20 - 21 פברואר 2025

שיעור 2 - לשמה מתוך אמונת חכמים

שיעור 2 - לשמה מתוך אמונת חכמים

חלק 1|20 פבר׳ 2025

כנס "קבלה לעם "העולמי – מתחברים ללשמה

  פברואר 2025

לשמה מתוך אמונת חכמים

שיעור 2

שיעור 20.02.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קריין: כנס קבלה לעם העולמי פברואר 2025 "מתחברים ללשמה", שיעור מספר 2 בנושא - "לשמה מתוך אמונת חכמים".

רב, היית רוצה לומר משהו על הנושא "לשמה מתוך אמונת חכמים"?

אנחנו כל הזמן בלימוד שלנו מתכוונים ומדברים על אנשים שעוסקים בחכמת הקבלה ורוצים לעלות לקראת הבורא בסולם בעל מנת להשפיע. זאת אומרת, כל מי שמגיע לחכמת הקבלה שומע שהעיקר זה להגיע למצווה על מנת להשפיע נחת רוח לבורא עם כל מיני פירושים.

עכשיו אנחנו נמצאים בשיעור מספר 2, נושא השיעור, להגיע לשמה מתוך אמונת חכמים. זאת אומרת, אדם שמגיע ולומד את חכמת הקבלה, מבין אחר כך שמה שהוא לומד, זה לא בדיוק מה שהוא מרגיש בעולם שלנו בחמישה החושים שלנו - ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, אלא יש עוד מה להוסיף לקראת ההשגה הרוחנית, על זה עכשיו אנחנו נדבר.

קריין: קטע מספר 1 של הרב"ש.

"יש ענין למעלה מהדעת, שהוא בחינה, שהוא רוצה ללכת בעינים עצומות. כלומר, אף על פי שההגיון והחוש אינם מבינים, את מה שאומרים לנו חז"ל. אבל הם מקבלים עליהם את אמונת חכמים, ואומרים, שמוטל עלינו לקבל על עצמנו אמונת חכמים. כמו שכתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". ובלי אמונה, אין שום דבר להשיג ברוחניות."

(הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)

מה שאנחנו צריכים בלימוד הרוחני הוא, להביא את עצמנו להרגשת העולם הרוחני ככוח השפעה כך שאנחנו נוכל לקבל ממנו כוח להכיר את המציאות, ולא שאנחנו מקבלים דרך חמשת החושים שלנו, אלא מה שאנחנו יכולים לקבל דרך החוש השישי - החוש השישי זה נקרא תכונת ההשפעה. לכן אם אנחנו נקבל את החוש השישי, אז אנחנו נתחיל להרגיש מה נמצא עוד חוץ מאיתנו, חוץ מההשגה שלנו, חוץ ממה שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו.

הכול מגיע אלינו דרך "אמונת חכמים", אם אנחנו נרצה לקבל את אמונת החכמים, אז מוטל עלינו לקבל על עצמנו, "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". כי בלי אמונת חכמים, כמו שאומר רב"ש בקטע הראשון לשיעור שלנו, אין שום דבר להשיג ברוחניות, זאת אומרת אנחנו ישירות מגיעים לאמונת חכמים.

תלמידה: אנחנו עובדים בעשיריות מתפללים ואז קורה הכנס, אנחנו מתערבבים כמו רכיבים של לב אחד וכל הכנס נעשה זך ונקי יותר, אנחנו לומדים להשפיע יותר. ולנו נשאר רק להגיע לכאן, לעבוד ולהאמין לחכמים שלנו, להאמין בעתיד הטוב של האנושות, כי כשאנחנו עובדים בעשיריות ובלב המשותף אנחנו יכולים להשפיע על האנושות. האם הבנתי נכון את המבנה הזה?

מתוך התרגום ששמעתי, אז כנראה מה שאת אומרת נכון.

תלמידה: מהו התפקיד של השכל בעבודה הרוחנית אם העיקר זה ללכת למעלה מהדעת, ואיך אנחנו יכולות לבדוק שאנחנו באמת הולכות למעלה מהדעת ולא סתם מדחיקות את הספקות שלנו?

