שיעור צהריים 18.04.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 2082,

מאמר 923 "ויאמר בילדכן את העבריות"

ויאמר בילדכן את העבריות

שמות תש"מ

"ויאמר בילדכן את העבריות, וראיתן על האבניים, אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה. ויצו פרעה לכל עמו לאמר, כל הבן הילוד היארה תשליכוהו וכל הבת תחיון".

הנה יש לפרש על דרך הרמז. כשמתחיל האדם ללכת בדרך ה', הנה פרעה מלך מצרים הוא המלך, השולט על הגופים שיחזיקו את העובדים בעל מנת להשפיע, שהגופים יתנגדו שלא יוכלו לבוא לשלימות הנרצה, שהוא שכל מעשיו יהיו לשם שמים.

לכן אמר, היינו שנתן פקודה בזמן שהעובדים עוסקים בתורה ומצוות, הנקרא "עבריות", שהעבודה בתורה ומצוות שייכת לעובדי ה'. מה שאין כן ה"מצריות" נקרא בזמן שאדם עוסק במעשים גשמיים, שבאלו המעשים גם המצרים עוסקים. ורק בזמן שעוסקים בתורה ומצוות נקראים עבריות.

"וראיתן על האבניים", היינו זמן שאדם אומר שהוא רוצה להבין מה שהוא עושה, היינו לאיזו מטרה הוא עוסק בתורה ומצוות. ואם הוא "בן", היינו שעבודתו היא בעל מנת להשפיע, שזהו רצונו של אדם בעת התעסקותו בתורה ומצוות. "והמיתן אותו", שלא תתנו לו שום חיות ושום כוחות, בכדי שיפסיק בעבודתו.

ואם בת, היינו שהכוונה שלו היא בבחינת נקבה, היינו על מנת לקבל, "וחיה", אתם יכולים לתת לו כוחות וחיות, משום שהאדם הזה אינו רוצה לצאת ממצרים ואין לפחד הימנו. לכן אתם יכולים לעזור לו, שיעשה מה שהוא רוצה אפילו שידקדק בכל מיני דקדוקים, כי בכל מקרה הוא ישאר אצלנו במצרים. ולא כדאי לעבוד בחינם, כי בין כך ובין כך הוא משלנו.

מה שאין כן אם בן הוא, שאם כוונתו בזה היא בכדי להגיע לשם שמים ולא לתועלת עצמו, מזה הוא יכול לזכות לבחינת "מושיען של ישראל", הנקרא בחינת משה, כמו שאמרו חז"ל "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא".

ואם הוא יזכה לבחינת משה, הנקרא מושיען של ישראל, שהוא יושיען לצאת ממצרים, לכן צריכין לראות מראש, בכדי למנוע אותו שלא יגיע למצב שיצא מגלות מצרים.

אבל מאיפה יכולים להודע שהוא הולך בעל מנת להשפיע, כי עדיין הוא נמצא בתוך מצרים, שהיא בחינת לתועלת עצמו ולא בעל מנת להשפיע. אלא הוא רוצה לזכות עכשיו לזה, ועל זה אמרו סימן מסר להם, "זכר פניו למטה, ונקבה פניה למעלה".

כי ענין פנים ואחור, מפורש בהקדמת תע"ס, כי בזמן שרואים את האדם מאחוריו אז לא יודעים שבאמת זהו האדם שחושבים עליו, אולי אחר הוא, שיכולים לטעות. מה שאין כן כשרואה את חבירו דרך הפנים, אז אין לו שום ספיקות.

לכן כשרוצים לרמז על דבר שמבינים בשכל בוודאות מוחלטת, שאין לו שום טעות, מכונה זה בשם "פנים". ודבר שלא ברור מבחינת השכל, נקרא בשם "אחוריים".

לכן נקרא פנים בחינת ידיעה, שהולך בעבדות ה' רק בבחינת ידיעה. וזה נקרא פניו אצלו למעלה בחשיבות, כי עיקר אצלו היא הידיעה. ואחורים, שהוא רק בבחינת אמונה. כי מטעם השכל יש לו פנים לכאן ולכאן. וזה אצלו בחינת למטה בחשיבות.

