צריך להיות הכול אמיתי, מהנשמה. בשביל מה אנחנו צריכים את הכבוד הזה מאחרים? הרי אנחנו צריכים ללמוד להשפיע, לתת לבורא ולחברים.

אמת, את צודקת. לכן ניתן לך כזה מצב שאותו את צריכה לדחות, להזיז מעצמך, ולעסוק במה שיהיה יקר לבורא.

שאלה: מה צריך לעשות אדם כשהוא מרגיש את עצמו מושפל, מודחק?

לבכות, את לא חושבת שזה מה שצריך לעשות?

שאלה: אני מסכימה איתך, אבל מה יכול לעזור כדי שזה יחזק את העשירייה ולא סתם דמעות?

נכון. אני צחקתי כדי לבלבל אותך. מה השאלה?

תלמידה: מה אדם צריך לעשות אם הוא מרגיש מושפל ומודחק, כדי שהדמעות לא יהיו אגואיסטיות, אלא שהמצב הזה יחזק את הקבוצה ואת ההתקדמות שלה לרוחניות?

אני ממש מקנא ביחס שלך, איזה תכונות מתעוררות בך. אני בעצמי לא הייתי יכול לענות ככה. תודה לך על כך שאת מלמדת אותי.

שאלה: כשאנחנו משבחות חברה על השקעה בדרך שלנו, זה אומר שאנחנו לא נותנים לה להיות בענווה. ואם אנחנו לא משבחות, אז זה נראה כמו השפלה וחוסר יחס. מה היא העבודה הנכונה עם השבח בחברה שלנו?

את צריכה להעריך כל חברה, אפילו אם את באלף אחוז צודקת והיא באלף אחוז לא צודקת, לא חשוב. אתן הולכות יחד ובכל סוגי היחסים אתן עוזרות זו לזו, לפעמים את למעלה והיא למטה, ולפעמים להיפך. לכן צריך לכבד ולאהוב ולהעריך את כל החברות.

תלמידה: אפשר לשבח.

לשבח אפשר את כולם וכל הזמן.

שאלה: האם כדי לעבור את השפלות אנחנו צריכים להעלות את חשיבות המטרה?

כן.

שאלה: שפלות זה לא שאדם מבזה את עצמו בפני אחרים. האם הכוונה שזו עבודה בביטול עצמו?

בעיקרון כן. זו עבודה בביטול עצמו, אבל היא נותנת לאדם אפשרות להתגאות, להרגיש את עצמו כגבוה מעל אחרים, לכן צריך לבדוק את זה.

שאלה: אני מרגישה שמה שיכול לעזור לי להשפיל את עצמי זה שאני דואגת ומשרתת את החברות. אבל אני מאוד מפחדת שאני אתגאה בזה, וכאילו חסר משהו שדווקא ישפיל אותי, שאני אהיה קטנה, שאני פשוט אדחוף אותן ואבטל את עצמי. איך לא ליפול לכבוד, לגאווה, ומה להוסיף כדי שזה באמת יקרה?

תמיד להרגיש שאת רוצה לעזור לחברות שלך בעשירייה.

שאלה: האם אפשר להגיד שבמצב שאנחנו מקבלים כבוד והערכה מהעולם הזה ומהסביבה, בזה הבורא מקרב אותנו או מרחיק אותנו?

הבורא קרוב.

תלמידה: איך אנחנו יכולים לקיים את הביטול שלנו בצורה שלמה?

להתבטל כלפי החברות.

שאלה: ברור לי שאני צריכה את הבורא כדי שהוא יתגלה, שאני צריכה את תכונת ההשפעה כדי שהיא תתגלה, אני לא יכולה בלעדיו. אבל למרות שזה ברור, רוב היום אני מסתובבת בעולם במין תחושה שאני בעצמי יכולה לפתור את הבעיות של עצמי, ואני לא בכל רגע מחפשת את הבורא, זקוקה לו ומבקשת ממנו.

מה יהיה לך מזה שאת תסדרי את הכול לבד?

תלמידה: לא יהיה לי כלום. אני יודעת שאני בעצמי לא יכולה לפתור לעצמי את הבעיות, אבל זאת ההרגשה הפנימית שלי.

