020-1_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/JDM3H1nV?activeTab=downloads&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. הסתכלות פנימית. פרק ב', אות י"ז, י"ז

כאן מדברים מדף ר"ס, אות י"ז.

הוא רוצה להסביר לנו, מדוע מקודם, אומר הרב, אור ישר ואור חוזר מעורבים זה בזה, לא ניכר הבחן בין אור חוזר ואור ישר. אף על פי שאור ישר הוא שפע הבא מלמעלה. ר"ס. האור חוזר הוא שפע שבא מלמטה.

פירוש הדבר, לפי מה שדיברנו פעם, שהוא מחלק את הספירות בערך מה שמקבלים אור, כדאי לעבור על זה עוד הפעם, שיש בד' בחינות דאור ישר להבחין שלוש הבחנות. אחת, כלי דחכמה, המכונה עביות דבחינה א', שם אנו מבחינים שהן האור והן הכלי באים מצד המאציל. היינו, כתר, המכונה רצונו להיטיב לנבראיו, ברא יש מאין, רצון לקבל וקיבל את האור. נמצא שעדיין אין יד של התחתון באמצע.

ואחר כך למדנו, יש בחינה ב', המכונה בינה, ששם לומדים שחכמה בסופה, לאחר שקיבלה את האור, היא מרגשת לה שהיא מקבלת והמאציל והמשפיע, ויש טבע שענף רוצה להידמות לשורשו, לכן הוא רוצה בהשתוות הצורה, לא רוצה לקבל.

על ידי זה בא אליו שפע, המכונה אור דחסדים, לפי הכלי. היות הכלי רוצה בהשתוות הצורה, נקרא חסד, בא בכוח הדבקות הזו אור המכונה חסדים. אז הוא מגדיר זה שבינה, הכלי, ההתעוררות בא מצד התחתון, אבל השפע בא מצד העליון.

עכשיו יש הבחנה ג', מלכות, שהשפע שבא לה, היא לא רוצה לקבל אותו, מסיבת הצמצום. היות שמסך פורש את עצמו לקבל. על ידי הפרישה הזו נולד לו אור חוזר. נמצא, מלכות, הן הכלי, הן המסך, ההתגברות, והן האור חוזר, הן השפע, בא הכול מלמטה.

מכל מקום, הוא אומר, אין היכר בין אור הישר, אור השפע, לאור חוזר הבא מכוח הפרישה, ומכוח הנדחה, מאור הנדחה, שהוא תולדה משניהם. מדוע? ששניהם פועלים אותה פעולה במדרגה. אם לא היה אור חוזר, האור לא היה מאיר. אם כן, שניהם חשובים.

אבל, בו בזמן שהשפע מסתלקת, אומרים, אור חוזר לא מסתלק. מדוע? היות שאור חוזר בא מלמטה, לא מלמעלה. נו, לפי הש... מה שאומר, זה קל להבין, השפע שבא מלמעלה שוב עולה למעלה, למקורו, ואור חוזר, היות שבא מלמטה, שבא מכוח הפרישה, נשאר למטה. עכשיו שאור מסתלק, נבחן הפחיתות שבה, הגירעונות שלה.

עכשיו, יש לחשוב, מה הפירוש שאור חוזר נשאר? אם נגיד שנשאר כוח על מנת להשפיע, מדוע נסתלק האור? אלא מה צריכים לומר? מה נקרא אור חוזר? כוח ההתגברות, שהיה מקודם מעורב, ולא היה ניכר הפחיתות שבה, הגירעונות שבה, עכשיו, שנסתלק האור, ניכר הגירעונות שלה באמת.

עכשיו אין לו אור חוזר. אם היה לו אור חוזר, אור לא היה מסתלק. אם כן, מה הפירוש, אור חוזר נשאר? כבר בחינה אחרת לגמרי. מקודם היה יכול להתגבר, ורוצה להשפי… ורוצה לקבל בעל מנת להשפיע, עכשיו שהמסך נזדכך, נאבד לו הכוח של השפעה, לכן יש גירעון.

