שיעור בוקר 12.06.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

העבודה באמונה למעלה מהדעת - קטעים נבחרים מהמקורות

הנושא באמת מאוד מעניין, מאוד לא מובן, עד שאדם מתחיל להבין עד כמה שזה לא שייך לו לוקח הרבה זמן. וככה זה עד סוף הדרך, עד התיקון של כל הכלי, שאנחנו מגיעים לדבקות בכל ששת אלפים שנה מה שנקרא בנפח, ובכל החלקים שלו, שש מאות אלף חלקים. שמגלים עד כמה שהפוך ולא יכולים להבין, לא יכולים להרגיש ואין לנו שום גישה לזה, כדי לעשות את הכלי שיחשוב וירגיש כמו הבורא. אלא זה ניתוק והפכיות כזאת, שאפילו את הניתוק וההפכיות מהבורא אי אפשר לזהות במה בדיוק.

כדי לזהות אתה צריך להיות קצת במשהו מהבורא ומשהו מעצמך, ואז אתה עושה את ההשוואה בין שני המצבים האלו, ואז אתה יכול להגיד אני הפוך, אני אולי במשהו כמוהו ובכמה אחוזים, וזה כבר כשאתה נמצא בדרך. אבל כשאדם רק נכנס אז יש לו כאלו מצבים שהוא לא מבין בכלל על מה מדובר ומה רוצים ממנו. מה זה נקרא להיות בתכונות הבורא במוח ובלב. על עצמו הוא יכול להגיד איך שהוא, שהוא מרגיש ושהוא חושב, שמשני הפרמטרים האלה משתי ההבחנות הללו הוא נכלל, מרגיש את עצמו, מזהה את עצמו שהוא נמצא ובאיזו מציאות. אבל מה זה נקרא להיות בתכונות של הבורא, זאת אומרת זה משהו שאין לו, איך להתחיל להרגיש משהו שנמצא מחוצה לו.

וכאן אנחנו באמת נמצאים בחוסר אונים, רק שיש לנו כתבים שהשאירו לנו מקובלים, ושאנחנו על ידם יכולים להתקדם לקראת מה שלא ידוע ולא מורגש. וגם כן שחוץ מהמקובלים שכתבו לנו אנחנו יכולים לבצע את הפעולות בינינו, את מה שהם אומרים. שאם תעשו כך וכך כך וכך יותר ויותר בקשר ביניכם, אז מתוך זה אתם תתחילו להבין לאט לאט כמה שאתם הפוכים מזה, רחוקים מזה, שונים מזה. עד כמה שהבורא ואתם נמצאים ממש בשני קצוות של המציאות. ומתוך הקצוות האלו שתרגישו עד כמה שזה בכל זאת לא נכנס, לא מתאים, לא שייכות לכם הרגשות במוח ובלב של השפעה אלא רק כוח הקבלה, מתוך זה אתם תתחילו מההפך לאט לאט להתחיל להכיר את הבעד.

אלה דברים מאוד מאוד לא פשוטים. אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא כמו המקובלים הקודמים, אלא אנחנו צריכים לעבוד גם כן עבור כל העולם. אנחנו לא יודעים את זה אבל העביות של כל העולם, כל הנשמות שעוד עומדות ויצטרכו להיכנס לעל מנת להשפיע, לקדושה, לאמונה למעלה מהדעת, הם עומדים אחרינו, ואנחנו כראש של התהליך צריכים לעבוד גם כן בשבילם.

ולכן כמה שאנחנו נפיץ, כמה שאנחנו נדבר על זה לפני כולם, לא שהם ישתנו כל כך מזה, כי גם אנחנו לא יודעים מה בדיוק ואיך להסביר, חוץ ממה שאנחנו קוראים מרב"ש על עבודה למעלה מהדעת, כל המאמרים שלו, בכלל כל החכמת הקבלה כולה היא כך, אבל אנחנו איכשהו נכין קשר בינינו לבינם, בין כל האנושות. ואז בגלל שדווקא אנחנו נהיה בקשר בינינו, אז מתוך זה אנחנו נקבל הארה מלמעלה עבורם גם כן, וזה יעזור לנו להתקדם.

זאת אומרת, לא שנסחוב רק את עצמנו למעלה לקראת האמונה למעלה מהדעת, אלא גם כן נקבל כוח עבורם, וזה יעזור לכולנו, גם לנו וגם לכל האנושות להתקדם. החשבון עכשיו נקרא "הדור האחרון", שזה עבור כל הנשמות שאף פעם לא היו בתיקונים ועכשיו צריכים כולם להתקדם לתיקונים.

לכן המצבים הם לא פשוטים, כי אנחנו קודם כל הגרועים מכל הנשמות שיתבררו וייכנסו לעולם האמת, זאת אומרת לעל מנת להשפיע עד כה. אנחנו לא נכנסנו קודם, לכן מצד אחד אנחנו הגרועים ביותר. מצד שני אנחנו הראויים ביותר להיות ראש לאותן הנשמות שנמצאות עכשיו עדיין בהמתנה ולא יודעות על זה, נמצאות עדיין בחוסר הבנה, בחוסר הכרה ובחוסר של חוסר הכרה. וכך אנחנו מתקדמים.

אבל העבודה היא עבודה מאוד לא פשוטה. וכמו שאנחנו לומדים מכל המקובלים, "חוץ מצא", אנחנו צריכים להמשיך במה שלא יהיה.

קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "העבודה באמונה למעלה מהדעת". קטע מספר 43 מתוך "שמעתי ר"ה", "החכמה בחוץ תרונה".

""החכמה בחוץ תרונה, וברחובות תתן קולה, מי פתי יסור הנה, חסר לב אמרה לו". פירוש, כשהאדם זוכה לדביקות השם ית', אזי השכינה הקדושה אמרה לו, שזה שהיה צריך מקודם להיות בבחינת פתי, זהו לא מפני שהאמת הוא כך, אלא שהסיבה היתה, מטעם חסר לב. דהנה אנו אומרים: "וכל מאמינים, שהוא אל אמונה". זאת אומרת, שאח"כ, כשזוכין לדביקות אמיתי, אזי אין זה נקרא בחינת פתי, שאגיד שהוא למעלה מהדעת. אלא אדרבא, שהוא צריך לעבוד, ולהאמין על עבודתו, שהיא למעלה מהדעת, אף על פי שהוא רואה בחושיו והרגשיו, שהעבודתו הוא בתוך הדעת. ממש להיפוך, שמקודם היה רואה, שהדעת אינו מחייבו את העבדות, ממילא היה צריך לעבוד למעלה מהדעת. ולומר, שבזה יש דעת אמיתי. זאת אומרת, שהוא מאמין, שהעבדות הוא מציאות אמיתי. ואח"כ הוא להיפוך, שכל עבודתו מחייבו אותו את הדעת שלו, היינו הדביקות מחייבו את העבודות. אלא שהוא מאמין, שכל מה שהוא רואה בתוך הדעת, הכל הוא למעלה מהדעת. מה שאין כן מקודם, שכל מה שהוא בלמעלה מהדעת, הוא בתוך הדעת.".

