שיעור צהריים 24.07.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"לפום צערא אגרא" (לפי הצער, השכר) – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "לפום צערא אגרא" (לפי הצער, השכר), קטעים נבחרים מן המקורות.

זה באמת נכון, שככל שהאדם משקיע יותר לפי הבעיה שיש לפניו בעבודה על הלב שלו, הוא מקבל שכר וכך מתקדם. אז נקווה שאנחנו גם נמצאים במצב כזה, שכל אחד מרגיש בכל רגע מה עומד לפניו ומה עליו לעשות, כדי שבכל רגע בחיים הוא יתקרב יותר ויותר לבורא, וזה יהיה השכר שלו.

כל זה אם אנחנו מדברים על הרצון לקבל, אבל אם אנחנו מודדים את זה במדידה אחרת, כמה אני משפיע לבורא, עד כמה אני מסוגל לתת, לתרום לבורא, אז זה לא לפי זה, אלא לפי כמה שאני נמצא במסירות נפש.

קריין: "לפום צערא אגרא", קטע מספר 4 כותב הרב"ש.

""כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו". ושאלנו, הלא יש לנו כלל ש"מצוה גוררת מצוה", אם כן מי שנעשה גדול, הוא ודאי על ידי שעשה מצוה, ומדוע נתרבה הרע אצלו. ולפי הנ"ל, הטוב היה צריך להתגבר. אלא, היות שמוכרח להיות בחירה, ואם לא יגדיל לו הרע כפי גדלותו של הטוב, שבו הוא עומד עתה, אז בודאי הטוב כבר הכריע שיעשה רק טוב. אז אין לו עוד העבודה של בחירה, שכל גדלותו של האדם מתבטאת בזה שבידו הכח להרבות בבחירה.

וזהו מה שאמרו "לפום צערא אגרא", שענין היגיעה הוא רק בזמן הבחירה. לכן מוכרחין להוסיף לו בכל פעם יותר רע, בכדי שיהיה לו מה להכריע."

(הרב"ש. 160. "וכל העם נצב עליך")

שאלה: מה זאת אומרת שהיגיעה או העבודה, זה רק איפה שיש בחירה?

בוודאי, איך יכול להיות שמשהו קורה ללא בחירה חופשית, והאדם בוחר מתוך בחירתו החופשית ביגיעה? אם זו לא בחירה, אז זה לא יגיעה אלא זה הכרחיות, זה לא תלוי באדם אלא הבורא עושה את זה, כמו שהוא עושה עם דומם, צומח וחי. אבל לאדם הבורא נותן בחירה.

בוא נגיד כך, יש בתוך האדם דומם, צומח, חי ומדבר, ארבע דרגות התפתחות. בדרגות דומם, צומח וחי אין לנו בחירה חופשית, אבל בדרגת המדבר יש לנו בחירה, להתקדם לבורא או לא, וזה כל העניין של "לפום צערא אגרא", זאת אומרת לפי הצער, השכר. והאדם בוחר בעצמו בהתקדמות, בהתקרבות לבורא, ואז לפי כמה כוחות שהוא משקיע בזה, בבחירתו החופשית באמת, הוא מתקדם ונעשה יותר ויותר קרוב לבורא. אבל להתקדם לבורא, זה אומר שהוא משתמש בכל מה שיש לו כדי להיות דומה לבורא, להתקדם ולהתקרב. כמו שכתוב "שובו עד ה' אלוהיך". זו בעצם העבודה שלנו.

שאלה: הבחירה קודמת לצורך?

אני לא יכול להגיד שבחירה וצורך יש ביניהם איזו משמעות לוואי, קשר שאחד יוצא מהשני. צריכים לדבר על זה, נראה לי שזה נושא עמוק מדי, נעזוב את זה כרגע.

תלמיד: בלימוד אנחנו תמיד מדברים על אתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא. וכשאנחנו מדברים על בחירה, מהי אותה הנקודה שההתעוררות מלמעלה הופכת להיות התעוררות מלמטה?