אנחנו לומדים לראות את העולם שסביבנו, לקלוט אותו, לא בתכונת הקבלה אלא בתכונת ההשפעה. במקרה כזה, בתפיסה הזאת של המציאות אנחנו נרגיש את הבורא. אז מה שאנחנו צריכים בשביל להרגיש בצורה נכונה את כל מה שקיים, הכרחי עבורנו לקבל מהנבראים את תפיסת המציאות שלהם, לקבל מהבורא את תפיסת המציאות שלו, ואחר כך לבנות את הרגשת תפיסת המציאות שלי על בסיס התפיסות האחרות. בואו נחשיב את זה כמשימה.

תלמידה: יוצא שלכל אחד יש תפיסת מציאות משלו?

לכל אחד יש תפיסת מציאות משלו, אבל זה בדומה למה שקורה בעולם שלנו, שבכל זאת אנחנו מתאספים יחד אלפי אנשים ומחליפים בינינו מחשבות ואיכשהו מבינים זה את זה, ככה גם בעולם הרוחני.

תלמידה: אם אנחנו בדרך ההתקדמות שלנו מקבלים חיזוק למילים שאנחנו קוראים בכתבים וממה שאתה אומר לנו, האם זה אומר שאנחנו הולכים בתוך הדעת?

לא. על זה אני לא יכול לענות לך כי את תתבלבלי, עוד אין לך מספיק ידיעות משלך כדי לברר את זה.

תלמיד: כתוב שאמונה מעל הדעת זה רצון ללכת בעיניים עצומות, איך אנחנו בדרך מגיעים למצב שאנחנו מעדיפים ללכת בעיניים עצומות מאשר ללכת בעיניים פקוחות ולראות את הבורא?

אם אנחנו נמשיך להתקדם כמו שהתקדמנו עד היום, אז אנחנו בשום אופן לא נוכל להבין את מה שקורה בעולם שלנו. אבל אם אנחנו נתחיל לכוון את עצמנו בתפיסת המציאות באמונה למעלה מהדעת, אז אנחנו נתחיל להרגיש את העולם שלנו בצורה נכונה ואת הבורא בתוכו.

תלמיד: מהי ההשפעה ביחס לחכמים, למורים שלנו?

השפעה בחכמת הקבלה נקראת "תכונת ההשפעה" - כאשר הנברא רוכש את תכונת ההשפעה, וכך אנחנו מתייחסים אחד לשני עם התכונה הזאת, מה שאנחנו לומדים בחכמת הקבלה עצמה. זה כמו שאנחנו עושים צמצום על התפיסה שלנו ורק לאחר מכן מתחילים לגלות את דרגת ההשפעה לזולת. במקרה כזה אנחנו מתחילים להרגיש ממי אנחנו מקבלים, ובצורה כזאת, למרות שכל מה שקיים, קיים הודות לבורא. אבל אם אנחנו נקבל ממנו בצורה כזאת, אז אנחנו נוכל ללמוד אותו, ובזה יהיה היתרון שלנו ביחס לכל יתר הנבראים שקיימים.

תלמיד: אמרת שאנחנו צריכים לתפוס את המציאות כמו שהנבראים תופסים את המציאות, לאחר מכן לתפוס את המציאות כמו שהבורא תופס את המציאות, ועל בסיס זה לבנות את תפיסת המציאות שלנו. איך לקבל את תפיסת המציאות של הבורא?

על בסיס זה שאנחנו מוצאים איתו כזה קשר, הוא כל הזמן משנה את היחס שלו כלפינו ואנחנו בהתאם לזה צריכים לשנות את היחס שלנו כלפיו. ואז יוצא, שאנחנו נתחיל להרגיש את הפעולות שלו, את הכוונות שלו, וכך נוכל לפעול עד שנראה שבכל ההרגשות שלנו שולט רק הבורא.