לכן מסר להם את הסימן, אם אתם רוצים לדעת אם הוא הולך למטרה בכדי להגיע לבחינת על מנת להשפיע, אם פניו למטה, אם בחינת ידיעה נקרא אצלו למטה בחשיבות, אלא אחוריו למעלה, היינו שבחינת אמונה אצלו למעלה בחשיבות, זה סימן שהוא רוצה להגיע לבחינת בן, לבחינת להשפיע.

לכן "והמיתן אותו", שתפריעו בכל מה שאתם יכולים, כי בטח שיזכה לבחינת משה, שהוא מושיען של ישראל, שיוציא אותם מגלות מצרים ויכנס לארץ ישראל להיכל דקדושה. וזה סוד "וראית את אחורי", היינו בחינת אמונה, "ופני לא יראו", על ידי ידיעה לא תשיגו אותי.

"ויצו פרעה לכל עמו", היינו שאין הוא יודע מאיזה עם יולד מושיען של ישראל, אם ממצרים אם מישראל. היות שכל אדם נכלל מבחינת מעשים גשמיים, הנקראים "מצרים", שגם המצרים עוסקים במעשים גשמיים. לכן נקרא עבודת האדם במעשים גשמיים בשם מצרים. וכשהוא עוסק במעשים של תורה ומצוות נקרא "ישראל".

אז הוא אומר שאינו יודע מאיזו בחינה אדם יכול לזכות לבחינת משה, הנקרא מושיען של ישראל. היינו שיכול להיות בזמן שהאדם עוסק בגשמיות, אבל כל כוונותיו הוא בעל מנת להשפיע, וגם בעת עשיית מעשים גשמיים הוא יכול לזכות לבחינת מושיען של ישראל.

לכן תשגיחו בעת שהם עוסקים במעשים גשמיים, שאם הם מכוונים בעל מנת להשפיע, שזה נקרא בחינת זכר, "היאורה תשליכוהו", שלא תתנו לו לכוון אפילו במעשים גשמיים לשם שמים, הנקרא בחינת בן. "וכל הבת תחיון", רק מתי שכוונתו במקבל על מנת לקבל, אז אתם יכולים לתת לו חיות וכח, שיעשו את המעשים גשמיים.

מה שאין כן אם בן, אז הוא יכול לזכות גם בו בזמן הזה לבחינת משה, הנקרא מושיען של ישראל, שיוציא אותו מגלות מצרים, ויכנסו לארץ דקדושה."

שאלה: איך להגן על תכונת החסד בתוכנו מהשפעות חיצוניות?

על ידי הכוונות שלנו. אם אנחנו מחוברים, ורוצים להגיע רק לבחינת השפעה, נתינה, אז אנחנו לא צריכים לפחד משום דבר, אנחנו כבר מוגנים מכל הכוחות הרעים וכך מתקדמים.

שאלה: במאמר כתוב שפניו של הזכר כלפי מטה ופניה של האישה כלפי מעלה, האם זה שייך איכשהו לצורה של מגן דוד, האם זה קשור איכשהו?

לא. אני לא למדתי ולא יכול להגיד שזה כך. אם תמצא את זה במקורות, אז תשלח לי וגם אני אדע.

שאלה: מתגלה שכל הזמן זורקים את הכוונות האלה להשפיע אל תוך היאור ולא נותנים להן להתפתח, אתה רק מתכוון טיפ טיפה ומיד מסיחים את דעתך למשהו אחר. איך בכל זאת להיות ראויים לתכונת משה ומה תלוי בנו?

מה שתלוי בנו בכל רגע נתון זה להחזיק כיוון להשפעה.

תלמיד: משתדלים אבל כתוב במאמר שאת הכיוון הזה להשפעה, את הבנים האלה, פרעה זורק ליאור, ורק לבנות, לכוונה בעל מנת לקבל הוא נותן לחיות. איך בכל זאת להצליח, כי בסוף המאמר כתוב שבכל זאת אפשר לזכות לבחינת משה?

