שיעור הקבלה היומי25 דצמ׳ 2021(בוקר)

קטעים נבחרים

קטעים נבחרים

25 דצמ׳ 2021

בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 25.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - הדרך לבורא במוחא וליבא*

  1. אין לנו יותר חוץ ממוח ולב. אם בלב אנחנו לגמרי לגמרי לא יכולים להיות קשורים לבורא מלכתחילה, זה הרצון לקבל שלנו שרוצה רק לקבל, למלא את עצמו. הוא נמצא בהפכיות, וחוץ מזה בריחוק מלהרגיש משהו שנמצא מחוצה לו. מה שנכנס לתוכו, מרגישים. מה שמחוצה לו, לא מרגישים. יש כאן הרגשה שעובדת בלמדוד התקרבות, והרגשה שעומדת למדוד את התרחקות. אני רואה שזו הפוך, אז אני שונא אותו. לא שהוא ניטרלי אלא אני שונא אותו, לא יכול לקבל אותו, אני מרגיש שהוא לגמרי ההיפך ממני. אני נמצא בחרדה מתוך זה שאני חושב אפילו על דברים כאלו שהפוכים ממני. לכן המרחק הוא גדול. מה לעשות? מה לעשות?

  2. האדם מורכב ממוח ולב. זו עבודה לגמרי שונה התפיסה במוח והתפיסה בלב. *אם מדובר כלפי הרוחניות, אז יותר קל לעבוד מבחינת מוח. אנחנו כביכול שולטים עליו יותר, יכולים להגיע אליו מהר יותר ממצבינו ע"מ לקבל לע"מ להשפיע*. יכולים לתאר את הדברים האלה שנמצאים מחוצה למוח שלנו, כי המוח כבר בנוי כך שמוכן לתת לנו להרגיש דברים ההפוכים כפלוס ומינוס.

*מה שאין כן, לב זה כל האדם, זה הטבע שלנו. המוח כאילו נוסף, והלב נמצא כיסודו של האדם. לכן על הלב אני בצורה ישירה לא יכול לשלוט, לא יכול. אני חייב לעשות כל מיני תרגילים במוח, וכל מיני תרגילים אחרים סביב הלב שהמקובלים ממציאים לנו לעשות. ע"י התרגילים האלו אני איכשהו משפיע על הלב שלי, הוא מתחיל להיות מוכן, מוכשר לקבל הבחנות שלא טבעיות לו, הבחנות של השפעה, הבחנות של הרגשת הזולת*.

  1. *כאן אנחנו שוב מגיעים לקבוצה וכמה אנחנו צריכים להשתדל להתלבש בכל חבר וחבר, להשתדל להרגיש מה הוא חושב, מה הוא מרגיש, כמה אני יכול לחיות בתוכו, להתחשב עימו, להתאחד עימו. אלו תרגילים שכולם ששייכים להרגשת הלב, וכשאנחנו מארגנים אותם כך, משתדלים לעשות כך שלא תהיה מחיצה בינינו, כאיש אחד בלב אחד מה שממליצים לנו מקובלים, אז אנחנו כך באמת מתקרבים למצב שהופכים להיות בהרגשה משותפת*. אפשר להגיד שלמרות שאנחנו כולנו שונים, מאוד שונים, ונמצאים אפילו בצורות ההפוכות זה מזה, אנחנו יכולים למעלה מהצורות האלו להיות קשורים כעשר ספירות.

    *אז יהיה לנו באמת מקום מסודר שנקרא פרצוף שבו אנחנו יכולים לתאר את הבורא במידה שאנחנו יכולים ביחד, בחיבור ביננו, בביטול כל אחד כלפי האחרים ובהתאמה כל אחד כלפי האחרים, לסדר כך את היחסים פנימיים שלנו במוח והלב, שיהיו מותאמים לבורא*, לכוח השפעה. אז הבורא, לפי עוצמת החיבור *זה יהיה גילוי הבורא לנברא. נראה לנו שאלה דברים קשים, מאוד רחוקים מאיתנו. זה לא כך, אנחנו ממש עומדים בפתח לחיבור כזה ולגילוי כזה*. הזה, יתלבש בנו.