זה כשהאדם מרגיש שהוא רוצה להשקיע כוחות כדי להתקדם לבורא נגד רצונו, נגד טבעו.

שאלה: למה כוונה "מצוה גוררת מצוה", זה לא אמור להיות, שהמצווה גוררת שיגדילו לו את הרע?

כן, ואז על ידי זה הוא חייב להתקדם ולעשות עוד מצוה. מצוה זה ציווי מצד הבורא שהאדם יתקרב אליו.

תלמידה: יש הרגשה שלא ניתן לבחור, אז איך מגיעים לבחירה?

הבחירה באמת נמצאת אבל יותר עמוק ממה שנראה לנו. זה לא בצורה חיצונית שלפנינו, אלא יותר ויותר עמוק, ששם אנחנו כבר מגיעים למצב שביכולתנו, בכוחנו לבחור ואז להגיע לבחירה.

בדרך כשאנחנו מפתחים את הבחירה יש לנו כמה שלבים. אני מגיע לשלב שאני מבין שאני צריך להחליף את הטבע שלי מקבלה להשפעה, משנאה לאהבה, מדחייה לחיבוק, לקירוב, וזו בהחלט בעיה. אין לי כוח, אין לי רצון ודחף פנימי, אין לי הוכחות פנימיות שאני חייב את זה לעשות למרות שאני לא רוצה לפי הטבע שלי, וכך אני מתקדם.

יש עוד כמה שלבים, שבסופם האדם מגיע למצב ש"טוב לי מותי מחיי", אני חייב לעשות את זה, אני חייב ללכת נגד הרצון. זה כמו עם ילדים, שאנחנו מכריחים אותם לעשות משהו, והילד לא רוצה ובוכה ורוקע ברגליו, אבל בסופו של דבר לאט לאט על ידי שכנוע אנחנו מביאים אותו להחלטה שחייבים את זה לבצע.

ככה זה עובד אצלנו, זה לא נמצא בדרגת דומם, צומח וחי, אבל בדרגת המדבר אנחנו בסופו של דבר נמצאים בשכנוע פנימי ומחייבים את עצמנו לעלות מדרגת חי, לדרגת אדם, זאת אומרת מהדעת, לאמונה למעלה מהדעת.

תלמידה: אז נקודת הבחירה האמיתית היא שאדם מגיע ל"טוב לי מותי מחיי"?

אם אני לא מגיע לעל מנת להשפיע, להידמות לבורא, אז אני נשאר בדרגת חי, לכן "טוב לי מותי מחיי", או שאני עולה לדרגת אדם. יש לנו ארבע דרגות, דומם, צומח, חי ומדבר, אז בדומם, צומח וחי אנחנו מתפתחים בצורה ביולוגית מתוך האבולוציה שלנו, ובדרגת המדבר, בדרגת אדם, אנחנו מתפתחים רק על ידי זה שאנחנו במקום רצון לקבל, מתחילים להפוך אותו לעל מנת להשפיע.

שאלה: למה לכל אורך הדרך אנחנו ניצבים בפני בחירות?

כי העיקר זו הבחירה. בחירה זה אומר שהחלטתי שאני אעשה עכשיו עוד צעד קדימה כלפי הבורא. זאת הבחירה, האם להישאר בדרגה הזאת כמו שאני, או להידמות עוד קצת לבורא. ולכן מהמדרגות האלה, מהבחירות האלה, כל דרך ההתפתחות הרוחנית שבאדם.

שאלה: איך אדם שנמצא במצב של שבירה יכול לעשות את הבחירה הנכונה?