זה בגלל שאת גאוותנית מאוד גדולה.

תלמידה: נכון. אז מה אני עושה כדי להרגיש שהבורא הוא זה שעושה ולא אני?

זו בעיה. את צריכה ממש לשבור את האגו שלך.

תלמידה: איך?

מצד אחד תתפללי, מצד אחר, ככל שהאגו גדול, כך יש לך הזדמנות לעלות יותר למעלה.

שאלה: במאמר כתוב, "אם האדם מבטל את עצמו, נמצא שאין לו שום רשות להיות מפריד בינו לה', אז הוא "יראה", היינו שזוכה למוחין דחכמה". מה זה אומר "אז הוא "יראה", היינו שזוכה למוחין דחכמה"?

הוא דוחה את הרצונות דקבלה שלו, מרחיק אותם, נשארים לו רק רצונות דהשפעה. ובצורה כזאת הוא מתקרב לבורא עוד ועוד.

שאלה: אני כל הזמן נזכרת איך אמרת עוד בסיטרין, שהעבודה להשפיע היא עבודה 24/7 וללא שכר. כשאני מנסה להחזיק את עצמי בכזה מצב, נזכרת בזה, איך אני צריכה להגיב על זה ולא לחשוב על קבלה?

להודות.

שאלה: אם הבורא בחר אותנו ואנחנו אחראיות על כולם, אז איך עלינו להתייחס בצורה טובה לאנשים שלא לומדים קבלה?

אנחנו צריכים להתייחס אליהם במין אדישות, כך שאני לא שייך להם והם לא שייכים לי.

שאלה: האם הבורא חווה תענוג כאשר אני מחזיר לו דרך אור חוזר תענוג שבו הוא מילא אותי, מבלי להרגיש שום חיסרון?

כן, תהיה בטוח שהוא מקבל ממך תענוג.

תלמיד: לפני שלמות הבורא אני לא שלם, ושלמות הבורא מתגלה עבורי בחברים שלי, שהם בשבילי שלמים. מה הלאה?

להמשיך, יותר מזה בינתיים לא צריך.

שאלה: הגאווה מרחיקה אותנו מהחברים ומהבורא, אבל אנחנו יודעים שאין תכונות לא טובות אלא חשוב איך אנחנו משתמשים בהן. איך להשתמש נכון בגאווה?

אנחנו עוד נלמד זאת, היום אנחנו לומדים על שפלות.

שאלה: הבורא מסדר לנו דווקא במשפחות שלנו, אצל הקרובים שלנו, יחס של חוסר הערכה, זלזול, כלפי הדעות שלנו וכלפי זה שאנחנו לומדות קבלה. איך להתייחס לזה נכון?

הקרובים מתייחסים אליכן בזלזול בגלל שאתן לומדות את חכמת הקבלה?

תלמידה: כן, כלפי הדעות השונות שלנו, לפעמים על פוליטיקה וגם על חכמת הקבלה. הרבה חברות מרגישות בסביבה של המשפחה שיש יחס של חוסר הערכה, של זלזול. איך להתייחס לזה נכון?

זה לא נכון. הם מתייחסים כך כדי לא להראות לכן דווקא את ההיפך, שהם מתחשבים בכן ובדעות שלכן.

תלמידה: הם מתנהגים הפוך, הם מזלזלים בדעות שלנו.

כדי לכסות על כך שהם אפילו לא יכולים להבין את הדעות שלכן.

תלמידה: מה היחס הנכון מצדנו?

להראות להם אהבה, כמו לילדים קטנים, שאני אוהב אותם בכל אשר יהיה.

שאלה: בתהילים כתוב שהגדלת את המילה שלך יותר משמך. למה המילה גדולה יותר מהשם?

עוד נלמד, אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו כי יהיו על כך הרבה שאלות.

שאלה: לפעמים אני מרגיש בסביבה של העשירייה ושל הקבוצה ירידה, אבל אני לא מרגיש שזה מהחברים, אלא זה תלוי בהבדלים בהתפתחות של החברים. איך להתייחס למצב ולהתגבר עליו?