כנראה שהוא לא רוצה, שהוא לא מפחד כל כך. רק מה, סוף כל סוף, יש לו אור חוזר או אין לו אור חוזר? אה, אין. אז אפשר לומר כך, כוח ההתגברות של הסוחב… על דרך משל, אדם, אומרים שהוא כבר זקן. אה. אתה זוכר, שהיית צעיר היית נוסע לכאן ולכאן ולכאן, והיית מרוויח? כן, נכון.

אבל, כבר אין לי כוח. נמצא עכשיו, לזקנתו, מה חסר לו, השפע, שהוא לא רוצה או הכוחות שהוא לא יכול לתת? הכוחות שהיה לו אז, המצב היה, עכשיו אני רואה, עיקר הוא הכוחות שעל ידי הכוחות יכולים לקבל, להרוויח, עכשיו אין לי כוחות, אני לא יכול להרוויח.

אם כן, מה ניכר כאן? הפחיתות. שגם מקודם היגיעה שלו, כדי להשיג הכסף, הוא רק אמצעי, לא עצם. גם שהיה מורכב, הפעם נעשה משני דברים, מעבודה, מיגיעה משכר. עכשיו יכול לומר, כוח היגיעה נשאר לו. הכוח הזה שמקודם יכול להתייגע, הכוח הזה נחלש.

אם כן, מה שמאור חוזר יכול לומר כוחות שהיה לו מאז, אלו נחלשים. וממילא הם גרעים. אני לא יודע בשביל מה הוא צריך כל כך לדייק, שעכשיו הם כל כך חלשים. לא אותו דבר. מה הפירוש, לא אותו דבר? הוא לא יכול עכשיו לכוון על מנת להשפיע. רק עכשיו, שנשאר לו כוח התגברות, בלי התגברות.

ועוד אפשר לפרש כאן, כפי שהוא מדבר, כל הכוחות שהיה נשארים, נמצא, כוחות שהיה מתגבר עמהם, הם, הכוחות האלה נשארים. אבל מה, נשאר בלי כוח. והיה ... בלי כוח. לכן זה קשה מאוד. מדבר כבר, מה שהוא אומר. אור חוזר, אותו הכוח שהיה מתגבר מקודם, ונשאר ברצון להשפיע, אותו הכוח כבר לא יכול לשמש איתו, הוא לא יכול להשפיע.

עכשיו, נשאלת השאלה, מה הפירוש שלא עולה למעלה, מה יש לעלות למעלה? אני שואל. הוא אומר לו, עולה למעלה היות שהוא עב. עביות. מה שאין כן, מה הפירוש, מה שאין כן? אם לא הוא היה עב, מי היה עולה למעלה?

מה בכלל פירוש, עולה למעלה? אין מקומות. עולה למעלה נקרא למעלה מהדעת, לא רואים אותו, לא משיגים אותו, נסתר מאיתנו. בזמן שנאבד המסך, שלא יכול לכוון בעל מנת להשפיע, ועל מנת לקבל הוא לא רוצה, נמצא שהשפע מסתלקת, שהוא לא רוצה לקבל אותו בעל מנת לקבל.

עכשיו, מה נאבד לו? אנו צריכים להבין שני דברים. יש עניין הצמצום, ויש עניין מסך. שהוא מגדת על זה לזה. צמצום נקרא שהוא לא משתמש משום עביות, הוא לא מקבל שום דבר. מדוע? שהוא לא רוצה להיות נפרד, הוא רוצה בהשתוות הצורה. מסך, למדנו, נקרא הגדר של המסך. הוא שורה על עביות. הוא כן משתמש עם כלי קבלה. איך מותר לו? היות שהוא מכוון על מנת להשפיע. שהמסך הזה נותן לנו השתוות הצורה, הכוונה על מנת להשפיע, אז הוא יכול לקבל.

עכשיו, כשאנו לומדים, נזדכך המסך, במה נשאר? בצמצום. הוא לא רוצה לקבל. אם כן היה רוצה לקבל, היה צריך להיות שבירה, כמו שהיה בעולם הנקודים. אם כן, המסך נזדכך, הוא לא יכול לקבל על מנת להשפיע. אבל על מנת לקבל לא רוצה, נקרא צמצום.

עכשיו, מצמצום אני יכול לדבר, שהוא נשאר למטה, צמצום עולה למעלה? מה הפירוש שיעלה למעלה? למי לעלות? הצמצום אצל התחתון, שיעלה למעלה, שיסתלק הצמצום, היינו שכן יקבל על מנת לקבל? זה בלתי אפשרי. רק מה אומרים, מה כל הקושיה שבדבר? מהו הפירוש שאור חוזר לא עולה למעלה, נשאר למטה?

