שיעור צהריים 19.05.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

זמן מתן תורה – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: שיעור בנושא - "זמן מתן תורה", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 31, כותרת "הכנה לקבלת התורה".

זה באמת הדבר הכי חשוב לנו, להימצא ב"הכנה לקבלת התורה". האור העליון שמנהל את כל החיים שלנו, את כל היקום שלנו, את כל הכוכבים וכל אדם ובכלל את הכול, בסך הכול נקרא תורה, מהמילה אור, כוח עליון שמנהל את הכול. וכשאנחנו מתחילים לגלות אותו ולהבין אותו, להתקשר אליו, להשפיע עליו בצורה הדדית "אני לדודי ודודי לי" כמו שאומרים, ונמצאים עם האור העליון בצורה הדדית, ומשפיעים זה על זה, אז אנחנו מתחילים לראות איך החיים שלנו יכולים להשתנות ולקבל כיוון מסוים ואז אנחנו נעים לקראת המטרה, כך שכל החיים, כל העולמות, כולם נמשכים ומביאים אותנו למטרת הבריאה.

מטרת הבריאה היא שקודם כל נעשה כמה צעדים קדימה ליציאה מהעולם שלנו, ומתוך העולם שלנו שאנחנו גם נגלה עולם יותר עליון וניכנס אליו. בסך הכול שני העולמות האלו הם מה שיש בבריאה, העולם שלנו פועל לפי כוח האגו והעולם העליון פועל לפי כוח ההשפעה. לא לפי כוח הקבלה כמו עולמנו, אלא לפי כוח ההשפעה, וככל שאנחנו נמשכים להגיע לכוח ההשפעה כך אנחנו מתקרבים לעולם העליון ומבקשים, דורשים מהבורא שיעזור לנו גם להיכנס לאותו העולם, לאותם כוחות ההשפעה והאהבה, החיבור, וכך אנחנו רוצים לראות את עצמנו. זו מטרת החיים שלנו, מטרת ההתפתחות שלנו, ונקווה שכבר בגלגול הזה אנחנו נעלה את עצמנו לעולם העליון.

קריין: אנחנו במסמך "זמן מתן תורה", כותרת "הכנה לקבל התורה", קטע מספר 31.

הכנה לקבלת התורה

"בכדי לקבל את התורה, האדם צריך להכין עצמו, שיהיה לו חסרון, הנקרא "כלי", שהתורה ימלא את הכלי הזה. וזה נוהג דווקא בעת שהוא רוצה לעבוד לשם שמים, שאז יש לו התנגדות מצד הגוף, שצועק "מה עבודה הזאת לכם". והאדם מאמין באמונת חכמים, שאמרו, שרק התורה היא יכולה להוציא את האדם משליטת יצר הרע. וזה שייך לומר רק באלו שרוצים להיות בחינת "ישראל", שהוא ישר-אל. והם רואים, שהיצר הרע לא נותן להם לצאת משליטתם, אז יש להם צורך לקבלת התורה, בכדי שמאור התורה יחזיר אותם למוטב."

(הרב"ש. מאמר 29 "מהו הכנה לקבלת התורה, בעבודה - ב'" 1989)

שאלה: אם אני רואה את העשירייה בהשפעה, אני רואה שהכול מצליח להם, וכשאני שואלת אותם הם אומרים שהם מצליחים להיות בהשפעה רק אם ממש אין להם כוחות, עבור מה אני צריכה להתפלל, שיהיה להם יותר כוח להשפעה, שגם אני אזכה לקבל מהכוח שלהם?

זה טוב, אם את רוצה להתחבר למישהו שמצליח יותר זה דווקא טוב כי אז את יכולה לקבל מהם רצונות, כוחות, ואיתם יחד להמשיך לעלות. כך אנחנו לומדים, כשיש לנו ילדים ואנחנו שולחים אותם לגן ילדים או לבית ספר, מה אנחנו אומרים? תסתכל על הילד הזה, תתחבר עם הילד ההוא, הם ילדים טובים, לומדים טוב. כך אנחנו גם צריכים להגיד לעצמנו, אם אנחנו רוצים להתקדם בחיים לכיוון הנכון.

