שיעור בוקר 16.09.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא – "ממשיכים את הכנס בעלייה"

קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטע מס' 13.

"האדם צריך לעסוק בתורה הן ביום והן בלילה, ולילה ויום צריכים להיות שוים אצלו, כמובא בזהר הקדוש. היינו שמצב השלימות שנקרא "יום", ומצב הבלתי שלימות הנקרא "לילה", צריכים להיות בשוה, היינו אם כוונתו לשם שמים, אז הוא מסכים שהוא רוצה לעשות נחת רוח ליוצרו. ואם הקדוש ברוך הוא רוצה שהוא ישאר במצב הבלתי שלימות, הוא גם כן מסכים. והסכמה מתבטאת בזה שהוא מקיים את עבודתו כאילו היה זוכה להשלימות, זה נקרא מסכים, היינו שהיום והלילה שוים אצלו. מה שאין כן אם יש הבדל, אז בשיעור ההבדל יש פירוד, ועל פירוד הזה כבר יש אחיזה להחיצונים. לכן אם האדם מרגיש שיש אצלו הבדל, אז הוא צריך לעשות תפילה שה' יעזור לו, שלא יהיה הבדל אצלו, ואז הוא יזכה לשלימות."

(הרב"ש'. 300. "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם")

שאלה: איך בן אדם יכול להתפלל עבור עצמו?

מה הבעיה?

תלמיד: אני שמעתי שבן אדם צריך להתפלל עבור החבר שלו ולא עבור עצמו, אבל כתוב פה שהוא צריך להתפלל עבור עצמו.

כאן הכוונה כנראה שאדם מתפלל עבור עצמו כשאין לו כוחות להתפלל עבור אחרים. עבור עצמו הוא יכול להתפלל כדי שבעבודה שלו על עצמו הוא יתקן את כולם.

קריין: קטע מס' 14.

"האדם צריך לומר, זה שהוא נמצא בשפל המצב, אין זה מטעם, שעתה הוא נעשה יותר גרוע. אלא עתה, היות שהוא רוצה לתקן עצמו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אז מלמעלה מגלים לו את מצבו האמיתי, מה שנמצא בתוך גופו. שעד עתה הם היו נעלמים, ולא היו נראין לחוץ. ועתה הבורא גילה אותם.

ועל זה האדם אומר, שזהו חסד, מה שהבורא גילה לו את הרע שבו, בכדי שידע את האמת, ויהיה בידו לבקש מה' תפלה אמיתית. נמצא, שמצד אחד האדם רואה עתה, שהוא מרוחק מה'. ומצד השני, האדם צריך לומר, שה' קרוב אצלו, וה' מטפל עמו, ומראה לו את החסרונות. לכן הוא צריך לומר, שהם חסדים".

(הרב"ש'. מאמר 1 "מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה" 1991)

שאלה: כתוב שהאדם רואה שהבורא עושה לו את זה ושזה לטובתו. אבל אני רואה שזה לא כל חבר מצליח לעשות את זה.

לקבל את זה.

תלמיד: כן, לראות שהבורא עושה את זה לטובתו. וזה מכניס את האדם למצב קשה, במיוחד אם זה מתמשך הרבה זמן. איך עשירייה מטפלת במצב הזה?

עשירייה עוזרת לאדם לקבל את כל המצבים שהבורא מייצב. האדם עובר אותם בתוך הקבוצה, וכך הוא רואה את ההתקדמות שלו.

תלמיד: אידיאלית זה מה שצריך לקרות.

כן.

תלמיד: אבל ברור שצריך פה את כוח החברה שיפעל עליו, ושהוא יהיה מחובר במידה כזאת שיוכל לקבל את ההשפעה הזאת.

כן.

תלמיד: כאן יש מחסום. אני רואה שאנחנו מתקדמים מאוד, משפיע אור, נותן לחברים הרבה עבודה, אבל אין להם עדיין כלי מוכן כדי שיוכלו להשתמש בעשירייה כמו שצריך, מבחינת הפנימיות שלהם, הם עוד לא יכולים לקבל את התמיכה הזאת. ואז רואים חברים שנמצאים במצב שבו הם הולכים עם העול הזה על הכתפיים, ואי אפשר לחלק את העול הזה בעשירייה, להשתמש בזה נכון. חלק מהעשירייה יכול להיות במצב מאוד גבוה, חלק אחר במצב נמוך, ולא מצליחים לאזן את זה בין כולם.