הבורא נותן אפשרות. אם לאדם מגיע לעבוד בבחירה חופשית, אז הבורא נותן לו הזדמנות, אפשרות, יכולת והאדם עושה את הבחירה. העיקר זו הבחירה החופשית הזאת, כי בלעדיה אנחנו חיות, אנחנו בוחרים דבר אחד במקום דבר אחר בצורה אינסטינקטיבית. אבל אם אני בדיוק יודע שאני חייב להיות דומה לבורא, אז אין ברירה, אני אומנם מגיע למצב ש"טוב לי מותי מחיי" אבל אני חייב להגיע לדרגת הדומה לבורא, לדרגת האדם, הדומה.

שאלה: אמרת שאנחנו מממשים את הבחירה שלנו בזה שאנחנו הופכים את הרצון לקבל לרצון להשפיע, איך אנחנו הופכים את הרצון לקבל לרצון להשפיע?

על ידי הכוונה. כלומר, למה אני עושה את זה? רק מפני שזה רצון הבורא.

תלמיד: אפשר לעבוד כך עם כל רצון שמתגלה באדם?

אם בטוח ידוע לך מה הבורא היה רוצה באיזה שהם רצונות שלך, אז אתה יכול לעשות את זה.

תלמיד: איך לברר מה הבורא היה רוצה ברצונות שלי?

בשביל זה אתה צריך להיות בתוך העשירייה ולהיות מחובר איתם בצורה כזאת שתוכל לנסות להשפיע לחברים שלך, לסדר את הלב שלך כלפיהם, ואז בהדרגה תלמד איך לכוון את עצמך להשפעה.

תלמיד: מה אני עושה עם הרצון שמתגלה בי כאשר אני מכוון את עצמי להשפעה, כאשר אני מכוון את הלב לחברים, הרצונות האלה מתחברים לתנועה הזאת איכשהו?

היות ואתם מחוברים יחד אז יוצא שאתה משפיע עליהם.

שאלה: האם הרע תמיד יגדל בצורה פרופורציונלית לטוב, והאם תמיד נצטרך לעבוד יחד עם הרע?

כן, תמיד. שמאל, ימין, שמאל, ימין, כך אנחנו מתקדמים.

שאלה: נראה שהבורא קרוב ורחוק מאיתנו. הקירות בין הלבבות שלנו מונעים מאיתנו להגיע אליו. מתי הבורא יסיר את הקירות האלה?

מתי שאנחנו נוכל לשכנע אותו שרק את זה אנחנו צריכים בחיים, ועם זה אנחנו פונים אליו.

שאלה: איך אנחנו יכולים להכריח את הבורא? יש לי הרגשה שאנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים.

זה עוד רחוק מהרצוי. צריכים להגביר את הלחץ.

שאלה: למה הבחירה לא תמיד ברורה? ומה יכול לעשות אותה ברורה יותר?

ככל שאנחנו מתקדמים כך הבחירה נעשית יותר ויותר ברורה, מוגדלת.

תלמידה: האמונה למעלה מהדעת מזרזת אותה?

כן, אבל אני לא רוצה שנתבלבל, כאילו שאנחנו מבינים מה זו אמונה למעלה מהדעת.

שאלה: מה קורה לנו כשאנחנו עושים פעולות שהן נגד הטבע שלנו? נניח יש משהו שאנחנו לא רוצים לעשות ובכל זאת עושים.

שום דבר, זה לא מקדם אותנו. זה קצת מפתח אותנו בדרגת החי.

תלמידה: אז איך לפתח אותנו בדרגת אדם? איך להפוך את החיה הזאת לאדם?

אנחנו מתפללים לבורא שייתן לנו שכנוע פנימי שאנחנו חייבים לעלות לאמונה למעלה מהדעת.

שאלה: המקובל צריך לבנות כוונה אינדיבידואלית לכל פעולה?

כן.

תלמיד: כלומר על כל פעולה שאנחנו עושים אנחנו צריכים לבנות כוונה נכונה?

כן.

שאלה: היינו מאוד רוצים להודות לבורא על כל החברים ב"בני ברוך" שמשרתים, הם עושים באמת עבודה ענקית, ופשוט הלב מתפרץ להודות לכל החברים שנותנים לנו את ההזדמנות, לכל אלה שעומדים מאחוריך ועושים את העבודה האדירה הזאת. אנחנו מודים לבורא על הכול.

