תקציר שיעור צהריים – 29.1.24
על בסיס שמעתי רל"ח, "אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך".
"אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך", עלינו להגיד זאת לכל אחד ואחד שרוצה למצוא קשר עם הבורא.
בזמן שהאדם הולך בבחינת לבן, שלא רואה על עצמו לכלוך, אלא הכול נקי, יפה, טוב, והוא נמצא פנים בפנים עם הבורא, עליו לזכור תמיד, שהוא זכה להכול רק מהסיבה שקיבל עליו את בחינת השחרות.
"וכל מאמינים שהוא אל אמונה", על האדם להתייחס לעבודה שלו עם הבורא בצורה ישירה ובאמונה שלמה ככל האפשר.
אף על פי שהאדם לא רואה עכשיו שום מקום שיצטרך לעבוד בבחינת אמונה, כי מה שיש לו מספיק והכול גלוי לפניו - מכל מקום עליו להאמין בבחינת למעלה מהדעת, כי תמיד יש מקום להוסיף באמונה.
בדרך כלל, כשכותבים בסוף מאמר "די למבין" הכוונה שיש כאן עוד מה להוסיף, אבל כמה שמבינים מבינים, די למבין.
אם הגוף מתקדם בכוח האמונה ואני משיג מדרגה אחר מדרגה, אז יש לי כוחות לקיים את מה שכתוב על הבורא ולסדר את הדברים בעשירייה, להתקרב לחברים ולהציב תנאים כדי להתקרב לבורא צעד אחר צעד, כי כל עוד יש לי כוחות, עליי להמשיך ללכת ואסור לי להפסיק.
"אשרי איש שלא ישכחך" הוא מצב שבו אדם מחזיק את עצמו בכוח לא להיפרד לרגע אחד מהבורא, שכל המחשבות והרצונות, כל מה שהוא שומע, רואה ומרגיש, תמיד יהיה בבורא.
הרגשת הבורא ואמונה בבורא הן אותו הדבר, כי אדם שרוצה להתקרב לעבודה הרוחנית רוצה לגלות את הקשר שלו עם הבורא, להשיג את הנשמה שלו.
עלינו לא להתנתק מהבורא בכל הרגעים שלנו, אלא כל הזמן להרגיש שאנחנו תופסים אותו, מחזיקים אותו קרוב אלינו ככל האפשר, וכך ללכת בחיים.
יש נשים שמרגישות שככל שהן חושבות על אמונה, על הבורא, על החברות, הן עוזבות את המשפחה ומשקיעות פחות במשפחה ובילדים, אבל זה לא נכון. זה קורה בינתיים, יום-יומיים אחרי הכנס, שהאישה נמצאת ברגשות כאלה, אבל בכלל זו לא אמת. אני כבר מלמד ומטפל באנשים עשרות שנים ואני לא יכול להגיד שיש מצב כזה שאישה מרגישה פחות אהבה לילדים ואפילו לבעל.
עלינו להתקרב בכל הכוחות שלנו, בכוח האמונה ובכוח הידיעה, ולהתפלל לבורא כל הזמן שיפתח לנו את עצמו, כי בפתיחת הבורא אלינו נזכה בהכול. לכן אין לנו מה לפחד, אנחנו נגיע להכול.
"בן אדם יתאמץ בך". אדם צריך לעבוד כל הזמן על התכונות שלו כדי להיות קרוב יותר לבורא, וכך הוא יידע איך להתקדם יותר ויותר.
אם לא נגיב על מה שאנחנו לומדים, לא נפנה לבורא, לא נתחיל לדבר אליו, ונישאר כך. אבל אם נתחיל לברר את כל הדברים - הבעיות, הרצונות, התפילות - ונעלה אותם לבורא, אז מהר מאוד נגיע לקשר עימו.
לבקש, להתפלל, לבכות, לפנות לבורא בכל נושא, בכל הדברים אפילו הלא חשובים, ותראה מהר מאוד את היחס שלו כלפיך.
עלינו לחפש את התנאים והסיבות כדי לפנות לבורא, וכך להתקשר אליו.
עליי להרגיש את הקבוצה, לראות אותה יחד, להתייחס אל כולם, ומתוך ההרגשה שלי לקבוצה אני יכול להתייחס לבורא, לכן כתוב, "מאהבת הבריות לאהבת ה'".
עלינו ללכת באמונה למעלה מהדעת, כי במידה שבה אנחנו מאמינים, כך נחשב מצבנו כדעת שלנו.
על מה להתפלל כשאתה מלא שמחה? להתקרב לבורא ולהצליח להודות לו עוד יותר.
איך אנחנו יכולים לעלות לדרגה חדשה של אמונה? אנחנו מבקשים מהבורא, מתפללים לבורא שיחבר אותנו ויעלה אותנו, חיבור בינינו ואליו.
אני לא מסתמך על הדעת שלי, אני מסתמך על מה שהמקובלים אמרו לי לעשות, אני מסתמך על הבורא שאני קורא את מה שהוא מורה לי לעשות, וכך אני מתקדם.
איך לעשות שתצא ממני תכונת האמונה? לאהוב ולהיות טוב לכולם.
איך להעביר דרכך את ההודיה? דרך הלב שלך, ישר אליו.
לגבי הפצה אחרי הכנס - אני ממליץ לכם לא להתחיל לצאת לרחובות או להתחיל לצעוק ולפרסם, אלא הכול צריך להיות דרך הלב.
את כל הזהב שאתם מגלים תחליפו בתמורה לקשר שלכם בקבוצה.
רק חכמת הקבלה מדברת על "ואהבת לרעך כמוך", ומחכמת הקבלה באמצעות הפילוסופיה חיברו את כל יתר הדתות והאמונות שמדברות גם הן על אהבה.
איך מוודאים שכל מחשבה וכוונה שיש לנו בקבוצה תהיה דבוקה ללבנונית? אם נרצה לגלות זאת אז נבקש והבורא ייתן לנו יכולת להרגיש איפה אנחנו נמצאים - ממאה אחוז שחור עד מאה אחוז לבן.