שיעור בוקר 09.09.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק א', הסתכלות פנימית,

עמ' 25, דף כ"ה, פרק ח', אות ל"א

קריין: בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק א', עמ' 25, דף כ"ה, הסתכלות פנימית, פרק ח', אות ל"א.

אות ל"א

ד' הבחינות שברצון, ה"ס ד' אותיות הוי"ה,

שהן כח"ב תו"מ.

"וז"ס ד' אותיות, דשם בן ארבע, דקוצו של יוד, ה"ס א"ס, כלומר, כח הפועל הכלול במחשבת הבריאה; "כדי להנות לבריותיו", שה"ס כלי הכתר. ויו"ד, ה"ס חכמה, דהיינו הבחי' הא', שהיא בחינת הכח שבפועל, הכלול תיכף באור ההתפשטות של הא"ס. וה"א ראשונה, ה"ס בינה, דהיינו בחי' ב', שהיא בחי' יציאת הכח אל בחי' פועל, דהיינו האור שנתעבה מן החכמה כנ"ל. ואו, ה"ס זעיר אנפין, או חג"ת נה"י, דהיינו, התפשטות אור דחסדים שיצא ע"י הבינה כנ"ל, שהיא בחי' ג', בחי' כח לגילוי הפעולה כנ"ל, ה"א תתאה שבהויה, ה"ס מלכות, דהיינו הבחינה הד' בחינת גילוי הפעולה בשלימות כלי הקבלה, שהתגבר להמשיך תוספת שפע יתר מכשיעור התפשטותו מבינה, ובזה נקבעה צורת הרצון לקבל, על היכנו, והאור מתלבש בכלי שלו, שהוא הרצון לקבל, הנגמר רק בהבחינה הרביעית הזו, ולא קודם הימנה. בזה תבין בפשטות, שאין לך אור בעולמות עליונים ותחתונים, שלא יהיה מסודר תחת סדר שם בן ארבע, שה"ס ד' בחי' הנ"ל, כי בלא זה לא נקבע הרצון לקבל, שצריך להיות בכל אור. כי הרצון הזה הוא המקום והמדה של האור ההוא כנ"ל."

זאת אומרת, ד' האותיות האלה מעבירות לנו, מלמדות אותנו את כל התופעות שעובר הרצון לקבל שנברא באור שפועל עליו, שנמצא בו. ומזה נעשה מתוך הרצון לקבל "ד' הבחינות שברצון, ה"ס ד' אותיות הוי"ה שהן כח"ב תו"מ".

תלמיד: קראנו כאן על ד' בחינות, מה הקשר בין ד' בחינות דאור ישר לבין הרצונות או הקשרים בינינו בתוך העשירייה?

אין לנו יותר מרצון לקבל והאור שמתפשט אליו ופועל עליו, משפיע עליו ועל ידי זה הרצון לקבל משתנה. לכן הוא אומר שיש לנו "ד' הבחינות שברצון, ה"ס ד' אותיות הוי"ה, שהן כח"ב תו"מ".

תלמידה: כתוב שה"א תתאה היא בחינה ד' ושם יש גילוי הפעולה בשלימות כלי הקבלה, שהתגבר להמשיך תוספת שפע יתר מכשיעור התפשטותו מבינה. מה זה אומר שיש שם תוספת של שפע, שהוא מתגבר וממשיך תוספת שפע?

שהאור העליון שברא אותו, ברא אותו בצורה כזאת שהוא בעצמו רוצה מתוך הקשר עם האור העליון לפתוח את עצמו עוד יותר, עוד יותר לקבל את האור העליון, ולכן אנחנו מתחילים ללמוד איך משתנה הכלי על ידי האור.

תלמיד: אני רוצה לברר לגבי העבודה של האישה בגילוי הבורא. הייתי רוצה לקשר את זה לפרצוף ועשר ספירות.

אין כאן ענין של גבר או של אישה, בינתיים אנחנו עוד לא יכולים לזהות פה משהו. השאלה הזאת יכולה להתאים בהמשך אבל לא בזמן הקרוב.

תלמידה: כלומר, עכשיו לא צריך לברר אם יש הבדל בין אישה לגבר?

לא, זו טיפשות לחשוב על זה כרגע, אנחנו לא יודעים שום דבר על הרצונות הראשוניים האלה.

