שיעור בוקר 02.09.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור מוקלט מתאריך 11.11.2021

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/PDwXuc14?activeTab=downloads&mediaType=video

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 573,

נז. "יקריב אותו לרצונו"

נז. יקריב אותו לרצונו

שמעתי א' יתרו תש"ד

"על פסוק "יקריב אותו לרצונו" דרשו חז"ל: "הכיצד?" ונתנו לנו תשובה: "כופין אותו, עד שיאמר, רוצה אני"." איך אנחנו מגיעים לרצון הנכון? על ידי זה שכל הזמן מכופפים אותנו יותר ויותר וכך אנחנו מגיעים לצורה הנכונה של הרצון. זה נקרא "יקריב אותו לרצונו", הבורא מקרב את האדם לרצון הנכון. "וכן יש להבין, מה שאנו מתפללים "יהי רצון"." ועוד משהו, מה אני מבקש "הלא "יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק". אם כן, בשביל מה אנו צריכים להתפלל "יהי רצון למעלה"?", אם הבורא רוצה לתת יותר ממה שאנחנו רוצים אפילו לקבל, אז למה אנחנו צריכים להתפלל אליו שייתן, אולי אנחנו צריכים לבקש משהו אחר?

"הנה ידוע, בכדי להמשיך שפע מלמעלה, צריכים להקדים אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה]." אבל הוא רוצה לתת, בשביל מה לי לבוא קודם ולבקש, למה צריכים להקדים התעוררות מלמטה? "יש לשאול: בשביל מה צריכים (אתערותא דלתתא?) התעוררות מלמטה? "ומשום זה אנו מתפללים "יהי רצון למעלה", זאת אומרת, שאנחנו צריכים לעורר, שיהיה רצון למעלה, בכדי להשפיע למטה. שעוד לא מספיק בזה, שיש לנו רצון, אלא שצריך להיות רצון טוב גם מצד המשפיע." למרות שהוא רוצה לתת, אנחנו חייבים לעורר אותו לתת, בלי זה הוא לא נותן למרות שהוא רוצה לתת.

"ואף על גב שיש למעלה רצון כללי להטיב לנבראיו, מכל מקום הוא מחכה לרצון שלנו, שיעורר את הרצון שלו. היינו, שאם אין ביכולתנו לעורר את הרצון שלו, זהו סימן, שהרצון מצד המקבל" הרצון שלנו, "אינו עדיין בשלימות. לכן, דוקא על ידי זה שאנו מתפללים "יהי רצון למעלה", מתרקם הרצון שלנו, שיהיה רצון אמיתי, שיהיה כלי ראוי ומוכשר לקבלת השפע". עד כאן זה מובן.

"ויחד עם זה אנו צריכים לומר, שכל המעשים שלנו, בין הרעים ובין הטובים, נמשכים הכל מלמעלה (שזה ענין השגחה פרטית)," אין בנו שום מעשים, הכול אנחנו מקבלים מלמעלה. ואם תלוי בנו משהו, זה איך להגיב על כל מאורעות החיים שאנחנו עוברים, רק איך להגיב. וגם כתוב לנו איך אנחנו צריכים להגיב. "שהכל עושה הקב"ה. ויחד עם זה יש להצטער על מעשים הרעים, אף על פי שגם זה נמשך מלמעלה. והשכל מחייב, שאסור להצטער, אלא להצדיק את הדין, שמגיעים לנו את המעשים רעים. מכל מקום להיפוך, אנו מוכרחים להצטער, מטעם שלא נותן לנו לעשות מעשים טובים." על זה אנחנו צריכים להצטער "ובטח שזהו מטעם עונש, היינו שאין אנו ראויים לשמש את המלך. אם הכל בהשגחה, מה שייך לומר, שאין אנו ראויים, כיון שאין שום מעשה למטה. ובשביל זה נותנים לנו מחשבות ורצונות רעים, שזה מרחק אותנו מעבודת השי"ת, שאין אנו כדאים לשרת אותו." את הבורא "לכן בא על זה תפילה, שזה מקום תיקון, שנהיה ראויים ומוכשרים לקבל את עבודת המלך.

