בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 29.7.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חורבן כהזדמנות לתיקון: בין המצרים*

1. השלב הבא שלנו זה לברר איפה בדיוק נמצא הכישלון, נקודת הכישלון, נקודת המאמץ שאנחנו צריכים לשים אליהם לב ולהתקדם. אם אני מנסה להיות יותר קרוב לחברים, שם אני צריך לגלות את השבירה, את החורבן, את המיצרים, שאני לא מסוגל, לא יכול, לא רוצה, שיש משהו שמפריע לי, מקשה עליי להתחבר. *אני יכול הכל, חוץ מחיבור*. שם בדיוק אנחנו משיגים את היצר הרע, את הבורא שעשה כך שאנחנו לא מסוגלים להתקרב זה אל זה, רק שמשיגים את הבורא בצורה הפוכה, באחוריים שלו, בכך שאם רוצים להתחבר, מרגישים התנגדות, התנגשות. אלה בדיוק האחוריים של הבורא, מידת העביות שבינינו.

2. *החבר הופך לחלק כל כך חשוב מהעתיד שלי, מההשגה שלי, מהאחיזה שלי בבורא. בוודאי שבלעדיו אני לא יכול. אם כל החברים ירצו שאני אתקרב לבורא, אז אני אתקרב. אם לא יתנו לי כוח, אז אני לא אתקרב. אין לי כאן במה לקנות אותם, רק בזאת שאני עושה להם אותו דבר*.
   
   העשייה ההדדית הזאת שאנחנו תומכים זה בזה כדי שכל אחד יקבל, נשמעת אגואיסטית, אבל זה נכון *שכל אחד נותן לאחרים כוחות כדי לקרבם לבורא, זה נותן לו גם זכות לקבל מהם את הכוח שמביא אותו לבורא. כך בצורה הדדית בערבות הזאת אנחנו מתקדמים*. וודאי שמאחורי קלעים נמצא הבורא ועוזר לנו, לכולנו יחד ולכל אחד לחוד, להשתתף בלהיכנס לתוך המערכת ההדדית הזאת, זו העבודה שלנו.

3. לצאת מהמיצרים. מיצר זה מקום צר, מקום לחוץ, מקום שאין לאן לברוח, כמו בצינוק. אם אנחנו מרגישים שכך אנחנו נמצאים בטבע שלנו ואי אפשר לצאת ממנו למקום יותר גבוה, להשפעה, לאהבה, לחיבור, כך לאט לאט אנחנו בהרגשת המיצרים מתקדמים למצב שהחיבור שלנו מביא לנו איחוד, כוחות שמובילים ומביאים אותנו מהצורה האגואיסטית שלנו לחיבור הנכון. כתוצאה מחיבור הנכון, בתוכו, במרכזו, מתגלה הבורא. זה המצב שאנחנו בו אתכם עכשיו נמצאים, והוא נקרא *בין המיצרים*. צר לנו, אנחנו רוצים לצאת, אנחנו לא מסוגלים יותר להחזיק כמו שהיינו מחזיקים כל הזמן וזה היה לא נורא, *מפריע קצת אבל לא נורא. יש לי שיעור, יש לי חיים שלי, יש לי אולי עוד איזה עסק בצד ועוד משהו, אבל בין המיצרים זה שאני מרגיש שאני נדחף לפינה ואין לי לאן לברוח, רק למעלה ע"י החיבור בינינו ולבורא*.

4. יש לנו מלא מה לעשות, כמו שאנחנו שומעים מבעל הסולם העולם עומד לפני תיקון הכללי של דור האחרון. אנחנו צריכים לחפש עוד ועוד אוזניים קשובות שישמעו בשביל מה חיים אנשים, למה חיים. הבורא נותן ייסורים, כולם מרגישים ואנחנו נמצאים לפני ייסורים רחבים בכל העולם לכולם, גם לעשירים ועניים, גדולים קטנים, טיפשים חכמים, לא חשוב מי ומה, כולם ירגישו שהיו כמה שנים כאילו טובות, יפות, והייתה הרגשה שנתקדם עכשיו יותר ויותר לטוב. לא, *לא נתקדם יותר לטוב הגשמי, המטריאליסטי. נצטרך לחשוב מה זה טוב באמת, ולהתקדם לטוב ע"י שנבחר כבר בהבחנות, בערכים אחרים. זה מה שעומד לפנינו, ולכן יש לכם עבודה, המון עבודה*.