עליך לאהוב את החברים בכל מצב שיהיה. לא חשוב אם אתה למעלה או למטה מהם, מזלזל בהם או מכבד אותם, אתה חייב לאהוב אותם כל הזמן. שים לב לזה ואל תצא מזה. זאת אומרת, שתהיה לך אהבה קבועה ותמידית לחברים, מכל הלב.

תלמיד: איך לקדם את ההתפתחות הרוחנית שלנו?

תשתדל לחבר את כולם, שכולם ידעו מה אתה עושה, שאתה מחבר את כולם ורוצה להעלות אותם כל הזמן למעלה ממצב למצב.

שאלה: אם מישהו משפיל אותך, מעליב אותך ומבזה אותך, איך אתה מתנתק מההרגשות שלך ואוהב כרגיל כאילו לא קרה דבר?

תלוי מה המטרה. אם אני רוצה ללמד אותו להתייחס אחרת, אז אני מגיב בחריפות. אם אני לא צריך את זה, אז אני דווקא משתדל להמשיך להיות חבר עימו.

תלמיד: אם חבר מעליב אותי, פוגע בי, מבזה אותי, אפילו לפני כולם, אז האם אני גם בפנים וגם כלפי חוץ עדיין מפגין אהבה אליו?

כן, דווקא ההפך, תראה לו ולפני כולם עד כמה אתה אוהב אותו. תחבק אותו כאילו שהוא אמר לך דברים טובים והביא לך איזו בונבוניירה.

תלמיד: למה צריך לפעול בצורה כזאת?

בצורה כזאת אתה תלמד אותו ותחזור עימו ליחס נכון ויפה.

שאלה: מה לעשות עם התחושה האינסטינקטיבית ועם העלבון?

יש לך הזדמנות להתעלות למעלה מהעלבון.

תלמיד: אבל אני עדיין מרגיש מושפל.

ההיפך, עליך להיות בהרגשה שאתה ניצחת.

תלמיד: בשביל מה הבורא מביא לנו הרגשה כזאת של שפלות?

כדי שתתעלה מעל זה.

שאלה: אמרת היום לחברות שלנו כל כך הרבה מילים יפות, נעימות וחמות. נראה שכל אחת מהחברות הוסיפה מהשומשום שלה לכף זכות. אם יש לנו שמחה עבור החברות בזמן שאתה אומר את המילים האלו, האם זה אומר שהמאמצים שמתווספים אל כף הזכות הם של כולנו?

כן, זאת זכות של כולכן.

תלמידה: איך כל אחת מהחברות שלנו יכולה להגדיל עוד את המאמצים האלה?

זה תלוי בכן. תנסו שתמיד יהיה ביניכן מצב כזה.

שאלה: אם הבורא נותן לך איזו תגובה לא מהעשירייה, אז האם צריך עדיין לשמוע זאת?

צריך להתחבר יותר. כשלא מובן איך לפעול, מה לעשות, אז צריך להגביר את החיבור ביניכן.

שאלה: מה כדאי לעשות כשמופיע מצב השפלות, האם להמשיך לחשוב על החברים ולהתפלל עבורם, או לראות את השפלות ולבקש מהבורא שיתקן את השפלות שלנו?

מה יותר חשוב בשבילך?

תלמיד: מצד אחד החברים, אבל מצד אחר ההרגשה היא שהאגו עומד בדרך ולא ברור איך יותר טוב להמשיך?

אז תבקש על האגו, שהבורא יתקן אותו. ולאחר מכן להמשיך.

שאלה: כשחברה שואלת היא לא יכולה לשאול לבדה. כל המאמרים האלה על השפלות, קטנות וכבוד, מה זה שאני נכנעת?

הכנעה זה כשאת מקבלת את התנאים של הבורא בכל תנאי. העיקר להתקרב אליו.

שאלה: מצד אחד הלב שמח שאנחנו ביחד, ומצד אחר יש דאגה וכאב שיכולים לפספס את ההזדמנות לתיקון. איך אנחנו יכולים עכשיו להשקיע במאה אחוז ולשמח את הבורא?

