שיעור בוקר 01.09.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שאלות ותשובות - שיעור עם קבוצת נירנברג 

אנחנו נמצאים בינתיים בנירנברג, בעוד כשעה אנחנו צריכים כבר לצאת לשדה התעופה לטיסתנו לקישינב מולדובה, וכאן בינתיים, בגלל שנשארה רק שעה להיות עם הקבוצה הזאת, המיוחדת מאוד, גדולה, חזקה, אנחנו ניתן להם לשאול, אם יש להם עוד שאלות, ונשתדל לענות. אם יישאר זמן בתוך השעה הזאת אז נלך לכנס קבלה לעם במולדובה, לשיעור השלישי "איך אני משפיע על הסביבה", ואם לא נספיק אז כבר נמשיך בעזרת ה' מקישינב.

שאלה: שאלות מתלמידים וירטואליים שלא הצליחו להגיע על עבודה בעשירייה. איך לדעתך אפשר לחזק את החיבור בתוך העשיריות דוברות גרמנית?

קודם כל לחזק את הקשר עם כולם זה אומר לעסוק על פי אותה תכנית, זה אומר להיות כולם יחד בשיעור. יש שיעורים שהם לא עד כדי כך חובה, ויש שיעורים שהם כן. גם כאן במהלך השיעורים חלק מהחברים מהשעה השנייה או השלישית הם יוצאים לעסוק בדברים אחרים, בהפצה, בתרגומים, בשליחת טקסטים וכולי. כלומר ברור לנו שהם נמצאים בחדרים אחרים במרכז שלנו ושהם לומדים, כלומר לא יושבים כל שלוש השעות.

יש אנשים שבכלל קשה להם לשבת במשך כל השיעור, זה כך מגיל ילדות, אנחנו מכירים את זה שיש ילדים שקל להם לשבת וכאלה שמאוד קשה להם, צריך להסתכל גם על זה. כלומר לתת הזדמנות לאנשים לעסוק גם במה שקרוב אליהם מבחינת האופי שלהם, מהטבע שלהם. אני בעד לתת לאדם לעשות את מה שהוא יכול להצטיין בו, כדי שהוא ירגיש שהוא נותן לכולם, שכולם מקבלים ממנו, כולם נהנים מקיומו, שהוא מניב תועלת.

איך לחזק את העשיריות? לדעתי זה אפשרי רק באמצעות לימוד משותף ועבודה משותפת, חוץ מזה שאולי תתאספו מידי פעם. לימוד משותף זה ברור, כשאתם מתחברים בכל זאת לשיעור ודנים ביניכם על השיעור לאחר מכן, בכנסים כמובן, בהכנה לכנסים, יש לכם שדה משותף כלשהו שבו אתם עובדים יחד, והעיקר זו הפצה משותפת.

אם אתם כותבים, מעבדים חומרים, מתרגמים חומרים, מציבים אותם בכל מיני מקומות וכן הלאה, בצורה כזאת הם קושרים ביניכם, הבורא מתייחס אליכם כאל גוף אחד, לכן תראו איך לעשות את זה. אני לא רואה חוץ מזה הזדמנויות מיוחדות אחרות, רק לימוד משותף ועבודה משותפת בהפצה. והעבודה המשותפת בהפצה כוללת בתוכה הרבה מאוד דברים, גם כיתות למתחילים, הכול, כל מה שרק אפשר.

תלמיד: כל שבוע אנחנו מתקשרים בתוך העשיריות בגרמניה עם אוסטריה ואנחנו רואים שזה קשה.

באיזה מסגרות? הבעיה שלכם היא בזה שאתם מנסים בעצמכם ליצור מסגרות ולכן כך אתם מתייחסים אליהן. העניין הוא בזה שאתם בעצמכם יוצרים את המסגרות ואחרי זה אתם בעצמכם שוברים את המסגרות האלה, כי אתם יצרתם אותן ולכן זה היחס. אל תיצרו בעצמכם שום דבר, קחו את מה שיש לנו ותקיימו ואז לא תהיינה לכם שום בעיות, אתם פשוט תהיו מוכרחים מחויבים לקיים את מה שכתוב והכול יהיה בסדר. כך שאין מה להמציא שום דבר מעצמכם, נעשה ככה, נעשה אחרת. תעשו מה שמקובל אצלנו ויחד עם זה אתם תהיו לפחות חלקית מחוברים איתנו. אבל לפחות בצורה כזאת אתם תקבלו הוראות כאילו מלמעלה ואתם תממשו את זה וזה יהיה הוראות עבורכם, ולא שאחד רוצה שזה יהיה ככה, השני רוצה שזה יהיה אחרת וכן הלאה.

תלמיד: זה בדיוק העניין, שאנחנו היינו רוצים שזה יופיע באיזו צורה.

אצלנו במרכז יש כזה כלל, שבימי שישי מגיעות אלינו קבוצות, את זה אתם מכירים, והחבר'ה שלנו עובדים בזמן הזה בכל מיני מקומות, בכל מיני עניינים שלהם במרכז שלנו, בהפצה, בהכנה של טקסטים, חומרים, עוד משהו, יכול להיות אפילו שהם עובדים בשיפוצים ועוד משהו וכן הלאה. ולכן אני חושב שיום שישי, אני לא יודע איך זה אצלכם, אם זה יום שהוא נוח ומתאים לכם, אבל כך הם בחרו, כי זה יום נוח לקבוצות, אבל פעם בשבוע, לפחות ביום שישי אם אתם תפגשו, זה יהיה טוב ואתם תוכלו לשאול שאלות. תזכירו לנו שאתם נגיד מתאספים היום, ביום שישי, ואני אתייחס אליכם ואתן לכם לשאול.

