008_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/D726oGa9?mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. פרק ד'. אות ה'

 

... הסיבה, חברים. 

ה) וכן עשו כל הספירות, ח חוץ מכתר.

אות ח) פירוש, שאותה הרשימה נעשתה לבחינת כלי. 

מה כתוב חוץ מכתר? עוד מילה. חוץ מכתר, שהניח הרשימו לצורך החכמה ט אבל לא עשה בחינת כלי. 

ח) פירוש, שאותה הרשימה נעשתה לבחינת כלי של הזכר דאור החכמה, אז מה הוא אומר?

הוא שואל כאן, מה הפירוש, חוץ מכתר, שהניח הרשימו לצורך החכמה אבל לא עשה בחינת כלי. 

מה ההבדל בין הרשימות להניצוצין, שבאים על ידי הכאה? למדנו, הרשימות הוא מה שנשארו מהתפשטות הראשונה. היה אור הכתר בכלי דכתר, אור החכמה בכלי דחכמה, אור הבינה, כמו כן הלאה. 

מהו הניצוצין למדנו? בזמן שבא אור דבחינה ג', שהוא קומת חכמה, ורצתה להאיר בכלי מלכות שהייתה רשימו דבחינת כתר, אז נפלו ניצוצין, איזה ניצוצין? חכמה בכלי דכתר, זה כלי להנקבות של פרצוף ע"ב.

מה זה זכרים, מה זה נקבות? צריכים לדעת. אנחנו למדנו, שפרצוף ע"ב יצא על רשימו דהתלבשות, שהוא קומת כתר, בחינה ד', ועל רשימו דעביות. התלבשות נקרא זכר, אין שם מסך ועביות. נקבות נקרא יש מסך ועביות, אבל מה, בחינה אחרונה נאבדת. 

נמצא, כשאני מדבר מבחינת עביות, מבחינת הכלים, אני צריך שיאיר אור החכמה בכלי דכתר, אור הבינה בכלי דחכמה. היינו, מדרגה עליונה, שייכנסו מדרגה תחתונה בבחינת העביות. אבל כשאני מדבר מהרשימות, הן באור הכתר. זה יכול להיות רק התלבשות, זה נעשה הכנה רק לזכרים של פרצוף ע"ב. 

זה שאומר כאן. 

ח) פירוש, שאותה הרשימה נעשתה לבחינת כלי של הזכר דאור החכמה, בכתר דהתפ"ב. והייתי מפרש, מה זה אור החכמה, כוונתו לא בשביל אור החכמה, בשביל פרצוף ע"ב, שנקרא חכמה. 

וז"ש הרב, "מכתר שהניח הרשימו לצורך החכמה, היינו בפרצוף ע"ב. אבל לא עשה בחינת כלי". כלומר, שלא עשה בחינת כלי לצורך הנקבה, שהיא מדרגה יותר קטנה. הרשימו זה אותו דבר, רק מה, הכלי זה לא היה בבחינה יותר גבוהה ממנו, שימעט אותו. 

או. ט אבל לא עשה בחינת כלי, 

ט) כבר כתב הרב לעיל, שעצם בחינת הכלים דעקודים נעשו מאור העב הנשאר מאור הסתלקות גופו. 

תלמיד: מאור מסתלק.

רב"ש: לאט לאט. הוא שואל כאן, אבל לא עשה בחינת כלי. נשאלת השאלה, אם הכתר לא היה כלי, איפה היה כתר היה מאיר? אז לכן הוא רוצה לפרש, אין הכוונה כלים של פרצוף גלגלתא, הכוונה חלה על כלים שניים. 

זה שאומר כאן.

ט) כבר כתב הרב לעיל שעצם בחינת הכלים דעקודים, היינו דפרצוף גלגלתא, נעשו מאור העב הנשאר מאור הסתלקות גופו. לאחר שהסתלק האור כבר יש היכר כלי של פרצוף גלגלתא.

ומזה תבין שאין כאן המדובר מכלי דכתר גופו של פרצוף גלגלתא, אלא הכוונה היא איזה כלים אנו מדברים? על הכלים דהתפ"ב, של פרצוף ע"ב הבאה לאחר הסתלקות של עתה, אשר יש שם בכלי דכתר בחינת זכר, ד' דהתלבשות ובחינת נקבה, ג' דעביות. וכן בכלי דחכמה ובינה ויסוד ומלכות, יש הזדמנות להבחין התלבשות ועביות מזה מדבר כאן הרב. 

