בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 20.11.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*אמונה למעלה מהדעת*

1. הבורא מכה, נותן איזושהי הפרעה לאדם, כדי לחייב אותו לקום, להתחזק, לעשות צעד קדימה, וזה נקרא שבזה שהבורא מכה הוא מרפא. כך אנחנו צריכים לראות את כל המצבים שלנו כמצבים שמקרבים אותנו לגמר התיקון.

2. האם צריך להשתדל קודם כל לאתר שזה מגיע מהבורא, ושזה מגיע לו כדי שישתדל להגיע לחיבור יותר מועיל עם החברים, כדי לעשות צעד קדימה, ובצעד קדימה שיהיה לו יותר ברור הקשר עם הבורא.

3. ש: מה הכוונה שהשמאל גורם שהימין יהיה בנוי על אמונה למעלה מהדעת?
   ר: כי השמאל מעורר את המצב הבא, מעורר את האדם. שמאל דוחה, ובדחיות האלה האדם מרגיש יותר חזק ממה שמושכים אותו, אז יותר מזה, הוא מרגיש שדוחים אותו.
   ש: והימין הוא לא מצב שלם..?
   ר: כן, אבל זה בדרך לכן הוא לא כל כך מעריך את זה. הוא צריך לבנות יחס נכון לימין.

4. ש: איך אפשר להיות גם בדחיה וגם להתקרב בבת אחת..?
   ר: למה אתה חושב שדחייה זו לא התקרבות? מה מפריע לך לקבל דחייה כהתקרבות? רב"ש נתן דוגמא, שבעל הסולם חילק פרוסות לחם או משהו בסעודה, ותמיד היה אומר למישהו: לך אני לא נותן, כך ואומר לשני, אח"כ אומר קח לשלישי, ולך אני לא נותן, וכך כל פעם. בזה שהוא דוחה ולא נותן, הוא מבדיל את האדם ומראה כמה הוא מקורב אליו, כמה שהוא חשוב לו. לכן *דחייה היא גם יחס מיוחד שאדם יכול להרגיש מהבורא*.

5. עיסוק בימין הוא חובה, כי זו העיקר העבודה שלנו. אנחנו צריכים להביא לימין את כל ההרגשות וההבחנות שלנו ברגש ובשכל, במה שנקרא במוח ובלב.

6. ש: האדם צריך לתת לשמאל להתפתח בתוכו..?
   ר: השמאל צריך להתפתח לפי כמה שמפתחים אותו מלמעלה, ולכן אנחנו רק צריכים לאתר את השמאל ולהביא אותו תחת הימין.

7. ש: מה זה לעסוק בשמאל?
   ר: לעסוק בשמאל זה שאני מאתר את כל הדברים שנראים לי כחסרי שלימות בי, בעולם, בקבוצה, ואני מסדר את הדברים האלה שאינם בשלימות בהדרגה ומשתדל להביא עליהם התקרבות מהבורא. בצורה כזאת אני יכול להשיג את הבורא בצורה יותר שלמה, כי *דווקא בחוסר שלימות, שם אני מגלה את השלמות*.
   
   ש: מה זה לנסות להביא להם את השלימות של הבורא?
   ר: עם ההבחנות השליליות אני משתדל להכיר את הנהגת הבורא, להבין אותה ולהרגיש אותה בצורה יותר שלמה. זה נקרא כיתרון אור מתוך החושך.
   
   ש: אם מישהו מסתכל עליו מבחוץ, לא משתנה, רק היחס של האדם משתנה?
   ר: ודאי העולם כמנהגו נוהג, אלא *הכל קורה רק כדי ללמד אותנו איך להכיר את יחס הבורא אלינו*. יותר מזה אין שום מטרה בבריאה.. אנחנו צריכים רק ככל האפשר להעמיד את הימין על השמאל, שהימין יכסה את השמאל..