תלמיד: כתוב שבחינה הד' היא בחינת גילוי הפעולה בשלימות כלי הקבלה.

כן. יש פעולת האור על הרצון הראשוני שנמצא בו, שהוא מפתח, עד שכל טבע האור וכל טבע הרצון, הכלי, יתפתחו עד לדרגה שבה הם יהיו קשורים זה בזה ומשלימים זה את זה.

תלמידה: אם האור יכול להתלבש רק במידה של גודל הרצון, למה הרצון לקבל נשלם רק בבחינה ד' ולא בכל ג' הבחינות הראשונות?

הוא מתפתח. מבחינת שורש, כשהוא מתחיל לצאת, הוא כל הזמן מתפתח בבחינות שורש, א', ב', ג', ד', וההתפתחות ההדרגתית שלו היא דווקא שעושה אותו רצוי, ראוי לתפקידו. הוא משפיע בחזרה על האור והאור משפיע עליו ושניהם כרוכים יחד ומשתלשלים יחד מתחילת הבריאה ועד סופה.

תלמיד: אני לא מצליח להבין למה בארבע הבחינות האלה שמיוצגות על ידי ארבע אותיות, האות ה"א שייכת גם לבינה וגם למלכות אם לכאורה הן כל כך שונות זו מזו?

כן, אלה תכונות שונות. ה"א ראשונה יוצאת מהרצון להשפיע של הבורא וזה מתרחש בתוך הרצון לקבל, בתוך הנברא שמרגיש כך, וכך זה עובד בו, פועל בו. ולגבי הבחינה האחרונה, ההבדל הוא שהבחינה הראשונה נובעת מהאור והבחינה האחרונה כבר נובעת מהרצון, ולכן הרצון בבחינה האחרונה הוא רצון אמיתי, ודווקא אותו אנחנו לומדים, חוקרים כפועל יוצא מכך בכל הטבע.

תלמידה: איך לא לאבד את האינדיבידואליות של כל אחת, אם אנחנו רק רצון לקבל וכולנו צריכים להתבטל לעליון?

אנחנו קשורים לאור העליון, וקשורים בינינו, כרוכים יחד, ולכן זה לא גורם לנו לאבד את הרצון לקבל, אלא ההיפך, זה שאנחנו נכללים יחד זה עוד יותר מפתח את הרצון לקבל, ואז אנחנו יכולים לעבוד עימו כמו עם רצון נגד האור.

תלמיד: איך מצד אחד לבטל את עצמנו לעליון ומצד אחר לשמור על האינדיבידואליות של כל חבר?

אנחנו נדבר על זה, זה דבר שקיים במשך כל הלימוד שלנו עד סוף הבריאה, עד גמר התיקון, אבל זה טוב, תשאלו עוד.

תלמידה: האות ו' בשם הוי"ה זה כוח ההשפעה שאין לו כלי, אבל דווקא היא מחברת בין העליון לתחתון. איך אפשרי שצורה בלי רצון יכולה להחזיק אור בתוכה? האם אפשר להגיד שהכוח הרוחני של זעיר אנפין הוא לא ברצון?

לא, רצון זה פרמטר שאנחנו לא יכולים להזיז הצידה או לא להשתמש בו, זה כל מה שיש לנו.

תלמיד: האם אנחנו מדברים על כלי מלכות דאין סוף או על הכלי שיתפתח בהמשך, על איזה כלי מדובר כאן?

מדובר על הרצון לקבל שיצא מהסתרה ומתגלה יותר ויותר באור העליון שפועל עליו, ומה שמתפתח באור אין סוף, זה מה שאנחנו לומדים, ד' בחינות של התפתחות הרצון.

תלמיד: הרצון לקבל מהטבע שלו הוא תמיד משוחד, איך אפשר לפתח חסינות לשוחד הזה? איך בעשירייה, בקבוצה, בעבודה הרוחנית שלנו אנחנו מפתחים כלים דהשפעה, איך אנחנו מפתחים חסינות נגד השוחד הזה של הרצון לקבל שרוצה להוריד אותנו מהמטרה?

אי אפשר, מפני שהרצון לקבל יצא, נולד מהרצון להשפיע של הבורא ולכן ודאי שכל כולו תלוי ושייך לפעולות של העליון, של האור העליון. את היתר אנחנו נלמד.

תלמיד: כתוב שצורת הרצון לקבל היא על היכנה הסופי. האם יש דוגמה למצב הזה?