שאלה: לפחות פעם בחודש החברים נפגשים, מגיעים, יש לנו את שיעורי שבת שאנחנו עוברים יחד אבל זה קצת מורכב.

אם כך לא תהיה ביניכם מספיק התכללות אני חושב, כדי בכל זאת להתאסף לעשירייה, למניין. על מנת שתצא מכאן איזו השתוקקות משותפת, תפילה משותפת, מחשבה משותפת, רצון משותף, לשם כל זה צריך שיהיה איזה מגע משותף כלשהו. אמנם יש אפשרות להתחבר וירטואלית אבל אני לא יודע עד כמה אתם משתמשים בה.

שאלה: אנחנו יודעים שבאמת אין תחליף לפגישות כמו הפגישה הזו עכשיו, אם אנחנו מתאספים פעם בחודש יוצא שכולם עוזבים בהתרוממות גדולה ואומרים "חייבים להתאסף שוב", ואז עובר הרבה זמן ושוב קשה להרים אירוע כזה.

בואו נסכם, נניח עכשיו הראשון בספטמבר, אז בדצמבר אולי מישהו מהחבר'ה שלנו או אני נגיע, אחרי זה בפברואר זה כבר הכנס הגדול אצלנו וכן הלאה. כלומר פעם בשלושה ארבעה חודשים אפשר לעשות דבר כזה, התאספות כזו לכל הפחות. תשתדלו לסכם עם כל קבוצות הגרמניות לפחות בגרמניה ואז אני אגיע. אתם יכולים ללמוד ברצינות במשך יומיים שלושה.

שאלה: אמרת שאנחנו יכולים להתפלל רק עבור הקבוצה או העשירייה והכלי עולמי. לפעמים אתה אומר שאנחנו צריכים להתפלל עבור החברים החולים ואחרי זה שאנחנו לא צריכים. ברור שאנחנו לא צריכים להתפלל בשבילנו, בשביל חברנו הקרובים והמשפחה להתלבשות הבורא בעולם.

השאלה, על מה אנחנו יכולים להתפלל ועל מה אנחנו צריכים להתפלל ומה כדאי שאנחנו נתפלל?

אנחנו צריכים להתפלל על הכול בשביל הכול ורק אל הבורא, כיוון שהוא המקור לכל מה שקורה איתנו. לא קיים שום דבר שיקרה, שיכול לקרות לנו ולא נובע מהכוח האחד שיוצא ממנו. כלומר אנחנו נמצאים קיימים בתוך השדה הזה. הבורא הוא שדה, שדה כוח שמחזיק אותנו, וכשאנחנו מתפללים, מה זה נקרא שאנחנו מתפללים? אנחנו מעוררים עם הרצונות שלנו את הרצונות של השדה הזה. אלה כוחות פיסיים, רק שהם בלתי נתפסים על ידינו כיוון שהם עובדים בהשפעה ולא בקבלה. אנחנו עובדים בקבלה, אנחנו אגואיסטים והשדה הרוחני הזה עובד בהשפעה, לכן אנחנו לא מרגישים בו.

אבל בוא ברגע שאנחנו מתחילים לבקש ולבקש להתקרב, להתאסף, להתעלות מעל האגואיזם וכן הלאה, אז אני במידת מה דומה לשדה הזה, מתואם איתו, דומה לשדה של הבורא, ולכן אני אז משפיע עליו, והשדה הזה משפיע עלי בחזרה. אלה חוקי הפיסיקה, אין כאן שום דבר על טבעי.

אם כך אני יכול לבקש הכול, מהפרט הקטנטן ביותר, מעבודתו של תא בודד עד לעבודתו של כל הגוף והעבודה המשותפת שלי עם קרובים, עם חברים, עם העולם, עם מה שרק אפשר לחשוב עליו ומי שרק אפשר לחשוב עליו.

השאלה היא, לְמה אני צריך להקדיש את תשומת הלב בבורא, למה הבורא עונה? הבורא עונה לכל מה שמכוון לעבר התיקון הכללי, לעבר המטרה שהוא מצפה לה מכל הבריאה. ולכן תפילה אמיתית היא תפילה לחיבור. זה הכול. אז כל היתר גם הוא נחוץ, אבל צריך להשתמש בזה כבר באמת רק לפי הצורך, ולהסתכל, לוודא שהתפילות שלנו, הבקשות שלנו לא יהיו כל כך אגואיסטיות. הבקשה הטובה ביותר, הפניה הטובה ביותר לבורא היא כשאני מבקש בשביל החבר. זה נתפס, נקלט בצורה מאוד ברורה, נכנס לתוך השדה שלו, וכך כבר נוצרת לי איתו איזו הדדיות. אולי עוד לא ברורה, לא מורגשת אבל כבר יש כאן עבודה הדדית.

שאלה: שאלה לגבי הפצה. האם אפשר ליצור איזה לחץ קל על יהודי אירופה, כדי לסייע להם להגיע למימוש המשימה שהם צריכים לממש?