והנה הכלים של הזכרים משם, דהיינו ד' דהתלבשות נעשו מן הרשימות הנשארות בכלים דעקודים. היינו מבחינת הטעמים. והכלים של הנקבות, היינו מעביות, נעשו מהניצוצין הנופלים מאו"ח היורד לתוך הכלים דעקודים שבכאן, היינו אור החכמה בכלי דכתר, אור הבינה בכלי דחכמה. 

וזה אמרו, "אשר הכתר הניח רשימו לצורך החכמה" דהיינו הכתר של הזכר דאור החכמה שבכלי דכתר דהתפ"ב. צריכים גם כן לפרש כוונתה על אור העב, אחרת אין פירוש. "אבל לא עשה בחינת כלי" פי' לצורך הנקבה אשר שם.

אז צריכים להתחיל באור פנימי אות י'.

כאן כל המדובר, כשאור מסתלק, יש כלל, האור מניח רשימו בכלי שלו. וכאן הוא אומר, יש מי שיש לו רשימו ואין לו כלי, כלי ואין לו רשימו. מה זה כלי, מה זה רשימו, ומה זה אין לו רשימו? קודם כל, אור המלכות, אין לו רשימו. מטעם שמלכות לית לה מגרמי ולא מידי, אז אין לו אור ישר, לכן לא הניח רשימו מלכות. מה שאנחנו אומרים שצריכים להחיות הכלי, אז אומר הרב, הרשימו שנשאר מאור היסוד מאיר לתוך כלי המלכות. אחד.

אבל מלכות כלי כן הניחה. מה זה כלי? בא ואומר לנו, כאן מדברים כלים, עבור הפרצוף השני, המכונה פרצוף ע"ב. בשביל מה צריכים כאן כלי? אז הוא אומר כך, יש כלל, שמדרגה חדשה שמאירה, לוקחת את הכלים הריקניים, שנשארה מהמדרגה עליונה, שנסתלקו משם האורות, והיא ממלאה אותם עם אורות שלו. נמצא פרצוף ע"ב, שלוקח כלי דכתר נגיד, עולה לשם רק אור החכמה. איך יכול להגיע אור החכמה בכלי דכתר? אין שום השתוות.

לכן אנו לומדים ככה, על דרך דוגמה. נגיד בצורה שכזו, מקודם היה זיווג על כלי מלכות, המכונה ד' דעביות, פרצוף הטעמים, קומת כתר. אור נסתלק, נשאר רשימו בבחינה ד', בכל הקומה. אחר כך שנעשה זיווג על בחינה ג', היה מאיר אור. והאור הזה, שהוא מאיר אחר הטעמים, הוא מכנה אותו אור חוזר היורד. מדוע? נראה אחר כך.

האור הזה, הוא רוצה להיכנס למקום הזיווג שהיה כלי מלכות, שהיה שם קומת כתר. הוא לא רוצה לקבל אותו ... המדרגה יותר חשובה. מול מדרגת כתר יש לו רשימה והוא רק מדרגת חכמה. לא לקבל אותו. לו יש מלא באור שבא עכשיו. צריך ד' אבל רק רשימו. אור הבא עכשיו, זה אור ממש. 

לכן על ידי הכאה הזו, אומר, נפלו ניצוצין לכלי המלכות, שנקרא כלים שהיה להם קומת כתר. נמצא, שיש עכשיו אור החכמה בכלי דכתר. שזה הכנה, אחר כך שתבוא בפרצוף ע"ב אור החכמה בכלי דכתר, כבר יש לכלים הכנה של חכמה בכלי דכתר. 

ומדוע מכנה זה ניצוצים? אז הוא אמר, מה זה ניצוצים בגשמיות? אומר הזוהר הקדוש, כמו שמכים בפטיש על הקורנס, נופלים ניצוצים ומתכבים לאלתר, אם זה מאיר לפי שעה, נקרא ניצוץ ואחר כך מסתלק.