כן. הם עושים עבודה גדולה מאוד, והם לא עומדים מאחוריי אלא בינינו, ביני וביניכם, ועושים את כל הגשר הזה. זו עבודה גדולה מאוד.

שאלה: יש לי שאלה בנוגע למצב "טוב לי מותי מחיי". האם מדובר על הכנעה שלנו?

מדובר על העולם שלנו, שאם אנחנו לא מסיימים את החיים שלנו בשינוי לתכונת הבורא, זה נחשב כאילו הם עברו לשווא. לא לשווא, זה תהליך הצטברותי, ובסופו של דבר, אם לא הפעם אז בפעם הבאה בחיים שלנו, אנחנו בכל זאת נעבור את המחסום.

שאלה: האם נכון לחשוב שהבחירה היא בחיים?

אנחנו בוחרים רק בחיים, כלומר רק במעבר לדרגת אמונה למעלה מהדעת.

שאלה: האם זה אומר שהרע באדם גדל בהתאם להתקדמות אבל רק הוא בעצמו יכול לראות את הרע, ומבחוץ אפשר לראות שאדם שולט על עצמו יותר?

על מה שרואים החיצוניים לא נדבר. האדם על עצמו יכול לראות רק את מה שהוא יכול להתגבר עליו.

שאלה: כל רע שמתגלה הוא מקפצה לטוב, והבחירה החופשית שלנו כלפי הבורא הופכת להיות ברורה יותר. איך נרגיש את הכוח של הבחירה הזאת בתוכנו?

נרגיש אותה ככוח שכלי וכוח רצוני, שאני יכול להתגבר ברצון ובשכל ולהגיע להחלטה שאני חייב להיות בהשפעה. זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת".

תלמידה: האם הרצון שלנו הוא כוח?

הרצון שלנו הוא כוח, ודאי.

שאלה: איך אנחנו מייצרים יותר לחץ על הבורא?

בתפילה שלנו, שאנחנו חייבים להגיע לאמונה למעלה מהדעת. זה מה שאנחנו חייבים. אנחנו רוצים להיות בכוח השפעה במקום בכוח קבלה.

תלמיד: היום סיכמנו אחרי שיעור בוקר שאנחנו נמצאים בקשר אחד עם הבורא. האם אנחנו צריכים ליצור תפילה כך שקודם נרצה לבנות תפילה, שנרצה את התפילה הזאת בכלל?

כן, ודאי.

תלמיד: איך אנחנו מסדרים זאת נכון? כי שמנו לב שיש הרבה חסרונות בעשירייה.

אל תדאגו, זה יבוא בזמן. האדם ירגיש שהוא חייב לעשות את זה, שהוא צריך לעלות לדרגה הזאת של השפעה במקום קבלה, אהבה במקום שנאה, ובצורה כזאת הוא ישנה את עצמו. הכול לפנינו, אל תדאגו, יחד נעלה למדרגה הזאת, אני אלווה אתכם.

שאלה: איך להסתכל על הדרגות של טוב ורע בלימוד?

שכל דבר הוא לטובתנו ומקדם אותנו, ולברך על הרע כמו על הטוב. כל דבר שמגיע הוא משנה אותנו לקראת המטרה.

שאלה: שמעתי שאמרת שאנחנו יכולים להתגבר על כל הרע בגלל זה הוא מופיע. למה אנחנו מרגישים שהוא משתלט עלינו למרות שאנחנו אמורים להיות מסוגלים להתמודד איתו?

הרע שבנו נעשה יותר גדול, ועל זה הכוח הטוב שבנו נעשה יותר גדול, וכך אנחנו מתקדמים, אנחנו עולים במדרגות. כמו שכתוב שכל הגדול מחברו יצרו, היצר הרע שלו, האגו שלו, גדול ממנו. אם אנחנו רוצים שאדם יהיה גדול יותר, אז קודם כל האגו שלו צריך להיות גדול יותר, ואחר כך האגו הזה שיהיה מתוקן.