העבודה היא כולה במוחא וליבא. העבודה במוח היא כביכול יותר קלה כי אנחנו יכולים לעבוד עם המוח לכל מיני צורות. מה שאין כן, עבודה בליבא אנחנו כמעט ולא שולטים בשום דבר. אבל בואו נראה איך שמתארים לנו את זה מקובלים, במיוחד רב"ש, וגם בעל הסולם, אבל במיוחד רב"ש שמרחיב כאן, כי זו העבודה העיקרית שלנו, עבודה במוחא וליבא..
*אנחנו צריכים להיכנס לזה, להשקיע את עצמנו בזה, ממש להישקע יותר ויותר. לא נורא שאנחנו מתבלבלים ולא מבינים, אנחנו בכל זאת לא מתעייפים להתאמץ במה שכתוב*.

  1. *לא מספיק שאני אשתדל לעשות כל פעולות השפעה שאני יכול לעשות, אלא אני צריך לשנות את הלב, שהלב שלי יעזוב את האהבה עצמית, שלא אתחשב עם עצמי אלא אתחשב רק בזולת. זה נקרא שאני מצמצם את הלב ומפתח אור חוזר, יחס לזולת, חיבור עם הזולת, אהבת הזולת. זו העבודה שבלב*.

  2. לפי מה שכתוב כאן כנראה *צריכים תמיד למיין לטובת מי ולטובת מה אני עובד. אני כביכול פועל ניטרלי ומפעיל את המוח שלי והלב שלי לפי הכיוון*.

    *אם זה מיועד להשפיע לבורא, אז מוח ולב שלי צריכים להיות נפעלים ע"י ביגיעה, ממש בכוח, וכך אני משפיע על ידם לבורא. אם אני לא מזהה שאני יכול לעשות זאת, אני לא מפעיל לא לב ולא מוח, הם נשארים כמו שהם, ללא שום עבודה*. לא חשוב מה שאני מרגיש, אני יכול להרגיש בלב ובמוח שלי כל מיני תופעות, אבל שיישארו, אני לא נוגע בהם.

    העיקר בשבילי לאתר האם יש לי כוחות להפעיל מוח ולב שלי כדי להשפיע לבורא, לטובת הבורא, במידה שאני בטוח שאני מסוגל לעשות זאת. אז קודם כל כך לקבוע את היחס שלי לרוחניות.

    *אתה לא יכול את זה לעשות? שב ואל תעשה עדיף. אל תעשה. אל תעשה, גם בזה אתה עובד נגד האגו שלך. לכן גם הפעולות האלו שאתה מחזיק את עצמך ולא עושה להנאת עצמו ממש, גם זה נחשב לעבודה רוחנית. רק עדיין אתה לא יכול למעלה מהמאמצים שלך להחזיק את עצמך, לעשות פעולות השפעה. אבל זה גם כבר נחשב שאתה עושה, אתה מכין את עצמך לזה שהבורא פועל עליך ומגדל בך כוח השפעה*.

  3. הסיכום של העבודה שלנו הוא שהבורא רוצה את הלב. כל הלבבות דורש הבורא כמו שכתוב. אנחנו צריכים להכין את הלבבות שלנו בצורה כזאת אליו. העבודה במוחא היא העבודה שמקדמת אותנו לעבודה בליבא. הלב מתחיל להשתנות ולקבל בתוכו רצונות דהשפעה ולהתמלא בהתאם לכוחות ההשפעה. *זה נקרא שהבורא מתלבש בלב, מתגלה בלב*.

  4. ש: איך צריך לבדוק אם אני משפיע לבורא?
    ר: יקר שלי, זה פשוט מאוד. *יש לך חברים, יש לך קבוצה. אם אתה נותן להם, זו נתינה לבורא*.

    *רק נדמה לך שזה חברים, זה לא חברים בכלל. אתה צריך להסתכל עליהם שכאילו הבורא שלח אליך את המשלחת שלו ואתה צריך להתייחס אליהם כמו לבורא*. אז אין שום בעיה, ככל שתיכנס בהם בפנים ותתחיל להתייחס אליהם באמת כמו לבורא, זה נקרא מאהבת הבריות לאהבת ה', כך תתחיל לגלות שהבורא באמת מלובש בהם ולא תהיה לך שום בעיה. כך הוא יתגלה, סה"כ זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

*כל הרצונות, כל המחשבות, כל מה שיש לנו, לאט לאט נכללים ביחס שלנו לחברים. בהם אני בהתאם לזה מתחיל לגלות את הבורא. אני לא מגלה את הפרצופים שלהם ואת היחס שבעולם הזה החומרי בינינו, אני מתחיל לגלות את המהות, מהות היחסים שלנו. זה בעצם הבורא, ואז נעלמים החברים, נעלמת הקבוצה, נעלם העולם הזה. אנחנו נמצאים בענן של היחסים בינינו, ובתוך הענן הזה אני מגלה את מהות ההשפעה, את הבורא*.