היות שהאור חוזר הזה, שמאיר בכלי דמלכות, שהיה לו רשימו מבחינה ד', מקומת כתר, וקיבל עכשיו האור הזה, שבא מחדש, שזה אור ממש. אבל אחר כך אנו לומדים, שגם בחינה ג' הזאת, אור החכמה מסתלק, שעכשיו הוא בזמן הזדככות, ואחר כך מאיר רק אור הבינה. 

נמצא, אור הג', שהיה חכמה, אין עכשיו אור. רק הוא רק רשימו, כמו שהיה רשימו מבחינת כתר. אז, היא כבר לא מקבלת את האור הזה. מדוע? כי חוזרת רשימו שלה, של בחינה ד'. נמצא, שהאור הזה כבר נתכבה, אין כבר אור הזה. לכן מכנה זה בשם ניצוצין. 

ובעיקר זה לא הנקודה, זה רק פירוש המילות, מה נקרא זה ניצוצין. אבל עיקר נקודה, איך נעשה כלי? המדרגה העליונה, שהוא חכמה, מאיר בכלי דמלכות, בכלי דכתר, ואחר כך מאיר אור הבינה בכלי דחכמה, זה הכנה לכלי בשביל מדרגה שנייה.

בא ואומר לנו, מלכות נקראת ד'. אז יש הכאה מג' לד', שד' יותר חשובה. אחר כך שנזדכך הג', ומאיר ב', אז ב' מכה בג' כי ג' יותר חשובה, לא רוצה לקבל אותו, יש עוד הפעם אור הבינה בכלי דחכמה. 

ואחר כך כשנסתלק גם כן ב', יש א', וא' גם כן נסתלקה מעביות דשורש כתר, זה מדרגה יותר קטנה. א' לא רוצה לקבל אותו, מכה בו, נמצא שאור המלכות נקרא כלי דזעיר אנפין. אבל אחר כך שגם כתר נזדכך, מי מכה בו? לכן הוא אומר, שלכתר אין מי שיכה עליו, שאין מדרגה יותר גבוהה ממנו שימעט אותו.

ברור? או. עכשיו נלמד למטה אות י'. מה כותב באות י'? מה כתוב? כך, לפי ש... תסתכלו למעלה.

לפי שבשלמה שאר הספירות, בעלותם למעלה על ידי י הכאה במה שלמעלה מהם, אז יש הכאה. זאת אומרת, אור עולה למעלה רשימו, והכאה שהרשימו, והכאה של… עוד הפעם. לפי שבשלמה שאר הספירות, בעלותם למעלה על ידי י הכאה במה שלמעלה מהם שאר הספירות, בעלותם למעלה על ידי י הכאה במה שלמעלה מהם כ והכאה של הרשימו, הרשימו לא רוצה לקבל, נעשה הכאה, לכן נעשה בחינת הכלים.

י' למטה.

י) כלומר על ידי זווג דהכאה, מה קשה לו כאן? בדברי, בלשון כתוב כך, תסתכלו.

לפי שבשלמה שאר הספירות, בעלותם למעלה על ידי י הכאה במה שלמעלה מהם כ והכאה של הרשימו, יש כאן שתי הכאות? מה הפירוש אלו שתי הכאות? 

לכן הוא מפרש כך למטה.

כלומר, איזה הכאה ומה שלמעלה מהם, על ידי זווג דהכאה, של אור על המסך, האור ישר על המסך, בבחינה אשר למעלה מהכלי שנתרוקן מהאור, אתה רואה מה שהוא מפרש כאן, משה? 

הוא אומר, הזיווג דהכאה שנעשה עכשיו, אשר במדרגה שלמעלה מהם, למי? למעלה מבחינה ד', שנעשה זיווג על בחינה ג', נמשך ויורד או"ח לכלי שנתרוקן, דהיינו אחר שנסתלק האור מכלי המלכות, מדוע נסתלק אור מכלי המלכות? שהוא משום שנזדכך המסך דבחינה ד' לבחי"ג שהיא יסוד, ונעשה הזווג בכלי של היסוד. זה הכאה אחת. 