שאלה: כשאדם מעלה תפילה על תיקון הטבע שלו, האם הבורא מזכה אותו בדיאלוג כזה?

הבורא ממתין שהאדם יפתח בו את התכונות ההכרחיות שיפעילו עליו לחץ מבפנים ויכריחו אותו להתקרב לבורא.

שאלה: מה זה אומר שאנחנו מוסיפים לו כל פעם יותר רע? האם בזה שמצרפים לו רצונות של העולם כך גדל הרע?

לא, אנחנו מוסיפים עליו מסך. את הרע עושה הבורא, הוא מגדיל כל הזמן את הרע שבנו, כמו שהוא אומר מלכתחילה "בראתי יצר הרע", ואנחנו רוצים למשוך מהבורא את האור המחזיר למוטב. יוצא ש"בראתי יצר רע בראתי תורה תבלין", שעל ידי המאמצים שלנו מגיע אלינו אור התורה והוא מתקן אותנו, את הרצון לקבל שגדל, כבר בעל מנת להשפיע.

תלמידה: כל מה שביכולתנו היא הבחירה שאנחנו עושות. האם מקום הבחירה הוא לבחור תענוגים רוחניים מעל תענוגים גשמיים?

לא בדיוק. אנחנו לא צריכים להיכנס לצמצומים כאלה שבהם אנחנו פחות אוכלים, פחות שותים, פחות נחים. אלא כל העבודה הרוחנית שלנו היא לעשות לא לטובת עצמי אלא לטובת הזולת, כלומר הכוונה.

תלמידה: לפעמים אנחנו לא בטוחות שהכוונה נכונה, ואז אנחנו מרגישות אשמות. איך לעבוד עם זה?

לחשוב טוב על האחר, ולפעול לפי הכיוון הזה במחשבה, ברצון.

שאלה: מתי עלינו להבין מתי להקטין את עצמנו, מתי לבטל את עצמנו?

אנחנו צריכים לבטל את האגו שלנו תמיד, ולכלול את רצון האחר במקום את שלי, גם תמיד. זה במצב האידיאלי.

תלמידה: כלומר להיות בקו, שאנחנו כל הזמן מבטלים את עצמנו ומשפילים את עצמנו?

אל תדאגי, את עדיין לא מבטלת ולא משפילה את עצמך. אבל אם תעמידי את האחרים מעליך, אז תתחילי להרגיש בפער בינך לבינם, את העולם הרוחני.

שאלה: חבר משתתף בשיעורים עושה את כל המאמצים האפשריים, אבל הוא לא יודע מה עוד אפשר להוסיף, כדי לעשות יותר תועלת לעשירייה?

לא. אין לי מה להוסיף. הוא יכול לקרוא כל מיני מאמרים על זה, יש הרבה. ובעיקרון מה שהוא צריך לעשות זה מה שנקרא לשרת את העשירייה שלו. להיות בלב ונפש איתם יחד.

שאלה: אנחנו לומדים שבמידת ההתפתחות הבורא מגלה לנו מנות חדשות של הרע. ואם הרע מתבטא בצורה מחזורית מאוד דומה לשלבים הקודמים, איך לעבור לשלב חדש?

תמיד, תמיד לרדוף אחרי אותה המטרה, אני צריך לעלות מעל האגו שלי ולפעול בכיוון לטובת החבר. בעיקר בקבוצה.

שאלה: אם עדיין לא הגענו לחיבור בעשירייה, האם זה אומר שעדיין לא גילינו את הבורא. והאם זה הוא הצער, זו היא החרטה בעצם?