כן, אנחנו יכולים לזכות לבחינת משה אם רק נתנהג נכון, בהתאם. כלומר נבין שההשפעה ההדדית שלנו זה כלפי זה, העזרה ההדדית שלנו אחד לאחר צריכה להביא אותנו להשפעה לבורא.

שאלה: איך לפתח את ההשתוקקות לחיבור אמיתי בעשירייה, בשיעורים, בכל הפעילויות שלנו, כדי להתקדם לחיבור על מנת להשפיע לבורא?

לבקש ממנו. ניסחת את הכול בצורה טובה מאוד, תתחילו יחד לבקש את זה ממנו.

תלמידה: מה זה אומר לממש את החיבור באותה מידה שהבורא רוצה?

ללא שום הגבלה. החיבור הוא לחלוטין בלתי מוגבל.

תלמידה: איך להרגיש מה הוא רוצה מאיתנו?

צריך לבקש ממנו, לשאול, לנדנד, ואז תבינו מה הקשר איתו ובקשר הזה תתחילו להתפתח.

תלמידה: אנחנו כל הזמן מתחברים והפעולות הגשמיות, החיצוניות הן אותן פעולות, אז איך אנחנו בודקים את הכוונה להשפיע?

אנחנו לא מסתכלים על הפעולות, אנחנו מסתכלים על הכוונות. רק את הכוונות אנחנו בודקים.

תלמידה: איך לבדוק אותן?

בשביל מה, לשם מה, עבור מה. זה מה שאנחנו צריכים לקבוע.

תלמידה: מהו הסימן לכוונה נכונה?

שהיא מכוונת לבורא.

שאלה: בסיפור של משה ופרעה יש איזה קהל שמלווה את משה, יש לו קהילה. בלימוד שלנו מהו בעצם הקהל הזה שמלווה את משה בתוכנו, ואיך להפוך אותו שיהיה גלוי לנו?

כל רצון, כוח, השתוקקות שעוזרים לנו להתקדם לקראת יתר חיבור, לקראת יתר השפעה, את כל הרצונות, הכוחות והכוונות האלה אנחנו צריכים לאסוף יחד ולהגדיל, להגביר, כאילו שאנחנו מושיטים אותם לבורא, ואט אט ניווכח איך הבורא עוזר לנו לפתח אותם.

שאלה: לגבי התכונה של ידיעת הבורא, האם זה לא אפשרי להפוך את זה להשפעה?

איך את ידיעת הבורא אני הופך להשפעה? אלו שני דברים שונים וזרים זה לזה. זה שאני רוצה להשפיע לבורא זה משהו אחר.

שאלה: ישראל אלו אנחנו שמרגישים מחויבות לפתח את תכונות הבורא. במצב של האמונה אין באמת הבדל בין הבנים והבנות, כי שניהם בעל מנת להשפיע רק בצורות שונות. אז איך להבין את ההשוואה הזאת בין בנים לבנות במאמר?

אם אלו בנים, אז הם רוצים להגיע לתכונת ההשפעה. ואם אלו בנות, אז הן רוצות להגיע לתכונת הקבלה. ככה זה.

שאלה: כתוב "וגם בעת עשיית מעשים גשמיים הוא יכול לזכות לבחינת מושיען של ישראל." מה זה אומר מעשים גשמיים שמאפשרים לנו לזכות להיות מושיען של ישראל?

שעל ידי מעשים גשמיים אנחנו יכולים לזכות לעל מנת להשפיע, להתקדם לרוחניות.

שאלה: למה בחינת האמונה היא אחוריים של הפרצוף, הרי אנחנו כל הזמן משתוקקים לבחינה הזאת בעבודה?

אז מה?

תלמידה: יוצא שהבחינה הזאת כל הזמן חסרה. למה פנים זה ידיעה, אם אתה יכול להסביר?

פנים זו השתוקקות להשפעה. אחור זו השתוקקות לקבלה. ובהתאמה תראי מה יוצא לך, איפה את נמצאת, בפנים או באחוריים.