ובזה יתבאר לנו, איך שייך תפילה על איזה צרה חס ושלום. הלא בטח שהצרה בא מטעם עונש." ובאה מלמעלה "וענין עונשים בטח הוא תיקונים, כי יש כלל, שהעונש הוא תיקון. אם כן, איך מתפללים, שה' יבטל את התיקונים שלנו, כדרשת חז"ל על פסוק "ונקלה אחיך לעיניך". כי שנלקה אחיך הוא." אנחנו יודעים שיש באנושות בכלל שיטה איך לסבול יותר, כאילו שהסבל מנקה את האדם, מתקן את האדם, וזה לא נכון, זה לא לפי חכמת הקבלה.

"אלא, שצריכים לדעת, שהתפילה מתקנת את האדם עוד יותר מעונשים. ומשום זה, כשמתגלים תפילה במקום העונש, אז מסירים היסורים, ונותנים את התפילה במקומה, שיתקן את הגוף." את הרצון לקבל בכוונה על מנת להשפיע. "וזה ענין מה שאמרו חז"ל "זכה, ע"י תורה. לא זכה, ע"י יסורים". וצריכים לדעת, שדרך תורה הוא דרך יותר צלחה, ומביאים יותר רווחים מדרך יסורים, מטעם שהכלים שיהיה ראויים לקבל אור עליון נרחבים יותר, שבסגולתם יכולים לזכות לדביקות בו ית'." אם אנחנו עושים את זה על ידי התורה, זאת אומרת על ידי חיבור בינינו ותפילה. "וזה ענין "כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני". היינו, שהשם ית' אומר "רוצה אני במעשי תחתונים"." איזה מעשים? רק לנסות להתחבר ולהתפלל. לבקש שהבורא יעשה את זה, כי אנחנו במעשים שלנו רואים שבלעדיו לא יכולים להשיג את החיבור הנכון.

"וענין תפילה הוא מה שאמרו חז"ל "נתאוה הקב"ה לתפילתן של צדיקים", שעל ידי התפילה מכשירים את הכלים, שהשם ית' יכול אח"כ להשפיע את השפע, משום שיש כלי מוכשרת לקבל את השפע."

שאלה: אם כך, מה זה "רצון אמיתי, שיהיה כלי ראוי ומוכשר לקבלת השפע" מה זה כלי אמיתי?

כלי אמיתי, זה שהוא כן מקבל תגובה מהבורא, הבורא ממלא אותו, הוא כלי נכון. הוא קודם מבקש תיקון, מקבל את התיקון, היינו צמצום ומסך, ואחר כך יודע איך לבקש מהבורא שיעזור לו למדוד, לעשות כל מיני פעולות של לקבל על מנת להשפיע.

תלמיד: האם נראה לך שאין לנו היום בכלל רצון אמיתי לכלי כזה?

אני לא יודע, תבדוק.

תלמיד: איך אפשר להגיע לכלי אמיתי?

כאן כתוב, לבדוק האם אני נמצא בכלי האמיתי, זאת אומרת האם אני נמצא בחיבור עם החברים, ומתוך החיבור שלנו אנחנו פונים לבורא ומבקשים ממנו שיתקן את החיבור שלנו שיהיה ראוי לקבלת האור ממנו, קבלת המילוי מהבורא על מנת להשפיע.

תלמיד: אז רק בעבודה בעשירייה אפשר להגיע לכלי האמיתי?

רק בעבודה בעשירייה, ורק על ידי הבקשות לתיקון הקשר ואחר כך בקשר עצמו. זה חדש?

תלמיד: לא, כי אנחנו משתדלים כל הזמן לעשות כך וזה לא כל כך הולך לנו.

זה לא הולך, כי אם אתה שומע את זה בפעם הראשונה אז איך זה ילך?

תלמיד: האם אפשר לקבל ממך עצה איך אפשר להגיע יותר מהר או באמת להצליח בזה?

אל תעזוב את זה במשך היום.