כן ודאי. חוץ מזה צריכים להבין, שהבורא זה מי שמגולה בחיבור בינינו. בחיבור בינינו הוא מתגלה זה התנאי. אנחנו בונים אותו מתוך החיבור בינינו, כמו שכתוב "אתם עשיתם אותי".

שאלה: כשמגיע זמן הבחירה, האדם יכול להבין שזה עכשיו זמן הבחירה. או שזה לא יהיה בחירה, אם אני אראה בצורה ברורה שיש לי מה לבחור?

כאשר מגיע זמן הבחירה, אז את מרגישה את זה, את תביני.

תלמידה: מה הוא הכוח העיקרי כדי לעשות את הבחירה הנכונה?

השתוקקות להשתוות הצורה עם הבורא, עם תכונת ההשפעה.

שאלה: אנחנו לומדים שהכול מגיע מהבורא גם הטוב וגם הרע, והכול תלוי בתפיסה שלנו ביחס לבורא. בקטע 4 נאמר, שחייבים להוסיף לו יותר רע כדי שהוא יקבל החלטה. האם יש קשר בין קבלת החלטה לבין היחס שלי לבורא, ומה זה הקשר הזה?

הבורא מוסיף לנו רע על היצר הרע שלנו. ובצורה כזאת אנחנו יכולים כל פעם לבחור אותו במדרגה גבוהה יותר.

תלמידה: כלומר, זו העזרה שאני אבין את היחס שלי לבורא?

כן.

שאלה: יש רצון להשפיע, אבל אין כל כך מה להשפיע. אני מבינה שללא קבלה מהבורא, אהבה, חסדים אי אפשר להתקדם בגלל האגואיזם הגדול. איך להתגבר על המעגל הסגור הזה?

העניין הוא לא באגו קטן או גדול, אלא הכוונה שעליו. אז על כך לא לשכוח. ובנוגע לאגו גדול או קטן נאמר "כל הגדול מחברו ייצרו גדול ממנו". אבל יחד עם זאת, יש לו גם הבנה יותר גדולה לעבוד עם האגו הנכון בהשפעה.

שאלה: אם נתאר שאנחנו בעצם שני כוחות. מצד אחד, הרצון האגואיסטי מגיע אלינו כדי לכלול אותו בעבודה הנכונה שבעזרתה הוא עובר פילטרים של הבורא ויוצא עם כוונה נכונה. ואז יוצא שאנחנו עוזרים לבורא לעשות מקום עבורו והבחירה שלנו, הבחירה העיקרית היא במבט על אותה מערכת.

לא נכון, אבל אני מקווה שזה יתוקן בך. אל תתעסקי בפילוסופיה.

שאלה: יש לי רושם שיש משחק בין העבודה הרוחנית לעבודה בעולם הזה. שבעצם, העבודה בעולם הזה היא תומכת בעבודה הרוחנית. האם אנחנו נהיה מוכנים להגיע ל"ואהבת לרעך" בארצית בעולם הזה?

כן. ודאי שכן.

שאלה: איך להכניע את הרע שהוא הרבה יותר גדול ממך שאי אפשר? כשהוא מגיע אין שום כוח.

להתפלל.

תלמידה: הבורא לא עונה.

להתפלל.

תלמידה: אני מתפללת ומתפללת.

להתפלל.

תלמידה: ענית לחברה שהבורא מחכה שתתפתח התכונה לתפילה אמיתית. מה זה התכונה הזאת?

להתפלל. אני לא אגיד לך על זה שום דבר אחר כיוון שאין שום דבר אחר.

שאלה: איך לא ליפול מהדמות השלילית של הבורא שמרחיק אותנו מהמטרה?

זה כוח הקבוצה. כאן זה רק כוח הקבוצה. אדם לא יכול לעמוד נגד החברים שלו. אחד או שניים זה עוד מילא, יכול להיות. אבל אם זו קבוצה, אין לו שום אפשרות. ואז הוא משנה את עצמו והולך ומשנה את היחס שלו לבורא.