אני יכול… עוד הפעם. תסתכלו בי"ז. תסתכלו עוד הפעם.

יז) המין הז', הוא אוה"ח הנשאר למטה בגוף, אחר הסתלקותו של אור ישר משם.

משמע מכאן, מקודם היה לו הכוונה על מנת להשפיע, שזה נקרא אור חוזר, והיה מלביש אור ישר. עכשיו, הוא לא יכול להמשיך את האור חוזר, לכן מסתלק אור ישר, מוכרחים לומר. אם כן, רק השאלה, מעבר מה שהיה. מעבר אור, נסתלק. אפילו ממה שהיה. אור חוזר ממה שהיה, כן נשאר לו, אבל עתיד הוא לא יכול לשמש איתו.

אם אני אדבר מאור חוזר, מאור ישר, מה העבר? אומרים, אור ישר נסתלק למעלה, ואור חוזר נשאר למטה. היינו, שאי אפשר לומר שאור חוזר יעלה למעלה. מדוע? זה כוח של התחתון. מה הפירוש יעלה למעלה? אומרים, כל אחד הולך לשורשו. לכן נקרא, אור ישר עולה למעלה. מה הפירוש, למעלה? רואים אותו, נסתר. ואור חוזר הזה ממה שהיה, לא עלה. מדוע? הוא תולדה של התחתון.

אם כן, מה הוא אומר? כי… הוא מפרש, כי בחזרת אור הישר למעלה לשורשו, אין אוה"ח עולה עמו, מדוע? שהרי כל עיקרו של או"ח הוא אור הסתלקות, מזה שהוא לא רוצה לקבל. מדוע? הוא רוצה בהשתוות הצורה, הוא רוצה להשפיע, מזה יש לו אור חוזר.

שהוא מבחינת הפרישה של בחי"ד, שאינה מקבלת האור, שזהו מכח הצמצום והמסך הרכוב עליה, הנבחן לעביות ודין לפי מוצאו, אלא אם כן, מדוע אומר הרב שבזמן שאור ישר ואור חוזר מאירים זה בזה, אין ניכר הבדל בין אור ישר לאור חוזר? הלא זה אומרים, זה אור הסתלקות, זה אור הבא מלמעלה.

תשובה, אלא בשעה שנעשה לכלי הממשיך והמלביש לאור העליון, הרי מתהפך העביות והדין הזה ונעשה לזכות ורחמים גמורים, עד שאינו ניכר כלל לשפל וכהה כלפי אור העליון המלובש בתוכו, כנ"ל.

אם כן, מה אומר לנו? הגם שגם מקודם היה אור הסתלקות, שגם מקודם בא אור חוזר מכוח הפרישה מצד התחתון, אבל שניהם עשו את הפעולה הזאת, שהאור יכול להאיר. אם לא היה אור חוזר, אז השפע לא עושה שום דבר. לא רואים אותה.

אם כן, שניהם חשובים, אחד כמו השני. שניהם משמשים אותו תפקיד, כמו שאמרתי פעם, הסעודה והתיאבון לסעודה, שניהם עושים אותה פעולה, שאדם יכול ליהנות מהסעודה. אם יש לו סעודה טובה ואין לו תיאבון, הוא לא יכול ליהנות.

אם כן הוא יגיד, רָעָב זה דבר טוב. איך יכול לומר ברעב דבר טוב? אלא מה, כמו שאמרתי פעם משל על זה. בן אדם מכין לו את השולחן ערוך, וסעודה טובה. אוי, חבל שאני עכשיו רָעֵב. שמעתי רָעֵב זה דבר רע, אני עכשיו רָעֵב.

אדרבה, אומרים, אתה עכשיו, שאתה רעב אתה יכול ליהנות מהסעודה. אם אתה לא היית רעב, אז אתה לא יכול ליהנות מסעודה. אם כן, מה הפירוש, ויהי רָעָב בארץ? שהרָעָב זה דבר רע, בזמן שאין סעודה.