לא, עדיין אין דוגמה כזו. אנחנו לא יכולים עדיין להבחין בין רצון אחד לרצון אחר ולדבר על דוגמאות, אבל עוד מעט נוכל.

תלמיד: האם אנחנו צריכים לשאוף למצב הסופי הזה?

כן.

תלמידה: מה זו התפשטות האור למטה ולמה זה נקרא בחינת פועל, ומה זו התפשטות לאורך ומה זה אומר בעבודה שלנו, בבחינות השונות?

התפשטות למטה זה מעבר מרצון קטן יותר לגדול יותר. זו התפשטות של האור מלמעלה למטה, מהבורא לנבראים ולאחר מכן בכל נברא אל המקום שבו הרצון הזה מתגלה, כל עוד הוא לא מגיע למצבו האמיתי שבו הוא מתמלא לחלוטין על ידי האור. את זה אנחנו נלמד.

תלמיד: מה זה אומר שהרצון לקבל יוצא מהאור?

הרצון לקבל נולד כתוצאה מפעולת האור. האור יצא מהמאציל, מהבורא, וכשהוא מתפתח - נולד הרצון לקבל יותר ויותר עד שמגיע לעצמאות שלו, לבחינה שהוא מרגיש את עצמו, רוצה את עצמו וכך יוצא הרצון לגילוי שלו.

תלמיד: במצב כזה הוא לא מנותק מהאור. מה זה העצמאות שלו?

הוא לא מנותק מהאור. אנחנו לא מדברים על ניתוק, אנחנו מדברים באיזו מידה הוא תלוי באור העליון. כי הרצון לקבל נולד מפעולת האור, והאור רוצה לפתח אותו עד כדי שהרצון יהיה עצמאי.

תלמיד: מה זו נקודת העצמאות של הרצון?

זו הנקודה הכי פנימית ברצון שמתעוררת כדי להיות מנותקת בהפעלתה מהאור.

תלמיד: נאמר שהכול מסודר "תחת סדר שם בן ארבע".

כן.

תלמיד: מה זאת אומרת שהכול מסודר תחת שם בן ארבע, איך אנחנו אמורים לכוון את החיים שלנו לפי זה?

כל ההתפתחות של הרצון לקבל מתפתח על ידי האור שפועל עליו, מאיר עליו, ובצורה כזאת כשהוא מתפתח הוא מגיע לבחינות שורש, א', ב', ג', ד'. הרצון שנולד מהאור בהתפתחות כזאת כבר קשור לאור והאור קשור לרצון. אז הם מתחילים להתפתח יחד, להיות קשורים יחד, משפיעים יחד זה על זה באופן הדדי. כך הם חיים. אנחנו לומדים את ההתקשרות ביניהם. זה בעצם הנושא של כל חכמת הקבלה, איך הרצון שהבורא ברא משתנה על ידי האור של הבורא.

תלמיד: אנחנו לומדים שגם בבחינה ב' וגם בבחינה ד' הייתה התעוררות למשוך את האור יותר משיעור התפשטותו.

כן.

תלמיד: בבחינה ב' זה הרצון להשפיע ובבחינה ד' לקבל את אור החכמה. מה קורה עם הקשר של בחינה ב' להיות המשפיעה שהיא עכשיו רוצה רק לקבל? כי יש לה רשימות גם מבחינה ב'.

כן, זה באמת כך.

תלמיד: איך היא מוכנה פתאום לוותר על הקשר שלה להיות המשפיעה ורק רוצה לממש את הרצון לקבל?

היא רוצה להשפיע בבחינה ב' ורוצה לקבל בבחינה ד', זה הכול שלבי ההתפתחות של הרצון.

תלמיד: מהו רצון שלם?

רצון שלם לקבל שנולד בבחינה ד', אחרי שמתפתח בנוכחות הנברא והאור העליון בונה בו ארבע בחינות.

תלמיד: האם זה אומר שבבחינה ד' הרצון לממש את מה שהבורא רוצה לתת יותר חשוב מלהיות משפיע?

כן. אנחנו עוד נלמד.

תלמיד: מהם הבחינות א', ב' וג' עבור בחינה ד'?

הבחינות האלה בונות את בחינה ד', מעבירות אליה אור שכבר מלובש בכלים של שורש, א', ב' וג', ובזה בעצם גורמות שבחינה ד' תצא מההתפתחות הזאת.