5. *כתוב, טוב מעט בכוונה. למה טוב מעט? שיהיה הרבה ובכוונה. לא, זה בלתי אפשרי. אלא אנחנו צריכים להשתוקק לאיכות, לכוונה, איך אנחנו מכוונים את הלב*. והכמות? אדם אפילו יכול לעבוד כל שעות היום וכל הזמן לחשוב על כל מיני דברים שהוא חייב נגיד לפי העבודה הוא חושב ומחשב דברים שקורים ושצריכים לעשות, ובאמת שורף הרבה זמן בעבודת המוח, בעבודה שלו. אלא העניין הוא כמה אנחנו רוצים לכוון את הלב. ולכן טוב מעט בכוונה, זה נכון.

6. ב-ט' באב נולד משיח. משיח זה כוח עליון שמגיע ומתקן את חיבור בין כל באי עולם, כל בני האדם. כמו שכתוב במדרש איכה, והיה חורבן בית הכנה לבניית בית השלישי שיהיה. 2 בתי מקדש על האורות האלה נשברו, והבית השלישי על גדלות, הוא כבר צריך לקום בצורה השלמה ואז תהיה גאולה שלמה, שלא יהיה אחריה גלות. זה מה שאנחנו צריכים להשיג. *לפנינו רק הגאולה השלמה, בפני כולם. שלמה כלומר לכל אומות העולם, לכולם יהיה גילוי הבורא בצורת הנרנח"י השלם. לזה אנחנו צריכים להגיע. הכל תלוי בנו, הכל נמצא לפנינו*.

7. ש: למה חורבן ביהמ"ק הוא ההכנה לבניית מקדש חדש?
   ר: זה כמו הזדככות הפרצופים. הפרצוף קם יפה וטוב, אבל חסר לו, חסרה לו המדרגה הבאה. כדי שתיבנה המדרגה הבאה צריכים לברר מה חסר בו, בבנייה הזאת, למה הוא לא קם במלואו, בצורה השלמה? צריכים לראות את החסרונות. כדי לראות את החסרונות, שוברים ובונים מחדש. זה מה שקורה.
   
   יש לנו בנייה על הצורה הראשונה, בנייה על הצורה השנייה ובנייה על צורה השלישית. היא כבר לא תלויה בנו אלא מגיעה מלמעלה, בלב שלנו יבוא הכוח שיחבר את הלבבות ונתחבר כבר בצורה רוחנית.
   
   בתי מקדש ראשון והשני היו קיימים גם בחומר, באבנים, בירושלים. אבל בית המקדש השלישי לא יקום בעצמו, לא בונים אותו האנשים, אלא כשהם מתחברים ביניהם, הם בונים מתוך הרצונות שלהם רצון חדש שמגיע כתוצאה מחיבור בלבבות. כך אנחנו צריכים לראות, להשיג, ולהבין ולראות שקורה. זה קורה רק בינינו, בין כולם, זה לא רק באיזשהו מקום אחד, אלא בכל המציאות, וקושר בין כולם. *כולנו מתחברים, מתאספים ומתאחדים כך שאין הרבה לבבות, אלא יש לב אחד לכולנו*. זה נקרא שאנחנו חוזרים לאותו מבנה של אדם אחד, אדם הראשון, רק שהוא כבר קם בכל הכוחות שלו, דומה ושווה לבורא.

