רצון וכוונה; מדובר על המצב עצמו שבו האדם נמצא, איך הוא מגלה אותו ואיך הוא מכוון את עצמו• בבחינה ד' - על מצב שבו יש לאדם תשוקה להתקרב וליהנות מהאיסור, והוא מסוגל להיבדל מהרצון הזה, חל איסור גמור • אסור לנו ליהנות מקבלה כי זה מבדיל אותנו מהבורא, כי כולו נמצא בתכונת ההשפעה. ולפי החוק, מי שנמצאים ב-2 תכונות הפוכות אז הם רחוקים, נבדלים זה מזה • "פסח" - מצב שבו אסור לנו לקבל שום דבר בתוך המלכות, אלא רק במצב שמלכות נכללת בבינה, שאור החסדים, כוח השפעה הוא השולט. והאיסור הוא על השימוש ברצון לקבל שהוא לא מתוקן, אלא רק מתעלים, פוסחים מעליו. ואם אני נמצא במצב שאני רואה רצון לקבל שרוצה ליהנות בזה שהוא מרגיש תענוג בתוכו, זה דבר איסור • קבלת הנאה מדבר מותר זה שאני מתעלה מעל הרצון לקבל, שרק בהתכללות בתכונות הבינה, ברצון להשפיע, מותר לי ליהנות • אני רצון לקבל; איפה שהרצון לקבל יכול לקלוט תענוג בתוכו זה אסור, ואיפה שאני יכול להתכלל ברצון להשפיע, זה מותר • "הסתכלות" זה שאתה מתכוון, נהנה מזה, שאתה בעצמך נהנה מזה ולא לטובת רעיון יותר גבוה. "התסכלות על נשים" - שאתה מתכוון ומקרב את עצמך למצב שאתה בא ליהנות ברצונות לקבל שלך, ואישה זה רק סמל לכל התענוגים שהם על מנת לקבל. אם אתה מכוון את עצמך לזה, אז בצורה כזאת אתה נמצא באיסור • סיגופים - שאתה עובד בלהגביל את עצמך, ללא לשנות את גדלות וחשיבות המטרה בעיניך •