זה היה לא רע, אם הייתם יכולים להשפיע וללחוץ על האוכלוסייה היהודית של אירופה. ללחוץ כלומר, להראות להם למה אתם מצפים מהם. להראות להם דווקא את החיבור כמטרה של כל האנושות שניתן להשיגה, רק אם עם ישראל יתאחד בינו לבין עצמו. ואז בלית ברירה. כי אלה חוקים כמו חוק פיזיקה, כמו כוח פיזיקלי, זה חוק העולם. ואז במעגלים קונצנטריים סובבי מרכז כולם ייכנסו, כל יתר העמים יכללו בתוך החיבור הזה, כי העם היהודי הוא אוסף מכל אומות העולם עוד מבבל העתיקה.

ולכן, אם אותה האסופה של אנשים, אם אותה קבוצה תתחיל להתאחד יחד, היא תמשוך אחריה את כל האנושות כולה. כמו שהאהבה והשנאה כלפי היהודים מצד כל האנושות מתעוררת, כמו שאי אהבה ושנאה מתעוררת, כך גם אהבה תתעורר. זה תלוי בכמה שהיהודים יעבדו בינם לבין עצמם.

לכן, אם אתם תצאו בהצהרות כאלה מעצמכם, בשם עצמכם, אני לא יודע עד כמה הם יקבלו את זה נכון, כי אתם תזדהו עם "בני ברוך" ועם קבלה. אבל אם אלה יהיו מאמרים משמכם הפרטי, כגרמנים שחיים בגרמניה שפונים בצורה כזו ליהודים, אם תכתבו מאמר כזה בהתייעצות איתנו ואנחנו נבדוק אותו, אז זה יכול ליצור תוצאה טובה. כלומר, הם ישימו לב למה שאתם כותבים. צריך לנסות לעשות את זה.

שאלה: מה היא הסיבה לתפילה.

סיבה לתפילה זה, כשאתם רוצים להתחבר, כשאתם רוצים להתאחד יחד, ואתם רואים שבכל זאת יש ביניכם חילוקי דעות גדולים, ואתם מבקשים מהבורא שהוא יחבר ביניכם יותר, זו התפילה הטובה ביותר. כשאתם מבקשים מהבורא להתחבר, במקרה שכזה אתם באמת מרגישים עד כמה זה חסר לכם, עד כמה אתם מקבלים כוחות כדי להתחבר, ויש לכם מגע עם הבורא. המגע הישיר ביותר שאפשר לסמוך עליו, מכיוון שהבורא לא מצפה מכם לשום דבר אחר, אלא לבקשה שתתחברו. על כך נאמר "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". עד כמה טוב זה שהחברים יושבים יחד. גם יחד. "גם", המקובלים מסבירים שזה מעיד על כך שהבורא יושב עמהם.

שאלה: שאלה לגבי הפצה. מה היחס בין חיבור לבין הפצה?

קודם כל, חיבור. אחרי זה הפצה, כדי שההפצה תעזור לחיבור. בכל זאת, העיקר זה החיבור.

שאלה: מה היחס? כי אפשר להתאחד בלי סוף ולהגיד, "לא, לא התחברנו מספיק"?

לא, אתם לא תוכלו להתחבר, אם לא תפיצו, זה הולך ביחד אל אותה מטרה. אתם לא יכולים לחשוב על עצמכם, מבלי לחשוב על העולם, כי אתם קיימים על מנת שאור החיבור, כוח החיבור יגיע דרככם, ויעבור דרככם אל העולם. לכן אל תצפו בכלל שתוכלו להתחבר מבלי שתעבדו עם העולם.

אתם חייבים לעבוד עם העולם, לא רק בשביל להביא אנשים שילמדו אצלכם בקמפוסים שלכם, אלא כדי שהם פשוט ידעו על זה. כיוון שבצורה שכזו בלית ברירה כשהם יקשיבו לכם אפילו פעם אחד, הם כבר אוטומטית נכללים. אפילו אם אחרי זה אין להם שום מחשבות מצד עצמם, שום ידע בנושא הזה, שום המשך התקשרות, זה לא משנה. היה לכם מגע איתם? זהו. השדה הזה שאתם יוצרים הוא עובר כעת גם דרכם.

שאלה: עוד שאלה לגבי התפילה. כשמתחברים בעשירייה יש איזה סדר מיוחד שפועל עבור עשירייה שלי, כלי העולמי, כלי הגרמני, כלי האירופאי? יש פה איזה סדר שאתה יכול לכוון אותנו מאיזה סדר צריכה להיות התפילה?

הכלי שלנו בנוי כמו שרטוט. כיוון שאנחנו עוד לא פרצוף ראש, תוך, סוף, עשר ספירות, וסביבו עיגולים. התפשטות. אנחנו נקודה שמסביבה מתלפפים מעגלים קונצנטריים, והנקודה הזו לא משפיעה עליהם. כשהיא כבר תוכל לפנות מתוך הנקודה אל הפרצוף, ותפנה מתוכה כדי לקבל את האור, אז באור הפנימי של הנקודה הזו היא תשפיע גם על האור המקיף.

וכיוון שהכלי הכללי הוא כללי, הוא כולל את כל הנשמות, כולל את החלקים של הדומם, הצומח והחי, אז יש כאן שאלה, באיזה צורה עלינו להפיץ? באיזה סדר? אז קודם כל ההפצה צריכה להיות מכוונת ליהודים, כיוון שהם כבר היו פעם בתוך החיבור הזה. לאחר מכן לאומות העולם, באותה המידה שבה אתם קשורים אליהם, ומשם למעגלים רחבים יותר ויותר.