(בעל הסולם. שמעתי. מאמר ר"ה. "החכמה בחוץ תרונה")

שאלה: בעל הסולם כותב שזה אומר שלפני כן הוא האמין שהעבדות זאת המציאות האמיתית. מה זה אומר? מה המשמעות של זה?

שמקבלים את תפיסת המציאות הרוחנית לא דרך השכל, אלא דווקא דורשים שזה יבוא דרך ההשפעה, מלמעלה, דרך האור. אנחנו כשנולדים, נגיד, בעולם הזה, אז תינוקות מקבלים את העולם הזה כמו שזה מגיע אליהם, ובעל כורחו הם נולדים בתכונות מיוחדות שמתפתחות בהם, הם מקבלים את העולם והכול בא אליהם כשהם לא יודעים, הם לא בוחרים בשום דבר. ובצורה טבעית מתפתחים בהם כל מיני חושים המתאימים לזה. הם לא בוחרים בשום דבר.

מה שאין כן, ברוחניות אנחנו צריכים לבחור, אנחנו רוצים את זה או לא רוצים את זה. וכשאנחנו רוצים, בוחרים בצורה הפוכה מאתנו, שאנחנו לא מבינים מה זה, לא יכולים לקלוט בכלים שלנו, לבדוק, להבין, להרגיש, להסכים ועובדים למעלה מזה, שהתפיסה, הקשר שלנו, האהבה שלנו היא לא תלויה בדבר, אז אנחנו מתחילים לרכוש תכונות רוחניות ומה שמתרחש בהן. לכן זה נקרא "למעלה מדעתנו", "אמונה למעלה מהדעת".

שאלה: איך העבודה מעל לדעת משפיעה על הרצון לקבל שלנו בעבודה?

הרצון שלנו גדל, השכל שלנו גדל, הרגש גדל. אנחנו מתחילים להיות יותר מפותחים בכלים שלנו דעולם הזה ויותר קשה לנו כל פעם, כל יום ויום, יותר ויותר קשה להבין מה זה נקרא "רוחניות", מה זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת". איך אני צריך לעבוד? מה לעשות? לא יודע. אני נמצא במצב שפשוט אני לא יודע מה לעשות עם זה, כל יום ויום. כל יום הכוונה שזה יכול להיות כל רגע ורגע. עד כמה שאדם נמצא ברדיפה אחרי להבין, להרגיש, להיכנס לזה, לקלוט את זה דרך הרגש, לקלוט את זה דרך השכל, להתקשר לזה דרך חברים, הוא מתרוצץ ולא יודע איך לעשות. מכל היגיעה הזאת בא לו חיסרון שבלב. חיסרון שבלב נקרא "תפילה". פניה לבורא. ואז, כתוצאה מהתפילה הזאת, הוא מתחיל לקבל אורות מלמעלה שהם כל יום קצת מתקנים אותו. איך מתקנים? מביאים לו הרגשת יותר חושך, חוסר הבנה, בלבול, דברים כאלה, מצד אחד. מצד שני, הם מביאים לו הרגשה כנגד זה, עד כמה שהוא לא שייך וכן שייך. עד כמה שלא מבין, לא תופס וכן איזושהי הארה כנגד זה. כי לא יכול להיות אחד ללא השני.

ואז על ידי זה שתופס את הפערים בין דעת, למעלה מהדעת, בסך הכול כך אפשר להגיד, הוא מתחיל לבנות את הכלי שלו. כי כלי חייב להיות כלול משתי הבחנות. ולכן אפילו שאנחנו מרגישים שלא מבינים, שלא מרגישים, שלא תופסים את המושג הזה, אמונה למעלה מהדעת, וככה זה כל פעם, בכל מדרגה ומדרגה, אנחנו צריכים להבין שלא תופסים זה מגיע לנו מהרגשה שכבר מופיע עלינו האור שהוא עליון למעלה מהדעת ונותן לנו הרגשה הפוכה שאנחנו לא שייכים לו, וכך הוא בונה כלי אליו.

לכן כל המצבים האלו הם מצבים מעשיים. הם מצבים שחייבים לעבור אותם אחד אחד עד שהם מפעילים אותנו נכון, ואז אנחנו רוכשים את כוח האמונה למעלה מהדעת לפי הדרגה שלו.

שאלה: מה זה "חכמה בחוץ תרונה"?

שהאור העליון נמצא מחוץ לכלים דקבלה שלנו ויכול להופיע בנו אך ורק בכלים שלנו, שהכלים שלנו יהיו מתאימים לו, זאת אומרת, יהיו בכוונה על מנת להשפיע, זאת אומרת, למעלה מהדעת.

תלמיד: ואיך אנחנו עושים את המעבר הזה?

את זה אנחנו עושים בתנאי שמאוד רוצים לעשות את המעבר והאור העליון עושה את המעבר. אנחנו לא מסוגלים אבל מאוד משתוקקים ורוצים. כל העבודה שלנו היא בהשתוקקות.

תלמיד: וה"תרונה" זה אומר מצב מאוד גבוה של שמחה נכון?

הייתי אומר שבינתיים זו לא שמחה, זו משיכה, זה ההארה גדולה שבחוץ היא נמצאת אבל מחוצה לנו שאנחנו מרגישים אותה מרחוק.

שאלה: וכשאנחנו משיגים אותה, זה מצב של שמחה מאוד גבוה?

כן.

שאלה: אם הבנתי נכון אנחנו מאוד רוצים לקבל רק תענוג, ואתה אמרת שהאור מגיע ובונה את הכלי מעל הדעת. אז אנחנו מקבלים ונהנים, ומקבלים מאור שבונה את המדרגה הזאת, שלמעלה.