תלמיד: בחינה ד' היא נקודה שחורה שהיא חוץ מהבורא. האם נכנסים בה תכונות הבורא, מה היא מסוגלת להטביע בתוכה או שהיא תמיד תהיה רק המתכללת, המתפעלת?

בחינה ד' נכללת מכל יתר הבחינות שלפניה בינה לבין הבורא, ומתוך זה היא מתפתחת.

תלמיד: העניין של ההבדל בין שבחינה ד' מתכללת מתכונות הבורא, לבין שזה באמת נכנס בה וזה חלק ממנה. יש במציאות דבר כזה?

לא. אנחנו נלמד, קצת סבלנות. זה ממש כאן. עוד מעט הוא יסביר את זה בהרחבה.

תלמיד: איך בחינה ד' פועלת בפועל, לא רק בכוח, כדי להרגיש או לגלות את האור?

זה מה שאנחנו לומדים עכשיו, שבחינה ד' זה הרצון לקבל שהתגלה בכלי, בדרך התפשטות שורש א' ב' ג' ד', ובבחינה ד' זה הרצון האמתי לאור שמופיע מבחינת השורש.

תלמיד: מהי פעולה שלמה בכלי קבלה?

תלוי באיזה כלי אנחנו מדברים, אבל בדרך כלל מדובר מכתר עד המלכות כשההתפתחות מגיעה לבחינת מלכות שבכלי, שם הרצון לקבל מרגיש שהוא רוצה לקבל וזה מה שהוא מצפה מבחינת השורש.

תלמיד: איך בפעולה הזו הכלי עובר להיות ראוי לפעולתו, מה זה אומר כלי שראוי לפעולתו?

כלי שלא מסכים להיות תחת התפתחות של ד' בחינות ורוצה להתעלות למעלה מהן, לשורש שלהן, יוצא שהוא עושה צמצום, אחר כך מסך, אור חוזר שאנחנו נלמד, וזה מה שמפריד אותו להיות לכלי קבלה אמתי לאור העליון.

תלמיד: זאת אומרת שהבורא נותן לכלי, לנברא להיות עצמאי יותר?

כן, זה כל הרצון שלו, כל המחשבה, הוא רוצה לראות את הנברא עצמאי ממנו ושיקבל את כל צורת ההתפתחות שנמצאת באור ובכלי על עצמו.

תלמיד: האם כאן אנחנו יכולים איכשהו להשפיע, לזרז את התפשטות האור הישר מלמעלה למטה?

האור מגיע אלינו מלמעלה, אין הגבלה עליו, ואנחנו לא מגבילים אותו. אלא רק הכלי שמחליט לקבל או לא, או כמה לקבל, באיזו צורה, יכול להפריע לאור להתפשט בו.

תלמידה: מתי או באילו מצבים האור משפיע על הרצון?

האור משפיע על הרצון כל הזמן. וביחס בין האור לרצון, אנחנו מדברים על השפעת האור על הרצון. את זה אתם תראו תוך כמה דפים.

תלמידה: בחינה ב' ובחינה ד' הן כשהאדם ביחס לקרוב כבר קיבל את הכוח, ולא משתמש בו למען קבלה עצמית, כלומר הוא כבר יכול להשתמש ביצר הרע. אני מבינה שזו בחינה ב', שהוא עוד לא יכול למלא את הזולת, אבל הוא כבר מתמלא מזה שהוא יותר קרוב לבורא. זה נכון?

אפשר לומר כך בערך.

תלמידה: בבחינה ד', נגיד שאני כבר יכולה כבר להשתמש ביצר הטוב כלפי הזולת, אבל בבחינה ג' נאמר שהאדם מקבל מהבורא דוגמה. מה זה לקבל דוגמה מהשפעה?

זה אומר ללמוד מבחינה א', איך היא הופכת לבחינה ב' ומבחינה ג' לבחינה ד', ובאיזה אופן אנחנו מבחינה ד' יכולים להתקשר עם בחינות א', ב', ג', ד', עם כל הבחינות האלה ולהימצא בהן.

תלמיד: הרצון לקבל זו הרגשת החוסר שבנו. אבל לבורא אין חוסר, יש לו רק רצון להשפיע, האם גם הרצון להשפיע זו הרגשה של חיסרון בתוכנו?