שאלה: נאמר "וזה נוהג דווקא בעת שהוא רוצה לעבוד לשם שמים". האם זה אומר שברגע שאתה מנסה לעבוד בלשמה ואתה מגלה שאתה לא בלשמה רק אז אתה מקבל את הכוח הזה, זאת אומרת הלא לשמה הופך להיות אמצעי כדי להגיע ללשמה?

כן.

שאלה: רב"ש כותב בהתחלה שאדם צריך להכין את עצמו שיהיה לו חיסרון לקבל את אור התורה. איך מכינים חיסרון כזה?

גם זה רק על ידי חיבור עם האחרים, אדם לבד לא יכול לכוון את עצמו נכון. אבל אם הוא מתחבר לקבוצת אנשים והם בסך הכול רוצים להגיע לגילוי הבורא, אז הוא מקבל מהם את הצורך, את הרצון וגם בעצמו ממשיך לאותה המטרה, לגילוי הבורא, לחיבור עם הבורא, שמגיע דווקא דרך חיבור עם אותם החברים שלו.

שאלה: איך אנחנו יכולים לדעת שאנחנו עובדים בלשמה והאם העבודה בלשמה היא רק בעשירייה?

כן, העבודה בלשמה היא רק בעשירייה, רק בזה שכולנו מחוברים, ומהחיבור שלנו כולנו מתכוונים לבורא, להתחבר עם הבורא. אז נקרא שאנחנו הולכים לקראת קבלת התכונה שנקראת "השפעה" או "לשמה".

שאלה: אני מבין שהלב צריך לרצות את התורה, אבל הלב גם נמצא בידיים של הבורא, אז איך אני צריך או מה אני צריך לדרוש מהבורא כך שאור התורה ייכנס בכלי שלנו?

אתה צריך לדרוש שהוא ייתן לך רצון לגלות קשר עם החברים וגם שהוא ייתן לך רצון להתחבר עימו, עם הבורא, כך שאתה מתחבר לחברים ועם החברים יחד אתה מתחבר עם הבורא ובזה אתה מגלה את צורת ההשפעה, את תכונת ההשפעה שממלאת את כל המציאות.

שאלה: קראנו עכשיו "בכדי לקבל את התורה, האדם צריך להכין עצמו, שיהיה לו חסרון, הנקרא "כלי". מה זה כלי לקבלת התורה?

כלי לקבלת התורה זה רצון משותף בין כמה אנשים שרוצים להתחבר יחד, כדי שהרצון שלהם יהיה מוכן לגלות את הבורא ולהשפיע לו.

תלמיד: מה בדיוק אותם אנשים רוצים כדי שזה יהיה כלי?

הם רוצים להתחבר ביניהם כדי להשפיע לבורא. באף אחד מהם אין רצון להשפיע ואין מה להשפיע, אבל מזה שאנחנו מתחברים בינינו בעשירייה, אז אותו רצון שאנחנו מקבלים מהחיבור, אותו רצון אנחנו צריכים להביא לבורא כדי לקבל ממנו מה שהוא רוצה לתת. הבורא רוצה לתת, הוא סובל מזה שאין לו מישהו שיקבל ממנו, אז אנחנו באים אליו ומבקשים, "תן לנו בבקשה מה שאתה רוצה לתת".

אבל בשביל זה אנחנו צריכים להתחבר בינינו ושיהיה לנו רצון להשפיע לבורא את הכלי שלנו, שייתן לנו, שימלא את הכלי שלנו, את זה אנחנו צריכים, ואז אנחנו מגיעים אליו ומבקשים, "תן לנו בבקשה מה שאתה רוצה לתת, אנחנו כן רוצים לקבל". אבל אותו רצון שלנו לקבל מהבורא צריך להיות רק כדי שבזה נעשה לו נחת רוח, לא מפני שאנחנו רוצים בעצמנו לקבל וליהנות, אלא כדי להנות אותו, את הבורא.