עכשיו, הנה אז יורד או"ח מהארת הזווג הזו, אל המלכות שנתרוקנה מהאור. וזה אמרו "על ידי הכאה במה שלמעלה מהם", היינו כאן הכוונה, לא הכאה, בטישה בין אור חוזר מהרשימו. רק מה כאן הכוונה? אור ישר מהמסך.

 זה שאומר, "על ידי הכאה במה שלמעלה מהם" נמשך האו"ח לכלי, למטה, שיש שם רשימו, שלא רוצה לקבל אותו ואחר כך יהיה עוד הפעם בטישה בין אור חוזר היורד לרשימו של הכלי.

כ והכאה של הרשימו, עכשיו הכוונה, הכאה שנייה.

כ) הרשימה שנשארה בכלי שנתרוקן, שהוא בחינה ד' נגיד, מכה באור חוזר היורד לכלי שלו, מדוע? משום שהוא, מי? הבחינה ד' הזאת, הופכי לאור חוזר היורד כנאמר לעיל, וע"י הכאה הזו נולדו ונפרשו ניצוצין מאו"ח היורד ונופלים לתוך הכלי שנתרוקן, ומניצוצין הללו, שנפלו לתוך הכלי השנייה נעשו הכלים, מוכנים לפרצוף שני, שנקרא ע"ב.

מה כתוב בל' למעלה? ל היה נעשית בחינת הכלים. 

ל) איזה כלים? היינו הכלים, לצורך הכלים של התפ"ב, הנקרא פרצוף שני, פרצוף ע"ב. אבל הכלים דעקודים, מהכלים של פרצוף גלגלתא, הנקרא דהתפ"א נעשו מאור העב, כנ"ל בדברי הרב.

הוא אומר לנו כך, בזמן התפשטות א', שנקרא פרצוף הראשון לאחר הצמצום, שהוא מכונה פרצוף גלגלתא דא"ק. בזמן שהאור ישר היה מאיר באור חוזר, אז אין היכר כלי שם. היות ששניהם שרויים בפעולה הזאת, בלי אור חוזר, אין אור ישר, בלי אור ישר, אין אור חוזר. לכן שניהם חשובים, אין שם היכר כלי. 

אחר כך, שהיה ביטוש פנים ומקיף, האור נסתלק, אור ישר, ונשאר אור חוזר. אור העב הזה שנשאר, ניכר עכשיו לתור כלי. נמצא שהכלים למעלה הסתלקות האורות כבר נעשה כלים. כבר נעשה היכר כלים.

זה שאומר, הנק... אבל הכלים דעקודים נעשו מאור העב, ועב הזה, יש לפרש שני פירושים. אור העב, בזמן שהוא מאיר ונקרא הכלי, אור העב עדיין אין לו שום כלי, ולאחר הסתלקות, נעשה שם היכר כלי. ועכשיו יש בחינה ג', כלים מוכנים לפרצוף ע"ב. 

מה ההבדל בין זה לזה? מקודם אנו אומרים שאור ישר, שנקרא אור הזך, מאיר באור העב, הלא כבר מאיר, כבר אור העב מקבל אותו. לכן, מה זה גוף? התפשטות האור מפה למטה, שנקרא תוך. האורות באים בתוך הכלים, זה נקרא שאור ישר מאיר, אור הזך באור העב, זה בחינה אחת ב… שיש להבחין בהכלים. 

ועוד יש להבחין שאחר הזדככות המסך, האור נסתלק, אור ישר, נשאר אור עב למטה. אז אור העב מכונה כלי. לגבי מי? לגבי פרצוף גלגלתא, שאור נסתלק ממנו ונשאר כלי ריקני, נקרא זה כלי.

עכשיו הוא מדבר שלב ג' בכלי. היינו, שעל ידי הכאה מאור חוזר היורד עם הרשימה, שנשאר במדרגה התחתונה, שהיא יותר גבוהה מהאור חוזר היורד, שעל ידי הבטישה הזאת נופלים אור החכמה נגיד רשימות, אור חוזר דחכמה בתוך כלי שהיה בהם אור הכתר. או אור הבינה בכלי שהיה בהם מקודם חכמה, נעשה כלים, בשביל מי? בשביל פרצוף ע"ב. לכן יש כאן להבחין בכלים האלו מטרם שיצא פרצוף ע"ב, כבר שלוש הבחנות.