הרצון שלנו לקבל את אור הבורא בהיותנו קשורים אליו, זה בינתיים החיסרון שלנו. ההרגשה של זה, מביאה אותנו למצב שבו אנחנו מחפשים באיזו דרך אנחנו צריכים לפעול כדי להתחיל לקבל את אור הבורא.

תלמיד: אם אנחנו רוצים להגדיל את הרצון כדי שהאור ישפיע עלינו בצורה יותר איכותית, האם השתוקקות לפתוח את הקשר בין החברים, להיות כאיש אחד בלב אחד, כדי שהבורא יהיה איתנו ביחד, זו הדרך הנכונה?

זו הדרך הנכונה אבל שוב, אסור לנו לצפות שזה יקרה מרגע לרגע, כלומר שעכשיו אני מבקש ובפעולה הבאה מהבורא אני מקבל את מה שחסר לי.

תלמיד: אמרת בתוכנית "שיחות על הדרך" שאנחנו עדיין לא מוכנים להתעסק ברצון הכללי. אנחנו עומדים לקראת כנס וברצון הכללי יש כוח עצום. אולי בכל זאת נוכל להשתמש בכוח הזה?

לא. אני חושב שאתם עדיין לא יודעים איך לפרמט את הרצון הפנימי שלכם כך שהוא יתייחס לבורא, להשפעת הבורא כאור העליון. עוד לא, אנחנו עוד לא מוכנים לזה.

תלמידה: איך להבין בעבודה שלנו את העבודה עם האור לפני צמצום א'? מהו ההבדל באור בין האור לאחר צמצום א' ולפני צמצום ב'?

בהתפשטות האור, האור מתפשט מהמקור שלו, מהבורא לנברא דרך כל הבחינות ומגיע בפעם הראשונה לבחינה ד'.

תלמידה: איך התפילה כפעולה להשפעה מהנברא, עולה לבורא, דרך אילו בחינות, מלמטה למעלה או מלמעלה למטה?

דרך ארבע בחינות, בחינה ד', ג', ב', א'.

תלמיד: שמעתי שאמרת "כלי שלא מסכים להיות תחת התפתחות של ד' בחינות ורוצה להתעלות למעלה מהן עושה צמצום". מה זה אומר כלי שלא מסכים להיות תחת התפתחות של ד' בחינות?

כי יש כאן עניין של צמצום בדרך בין בורא לנברא. הנברא שרוצה להיות בקשר עם הבורא, צריך לעלות למעלה מצמצום א' ואז הוא יוכל במידה כזו להשפיע לבורא, והבורא ישנה את ההשפעה שלו בהתאם לזה וישפיע לנברא.

תלמיד: ברצון לא תמיד ברור איפה נמצאים. האם צריך להרגיש שהמציאות הזאת כבר מוכנה והרצון בבחינה ד' כבר מוכן ולהשתוקק לצמצום, או צריך לחפש התפתחות בתוך הבחינות האלה?

ההתפתחות היא הצמצום. לפתח את הצמצום זו ההתפתחות.

תלמידה: אמרת שהתפתחות ד' הבחינות היא התפתחות הרצונות. מה ההבדל בין בחינה ד' לג' הבחינות הראשונות, האם בזה שבחינה ד' יכולה רק לקבל ולא להשפיע?

בחינה ד' יכולה לקבל ולא להשפיע, אבל הקבלה שלה צריכה להיות כדי להשפיע בזה למקור של האור.

תלמידה: האם בעבודה שלנו אנחנו אמורים לזהות באיזו בחינה אנחנו נמצאים במודעות שלנו?

כן, זה יבוא, ודאי. אנחנו נבין איפה אנחנו נמצאים, באיזה תכונות אנחנו משתמשים, כול זה יבוא אלינו.

תלמידה: ארבע האותיות הן אותיות מאוד חזקות על הרצון לקבל שלנו. מה עלינו לעשות או לשמוע?

אנחנו צריכים להשתדל להתכלל עם האותיות האלו, כלומר עם אותן הפעולות שהאותיות האלו מסמנות לנו. כתוצאה מזה נשתנה ונתחיל להרגיש בתוכנו את פעולת האור שהוא עושה ברצון.

תלמיד: כתוב, "הרצון הוא המקום ומדה של האור". מה ברצון שלנו מעיד על האור או על הקשר עם הבורא?