תלמיד: עכשיו הבורא נותן? בכל רגע נתון הבורא נותן?

הבורא נותן בכל רגע ורגע בלי הפסקה.

תלמיד: אז מה זה נקרא שאנחנו יכולים לקבל את מה שהוא נותן?

אם אנחנו מוכנים לקבל ממנו בתנאים כאלו שאנחנו מקבלים ממנו כדי לגרום לו נחת רוח.

תלמיד: מה שאני לא מצליח להביא למימוש הוא, במה ההתאספות שלנו הופכת לכלי, שבכלים נראה שהוא נותן?

בזה שכולנו רוצים להתחבר בינינו כדי שיהיה לנו כלי כזה בו ירצה הבורא לתת.

תלמיד: אני מבין את זה, אבל כשמתחברים אתה יודע שאתה מחובר, אתה יודע שיש כלי?

כן, כשמתחברים אני יודע שיש לי כלי.

תלמיד: אתה מרגיש שיש כלי בחוש?

אני מרגיש שיש כלי כי, החוש שלי להשפיע לחבר והיחס של החבר להשפיע לי, שניהם מתחברים, אפילו אם אנחנו שניים בלבד ולא עשרה, אנחנו כבר מתחילים להרגיש את מה שקורה בינינו.

תלמיד: אז מה זה נקרא שאנחנו מיישמים פעולה של חיבור?

זה נקרא שאני לחבר והחבר לי, אנחנו רוצים לתת את כל מה שיש לכל אחד, רק שזה יעזור לכל אחד מאיתנו להתקדם ביחד בלב אחד לבורא. וכשהלבבות שלנו יתחברו, אז אנחנו נעשה בזה כלי לקבלת האור העליון.

שאלה: האם הכלי המשותף - הרצון שלנו, ההשתוקקות שלנו לחיבור שמושכת את התורה, הוא משהו שאפשר להרגיש בעשירייה ולהגיד - יש לנו כלי או אין לנו כלי, איך אנחנו יכולים לבדוק להגדיר זאת לעצמנו?

ודאי שאנחנו יכולים להרגיש בחוש עד כמה אנחנו מחוברים, עד כמה עוד חסר לנו להתחבר כדי להיות מתאימים לקבלת היחס של הבורא לתוכנו.

תלמיד: אבל איך אנחנו יכולים לבדוק את זה, אנחנו צריכים לדון על כך בעשירייה, אם יש לנו כלי או אין לנו כלי, איך עובדים על זה?

על כך כתב רב"ש בכל המאמרים שלו, "איש את רעהו יעזורו", עד כמה אנחנו צריכים להיות מחוברים בינינו ועד כמה כל אחד צריך לתת דוגמה לשני, ובצורה כזאת אנחנו מתקרבים זה אל זה.

תלמיד: איך כל אחד צריך לפעול, זה מובן, אבל איך כולנו יחד עושים את הבדיקה הזאת של הכלי?

ככול שאנחנו מתחברים, ככול שאנחנו מתקרבים, ככול שכל אחד רוצה לעזור לשני, ככל שכל אחד רוצה להיות בִמקום השני, שאין שום רווח בינינו, אלא ממש כולנו, כמו שכתוב, "כאיש אחד בלב אחד", אנחנו רוצים להתחבר ברצון אחד, והרצון הזה הוא להשפיע לבורא.

אז תתאר לעצמך שאת כל הרצונות שלנו, של כל אחד ואחד, אנחנו מחברים ורוצים רק לכוון אותם לבורא. ולא חשוב אם אני עושה את זה או החבר עושה את זה, אלא כולם עובדים יחד כדי שהבורא יקבל מאיתנו את הרצון השלם על מנת לקבל ממנו כל טוב, שאנחנו נעורר בו תענוג, כמו ילד קטן כלפי אימא או כמה ילדים יחד כלפי אימא שלהם.

שאלה: למה ישראל נקראים ישר-אל?

מפני שהם מכוונים ישר לבורא - לתת לבורא ולקבל ממנו כדי להשפיע לו, לכן נקראים "ישר‑אל", ישראל.