מה אתה ממליץ? מה אתה חושב שצריך להיות?

תלמיד: הרי הבורא לא אמור לשים מכשול בפני עיוור. למה הבורא נותן כל כך הרבה אור בלי שיש לאדם כלים? איך יתכן דבר כזה?

הבורא רוצה שהאדם יבין מה בדיוק ההבדל בינו לבורא, שירצה לתקן את זה, שיראה שהכול נמצא בשליטת הבורא, ויבקש ממנו תיקון.

תלמיד: אתה נותן עכשיו המון כוח, אבל אין עצה פרקטית מה אנחנו מסוגלים לעשות ללא הכוח הזה. כשאנחנו נמצאים בינינו אין לנו את מה שעשית עכשיו, אני מרגיש שנתת לנו כוח לעבוד איתו, נקודתית במקום הזה עזרת. איך אנחנו עוזרים לעצמנו?

איש את רעהו יעזורו. אתם ממש מחזיקים כול אחד ודוחפים כל אחד לקשר ביניכם.

תלמיד: הייתי מאוד רוצה שבזמן הקרוב, בכנס הקרוב, זה כמו סוג של כמיהה ותפילה, נצליח לחזק את הכוח הזה, את הקשר הזה, ונוכל באמת לעשות פעולה רוחנית כזאת, נוכל לתת כוח זה לזה, ונשתמש בכוח של האחר. יש חלק שרוצה לתת ויכול, ויש חלק שצריך לקבל ולא מסוגל. הפערים האלה הם מאוד כואבים.

מה היית ממליץ?

תלמיד: אני מרגיש שצריך נס, שהבורא צריך להתערב, ואני גם יודע שאת הנס הזה אנחנו צריכים להביא. נכון, אנחנו עדיין לא מחוברים, אבל איך לא להכשיל אותנו כדי שכל חבר יוכל להמשיך ולא ייפול, בצורה מוחלטת כמו שאמרת בתחילת השיעור, יוכל להתקדם איתנו בלי ליפול, העיקר לא ליפול. זה שאני חושב שכדאי להמליץ פה.

בסדר.

שאלה: כשמתגלה באדם יצר הרע והוא לא מרגיש רע בזה, לא מרגיש כאב, איך הוא יכול לפנות לבורא ולסדר את עצמו עם הרחמים והחסד שלו?

האדם יכול לפנות לבורא מכל מצב עבור כל מצב, והבורא תמיד ישמע ותמיד יעזור. יכול להיות שהאדם במצב הנוכחי לא מרגיש את זה, אבל הבורא כבר מקדים לאדם ומשנה לאדם תנאים, משנה את המקום, משנה את המזל. ככה זה קורה.

תלמידה: האם אפילו הגנב יכול לבנות קשר עם הבורא, לבקש ממנו, מישהו רע כזה?

כן.

תלמידה: אם אני רואה משהו רע בחברות שלי ואני שוקלת את זה בתוכי, איך אני צריכה לראות, לסדר ולשקול את המצב בפנים?

את זה נצטרך עוד ללמוד, זה לא מה שלמדנו עד כה. נצטרך עוד ללמוד איך להבין למה להתפלל בדיוק, מה לבקש, איך אנחנו צריכים להיות אם אנחנו עוברים תיקונים. אני חושב שדווקא בקבוצת טורקיה יש קשר גדול וחזק בין החברים, ובין החברות במיוחד, ואתם יכולים לממש את זה טוב.

שאלה: שמעתי שאמרת קודם לא להתפלל על הבריאות של הרב, על אריכות ימים של הרב, אלא על הקשר בינינו ועם הבורא.

כן.

תלמיד: איך אפשר שלא להתפלל על הרב?

כי זה לא חשוב, הרב יקבל את מה שמגיע לו. אם אתם תזכו, אז יהיה לי כוח ובריאות ואני אוכל לתת ולהמשיך. ואם לא, אז לא.

