שיעור בוקר 16.07.18- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לשיעור

האזנה לקטעים נדירים מתוך שיעוריו של הרב המקובל ברוך שלום אשלג,

בתוספת ביאור של תלמידו וממשיך דרכו, הרב לייטמן.

"כתוב כך "כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם".

פושע נקרא שהוא נכשל בה, בא לכלל ייאוש. צדיקים – פה, כאן המקום, ילכו בה. דווקא, על ידי הנקודה הזו, הוא יכול ללכת.

מדוע? לכן אמרתי פעם, חז"ל אמרו: "אין משיח בן דוד בא, אלא בהיסח הדעת". מה הוא רוצה להגיד? כל גאולה פרטית, כל גאולה שאדם נגאל נקראת בחינת משיח.

בזמן שבא לנקודה, נקודת הייאוש, היסח הדעת, אם הוא ממשיך תפילה – כאן המקום לגאולה, שנקרא גאולה פרטית.

ובדרך כלל, אדם נופל לייאוש.

- "כן, זה לא בשבילי, אם אני (יותר) נולד [עם] כישרונות יותר גדולים, רצון יותר חזק, עושה זה וזה וזה, נו... אני רואה, שלא עלה מכל העניינים, עבודה זה – זה לא בשבילי. בשביל מי אחר? בשביל מי שיותר מוכשר".

אני אגיד יותר..., כשהייתי בחצר אצל רבי ..., היה הרבה רבנים, אמרו לי "הוא רוצה ללמוד, אבל רואה שלא ראוי". הוא, בטח אתם מכירים, שמעון אשכנזי מלונדון, לא? "בטח, הוא רוצה ללמוד, אבל הוא עוד לא ראוי".

אני מסכים לדבריך, אבל מה דעתך, מי הוא האיש שיכול לומר "אני כן ראוי", אני שואל אותך? מי הוא האיש שיאמר "אני כן ראוי"?

מדוע [נאמר] "מאוד מאוד הווי שפל רוח"? איך אדם יכול לומר "אני כן ראוי"? ידעתי הויכוחים לא יעזור לי. אחר כך הוא הסכים.

... מרדכי קלאר ... ... ... "עכשיו תתחיל ללמוד?"

- "לא, אני עוד לא בן ארבעים שנה". הוא לא רוצה.

- אמרתי לו, "זה סימן שבאמת אתה לא ראוי, לא כמו שאתה חושב שאתה לא ראוי, עכשיו אני רואה שאתה לא ראוי",

- "או, כן? מה אתה רואה?"

- "אני רואה שאתה לא ראוי!"

זה כבר ... [לא] מוצא חן בעיניו. כשאני נתתי לו הסכמה ל... שלו, שמה שהוא לא ראוי, אני אמרתי "נכון" – על הסכמה שלו, הוא לא הסכים..."

אדם חושב שמה שהוא חושב זה הוא חושב. נותנים לו מחשבות כאלה מהשמיים. אם הוא אומר כמו שכאן הוא אומר, שעדיין לא "חכמת הקבלה לא בשבילי, עבודת ה' לא בשבילי, אני עדיין חלש, אני לא מסוגל, יש לי עוד מה לעשות בחיים. אני צריך לדאוג לעצמי, קודם כל אני צריך להיות מסודר, אחר כך אני אבוא. לא מן הסתם אומרים שאחרי ארבעים שנה". אז את כל זה אומרים לו מהשמיים, שאתה יכול עוד להתאפק וזהו.

כדי באמת להגיע ללימוד, מכל שכן לחדור דרך הלימוד לגילוי, צריכים כוחות, רצון, הקרבה. זה לגברים, כן, כן. לא, לא. גברים גם שעושים דברים גדולים ודברים קטנים, גם מחולשה, גם מהתגברות, הם מבינים שכך זה בדרך, אין מה לעשות. ואפילו השפלה או כל מה שיהיה, העיקר אני לא עוזב ומתקדם. מתקדם לפחות בזה שאני לא עוזב. אלו מתקדמים.

ככה בודקים אדם כל רגע. אנחנו חושבים, שסך הכול מה יש לנו בעבודה שלנו, רק בדיקות, כל הזמן בדיקות והאדם צריך רק לעמוד על הבדיקה ומזה מקדמים אותו, לא שהוא מתקדם. בכל רגע שואלים, רואים איך שהוא, ומקדמים.

(סוף השיעור)