הנמשל, בזמן שאור ישר נמצא בתוך אור חוזר, זה אור חוזר זה דבר טוב, בלי אור חוזר לא יכול האור להאיר. הוא נותן לו הכוונה שיוכל להמשיך את האור. אבל בזמן שהוא לא יכול עכשיו, אם יש לו אור חוזר, שילביש את האור, שהיה שם כלי קיבל מסך, אז אור מסתלק, אז רואים שהאור חוזר אינו דומה לאור ישר, זה כמו רעב שאין דומה לסעודה.

זה שאומר כאן. אמנם בשעת [ה]הסתלקות, שאור העליון התפשט ממנו, ועלה למעלה, ועלה לשורשו, הנה פקעה ממנו חשיבותו ולא נשאר ממנו יותר ממה שהוא לפי מהותו עצמו, דהיינו עביות וצמצום ודין.

[ו]בזה מובן שבעת ההסתלקות, שחזר האו"י אל שורשו, לא יכול אוה"ח לעלות עמו למעלה, ואדרבה כי עתה נגלתה ירידתו למטה, דהיינו שנגלה הדין והעביות שבו, כמו שהוא לפי מהותו עצמו, כנ"ל. ומשום זה הוא נקרא אור עב. ומעתה נבחן ההפרש למפרע, בין הכלים שהלבישו את האור, דהיינו או"ח, [ו]בין האור המלובש בו, מה שלא היה ניכר כלל מטרם ההסתלקות, כנ"ל באות י"ג.

וזהו שאומר הרב שם, אשר אור העב הזה הוא בחינת הכלים של הפרצוף.

מה הוא אומר? שני דברים. אחד, שנקרא למפרע שגם בזמן שהאור ישר היה מלובש באור חוזר, אז אור חוזר הזה נבחן לבחינת גירעון, לבחינת פרישה, לבחינת הסתלקות לגבי האור, וגם עכשיו רואים שאין לו שום דבר. אם כן, מה הוא הסביר לנו? מה הפירוש שאור ישר מסתלק ואור חוזר נשאר? שזה בחינה שביעית, שאין לו אור דוגמתו, שאין לו… איך אומרים? שהוא עניין אחר ממה שדיברנו משש בחינות הקודמות.

כך כתוב, הכול בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים. המורי, זכרונו לברכה, שאל, הלא אם אנחנו לומדים שהוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים, מדוע מחוץ מיראת שמיים? נמצא שהכול הוא עושה, גם זה הוא עושה.

אז הוא אמר כך, יש דברים שמייחסים לנבראים, ויש דברים שמייחסים לבורא. הכול מן השמיים, הכול בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים. הוא שאל, מדוע כתוב, חוץ מיראת שמיים? אז הוא אמר, שצריכים לדעת מה זה יראת שמיים, אחר כך אנחנו יכולים לשאול מדוע.

אז הוא אומר, יראת שמיים נקרא, יש לו יראה, יש לו פחד, אולי הוא לא יכול להיות בהשתוות הצורה, לכן הוא מפחד לקבל. כן, זה אמרו חכמינו ז"ל על פסוק, ויסתר משה פניו כי ירא מהביט. ודרשו חז"ל, בשכר ויסתר משה פניו כי ירא מהביט, זכה אחר כך לתמונת ה' יביט. זה דרשת חז"ל.

אז הוא אומר, מה כתוב, ירא מהביט? הוא היה מפחד מלקבל את השפע, אולי הוא לא יכול לכוון בעל מנת להשפיע. נמצא, חיוב נותן הבורא. שלילי, לא לקבל, זה שייך לתחתון. אם כן, כל המעשים, שהם שלילי, מייחסים זה לתחתון.

זאת אומרת, להגיד שאדם לא יודע, זה שייך לתחתון. אבל מי נותן לאדם להבין שהוא לא יודע? גם זה בא מהבורא. אבל זה פעולה מייחסים לתחתון. נמצא, מצד אחד הוא לבד עושה ויעשה לכל המעשים, מצד השני, אומרים שיש פעולות שאנו מייחסים אותו להעליון, ויש פעולות מייחסים אותם לתחתון.