אם את מתחברת עם החברות ואתן מחליטות לעשות איזו פעולה, פנייה לבורא, אז אתן לא תטעו בשום דבר, אם זה ינבע מתוך ההרגשה, הדעה המשותפת שלכן.

שאלה: אם אני מגלה בהכרת הרע שיש בי גאווה, האם אני יכולה לשחק שפלות?

כן.

שאלה: אני מנסה להחליט בתוכי שאני יותר נמוכה מכולם, מנסה לקבל בהכנעה את מה שנותן לי הבורא. אבל האגו לפעמים מתרוצץ וזה מפריע לי. איך להילחם עם זה? איך לא לאפשר לגאווה שלי לנצח?

בכל דרך אפשרית להקטין את עצמך כלפי החברות.

שאלה: נניח שאנחנו מקבלים את זה שהחברים חשובים, את הערך של החברים בתחילת הדרך ולאורך כל הדרך שאנחנו עוברים, איך לקבל אותם כממש נס? כלומר, איך צריכה להתבטא התפילה הכללית?

זה באמת נס שיש לנו את האפשרות לשבת במעגל מחובקים ולחבר את הלבבות בתוך המעגל הזה. תכללו גם אותי במעגל שלכם. וכך בלב חשוף תידבקו זה לזה ובבורא. תנסו לעשות כאלה תרגילים ואתם תראו עד כמה מתגלה בכם הרגשה פנימית, שם מתגלה הבורא.

שאלה: אם אדם חווה שפלות, השפלה, לא בעשירייה אלא בחוץ, במקום העבודה למשל, איזה יחס לתת?

כמו שנהוג במקום העבודה. בכל מקום אנחנו מתנהגים כמו שנהוג להתנהג באותו מקום.

תלמידה: האם הוא צריך להשפיל בחזרה את מי שמשפיל אותו?

אם כך נהוג, אז כן.

שאלה: מה ההבדל בין שפלות גשמית לשפלות רוחנית?

לאט לאט נברר את זה. שפלות גשמית היא שאני מראה את זה על ידי החברה הגשמית, ושפלות רוחנית היא שאני מביא את עצמי לשפלות על ידי החברה הרוחנית.

תלמידה: מה שרב"ש מנסה להעביר לנו במאמר הזה שדווקא השפלות שמגיעה לנו מבחוץ היא שומרת עלינו מגאווה.

נכון.

תלמידה: וגם עוזרת לנו להגיע לביטול כלפי הבורא.

נכון.

שאלה: אני תמיד בהודיה כלפיך וכלפי החברים, ואני רוצה להיות בשמחה כדי להנות את הבורא. אבל לפעמים אני מרגישה עצבות עמוקה ולא מצליחה להפסיק לבכות ולא יודעת איך להתגבר על זה כדי להרגיש שמחה.

את חייבת כל הזמן להחזיק את עצמך בשמחה, להיות עצובה זו עבירה מאוד גדולה. כי הבורא מנהל אותנו והוא רוצה לראות אותנו כל הזמן שמחים.

תלמידה: אני באמת מאוד רוצה לעשות את זה, האם פשוט להתפלל כדי להצליח?

תתפללי.

שאלה: האם זאת גישה נכונה שהאדם לא מבקש עזרה מהעשירייה כדי להימנע מזה שיבזו אותו?

לא, הוא בזה גונב מהחברים יכולת להתחבר איתו. זה לא טוב.

שאלה: אנחנו משתדלים להיות כאלה צמריריים בקבוצה, לדכא את האגו. איך דיכוי האגו מתורגם ברוחניות? אני כל הזמן דורך עליו, מנסה להיות יפה, טוב, לא להראות את זה. איך הטרנספורמציה קורית אחרי זה?

קשה להסביר את זה, אבל נראה לי שבסופו של דבר נבין איך האגו שלנו הופך לכלי נכון מנקודת מבט של שמחה, צער, ונראה את כל הצורות הייחודיות שלו.

שאלה: מה אדם צריך לעשות כשהוא מרגיש שאין לו שום מקום לקיום בעולם הזה?

זה מצוין.

תלמיד: אין לו מקום לקיום, כיוון שהוא לא נמצא בהשתוות הצורה עם הבורא.