8. ש: מהי הציפיה הזאת שמרח"ו כותב עליה?
   ר: ציפייה שיבוא האור העליון ויקדש את כולם, וכולם כך יתקדמו לקראת הבורא. בכל דור חכמת הקבלה מתגלה קצת יותר ויותר, ויותר ברור מה חסר. בדורנו כבר נפתח הכל. לכן מקובלים אף פעם לא כתבו שאנחנו נכנסים, נמצאים בדור המשיח, לא. ציפו לזה, אבל לא שנמצאים כבר בזה. אנחנו נמצאים באמת בזה שרק זה יכול להיות. יותר מזה לא. יכולות לבוא צרות גדולות, בעיות גדולות כמו שכותב גם כן בעל הסולם.. אבל, בעצם *אין לנו עוד למה לצפות. גילויים לא יהיו גדולים, אלא אנחנו נגלה את העולם הרוחני, את הבורא שמושך אותנו, ואחרינו מושך את כל האנושות*.
   
   ש: לא מצליחים לקיים ועברו 500 שנה מאז שכתב. למה זה?
   ר: הייתה התקדמות גדולה. אתה לא מבין מה שקרה, חכמת הקבלה התגלה בעולם, זה לא היה כך.. בזמננו זה כבר קרוב אלינו, בעל הסולם ורב"ש פתחו לך את חכמת הקבלה, בלעדיהם מה היית מבין?.. תפתח תע"ס ותראה מה שכתוב, אתה יכול לדמיין מה שאתה רוצה, אבל תכלס לעניין, אתה לא יכול לגלות שום דבר, זה לא יכול לעזור לך. קראו את זה אחרים קצת בתור סגולה, אבל ללמוד מזה אי אפשר שום דבר. *בלי מאמרים, בלי האגרות שאנחנו לומדים בחלק הראשון של השיעור, זה העיקר, בלי ההקדמות של בעל הסולם לא היית מבין בשביל מה זה כתוב ועל מה כתוב, על מה מדובר. היית מדמיין כל מיני דברים שלגמרי רחוקים מהאמת הרוחנית*.
   
   ש: היו צריכים להבשיל תנאים חיצוניים?
   ר: גם תנאים חיצונים וגם תנאים פנימיים. אנחנו צריכים לפרסם מה שיש לנו בדברי בעל הסולם ורב"ש, לספר על העבודה הרוחנית שכל אדם כמה שמסוגל לעשות ובכך לזכות לגילוי הבורא לנברא בעולם הזה, שזו מטרת חכמת הקבלה.

9. ש: למה אני לא מרגיש האחריות והשתוקקות כמו שהם הרגישו?
   ר: אתה צודק *ואני שמח לשמוע שאתה מקנא בהם, כי קנאה דווקא עוזרת מאוד. יש לך רצון טוב, יש לך לב טוב, אתה צריך רק להשתמש בזה יותר, וקצת יותר סבלנות. הכל יבוא, אני מבטיח לך שאם תמשיך כמו שעכשיו, תגיע להיות ממש גדול. אבל לא לרדת אלא להמשיך יום-יום*.

10. ש: צריכים לשבת ולחכות לבורא או לעשות מאמצים לעורר..?
    ר: לא לחכות, *אסור לנו לחכות, אנחנו צריכים לפעול, אנחנו צריכים להימשך אליו, לדרוש אותו, למשוך אותו מהסתרה לגילוי ע"י העבודה הפנימית בינינו. ככל שנהיה יותר צמודים בינינו, אני אתה ועוד ועוד אנשים, בכך אנחנו מקרבים את הבורא אלינו, מושכים אותו אלינו, כך זה קורה. יום יום תעשו כזה תרגיל, ככל אתם מצמידים את עצמכם אחד לשני סביב כל העולם, כך אתם מושכים את הבורא אליכם. הבורא מחפש איפה רוב העם*, מה שנקרא.

