heb_t_rav_2010-06-06_lesson_otkrivaem-zohar_n25

פותחים הזוהר

(שיעור לנשים)

שיעור 25

תרגום סימולטני מרוסית - שיעור וירטואלי 06.06.10 - אחרי עריכה

צהריים טובים חברים יקרים, היום יש לנו שיעור וירטואלי מיוחד, שיעור לנשים. ובהתחלה אני רוצה לומר כמה מלים על טבע האישה, יותר על נשמתה של האישה, ועל ההבדל בין נשמת אישה לנשמת גבר. אתם תשאלו שאלות ואנחנו נענה, וננסה לפחות חלקית לפזר את הערפל ולהאיר את המקום הזה שנראה לא מואר מספיק.

אז ההבדל, השוני, בין החלק הגברי לחלק הנקבי מתבטא ישירות בתופעה היחידה אפשר לומר בפעולתו של הבורא – הבריאה, הבריאה עצמה של הרצון לקבל שהיא החלק הנשי, "ויצר אדם את האישה". וזה באמת כך. הבורא בעצם לא ברא את הגבר, הבורא ברא את האישה. וזה שנאֵמר שבהתחלה ברא את האדם, והבדיל ממנו את החלק הנשי שלו, זה נכון, אך שלב זה בא רק לאחר מכן. בהתחלה נברא רצון, ו"הרצון" הזה הוא המהות הנשית של הנברא.

כלומר, כשאנחנו מדברים על זה שהאור ברא נקודה והנקודה הזאת היא מאַין, היא יש מאין, אז הנקודה הזאת היא בעצם החלק הנשי, היא הרצון. ואז הרצון הזה מתנפח, גדֵל, רוכש תכונות חדשות, וכולל בו גם תכונות גבריות.

יש את בחינת האור, והבחינה הבאה היא כבר רצון שקיבל מהאור נפח כלשהו, רצון שמרגיש שהוא רוצה להתמלא, שהוא רוצה להתפתח תחת ההשפעה של האור. אם זאת רק נקודה שאנחנו אפילו לא מסוגלים לשייך לשום דבר, אז הרצון להתמלא ולהתפתח תחת השפעת האור, זה כבר רצון נקבי. יצר נשי. רצון נשי. זה רצון שכבר מלא באור.

שרטוט מספר 1

אחרי זה בא הרצון להשפיע, ובזאת כבר מתבטאת התכונה הגברית, כשהרצון הנשי מתהפך להפכי לו, לגברי, להשפעה, שזאת כבר בינה, לכן בינה נקראת "התגברות", גבר. ואילו הרצון הנשי הוא קבלה, חכמה, אומרים שלאישה אין חכמה, אך קבלה היא בעצם חכמה. וכתר הוא נקודת ההתחלה, אחרי הכתר, זעיר אנפין ומלכות שהולך ונעשה יותר ויותר גדול. שזה ביטוי גדול יותר.

בעצם מלכות היא רצון נשי מוחלט, אישה. וכאשר אנחנו מהעולם שלנו מתחילים לעלות ולהיתקן, אז מי שקם ראשון כמובן זה אדם, כיוון שבתחילת הבריאה לא נברא בעצם, אלא הורכבה נשמה כללית נכונה. ואז באה השבירה ואנחנו כבר התוצאות של שבירת הנשמה הכללית הזאת, ואנחנו כבר צריכים לחבר אותה מחלקיה השבורים. לכן החלק הנשי מתבטא מתוך החלק הגברי, והחלק הגברי קודם. אבל זאת לא הבריאה עצמה, אלא החלק המתוקן שלה כביכול. גבר נחשב למצב המתוקן יותר של הבריאה מאשר הרצון הנשי, אך רק אם הוא בצורה הרוחנית של הרצון. ובעצם הרצון הנשי הוא הרצון הראשוני בעולם שלנו, ועליו נבנָה הכול, כי הבורא ברא רצון, ורצון זה אישה. ואילו גבר זה תיקון.