שאלה: איך בעשירייה אנחנו יולדים בן, ואיך אנחנו מגיעים לזה ברצון משותף של כל העשירייה, האם זה אפשרי?

כמובן שזה אפשרי. כעשירייה כולנו רוצים להשיג את תכונת ההשפעה, זה נקרא להוליד בן.

תלמידה: כל זה תלוי בהשתוקקות שלנו ובגדלות הבורא?

כמובן, בטוח שכן.

שאלה: זה נראה שפרעה תמיד דבוק אלינו. האם ישראל במצרים עובדים במקביל, או ישראל צריכים רק לעבוד לקראת המטרה?

ישראל צריכים לעבוד רק לקראת המטרה, לכן הם נקראים "ישראל", ישר אל, ישר לבורא. לכן מי שמכוון להגיע לבורא הוא נקרא "ישראל", ואם הוא לא מכוון לזה, אז הוא לא נקרא ישראל. זה לא לפי תעודת זהות, דרכון, אלא לפי נטיית הלב.

שאלה: איך מתגלות התכונות של בן ובת בעשירייה? איך לתת חיים לבן?

עלינו להשתדל להשתוקק ולהתחבר בינינו בכוח השפעה הדדי, ואז יתגלה לנו מפעם לפעם אם אנחנו נמצאים בכוח השפעה או בכוח קבלה, יש לנו בן או בת, וכך נלך קדימה.

שאלה: הוא כותב, "וזה סוד "וראית את אחורי", היינו בחינת אמונה, "ופני לא יראו", על ידי ידיעה לא תשיגו אותי". האם ידיעה הכוונה לדעת?

ידיעה, כן.

תלמידה: אני עכשיו קוראת מאמר, כשנכנסתי למאמר הייתה לי דעת, היה בי משהו, ובקריאת המאמר זה השתנה, כי אני משתוקקת לעלות מעל דעתי. האם שם, מעל הדעת, פוגשים את הבורא?

כן.

שאלה: האם גם לנו כנשים יש את האפשרות לפתח את תכונת משה? איזו עצה תוכל לתת לנו כנשים?

אותו דבר כמו גברים. עלינו להתייחס לזה כך שמי שרוצה להשפיע או להתקרב להשפעה הוא נקרא "גבר", ומי שרוצה לקבל ומתקרב לקבלה הוא נקרא "אישה". אנחנו לא מבחינים אחרת בין גברים לנשים.

שאלה: איך לכוון את עצמי נכון כדי שאמונה למעלה מדעת תהיה חשובה יותר מהדעת?

כך אנחנו צריכים לכוון את עצמנו, שאמונה למעלה מהדעת היא העיקר. כך אנחנו מעלים את האמונה שהיא תקבע את כל מה שאנחנו רוצים להשיג.

שאלה: בת היא על מנת לקבל לעצמי, אבל דווקא אישה היא יולדת, דווקא היא יכולה ללדת בן או בת. אז איך רצון עבור עצמו יכול להשיג כוונה שתהיה למען הבורא?

בדיוק כך זה יוצא, אנחנו עוד נלמד את זה. בצורה פיזית באישה טמונים הרבה מאוד אלמנטים מתוקנים, יותר מאשר בגבר. לכן גבר מחויב ללמוד, להשתוקק, לעשות משהו, ואילו האישה לא זקוקה לכזאת כמות של תיקונים כמו הגבר.

שאלה: האם כל מה שאני מבינה בדעת שלי, כל מה שנדמה לי נכון ומובן, זה האגו שלי מצייר לי, ובכל מקרה עליי ללכת למעלה מזה ולהשקיע מאמצים לחיבור, לרחמים, לאהבה, כדי להיות מכוונת לבורא?

כן.

שאלה: איך בצורה הכי טובה להשתמש בבחינת אחוריים בשביל התקדמות?

לבקש תיקון.

שאלה: למה אנחנו צריכים ידיעה אם דרך ידיעה לא נשיג את הבורא? איך משתמשים בה?