נניח אם אתם מתקיימים בטריטוריית גרמניה, אז כל דוברי הגרמנית הם מהווים את השדה שלכם שעליו אתם יכולים להשפיע. ועכשיו הרי העולם דרך האינטרנט, דרך השפה האנגלית הוא פתוח לכול, ובכל זאת צריך להסתכל על הציוויליזציות, איזו מתוכן היא הקרובה ביותר למרכז הציוויליזציה, למרכז התיקון? ואין דבר קרוב יותר מאירופה. אירופה וארה"ב.

כל יתר החלקים הם רחוקים יותר בהשתוקקותם הנכונה לחיבור, להשפעה. אז כך גם צריך להסתכל על זה. אין ספק שגרמניה בהקשר זה היא מדינה שיכולה לשאת הרבה פירות, מכיוון שמכאן קמה הפילוסופיה וגם התרבות האירופית, ולכן ההפצה לעם הגרמני היא מאוד חשובה. הייתי אומר שאחרי היהודים, צריך מיד לעבור להפצה לעם הגרמני.

שאלה: חבר ניסה להפיץ באופן כללי, והבין שאם אנחנו לא נתחבר בינינו, אז יהיו כל מיני מלחמות, הטבע ילחץ עלינו, הכלי משתנה. והתגובה הייתה בעצם שלפנינו הסתובב העולם והכול היה כפי שהיה, והוא איכשהו לא הצליח להעביר את זה. ומצד שני, אין רצון להגיע לכאלה מאורעות רעים. והשאלה היא, אולי להתרכז בהפצה הפנימית על החיבור בינינו?

אתם מבינים? אפשר לדבר על זה מכמה כיוונים. כתבתי על זה כבר לפני שלושים שנה. כתבתי גם על האקלים וגם על האנטישמיות באירופה ובארה"ב לפחות לפני עשרים שנה, אף אחד לא האמין. אפשר לשאול פה את חבר שלנו שהוא אמריקאי טהור, והוא איתנו כבר לא מעט שנים, כשהוא שמע ממני על כך שבארה"ב יכולה להיות שואה שנייה, ושישנאו את היהודים, הוא לא האמין בזה. זה היה לפני כחמש עשרה שנה.

אז אני רוצה לומר לכם, אתם יכולים לקחת את כל המאמרים שלנו, את כל הפרסומים משנים קודמות על אקולוגיה, על אנטישמיות, על בעיות האנושות, על בעיות האיחוד האירופי. כתבתי על זה כבר לפני שלושים שנה שכל זה הוא נתון לכישלון, אירופה כולה רק מקרבת את סופה.

למה כתבתי על זה? מכיוון שאגואיסטים לא יכולים להתחבר. אסור להם להתחבר, הם יתחילו לשחוט זה את זה. צריך לתקן את האגואיזם, ובמידת תיקון האגואיזם להתחבר. אבל במידת תיקון האגואיזם, אחרת איך אתה מתאר לעצמך את זה בלי לעבוד על העמים לחבר ביניהם יחד לבסיס כלכלי אחד. כלומר, למחוק גבולות, לקבל עמים אחרים מציוויליזציה אחרת לחלוטין, מדת אחרת לחלוטין, בזה אתה הורג את עצמך.

זו פשוט זרימה שהחלישה את כל אירופה ועשתה את מה שאף אויב לא יכול היה לעשות לה. ועל כך כתוב ב"זוהר" שכך יהיה. גם אנחנו כתבנו הרבה על הכישלון של האיחוד האירופי, של אירופה המאוחדת. קחו את כל המאמרים שלנו מהעבר, כשעוד אף אחד לא הסכים איתנו, ותראו לכולם שהיום הכול התגשם.

מה זה אומר שכדור הארץ יסתובב וימשיך להסתובב? לא, שום דבר לא הולך להסתובב באותה הצורה. אז צריך לעשות משהו. הטבע ידחוף אותנו לחיבור, אם לא בכוחות טובים, אז בכוחות רעים, אבל בכל זאת, יחייב אותנו לחיבור.

יהיו אסונות ברמה של הטבע, אפילו בלי מלחמות. אסונות טבע כאלה שאנחנו נהיה מחויבים להתחבר, לעשות משהו יחד, לברוח יחד לאן שהוא. כיוון שאחרת לא יוכל לחייב אותנו להתחבר, להתקרב זה לזה. ואילו כשיש אסון גדול, אתה שוכח מהכל, וכל הדאגה שלך היא רק לשרוד ולהתחבר לשם כך. האם זו דרך טובה?

אתם יכולים להסביר את זה. זו המשימה שלכם. זה שאתם מבינים ואחרים לא מבינים, זאת הבעיה שלכם. זה מה שעוצר מבעדכם להתקדם רוחנית אל הבורא. מכיוון שאתם נרגעים, כבר כאגואיסט רוחני אמיתי, אתה נרגע שאתה עושה את שלך. אני מבין הכול, אני יודע הכול, בשבילי הכול מסודר במגירות, בשקט, ברור לי איך הכול מתנועע, הכול טוב. ואחרים? לא מעניין אותי. זה מה שאתה רוצה לומר לי? זה לא יעבור ככה.