תלמיד: למה בין ישראל לבין ישר-אל יש סימן של שוויון, זה הרי חוק? מי גילה זאת?

זה מימי אברהם, בבל העתיקה.

שאלה: הרצון להיות עם ישראל, ללכת ישר לבורא, מתי, למי ובכלל למה מגיע הרצון הזה?

זה תלוי בנשמת האדם. העניין הוא שכל אחד מאיתנו מגיע מחלקיק אחר של הרצון הכללי שנקרא "אדם". אנחנו צריכים לקחת את כל הרצון הזה שנקרא אדם ולהביא אותו להשתוות עם הבורא. כל אחד מאיתנו נובע מאיזו נקודה מסוימת של הרצון הזה, אז התיקון מסתכם בזה שצריך לתקן כל נקודה מקבלה להשפעה ולאחר מכן לחבר בין נקודות ההשפעה האלה. בצורה כזאת אנחנו יכולים לתקן את המבנה עצמו שנקרא "אדם", שהוא יהפוך להיות דומה לבורא.

תלמיד: אם כך, אין לנו השפעה על הופעת הרצון הזה?

לא, אין לנו.

שאלה: איזו עבודה צריך לעשות בעשירייה כדי שכל אחד מהחברים ירגיש ויבין שאנחנו תלויים אחד בשני וזאת כדי שנוכל להגיע לערבות ולחיבור?

צריך לדבר על זה יותר ביניכם.

תלמיד: זאת אומרת בהתאספויות שלנו לדבר על הנושא הזה?

כן, כדי שהחברים יראו שכל אחד מכם חושב על זה ומשתוקק לזה.

שאלה: החברות בעשירייה הן אותו חלק בשורש ולכן אנחנו לא אמורים להתערבב בין העשיריות?

אנחנו עוד לא יודעים את זה עכשיו, אבל כנראה שאנחנו מגיעים מאיזו קבוצה, מאיזה חלק של האדם הראשון. אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה יביא לכם כל מיני ספקולציות, כך או כך, אבל ודאי שאנחנו קשורים ובמשהו קרובים בשורשנו, כן.

שאלה: אם לא לשמה הוא אמצעי להגיע ללשמה, האם אפשר לומר שלהשפיע בעל מנת לקבל הוא האמצע בין לקבל בעל מנת לקבל ללקבל בעל מנת להשפיע?

כן.

שאלה: זו הכוונת שדרכה צריך להסתכל?

בקשר לזה, אני כבר לא יודע על מה את מדברת.

שאלה: מה היא תורה ולמה היא בלשון נקבה?

תורה מהמילה אור. אור שמגיע ומתקן אותנו, משפיע עלינו ומסדר אותנו, לכן זה נקרא "תורה".

שאלה: תורה זה אור וגם שיטה, איך אנחנו משלבים את שני המושגים האלה בעבודה שלנו?

תשלבו איך שאתם רוצים העיקר להתקדם.

שאלה: בקטע נאמר בסוף "והם רואים, שהיצר הרע לא נותן להם לצאת משליטתם, אז יש להם צורך לקבלת התורה, בכדי שמאור התורה יחזיר אותם למוטב."

יוצא שהיצר הרע בעצם עוזר לנו לקבל את התורה, אבל כשאני רואה את הביטוי של האגו שלי ביחס לקבוצה, אז אני מרגישה אשמה, אני רוצה להקטין את האגו שלי כדי לא ללחוץ על החברות וגם החברה משפיעה עלינו כך שאסור לתת ביטוי לאגו שלך. האם אנחנו צריכים לעבוד בצורה אחרת, לא להקטין את האגו אלא להשתמש בו?

אנחנו נעשה את זה אחר כך. לאחר מכן כשאנחנו נוכל לעלות מעליו, אז אנחנו נוכל להשתמש בו גם כדי לקבל בעל מנת להשפיע. זה יהיה אחר כך.

תלמידה: ועכשיו אם האגו מתבטא בצורה חזקה אנחנו בכל זאת משתדלים להקטין אותו.