תלמיד: גם אני רוצה לדייק. כתוב כאן אמונה בחכמים, או אמונת חכמים.

אמונה בחכמים או אמונת חכמים. חכמים הכוונה לאדם שבהשגתו יוצא למדרגה של הבורא.

תלמיד: כלומר, אנחנו חייבים להשתמש איכשהו בעבודה שעשה החכם לפנינו?

בטח.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לעשות את זה?

זה מה שאנחנו לומדים, לכן כל השיעורים שלנו מוקדשים לזה.

תלמיד: יש תחושה שתכונת הקבלה וההשפעה מלכתחילה מוטבעת בבריאה. האם זה אפשרי שאדם לא שמע על החכמים והגיע להשפעה, ולאחר שהגיע להשפעה הוא הגיע לחכמים?

זה נדיר מאוד.

תלמיד: אבל זה אפשרי בכל זאת?

כזה דבר היה לאבותינו.

תלמיד: בשיעור הראשון דיברנו על העומק שבלב, על פתיחת הלב. איך אמונת חכמים ממלאת את המקום הזה? איך היא קשורה לבניית הלב המשותף שדיברנו עליו בשיעור הראשון?

חכמים הם אנשים כמונו שהגיעו להרגשת הבורא לפנינו והם כותבים, מלמדים אותנו, דרך כל מיני ערוצי תקשורת, כמה אנחנו יכולים להתקשר זה אל זה, לעזור זה לזה, להתעלות למעלה מהתפיסה שבה נולדנו לתפיסה יותר כללית, כוללת, עמוקה.

תלמיד: מה ההבדל בין תלמידים שמצליחים להתבטל כלפי הרב לבין כאלה שלא מצליחים, ומה הסיבה שהם לא מצליחים?

זה עניין של הקשר ביני נגיד, לבינכם. זה יעבור. העיקר בכל זאת להשתדל להיות קשורים זה אל זה ואלי, ואנחנו נבנה כאן, תראו איזה כלי, איזו עוצמה יש לפנינו, וזה עוד חלק קטן ממה שיש לנו בכל העולם. כך נעשה.

תלמיד: איך האדם יכול להשיג את הרגשת ההשפעה?

בזה שאנחנו נמצאים יחד ורוצים להיות קשורים כל פעם למישהו ששואל, למישהו שעונה, ואחר כך אנחנו מעבירים על זה גם את השיעורים שלנו, יוצא שיש לנו הרבה חומר לקבל ולתת, ואנחנו צריכים להשתדל לפזר את החומר הזה בינינו לפי אותו שטח. אז נתחיל להבין, לשמוע מה שאומרים החברים שלנו. זה נקרא "פתיחת הלב".

תלמיד: בפתיחת השיעור דיברת על החושים הגופניים שלנו. איך אנחנו יכולים להשיג, להרגיש את חמשת החושים של הנשמה שלנו? איך להשיג את הנשמה?

לאט לאט אנחנו מפתחים את עצמנו ועוד מעט נתחיל להרגיש שאנחנו מתקשרים גם ביננו בעולם הזה דרך חמישה חושים.

תלמיד: מה יותר חשוב עבורנו, אמונת חכמים או אמונה בבורא? האם אלו מדרגות שונות? למה אנחנו צריכים לקשור את עצמנו יותר ובמה להתמקד?

חשוב לנו ודאי להגיע לאהבת ה' ולאמונת ה', ולכן יש לנו כל מיני תרגילים לזה. אבל בכל זאת, העיקר זה אהבת חברים ואמונת חברים. בשטח הזה אנחנו צריכים קודם כל למצוא את עצמנו בהתקשרות בינינו.

תלמיד: כשאנחנו נמצאים עם החברים, מדברים איתם, מתקשרים אליהם, האם כדאי לנו להחשיב אותם בתור חכמים, או שאנחנו מתייחסים רק למקובלים, לבעל הסולם, לרב"ש ואליך בתור חכמים?