תלמיד: מה זאת אומרת, יש לי גם עבודה לעשות, אז מה עושים?

אל תעזוב, כל הזמן תחשוב איך אני מחובר עם החברים בעשירייה, ואם אני לא מחובר, גם טוב, אז יש לי על מה לבקש מהבורא.

שאלה: אם השתלשלות המצבים מתרחשת בצורה טובה, ושינויי המצבים שמתחלפים במהירות גבוהה הופכים לסטטיים, האם זה הבורא?

על זה אנחנו נדבר אחר כך. אנחנו לא מחפשים את הבורא, אנחנו מחפשים איך להתחבר בינינו, ומאופן החיבור בינינו נתחיל להרגיש מהי מהות הבורא ואיך להיות מחוברים עימו.

לפני ההתחברות בינינו אתה לא יכול לשאול על הבורא כלום, אין לך כלים, מושגים, חיבורים, הכנות, שום דבר.

שאלה: תקשור בבקשה את שני הדברים הבאים, מצד אחד צריך להיות לנו רצון לתת לו נחת רוח, מצד שני אנחנו מבקשים שיהיה לו רצון לתת לנו תענוג.

אנחנו לא מבקשים ממנו את זה, איפה ראית דבר כזה? אנחנו מבקשים רק דבר אחד, שיהיה לנו רצון וכוח לעשות לו תענוג, לגרום לו נחת רוח, למלאות אותו.

תלמיד: במאמר כתוב שאנחנו מבקשים שיהיה רצון מלמעלה.

כן נכון, אנחנו מבקשים שיהיה לבורא רצון למלא אותנו כדי לגרום לו נחת רוח.

שאלה: צריך לדעת שדרך התורה יותר מועילה מדרך הייסורים, והכלים שמסוגלים לקבל את האור העליון רחבים יותר, איך להבין את זה?

זה דבר אחד והדבר השני, מפני שאתה מושך את המאור המחזיר למוטב.

שאלה: ישנה הבנה שכלית שצריך להגיע לתפילה מצד אחד, מצד שני איך עושים גשר לבקשה האמיתית עצמה?

דרך החיבור.

תלמיד: איך בעצם, אני לא מצליח לתפוס את הנקודה?

דרך החיבור אני אומר לך. אם רק על זה תשים דגש ולא תזוז מזה, אז תתחיל להרגיש איך עושים, אי אפשר להעביר במילים.

שאלה: כשאנחנו מבקשים חיבור מה אנחנו בעצם מבקשים רצון, או מצב?

גם וגם אפשר, העיקר שאנחנו ממש רוצים לתקן את השבירה, את הריחוק בינינו, שברור לנו שאנחנו לא מחוברים, ברור לנו שאין לנו רצון להשפיע, אין אהבה, ולכן אנחנו מבקשים שחיבור, אהבה והתכללות יהיו בינינו.

שאלה: איך יכולה להיות תפילה בלי ייסורים, כלומר איך אפשר שהרצון לקבל יתייסר מכך שלא יכול להשפיע?

על ידי המאור המחזיר למוטב שאותו אני מקבל בעיקר דרך חברים. יש עניין שאני בעצמי מושך איזו הארה מלמעלה, את המאור המחזיר למוטב מלמעלה. אבל בזה שאנחנו עובדים יחד ואני יכול לבקש דרך החברים, זה העיקר שמסדר לי נכון את הכלי, אני מתחיל להרגיש אותם, מתחיל לדאוג להם והם לי, וכך אנחנו כבר מסדרים את הכול.

שאלה: לפני מספר ימים למדנו שהאדם צריך להיות מוכן לקבל את הקיים לנצח, ועכשיו אנחנו לומדים שהאדם צריך להעלות תפילה כדי שתתקבל תפילתו. איך אפשר לחבר את שני ההיבטים האלה?

תנסו בתוך הקבוצה לדבר על זה ולברר ואחר כך נשתדל לענות על זה.

שאלה: האם נכון שהרעיון המרכזי במאמר הוא, שהבורא רוצה שנחשוב בלמעלה מהדעת שכל התיקון תלוי בתפילה התמידית שלנו לחיבור ולעשות לו נחת רוח?