אנחנו משיגים אותו גם בדעת, גם בכוונה, כך שלא לדאוג, תשיגו אותו כולו.

שאלה: אנחנו חיים בעולם שיש לנו הכול בשפע, אז איך ייתכן שאנחנו עדיין מרגישים משועבדים? מה מונע מאתנו לצאת לחרות?

כי אנחנו נמצאים כלולים בתוך האגו שלנו.

תלמידה: לפי הסיפור יצאנו ממצרים. למה עדיין אין לנו את התחושה של חופש ועדיין אנחנו כלואים באגו שלנו? מה מונע מאתנו לצאת?

אנחנו עדיין לא גילינו שאנחנו נמצאים במצרים.

תלמידה: עם כל מה שקורה עדיין לא גילינו? אנחנו כבר יודעים שאנחנו באגו ובמצרים, אז מה מונע מאיתנו לצאת ממצרים?

אנחנו צריכים לראות איפה אנחנו באמת נמצאים, להתחבר בינינו, ומתוך האגו המשותף שלנו לצעוק לבורא, לבכות לבורא שיעזור לנו להתרומם, וכך לצאת ממצרים.

תלמידה: בסוף רק הבורא עושה את זה, מוציא אותנו.

ודאי.

שאלה: האם האישה היא כוח או אנרגיה רוחנית שעוזרת לנו לצאת ממצרים?

אם היא רוצה לצאת ממצרים, אז ודאי שהיא עוזרת לנו.

שאלה: אם יש אי הסכמה פנימית איפה אנחנו נמצאות כקבוצה, האם זה דורש בירור בקבוצה או שזו עבודה אינדיווידואלית?

זה אולי דורש בירור בקבוצה.

תלמידה: איך להכניס לשם ביטול עצמי ובירור? הרי זה גם יראה על אי הסכמה.

לא. מלכתחילה אתן מתכוונות להשיג הבנה, חיבור והתקרבות.

שאלה: לפי המאמר אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו לא מבינים בכלל איפה אנחנו נמצאים, האם אנחנו משתוקקים לקבלה או להשפעה. האם זה אחוריים?

בינתיים, כן.

תלמידה: כלומר צריך בכל זאת להשתוקק ולבקש, ואז נזכה לפני הבורא.

כן.

שאלה: האם אפשר להגיד ש"בן" זה אור חכמה ו"בת" זה חסדים?

לא. אלו צורות האגו שמתגלות בנו בצורה כזאת.

שאלה: האם אפשר להגיד שלקבל על מנת לקבל זה בת, ולהשפיע על מנת לקבל זה בן שרוצה הכול בתוך הדעת?

זה לא בדיוק. אנחנו צריכים לדבר על זה.

תלמיד: והאם להשפיע על מנת להשפיע זה כמו בחינת משה?

גם זה לא בדיוק. אנחנו נבדוק.

שאלה: במאמר כתוב שה"עבריות" הן נשים שעסקו לא רק בגשמיות, אלא גם בתורה ומצוות. לכן, האם דווקא מהעבריות יכולה להיוולד בחינת להשפיע, בחינת משה?

לא. זה לא אומר כלום. פעם לא היו לא עברים, ולא אף אחד, הכול התחיל מכוונה. כך שהכול לא נכון. ובכלל, אל תתרגמו את הכול לרובד של העולם שלנו, זו ממש טעות.

שאלה: האם הדרך היחידה באמת להיות מכוונים לבורא היא דרך התפילה?

כן.

שאלה: כשאדם מגיע למצב שבלב הוא לא מרגיש כלום, והוא במצב שרוצה למצוא את התכונה בה הוא יכול להשפיע לבורא. מה חסר כאן? כי אני מרגישה ללא כוחות.

אני מבין אותך. בדרך כלל אנחנו מרגישים כך, וממשיכים בכל הלב שלנו להתחבר עם החברים ולחפש יסוד חדש. אז הבורא מביא אותנו לדרגה חדשה, מתחילים להרגיש את המדרגה הזו וכך מתרוממים.