  1. *אם הרצון שלי נמצא כאילו מחוצה לי, בתוך החברה, בתוך הקבוצה, אז הבורא יכול למלא אותו. כל עוד הרצון שלי נמצא בי, הבורא לא יכול למלא, זה הכלל, פשוט*. אני רוצה להשפיע לבורא? בבקשה, אני חייב לצאת מעצמי עם הרצון הזה, לחבר אותו לקבוצה, שקבוצה כולה תרצה אותו, שזה יהיה לטובת הקבוצה, לטובת החברים. כך אני יכול להתחיל להרגיש שאני מקרב לבורא, ושם אני גם אקבל את התשובה.

    כאן הקבוצה יכולה לעזור לי, למשוך אותי קצת יותר לתוך הקבוצה. כך אני יכול יחד איתם להתחיל לעבוד, אני אליהם והם אלי. כך אנחנו עושים כדי לתת לבורא מקום שיתגלה, כדי להשפיע לו בזה נחת רוח.. אנחנו נעשה זאת. זה מתקרב אלינו, זה נעשה יותר ויותר ברור, כי האור העליון, אור המקיף משפיע עלינו, מסדר אותנו ומתקן אותנו.

  2. היום אני כבר מסתכל על ניצול החברה בצורה אחרת. איך אני יכול להכניע את עצמי כלפיהם? איך אני יכול להתבטל בהם, להיטמע בהם? בעצם אם הייתי יכול לבטל את עצמי ולהיות בהם כאילו שאני לא נמצא, כמו שקופצים לתוך המים ונמצאים בתוך עמקי המים, כך אני רוצה להיות בקבוצה. אני רואה שבכל זאת המצב שלי כלפי הקבוצה השתנה, ובהתאם לזה דרך הקבוצה אני מקבל יותר ויותר השפעה מהבורא. כי ישירות אני לא יכול לקבל ממנו שום דבר, רק במידה שאנחנו חוזרים לתבנית של האדם הראשון, של הכלי של עשירייה.

    *כך אנחנו מתקדמים, זה הכיוון שלנו. אנחנו נגלה בזה גם מוחא וגם ליבא. זו לא בעיה, הבעיה שלנו היא איך נמשוך מאור המחזיר למוטב על העשירייה ביחד, ואח״כ כל אחד, במידה שהוא נכלל בעשירייה, הוא כבר יקבל. אם הוא נכלל בעשירייה, הוא יקבל. אפילו מי שלא כ״כ נכלל בעשירייה גם יקבל, כי בכל זאת האור הכללי שבתוך הקבוצה הזאת קטנה, ישפיע. הוא ישפיע עלינו. אתם תראו, ככה זה עובד, רק צריכים יותר ויותר לשים לזה לב*.

  3. *אנחנו צריכים לקבוע יחסים שלנו בעשירייה כמו שהיא רוחנית. כמה אנחנו יכולים לתאר לעצמנו כאילו שהעשירייה היא לגמרי רוחנית. היא לא גשמית, יש לה תכונות ההשפעה, תכונות האהבה, תכונות החיבור, מסירות נפש מכל אחד ואחד כמה שאפשר יותר מיום ליום יותר ויותר*. ע"י זה שאנחנו בכוח כך עושים וגם פונים לבורא ומבקשים ממנו כוחות, מבקשים ממנו שיתלבש בתוך החיבור בינינו ויעזור לנו בחיבור שלנו, לתקן גם אותו, ע"י זה מתקדמים. זו בעצם העבודה שלנו גם במוח וגם בלב. שם נדע איך לחלק מוח ולב, איך ש-2 הדברים, 2 הגישות הללו עוזרות לנו להיות יותר מחוברים. העיקר זה חיבור, שם משיגים את הכל.

  4. *בואו כל אחד ואחד יחתוך מהרצון האגואיסטי שלו איזשהו חלק קטן מעצמו, כדי שבחלק הזה כולנו נוכל להתחבר ולהרכיב גוף אחד, רצון אחד*. ההבדל הוא שזה אותו רצון שלנו, של כל אחד ואחד, אבל אנחנו יכולים לעשות עליו צמצום לעצמנו ולהקדיש אותו, לתרום אותו לעשירייה ודרך העשירייה לבורא. אותו חלק הופך להיות עובר רוחני, ובו אנחנו מרגישים את עצמנו כמחוברים והבורא נמצא בנו ומחיה אותנו.

קריין: איך לחתוך את החלק הזה, איך, עכשיו?