אם אנחנו תמיד מציירים כלי שמבטא את הכול. אז יש "רצון" ועליו מורכב "מסך", החלק הגברי, שהוא התיקון. והרצון, שהוא החלק הנשי. לכן "אישה" היא "הטבע", ו"גבר" הוא "מדת ההשתוות לבורא". אי אפשר לדבר על מי עדיף על פני מי, כי אין דבר כזה, הכול תלוי בחיבור ביניהם.

שרטוט מספר 2

בעולם שלנו אי אפשר להשיג חיבור כזה, כיוון שהחלק הנשי נשאר כרצון. לכן הנשים קרובות יותר לטבע, הן פחות טועות, והן טבעיות יותר, וגם הרצונות שבהן הם בסיסיים יותר, נכונים יותר. ואילו הגבר, כיוון שהוא בא כתוצאה מהמסך, והמסך בעולם שלנו הוא שבור ולא נכון, לכן כל מה שנעשָה בעולם שלנו בצורה לא נכונה, נעשה בדרך כלל על ידי הגבר. ואם הציוויליזציה שלנו לא הייתה צריכה להיתקן, והיינו מנוהלים על ידי החלק הנשי, אז כמובן שהחיים היו הרבה יותר רגועים, והרבה יותר טובים.

לכן העולם בנוי כך שהילדים נמצאים תחת השגחתה של האם, יותר מאשר תחת השגחתו של האב, כיוון שאז יכולים להיות בטוחים שהם יהיו תחת דאגה לחינוך טבעי יותר, ולא מנותקים בצורה כלשהי מהחיים. כי המסך הוא שבור לגמרי ומנותק מהמלכות. בעצם השבירה הזאת היא כשהמסך קיבל את תכונתו ההפוכה, במקום השפעה קבלה. אז הגבר נהיה כאגואיסט, ולא משרת את החלק הנשי, אלא מתעופף ומסתלק למשחקים שלו.

ואז יוצא שרואים בטבע, במיוחד ביונקים שבטבע, איך הזכר, האבא, שגרם להולדת התינוק, מסתלק ומתרחק וחי במקום כלשהו קרוב או רחוק, ואילו הילדים נשארים עם האם. זה בעצם טבוע בטבע עצמו, כיוון שהגבר לא מסוגל להיות קרוב לתיקון, כי הוא מידי מנותק ממנו על ידי אותו פיצוץ, על ידי אותה שבירה שקרתה בשורשים שלנו.

לכן האישה היא הרצון, הרצון הטבעי, הרצון הבלתי מעורער שלא ניתן לשינוי בפני עצמו, לכן טבעה של האישה לא ניתן לשינוי. הנשים השתנו מעט מאוד במהלך התפתחותה של כל האנושות, האישה נשארה עם הרצונות שלה, עם הרצונות לבית, למשפחה, לילדים, לדאגה לקרובים בכל מה שנחוץ, כמובן שהיא מקורקעת יותר, בסיסית יותר מגבר, ויש לה תכונות ודרישות בסיסיות יותר לקיום. וזאת הסיבה שבמהלך כל ההיסטוריה, החלק הנשי השתנה מעט מאוד.

והגברים, כיוון שהם מנותקים מהטבע, ובאגו שלהם הם הפכיים למצב המתוקן הרוחני לשעבר שלהם, כשהם עוד היו מתוקנים בשורש שלהם. אז כל הפעולות שלהם, בכל מה שהם עושים, הם מולידים את כל שאר הבעיות. אך יחד עם זאת, בהתאם לשורש שלהם, למסך, הם החלק האקטיבי יותר.

לכן החלק הגברי לוחץ יותר על החלק הנשי, והחלק הנשי בעיקרון מסכים לזה, כיוון שזה נמצא בטבע שלנו, והטבע שלנו משתלשל מהמצב הרוחני שלנו. וכאשר החלק הנשי מדוכא על ידי החלק הגברי, על ידי המסך, אז ביחד הם מגיעים לדבקות בבורא, בשלמות ובהרמוניה. אבל המצב הזה כבר מזמן לא נמצא בחלק הגברי.