האור שמגיע ובונה לנו את הכלים, הכלים האלו שהוא בונה אלו כלים דהשפעה ואנחנו צריכים להכין את עצמנו לאור הזה. זאת אומרת, שאנחנו מכינים את עצמנו לשמוח בזה שאנחנו רוכשים כלים דהשפעה.

שאלה: אז איך אפשר בעשירייה לפעול נכון?

אם אני מתקשר לחברים שלי, אז אני לאט לאט מברר שאני כן רוצה לרכוש כלים דהשפעה. שאני מתקשר לקבוצה ואמנם שאני לא רוצה אולי כל כך, אבל אני מבין שזה ייתן לי כלים דהשפעה ואני חייב את זה לעשות כדי לשפר את עצמי כדי להגיע למצב שכל הכוחות שלי הם יהיו בעל מנת להשפיע. לאט לאט, אפילו שלא רוצה, כן מגיע רצון על ידי המאור המחזיר למוטב. תנו לאור לעבוד עליכם, זה מה שאני רוצה להגיד, זו עבודה של האור, לכן היא נקראת, כל העסק שלנו, עבודת ה', עבודת הבורא, כי הבורא עושה את העבודה אבל אנחנו צריכים כל פעם להשתתף בו, בפעולות שלו, כמה שאפשר, ובמידה שאנחנו משתתפים אז אנחנו נקראים עובדי ה', שאנחנו עוזרים לו כאילו נכללים, משייכים את עצמנו לפעולות האלו. כאילו נדבקים מבחוץ, מהצד לפעולות שלו ואפילו אולי מבקשים ממנו שיעשה, מודעים למה שהוא עושה בכמה שאפשר, כמו תינוק שהוא לא יודע עדיין, נמצא על הידיים של ההורים שלו, הוא לא מבין כלום. לאט לאט הוא מתחיל להבין איפה הוא נמצא, הוא מגיב וכך הוא גדל. וזהו, כך אנחנו צריכים להיות.

תלמיד: אנחנו פועלים מכורח הנסיבות. מה מאלץ אותנו לפעול? הרי אין לנו רצון, אני רוצה לקבל כדי ליהנות.

אז למה אתה יושב כאן? אתה לא תקבל תענוגים מה שאתה מתכוון ומילויים, שום דבר. אז בשביל מה אתה יושב כאן?

תלמיד: עדיין לא יודע.

אתה רואה, אתה אומר שאתה לא יודע. זה באמת ככה. אלו השלבים שאנחנו מתקדמים לעל מנת להשפיע, לזה שאנחנו נהיה יותר למעלה מהטבע שלנו. ואיך אתה יכול להסביר את זה לאדם? לנו, איך אתה יכול להסביר? איך אני יכול עכשיו לחשוב על זה שלא יהיה לי כלום? אפילו אם אני אצייר לעצמי את כל הצורות, זו בכל זאת תהיה תמונה של קבלה, שאני גדל, שאני מבין, שאני מרגיש, שאני נמצא.

איך אפשר לעשות מעצמי אפס? אפס, נקודה אחת, ולגדול בצורה שאתה נותן את כל מה שאתה מקבל מהבורא, וויתור גמור על עצמך כל הזמן. זה העולם הרוחני. האם אפשר? אז אנחנו לאט לאט, על ידי סביבה, על ידי לימוד, ויש שמירה מלמעלה שאנחנו בכל זאת יותר ויותר מיום ליום מסכימים. איך מסכימים? באמת אנחנו לא יודעים איך זה נעשה. האור העליון הוא פועל ועושה מאיתנו, וטוב שאנחנו נמצאים בעולם הזה שמתוכנן כך שהוא נותן לנו חוסר אונים, ואנחנו נמצאים בו שאין לנו מה לעשות, אין.

מה תעשה? כי אם אתה נמצא רק בעולם הזה, אז אתה רואה של אין בשביל מה לחיות, ובעולם הרוחני גם כן אין בשביל מה לחיות לעצמך, אלא רק כדי להשפיע לכולם, לזולת, לבורא. ולאט לאט אתה מתחיל להשיג שאמונה למעלה מהדעת מביאה לך כלים חדשים, ואז אתה מבין שבאמת חיים הם חיים בהשפעה, באהבה. זה עוד לפנינו.

אנחנו נמשיך הלאה כי עם השאלות אני רואה שאנחנו נשב כאן כל הזמן.

קריין: קטע מספר 44 מתוך מאמרי "שמעתי" של בעל הסולם, מאמר קל"ה, "נקי וצדיק אל תהרוג".

""נקי וצדיק אל תהרוג". "צדיק" פירוש, שמצדיק את ה', שכל מה שהוא מרגיש, בין טוב בין רע, הכל הוא לוקח למעלה מהדעת. והוא בחינת ימין. "נקי" פירוש נקיות הדבר, המצב איך שהוא רואה. כי "אין לדיין, אלא מה שעיניו רואות". ואם הוא לא מבין את הדבר או שלא יכול להשיג את הדבר, אין לטשטש הצורות כמו שהן נראות לעיניו. וזהו בחינת שמאל, והוא צריך לכלכל שניהם."

(בעל הסולם, שמעתי, מאמר קל"ה. "נקי וצדיק אל תהרוג")

שאלה: האם אותו מעבר מעל הדעת שציינת, זה התהליך של לעבור את המחסום?

כן.

שאלה: כעשירייה סיכמנו לקרוא רבע שעה לפני ההכנה מאמרים שקשורים לשיעור, ועדיין לא כולם מתחברים. עד כמה זה חשוב, והאם אנחנו יכולים על ידי הפעולה הזאת לזרז את הזמנים?

זה חשוב, אם כי אני מבין את הקושי שלכם. מה השעה עכשיו אצלכם?

תלמיד: שתיים וחצי.