8. ש: מה בפעולה שאני או אנחנו שעושים ביחד, יכול להגביר את הימין?
   ר: *לראות בכל הדברים שאני נמצא בהם, שאני נמצא בעולם השלם, בטוב ומטיב, באין עוד מלבדו. כך העולם נמצא, מתנהג, ואין בו שום שינוי מתחילת הבריאה ועד סופה. זה שאני רואה אותו הפוך, או כולו או מקצתו, זה כדי שאדרוש שינוי בתפיסה שלי, בהסתכלות שלי, ביחס שלי לעולם, לבורא, דרך הקבוצה, דרך הלימוד. זו כל העבודה שלנו. התיקון שלי זה לתקן את התפיסה שלי*.
   
   ש: שינוי היחס למציאות הוא שלי או שזה משהו שאני מקבל מלמעלה?
   ר: לא, ודאי שזה מלמעלה, אבל לפי הדרישה שלך.
   
   ש: אז ימין זה אני רוצה להיות בימין?
   ר: כן, אבל מאיפה אתה רוצה להיות בימין? מזה שאתה נמצא בקבוצה.

9. ש: מה העבודה בזמן שיש לו טעם בעבודה..?
   ר: אז צריך להתקרב לאחרים, להידבק אליהם, לחבק אותם, ואז ימצאו יחד במה עוד להתקדם. כי בטוח שבחיבור ביניהם יש מה לעשות, הם לא נמצאים בגמר התיקון.
   
   ש: מתוך חיבור ביניהם אפשר לעלות למעלה מהדעת, או שצריך ירידה?
   ר: *לא צריכים ירידה. אם הם רוצים להגיע לחיבור יתר, כבר הם נמצאים במצב הנכון ויכולים לאתר מה שחסר להם*.

10. ש: שנאה ואח"כ קבלה?
    ר: צריכים להבין מה בדיוק את צריכה לשנוא ומה זו שנאה. *שנאה זה שאת לא רוצה להשתמש בכוח האגואיסטי שבך שמבדיל בינך לאחרים ובינך לבורא. את שונאת, דוחה את הכוח הזה, את התכונה הזאת שיש בך. ככל שאת דוחה את כוח השנאה, הדחייה הזאת, האגו, כך מצד שני את מתקרבת לאחרים ולבורא*.

11. ש: איזה תפילה אני צריך להעלות כדי לשרת את הבורא בצורה נכונה?
    ר: *כל הזמן צריכה להיות תפילה לעזרה, אפילו אם אתה לא יודע בדיוק מה חסר לך, לאיזה מצב אתה רוצה להגיע. בכל זאת תפילה לעזרה*, כמו ילד קטן שכל הזמן מחפש, בוכה, דורש תמיכה. *כך אנחנו צריכים להתייחס לבורא, אפילו שאנחנו לא מבינים מה הוא רוצה מאיתנו*.

12. ש: העבודה בין ימין לשמאל היא רק בתוך העשירייה או גם בתוכך?
    ר: גם בעשירייה וגם בתוך האדם, אבל *האדם צריך להיות בעשירייה, אחרת לא יהיו לו מספיק נתונים כדי לסדר את הימין והשמאל, לייצב את המפה הזאת לפניו*.
    ש: להגיע לתפילה והודיה משותפת בעשירייה?
    ר: כן ודאי, לא רק משותפת אלא ממש כאיש אחד בלב אחד.

13. ש: תפילה לימין, ומה החיסרון, האם זה בא מהשמאל?
    ר: גם מהשמאל וגם מימין יש לנו מה להוסיף יחד ומה לצרף יחד כדי להגיע לתפילה שלמה. *תפילה שלמה לא יכולה להיות בלי שמאל. זה ברור? על מה תבקש? תפילה גם לא יכולה להיות רק בימין, כי עם איזה כוח תבקש, תפנה לבורא? צריך גם זה וגם זה, התפילה צריכה להיות צורה מאוזנת*. איך לצרף את זה נכון, שמאל וימין? זה הקו אמצעי. אנחנו עוד מעט נלמד, בינתיים אנחנו לומדים פעם עם זה ופעם עם זה, אבל איך לצרף אותם שנהיה בשניהם מכוונים למטרה? זה אנחנו עוד צריכים ללמוד ולהרגיש. העיקר זה לגלות.

14. ש: מהו הקושי שיש בקו הימין..?
    ר: אני צריך להעמיד את החסדים למעלה מהחכמה. *תאר לעצמך כמה אתה צריך להיות בהשפעה יותר מהדחפים הפנימיים שלך לקבלה. לכן גם זה לא פשוט*.