תלמיד: במה זה תלוי שנזכה בזה או לא נזכה בזה?

ברצון שלכם להגיע לדבקות בבורא.

תלמיד: החיבור של הכלי העולמי, האם הוא נותן כוחות, בריאות לרב?

כן, ודאי.

קריין: קטע מספר 14 כותב הרב"ש.

"האדם צריך לומר, זה שהוא נמצא בשפל המצב, אין זה מטעם, שעתה הוא נעשה יותר גרוע. אלא עתה, היות שהוא רוצה לתקן עצמו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אז מלמעלה מגלים לו את מצבו האמיתי, מה שנמצא בתוך גופו. שעד עתה הם היו נעלמים, ולא היו נראין לחוץ. ועתה הבורא גילה אותם.

ועל זה האדם אומר, שזהו חסד, מה שהבורא גילה לו את הרע שבו, בכדי שידע את האמת, ויהיה בידו לבקש מה' תפלה אמיתית. נמצא, שמצד אחד האדם רואה עתה, שהוא מרוחק מה'. ומצד השני, האדם צריך לומר, שה' קרוב אצלו, וה' מטפל עמו, ומראה לו את החסרונות. לכן הוא צריך לומר, שהם חסדים."

(הרב"ש'. מאמר 1 "מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה" 1991)

מהבורא תמיד מגיעים אלינו לפחות חסדים.

שאלה: בין הבורא לבין הנברא יש קשר אחר חוץ מתפילה?

מצד בן האדם?

תלמיד: כן.

אין קשר חוץ מתפילה.

תלמיד: כי בורא הוא הנותן ונברא הוא המקבל?

כן.

תלמיד: אז התפילה היא תהליך של הרגשה?

כן.

תלמיד: כשאני מרגיש תהליך של תפילה אני צריך להרגיש על זה גם התלבשות של מילים?

כן.

תלמיד: למה?

כי כך אתה יכול לבטא את עצמך, הבורא לא צריך את זה.

תלמיד: אז אי אפשר להרגיש תהליך של תפילה בלי מילים?

כן.

תלמיד: מה הקשר בין מילים לבין כלים?

מילים זה כלים.

שאלה: לגבי הקטע, כשהבורא מגלה לנו רשימו מסוים מעבר להודיה על כך שזה נגלה, אני מודה לו על הגילוי הזה, ומה צריך להיות הצעד הבא?

בצעדים הבאים, הוא מעמיס אותך בעוד משימה.

תלמידה: אם כן ההודיה והבקשה לתיקון מספיקות?

תלוי באיזה מקום.

שאלה: כשאנחנו מדברים על עשירייה יש לנו דוגמה מובהקת, וזו העשירייה של רבי שמעון. מה נחוץ, מה הסוד או הקריטריון לכך שהעשירייה בהתכללות שלה תצליח לעשות את אותה העבודה שהבורא מצפה ממנה? מה אותה התכונה שמאפשרת לראות ולשמוע בתוך העשירייה את הבורא?

עשירייה מתוקנת היא עשירייה שעובדת כאיש אחד. כלומר שבה כל אחד ממלא את התפקיד שלו, ובנוסף כולם תומכים בכולם ומפתחים את כולם עד ליכולת המקסימאלית להתכלל, זאת עשירייה. עשירייה כזאת נמצאת כל הזמן בדרישה לבורא שייתן לה יותר אור לגדילה שלה, היא סופגת את האור הזה, גדלה בעזרתו ומתקרבת לבורא.

שאלה: איך אפשר לכוון את עצמי למקור ויחד עם זאת להסיר את האגו כדי שהמגע יהיה מקסימאלי?

בזה שאנחנו פונים לבורא שייתן לנו את כוח ההשפעה ולא את כוח הקבלה.

תלמיד: האם תפילה פנימית באה מתוכי וצריכה להיות מכוונת החוצה ממני, ולמה צריכה להיות התפילה בתוכי מכוונת?

בתוכי זאת תפילה אגואיסטית, מחוצה לי זאת תפילה אלטרואיסטית, עבור הזולת.