כאל חכמים אנחנו מתייחסים רק לאלו שמלמדים אותנו ונמצאים כמורים בכל הקבוצה הגדולה הזאת שלנו של אלפי אלפים. נגיד, לראשי קבוצות ולא יותר.

תלמיד: בהכנה דיברנו על מה אנחנו מודים לחכמים, מה תפקיד החכם ביחס לנבראים בעולם שלנו?

החכם מחויב ללמד את הנבראים, לעזור להם לעלות מעל עצמם ולהתחבר ביניהם, בזה הוא רואה את המשימה שלו.

תלמידה: אמרת שחכם הוא אדם שנמצא בדרגת הבורא. אם אנחנו משיגים את אותה מדרגה של החכם, האם זה אומר שאנחנו בלשמה?

עוד לא.

תלמידה: מה חסר לנו כדי להשוות צורה לחכמים כדי להיכנס ללשמה?

לעשות את אותם תרגילים שאנחנו עושים, ולעשות הרבה תרגילים כאלה, לבצע אותם בבית, דרך הטלפון, דרך האינטרנט ולהשתדל להרגיש אותם יחד.

קריין: קטע מספר 2 מתוך זוהר לעם.

"אם לא חכמים, לא ידעו אנשים מהי תורה, ומהן המצוות של ריבון העולם, ולא היה הפרש מרוחו של האדם אל רוח הבהמה."

("זוהר לעם". שמות. מאמר "וַיָקָם מלך חדש", סעיף 84)

ברור שאם לא רוח האדם שמתעלה מעל דרגת החי בעולם הזה, אז לא היינו יכולים גם אנחנו לקבל משהו מחוכמת הקבלה, לא היינו מבינים מה לעשות עם עצמנו, עם החושים שלנו, וכך הכול היה נגמר.

תלמידה: איך אנחנו פונים לבורא עם תפילות ובקשות לאיחוד ולחיבור, האם יש מקום לפנייה כזאת לחכמים?

למי עוד את פונה כך?

תלמידה: אנחנו מבקשות מהבורא שיחבר אותנו, שיפתח לנו את הלב, אבל אם אין לי עכשיו קשר עם הבורא?

כדי לתת לך את הסוף של השרשרת הזאת.

קריין: קטע מספר 3 של מאור ושמש.

"מדרגות התורה לשמה אין להם שיעור, ואחת מהם אשר בקומו בחצות הלילה יקיים מקרא: "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני". והוא שיקשר עצמו עם נשמת הצדיקים שבגן עדן, ויתאחד איתם להתעדן בנעימות עסק התורה, ויקשר נפשו, רוחו ונשמתו בפנימיות אותיות התורה, ולקשרם באין סוף ברוך הוא, ולייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה. וגם זה הדרך אי אפשר להשיגו טרם ידבק עצמו בצדיקי הדור ולשקוד על דלתותם יום יום. והמתאבק בעפר רגליהם באמת ומקווה לאור באור התורה, הנה כל מה שלא השיג בעולם השפל הזה ישיג לקיצו בגן עדן. וזהו תכלית תענוג העולם הבא: להשיג האורות העליונים וליהנות מזיו השכינה."

("מאור ושמש". פרשת שופטים)

תלמידה: באיזה אופן אפשר לעשות מאמץ כדי שבעשירייה יהיה אפשר להרגיש מצב של גן עדן ולדבוק בצדיקים?

זה בדיוק מה שאנחנו עוברים כאן. כלומר, צריך בצורה ברורה לעבור על אותם קטעים שאנחנו קוראים, ואחר כך להשתדל לקבל אותם בשכל ובלב ולהבין שכל התנאים שניתנו לנו צריכים להיכנס דרך האוזניים או העיניים שלנו, מה שאנחנו קוראים דרך הראייה או דרך השמיעה ולאחר מכן אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי שיחדור בנו מה שנאמר במילים האלה. בזה אנחנו רוצים להשתוקק לנקודה הגבוהה ביותר של החיבור שלנו שנקראת "גן עדן".

תלמיד: איך לזהות ולהגביר ממש עכשיו את ההשפעה של האיכות הפנימית של החיבור במרכז העשירייה?