אצלנו שלוש וחצי. קשה לכם יותר ממה שלנו לקום. זה טוב לעשות איזה חיבור לפני שאתם נכנסים בהכנה עם כולם, לפחות 5 דקות יחד להיות ומשהו לעשות. תנסו, זה מאוד חשוב. אמנם אצל רב"ש זה לא היה, היינו מגיעים לשיעור, מתיישבים ומיד מתחילים ללמוד את "תלמוד עשר הספירות" או את "עץ חיים", או שהיינו קוראים כבר מאמרי רב"ש - את מה שהוא כתב, הוא כבר התחיל לכתוב משנת 1984, אני מדבר על השנים שעד 1984

אז, כן, כדאי, אם אפשר כמה דקות להתכנס יחד שהעשירייה תרגיש שהם יחד כולם, ולא שהיא כבר נמצאת אי שם בכל הכלי העולמי. כדאי להרגיש קודם יחד ואחר כך בשיעור מתוך זה שאנחנו יחד, אנחנו נכללים בכלי העולמי. אבל מתוך זה שאנחנו יחד. זה חשוב.

שאלה: אלו רצונות צריכים להיות בכלים דהשפעה ואלו מחשבות?

רק על מנת להשפיע, ולא שייך לי אלא שייך לעזרתי לאחרים.

שאלה: בסוף הקטע רשום "והוא צריך לכלכל שניהם." איך מכלכלים את שניהם?

מה זה? שצריך להיות שמאל וימין הכוונה?

תלמיד: כן.

שצריך להיות גם קבלה וגם השפעה, והם ביחד עובדים על שם הדבקות. אז יש חשיבות גם בזה וגם בזה. לא יכול להיות קבלה ללא על מנת להשפיע, לא להיות על מנת להשפיע אם אין מלמטה דרישה של הכלים דקבלה.

תלמיד: איך מכלכלים אותם?

מכלכלים אותם בזה שמקבלים כוחות להפעיל אותם נכון ואחר כך מקבלים אורות, כתוצאה מזה, למלא אותם. גם אור חכמה בכלים דלקבל בעל מנת להשפיע, ולפני זה עוד אור דחסדים בכלים דעל מנת להשפיע, כמו בפרצוף הרגיל.

שאלה: מה הכוונה שהוא כותב במאמר פה ""נקי" פירוש נקיות הדבר, המצב איך שהוא רואה." מה הכוונה של נקי?

נקי, בדרך כלל אנחנו אומרים שזה נקי מעל מנת לקבל מהפסולת זה נקרא "נקיות". אבל צריכים לעשות את העבודה הזאת מקודם, שהאור העליון בא ועושה ניקוי הזה כמו מקווה, כמו בירורים. אחרת הוא לא יכול להגיע לדרגת צדיק, באיזה כלים הוא מצדיק את הבורא שהוא צדיק אם לא מתוך זה שקודם נעשה נקי.

שאלה: אמרת שכמו בפרצוף רגיל יש את האמונה בתוך ולמעלה מהדעת. אתה יכול להסביר יותר לפי מבנה הפרצוף?

בתוך הדעת אנחנו עובדים בתוך השכל והרגש שלנו. למעלה מהדעת אנחנו עובדים מתוך הרגש והשכל שלנו כשאנחנו עושים פעולה למעלה ממנו, זאת אומרת עושים צמצום, מסך, אור חוזר ורוצים להפעיל את עצמנו על מנת להשפיע.

תלמיד: וזה שהפרצוף כבר מקבל אור פנימי בתוך אפשר להגיד שזה בתוך הדעת אבל במדרגה הבאה?

לא. זה למעלה מהדעת, הוא מקבל את זה בעל מנת להשפיע. הוא מקבל את זה בכמה שהוא יכול לשייך את עצמו עם הבורא מתוך הדבקות. שהכלים שלי נעשים כמו אצל הבורא ואז אני עובד איתם בצורה כזאת.

תלמיד: איך אני עושה כך שהכלים שלי יהיו כמו של הבורא?

אתה מתעלה מעליהם על ידי האמונה. זה בדיוק נקרא "אמונה למעלה מהדעת", השפעה למעלה מהקבלה, שתכונת ההשפעה, שאתה רוצה להשפיע קובעת כמה אתה מפעיל כלים דקבלה.

תלמיד: ובזה אני נכלל בבורא?

לפי השתוות הצורה שלך, כי הצורה שאתה מקבל על עצמך זו לא צורה של הרצון לקבל שלך אלא של הרצון להשפיע. אתה הופך את השכל והרגש שלך לכיוון ההשפעה. זאת אומרת, אין לעצמך כלום, זה צמצום, מסך, אור חוזר, אתה כולך מכוון עצמך לעל מנת להשפיע, ואתה עובד בסגנון אחר, הפכת להיות יצור חדש.

תלמיד: ומתי אני מקבל בעל מנת להשפיע? באיזה שלב? בכלים שלו?

לא, הכלים נשארים הכלים שלך, רק אחרי שכל הכוונות הנוכחיות שלך הן באמת נקיות מעל מנת לקבל, אז אתה מתחיל לשייך אותן אחרי שעברת לעל מנת להשפיע, אתה מתחיל לעורר את הכלים דקבלה שלך וגם לשייך אותם לאט לאט לעל מנת להשפיע. זו כבר עבודה לא פשוטה. ממש הפוכה. ליהנות על מנת להשפיע, כמה שאנחנו יכולים היום לתאר לעצמנו זה לא זה. צריכים לעבור את הגבולות האלה, את התנאים האלה שאני עושה צמצום, מסך, אור חוזר, להשפיע על מנת להשפיע ואז לקבל על מנת להשפיע.

קריין: קטע מספר 45 מתוך רב"ש ב' מאמר "מהו מבול מים, בעבודה".

"כלל הוא, שקו האמצעי הוא התמזגות של הב' קוים. והיות שהקו ימין דקדושה הוא בחינת שלימות, מבחינת למעלה מהדעת, וקו שמאל נקרא, זה שהוא רואה בתוך הדעת שהוא בלתי שלם, אלא להיפך מלא חסרונות. לכן קו אמצעי הוא בנוי מב' קוים. כלומר, שאי אפשר ללכת למעלה מהדעת מטרם שיש לו דעת, המראה לו את המצב, איך שהוא נראה לעיניו בתוך הדעת. אז שייך לומר, שאינו מסתכל על מה שהשכל מחייב אותו לעשות, אלא הוא הולך למעלה מהשכל, אלא הוא מאמין באמונת חכמים, מה שהחכמים אומרים לו, ולא משתמש עם השכל שלו. מה שאין כן אם אין לו שכל ודעת, שיגיד לו משהו, לא שייך לומר שהוא הולך למעלה מהדעת. לכן נקרא קו אמצעי בחינת שלום, היות שהוא נצרך לב' קוים. כלומר, בזה שיש לו ב' קוים מנוגדים, והוא נצרך לשניהם."