15. לבורא אי אפשר להתקדם דרך ייסורים. אם אתה מתחיל להצדיק את זה, ולכסות את זה עם תכונת האהבה, אז אתה מתקדם. אם אתה פשוט סובל, מתייסר, אתה לא מתקדם לבורא כיוון שזה מנוגד לבורא, הפוך מהבורא. הבורא הוא טוב ומטיב, אוהב את כולם, משפיע להם אהבה, ואתה רוצה להתקדם אליו, לקצר את הפער בינך לבינו ע"י ייסורים בחיים? זה לא יכול לקרות.

16. תפילה יכולה להיות 24 שעות, והיא מתחלקת לבקשות ולהודיות. רצוי כל הזמן להיות בתפילה.
    התקרבות דרך כל העולם לבורא, זאת צריכה להיות התפילה שלנו.

17. ש: מה ההבדל בין להיות באמונה למעלה מהדעת ולראות שאין עוד מלבדו?
    ר: אמונה למעלה מהדעת זאת התכונה שמתגלה בתוך האדם, ואין עוד מלבדו זו כבר תפיסת המציאות שהאדם כך מגלה. אלו 2 דברים שונים, אבל בעצם כל אחד תומך בשני, קרוב לשני. אנחנו צריכים להגיע למצב שנבין שקודם כל אין עוד מלבדו, שבכל דבר שאנחנו מרגישים, שם נמצא הבורא והוא מייצב את התפיסה שלנו. מה שאני מרגיש, מה שאני רואה, מה שאני טועם, הכל הבורא מסדר. הוא נמצא בתוך הרצון לקבל של האדם והוא מייצב מילוי לכל הרצונות של האדם.
    
    ש: ..איך אפשר להוסיף שהכל בא ממנו?
    ר: זו בעיה, זו שאלה מאוד רצינית ששואלים אותה כל המקובלים. אם הבורא מתגלה ואנחנו מגלים שלמות, אז אין לנו מה לעשות כאילו, זאת המכה האמיתית שבעצם הבורא מביא לאדם, אז מה נשאר לאדם לעשות? אז אנחנו מתחילים לגלות שלכן יש לנו חברים, וכולם נמצאים במצבים שונים, והמצבים שלנו הם תוצאה מהשבירה. לזה דווקא דאג הבורא בשבירת הכלי, שנהיה במצב לא מאוזן בינינו, וכל הזמן נהיה בחוסר איזון, ואז נצטרך לאזן את עצמנו. כלומר שכל אחד ירגיש את השני וכך *כולנו עומדים באיזשהו מקום שכל הזמן נמצא בתנועה, תלויים זה בזה ותלויים בבורא. רק בצורה כזאת אנחנו יכולים להינצל מהמוות, מהמכות*.

18. ש: מהי האחיזה לחיצונים?
    ר: החיצוניים דווקא נתפסים איפה שאין לנו חיבור בינינו, שם הם תופסים אותנו.

19. *אני לא חושב שאנחנו צריכים להחזיק את עצמנו דווקא בשמאל או דווקא בימין. אנחנו צריכים ע"י שניהם להידבק במטרה המרכזית, בבורא עצמו שהוא היסוד והמקור למצבים האלו, ימין ושמאל שבנו*. זה מתפצל, אז בואו נשתדל מכל המצבים שאנחנו עוברים להיות כולנו ותמיד ביחד, מחוברים אליו, מכוונים אליו.

20. ש: אם אני מתחברת לעשירייה, אני לגמרי מפסיקה לראות חסרונות בחיבור בינינו?
    ר: *אם אני מתחבר לעשירייה, אני רואה בצורה שלמה וטובה שהבורא נמצא בתוך העשירייה ושהוא מנהל אותה ומעורר בנו כל מיני מצבים שליליים כדי לקדם אותנו. לכן אני כבר לא מייחס תכונות שליליות, מצבים שליליים לחברים, אלא לעשירייה כולה, ושהמצבים האלו מגיעים מהבורא*.

