שיעור בוקר 02.12.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "החרות", עמ' 425

הבקורת כגורם הצלחה - אי הבקורת כגורם להתנוונות

"יש להוסיף עוד על האמור: כי המציאות מציעה לעינינו הפכיות קיצונית בין הדברים הגופניים - לדברים שבדעות והשכלות בנושא הנידון! כי ענין האחדות החברתית, העשויה להיות מקור לכל אושר ולכל הצלחה, נוהג ביחוד רק בין הגופים ועניני הגוף שבבני אדם. שהפרוד ביניהם, הוא המקור לכל פורענות ומקרים רעים.

אולם ענינים שבדעות והשכלות - הוא להפך מקצה אל הקצה. כי האיחוד ואי הבקורת, נבחן בהם למקור כל הכשלונות, והמפריע את כל ההתקדמות, וכל ההפריה השכלית, - - - כי השגת המסקנות המוצלחות, עומדות ביחוד על רבוי המחלוקת והפרוד, היוצא והמתגלה בין הדעות. שכפי רבוי הנגוד, והסתירה, וגדלות כח הבקורת - כן מתרבה הדעת והתבונה. והעינינים נעשים מוכשרים להתברר ולהתלבן ביותר. וכל כשלונה והתנוונותה של התבונה, אינה באה רק ממעוט הבקורת ומיעוט המחלוקת שבעניניה". כלומר, ככל שיש יותר ביקורת, ככל שיש יותר מחלוקת, יותר בירורים, ודאי שיש אפשרות להתקדם יותר ולהגיע לתוצאות יותר טובות. כמו שאנחנו רואים בעולם שלנו, אם אלו מדינות דיקטטוריות בהגבלה של חופש, אז הן מתפתחות הרבה יותר לאט ועם כל מיני בעיות ממדינות שיש בהן יותר חופש.

"הרי הדבר גלוי לעיניים, אשר כל בסיס של הצלחה גופנית, הוא שיעור האיחוד של החברה. והבסיס של הצלחת ההשכלה והדעות הוא הפירוד והמחלוקת שבהם.

לפיכך הדין יוצא, אשר בעת שהאנושות תגיע למטרתה, בדבר הצלחת הגופות, דהיינו, על ידי ביאתם לדרגה השלמה באהבת זולתו, שאז יתלכדו כל גופות בני העולם לגוף אחד, ולב אחד, כמ"ש במאמר השלום, אשר רק אז יתגלה כל האושר המקווה לאנושות על שיא גובהו - הנה, לעומת זה, צריכים אז להזהר, שלא יתקרבו הדעות של חברי האנושות כל כך, באופן שתתבטל המחלוקת והבקורת בין החכמים והמלומדים. משום שאהבת הגופים, מביא בטבע גם קרבת הדעות. ואם תתבטל המחלוקת והבקורת - תתבטל כל התקדמות בדעות והשכלות, ויתיבש מקור הדעת מהעולם, כמובן." זה ברור. אבל אם כבר כל המציאות נגיד תהיה פתוחה, ברורה ומגולה, אז איזו מחלוקת יכולה להיות? או שאנחנו בצורה מלאכותית חייבים להחיות איזו מחלוקת, חילוקי דעות, תפיסה שונה.

"ומכאן הוכחה מוחלטת, על חיוב הזהירות בחרות היחיד, בנוגע לעניני דעות והשכלות. משום שכל התפתחות החכמה והדעת, מיוסדת על חרות היחיד הזה. ולפיכך אנחנו מוזהרים לשמור עליה בשמירה מעולה, באופן שכל צורה וצורה שבתוכנו, שאנו קוראים לה בשם יחיד, דהיינו, בחינת הכח הפרטי של האדם היחיד - שנקרא בכללות בשם "רצון לקבל"." לא לבטל את הרצון לקבל, לא לטשטש אותו, אלא ההפך, שיגדל עוד ועוד, והוא יגדל. ואנחנו תמיד צריכים להודות שדווקא בזכותו אנחנו נמצאים במחלוקת ולכן בצורת התפתחות בלתי פוסקת.