נותנים לו הרגשה שהוא לא נמצא בהשתוות הצורה עם הבורא, שהוא באמת לא מגיע לזה עדיין, וזה מצוין. עכשיו יש לו על מה לעבוד, להשיג בכל זאת השתוות הצורה.

תלמיד: איך הוא יכול להפוך את המצב הזה ליותר נקי, זך, לא רק בעשירייה? כנראה שבעשירייה הכי טוב להתקיים, אבל הוא לא יכול להתקיים לא עם המשפחה, לא בעבודה.

לא, אין דבר כזה משפחה, עבודה. אם הוא לא בעשירייה, אז הוא אבוד, אין לו שום אפשרות להתקדם. על זה כתוב פשוט, "או חברותא או מיתותא", או שאתה נכלל בעשירייה או שאתה מת.

תלמיד: האם הכול זה עניין של התפיסה שלי?

כן.

שאלה: יש תחושה שגילוי הפחיתות זה כמו לגלות את הרשעים, שהוא שמח בגילוי הרשעים, לא משנה מאיפה זה מגיע, מצד העולם, מצד החברים, על המצב הזה צריך להודות. מה עושה מקובל ברגע של גילוי הפחיתות הזאת, האם הוא פונה לבורא, הוא הולך לחברים, מתעלה, מעלה את זה לבורא?

הוא פונה גם לבורא וגם לחברים, ואיפה שהוא רואה הזדמנות לכך, שם הוא נכלל וסוחב אותם אחריו לבורא.

שאלה: אנחנו צריכים לראות את העשירייה כשלמה, להעלות אותה, אבל יש חברות שאומרות, "אנחנו עוד קטנות, לא מגיע לנו". האם זה בסדר לראות כך את העשירייה?

לא, אנחנו צריכים בכל תנאי להגדיל את העשירייה, בכל הנסיבות.

שאלה: כשאני מתאמן על שפלות עצמית, על ענווה בעשירייה, איך לעשות שזה לא יהפוך לסיבה לגאווה?

תבדוק את עצמך. האם אני עניו מספיק כדי להתגאות כבר מזה שאני עניו.

תלמיד: הרי גאווה וענווה הם דברים הפוכים.

באדם הכול מסתדר יחד, לא לדאוג. הוא יצור שבו הכול מסתדר עם הכול.

שאלה: אם אתה מרגיש קשר יותר חזק עם חברים מעשירייה אחרת מאשר עם חברים מהעשירייה שלך, מה הבעיה?

הבעיה היא רק בך. במיוחד מראים לך, שבשבילך הקשר עם העשירייה שלך הוא לא עד כדי כך חשוב.

תלמיד: איך לפתור זאת?

להתבטל בפניהם.

שאלה: האם זה שאנשים מבזים או מראים חוסר כבוד כלפי אדם, זה בהכרח בגלל ההתנהגות והגישה שלו?

לא, זה יכול להיות בגלל שככה הם בעצמם. אבל זה לא חשוב, בכל מקרה האדם צריך להגיב על זה נכון.

שאלה: בעבודה שלנו יש מרכיב חשוב שנקרא "משחק". אנחנו משחקים בפני החברים את המצב הטוב, התרוממות רוח גם כשהיא לא קיימת. ויש עוד פן לזה, את החברים סביבי אני רואה כמבוגרים ואני כמו ילד לידם. בתנאים כאלה, איך אני יכול לבדוק שאני נותן שמחה לחברים באמת, נותן להם התרוממות רוח ולא שזה סתם משחק?

את זה אתה צריך להרגיש מהחברים שלך, באילו מצבים אתה רואה אותם יותר טבעיים. את זה אתה צריך לקבוע.

תלמיד: כלומר זאת שאלה גדולה, רגישה. אני צריך לראות אם החברים באמת שמחים או לא באמת שמחים?

כן.

שאלה: האם כשאתה מרגיש שמשפילים אותך, שאתה מרגיש שפלות, זה בעצם האגו שאומר לך עד כמה אתה קטן, וכמה אתה לא מסוגל לעשות את העבודה הזאת?

כן.

(סוף השיעור)