מה כתוב למעלה, מ'? 

אך מ הכתר לא יש מי שיכה ברשימו שלו בעליתו, לכן לא נגמר עדיין הכלי שלו.

מ) כי בהגיע המסך להזדככות הגמורה, שכבר נזדכך מבחינת השורש גם כן, ועכשיו דומה כבחינת המאציל, הנה אז כבר פסק כחו, ואין בו עוד שום זווג דהכאה, שיוריד או"ח בכלי דכתר אחר שנתרוקן מהאור, "לכן לא נגמר עדיין בחינת הכלי שלו" כי אין שם ניצוצין מאו"ח היורד, שימעט אותו.

שכאן נעשה הכנה לכלים דפרצוף ע"ב, שאני צריך, שבא פרצוף ע"ב אור החכמה בכלי דכתר, אז אני צריך שיהיה שם כלי דחכמה. שבא אור הבינה בכלי דחכמה, אני צריך שם כלי דבינה. אז הוא אומר, מהזיווגים שנעשו באור חוזר היורד, נפלו ניצוצים, נפלו כלים עם אורות, של מדרגה קטנה ומדרגה גדולה. אור המלכות בכלי דזעיר אנפין. אז הוא שואל, באור המלכות, מה בא, איזה אור בא באור המלכות, שימעט אותו? אז אין מה שימעט אותו.

ובאמת, אנו צריכים לדעת, סוף כל סוף, יש הבדל עצום בין גלגלתא שהוא בחינה ד', ובין ע"ב שהוא בחינה ג'. מה שאנו אומרים כאן, אור החכמה בכלי דכתר. זה חכמה דקומת כתר. אם כן, היה צריך להיות אפילו במלכות איזה מדרגה יותר קטנה. היינו, חכמה. אפילו כתר דחכמה, אני צריך לומר שיותר קל ממלכות דכתר. אם כן, היה צריך במלכות דכתר גם כן איזה מיעוט ממשהו. וזה אין, מטעם הסתלקות האור.

אבל לפי, ההיגיון מחייב לנו, שצריך להיות בחינה ג' ממש. זאת אומרת, כתר דחכמה צריך להיות יותר קטן מנפש דכתר. וזה אין. ומה שהוא אומר, הכנה, הכנה כמה שאפשר. לא אפשר, לא אפשר, אבל לא זה השוואה אמיתית. אבל נגיד יותר מזה אי אפשר להיות.

הרב לייטמן: צריך יחס, כן?

רב"ש: קודם מה היה מאיר בפרצוף גלגלתא? חמש קומות. טעמים נקרא כתר, ונקודות נקרא מחכמה למטה, עד שנזדכך לגמרי. שנזדכך לגמרי, נשאר לנו חמש קומות, טעמים נקודות. וכל הכלים האלו עוברים לפרצוף ע"ב. 

כשאני אומר, אור החכמה בכלי דכתר, אז אני צריך לומר, אור החכמה בכלי דכתר, זה באמת בכלים של גלגלתא. שהיינו, פעם כתר, ועכשיו יש להם רק חכמה. אבל בכדי שלא נתבלבל, אז אני אגיד לך, בכלי דכתר דע"ב מאיר אור הכתר. איזה כתר? כתר דכחמה. לא חכמה דחכמה. לא תתבלבל. רק מתבלבלים. 

אז אני מוכרח לומר, איפה מאיר כתר דאור הכתר של ע"ב? בכלי דכתר שלו. איפה מאיר אור החכמה בכלי דכתר? הכתר הזה, שנקרא כתר לבחינת חכמה, שהוא מאיר בכלי דכתר שהיה לו פעם אור הכתר, זה נקרא אור החכמה בכלי דכתר. במי? בפרצוף גלגלתא.

אבל בע"ב זה נקרא אור הכתר בכלי דכתר. זה הכתר שלו, הוא לא צריך יותר. לא היה לו אף פעם יותר. רק למי נקרא אור החכמה בכלי דכתר? כלי דכתר של פרצוף גלגלתא, שהיה לו מקודם קומת כתר, מה יש לו עכשיו? רק כתר דחכמה. 

אז אני בא ואני אומר, חכמה בכלי דכתר. זה דווקא בכלים ישנים, אני צריך לומר. בכלים חדשים זה אור הכתר בכלי דכתר. 