תלמיד: אבל אם אני קורא למשהו מחוצה לי בשמו, אני נותן לזה שמות ואני מתאכזב.

זה לא נכון.

שאלה: בתשובה לשאלה, מה אתה משאיר אחריך אמרת, בניין. מה אתה מעריך בבניין הזה?

שיש בו את כל מה שצריך כדי להעביר את הפגישות הנכונות.

תלמיד: בעבר היו לנו בכלי העולמי מרכזים שנסגרו לאר התפרצות הקורונה. אני מבין שאתה לא יכול לתת לנועצות קונקרטיות לקבוצה כזו או אחרת, אבל יחד עם זאת יש חוסר הבנה לגבי המסגרת הלימודית הנוכחית שלנו. כולם לומדים ממרחקים, המרכזים נסגרו, האם זאת צורת מסגרת לימודית אופטימאלית או שעלינו להקים מרכזים חדשים? איפה נמצאת העבודה שלנו במציאות החדשה הזאת?

אנחנו עוד לא מכירים את המציאות החדשה, היא כל הזמן משתנה, ככה שאני לא יכול לייעץ לכם. אני רק יודע שארגון בני ברוך ישראל הוא ארגון גדול, והוא חייב שיהיה לו מקום משלו. לכן בראש ובראשונה חשבתי איך לרכוש מקום, וכך יצא שהמקום הזה מיועד עבורנו. אני לא יודע מה עוד יש להוסיף. העניין הוא, שאצלכם בקבוצות אין מנהל שעוסק במטרה הזו, שלוקח על עצמו לטפל בעניין הזה. כשאני הבנתי שבלי מקום קבוע אנחנו לא נוכל לפתור את הבעיה הזו, אז נמצא הבניין הזה, ויכולנו לקנות אותו. אני חושב שגם אתם צריכים לחשוב על זה.

תלמיד: דיברת על מנהל, אבל אין לנו מנהל, יש לנו עשיריות.

נכון, עשיריות.

תלמיד: זה מאד מורכב. לדוגמה, העשירייה שלי, אני נמצא עכשיו במדינה אחרת, העשירייה שלי גם היא מפוזרת, יש חברים בארצות הברית, וחברים אחרים מפוזרים במקומות אחרים, הפגישות הפיזיות הם לא דבר פשוט בכלל שיש לנו מקום להיפגש בו, וזה שייך להרבה חברים, בכנס הזה התאספנו לראשונה אחרי 4 שנים עשיריות מסוימות. אבל אתה סובר שבכל זאת מרכזים פיזיים הם מאוד חשובים ועלינו לעשות פעולות מקסימאליות כדי שיהיה לנו כאלה מרכזים כדי להיפגש באופן יומיומי בכל שיעור?

ישראל זה מקום לגמרי אחר, כאן זה יכול להצליח, במקומות אחרים, ככל שאני הייתי בהם, אני לא חושב שכל כך מהר זה יכול לקרות. אני לא יודע, אבל כל עוד אנחנו לא נהיה יחד במקום אחד, לפחות פעם או פעמיים בשבוע ונצליח להתאסף בצורה שיטתית, אז לא נוכל להרגיש מהי העשירייה ושיש לנו קבוצה וכן הלאה, זה פשוט בלתי אפשרי.

שאלה: אמרת, שכל עוד לא נהיה במקום אחד, לא נוכל להרגיש עשירייה, אתה מתכוון למקום פיזי?

מיקום.

שאלה: יש מספר חברים שנמצאים קרובים אחד לשני ויש להם תנאים נוחים ומקום להיפגש. ויש כאלה, בגלל המציאות, שאין להם את התנאים האלה והעשיריות מפוזרות. האם אנשים שנמצאים קרובים אחד לשני אבל הם בעשיריות שונות יכולים להיפגש ולראות יחד שיעור? בגלל שהם בעשיריות שונות הם כאילו נזהרים מלהיפגש, יש חשש, אולי אני בוגד בעשירייה שלי או כל מיני כאלה שאלות. האם יש בכל זאת יש אפשרות שחברים שנמצאים אומנם בעשיריות שונות ייפגשו במרכז זה יתרום להם?

כן.