21. ש: באיזה מידה השתתפות בהפצה ובעבודה הקבוצתית מחזקת את בניית התפילה?
    ר: *אני לא יכול למדוד את זה, אבל נראה לי שממש ב100%. התפילה של היחיד זה לא מגיעה לבורא, רק תפילה של הציבור, תפילה בציבור. לכן תשתדלו להיות כמה שיותר מחוברים. זה לא שאתם ביחד צריכים בכל העולם לעמוד עכשיו ולהתפלל, אלא זה נקרא שאנחנו כל שיעור בוקר, כמו שעכשיו אנחנו מאחדים את הלבבות שלנו, הרצונות, מטרות, תביעות לבורא, בינינו כמה שיותר, ולבורא כמה שיותר. כך אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מעלים את החסרונות, מעלים את התפילה, את הבקשות. זה בעצם הכוח שלנו, של ההתקדמות*.
    
    *אני מאוד מקווה שתתחילו להרגיש את התגובה על מה שאתם עושים כולם, ממש בזמן הקרוב*.

22. דווקא שכל אחד נמצא במצב שונה מהאחרים, אם משתדלים לעשות תיקונים, אז יוצא. זה כבר מסודר מהשמיים, מלמעלה, ממקור. בקבוצה אתם משלימים זה את זה, כך אתם בנויים מלכתחילה לפי טבע הפנימי שלכם. לכן *למרות שנראה לכם שאתם נמצאים בכל מיני מצבים שונים כאלו וכאלו ולא קשורים זה אל זה, אל תדאגו, זה לא נכון. בסופו של דבר כל זה מגיע לתוצאה אחת, שתהיו מחוברים ובאותו חיבור תגלו את הבורא*.

*מאמר הערבות*

23. ש: מה זה אומר שבני ישראל נבחרו מתוך הכרח?
    ר: מתוך הכרח, כלומר שאף אחד לא שאל אותם מלכתחילה. אח"כ שאלו אם אתם רוצים או לא? נעשה ונשמע. אבל בעצם הייתה החלטה מלמעלה. גם לפי מבנה הנשמות שבהם, יש להם רגישות לעניין החיבור.

24. ש: יש מאסה קריטית מתוקנת שצריכה להיות בעם...?
    ר: ודאי שאנשים צריכים להיות מכוונים לחיבור ביניהם, לחיבור הדדי, ומתוך החיבור ביניהם שיפנו לבורא בתפילה, בהשפעה.
    ש: ממש כל הקהל הרחב צריך להתחבר כך ולפנות לבורא?
    ר: בסופו של דבר כן, ללא ספק. מאיפה זה יהיה? מתוך זה שירגישו בפנים את הצורך לזה. ירגישו צורך לזה.

25. ש: כתוב ביום ההוא יהיה ה' אחד ושם אחד. מה זה היום ההוא?
    ר: יהיה כזה מצב, שכולנו נרצה להתאחד ולהשפיע לבורא, ואז גם נקבל ממנו בחזרה השפעה טובה.
    ש: למה זה כזה חד, ביום ההוא ולא לפני זה?
    ר: כי כולם מצפים שזה יהיה היום או מחר, ואני לא יודע מתי זה יקרה, אלא בטוח שזה יקרה מתי שאנשים יתקרבו זה לזה וישפיעו לבורא מתוך החיבור ביניהם.
    ש: האם יש שינוי עד שאתה מגיע לאותו יום?
    ר: כן ודאי, כשאנחנו מקרבים את האנשים לזה.
    ש: מה קורה באותו היום שהוא מדבר עליו?
    ר: *באותו יום אנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו קרובים זה אל זה, כלולים זה בזה, שיש לנו רצון אחד להשפיע לבורא מכולם. אז אנחנו באותו רצון שלנו לבורא מתחילים לקבל השפעה טובה בחזרה ממנו אלינו, לכולנו, לכל האנושות*.
    ש: אבל לא כולם צריכים להשיג את זה, נכון?
    ר: כולם, כולם. זה נקרא גמר התיקון.