כן, נכון מאוד. את מבינה נכון.

קריין: קטע מספר 32.

"התורה ניתנה דוקא למי שיש לו חסרון. והחסרון הזה נקרא "חושך". וזה שכתוב "התורה נתנה מתוך החושך". כלומר, שמי שמרגיש חושך בחיים שלו, בזה שאין לו כלים דהשפעה, אז הוא מוכשר לקבלת התורה, בכדי שע"י התורה "המאור שבה מחזירו למוטב", אז הוא ישיג כלים דהשפעה, ועל ידם יהיה מוכשר לקבל את הטוב והעונג."

(הרב"ש. מאמר 21 "מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה" 1988)

שאלה: למה בעומק הלב יש כזאת השתוקקות לאור. זה מבלבל, אנחנו לא יודעים מה זה באמת, אנחנו אפילו לא יכולים לבטא את זה במילים, למה זה כך?

הבורא עושה לנו בכוונה.

שאלה: ההשפעה שלנו לבורא זה הרצון המשותף של הקבוצה לקבל ממנו את מה שהוא נותן ובכך להשפיע לו?

אנחנו יכולים לתת לבורא אפשרות לתת לנו. זאת אומרת, כמו ילד קטן שאימא מושיבה אותו לאכול ואם הוא פותח את הפה אז הוא כאילו עושה לה תענוג, כך גם כאן. זה שאנחנו מכינים את עצמנו לקבל מהבורא, אנחנו גורמים לו בכך תענוג.

שאלה: אתה אומר לפעמים שהעיקר שנלך קדימה, העיקר לא לעצור. מה אומר המושג הזה של ללכת קדימה?

ליתר התקרבות בין החברות.

תלמידה: ככל שאנחנו לומדות, ככל שאנחנו נמצאות בבני ברוך יותר זמן, כך יותר מתגלה השנאה בינינו בקבוצה.

טוב מאוד, אתן צריכות לתקן את המצב הזה.

תלמידה: כלומר שינוי המצבים זו ההתקדמות קדימה.

כן, שאתן מתעלות מעל השנאה, מעל הדחייה.

תלמידה: העליות האלה מעל השנאה הן נמשכות כמה דקות ואילו השנאה עצמה יכולה להחזיק חודשים.

זה תלוי בך.

שאלה: האם זה נכון לחשוב שהבורא כבר נתן לנו את התורה ברגע שהוא הביא אותנו לחכמת הקבלה, כדי שנעבוד פה בכל הכוחות ונתחבר, נלמד מקורות ונלך לפי השיטה. האם זה מתן התורה עבורנו, זה שהוא נותן לנו ללכת בדרך התורה?

כן.

שאלה: מה זה אומר להרגיש את החושך כשאין לנו כלי דהשפעה?

אני לא יכול להעביר לכם את ההרגשה הזאת, זו הרגשה שאת נמצאת בחושך.

תלמידה: כלומר זה המצב הפנימי שלנו. מה מביא אותנו למצב הזה לראות את החושך ולרצות את האור?

מה שמביא אותנו למצב הזה זה הרצון להתקרב לבורא.

שאלה: מה שמקדם אותנו זאת ההסתרה. היא שמושכת אותנו, נותנת לנו כוח לעבוד מעל הדעת, מגדילה לנו את הרצון. מה קורה בגילוי, אין הסתרה כשעובדים בלשמה? מה קורה להסתרה הזאת, עם מה אנחנו עובדים?

אנחנו עוד מעט נגיע ללשמה ויהיה לך ברור. בינתיים אני ממליץ לך להישאר במה שאת נמצאת. לא כדאי לדבר על דברים שעוד לא השגנו, זה רק יכול לקלקל אותנו.

שאלה: נאמר שהתורה ניתנת לנו מתוך החושך. האם אפשר לומר שהתורה זה לא האור הכללי של הבורא, אלא רק האור שהכלי מגלה?