על זה רציתי את זה לתרץ. חכמינו ז"ל אמרו, קשה מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. למי היה קשה קריעת ים סוף, להקדוש ברוך הוא? איך יכולים לומר, כל העולם, הוא עושה כלי לבריאת העולם, בקלות, רק יציאה ממצרים קשה לו? מה שייך לומר, קשה, אצל הקדוש ברוך הוא?

לפי מה שהוא מפרש שם בהסולם, מה זה קריעת ים סוף? שמקודם היה מאיר אור החכמה בשלמותה, שזה נקרא קו שמאל, שזה נקרא קליפת מצרים. על פי זה היה עם ישראל יכול למות, להיטבע בקו שמאל. היינו, שיקבל אותו בעל מנת לקבל. מה עשה? ים נקרא חכמה, קריעת ים סוף, שלא יאיר ג"ר דחכמה רק ו"ק דחכמה. נמצא, מה היה צריך הקדוש ברוך הוא לעשות? מיעוט זה קשה לו. אתה צריך לעשות מיעוט, זה קשה מאוד. רק מה קל לו? רק לתת.

יח) אור חוזר ח', הוא, אור החוזר הנ"ל, היינו אור חוזר שנשאר אחר הסתלקותו של אור ישר. רק מה, מבחינת קבלת… מבחינת…

תלמיד: קבלתו.

רב"ש: קבלתו עביות יתרה על עביותו שמעצמו, כבדברי הרב. שאומר כך, כי מלבד העביות שנתגלתה בו, ממה שהוא לפי מהותו, שהוא בא מאור הסתלקות, מבחינה ד', שנקרא מקבל על מנת לקבל, שזה גורם לו שלא יקבל, שירצה בהשתוות הצורה, הנה עוד נתוסף בו הרושם של דין חדש שהשיג מתוך ההסתלקות של עתה, דהיינו, שהשאיר אותו בחושך, שנמצא מחמת זה בהתעבות כפולה. אגלאי מילתא למפרע, שהוא אור הבא מצד התחתון, מכוח הפרישה של התחתון.

עכשיו, יש עוד דבר, שהוא חושך, האור לא מ… אין לו אור שיאיר בתוך האור חוזר הזה. לכן אנו מבחינים שתי הבחנות באותו אור חוזר, שנשאר אחר הסתלקות אור ישר אחד. מה שנקרא עכשיו, בהיותו איגלאי מלתא למפרע, שהוא בא מכוח הפרישה, מכוח הסתלקות, ב', שנעשה עכשיו חושך.

י"ט. עכשיו הוא מדבר באור חוזר, שהיא בחינה אחרת לגמרי, שהוא אור ישר. איך הוא מכנה אור ישר בשם אור חוזר? נראה.

יט) המין הט', הוא אוה"ח העולה ע"י זווג דהכאה, הנעשה על המסך במדרגות של הזדככותו, המכונה אור הנקודות, אשר הקומות היוצאות בזווגים האלו, נחשבות בכללן לאו"ח.

פירוש הדבר, אפילו אוה"י שבהן, אם אני אומר שנעשה כאן זיווג דהכאה, יש שם אור חוזר, המלביש לאור ישר. אז זה גם אור ישר נקרא בשם אור חוזר. מדוע? מטעם שאלו הזווגים יוצאים בזמן הדין, דהיינו בשעת הסתלקות האורות למאציל.

והוא אומר כך, יש הבדל בין אור הטעמים לאור הנקודות. אור הטעמים נקרא התפשטות הראשונה, שהמלכות דראש המשיכה את האור, ועשתה זיווג דהכאה, והשאירה בעצמה כמה מותר לה לקבל וכמה לא, וזה היה בכוח ואחר כך היה בפועל.

קיבלה מה שמותר לו, לא קיבלה מה שאסור לו. מה שמותר לו קיבלה, נקרא תוך המדרגה, שאור בא בתוך הכלים, וזה מכונה גם אור פנימי, והשאר, מה שהיא לא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע, האור נשאר מבחוץ, בסוד מקיף.

אחר כך למדנו, היה ביטוש פנים ומקיף, שאור מקיף מזכך המסך. מזכך המסך, כבר לא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע, רק בעל מנת לקבל. וזה היא לא רוצה, אז האור מסתלק. רק מה, היות שכל אור כלול מארבע בחינות, לכן שנזדכך בחינה ד', עדיין נשאר בו הבחינה ג' וב', לכן היה אחר כך בחינה ג', וגם ג' נסתלק, והיה אחר כך בחינה ב'.