תלמיד: זאת אומרת, ... 

רב"ש: לא כך תגיד. שהתחלפות האור שאנו אומרים הוא בערך פרצוף גלגלתא, כך תגיד. לפי מה בפרצוף גלגלתא יש כאן הסתלקות, לא בערך עצמו.

אמרנו מקודם שלא להתבלבל. הוא מדבר, מה שהוא רוצה לרמז לנו, לא סתם לדבר. אתה צריך לדעת, כל פרצוף גלגלתא זה אור הכתר. אין כאן התחלקות. רק מה, תקבל בחשבון, אנו אומרים שכל פעם האור מסתלק, אור מזדכך. אם כן, כשאני אומר, פרצוף, אור הבחינה ג' שנפל לבחינה ד', אז אני אומר, אור החכמה בכלי דכתר. לא לשכוח. אבל זה הכול… 

תלמיד: כתר.

רב"ש: כתר. מה שאין כן, כשאתה אומר, שבא פרצוף ע"ב בכלי דכתר, שהיה לו בפרצוף כתר…

תלמיד: שהיה בפרצוף.

רב"ש: שאור החכמה, שבא לכלי דגלגלתא, שהיה לו פעם, אור הכתר, זה נקרא אור החכמה בכלי דכתר. מה עוד לא שמעת? אני אומר עוד הפעם, תשמע. יש הבדל, בין שאני אומר הכול קומת כתר או הכול קומת חכמה. אני לא אומר לך שאין מיעוט בפרצוף גלגלתא, אבל זה לא נקרא מיעוט היות שהכול… 

תלמיד: כתר.

רב"ש: כתר. 

דוגמה, למדתי איתכם בחלק ה', אם אתם זוכרים, שהוא אומר מדוע ה-ו-י-ה מתחיל מי' חכמה ולמטה? קוצו של י', כתר, אין עוד. מדוע? רק איפה מתחילים ה-ו-י-ה, שלמה? מי' ולמטה. בא והוא אומר, כלי נקרא חיסרון. אז הוא אומר, שמאיר טעמים, קוצו של י', טעמים דגלגלתא, היה חיסרון? לא. המדרגה הזאת, אף פעם לא היה לה מדרגה יותר גדולה. שנזדככו הטעמים, מה היה מאיר? נקודות.

בא הוא ואומר לנו מה ההבדל בין י' ה' לו' ה'? י' נקרא זכר, ה' נקרא נקבה, ו' נקרא זכר, ה' נקרא נקבה. מה כאן ההבדל בין זכר לנקבה? זכר נקרא, אור המאיר, נקרא זכר, שפע. מה זה נקבה? חיסרון, אין שם אור. 

עכשיו, אם אתה אומר שאותיות נקרא כלי, נקרא חסרונות, נקרא נקבות, איך אתה אומר י' נקרא נקבה בו בזמן שאתה אומר י' נקרא זכר? אז הוא אומר כך, בזמן שמאיר הטעמים, יש איזה חיסרון? לא. נמצא, בכתר אין שם, אז אין חיסרון, אין כלי. 

אחר כך כשנזדכך הבחינת הטעמים מאיר נקודות, הנקודות שמאיר נקרא י', אור ממש, זכר. אבל יש שם כבר חיסרון, בחינת הטעמים חסר בהם. לאחר שנסתלקו כל הפרצוף גלגלתא, זה נקרא ה'. 

ואחר כך הוא אומר, היה מאיר פרצוף ע"ב. שהיה מאיר הטעמים, גם כן אין חיסרון. שנזדכך הטעמים לדעת מה היה מאיר, חכמה דע"ב. כבר מכנה אותו ו' בשביל באיזה טעם כבר יש התפשטות? יותר חיסרון, היינו שחסר לו מה שהיה מאיר שם. זה צריכים לבאר.

ואחר שהסתלקות דפרצוף ע"ב, אין שום אור נקרא ה'. הוא מפרש זה בקכ... …, לא רוצה להיכנס עכשיו למאמר זה. אני רוצה רק להראות לך שיש שם חיסרון בין נקודות לאותו טעם של כתר, אבל מה שהוא רוצה לעניינו, אור החכמה בכלי דכתר, זה ג'. מה שאין כן כאן, ג' שבד'. ב'... לכן יש הבדל בין זה לזה.