מה ברצון שלנו מעיד על האור? רצון הוא מידת השפעת האור, הוא מזמין את הרצון להתעורר.

תלמיד: כתוב, "והאור מתלבש בכלי שלו, שהוא הרצון לקבל, הנגמר רק בהבחינה הרביעית הזו, ולא קודם הימנה. בזה תבין בפשטות, שאין לך אור בעולמות עליונים ותחתונים, שלא יהיה מסודר תחת סדר שם בן ארבע, שה"ס ד' בחי' הנ"ל, כי בלא זה לא נקבע הרצון לקבל, שצריך להיות בכל אור. כי הרצון הזה הוא המקום והמדה של האור ההוא כנ"ל." פה מתוארת ההולדה של זעיר אנפין. האם אנחנו מחוברים לבינה שמולידה אותנו, ועקב זה יש את כל ההבחנות והאורות?

נגיד שכן. מה הלאה?

תלמיד: בינה עובדת כלפינו בישסו"ת ובז"ת דבינה, והיא מעצבת אותנו, אבל אנחנו כאילו מעצבים את האור. אנחנו בוראים את הבורא ביחסים האלה של ארבע הבחינות. האם אנחנו דבוקים בבינה ולא מרגישים את זה? האם זו ההעלמה שלנו מהבנת העולם הזה, מהמציאות האמיתית?

כן, אנחנו דבוקים בבינה.

תלמיד: ואנחנו למעשה גורמים לאור שיהיו לו את התכונות שאינן בו?

כן.

תלמידה: מה ההבדל בין בחינה ב' לבחינה ג'?

בחינה ב' היא הרצון שמתעורר בנברא בהתאם לאור שמשפיע עליו. ובחינה ג' היא, שעל ידי התקשרות עם האור העליון יש בנברא התעוררות של הרצון לקבל.

תלמידה: בחינה ג' זה זעיר אנפין?

כן.

תלמידה: מה מאפיין את זעיר אנפין? למה הוא כלול מכמה ספירות?

כל ספירה כלולה מכמה ספירות, אחרת היא לא יכולה להביע את רצונה, את פעולתה.

תלמידה: איך האדם יכול לפתח רגישות לעבודת האור העליון?

בדיוק כמו שעכשיו אנחנו מדברים, על איך כל בחינה ובחינה מעלה את החיסרון שלה לבורא, מה היא מקבלת מהבורא, מתקשרת בחזרה לחברות שלה, וכך היא מתפתחת עד שמרגישה מה באמת הבורא דורש ממנה.

תלמיד: כאשר אנחנו נגיע לדבקות בבינה, אור חסדים, "כי לעולם חסדו", האם זה המצב שנזכה להיות עובר?

גם כן.

תלמיד: האם זה נקרא שאני מגלה שעולם הפוך ראיתי?

כן.

תלמידה: האם גם המאור המחזיר למוטב פועל עלינו באותה חוקיות של 4 בחינות דאור ישר?

כן. אנחנו לומדים איך שהוא עובר מבחינה לבחינה.

תלמידה: אמרת שעדיין לא יודעים איך לפרמט את הרצון הפנימי להשפעת הבורא כאור עליון. מה הכוונה לפרמט את הרצון הפנימי, ואיך משיגים את זה?

איך מגיעים לזה? אנחנו צריכים להיות יותר קרובים למקור של האור ולמקור של הכלי, ואז ביניהם אנחנו נדע איך לקבוע את עצמנו. זה עוד מעט, אנחנו עוד לא לומדים את זה בפועל.

תלמיד: כתוב הרבה פעמים שהאור מתלבש, מה זה אומר ומה הסיבות לזה? איזה אור יכול להתלבש עלי ומה אני צריך לעשות?

האור מתלבש בתוך הרצון כשהרצון נעשה מקום לגילוי האור.

תלמיד: אומרים שהתורה יכולה להיות סם המוות וסם החיים, השאלה מה אני מושך לעצמי, ואם אני לא עושה לעצמי נזק אם אני לא אדע למשוך את האור כמו שצריך?

יכול להיות שכן.

תלמיד: אז מה אני צריך לעשות שאמשוך את האור של סם החיים ולא את סם המוות, את הקליפות?

תחשוב איך להיות מקושר יחד עם האור, כי האור זה הרצון להשפיע של הבורא.