תורה זה האור הכללי של הבורא שמתחלק לחלקים שונים, כוחות. תורה זה בכלל כל מה שמניע את העולם, תורה מלשון אור.

שאלה: האם החיבור בלשמה תמיד גורם לשמחה?

כן, הוא תמיד גורם לשמחה.

שאלה: כתוב כאן על הנחיצות לפתח את הכלים דהשפעה. איך לפתח את הנחיצות הזו?

להיות יותר בין החברים.

שאלה: אמרת שכדי להגיע לחיסרון לקבלת התורה, אני צריכה להתחבר לחברות ולקבל מהן את הרצונות והכוחות שלהן. האם אך ורק רצונות וכוחות לגילוי הבורא שנמצאים בהן, או שיש כוחות ורצונות אחרים לקבל מהן?

לא. מספיק לך להתכלל עם החברות שבקבוצה, כדי להגיע ממש לגמר התיקון.

תלמידה: להתכלל ברצון שלהם לגלות את הבורא?

כן.

תלמידה: אמרת גם שאנחנו צריכות לפעול אחת כלפי השנייה, ורוצות לתת כל מה שיש לכל אחת, העיקר שזה יעזור לכל אחת להגיע ולהתקדם ביחד, בלב אחד. אז מה אני נותנת לחברות, גם את ההשתוקקות שלי לגלות את הבורא?

דוגמאות לאהבה.

תלמידה: והשתוקקות לגלות את הבורא?

כן, גם כן.

תלמידה: זה היינו הך?

לא. קודם כל דוגמאות לאהבה ביניכן, "מאהבת הבריות לאהבת ה'", זה שני שלבים.

שאלה: מצב הייאוש שאיתו אנחנו מגיעים לקבוצה, האם זה יכול להיות מדד לתנודתיות המשתנה של המצבים, כשיש הרגשת הבושה בפני העשירייה? מה לעשות עם המצבים האלה?

רק להתקרב לחברות. רק יחד איתן לקרוא משהו, לדון במשהו שקשור להתקרבות ביניכן.

שאלה: אם התורה זה אור מתוך מצבים של חושך, איך אני יכול להתחבר לאור הזה?

אם אתה משתדל להתקרב לחברים, להיות יחד איתם, אז לאט לאט מתוך הקשר ביניכם, אתה תתחיל לגלות את האור.

תלמיד: יש לי חיסרון גדול להתחבר עם החברים, אבל אני לא יודע איך לעשות את זה?

תדברו ביניכם, אתה חייב להגיע אליהם. נגיד באסיפה הכללית של העשירייה לדבר איתם איך אנחנו מתחברים. כי מתוך החיבור בינינו אנחנו נרגיש את האור העליון, שיבוא אלינו ויטפל בנו.

שאלה: אתה מסביר לנו כבר הרבה זמן אבל אין לנו אפילו הבנה מה זה תורה, מה זה ישראל, איזה תהליכים. כאילו אתה מדבר במהירות ממש גבוהה. איך זה קרה לך שפתאום התחברת לזרימה הזאת? לי יש הרגשה שאני לא בקצב ואתה טס באיזה חללית, ואני בקושי הולך ברגל. מנסה להבין על מה אתה מדבר.

אתה מפתיע אותי, אתה איתנו כבר כל כך הרבה שנים בקשר. אני כתבתי ברוסית, בשפה שלך כל כך הרבה ספרים שבהם הסברתי את כל הדברים האלה, ואתה עכשיו בא אלי עם מין טענות כאלה.

תלמיד: לא, אני מבין הכול תיאורטית. אבל איך להתחבר לזה בשביל להיות כאן ועכשיו. אנחנו מדברים על מה שעכשיו?

אני מקשיב, תשאל.

תלמיד: אנחנו התאספנו, במקרה הבורא אסף אותנו בעשירייה בצורה מקרית לחלוטין. לא ראינו אחד את השני אף פעם.

זה לא עניינכם.