שאלה: הבורא אומר, "אני ראשון ואני אחרון". האם הכוונה כאן למרחק ולקרבה מהבורא?

הכוונה למרחק ולקרבה, אבל זה לא מרחק פיזי, ברור שזה רק מרחק רוחני, עד כמה אנחנו טובים או שונים לפי הכוונה שלנו, להשפיע או לקבל.

שאלה: הכוח של קבלה על מנת להשפיע, זה כוח שהבורא צריך לקיים בתוכנו? איך זה עובד בדיוק?

את זה הבורא מקיים. הכול עושה ה', הכול עושה הבורא.

תלמידה: הוא בודק את הכוונה שלנו? מקיים את הכוונה שלנו?

כן.

שאלה: אז חופש הבחירה היחיד שלי הוא לבנות תפילה עם העשירייה יחד כדי לבקש תיקון?

כן. לפנות לבורא כדי לבקש תיקון עבור העשירייה.

שאלה: איך ללמוד להפוך תמיד את הרע לטוב בכל מצב?

בראש ובראשונה להיות יחד. קודם כל להיות יחד באהבה, כבוד הדדי מקסימלי והתקרבות ביניכן, ואז תתחילו להרגיש מה נחוץ לכן כדי לגלות את הבורא.

שאלה: ביטול בפני החברים ודבקות בהם, מוליד אגו גדול, מפלצתי, וזה לא עוזר לדבקות עם עשיריות אחרות. האם כדאי להתחבר עם עשיריות אחרות?

אני לא דיברתי על להתבטל בפני עשיריות אחרות, אלא רק להתבטל בפני העשירייה שלי ובהכול.

שאלה: האם אפשר לומר שהמטרה שלי היא להתמזג בחברות? שדרכי הבורא ימלא את חסרונותיהן?

כן.

תלמידה: להיות שקופה כזכוכית עבור כל הקבוצה שהבורא יוכל להאיר עליהם?

כן. כמובן שזאת לא כל העבודה שלנו, אבל ללא ספק זה חלק גדול.

תלמידה: אם הרצון הוא כוח, האם נכון להבין שהתכונות שלנו הן החומר שמתלבש ברצונות שלנו?

כן, בינתיים אפשר להגיד כך.

שאלה: איך מברכים על הרע כשהפחד מקבע אותך, איך להתעלות מההרגשה הזאת לשמוח ולהידבק בבורא?

אותו הדבר כמו שדיברנו קודם, שום דבר אחר. להתחבר יחד ולפנות לבורא בתפילה שיחבר אותנו עוד יותר וייתקן.

שאלה: היות ואנחנו צריכים לברך על הטוב כמו על הרע, אז למעשה אנחנו מחבקים את הרע כי מתוכו אנחנו יכולים לקחת את הכוח או את המדרגה הגבוהה יותר, כדי להגביר את האהבה בין החברים?

נכון.

תלמיד: על ידי זה שאנחנו מגבירים את אהבת החברים אנחנו למעשה מתחילים לעבוד באחישנה?

כן, כי "כל הגדול מחברו ייצרו גדול ממנו". אנחנו כל פעם מקבלים רצון לקבל אגואיסטי גדול יותר, כדי להתעלות מעליו עוד יותר, כדי להתחבק בינינו עוד יותר.

תלמיד: התפילה שלנו זאת היגיעה שלנו ומתוך היגיעה הזאת אנחנו בעצם פונים לבורא כדי שיעזור לנו להשיג את אותה מדרגה?

כן.

שאלה: האם כל אחד מקבל את חלקו ברע, שהוא צריך לתקן, כדי להגיע לגמר התיקון ביחד?

זו עבודת הבורא. הבורא נותן לכל אחד רצון לקבל מהסוג שלו ולפי המדרגה שלו, ונצטרך לתקן את זה כך שבכל אחד יהיה רצון לקבל הכלול מכולם וכך נעלה יותר לתיקון, לגמר התיקון.

(סוף השיעור)