אנחנו צריכים ללמוד את מה שכתוב בטקסטים, בכתבים. צריכים לראות מה חסר לנו כדי להבין אותם במלוא עומקם, כמו שכותב רב"ש, "כשלא עושים בקורת על דברי חכמים, ולא רוצים לקבל דבריהם בתוך הדעת, אז על ידי זה דוקא זוכים לדעת דקדושה. וזהו מטעם, כי כל ענין מה שאנו צריכים ללכת למעלה מהדעת, הוא מסיבת שאנו משוקעים באהבה עצמית. לכן ע"י אמונה למעלה מהדעת זוכים לכלים דהשפעה." 

תלמיד: כשאני רוצה לבקש משהו מהבורא, אני נכנס לדיאלוג פנימי איתו ואני בתוך תפילה. אבל כשאני רוצה לבקש משהו מהחכמים, האם אני צריך להשתטח על העפר ולבקש מהם? איך אני יכול לבקש משהו מהחכמים?

אנחנו יכולים לפנות ישירות לחכמים, ישירות לבורא, ישירות לכל אחד שנמצא כאן, השאלה מה אנחנו משיגים במקום זה. יכול להיות שאנחנו כביכול מתקשרים בטלפון אבל מהצד השני אין כלום. יכול להיות שמתקשרים למספר לא נכון. יכול להיות שמתקשרים למספר נכון אבל מי שמקבל אותנו לא מכיר את השפה שלנו, ועוד ועוד. לכן אנחנו צריכים להשתדל לדבר בשפת הבורא, וזה מה שאנחנו לומדים עכשיו. לא שאני צריך לדעת עברית או אנגלית או רוסית, לא בזה העניין, אלא העניין הוא שאנחנו צריכים לעבוד בשפת ההשפעה. אז ניכנס לתקשורת עם אותה הספֶירה היכן שפועל הבורא והיכן שהוא מייצב לנו את המצבים הבאים. נקווה שזה יקרה.

תלמידה: האם החוש השישי זאת הרגשה שמתפתחת בנו עם הזמן?

החוש השישי מתפתח בנו במשך הזמן, כן.

תלמידה: אני מרגישה ומבינה מה שאתה אומר לפי הכלי שלי. איך אני יכולה להרגיש את הכלי שלך, להתכלל עם הכלי שלך?

עם הכלי שלי, בשביל מה לך? יש לך כלים יותר גדולים, אני בין הקטנים.

תלמיד: אמרת שהכלי של הרב קרוב או דומה לכלי של הבורא. בגלל שאתה מולי, איך אני יכולה לקחת דוגמה ממך ולהתכלל עימך?

בואו נתחיל לעבוד כך עם כולם, אני לא יכול רק איתך להתחיל לעבוד. אלא עם כל האנשים שנמצאים כאן נשתדל לפתוח את הלב שלנו למילים של רב"ש או של בעל הסולם שאנחנו קוראים, ונשתדל שהלב שלנו יהיה פתוח. נפתח עכשיו את הלב, כך שמה שאנחנו קוראים, המילים האלו ייכנסו לתוך ליבנו וימלאו את הלב שלנו.

תלמיד: האם תוכל ללמד אותנו את שפת ההשפעה?

השפעה אפשר ללמוד מתוך הפעלות כאלה כמו שאנחנו עכשיו עושים. וכל אחד ואחד ששומע ורוצה להתקשר, הוא יותר ויותר מתאים את עצמו לנושא הכללי של השיעור. אז תראו שאחרי השיעור אתם כבר מדברים בצורה אחרת, מסתכלים בצורה אחרת על המציאות.

קריין: קטע מספר 4.