שאלה: אני מאפריקה. כשהגעתי לכאן הרגשתי צורך שיהיה לי מקום, מרכז באפריקה כדי לאסוף את החברים בחוף השנהב, בנין, טוגו ועוד מדינות. ניסיתי לברר בתוכי האם זה רצון אגואיסטי לנסות לקדם את זה או זה יכול להיות דבר שיש בו באמת צורך, כי ישראל זה דבר רחוק, הגעתי בטיסה ב 2 מטוסים לפה ואני בטוחה שהרבה חברים אין להם את המזל להגיע לפה בצורה קבועה. האם אתה חושב שאתה יכול לעזור לנו לעשות משהו? אולי פעם יהיה מקום או שכל החברים מישראל יכולים לבוא לפגוש ולחזק אותנו?

אני לא רואה שיש לי במה לעזור לכם. אתם תמצאו את זה לבד במקורות שלנו.

שאלה: הכנס פתח בפניי עוד יותר את החשיבות של התלמידים החזקים, והדבר החשוב ביותר שאני אקח איתי מהכנס זה הדמעות של החברים כסמל לדרך, הודיה לצעקה ולתפילה, הכול במצב אחד. עד כמה כאן זה מורגש כדבר גדול רב יקר, בתוך הלבוש הצנוע הזה של החברים שלנו, זה גובה על אנושי. ועל רקע הכוח הזה שהורגש בכנס לא הרגשתי את עצמי כאפס, אלא להיפך, הרגשתי גדולה כגודל החברים שלי. האם טוב להישאר במצב הזה או עדיף קצת להנמיך את עצמי?

לא, זה טוב להישאר בכזה מצב, אל תפחדי להיות גדולה, כמו תרנגולת שמכסה על הביצים שלה כדי לשאת אותם, כך גם את יכולה לעשות.

שאלה: הייתי רוצה להמשיך את הבירור לגבי מרכז פיזי כי גם יש בגרמניה את הרצון והשתוקקות להקים שוב מרכז פיזי. אני הבנתי ממך שכדאי לחשוב על זה, שיהיה מרכז לא רק לעשירייה אחת אלא להרבה יותר.

כן.

תלמיד: זאת אומרת, שאנחנו נחשוב על להשכיר במרכז גרמניה מרכז פיזי.

אני לא אומר שכך צריך לעשות. אני רק אומר שצריך להיות איזה מקום משותף ששם אתם תוכלו להיכנס לפחות פעם בשבוע ותוכלו להחזיק אותו. הוא לא צריך להיות משהו מפואר, הוא יכול להיות אפילו באיזה כפר, אבל זה יהיה המקום שאתם תוכלו שם להתאסף ולעשות את הפעילות שלכם.

תלמיד: יש את הרצון הזה בכלי הגרמני, איזה כוחות זה ייתן לנו אם היה לנו מרכז פיזי?

אתם תוכלו להיפגש שם כל מיני קבוצות וכך להמשיך. אני לא יודע, אם אתם מרגישים שזה נחוץ, כן, אם עוד לא נחוץ, אז עוד לא.

תלמיד: יש לנו את הרצון הזה, ותודה רבה על הבירור.

טוב.

שאלה: כל כמה שנים אתה נותן לנו חידוש, התחלת בכך שקיבלנו בניין, היה לנו עשיריות, השכלה אינטגרלית, אתה מרגיש שיש עוד חידושים שיבואו בהפצה או שאנחנו פשוט נתעמק פנימה יותר ויותר בתוך העשיריות, המבנה ישתנה?

לא, אני לא רואה שינויים משמעותיים במבנה שלנו, בעבודה שלנו, בהתקדמות שלנו. אין שום חדשות מיוחדות.

סדנה

נסכם את עיקרי הדברים ששמענו מרב ומה אנחנו לוקחים להמשך היום.

*

רב פתח את השיעור ואמר, שבחברה יש כבר כוח גדול, עכשיו עלינו להשתתף עם הכוח הזה ולהוציא אותו לפועל, וזה תלוי בנו. איך אנחנו יכולים לממש יחד את הכוח הטמון בנו ולהוציא אותו לפועל.

*

(סוף השיעור)