ר: הדוגמה טובה, בסדר גמור. לפעמים יוצא ככה, יותר ברור.

  1. ש: האם אני צריך לצפות משהו מהחברים , לדרוש מהם?

ר: ודאי, אתה צריך קודם כל לתת להם דוגמה. דוגמה שאני רוצה שכולנו נתקיים כך. אני צריך לתת דוגמה. דוגמאות זה בעשירייה, דוגמאות חיוביות, זה חייב להיות. זה נקרא איש את רעהו יעזורו. אפילו שאני בפנים עוד לא כל כך נמצא בתוך הדוגמה, אבל אני רוצה שכך יהיה. מה שאני משחק כלפי החברים שאני רוצה בחיבור, להתקרב אליהם, זה משפיע עליהם באמת. גם אני לא בדיוק מבין כמה אני בפנים נמצא עם הדוגמה הזאת או לא. כך אנחנו בונים את העשירייה. להשקיע, להשקיע כמה שיותר בהבעה כזאת חיצונה, כולנו יחד, כדי לגרום בזה מקום לבורא. אנחנו בונים שכינה, רשת קשר בינינו שמתאימה לגילוי הבורא.

  1. ש: הנאות העולם הזה, איך להצליח לוותר על הנאות העולם הזה?

ר: *אנחנו לא צריכים לעשות את זה. אנחנו צריכים להעלות הנאות מרוחניות, ע"מ להשפיע, יותר מע"מ לקבל. זה מה שאנחנו צריכים*. על זה כתוב קנאה תאווה וכבוד מוציאים אדם מהעולם. *אם אני נמצא בעשירייה, עשירייה מציגה לי נכון ערכים רוחניים, אז אני מתחיל להעריך אותם יותר מכל הדברים הגשמיים. אם אני לא מרגיש את זה, סימן שעשירייה לא עושה עבודה נכונה כלפיי ואני גם לא מתבטל מספיק כלפי העשירייה*.

אנחנו לא צריכים לעבוד נגד הרע, נגד הרצון לקבל. אני צריך לעבוד כדי להעריך את הרצון להשפיע, כדי להעריך את החיבור. *לכיוון החיובי אני צריך לעבוד, ולא לכיוון השלילי. הרצון לקבל תמיד יותר חזק ממני, אבל אני צריך יותר ויותר להעריך את הרצון להשפיע, לכבד את הבורא, את העשירייה, או ע"י זה אני כל פעם אתעלה עוד קצת ועוד קצת, וודאי שאני אגלה כל פעם כמה רצון לקבל שוב מושך אותי פנימה, אבל זה כדי שאעשה שוב יציאה ממנו בכיוון אחר, בכוח יותר גדול. כך אנחנו נתקדם*.

  1. ש: אז מה לחתוך חלק מהרצון לקבל?

ר: *ע"י זה אני חותך, שאני עכשיו עובד בלהעריך רוחניות יותר מקודם. אני כאילו מעביר מהרצון לקבל חלק לרצון להשפיע*. הרצון הוא אותו רצון, רק איפה הוא נמצא, באיזה צד? או בע"מ לקבל או בע"מ להשפיע.

ש: להעלות חשיבות עושים כל הזמן. אני לא מרגיש שאני חותך את הרצון שלי?

ר: *לא נכון. גם אתה מרגיש את זה לפעמים. אתה רואה שאין ברירה ואתה חייב עכשיו להקדיש את עצמך לקבוצה, לעשירייה. אז אתה משקיע בזה כוחות* ופועל נגיד בהכנת הישיבה, בהכנת הסעודה לעשירייה, משהו כזה. אתה משקיע, אתה עובד בזה, ואותם הכוחות שהיית קודם משייך לעצמך, לע"מ לקבל, אתה מעביר אותם לע"מ להשפיע.

ש: במעשה זה ברור. אבל כשאין הזדמנות לעשות פעולות השפעה בפועל?

ר: אתם נפגשים דרך הרשת ביניכם, אז מה הבעיה. *אתם נפגשים, אז אני צריך עכשיו להקדיש את עצמי לחיבור חצי שעה, שיהיה לנו חיבור ביננו כמה שיותר גדול ועוצמתי, כמה שיותר ישר, שהלבבות שלנו ממש ירגישו כמה הם מחוברים ממש כבשר חי. צריכים להתאמץ בזה*.