"ניתן להאדם בחינת דעת ושכל להבין כל דבר על פי שכל. וכאן אומרים לנו ללכת בקבלת אמונת חכמים, והאדם רוצה להבין את הדרך הזה, והיות שכל זמן שהאדם מונח עדיין תחת שליטת הרצון לקבל לעצמו, אין האדם בעצמו יכול לדעת מהו טוב ומהו רע, אלא צריך לקבל הכל כפי שהחכמים קבעו לנו, ואם לא נכנס אבק ועפר בתוך העינים ולא יכולים ללכת קדימה, מה שאין כן כשלא עושים בקורת על דברי חכמים, ולא רוצים לקבל דבריהם בתוך הדעת, אז על ידי זה דוקא זוכים לדעת דקדושה. 

וזהו מטעם, כי כל ענין מה שאנו צריכים ללכת למעלה מהדעת, הוא מסיבת שאנו משוקעים באהבה עצמית. לכן ע"י אמונה למעלה מהדעת זוכים לכלים דהשפעה." 

(הרב"ש. מאמר 1 "מהו ענין שנהיה לראש ולא לזנב בעבודה" 1990)

מה הוא רוצה להגיד? אנחנו הגענו לשיעור בקבלה, מה המקובלים רוצים ללמד אותנו? איך אנחנו יכולים לפתוח את התפיסה שלנו.

קריין: קטע מספר 5.

"האדם צריך לסמוך על דעת רבו, ולהאמין מה שרבו אומר לו. כלומר, שהוא צריך ללכת, כפי שרבו צוה לו לעשות. ואע"פ שהוא רואה הרבה סברות, ורואה הרבה תורות, שאינם עולים בקנה אחד עם דעת רבו, מכל מקום הוא צריך לסמוך על דעת רבו."

(בעל הסולם. "שמעתי". מ'. "אמונת רבו, מהו השיעור")

האדם צריך לסמוך על דעת רבו, ולהבין מה שרבו אומר לו. כלומר, שהוא צריך ללכת, כפי שציווה לנו לעשות. ואף על פי שהוא רואה הרבה סברות, ורואה הרבה תורות, שאינם עולים בקנה אחד עם דעתו של רבו, מכל מקום הוא צריך לסמוך על דעתו של רבו.

תלמיד: איך אני יכול לבדוק אם אני מאמין באמונת חכמים או לא? אולי אני מאמין לעצמי.

אם אתה קורא את מה שאנחנו קוראים עכשיו, את הקטעים האלה, ולחלוטין מסכים עם מה שנאמר בהם, משמע שאתה מאמין למי שכתב אותם. אתה לא מאמין לעצמך, אלא אתה מאמין למי שכתב.

תלמידה: האם אמונת חכמים זאת מדרגת הביניים בין הדעת שלנו לאמונה למעלה מהדעת?

כן.

תלמידה: איך לתפוס את המדרגה הזאת באמת?

בשביל זה צריך לעבוד על כאלה טקסטים הרבה מאוד.

תלמידה: האם קשר פנימי של התלמיד עם המורה זה תכונה של אמונה למעלה מהדעת, ובמי זה תלוי?

הקשר של התלמיד עם המורה תלוי אך ורק בתלמיד.

תלמיד: יש משהו מאוד מיוחד בתקשורת עם הרב שלי, כי אתה אומר "לסמוך על הדעה של הרב", נראה שלפעמים יש סתירות, אתה שומע עצה אחת ואחר כך עצה אחרת. בהתחלה זה נראה כביכול שיש סתירה, אבל אם אתה באמת מפתח קשר עם הרב, זה תמיד ברור. איך אנחנו יכולים לעזור זה לזה כדי שלכל חבר תהיה בהירות כלפי ההנחיות שלך?

ברגע שתתחילו לקבל את מה שנקרא "גילוי שמיים", לא ייראה לכם שאתם צריכים לשאול את זה בשפה אחרת אלא אתם תרגישו את המצבים האלה בתוככם. לזה אתם צריכים להגיע, זה נקרא "לימוד חכמת הקבלה".

תלמידה: איזה מאמצים אנחנו צריכים לעשות כדי להרגיש מה הבורא רוצה להעביר לנו דרכך?