(הרב"ש, מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)

זה כבר שלב הרבה יותר מתקדם שאדם מתחיל לעבוד בשני הקווים האלו, גם בקו ההשפעה וגם בקו הקבלה, ואז הוא מגיע לעבודה שלמה.

תקרא שוב.

קריין: שוב קטע 45 מתוך רב"ש מאמר "מהו מבול מים, בעבודה".

"כלל הוא, שקו האמצעי הוא התמזגות של הב' קוים. והיות שהקו ימין דקדושה הוא בחינת שלימות, מבחינת למעלה מהדעת, וקו שמאל נקרא, זה שהוא רואה בתוך הדעת שהוא בלתי שלם, אלא להיפך מלא חסרונות. לכן קו אמצעי הוא בנוי מב' קוים. כלומר, שאי אפשר ללכת למעלה מהדעת מטרם שיש לו דעת, המראה לו את המצב, איך שהוא נראה לעיניו בתוך הדעת. אז שייך לומר, שאינו מסתכל על מה שהשכל מחייב אותו לעשות, אלא הוא הולך למעלה מהשכל, אלא הוא מאמין באמונת חכמים, מה שהחכמים אומרים לו, ולא משתמש עם השכל שלו. מה שאין כן אם אין לו שכל ודעת, שיגיד לו משהו, לא שייך לומר שהוא הולך למעלה מהדעת. לכן נקרא קו אמצעי בחינת שלום, היות שהוא נצרך לב' קוים. כלומר, בזה שיש לו ב' קוים מנוגדים, והוא נצרך לשניהם."

(הרב"ש, מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)

שאלה: בזמנו אמרת לנו שרב"ש הראה לך משהו שהוא כתב ואתה בתמימות הראית את זה למישהו אחר שהיה אחד התלמידים שלו, ואז רב"ש כעס עליך כי לדבריו הראית את זה למי שאין לו קו שמאל. מה זאת אומרת שלאדם חסר קו שמאל?

אני לא יכול להסביר לך את זה. אם אתה לא יודע מה זה קו שמאל איך אני אסביר לך שחסר לו? ושיש קו ימין או חסר אתה כן יודע?

תלמיד: אנחנו משתדלים ללמוד את המושגים.

אז יבוא הזמן שאנחנו נדע על עצמנו מה זה שמאל ומה זה ימין.

שמאל זה ביקורת, זה רצון לקבל שנכנס עם הכלים דקבלה שלו בעל מנת להשפיע. האדם הזה הרגיש רוחניות, היו לו כל מיני מצבים שהם למעלה מהאגו שלו, אבל זה בכל זאת בלי קו שמאל שאז היה יכול לעבוד ממש באמונה למעלה מהדעת. יש בזה דברים שאנחנו עוד לא יכולים לדון עליהם. האדם הזה הבין והרגיש הרבה דברים שכתובים בתע"ס ובכל מיני דברים אחרים, אבל בלי קו שמאל. קו שמאל זה משהו אחר. קו שמאל זה שהוא עובד עם כלים דקבלה ממש בעל מנת להשפיע. שהוא לא נמצא בעל מנת להשפיע סתם, שלא יכול להתנתק בלבד מהכלים דקבלה שלו.

נעזוב את זה, אנחנו נגיע למצבים שנוכל לדבר עליהם בצורה ממשית. כשנבין על מה מדברים ובאיזו צורה, אז נדבר על זה. בינתיים אנחנו נמצאים בזמן ההכנה, ולכן אני לא רוצה לבלבל אתכם בכל זה.

אנחנו נמצאים בכניסה לעבודה באמונה למעלה מהדעת שזו עבודה רוחנית והיא עבודה אמיתית, ואין חוץ ממנה שום דבר. אבל בכל זאת להרגיש את המצב, זאת אומרת לשנות את החושים שלנו זה מה שאנחנו צריכים עכשיו, וזו ממש לידה. כמו שמולידים את התינוק מתוך עוּבר שנולד, שמקבל את הרגשת העולם איכשהו ומתפתח בצורה אחרת לגמרי. שנחתך ממה שהיה קודם, שקודם היה מקבל בהתפתחות שלו דרך חבל הטבור ואף אחד לא שאל אותו והוא לא שאל אף אחד מה צריך להיות, אלא נתנו לו וזהו. כך היינו מקבלים עד כה מהבורא את כל ההבחנות, את כל ההכנות, את כל החיים שלנו שאנחנו מרגישים. זה הכול דרך מה שנקרא "חבל הטבור".

תלמיד: האם אפשר להתקדם ברוחניות ללא קו שמאל? הרי זה כמו זרז, זה כמו משהו שדוחף אותנו ומאפשר לנו לעשות את זה?

אפשר, כי קודם כל עלינו לפתח כלים דהשפעה, כלים דהשפעה זה ללא קו שמאל, זה פשוט כלים דהשפעה. דווקא ההיפך, את קו שמאל אנחנו מצמצמים לגמרי ועובדים רק עם קו אחד, קו דהשפעה למעלה מהרצון לקבל.

תלמיד: באיזה שלב אנחנו צריכים להפעיל את קו שמאל?

כשיבוא הזמן אתה תרגיש את זה.

שאלה: כתוב ש"שאי אפשר ללכת למעלה מהדעת מטרם שיש לו דעת, המראה לו את המצב, איך שהוא נראה לעיניו בתוך הדעת." כלומר הדעת האמיתית זה שאני מסתכל על עצמי מהצד ורואה איך אני נראה בתוך הדעת. האם צריך ללמוד את היכולת להסתכל על עצמך?

הדעת האמיתית מגיעה כאשר אנחנו יכולים ללכת למעלה מהדעת. כשאני יכול ללכת למעלה מדעתי, אז אני מתחיל להבין ולהרגיש מה זה בדיוק הדעת. לפני זה אני לא מבין ולא מרגיש, אני פשוט נמצא אפילו בלי דעת, בלי השכל. זה נקרא "עיניים להם ולא יראו".

תלמיד: כלומר באותו הזמן יבואו גם הדעת וגם למעלה מהדעת, לא אני בונה את שמאל אחרי זה ימין, אלא שתי הרגליים יחד?