תלמיד: ...  

רב"ש: עוד הפעם, לאט, אני עוד לא הבנתי את השאלה שלך. מה כתוב כאן, אני אומר, שאתה שואל?

הרב לייטמן: לפי זה…

רב"ש: מה, לפי זה? מה לפי זה? אני אגיד מה לפי זה. אני אגיד ככה.

יש לנו כלל, כל העולמות, הוא אומר, הם חותם ונחתם. כמו שיצא בפעם הראשונה, כך נחתמים כל העולמות, כל הפרצופים. אי לזאת, הוא שואל, מדוע פעם אנו מתחילים לדבר מהספירות, מתחילים מכתר חכמה בינה, ופעם אנחנו מתחילים חכמה בינה דעת, לא מכתר? אז הוא אומר, השורש הראשון, שיצא מפרצוף גלגלתא, הייתי צריך לומר, כל המדרגות הנמשכים אחריהם מתחילים מכתר, כמו שהיה שם.

הוא אומר, לא. מדוע? היות שבזמן שאור מאיר בכלי, אין הבחן בין אור לכלי. לכן אינני יכול לומר שכל הכלים הנמשכים ממנו למטה, כבר נקרא כלים. עדיין אין כלים. אלא לאחר שנסתלק פרצוף גלגלתא, נשאר כלים ריקניים. אז מתי שנתגלתה בפעם הראשונה כלים עם הרשימות, היינו בפרצוף גלגלתא, לכן כשמדברים מכלים, אפילו כלים דעשייה, הולכים לפי סדר הזה. אז אני מתחיל לדבר מכתר, חכמה בינה.

עכשיו, מתי אני יכול לומר, שהיה בפעם הראשונה, הכלי התפעל מהאור שבא עכשיו? זה היה בפרצוף ע"ב, שעבור הכלים מבחינת חותם ונחתם, עבור הכלים של פרצוף גלגלתא, ואיזה אור היה? אור החכמה בכלי דכתר. 

לכן יוצא חוק, כשמדברים אורות, השורש של חותם ונחתם בפרצוף ע"ב, מדברים מאור החכמה, היות שאור הכתר לא היה שם. וכשמתחילים לדבר מכלים, מתי היה כלים? לאחר הסתלקות האורות, היה זה בכלי דגלגלתא, שהיה רשימו דכתר בכלי דכתר, לכן מדברים הכלים מגלגלתא. ואת זה מדברים אפילו בעולם העשייה. על זה מה אתה שואל? 

עוד הפעם. כל מדרגה, הוא אומר, הכלים האמיתיים שלו, כלים הישנים. לא כלים חדשים. כלים חדשים יכולים להיות תמיד מעורב. רק מה, הכלים ישנים, ככה הוא לומד בכל המקומות. עיקר הכלים, הוא כלים ישנים, לא חדשים. 

אז אני אומר לך, שנעשה זווג פרצוף ע"ב, יצא אור חוזר, איפה מאיר כתר דחכמה, בכתר דע"ב או לא?

 

תלמיד: כן.

רב"ש: יש שם אור הכתר בכלי דכתר או לא?

תלמיד: כן.

רב"ש: והם עכשיו, הכתר הזה, כתר דחכמה, המאיר בכלי ישנה. מה היה לו, כתר דחכמה או כתר דכתר? כתר דכתר נקרא זה חכמה בערכו. לא בכלי שלו. 

תלמיד: מה שהוא מאיר. 

רב"ש: כל מדרגה מורכבת משני מיני כלים, חוק ולא יעבור. מכלים חדשים, מכלים ישנים, בעיקר מדברים מכלים הישנים, בכלים חדשים לא עולים בשם, מעורבות. אחד. 

מקודם היה מתפשט פרצוף גלגלתא. היה מאיר אורות בכלים שלו. אחר כך בא ביטוש פנים ומקיף. יש כלל, כל צורה חדשה, זה בחינה חדשה. יש לנו פרצוף גלגלתא שמאיר שם אור ישר ואור חוזר בלי שום דבר. ויש לנו פרצוף גלגלתא, שקיבל ביטוש פנים ומקיף, שנסתלק האור ממנו. אנחנו מדברים תמיד מצורה חדשה, לכן לומדים שנשאר בפרצוף גלגלתא כלים ריקניים.