אם אחרים לא יתקדמו יחד אתכם קדימה, אז לא תוכלו להתקדם לבד קדימה. אתם מהווים את הראש של כל הפרצוף הזה, של מה שנקרא "אדם", של הנשמה. אם אתם לא תניעו אחריכם את הגוף של האדם הראשון, והגוף הוא ללא הראש, הוא מתקדם רק אם אתה מפיח בו רוח חיים ומושך אותו קדימה, הוא לא צריך יותר מידי הסברים, תסביר לו איזה משהו כזה קטן שבשביל הרצון שלך צריך לעשות את זה ואת זה, באותה המידה הגוף ילך אחריכם וגם אתם תתקדמו קדימה, אחרת לא תתקדמו.

אם אתם מחפשים סיבות שבגללן עדיין לא הצלחתם, או שאתם לא מצליחים, להרגיש את הבורא או את העולם העליון, זו אחת הסיבות המרכזיות, שאתם לא סוחבים אחריכם את כל האנושות. ואנחנו נמצאים במצב של הדור האחרון, כך שאתה חייב לסחוב את כולם אחריך.

שאלה: בשיעור שבת אמרת שאנחנו צריכים להגיע עם כל השיעורים שלנו מבלי למחוק שום דבר, איך אנחנו משתפים את כל השיעורים שלנו יחד בצורה הטובה ביותר בכנס הקרוב, כדי למשוך כמה שיותר מאור?

אנחנו נדבר על זה, על הכנס , בכנס עצמו. איך לעשות את זה. שיחות כאלה עוד יערכו עוד לפני הכנס, על איך שכדאי לנו להתחבר בינינו, גם בעשיריות, גם בין העשיריות, ועם בני ברוך העולמי, כדי שנוכל להתקדם קדימה באופן האפקטיבי ביותר, על זה נדבר.

תלמיד: לפני ארבע עשרה שנים הסברת לי לגבי האנטישמיות, וכשעברנו מחוף לחוף ב-2006, אמרת להם איך יתרחש המשבר הכלכלי, ואף אחד לא האמין.

היינו בבלומברג, היינו בסי.אן.אן, אף אחד לא האמין למילה ממה שאמרת ובבקשה.

הסברנו לאנשים בעולם שעל כל האנשים להתחבר, חלקם מקשיבים ושואלים, מה זאת אומרת להתחבר? מה אנחנו צריכים לעשות הלכה למעשה?

הלכה למעשה, אנחנו צריכים לספר לאנשים על הסיבה למשבר העולמי, הרב גוני, הרב צדדי, הפוליטי, הכלכלי, הרוחני, המוסרי, האקלימי, וכן הלאה, כלומר, על כל המשברים שהם מהווים למעשה משבר אחד.

העולם נכנס למצב שבו הוא מתחיל לנער את עצמו, בעצמו. כיוון שהעולם זקוק להתעלות למדרגה הבאה, המדרגה הגבוהה ביותר שלו, שנקראת "אדם". דרגת דומם, צומח, חי ומדבר חייבת להתעלות למדרגה הבאה, אנחנו מתקרבים לשש אלפים שנים, לסוף ההיסטוריה האנושית.

אנחנו חושבים שהנה כדור הארץ מסתובב, הוא ימשיך להסתובב, כמו ששם אמר מישהו, אחד החברים שלנו, לא, כדור הארץ לא ימשיך להסתובב ללא סוף. והעולם הזה בכלל, מה שאנחנו מתארים על עצמנו ועל העולם, זה לא שהוא קיים בפני עצמו, אם אין אותנו אין עולם. כל זה, זו מציאות שקיימת בתוכנו, בדמיון שלנו. ולכן, אנחנו חייבים להבין שהגיע הזמן שאנחנו חייבים לצאת מהמציאות הזו לדרגה הבאה שלה, לדרגה הרוחנית. כלומר מהעולם שמתקיים על פי שיטת תיקון הכוחות האגואיסטים, עלינו לעבור למצב, לעולם שקיים על פי שיטת תכונת ההשפעה.

זה מה שאנחנו חייבים לעשות. המעבר הזה מתממש רק על ידי אנשים, רק באמצעות חיבור ביניהם. כשאנחנו משתדלים להתחבר בנינו, ומבקשים מהבורא שהוא ייתן לנו את כוח החיבור הזה. אבל אנחנו חייבים להזדקק בו, בכוח הזה, אנחנו צריכים ליצור בעשירייה, כזה פוטנציאל שלילי, כזה צורך בכוח החיבור הזה, כשהבורא באמת יתגלה בינינו וכוח החיבור הזה ישלוט בנו.

ואז דרכנו, כמו דרך חלק הראש של הפרצוף, היא תעבור באותה המידה, לכל יתר החלקים של האנושות. אבל זה מה שעלינו לעשות, בשביל זה אנחנו צריכים להסביר לכולם באיזה מצב אנחנו נמצאים, עלינו להסביר את סיבת המשבר הזה. כל עוד לא היה המשבר הזה, אנחנו שתקנו, דיברנו לפני כן על אקולוגיה, דיברנו לפני כן על כלכלה, על כך שכל זה מתקדם קדימה אל עבר השיברון של כל זה.

אבל אלו היו שיחות ריקות, עכשיו כשאנחנו מתחילים לראות את זה מול עינינו כמתרחש בעולם, בסביבה, בכלל בכל, בכל מקום, אז מאוד קל לנו להסביר, אנחנו איתכם באמת ממש כמו הדור האחרון, כמו נציגי הבורא. מוצאים את עצמנו במציאות שבה אנחנו יכולים לספר את כל זה לאנושות. לספר על זה, להסביר את זה, ולהשתדל לעשות את כל שביכולתנו כדי שאנשים יבינו את זה.