שאלה: כתוב שהאחדות וחוסר הביקורת הם המקור לכל הכישלונות. היהודים כשהם התאחדו, התחברו בעבר, האם זה מה שגרם לשנאה להתעורר ביניהם, היעדר הביקורת?

זה תלוי אם הם החזיקו במטרה או לא. אם הם היו מחזיקים במטרה אז המטרה היחידה לכולם הייתה מחזקת את כולם יחד, והם היו שומרים על העיגול והקשר ביניהם. ואם הם היו מאבדים את המטרה, אז הקשר ביניהם היה הופך להיות למחלוקת, למלחמות ולבעיות גדולות מאוד. הכול תלוי עד כמה קשורים למטרה. המטרה צריכה להצדיק ולאחד את כולם.

תלמיד: אז מה גרם להם להפסיד את המטרה?

הם הפסיקו להיות דבוקים בבורא באותה מדרגה כמו שהיו, הם התחילו ליפול מהמדרגה הזאת. ואז הבורא הסתלק מהם ככוח מחבר ומאחד, והתחילה אותה אהבה להפוך לשנאה וזה גרם למלחמות גדולות.

תלמיד אין לזה שום קשר להעדר הביקורת?

כן, אבל הפסיקה הביקורת. הם לא יכלו להיות בביקורת הנכונה כדי להתקדם, שבה אתה צריך לבדוק את המצב שלך, לראות במצב שלך מה עדיין לא השגת, ללכת להשיג את זה וכך להתקדם למדרגה הבאה. הם הפסיקו את זה, במקום זה הם עברו לביקורת שלילית, מה לא בסדר באחר, וזה גרם לשבירה.

שאלה: ביקורת חיובית זו ביקורת על עצמי, וביקורת שלילית זו ביקורת על אחרים?

בעצם כן.

שאלה: לא ברור, כתוב "המחלוקת והבקורת - תתבטל כל התקדמות בדעות והשכלות, ויתיבש מקור הדעת מהעולם, כמובן." אני באופן אישי לא רוצה מחלוקת, כדי שלא תהיה שנאה.

זו מחלוקת לשם שמיים, יש מושג כזה. מחלוקת לשם שמיים זה לברר יותר ויותר את הקו האמצעי שהוא כולל את כולם יחד. אבל הוא כולל מפני שהוא מחבר את כל הכוחות והדעות שמנוגדים לשם השגת הבורא, שבו אין לנו שום מחלוקת אלא כולם מתחברים בשלמות הגמורה.

תלמיד: כשבעל הסולם מדבר על זה, הוא מדבר על נושא עתידי, או שנראה לו שאנחנו מסוגלים להגיע לזה עוד בתקופה שלנו?

כל מדרגה ומדרגה רוחנית היא יכולה להיות מושגת רק על ידי הנטייה הזאת, שאנחנו מתעלים למעלה מהמחלוקת. לא שלא תהיה מחלוקת, אלא מגיעים לעיקרון שהוא למעלה מהמחלוקת ומחזיקים בו, והמחלוקת נשארת כיסוד שלנו. זה מה שהוא כתב קודם, שהיא לא יכולה להיעלם. ודווקא ההיפך, אנחנו צריכים לדאוג שהיא לא תיעלם, אחרת מה יהיה לנו? הסכמה? הסכמה זה לא טוב.

לכן כל הדברים השליליים שאתה רואה באנושות ובמיוחד בעם ישראל שהם לא יכולים להסכים זה עם זה, כמו הממשלה שלנו וכל מה שקורה, זה הכול נכון וצריך להיות, רק צריכים למעלה מזה לבנות חיבור, וחיבור שיהיה כולו מושתת על המחלוקת.

תלמיד: אני חשבתי שהכול צריך להיות בליטוף ושיהיה טוב ולהגיע לחיבור בינינו.

לא יהיה טוב, יהיה טוב רק בתנאי שאנחנו נוכל להתמודד עם הרע, והרע יהיה תמיד ביסוד שלנו ועליו אנחנו נעמוד ונבנה את הטוב. וטוב יכול להיות רק מתוך הרע, ואם יעלם הרע, יעלם הטוב, אנחנו לא נוכל להרגיש אותו, לחזק אותו, שום דבר. אנחנו חייבים את האגו שלנו, בלי זה איך אנחנו נאחז במשהו? שום חוש שלנו לא יעבוד אם הוא לא יעבוד כנגד האגו, יתרון אור מהחושך.