26. ש: התפילה העולמית שלנו, כל יום פעמיים ביום, כוח התפילה העולמית, זה מתקן את העולם במשהו?
    ר: כן, וחלק יחסית משמעותי, זה מאוד חשוב, יש לזה ערך גדול, ערך חשוב. *זה שאנחנו מתחברים במשהו, איכשהו, ומנסים לפנות לבורא כדי שהוא יעזור לנו לצאת מהאגו הזה ולהתחיל לפעול יחד כדי שנוכל להעלות אליו את הרצונות שלנו, את הרצונות לחיבור, זה מאוד חשוב, מאוד משמעותי*.

27. זה שאנחנו נמצאים בדחייה הדדית זה מזה, מעורר בנו הבורא כדי שנרגיש כמה אנחנו חייבים להגיע לחיבור בינינו, אחרת מי יודע מה יקרה איתנו. אנחנו חייבים להבין שבלי חיבור של כל האנושות לא נוכל להתקדם לשום דבר טוב, אלא כל הזמן נכנסים למצבים של סכנה קיומית.

28. מי שנמצא בקשר עם הבורא נקרא ישראל, *ישר-אל*. זה הכל, זה לא לאום, nationality, ולא שייך לאיזושהי ועדה וכלום. לכן זו בעיה עבור האנושות להבין מי נקרא ישראלי. זה עוד יתגלה, עכשיו בינתיים אין גילוי.. מי שיש לו רצון בלב במוח, מי שמרגיש שהוא שייך לזה, שאכפת לו, שהוא צריך להתקדם ולהבין, להרגיש, לראות את העתיד העולם בצורה כזאת, אז הוא נקרא ישר-אל. זה לא שייך ללאומיות, ולכן הוא נמשך לזה ומגיע ללימוד חכמת הקבלה ולזה שאנחנו מרכיבים את הדור האחרון הזה.

29. אנשים שמקבלים דחף מהבורא להתקשר ביניהם ולהכיר את הבורא בקשר ביניהם, לבנות את הדמות שלו מאפס, זה מה שאנחנו צריכים לראות כדבר ההכרחי. הם מכינים את הדברים האלה לכל האנושות. לכן אנחנו כך מתקיימים, מתחברים בקבוצות ומסדרים את עצמנו כך שיותר ויותר ויותר מבינים על מה מדובר, על איזה קשר, על איזה תהליך, מה יקרה לנו אם נלך בזה וכן הלאה. כך נתקדם למצב שיותר ויותר יפתחו עיניים ואנחנו נבין מה עושים.

30. ש: איך מעוררים ומחזיקים את זה?
    ר: ע"י *שאנחנו רוצים לקיים ערבות, ולכן אנחנו רוצים להיות מחוברים ותופסים זה את זה, מחזיקים זה את זה, מחבקים זה את זה. בצורה כזאת הולכים ומתחזקים יותר ויותר, ומתפללים, מבקשים שהבורא יאיר עלינו ובזה נקבל את כוח הערבות*.
    ש: צריך גם להתפלל על אנשים שלא נמצאים בדרך?
    ר: על כולם, ודאי. אנחנו לא יכולים למחוק אותם מהנשמה שמתגלה בעולם, כלומר מאוסף של כל הרצונות.

31. מה זה בעצם ערבות בעשירייה?
    ר: ערבות בעשירייה זה שכל אחד ערב עבור האחרים, כמו שיושבים בסירה אחת וכל אחד אחראי על כך שהוא לא נותן לסירה להיטבע.
    ש: במה זה מתבטא?
    ר: בזה שאני שומר על הספינה, שומר שהיא תחזיק. אנחנו כולנו מרכיבים את דפנות הספינה ולא נותנים לה להיטבע.
    ש: ואם אני מרגיש שאני קודח חור, או שחבר קודח חור?
    ר: אפילו אם אנחנו קודחים חור, מישהו, ומי יודע אם מישהו קודח או לא, האדם עצמו אולי לא מודע לכך, אז כוח הערבות הכללית עוצר אותו ומכסה את הנזק.

32. ש: מה זה אומר שהבורא ניגש עם התורה לכל אומות העולם?
    ר: זה שכל אחד ואחד בסופו של דבר ירגיש שיש לפניו את 2 דרכים, או להתפתח בצורה רגילה כמו שכל האנושות בינתיים מתפתחת, או שלהתפתח בצורה של חברה שנמצאת בערבות הדדית. אנחנו עכשיו לומדים מתוך החיים שלנו בצורות מאוד מאוד מהירות ומתקדמות מדור לדור, כמה הערבות ההדדית הזאת היא חוק הטבע.
    