תלמיד: אני רוצה לאהוב ולהרגיש את החברים האלה, יותר מאת אשתי יותר מהילדים שלי. אני מאוד רוצה ומבין שאין לי ברירה אחרת. כל התהליך מתואר לנו, אבל אני לא יכול להלביש על עצמי שאנחנו עם ישראל, שצריכים עכשיו לממש את התורה, לקיים את התורה, אחרת יהיה רע.

מה כאן אתה לא יכול לתאר לעצמך? אין עם כזה ישראל, אין לאום כזה. ומה שאתה רואה זה בכלל לא ישראל, ישראל הוא זה מי שמשתוקק לבורא מתוך הלב, זהו. עכשיו אספו אותכם מלמעלה יחד באיזושהי קבוצה, אף אחד לא שאל אתכם, אני לא גררתי אתכם באוזניים, נתנו לכם עכשיו הזדמנות להתחבר יחד, כדי שאתם תתקרבו לבורא.

אז תנסו לממש את ההזדמנות הזאת, זה תלוי אך ורק בכם. אתה מבין? אין עם כזה ישראל, מי שמשתוקק לבורא הוא נקרא "ישר-אל", ישראל. אז אתה יכול להיות טורקי, אתה יכול להיות רוסי, אתה יכול להיות יהודי, אתה יכול להיות מי שאתה רוצה, כל אחד. אם אתה מכוון לבורא אתה נקרא "ישר-אל", ישראל.

תלמיד: החברים שלי הם בוודאות מכוונים לבורא, אני כנראה עוד לא התחברתי איתם בצורה מספקת. וחוץ מצא ולהגיע לכל האירועים, האם יש עוד משהו שאנחנו לא נותנים אחד לשני?

בטח, בוודאי, אנחנו כל הזמן מדברים על זה, במה מסתכם שינוי המהלך הזה? בלחשוב זה על זה, בלרצות להתחבר, ברצון משותף כזה שהבורא יוכל למלא אותו, להתגלות בו. בזה מסתכמת העבודה שלנו.

תלמיד: אני יכול לחשוב עליהם, ועד השיעור הבא אחשוב על החברים ממש כמו על משהו חשוב, כמו על הרגל שלי?

כמובן שכן, בטח. כל הזמן לחשוב על איך להיות מחובר איתם עוד יותר, ובצורה עוד יותר טובה. ותראה תוך זמן קצר איך הכול יתחיל להשתנות, אתה תתחיל לחשוב אחרת להרגיש אחרת, תנסה. אתה חושב עליהם, הם חושבים לא על עצמם אלא על האחרים, וכך בתוך העשירייה זה קורה.

תלמיד: זה הרי לא משהו טבעי, כי גם לשיעור אני קם עם שעון מעורר, בעצמי הייתי שוכח. אתה אומר, לא רק להגיע לשיעור בלי שעון מעורר, אלא גם בין הפגישות באופן טבעי לחשוב. איך זה קורה?

זה קורה בהדרגה, על ידי התרגלות לזה שאתה כל הזמן חושב על איך דרך החברים, אתה יכול להיות מחובר לבורא.

תלמיד: אותם הרצונות שאנחנו רוצים לתקן, אפשר לחשוב שהם רצונות שחורים, חשוכים?

לא צריך לתאר אותם כחשוכים, שחורים. צריך לחשוב שאת רוצה שכל הרצונות האלה יהיו בהירים, שכולכם תתחברו כאוהבים זה את זה.

שאלה: מצד החכמה יש חשיבות יותר גדולה שמכסה על כל הפשעים, וזה אותו המקום שבו קורים הבירורים, עד כמה אני יכולה לקבל על מנת להשפיע. שאלתי, כמה אני יכולה לקבל על מנת להשפיע, זה כמה זמן אני יכולה להחזיק במצב הזה של הנאה לבורא?

את זה אנחנו נברר אחר כך. קודם כל תשיגי מצב כזה, ובשביל זה את צריכה להיות מחוברת עם החברות.

שאלה: אם התורה ממלאה את החיסרון שלנו, איך נצליח לצאת מהחושך?

התורה ממלאה את החיסרון ואז במקום את החושך אנחנו רואים את האור.