אתה תרגיש בהדרגה מה קורה. אני לא יכול להגיד לך, ולא כדאי לך לחשוב שיהיה ככה או יהיה ככה, אתה תמשיך בצורה ישירה, תמימה, ומה שיבוא, יבוא. זה תמיד בא בהדרגה מלמעלה, האור העליון קובע את המצבים והשלבים והסדר שלהם.

שאלה: האם יכולה להיות אמונה ללא דעת?

ללא דעת, לא, לא יכולה להיות. אנחנו בונים את האמונה רק למעלה מהדעת. במידה שיש דעת, אתה מתעלה למעלה מזה ואתה בונה את האמונה.

שאלה: מה זה אומר "דעת חכמים"?

דעת, כשכתוב "דעת חכמים", זו דעת דקדושה שמקבלים אותה, רוכשים אותה על ידי האור העליון שמופיע וממלא את הכלים שלנו. זאת אומרת, במידה שאנחנו נמצאים ביכולת לקבל בעל מנת להשפיע, אז אנחנו ממלאים את הכלים שלנו באור העליון. זה נקרא "תוך של הפרצוף", שם אנחנו מקבלים ידיעה והרגשה מהדביקות עם מה שמתרחש בראש. וזה נקרא כבר "דעת דקדושה".

שאלה: אני מבולבל בעניין הדעת ולמעלה מהדעת. נאמר, שמעל הדעת חייב קודם שיהיה דעת. אז האם יש דעת נמוכה ודעת גבוהה, או איך אנחנו מתייחסים לעניין של דעת "לפי עניות דעתי"? אם זה בא אחרי הדעת.

כשזה יבוא, זה יבוא. מה אתם מתחילים להתפלפל במה שאף אחד לא מרגיש עדיין, ואין באף אחד. איזו גישה זאת? אין לי כלום, ואני לא מבין בשום דבר. אני מתחיל בזה להתפלפל, "אז מה זה, ומה זה, ואיך זה כך, ואיך זה כך." אני שומע לפי השאלות מכולם.

טוב מאוד שאתם רוצים להיות כבר בזה, אבל עדיין צריכים אנחנו להכין את עצמינו כך שיקרה לנו משהו, שאנחנו מוכנים נפשית. זה יהיה, וכשזה יהיה אתה לא תכיר את עצמך.

תלמיד: אני מתכוון שהדעת שאני מדבר עם הרב, זו הדעת שקיימת כבר מלידה, או שזה לא דעת?

זה לא מה שנקרא "דעת". לא. זה נקרא "שכל בהמי".

קריין: קטע 46 מתוך שמעתי רי"ב "חיבוק הימין וחיבוק השמאל"

"יש חיבוק הימין, וכן יש חיבוק השמאל. ושניהם צריכים להיות לנצחיות. זאת אומרת, שבזמן שהוא בבחינת ימין, אזי יחשב בדעתו, שאין בחינת שמאל בעולם. וכמו כן, בזמן שהוא עוסק בשמאל, יחשב בדעתו, שאין בחינת ימין בעולם. ובחינת ימין, היינו השגחה פרטית. ובחינת שמאל, היינו השגחת שכר ועונש. והגם שיש דעת, שאומר, שאין שום מציאות שיש בהימין והשמאל כאחת, אבל הוא צריך לעבוד למעלה מהדעת. זאת אומרת, שהדעת לא יפסיקו. ועיקר הוא הלמעלה מהדעת. זאת אומרת, שכל עבודתו נמדדת במאי שהוא עובד למעלה מהדעת. ואף על פי שהוא בא אחר כך לתוך, זה לא כלום, מטעם שהיסוד שלו הוא למעלה מהדעת, אז הוא תמיד יונק מהשורש שלו.

מה שאין כן, שאם כשהוא בא לתוך הדעת, הוא רוצה לינוק דוקא בתוך הדעת. ואזי בזמן ההוא, האור תיכף נסתלק. ואם הוא רוצה להמשיך, אז הוא צריך להתחיל בהלמעלה מהדעת, שזהו כל השורש שלו. ואחר כך הוא בא לידי דעת דקדושה."

(בעל הסולם, שמעתי, מאמר רי"ב. "חיבוק הימין וחיבוק השמאל")

הוא נותן לנו כבר פעולות שאם אנחנו נהיה למעלה מהדעת, אז ככה אנחנו נעבוד, כן.

שאלה: באיזה קו אני צריך לעבוד?

אנחנו צריכים קודם לעלות למעלה ממצבנו, ואז אנחנו נראה מה יש לפנינו, ימין, שמאל. כמו שהוא אומר, "יש חיבוק ימין ויש חיבוק שמאל", ואנחנו צריכים להיות גם בזה וגם בזה לסירוגין. אנחנו בוחרים לפי ההשפעה שיכולים לתת ואז אנחנו יכולים להבין איפה אנחנו עובדים, איפה ניתן לעבוד.

זה לא פשוט. היום במיוחד אני מרגיש, יום לא דומה לחברו, מחר יהיה אחרת. אתם ניגשים ללימוד שלנו בשכל הגשמי, ורוצים להכניס הבחנות רוחניות לתוך קופסה גשמית, לתוך השכל הגשמי. להבין, לחלק את זה, לעשות אנליזה, סינתזה, לכל מיני הבחנות שאתם שומעים.

אני חושב שזו בכלל לא הדרך שלנו, ואנחנו לא יכולים בזה לעשות כלום. אתם לא יכולים לקלוט הבחנות מהעולם העליון בתוך החושים של העולם הזה וזה מה שאתם משתדלים לעשות. משתדלים ומשתדלים וזה לא הולך.

שאלה: אנחנו כאילו נוגעים בזה, עוד לא יכולים להבין?

אתם נוגעים ברוחניות אבל אתם רוצים להכניס אותה להבחנות הגשמיות שיש לכם וזה לא ילך, זה לא יצליח. כי זה פשוט מדידה אחרת, הבחנות חדשות במוח, בלב, בכל הרגשות, בכל המובנים. אתם לא יכולים.

כמו שאתם לוקחים איזו בעיה ממתימטיקה גבוהה ורוצים לפתור אותה על ידי לוח הכפל בלבד. איך זה אפשר? אין בלוח הכפל אותם הכלים שאפשר לפתור איזו נוסחה מאינטגרלים, דיפרנציאלים, כל הדברים האלה. אי אפשר. צריכים להיות בזה כלים אחרים, כמו שאתם כל השיעור הזה מתחילים להשתדל לקבל.