אתם מבינים איזו משימה יש לפניכם? כל אחד מכם הוא ייחודי בכך שקיבל כזה רצון, כזו השתוקקות, קשר עם הדרגה הבאה של האנושות, שאליה האנושות עוד צריכה לטפס ואתם כבר נמצאים באיזה קשר עם אותה דרגה. ולכן, אתם חייבים להסביר על האופן שבו אפשר להשיג, איך אפשר להיכנס למדרגה הבאה, מה לעשות עם זה, כל זה היא המשימה ההכרחית שלכם, המחויבת שלכם, בשביל זה אתם קיימים. ואתם לא קיימים בשביל עצמכם, ברוך השם שזה כל כך ברור שאדם לא יכול להתקיים בשביל עצמו, העולם העליון הרי בנוי כולו על השפעה, אתם קוראים על כל זה.

ולכן, אני מייעץ לכם מאוד, לא משנה אל תשימו לב לתגובות בכלל, אתם חייבים כל הזמן, בכל הזדמנות שיש לכם, להכניס, לדחוף, כל מיני הערות, מאמרים שלכם, להדפיס מחדש. כמובן לשנות, אולי להתאים מחדש, עם התאמה מחדש, לאותו קורא, לאותו קהל יעד שאליו אתם פונים.

אבל זה דבר שאתם מוכרחים לעשות, זו עבודה קבועה. וכאן לא יכולים להיות שום תירוצים, יש אנשים שיודעים לתרגם לגרמנית או לשפות אחרות, יש אנשים שיכולים להיות קשורים יותר עם הפרסום של הכתבות האלו או ההערות הקטנות האלה, דברים קטנים כאלה שיכולים למצוא פופולריות אצל קוראים, משהו קטן כזה, חמישים מילה, מאה מילה, מאתיים מילה, שלוש מאות מילה, ובכל מקום, שרק אפשר.

מעשית זה אפשרי ועושים לזה לייקים, ושולחים את זה לכל החברים וגם הם מעלים אותו דבר, והנה כבר אתם מתחילים למלא את האינטרנט. אתם לא מתארים לעצמכם איזה תועלת יש בזה. אתם תרגישו את זה בכך שפתאום יפתח לכם השכל והרגש, הנשמה, הלב והראש יפתחו. מאיפה? דווקא הודות לכך שאתם דואגים לתיקון העולם. ואנחנו כקבוצה המובילה כראש היא לא יכולה להתקיים בפני עצמה אם אין גוף, לכן אנחנו חייבים לחשוב איך להפיץ את עצמנו.

שאלה: יש לנו את המשפחה הביולוגית שלנו שלא בחרנו. מה התפקיד של ההפצה כלפי המשפחה שלנו הגרעינית או היותר מורחבת?

רק באותה המידה שבה אנחנו יכולים בצורה רכה לספר במשפחה על מה שאנחנו עושים ויש לנו את האפשרות והזכות לדבר על זה, אבל אם אנחנו רואים מראש שהמשפחה לא רוצה לשמוע את זה אז אנחנו לא מדברים על זה. היו לי הורים אנשים משכילים, רופאים, הם ידעו שאני לומד קבלה אבל מה זה אומר בעצם הם לא ידעו.

הילדים שלי כמובן יודעים. הם בסוד העניינים פחות או יותר למרות שאחת הבנות עוסקת בביולוגיה. זה המקצוע שלה. היא עוסקת בחקר סרטן השד. היא מומחית בזה. השנייה עובדת אצלנו. אתם מכירים אותה. גם היא סיימה לימודים גבוהים בנושא של פילוסופיה וקבלה. כך שכל אחד מתקדם בדרכו. לא חייבתי אף אחד. לא חייבתי איש לעסוק בזה.

במידה שבה הם רוצים, שיקשרו את עצמם ללימוד בצורה כזו מאוד נעימה ופאסיבית. בכל זאת כשאתה עוסק במשהו אז המשפחה מתחילה להרגיש את זה איכשהו, להבין את העיסוק שלך.

שאלה: הטריד אותי אתמול בנוגע לאסלאם שנכנס לאירופה ומשתלט עליה. מהם שלושת הדברים העיקריים שאנחנו יכולים לעשות כדי למנוע את זה או להיות בעמדה הטובה ביותר לפחות כדי לעשות משהו עם זה?

אני לא חושב שצריך לעסוק בזה. אני לא חושב שאפשר לעצור בכלל איזה שהם תהליכים בעולם או תנועות ובכלל זה את האסלאם. דרך אגב האסלאם בעצמו זו דת ככול הדתות היא לא טובה יותר או פחות טובה, היא דת נורמאלית דרך אגב שביסודה היא מציבה את ייחודיות הבורא, את אחדות הבורא, היא מקבלת אל חיקה את כל מי שרוצה בכך.

זה רק היום, האסלאם של היום הוא כזה קיצוני, אגרסיבי, מציב לפניו מטרה של כיבוש כל העולם וכן הלאה, אבל כעיקרון הפילוסופיה של האסלאם הפנימית האמיתית בפני עצמה היא קרובה מאוד לקבלה. פגשתי סופים בהולנד, באנגליה והדעות שלנו דומות מאוד. זה אלף. בית, אנחנו לא צריכים להסתכל על משהו כעל משהו שלילי. תמיד יש בכל משהו חיובי. בכל דבר. אז צריך לחשוב לא על איך לחסל משהו אלא איך לתקן משהו והדבר היחיד שצריך לתקן זה את עצמך. רק את עצמנו.