  1. כל המקובלים הגדולים היו עשרות שנים משקיעים בעבודה הזאת, בחיבור ביניהם, עד שהגיעו לגילוי. כי הרצון לקבל כל כך גדול, הוא דורש עבודה גדולה, הוא דורש הכנות גדולות. אבל אח"כ, כשהוא מתחיל להיכנס למגע עם האור העליון, אז הוא מתחיל לברר אותם בצורה אמיתית, פנימית, עמוקה, נכונה. המקובלים הגדולים, כמה שאנחנו חושבים שזה בקלות קרה להם, שיש להם איזו *פרוטקציה מהשמיים*, אין דבר כזה, אין. כולם עבדו בצורה מאוד מאוד קשה.

  2. *שב ואל תעשה עדיף*, מדובר על זה שאני לא מסוגל לברר, אז לא שאתה יושב ולא עושה כלום. שב ואל תעשה עדיף, אז אל תתערב בשכל ורגש שלך, תשקיע את עצמך בחיבור ובלימוד. אז מתוך המאמצים שלך בדברים האלו אתה תרגיש שהשכל והרגש שלך מתמלאים במילוי חדש.

*חלק 2 - מאמר אהבת ה' ואהבת הבריות*

  1. זה דבר מאוד מאוד קשה, אבל מעמיד אותנו בצורה אמיתית. אם אני מרגיש שיש הבדל בין איזשהו נברא ובין הבורא בעיניי, סימן שאני לא נמצא בהשפעה, סימן שאני לא נמצא בהשפעה.

  2. ש: אני לא מצליח לראות את הבורא מאחורי החבר....?
    ר: *אתה משתדל לראות את פעולות החברים כלפיך כפעולות הבורא. כך אתה מקבל אותם. אין כאן חברים, זו הופעת הבורא כלפיך*.

ש: איך אפשר להתכלל באופן ריגשי בחבר ודרכו בבורא, פרקטית?

ר: בצורה פרקטית אתה חייב כך לדמיין לעצמך, שזו לא קבוצה ולא עולם, זה הכל הופעת הבורא כלפיך. אם אתה משתדל על ידם לייצב את עצמך נכון כלפיכם, כלפי העולם, האנושות, הקבוצה, העשירייה, אז בהתאם לזה אתה משתנה ומגיע למצב שאתה מוכן לגילוי הבורא. אתה פשוט רואה אותו בכל הדברים האלה. *זה נקרא שהבורא מלובש בתוך השכינה.. זה היחס הנכון, השלם, המתוקן, שאנחנו צריכים להגיע אליו*.

  1. הגענו למצב שבדורנו אפשר לגלות לכולם. כמה הם שומעים או לא שומעים זה לא חשוב. אבל זה נמצא מעליהם, אנחנו מכניסים את כל האנושות תחת הכיפה הזאת שנקראת השפעה. זה מה שהבורא דורש. העולם כנגד זה מגלה כמה הוא נמצא במידת הקבלה ורוצה רק לקבל, רק לשלוט, רק להתנגד.

    אנחנו לא מסתדרים כל כך והם לא מסתדרים כל כך. יוצא שיש משבר בעולם, משבר גדול מאוד כמו שאתם רואים את זה באקולוגיה, בכל דבר ודבר בחברה אנושית בכל הרמות. יש גם משבר אצלנו. אנחנו סה"כ קבוצה קטנה ועדיין רק משתדלים להתקרב, לפרוץ לרוחניות. כך אנחנו מתקרבים. יתגלו עוד קבוצות, כל מיני כביכול קרובות אלינו, ואולי נתחבר איתם גם בעתיד, וכך נעבור את הקיר הזה, החומה הזאת.

  2. *מאוד מאוד ברור שאין לנו לאן לברוח. הכל נמצא לפנינו. אתם מוזמנים לעולם העליון, אתם מוזמנים לגילוי הבורא, אתם מוזמנים לנצח, לכל דבר. רק תעשו את העבודה הזאת, תכבדו את התנאי הזה, מאהבת הבריות לאהבת הבורא*.

    הבורא בכוונה עשה לפנינו כדי שתהיה לנו אפשרות להגיע אליו. אחרת, בלי המדרגה האמצעית הזאת, מהמדרגה שלנו לאהבת הבריות, ומאהבת הבריות לאהבת ה', לא היינו יכולים להגיע לזה, אין לנו במה לאחוז את הבורא, איפה לבדוק איך להרגיש אותו, איפה אני רחוק, קרוב, במה כן במה לא. אני יכול לעשות זאת רק ע"י זה שאני מתעסק עם החברים, אחרת אין סיכוי. זה דבר שצריכים ללמוד הרבה זמן, אני יודע את זה על עצמי. לכן בואו נשתדל לאמץ אותו.