תלמיד: ואיך מגיעים לזה במדינה, או שזה רק דרך חכמת הקבלה?

על זה נדבר אחר כך, איך במדינה, איך בכל העולם, נדאג ונגיע לזה. אנחנו נותנים לזה יסוד, נבוא אנחנו או הדור הבא ובכל זאת הכול יסתדר. אנחנו עוד נראה את תחילת הדרך הנכונה.

שאלה: לפני כמה שנים אמרת שהולך להיות בלגן בעולם, ואנחנו לא נבין מה זה. היום אתה יכול לראות מה קורה באוסטרליה. הנבואה שלך התחילה להתגשם. מה אנחנו צריכים עכשיו לעשות, כדי לסדר את הדברים הקשים האלה?

אנחנו לא צריכים להסתכל על הדברים האלה באוסטרליה או במקום אחר וגם לא להתפלא מהם, אנחנו צריכים להגיע למה שאנחנו מסוגלים, וזה קשר בינינו בלבד וכל העולם ילך אחרינו אם אנחנו נהיה מקושרים נכון זה הכול.

תלמיד: אז הבעיה היא בינינו בתוך הקבוצה ולא בחוץ?

כן זה יותר נכון. כל הבעיות הן רק בך.

שאלה: בי?

כן.

שאלה: הרבה פעמים בעשיריות אנחנו לא פותחים את המחלוקת, כי לא ברור לנו איך לגשת לזה, והרבה עשיריות מרגישות שהן לא מתקדמות כי למעשה לא מתמודדות עם מחלוקות, לא מעלים אפילו משהו שמפריע. אתה יכול לתת לנו שלושה ארבעה צעדים איך לפתוח מחלוקת, איך לטפל בהן?

אני לא יכול לענות על זה עכשיו בצורה כזאת ואני חושב גם שהקבוצה צריכה להתחבר, זאת אומרת להתאסף פיזית ולקרוא מאמרים של בעל הסולם ובמיוחד של הרב"ש על החברה ולדון למה אנחנו יכולים או לא יכולים לקיים. זה מה שצריך להיות. זהו, פשוט מאוד ולעניין. איך יכול להיות שאנחנו לא מקיימים דברים הכרחיים שכותב הרב"ש והוא כותב את זה למתחילים ואנחנו עדיין לא יכולים לקיים את זה. אז בואו נפרט מה הוא דורש, ואיך אנחנו משך שבוע נקיים את המאמר הזה.

ויום יום נעבור עליו ונבדוק האם קיימנו או לא ובסוף השבוע מהיום אנחנו נראה מה השגנו ממה שכתוב במאמר ונתחיל במאמר הבא של הרב"ש וכן הלאה. זאת אומרת מוציאים ממאמרי החברה סיכום ומקיימים. ואומרים בפה גלוי מה שיש ומה שלא ומה לעשות.

תשתדלו את זה לבצע אחרת אנחנו לגמרי לגמרי לא נתקדם. יש איזו אטימות ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים להתקדם בלי לקיים את הדברים האלו. אז מאיפה יבוא האור, איפה הבורא יתגלה אם לא בקשר בין החברים?

שאלה: האם צריך לעשות ביקורת בעשירייה, או שהביקורת היא תמיד סימן לשבירה בעבודה הרוחנית?

לא, ביקורת זה לא סימן לשבירה, ביקורת זה בדיקה איך להיטיב למצב הנוכחי. זה לא לשבירה זה לתיקון.

שאלה: איך עשיריה צריכה לעשות ביקורת כלפי מצבה?

מדברים ביניהם בגלוי וחושבים לטובת המצב, שבו כולנו צריכים להיות מחוברים ומתקדמים, וצריכים לדון, מה חסר לנו כדי להיות מחוברים בכלי אחד ואז יתגלה בינינו הבורא.