ואחר כך אנו לומדים עוד דבר, שיצא פרצוף השני, יש לו כלים הריקניים של פרצוף העליון, ויש לו כלים בשביל עצמו, מה שהוא עושה עכשיו, זיווג דהכאה, אור ישר ואור חוזר, ויוצא אור חוזר מחדש, שזה נקרא כלים חדשים. 

עכשיו, אם אני ארשה לעצמי, אם אנחנו אומרים כל הכלים הריקניים של פרצוף גלגלתא עברו לפרצוף ע"ב, אם הכלים הריקניים ממילא עדיין נמצאים בפרצוף גלגלתא גם כן, או שעברו הכול לפרצוף ע"ב? אני יכול לומר, נשאר בפרצוף גלגלתא והם נתמלאו, ואני יכול לומר שעברו לפרצוף ע"ב והם נתמלאו. איזה סתירה.  

אנו לומדים, פרצוף גלגלתא נזדככה. המסך והרשימות עלו לאן? לראש דגלגלתא. מה היה במסך שעלה למעלה רשימות? ד' דהתלבשות, ג' דעביות. פרצוף גלגלתא עשתה זיווג ופרצוף גלגלתא המשיכה אור. אם כן, על איזה בחינה ג' דעביות נקרא ע"ב? אם כן, מי מילא את הכלים ריקניים? פרצוף ע"ב, אני שואל, או פרצוף גלגלתא?

תלמיד: גלגלתא.

רב"ש: פרצוף גלגלתא. על איזה עביות? ע"ב. וזה הוא מכנה ע"ב הפנימי. ומה זה ע"ב החיצון? הוא אומר, אנו צריכים להבין, מהו הרווח של אור מקיף, שבטש במסך, משום שהוא רוצה להאיר? מי לא נתן לו? המסך דטבור אומר, אני לא רוצה לקבל. אז הוא תוהה מי יקבל השאר? מה היה בסופו של דבר? מה שהיה מאיר, גם כן נסתלק. אם כן, מהו הרווח? מה הוא הרוויח, ומה קיבל? זה הוא רוצה שיהיה כל האור, כל המאה אחוז, גם מה שהיה לו, אתה לומד, שנאבד ממנו.

בא והוא אומר, תדעו לכם, שמסך דטבור נקרא תמיד מלכות המסיימת. מה זה מלכות המסיימת? אמר, אני לא רוצה לקבל יותר, לכן האור מוכרח לצאת לחוץ בתור אור מקיף. מה זה מלכות דראש? מלכות המזדווגת. מה זה מלכות המזדווגת? עושה זיווג דהכאה, אומרת, אני רוצה לקבל לפי המסך. כמה שאני יכול להשפיע, אני רוצה לקבל. ומקבלת. ואומרים, עד כמה שהיא יכולה לקבל בעל על מנת להשפיע, היא מקבלת, עד שבאה למלכות דטבור, שנקרא מלכות המסיימת, היינו אם תקבל, יהיה על מנת לקבל. ברור אלו שתי דברים?

תלמיד: כן.

רב"ש: עכשיו, בא ואומר לנו, אור מקיף עשה דבר גדול. מלכות דטבור, שנקרא מלכות המסיימת, היינו שאומרת, אני לא רוצה לקבל יותר. בשביל מה? אם אני אקבל, אני אקבל על מנת לקבל. המלכות הזאת נעשית מלכות המזווגת. המלכות הזאת אומרת אחר כך, אני כן רוצה לקבל. בשביל מה? שאני רוצה להשפיע. איך זה? הלא אתה מבין, אם הוא עשה פעולה כזאת, ואור מקיף הרוויח.

אומרים כך, שמסך דטבור, שנקרא מלכות המסיימת, עלה לראש דגלגלתא. היא נכללה במלכות דראש, הנקרא עביות שממטה למעלה, שהיא בעצמה יכולה לעשות זיווג דהכאה. זה כתוב בחלק ג', תשובה ר"י. נמצא…