כן, נכון מאוד.

שאלה: אמרת שאם אנחנו מתקדמים לכיוון תפילה בדרך אחישנה כביכול, אז אנחנו מקבלים כלי יותר רחב. האם הכוונה שאנחנו מרוויחים זמן או שבתוצאה הסופית משהו משתנה? כי נראה שלא משנה באיזו דרך, נגיע לאותו מצב סופי.

יש דרך תורה ויש דרך ייסורים. אנחנו מדברים על דרך תורה, איך אנחנו מושכים את המאור המחזיר למוטב בהתעוררות שלנו מלמטה, מקדמים את עצמנו מהר וחוסכים את הייסורים, למטרת הבריאה.

תלמיד: האם אפשר להגיד שבסיכומו של דבר, אנחנו בכל זאת צריכים להגיע לדרך שלמה?

ודאי שכן, אבל תלוי בכמה זמן ובאיזו צורה.

שאלה: לגבי חיבור סביב התפילה. אנחנו כל יום אחרי שיעור בוקר בונים תפילה, שבה כל אחד מוסיף כמה משפטים מעצמו. במהלך היום כשאנחנו יוצרים קשר זה עם זה, אנחנו קוראים בסוף את התפילה שלנו יחד. מה זה אומר להתחבר בתפילה, האם זו תהיה תפילה לא פרטית אלא מחוברת?

"הכול במחשבה יתבררו". אתם צריכים לחשוב איך אתם מחברים את עצמכם. על ידי השפעה הדדית ביניכם אתם מחברים את עצמכם למערכת אחת, ומתוך המערכת האחת כבר אתם פונים לבורא ורוצים להיות מחוברים עימו בצורה הדדית, ואז במערכת כזו כבר אין לכם יותר מה לעשות מלבד להיות בפנייה אליו, בקבלה ממנו וכן הלאה. הכול כבר מסתדר בין העשירייה לבורא.

תלמיד: אפשר איכשהו להרגיש שאנו נמצאים בתפילה משותפת, או שזה פשוט בזכות זה שקוראים אותה יחד אנחנו מבקשים שנתחבר בתפילה?

תבקשו גם על זה.

שאלה: כתוב במאמר, "ועניין עונשים בטח הוא תיקונים, יש כלל כי העונש הוא תיקון". על איזה עונשים מדובר?

לא חשוב, גם אנשים שנמצאים מחוץ לחכמת הקבלה וגם אלה שלומדים את חכמת הקבלה, עונש הוא תיקון. תלוי איזה עונשים מקבל כל אחד ואחד, פרטיים, כלליים, אבל עונש הוא תיקון. אבל זו לא הדרך שלנו כי בזה אנחנו לא עושים נחת רוח לבורא. כמו ילד שסוף סוף לומד בבית הספר, עושה משהו אבל הכול תחת עונשים. ההורים לא מרוצים ממנו.

תלמיד: איך לוקחים את העונש כתיקון?

מקדמים את עצמנו לבורא על ידי תפילות, פניות, כך שהן יהיו קודמות לעונשים, שהתפילה תהיה קודמת לעונש.

תלמיד: להקדים תרופה למכה.

נכון.

שאלה: מה זאת אומרת, "זכה, ע"י תורה. לא זכה, ע"י יסורים".

יוצא כך, מה זאת אומרת, זכה? "זכה" זה נקרא שיש לו זכות, כנראה עשה מאמצים כלשהם ואז הוא מתקדם למצב מתקדם על ידי המאור המחזיר למוטב. ואם לא זכה, אז נותנים לו ייסורים, והייסורים האלה בכל זאת מרפאים אותו, כי אין לו ברירה, הוא צריך לרוץ, הוא צריך לעשות משהו, הוא מגיע לאותה התוצאה, רק שהדרך שלו ארוכה ומלאה בייסורים. זה מה שאנחנו מקבלים. יש הבדל, תבחר, או בדרך קצרה קלה ויפה, או בדרך ארוכה ומלאה בייסורים.

(סוף השיעור)