אז הוא אומר כך, הרב, ההתפשטות הראשונה נקרא טעמים, הם אור ישר ורחמים, היות שאור בא ללמטה. מה שעכשיו האורות שבאים, ובזמן חזרת האורות למאצילם, לכן הם נבחנים לאור חוזר ולדין. נמצא, את מי אנו מכנים אור חוזר? הישר בעצמו. זה נבחן למין הט' של אור חוזר. למין הט', כן.

אז צריכים עכשיו להתחיל אות כ'.

אור הנקודות, שיצא לאחר הזדככות הטעמים, המכונה ד', ובא על בחינה ג', אז אור הזה, בחינה ג', היה מקודם או לא היה? או שזה דבר חדש? בא והוא אומר, אין בו חידוש אור שלא נמשך מאין סוף. נמצא שזה אור עדיין לא היה מגולה שם. אם כך, איך אני יכול לדבר ממנו, אם אין?

הרב לייטמן: אז איך הוא…

רב"ש: סליחה, אתה טועה. אנו מדברים, בכל דבר יש ד' בחינות דאור ישר. אומרים, ד' בחינות דאור ישר, יש ראש תוך סוף. היינו, בכל דבר שבן אדם רוצה לעשות, יש שם מחשבה, את זה אני אעשה עד כאן. לכל בן אדם יש ראש תוך סוף.

אבל מה, יש ראש תוך סוף על לימוד. אני רוצה ללכת ללמוד, רק שעה. ואני רוצה ללכת על נשף שם, לרקוד רק שעה או לאכול רק שעה. זה נקרא קומות. אם כן אומרים, מקודם היה ד', הג' זה לא היה, הג' זה דבר חדש. אחד.

מההתחלה, מה אתה שואל מכאן, מה השאלה שלך, שאני לא יודע?

הרב לייטמן: כל המס…

רב"ש: אני אומר לך…

הרב לייטמן: ראש בראש.

רב"ש: אני אומר לך…

תלמיד: היה רק עד ה...

רב"ש: מקודם הייתי יכול ללכת אתמול ארבע קילומטר. היום אני לא יכול ללכת שלוש, רק שלוש. מה אתה שואל אותי? זה שלוש וזה ארבע, זה שני דברים.

תלמיד: לא שואל בכלל.

רב"ש: לא, עוד הפעם. אל תחפש משל לא להבין את העניין, תחפש משל כן להבין את העניין. אני נותן לך משל כדי להבין, אתה מוציא מתחת לאדמה משל שלא להבין. בשביל מה צריך את זה? להפך, תחפש משלים שכן להבין את העניין.

ובעיקר, מה אתה שואל? הוא אומר, מקודם היה לו קומת כתר. עכשיו, הוא ממשיך ד'... עכשיו ממשיך את בחינה ג'. מאיפה באה בחינה ג'? מאור מקיף הזה, שלא רוצה לקבל אותו, שהוא דחה אותו, מתגלה כל פעם חלק, ממי? מאור מקיף. לא שיריים מאור פנימי. אם היה נשאר שיריים פנימי, הלא כבר היה מגולה. שורש, אני לא יודע מה זה שורש. שורש מתבלבל את האדם. כדאי למשתמש מילים שייתן לך הבנה, לא בלבול.

אז בינתיים אנחנו גמרנו י"ט, וצריכים להתחיל דף ר"ס, אות כ'.

דף ר"ס, אות ו'.

תלמיד: כ'.

רב"ש: כ'.

מה דיברנו כאן? כאן מדברים שיש ב' מיני אור חוזר. אז זה בא ממין הט' של אור חוזר, שבאמת זה אור ישר, השפע בא מלמעלה, רק היות שהוא… האור שבא בזמן הסתלקות האורות, בזמן חזרת האורות למאצילם, שזה נעשה לאחר ביטוש דאור פנימי באור מקיף, שאור מקיף מחליש את המסך, והמסך נתמעט והולך, אז אורות חוזרים ממאצילם, לכן גם אור ישר שלו הוא מכנה בשם, אור חוזר.

אז הוא אומר באות כ'.