תלמידה: האם זה בסדר שאני מרגישה את הכאב הזה?

זה טוב. זה מצוין.

שאלה: אם האדם נותן חשיבות להשפעה על פני הקבלה, אז הוא משיג כלים דהשפעה, נכון?

כן.

תלמיד: אבל מורגש שהבורא הוא זה שדוחף לבחור בהשפעה, והוא זה שנותן חשיבות. אז מהי עבודת האדם?

אתם צריכים לברר ביניכם. תתחילו לשאול זה את זה ולענות זה לזה, עד שתגיעו להחלטה שהיא כולה משותפת.

תלמיד: אז אפשר לדון בעשירייה?

כן.

שאלה: מה זו אמונה?

הביטחון במה שאני לא יכול לקבוע במחשבות וברצונות שלי.

תלמידה: איך אני משתמשת בזה בעבודה, בחוסר האפשרות לקבוע?

בכלום. את מתקדמת.

תלמידה: האם אני מקווה שאוכל במדרגה עליונה יותר להרגיש, להבין את זה?

כן. אמונה היא הרצון לקבל על עצמך את המדרגה העליונה יותר של השפעה, של קשר וחיבור, למרות שאת יודעת שזה לא בכוחותייך.

שאלה: אנחנו הרי צריכים להגיע להשתוות עם הבורא דרך ההשתוות עם הקבוצה, נכון?

כן.

תלמידה: אם העשירייה היא נשית והחברות כולן נשיות, אבל העשירייה מורגשת כגבר, האם זה נכון?

מה ההבדל אם הן נשים או גברים, העיקר שירצו להיות מחוברים כדי להשיג את הבורא, להשפיע לו, ולהרגיש את עצמם במצב הזה, כיוון שהמצב הזה בהם יהיה דומה לבורא, בהשתוות אתו.

תלמידה: אבל זה שהעשירייה מורגשת כגבר, זה נכון?

למה גברים?

תלמידה: הכוונה לתכונות של גברים, השתוקקות להשיג, יש אפילו קנאה.

כשאני מסתכל עליכן, אני רואה כאן יותר נשים עם שאלות על איך להתקדם, ופתאום את אומרת לי שאלו בכלל לא רצונות נשיים. דווקא על נשים נאמר "הודות לנשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים". איך זה יכול להיות? ודווקא זה מה שכתוב: "בזכות נשים צדקניות יצאו בני ישראל ממצרים".

לכן נתייחס לזה בצורה יותר רצינית. אני פוחד שתחשבו שלנשים זה לא הכרחי, או שהן לא חייבות את זה, כי בכך אתן פשוט חותכות את עצמכן מהשגת העולם העליון. קיבלתן מתנה כזאת מהבורא ולא להשתמש בזה, זה ממש פשע.

שאלה: שמעתי שאמרת שכדי להגיע לתכונת משה צריך לבנות ולעקוב אחר הכוונה שלך. האם אנחנו יכולים לדבר בתוך הקבוצה על הכוונה שלנו להשפעה ולהתקרבות לבורא?

אתם צריכים להרגיש עד כמה זה מותר ועד כמה לא.

תלמיד: לכן אני שואל.

בינתיים בעדיפות לא לעשות את זה.

שאלה: האם אמונה למעלה מהדעת היא השפעה מעל הקבלה?

כן.

תלמידה: יוצא שאמונה זו השפעה, ואנחנו לומדים שהשפעה זו אהבה. ואני פעם שמעתי שאהבה ואמונה הן לא אותו דבר.

הן לא אותו דבר.

תלמידה: מה ההבדל?

ההבדל הוא בכך שאמונה זו אמונה ואהבה זו אהבה.

תלמידה: לא מובן. הרי אמונה זו השפעה.

העניין הוא שאמונה זו אמונה, תכונת האדם, שבו היא נמצאת עכשיו. אהבה היא משהו אחר לגמרי. אהבה היא מה שמורגש בדבקות ההדדית של הרצון.

(סוף השיעור)