זה לא נכון. אנחנו צריכים לרצות שיבוא האור העליון וישנה לנו את הכלים, ואת הכלים האלו כשאנחנו נקבל אז יהיה לנו ברור עם מה יש לנו עסק. בכלים האלו אנחנו נרגיש את ההבחנות הרוחניות, האמיתיות שלא שייכות לעולם שלנו. לא לאותן הקואורדינטות, לא לאותן המדידות. אתה לא יכול עם מד חום למדוד מרחק או כאלו דברים, זה לא אותם הכלים. כמו שהוא כותב במקום אחר, שקים הם כדי לשמור בהם קמח, וחבית כדי לשמור בה יין. אז אנחנו מגישים עם כלים לא מתאימים לרוחניות ורוצים למדוד רוחניות בכלים שלנו הגשמיים.

זה טוב, כך אנחנו לומדים איך בדיוק אנחנו צריכים לגשת. ואנחנו לא נפטר מהגישה הזאת כבר היום, אבל אנחנו צריכים לדעת שהגישה צריכה להיות לקבל הארה מלמעלה שיתקן אותנו. והשכל שלנו כאן לא יעזור. אני רואה מכל הקבוצות אותן שאלות שכליות. זה לא ילך. לכן הרוחניות היא למעלה מדעתנו. אנחנו צריכים להחליף את הכלים שלנו, את הדעת שלנו על ידי המאור המחזיר למוטב, על ידי הקבוצה, על ידי חיבור, על ידי תפילה.

וכאן רק עזר א-לוהי יכול להיות, רק עזרה מהבורא. יעשה לנו, יהיה. לא יעשה, לא יהיה. לכן בואו נעשה ביקורת על עצמנו, מה אנחנו עכשיו רוצים לשאול לעומת מה שרצינו לשאול לפני רגע, האם אנחנו צריכים להחליף את השאלה, את הפנייה לבורא?

שאלה: איך עולים מעל הדעת בהרגשת ההשגחה הפרטית?

למעלה מהדעת עולים רק בתנאי שאתה מחובר עם החברים ומעלה תפילה.

שאלה: במצב של אמונה מעל הדעת האם נשאל את השאלות כמו ששואלים עכשיו?

באמונה למעלה מהדעת אתה מבקש כוח השפעה. אתה מבקש להתעלות מעל הכלים שלך לכלים האינטגרליים, שאתה קשור לכולם ועד כמה אתה נכלל בהם, אתה נכלל מהם, כמו אימא שנכללת מהילדים שלה וכל הזמן חושבת רק עליהם, אין לנו דוגמה אחרת בעולם הזה, רק אימא שנכללת מהילדים שלה וחושבת רק עליהם. אם אתה ככה בצורה כזאת נקשר עם החברים ומעלה תפילה עבורם, אז אתה מתחיל לרכוש כלים דהשפעה. ככה זה מגיע.

שאלה: איך אדם יכול לזרז את תהליך העבודה באמונה למעלה מהדעת?

על ידי זה שהוא מפיץ, ועל ידי זה שהוא משייך את עצמו לעשירייה ולקבוצה העולמית שלנו. זאת אומרת עד כמה הוא רוצה להיות משרת לכלי הכללי של אדם הראשון. אין כאן לאן לברוח, או שאנחנו הולכים לקראת זה או שלא, עד שהווירוס הזה או הבא ידחוף אותנו בכל זאת לזה.

שאלה: המהפך הזה של הלידה של הכלים דהשפעה, זה קשור רק למזל, למקרה, או איכשהו זה תלוי בנו, במאמצים שלנו? יש איזו בחירה?

אנחנו לא בוחרים כלום. רק בדבר אחד יש לנו בחירה, להוסיף ביגיעה. כל הבחירה שלנו היא להוסיף ביגיעה, עוד יותר ועוד יותר להתייגע כדי להתקדם להשפעה. רק את זה.

שאלה: מהי המוטיבציה של העבודה בלמעלה מהדעת, בפרקטיקה בקבוצה, מה דוחף אותנו?

עבודה למעלה מהדעת בקבוצה זה נקרא שאני משתדל להתכלל בהם עד אהבה חלוטה.

שאלה: מה השפע שמקבלים במצב של למעלה מהדעת?

במצב של למעלה מהדעת אנחנו מקבלים ידיעת הבורא, מפני שבזה אנחנו מתחילים להיות דומים לבורא. במידה שדומים לבורא, אנחנו מתחילים להרגיש את מידת ההתאמה שלנו לבורא. זה ממלא את הכלים שלנו באיזו מידה, ואז אנחנו בצורה כזאת מתחילים להיות עובדי ה', כמו הבורא.

תלמיד: זו חכמה?

חכמה, חסדים, לא חשוב. מה זה נותן לך אם אני אגיד לך כן חכמה או כן חסדים? אנחנו מתחילים להידמות לבורא.

שאלה: מצד אחד אנחנו אומרים שהבורא הוא הקשר בינינו, אבל מצד שני אנחנו צריכים להתמוסס בעשירייה. איך להרגיש את הקשר אם אני מתמוסס?

זה שאני נכלל מהכלים של העשירייה, זה נותן לי אפשרות לרכוש כלי חדש, כלי דהשפעה, ורק על הכלים האלה דהשפעה אנחנו מדברים ברוחניות. וכלים דקבלה שלי הם נמצאים למטה, כי אני מצמצם אותם ומשתמש בהם רק במידה שהם יכולים להתכלל בקבוצה בעל מנת להשפיע.

שאלה: במאמר כתוב שאם אנחנו נמצאים במצב ימין, אין דבר כזה כמו שמאל ולהיפך. אז אם מישהו נמצא במצב הזה, מהי העבודה כדי לעלות בלמעלה מהדעת?

מכל מצב ומצב שלא יהיה אנחנו יכולים לעלות למעלה מהדעת, זאת אומרת לבטל את האגו שלנו, כי אחרת אנחנו לא נכללים בדרגה יותר עליונה מאיתנו. וכשאנחנו נכללים בעליון, להשתדל להרגיש מה זה נקרא להיות בעליון בכל החושים שלנו כדי להתכלל בו, כדי לשייך את עצמנו אליו. כך אנחנו עובדים. ואז על ידי זה אתה רוכש לאט לאט את הדרגה העליונה וכך אתה מתחיל לחיות בה, להתמצא בה, וכך כל פעם אתה עולה. אבל נפתח לפניך עולם חדש. זה כמו תינוק שהיה בתוך אימו ועכשיו נולד וגדל ומסתכל על העולם. זה ממש כך. אנחנו עוברים ברוחניות אותם השלבים כמו עובר שנמצא ברחם אימו ואחר נולד ומתחיל לגדול, שלבי יניקה, שלבי גדילה. כך אנחנו עושים.