אני מלמד אתכם איך לדבר ישירות לבורא, בצורה ישרה. ואז אתם בחזרה צריכים לשמוע מה הוא רוצה להגיד לכם, באותו התדר, באותו הערוץ, ומתוך זה שיהיה לכם מגע ראשון עם הגל של הבורא, אתם תלכו הלאה.

תלמיד: כשאנחנו לומדים מקורות אנחנו תופסים אותם בדרגה בה אנחנו נמצאים עכשיו, בזמן שבמקורות נמצא הכול עד לגמר התיקון. איך נכון לעבוד עם זה, עם הטקסטים, עם מה שאתה אומר לנו, כדי לא להוריד את זה לרמה שלנו אלא הפוך, לעלות לרמה של הטקסט?

מה שאני אומר לכם אתם מחויבים לקיים.

תלמיד: כלומר, נעלה דרך המימוש.

אך ורק. קבלה זאת שיטה לחלוטין מעשית.

קריין: קטע מספר 6.

קריין: "ע"י התדבקות בתלמידי חכמים יכולים לקבל איזה אסמכתא. היינו, שרק התלמיד חכם יכול לעזור לו ולא שום דבר אחר. אפילו שיהיה גדול בתורה, גם כן נקרא "עם הארץ", אם לא זכה ללמוד מפי ה'. לכן מוכרח האדם להיכנע לפני התלמיד חכם, ויקבל על עצמו מה שהתלמיד חכם יָשית עליו, בלי שום ויכוחים, אלא בבחינת למעלה מהדעת." 

(בעל הסולם. "שמעתי". ק"ה. "ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ")

קריין: קטע מספר 7.

"שאין לאדם צד הכרעה, לא לכאן ולא לכאן. שאינו יכול לברר את רצון ה', ואת כוונת רבו. הגם שמסוגל לעשות עבודות במסירות נפש, אבל אין בידו להכריע, אם עבודה זו של מסירות נפש היא במקומה. או להיפך, שעבודה הקשה זאת, תהיה בניגוד לדעת רבו, ולדעת ה'. 

וכדי להכריע בדבר, הוא מכריע בדבר המוסיף יגיעה. זאת אומרת, שהוא צריך לפעול בהתאם לרבו. שרק היגיעה מוטלת על האדם, ולא שום דבר אחר. אם כן, אין לו כל מקום לפקפק במעשיו, במחשבותיו, ובדיבוריו. אלא הוא צריך תמיד להרבות יגיעה." 

(בעל הסולם. "שמעתי". קפ"ז. "להכריע ביגיעה")

זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין שתמיד אין לנו ברירה. אם אני רוצה יותר, אני קודם כל צריך ככל האפשר להרבות ביגיעה, ואז באותה התוספת אני אקבל תוספת יגיעה וידיעה. 

תלמידה: איך לא לפספס את הרגע שבו יש יראה, פחד? נניח שעכשיו קורה משהו, איך הפחד הזה לא יכריע אותנו ולא יסיט אותנו הצידה, אלא ידחוף אותנו קדימה?

כל אלה שלומדים את חכמת הקבלה בצורה נכונה, כאשר מתגלה להם פחד, בתוך הפחד הזה הם מגלים עלייה רוחנית. אם הפחד שלהם הוא שלא יקבלו לעצמם, אז בפחד הזה הם יגלו את הבורא.

תלמידה: איזה תכונות רוחניות האדם צריך לפתח כדי להיות ראוי להתחבר עם הבורא?

שום דבר לא יעזור לו מלבד ללמוד את חכמת הקבלה בצורה נכונה.

תלמיד: פעם אמרת "רבים נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה", מה זה אומר?

שהרבה מתחילים ללמוד קבלה ואחרי כן זונחים את זה.

תלמיד: בקטע נאמר שהוא לא יכול לברר את רצון הבורא ואת כוונת רבו. מה עושים עם הרצון להבין את רצון הבורא, איך עובדים איתו?

אנחנו צריכים לכוון את עצמנו לפי הבורא, זה מה שאנחנו עושים.