כ) ואין להקשות, הרי יש בכל קומה וקומה התפשטות אור ישר ממעלה למטה לתוך הגוף, וכל הנמשך מלמעלה למטה הוא רחמים, כנודע.

הקושיה שלו הוא, אם ויבוא מישהו וישאל, הלא למדנו, ממטה למעלה נקרא אור חוזר, התחתון שנקרא מטה, נותן חזרה לעליון, שנקרא מעלה בחשיבות. אבל תמיד מלמעלה למטה פירוש הדבר, עליון נותן לתחתון, זה אור ישר. וכאן הוא אומר שמה שבא מפה למטה לתוך הגוף, בזמן הזדככות המסך, נקרא אור חוזר? הלא מלמעלה למטה צריך להיקרא בשם אור ישר.

תשובה. והענין הוא, כי באמת אין כאן יותר, רק ענין הזדככות לבד, [ו]אפילו אלו הזווגים הנעשים מאור העליון, שבא עכשיו אור שפע מלמעלה למטה, נכללים גם כן תחת בחינת הסתלקות האורות.

מדוע? הלא אתה אומר ש... בא עכשיו אורות, מדוע אתה מכנה אותו בשם הסתלקות האורות? מסביר, משום שדרכה של הזדככות כך, כי הכרח הוא שיעבור ויבא בד' הבחינות בדרך הזדככותו, אשר אור העליון שאינו פוסק אפילו רגע, מנאצלים, תמיד רצונו להיטיב לנבראיו, אם לא נעשה בזה שום שינוי. אלא מה, זה תלוי בתחתונים, אם יכולים לקבל, אז הוא אומר, אשר אור העליון שאינו פוסק אפילו רגע, נמצא מזדווג עמו על דרכו. כל זמן שיש לו איזה מסך, איזה כלים דהשפעה. אבל באמת, זה הזדככות אחת. אם כן, יש אר... אם כן אני רואה שיש ארבע פעמים שאור כן מתפשט, מדוע אתה מכנה אותו בשם הסתלקות?

אז הוא אומר, משל, והרי זה דומה, לאדם היוצא מהבית לחוץ, אע"פ שהוא עושה, למשל, ד' פסיעות בדרך יציאתו מהבית, מ"מ אין אנו מתחשבים עמהם כמו שהיו, אין אנו מתחשבים בהם, כמו שהיו ד' חניות באמצע הליכתו, וזה לא יעלה על הדעת כלל, שהרי אי אפשר לו לצאת מהבית זולת דרך פסיעות, כי דרך ההליכה בכך.

ואנו אומרים שזה ד' פסיעות משום שרוצה לנוח באמצע? לא, אין, אין דרך אחרת. רק אני רציתי להוסיף על המשל הזה, אולי זה כתוב במקום אחר, רק נקודה אחת. אני לומד זה על אדם אחד, אני אומר, מי שהיה אצל מישהו בחדר רביעי, והוא אומר, ואומר, תצא החוצה. אז האדם הזה בא מחדר ד' לג'. אז בעל הבית צריך לומר לו, מג' גם כן תצא? רק מה, אי אפשר לצאת החוצה עד שבא הג', ב', א'.

כמו כן כאן, אור מקיף אומר, תבטל את המסך. ביטל את המסך, היות שהמסך כלול מארבע בחינות, נקרא הזדככות אחת. אני לא צריך לחזור כל פעם. מה נפקא מינה? אם הוא בא וצריך לומר לו, שמע, תצא מכאן גם כן, אז אני יכול לומר בינתיים שהיה זה אור ישר, אור הבא מלמעלה, ונקרא אור ישר ורחמים. עם זה שבא כאן, הוא בהכרח מטעם היציאה הראשונה.

נמצא, אפילו שבא בחדר ג', גם כן נקרא שהוא מסתלק. שהוא בא לכאן, לא מטעם שיקבל את האור, רק שצריך לצאת החוצה. מה שאין כן, בחינת הטעמים, שם שבא האור, בא האור להאיר למטה לתחתונים, לא להסתלק. לכן זה נקרא אור ישר, אור רחמים.

מה שאין כן כל אלה האורות, המכונים נקודות, הם באים לצורך הסתלקות. לכן הרב מכנה אותו בשם אור חוזר ודין, אף על פי שזה אור ישר ורחמים.