שאלה: בהסתמך על השאלה ששאל החבר על לימוד קטעי מקור בהכנה לשיעור עם החברים. כמה מהמאור נמשך דרך המקורות וכמה נמשך דרך הרב והחברים?

הכול נמשך ככלים מהסביבה, והכול נמשך מהאורות מלמעלה, מהבורא.

שאלה: מה העבודה העיקרית עכשיו בזמן ההכנה הזאת?

אני שמח מאוד במה שאנחנו נמצאים היום, כי אנחנו מתחילים אולי ברצינות להבין שהשכל שלנו הוא לא בנוי כדי לאבחן, לקלוט, להבין, להרגיש ולקבל הבחנות רוחניות. זה בשכל לא יעבוד. וזה שאתם מתאמצים בכל זאת להכניס את זה לתוך השכל, זה יפה מאוד, זה יביא אתכם להבנה שאנחנו צריכים כלים חדשים. והכלים החדשים האלה אין איפה לקבל אותם, אלא רק על ידי התכללות בינינו ועל ידי תפילה משותפת לבורא שהוא ישנה לנו את הכלים. ואז מתוך הכלים שהוא ישנה, בתוך הכלים החדשים האלו אנחנו נקבל את ההבחנות הרוחניות. ושום דבר לא יעזור אחרת.

ולכן זה שאנחנו היום מדברים על הכלים שלנו שיכולים להיות כבר מוכנים "איפה זה? אני רוצה לדעת, אני רוצה להבין, אני רוצה להרגיש", כל השאלות הן כאלו. שאלות טוב שיהיו, אבל בכל שאלה ושאלה צריך להיות ייאוש, ייאוש מכוחותיו עצמו, שהוא לא יכול לעשות שום דבר עם הרגש והשכל שיש לו מהטבע, אלא הוא חייב באמת במקומם לקבל כלים חדשים, שכל ורגש חדשים. מאיפה? מלמעלה. על ידי מה? שוב על ידי התכללות בסביבה ותפילה לבורא.

שאלה: הכניסה לעבודה למעלה מהדעת מתחילה מחוסר התאמה לעליון?

התפילה כולה היא מחוסר התאמה לעליון, מהכרת חוסר התאמה לעליון.

שאלה: יש ייחודיות כזאת מיוחדת, שאתה משייך את המצבים שלך לעשירייה זה הופך להרגל, אז אתה מאבד ציפייה כלשהי. אתה לא מחכה לשום דבר, לא מהשיעורים ולא מהחברים.

מה אתה מחכה לקבל מהעשירייה? אתה מחכה לקבל מהעשירייה לפי החיסרון שלך. אם אין לך חיסרון אז אין לך מה לחכות. או שאתה רוצה להתכלל בהם, בחסרונות שלהם. אבל אני לא מבין את הטענה הזאת. אני בא לעשירייה, אני צריך לבוא אליהם עם הבקשה, עם החיסרון, עם מה שכואב לי, כמקום שדרכו אני יכול לממש את עצמי, לממש את עצמי בהשפעה. אנחנו עוד צריכים לברר הרבה דברים בדרך, איך מגיעים לעשירייה, בשביל מה עשירייה, מה אני יכול לקבל ממנה, ועוד.

שאלה: אם אני אראה את החברים בעשירייה בשלמות, אבל כלפיי וכלפי אנשים אחרים תהיה לי יותר ביקורת, אבל אנחנו גם לומדים שאין עוד מלבדו, אז למה יש מצבים כאלה? שמצד אחד אני רואה הכול שלם בעבודה הרוחנית, אבל בחיים הרגילים הכול לא שלם, יש שם הרבה עבודה. זה נכון?

אני תמיד נמצא בפיצול, שאני לא יודע עם מי הצדק, איפה העבודה שלי בדיוק, איזה טענות, איזה שאלות אני יכול לברר. זו כל הזמן העבודה שלנו. העיקר, שוב אני אומר, תנסו לראות שהעתיד שלכם זה בהתכללות בעשירייה, ואז כמה שתוכלו להתכלל בה מתוך זה תשאלו.

היום היה שיעור טוב. התחלנו להבין שבשכל וברגש שלנו אין לנו מה לעשות ברוחניות, זה לא משתלב. זה לא יכול להיות שאנחנו ניגשים עם הכלים שלנו, עם הידיים המלוכלכות האלו שלנו ורוצים להכניס אותם לרוחניות ולהתחיל להבין מה קורה שם. זה כל כך ברור היום שזה יפה, זה לימוד טוב.

תלמיד: במקביל לזה אמרת לנו, שכשאנחנו עובדים בעשירייה בהרמוניה, בשלמות, אנחנו מרגישים גם כלפי אנשים אחרים מצבים טובים. למה זה יוצא כך שבעשירייה הכול טוב, ואיך יכול להיות שכלפי אנשים אחרים אני מרגיש שהם לא שלמים?

אנחנו כל פעם מרגישים מצבים שונים, ומהיום למחר, או מהעשירייה שלך לעשירייה הסמוכה לך, אחרת. אלה המצבים של הכלי הכללי של האדם, שזה כל האנשים שנמצאים בעולם. אז נחכה עד שזה יתגלה.

שוב, אתם נמצאים עכשיו רק בהתחלה של לרכוש כלים דהשפעה. דרך כלים דהשפעה האלו אתם תתחילו להבין בכלל מה קורה בעולם. כי העולם הזה, מה שאנחנו עכשיו רואים, הוא לא קיים, זו תמונה שקרית. אתם תתחילו לראות תמונה אחרת לגמרי, שהבורא ממלא את כל העולם, שהאור העליון ממלא את כל המציאות, ושאתם מרגישים את עצמכם בתוך האור העליון הזה לגמרי זרים. בשביל מה ולמה נתנו לכם את זה כך להרגיש? כדי שאתם תתחילו להשתוות עימו, להשוות צורה עימו. כך זה יהיה.

(סוף השיעור)