אם אנחנו נתנהג נכון אז זה לא משנה אם זה אסלאם או שזה משהו אחר, הכול בעולם מתאזן. הכול יתאזן. ולכן אין לנו אויבים חוץ מעצמנו. כך הייתי אומר. אבל זה שהם מתגלים כאלה כוחות חיצוניים שליליים זה מעיד עד כמה אנחנו לא מתוקנים בפנים פנימית וכבר היינו צריכים להיות מתוקנים במידת מה.

כלומר, העולם מתגלה לפני כהשתקפות שלי וכמובן גם כדרך להסביר, להראות לי עד כמה עוד לא תיקנתי את עצמי. אז אין לי מה לתקן חוץ מעצמי. זה שזה מטריד אותך זה טוב ורק מעיד על כך שהבורא באמת מציב לפנינו היום תנאים מאוד מורכבים כדי להתקדם קדימה.

שאלה: ההסבר לסיבות למשבר והפתרון, בהסבר למשבר אנחנו צריכים לציין את חכמת הקבלה?

לא צריך להסביר לאף אחד שום קבלה. זה רק ידחוף אנשים הרחק מכם. כשאתם מתחילים להגיד שאתם עוסקים בקבלה אז מיד מקטלגים אתכם כמיסטיקאים ולא רוצים להקשיב לכם. אז מה שאתם מהווים ומציגים באמת זה לא מה שאחרים מתארים שאתם. לכן אל תדברו בשום פנים ואופן על הקבלה וגם אל תסתמכו על הארגון שלנו או עלי.

אתם צריכים להסביר לאנשים בצורה רציונאלית בדרגתם מהו השינוי שהם צריכים לעשות או לעבור כדי למנוע את המשך המשבר בעולם וזה קודם כל בחיבור. החיבור אפשרי רק על ידי חינוך ולכן צריך בהדרגתיות להסביר לאנשים שכיוון שכל הטבע הוא אינטגראלי וקשור הדדית ורק החברה האנושית היא אוכלת את עצמה כמו גידול סרטני וגם את כל העולם הסובב, אנחנו רואים מה קורה בכל כדור הארץ כתוצאה מהשפעה של האדם על הטבע, לכן עלינו לשנות את עצמנו. זה מה שאתם צריכים להסביר כי אחרת באמת לא יהיה לנו זכות קיום.

תלמיד: אנחנו רוצים בכל זאת להיות פעילים בהפצה ברשתות, אנחנו רוצים להגיד שיש כאן מרכז לחכמת הקבלה.

את זה אתם צרכים לעשות בנפרד בלי קשר להפצה שלכם להמונים כדי לא להפחיד את ההמונים. צריכים להיות שני נתיבים בהפצה. אחד שבו אני מספר על הקבלה ואז אפשר להצביע על הארגון שלכם ולציין את שמו וכן הלאה. ואפיק הפצה שני שאתם פונים לאנשים ומדברים על המשבר ופתרונו בלי כל קשר לקבלה, בלי לציין את עצמכם וכן הלאה.

שאלה: שאלה לגבי ההפצה. קבוצת באדן באדנברג מזמינה אותנו לקהילה היהודית להעביר שולחנות עגולים. המאזינים שלנו הם בעיקר החברים המבוגרים באוכלוסייה, הם החלק העיקרי של הקהילה הזאת, וקצת נפלה לנו החשיבות בקבוצה. איך אפשר ללחוץ על האנשים האלה? לא ברור לאן להוביל אותם. השאלה היא שעכשיו יש לנו יום התרבות היהודית האירופאית וזה יהיה כמו יום פתוח בקהילה היהודית. לשם מגיעים אנשי העיר שבה אנחנו גרים, הם ישתתפו בזה ואנחנו מביאים את הפליירים שלנו לחג הזה בשפה הגרמנית, אנחנו מפרסמים את ה"קאבקדמיה" וספרים בגרמנית. מה צריכה להיות הכוונה שלנו היום? בראש ובראשונה למי אנחנו דואגים, לחיבור של עם ישראל, או שאנחנו רוצים להעביר את המסר שלנו למעגלים רחבים יותר שאיתם ניפגש היום?

קודם כל, האם יש לכם שם קשר עם אנשים דוברי גרמנית או דוברי רוסית?

תלמידה: אנחנו נציג את הערוץ הפתוח שלנו בפליירים, אולי נדבר קצת ונמכור ספרים.

גרמנים, לא יהודים, וזה רק היום. היום יש חג באירופה, והגרמנים מגיעים לקהילות כאלה כדי להכיר קצת את הקהילה היהודית.

ברור. אז אם כך אתם צריכים לדבר על הקבלה. זה מעניין מאוד.

תלמיד: זה מובן, אבל היות ומקום ההפצה שלנו זה הקהילה היהודית, האם הכוונה שלנו צריכה להיות חיבור או שישמעו אותנו ההמונים?

לא חשוב, אבל בשבילם זה יכול להיות מעניין. אתם הרי רוצים לספר על התרבות היהודית. אז הקבלה מתייחסת לתרבות. תרבות זה המילוי של העם, והקבלה היא מרכיב מאוד חשוב בזה. זה בעצם היסוד של העם שעל בסיסו הופיעה הקבוצה הזאת לפי 3500 שנה תחת הנהגת אברהם. על בסיס הקבלה, על בסיס החיבור בין אנשים שונים לחלוטין שיצאו מעמים שונים שאותם הוא אסף יחד ויצר מתוכם קבוצה אחת וקרא לה "עם".