תלמיד: מה זה אומר, לכוון את עצמנו לפי הבורא?

כמו מוזיקאים שמכוונים את עצמם לתווים מסוימים, ככה גם אנחנו עושים את זה.

תלמידה: איך הדבקות באמונת חכמים תעזור לנו לעלות לדרגה רוחנית גבוהה יותר, ברגע המיוחד הזה בכנס, ואיך להשתמש בזה?

דבקות בין החכמים מוסיף לכלי את הנפח שלו, הווליום שלו, הכוח שלו ועושה מהצד השני את הכלי יותר זך, יותר קרוב לאור. לכן אנחנו צריכים לחזק את הכלי הזה על ידי חכמת הקבלה.

תלמידה אני משקיעה המון ברוחניות ואני מרגישה שאני תקועה בין הרוחניות לבין העולם הזה. מה יעזור לי לצאת מהתקיעות?

יותר להשקיע ברוחניות. אז תראי או שזורקים אותך מהרוחניות אפילו שאת לומדת יותר, או שאת עוזבת ולא מצטערת. כדי להביא את עצמך להחלטה רוחנית את חייבת להשקיע יותר בלימוד הקבלה.

תלמידה: באינטראקציה לבניית האמונה, החכמים הם הראש, הם מדריכים אותנו. במובן הזה איפה אני מזהה את החברים שלי, האם לחפש את הגדלות או את החיסרון שלהם?

אני רוצה להראות לחברים שלי כמה אני מעריך אותם, זה העיקר. אפילו שאני מסתכל עליהם ורואה אותם קטנים וכאלו וכאלו, זה לא חשוב, אני מכבד אותם. אני לא מתאר לעצמי מצב שאני יכול להפטר מהם, לזרוק אותם, להרחיק אותם, להתרחק מהם. לא יכול.

לכן חשוב לנו מאוד, כל אחד ואחד שידאג למי שנמצא לידו, יותר רחוק, יותר רחוק, אבל כל הזמן לדאוג שכל אחד מאיתנו רוצה להרגיש, לאסוף את כל הכלי שלנו, וזה אלפי אנשים. ולכל אחד יש פרט קטן, הוא בן אדם, ולכן קיבל הכוונה מהבורא להגיע לכאן, ולכן אנחנו צריכים לאהוב אותו.

תלמיד: אתמול כשדיברת על החיבור, אמרת שהתקרבנו מאוד זה לזה, אבל אנחנו לא יכולים לפרוץ את המחיצה הזו בינינו. והתשובה שלך כבר לא עוזבת אותי יומיים. אני מתאר לפניי איזה מצב דרמטי, מאוד רציני, את המחיצה השקופה והדקיקה הזאת, והחברים ליד, ואני כמעט יכול לגעת בהם, ואני מרגיש את לב החבר, אבל זה כאילו צוחק עלי, והמחיצה לפניי אבל אני לא יכול לפרוץ.

איך אתה מרגיש את זה, יש כאן כמה סיבות או הרבה סיבות למה זה לא מצליח לנו? או שאולי יש סיבה אחת מרכזית, איזה כוונון של המכה המרכזית, של ההתקפה המרכזית שאם ננסה לרכז, לא הכול אבל את עיקר המאמצים שלנו בכיוון הזה, אולי בכל זאת נצליח לשבור את המחיצה הזו?

אני לא יכול לענות על זה. לענות צריך כל אחד מעומק ליבו, ואפילו לא בכנס כי עכשיו אנחנו נכללים אחד בשני, אלא דווקא אחרי הכנס. יעברו עשרה, חמישה עשר ימים, ואחרי זה תתחילו לענות.

קריין: אנחנו נעבור לסיכום השיעור, זמן חברתי. שמענו בשיעור עכשיו שכל אחד צריך לדאוג למי שנמצא לידו ובהדרגה יותר ויותר רחוק, ואנחנו נדון על זה בעשירייה, ואם רוצים אפשר להוסיף גם אנקדוטות, דברים ששמענו בשיעור.

(סוף השיעור)