11. ש: למה פרסום חכמת הקבלה זה תיקון מאוד גדול?
    ר: מפני שכך אני מעורר אנשים אחרים להשתתף בתיקון הפרטי של כל אחד ואחד. בלעדיהם אף אחד לא יעשה זאת ולא נגיע לתיקון הכללי של כל מבנה אדם הראשון. לכן הפרסום של החכמת הקבלה, פרסום שיטת התיקון זה לא רק כדי שאנחנו נתקן משהו, אלא ע"י זה אנחנו מושכים את המאור המחזיר למוטב, מקרבים למאור המחזיר למוטב את הנשמות השבורות, והאור העליון משפיע עליהם דרך הספרים שלנו, דרך כל מה שאנחנו עושים בשבילם. *אנחנו עושים הרבה, דווקא בזאת אנחנו יכולים להיות גאים, אנחנו גרמנו להרבה אנשים להתקרב לתיקון*.

12. ש: איך לנצל את תקופת בין המייצרים לקבל את הלחץ הזה בשמחה...?
    ר: כך קורה שמתגלה המחלה נגיד, החולה לא ידע קודם במה היה חולה והרגיש את עצמו רע. כשמבינים מהי המחלה, מוצאים תרופה והכל היה בסדר. כתוב על כך בהרבה מקורות שנחרב בית המקדש המקובלים היו שמחים, היו צוחקים, זה היה חג שנחרב בית המקדש. בכל זאת מצב שברור שהיה רע שכמו שכתוב כאן, שלא יכלו להגיע בכל זאת לחיבור הנכון ביניהם, אבל בכל זאת המבנה קיים. כמו שעכשיו יש לכל אחד ואחד יש לנו מדינה, יש לנו מערכת, אבל הם לא טובים. מה לעשות? הם נשברים ומתחילים לבנות. הבורא עושה, הבורא מחריב והבורא מעמיד בחזרה. זה נקרא מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה. לכן כך אנחנו צריכים לראות זאת.

13. ש: מהי הקפיצה שאדם צריך לעשות מידי יום?
    ר: *כל מה שהוא מגלה רע ביחס לאחרים, הוא צריך להשתדל לתקן ליחס טוב לאחרים, ולצרף זאת יחד כדי שזה יהיה ככלי לגילוי הבורא לפי השתוות הצורה בין היחס שלו לאחרים ויחס הבורא לכולם. אז הם ייפגשו יחד. איפה? בכלי של הזולת, בעשירייה*.

14. *אם היום אנחנו לא מגיעים למצב שבית המקדש, כלומר חיבור בינינו נקרא בית המקדש השלם המתוקן, אם זה לא מתגלה, סימן שאנחנו נמצאים עדיין בחורבנו*.

*הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות*

15. ש: למה חלקי המלכות לא נחשבים קדושה?
    ר: כי כל המלכות זה רצון לקבל, ובהתאם לכמה אנחנו משתמשים ברצון לקבל ע"מ להשפיע או ע"מ לקבל, לפי זה אנחנו קובעים את דרגת הנברא. הרצון לקבל בעצמו הוא לא טוב ולא רע, הוא רצון לקבל. אבל רק ביחס לזולת אנחנו קובעים את הדרגה שלו, את המהות שלו. הבורא קובע את עצמו ביחס לזולת, הוא מטיב לזולת, ואילו הרצון לקבל באדם בכמה שהוא מיטיב, אז אנחנו רואים שהוא מיטיב לעצמו בלבד, זה הפוך מהבורא. כל העבודה שלנו היא להביא את הרצון לקבל שבאדם להזדהות עם הבורא, להשתוות הצורה.

*תע"ס חלק ג', הסתכלות פנימית*

16. ש: למה התחתונים מתלבשים רק בגוף הפרצוף ולא בראש?
    ר: כי הם לא משיגים את הראש של העליון, את המחשבות ותוכניות של העליון. התחתון לא משיג אלא רק את מה שהעליון מגלה כלפיו ולא מה שעליון חושב ומתכנן.

17. אנחנו צריכים מהלימוד שלנו להוציא רק דבר אחד, את המאור המחזיר למוטב. הוא צריך לבוא אלינו ולפתוח לנו את הכלים, רצונות שיהיו בע"מ להשפיע. אך ורק בצורה כזאת אנחנו מגיעים למטרה, אחרת נמלא את עצמנו סתם בדברים שנמצאים בספר, אין בזה שום דבר מיוחד אם אנחנו לא משיגים.