שאלה: האם הבורא בוחר חברות מימין ומשמאל כדי לקדם אותנו בלשמה?

כן.

שאלה: כשהבורא מביא אותנו להר סיני, הוא מביא נשמות שמוכנות לקבל את אהבת הזולת או רק בהר סיני הנשמות עוברות תיקונים?

הבורא נותן לאדם דחיפה קטנה קדימה ומשם ואילך איך שהאדם מגיב ומתקדם, הבורא מתחיל לעבוד איתו.

שאלה: מה לעשות במצבים שאנחנו נותנות דוגמה לאהבה, חברה אחת מתרגשת ומקבלת מזה שמחה וחברה אחרת מקבלת דחייה, איך לדייק את הדוגמה לאהבה?

כולכן צריכות להתעלות מעל ההרגשות הפרטיות ולהתחבר.

תלמידה: האם גם בדוגמה לאהבה צריך להיות איזה מינון, עדינות או שאפשר להפריז, ממש לעוף עם זה בלי הגבלה?

זה תלוי באנשים. אני מעדיף שיהיה הכול מאוזן, לא לעוף למעלה יותר מדי כדי שלא ניפול, אלא בצורה מאוזנת.

תלמידה: מורגש שחלק מהחברות מגיעות עם הרגש ורוצות להוציא את כל מה שיש בהן, ויש חברות שהן יותר מופנמות. קשה למצוא את האיזון, את הקו האמצע בשביל לא לעורר את הדחייה הזאת. האם הדוגמה לאהבה לא מאוזנת יכול לייצר מצב הפוך בחברות?

אתן צריכות לדבר ביניכן ואז לראות איך הכול מסתדר, אני בטוח שזה יסתדר. אני ממליץ לכן להיות בהידברות ולהגיע להבנה משותפת.

שאלה: איך להרגיש שהקשר עם החברים זה משהו הדדי ולא הרגשה פנימית אישית שלי?

אולי אתה כך מרגיש. אבל אפילו אם לא, אתה בכל זאת חייב לגלות כלפיהם את הכוונות והרגשות הטובים שלך ולהראות את האהבה שלך.

שאלה: איך במצב חדש בעשירייה אנחנו יכולים לעשות עוד ועוד נחת רוח לבורא?

רק על ידי חיבור יותר צמוד ביניכם אתם תוכלו לתת יותר נחת רוח לבורא. כי חיבור יותר טוב מעלה אתכם לדרגת נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה וכן הלאה. כל הדרגות שאנחנו צריכים לעלות תלוי ב-עד כמה אנחנו יותר ויותר צמודים זה אל זה.

תלמיד: האם כדאי שאנחנו נקרא משהו מסוים לפני שבועות - מתן תורה?

אנחנו לומדים את כל החומר שמתאים לשבועות - מתן תורה. יש לנו עוד זמן, גם היום, גם מחר ובמשך כל השבוע הבא נלמד את כל מה ששייך למתן תורה. חוץ מזה תכינו שאלות אני מוכן לענות עליהן.

שאלה: אנחנו יודעים שעשרה שבטים התפזרו בכל העולם. יכול להיות שכל הנציגים מכל הארצות שמתקשרים אלינו היום על מנת ללמוד קבלה, הם בדיעבד נציגי הצאצאים של אותם עשרה שבטים?

אני לא חושב שזה כך ואני לא חושב על זה בכלל.

שאלה: האם ככל שמשתדלים להתעלות מעל האגו, באותה מידה אנחנו מקצרים את המרחק בינינו לבין הבורא?

כן.

תלמידה: האם כשנגיע ללשמה אנחנו נוכל להשפיע על הרצונות אחת של השנייה?

כמובן, מכיוון שאתן תהיינה בקשר עם הבורא, דרכו אתן תוכלו מיד להשפיע אחת על השנייה. נקדיש את כל השבוע הבא להכין את עצמנו כדי להבין מה היא התורה, איך לגלות אותה, איך לקבל אותה ואיך לעלות לדרגתה.

(סוף השיעור)