תלמיד: מה זה אומר מקושר?

שאתה כולך רוצה לחשוב, לדבר, לעשות פעולות שהן כולן כמו האור.

תלמיד: הווה אומר?

שאתה רוצה להשפיע.

תלמיד: אני לא יודע מה זה להשפיע, איך אני עושה שזה יהיה להשפיע?

תבקש.

תלמיד: לבקש מה?

תבקש ללמוד מה זה נקרא להיות המשפיע.

תלמיד: איך אני צריך להתייחס לחברים שלי בשביל להשפיע עליהם?

אני נותן לך התחלה ואתה תתחיל.

תלמיד: בינתיים מה אני צריך לעשות איתם? איך אני מושך דווקא את האור הטוב ולא את הקליפות לחיים שלי. תכל'ס, איך אני צריך לעשות את זה, מה אני צריך לעשות?

אתה צריך לדבר עם החברים שלך שאתם צריכים להיות יחד, כרוכים יחד, ובצורה כזאת אתם רוצים כולם להיות מקושרים, ביניכם ולמשוך את האור יחד.

תלמיד: את האור המחזיר למוטב?

כן.

תלמיד: האם לימוד הטקסטים המקוריים עוזר לנו להגביר את התשוקה, או הרצון לעולמות עליונים בבחינה ד'?

כן, ודאי, זה כל סגולת הלימוד. שכאשר אנחנו לומדים במקורות ידועים, בזה אנחנו מושכים את האור דרך המקורות האלה אלינו והוא משפיע על הרצון שלנו וככה אנחנו מתקדמים.

תלמיד: האם אי פעם נוכל לפתח את תכונת הכתר, לגלות את תכונת הכתר ולהרגיש מה שהבורא מרגיש?

זה מה שאנחנו צריכים לעשות כל הזמן. כל הזמן לרצות להיות בתכונת הכתר ושהבורא יסדר לנו את זה.

תלמיד: למה על ג' בחינות ראשונות הוא כותב בהקשר של כח ופועל ומחלק כל בחינה לכח ופועל, ובד' הוא לא כותב את זה, אלא מדבר על שלימות הפעולה. מה זה מלמד אותנו?

ג' הבחינות הקודמות לבחינה ד' הן צריכות לסדר את הרצון לקבל שבבחינה ד' שתרצה לבצע את מטרת החיים, מטרת הבריאה במלואה ממש ואת זה יכולים לדרוש רק מבחינה ד' של הכלי.

תלמיד: הוא כותב על כח ופועל בכל בחינה. בחינת כח בשורש, בחינת כח דחכמה, א', אבל מה זה הכח והפועל בכל בחינה?

זה אומר שיש כח בבחינה ברצון ויש בפועל בחינה שהיא כבר משפיעה על הבחינה שאחריה.

תלמיד: זה השפעה של הבחינה הקודמת על הבחינה הבאה.

כן.

תלמיד: פעם אחת בכח ופעם אחת בפועל. אפשר לדבר מה זה ההשפעה של כח ומה זה השפעה של פועל?

השפעה בכח זה מה שהנברא הרצון לקבל מקבל. והשפעה בפועל זה כשהוא כבר משתנה מתוך הרצון לקבל שזה ההקשר שלו עם הבריאה והוא משנה את עצמו מבחינה אחת לבחינה השנייה.

תלמיד: אפשר להתייחס לזה ככוונה להשפיע ויכולת להשפיע?

יכול להיות.

קריין: לפני סיום איך אתה מסכם את השיעור היום?

זה שיעור שאנחנו נכנסנו ישירות להיות בתוך בחינה ד' ולכן אני שמח. כי פעם כשהייתי לפעמים חוזר מאיזה מקומות לא הייתי מבין, מרגיש, משתתף כל כך עם התלמידים שלי. היום אני רואה שאנחנו הרבה יותר קרובים, גם זה לזה וגם לנושא של התע"ס. לכן פשוט להמשיך.

קריין: איך להמשיך במהלך היום את הקו הזה?

במהלך היום אני חושב שאפשר לעשות עוד שיעור בצהריים אם אתם מסוגלים. ותחשבו, תאספו שאלות ואני אשמח לענות עליהן. שיהיו שאלות לעניין, בדרך.

תודה לכולם מכל הלב, תהיו בריאים ברוח ובנפש. בהצלחה.

(סוף השיעור)