    *אנחנו לא יכולים להתפתח בלי להסתכל על האחרים בזלזול וכן הלאה, זה חוזר אלינו כבומרנג. לכן עתיד העולם הוא שכולנו נרגיש שנמצאים כאיש אחד בלב אחד, בכוונה אחת, בכלי אחד, ושאין לנו ברירה אלא אם נגיע לשפה אחת, להבנה הדדית. נקווה שזה יצא, שזה יבוא אלינו מהר*.
    

33. *כל אחד צריך לשאוף שלפחות במידה כלשהי הוא יוכל לקיים את הערבות הזאת, במידה מסוימת, לא חשוב, נגיד לא ב-100%, לא עם כל הלב, אבל במשהו. אפילו בכך שהוא מבין ומכיר בזאת שזה חוק הטבע, אבל אני בינתיים לא מסוגל לקיים אותו*.
    ש: מספיק שאפילו אחוז קטן בכל אחד ואחד?
    ר: ודאי, התחלנו, אנחנו כבר לא באפס.

34. ש: איך להגיע בכנס לדרגת ערבות שנוכל בה לגלות את תכונת לשמה?
    ר: בבקשה, *ודאי שזה כדאי ואפשרי. זה אפשרי גם לפני כן, אנחנו צריכים לראות את הדברים שלפנינו, ושאין שום מחסומים, הכל רק בנו*.
    
    ש: איך לדפוק בדיוק בנקודה הזאת..?
    ר: ע"י זה שנתחבק בצורה יותר ויותר חזקה וחמה.. אני זוכר שמתישהו באת אליי ואמרת: רב, אני רוצה שתחבק אותי אני יכול לחבק אותך? ואנחנו התחבקנו. אז לא נורא, תציע את זה לכולם.
    
    ש: זה תרגיל פרקטי אפשר לעשות?
    ר: לא, זה לא פרקטי, גם כל הדיפלומטים האלה מתחבקים, וכל השקרנים הכי גדולים, ועוד מחזיקים סכין מאחורי הגב. לא לא, *אנחנו צריכים בצורה מחשבתית להושיט את הלב אחד לשני, ואז הכל יסתדר*.
    ש: אולי איכשהו בין העשיריות? אנחנו מדברים על כנס
    ר: אז *בואו נעשה את זה בכנס*, נעשה את זה.

35. ש: הכלי העולמי התפלל ויש אור בקייב. אולי במהלך הכנס ...?
    ר: *אנחנו נתפלל, נבקש, לאו דווקא אור חשמלי אלא אור רוחני. יש לנו על מה לבקש ויש ממי. אז נעבוד על זה*.

36. ש: מה אני יכול לעשות כדי להרגיש את זה בצורה פנימית?
    ר: נסה, *תשתדל תפתח את הלב שירגיש את האור העליון שקצת יותר ויותר מתקרב אליו, ממלא אותו. זה הכל תלוי בך, בחברים שלך. יש לכם קבוצות חזקות מאוד, גם גברים וגם נשים, לא חסר לכם כלום, רק להתחבר ולדרוש. יש לכם רצונות טובים והכנות נכונות*.

37. ש: לקראת הכנס, מה לצפות....?
    ר: *צריך לחשוב לא על כך שזה יהיה בעוד שבועיים, אלא שזה יהיה עכשיו, ואז זה יצליח. אתם לא יכולים לחכות יותר, אתם פשוט מתפוצצים מחוסר סבלנות, מהרצון לחבק את כולם וכן הלאה. עכשיו. ושבועיים? מי שיכול לחכות שבועיים, יכול לחכות גם שנתיים*.

38. אנחנו בדרך הזאת של החיבור, של התיקון, מתקרבים לכנס בצורה נכונה. תהיו בריאים. יש לנו היום כרגיל שיעור בשעה 12 בצהריים לפי שעון ישראל. *אני אוהב אתכם ומוכן לעשות כל מה שאתם רוצים. רק תעשו מה שתלוי בכם ושאני לא מסוגל. בהצלחה, כל טוב*.