שאלה: אתמול הצעת לעשות דף משותף ובו לברר תפילה שתהיה מקובלת על כל הכלי העולמי בשפה שמובנת לכולם. מה אתה רואה בו ואיך הדף הזה צריך להיראות, למה התכוונת?

תפתחו את הדף ותתחילו לכתוב שם כל אחד אפילו לא קבוצה, מה הוא חושב שכדאי לנו להביא לתפילה.

תלמיד: ותהיה לכל אחד גישה להיכנס לדף הזה ולהסתכל?

לכל אחד.

תלמיד: וכל אחד יוכל לקרוא מה שכתבו כמה אלפי חברים בכלי העולמי?

כן.

תלמיד: וזה צריך להיות כמובן מתורגם כך שנוכל להבין את זה?

כן.

תלמיד: ומה צריכה להיות בעצם התוצאה מהפעולה הזו?

שאני אתפעל ממה שכולם מבקשים וכולם מצפים.

שאלה: מה צריך להיות היחס שלי בזמן שאני קורא תפילות שחברים כתבו?

תראה ואחר כך תספר לי מה היחס שלך. אני לא מכתיב לך את היחס. היחס זה כבר תלוי בך מתגובת הלב.

תלמיד: ואיך אנחנו צריכים להתייחס לעניין הזה שהתפילה היא מתוך העשירייה ואני צריך גם לכתוב בעשירייה. איך להכניס את עצמי לתרגיל?

תראו מה שכתוב שם ותתחילו להתייחס לזה. בכל זאת זה יגרום לאיזו הבנה הדדית, אולי לחיבור, אולי ההיפך לא חשוב, אבל להתקשרות חיובית או שלילית, זה בכל זאת יעשה משהו. אני מאוד מפחד שהלימוד שלנו יכול להפוך למשהו פורמלי.

תלמיד: איך זה עשוי לתרום לכך שהתרגיל הזה לא יהיה פורמלי?

כשנרצה לשתף בו את הלב, שארגיש שאני תלוי בכל החיבור הזה.

תלמיד: אז מה זה אומר לברר תפילה שתהיה מקובלת על כל הכלי העולמי?

אחר כך נראה, בואו קודם נתחיל להתפעל ממה שכותבים אבל בצורה קצרה, כל אחד משפט אחד, מקסימום שניים.

שאלה: רציתי לשתף במימוש מאמרי רב"ש בעשירייה שלנו. פעם בשבוע אנחנו כותבים מכתב שבו אנחנו מסכמים את מה שהיה במהלך השבוע. כל העשירייה מנסה לכתוב את המכתב הזה יחד לא כל אחד בנפרד. זו הרגשה נפלאה של תלות הדדית וחיבור בינינו. אפשר גם לכתוב בעשיריות מכתב של החברים זה לזה. האם זה יהיה מועיל?

קודם נעשה כפי שהצעתי. זה שאתם כותבים יחד מכתב לאדם שנמצא רחוק מכם, זה יפה אם אתם עושים זאת יחד. זה טוב, אני אתכם יחד בזה.

שאלה: איך זה שהאחידות היא הבסיס לכישלון והמחלוקת היא הבסיס להצלחה?

כי על ידי מחלוקת אנחנו מבררים איפה עוד אנחנו צריכים להוסיף כדי להגיע לאיחוד. ואם אנחנו לא מטפלים באיחוד המתגבר, אז בטוח אנחנו יורדים ומאבדים את כל היסוד שלנו שהתחלנו ממנו. לכן אתם רואים שמדינות שבהן יש בירורים פנימיים אפילו מלחמות בתוך העם בין ימין ושמאל, סוציאליסטים למיניהם, הן דווקא לאט לאט יותר ויותר בונות את עצמן. אומנם העבודה שלהן והדרך שלהן היא לא פשוטה. ואילו מדינות היכן שיש בהן דיכוי ולא קיימים בהן בירורים, הן יורדות מכל הנכסים שלהן גם הרוחניים וגם הגשמיים ובכלל מתנוונות.

אנחנו בזה מסיימים ואני מבקש שתעברו עוד פעם לפחות על המאמר הזה וחוץ מזה על המאמר של מחר.

(סוף השיעור)