למעשה זה לא עם, זה ליקוט, איסוף, איסוף של כל העמים שהיו בבבל העתיקה, מעט מכל עם. כך הוא אסף, בנה קבוצה וקרא לה "עם ישראל". כי ישראל זה מלשון "ישר א-ל", לאן מכוונת הקבוצה הזאת, להשגת תכונת ההשפעה, הקשר.

זה היסוד של תרבות העם הזה, הקבוצה הזאת. אתם לא מהווים עם. לכן אנחנו רואים עד כמה הם מוכנים להתפזר, להתרחק זה מזה. הם לא מרגישים קשר ביולוגי בינם לבין עצמם, לחלוטין לא. רק אם יש סכנה חיצונית, אז בלית ברירה מתאחדים, כיוון שהיא משותפת להם. ברגע שהסכנה מבחוץ נעלמת, לא תמצאו אף יהודי בקרבת מקום.

אם נגיד לא היה כלפיהם בכלל יחס מיוחד מצד העולם, הם בכלל לא היו חושבים על חיבור, הם בכלל לא היו מסתכלים זה על זה. כיוון שביולוגית הם יוצאים מתוך שורשים שונים מאוד. רק שנאה מבחוץ כלפיהם היא זו שמאחדת ביניהם. ולכן כשצריך לחייב את העם הזה להתחבר, אם הוא לא רוצה להתחבר בעצמו, אז השנאה עולה בקרב אומות העולם. ואז בלית ברירה הם מתחברים.

אבל זה לא חיבור לשם תיקון העולם, זה רק לשם איזה תיקון סטייה. אפילו השואה לא הביאה לתיקון מיוחד, חוץ מזה שהיא מחקה איזה רקע שלילי, ולא יותר מזה. את כל זה צריך להסביר.

תלמידה: השאלה היא, על מה לשים את הדגש? על זה שבכל זאת אנחנו מגיעים לקהילה היהודית. עם מי אנחנו מתקשרים פנימית, איתם או עם אלה שמגיעים בעיקר פשוט לראות את התרבות היהודית? כיוון שאצלנו בקבוצה נפלה החשיבות.

זה לא משנה שבעיקר מגיעים אנשים מבוגרים, גרמנים או יהודים, לא משנה מי. אדם מבוגר, זקן, הוא גם חלקיק מאותה הנשמה הכללית. מה זה משנה אם הוא זקן, העיקר שהוא מקשיב. נותר לו לחיות נגיד חמש שנים אפילו, אלה שנים מאוד חשובות. הוא יחשוב על זה, כיוון שלפניו המוות הפיזי שלו ואולי איזה קשר עם מצב נצחי.

לכן בשום פנים ואופן אסור להתעלם מהם. הצעירים לא ישימו אליכם לב, אל תחשבו שזה פוטנציאל טוב, חבר'ה צעירים. דווקא הזקנים יותר נושאי פרי, זו ממש קרקע פורייה. לכן אל תזלזלו בהם.

תלמידה: בני ברוך הוציאו סרט מצוין, "הרייך השלישי" ושם יש הקבלה בין שנות ה-30 לבין מה שקורה עכשיו. וההקבלה הזאת פשוט מדהימה אותנו, עד כמה הכול חוזר על עצמו.

ברור.

תלמידה: ב-22 לחודש יש שולחנות עגולים, אנחנו נראה את הסרט הזה. מישהו ירגיש שמנסים להפחיד אותו, מישהו ירגיש שזה באמת ככה. איך אנחנו יכולים לעזור לאלה שכן ישמעו, להמשיך לעבוד איתם? יש לנו הזדמנות להיכנס אל תוך הקהילה הזאת.

צריך לפתוח שם איזה קורס או פגישות בערב פעם בחודש או כמה שמסוגלים לבוא ולהעביר איתם כאלה שיחות. לחלק איזה ספרות, לעשות את כל הזה, אתם חייבים. בלי לשים לב לגילם.

תלמידה: הסרט הזה, אולי כדאי באמת להראות אותו בכל מקום שיכניסו אותנו?

אני לא מומחה בזה בכלל. אני יכול לתת לכם מענה על כל השאלות האלה? אני יכול להגיד לך, "כן". אז? אני רוצה שאתם תלמדו לעבוד עם ההנהלה.

תלמידה: כן, חברה עוזרת לנו.

אז יש לכם למי לפנות. אנחנו צריכים לסכם איתכם את השיחה שלנו ואת הכנס הקטן שלנו, שבכל זאת נערך במשך יומיים. אתם עברתם איכשהו הרבה, זה שווה הרבה.

בואו נכוון לזה שאתם תבואו לכנסים שלנו, לא יודע מי טס לקישינב או מי אחרי זה נוסע לבולגריה, אבל אחרי כן נראה איך להמשיך. נשתדל אולי לארגן פעם בשלושה ארבעה חודשים איזה מפגש בגרמניה, אם מצידכם יהיה רצון, להגיע לפה ולהתחבר ביניכם ואיתנו.

תודה רבה לכם על ההשתתפות, על השאלות ועל הכול, בכלל על כל הטוב. ממחר כבר יהיה שיעור רגיל, בבוקר, אז אני מקווה שאתם תהיו נוכחים בו. כל טוב.

(סוף השיעור)