ולמרות שהחלק הגברי אינו פועל מהמצב הרוחני, הוא עדיין אקטיבי ומדכא את החלק הנשי, ויוצא שמתוך הדיכוי והשליטה הזאת על ידי הגבר בנטיות הלא מתוקנות של העולם שלנו, שום דבר טוב לא קורה, חוץ מדבר אחד והוא, שאנחנו נוכחים לדעת שמגיעים למבוי סתום, ושהאנושות נאלצת לעשות משהו עם העולם הזה שלנו, אחרת פשוט נאבד אותו. לכזה מצב אנחנו מתקדמים.

לכן, במה שנוגע לעולם שלנו, מנוחה לא נמצא בו, כיוון שלצערנו הגברים שולטים בו. ודווקא הודות לחלק הגברי, האקטיבי, אנחנו מגיעים לגילוי עצמנו כשבורים, כריקניים, כחסרי תכלית. מוצאים את הכרת הרע הזה, ודרך הכרת הרע הזה, את המטרה הנכונה, ואת הדרך הנכונה. ואז הגברים מתמקדים באופן אקטיבי בתיקון שלהם.

הנשים באותו הזמן, ואולי בכמויות גדולות יותר, גם מתעלות ברצונותיהן לתיקון הזה, כיוון שהן מרגישות את הצורך שבתיקון, כיוון שהן מבינות שבעצם אין להן מה לצָפות להתנהגות נכונה מהגבר כך סתם באופן טבעי. ואז נוצרת כזאת יחסיות בין המינים. כמו שאנחנו רואים בעולמנו היום, שלחכמת הקבלה מגיעים גם גברים וגם נשים, ומנסים לממש את עצמם. אך גם במצב הזה מופיעה לנו בעיה מסוימת של חוסר הבנת הטבע הזה, של המצב המיוחד שלנו, של התקופה הזאת שבה אנחנו נמצאים היום, ושל המטרה הסופית.

כלומר, המצב ההתחלתי ברור לנו, האישה היא פשוט אגואיסטית בדרישות שלה, אבל לפחות הדרישות שלה הן ארציות, טבעיות וקיומיות, לכן היא יציבה ומתוקנת יותר מהגבר. יש לה אגו ארצי פשוט, ריאלי. ואילו האגו של הגבר הוא בלתי ריאלי ובלתי נשלט לחלוטין, אפשר לומר וירטואלי כלפי כל משחק, כל נטייה, כל תאווה, גם גאווה וניסיונות להשתלט, שהם לגמרי מוציאים את הגבר מקיום רגיל ונורמאלי. זהו המצב ההתחלתי שלנו, וכך אנחנו מתקיימים, שני מינים במקביל במהלך כל ההיסטוריה שלנו.

הקבלה אומרת על זה, שכשאנחנו מגיעים בסופו של דבר לייאוש מהקיום שלנו, מה שקורה בזמננו, זה אומר שאנחנו כבר צריכים להבין את המצב הנכון שלנו, לא את המצב ההתחלתי. (ראה שרטוט 3) יש את המצב ההתחלתי, המוצא, ויש את המצב הסופי. עברנו איזו דרך של התפתחות היסטורית, ואנחנו נמצאים במצב שאפשר לאפיין אותו אולי כייאוש, ומהייאוש הזה אנחנו מתחילים עכשיו להשתוקק אל המצב הסופי.

יש גם חלק נשי וגם חלק גברי. ונשאלת שאלה, באיזה אופן ולאן הם צריכים להתקדם? בשביל לקבל תשובה לשאלה זו, אנחנו צריכים ללמוד את המצב הנכון שבו אנחנו צריכים להיות, ולאט לאט להימשך אליו.

אז המצב המתוקן הוא כאשר מתקיימת יחסיות נכונה בין החלק הנשי (ראה שרטוט 3), היכן שהרצון הנשי הזה מכוּון להשפיע, מכוון לפעול על המסך, לפעול על היווצרותו של המסך ועל החלטתו של המסך, ואז החלק הגברי הזה כבר משתוקק אל הבורא, ומהבורא, יוצא האור ויוצר את המסך הזה. משמע, שיורד אור מקיף, וכך המסך מתחיל לעבוד ונכנס להרמוניה עם הרצון הנשי.

נשאלת שאלה, האם האור המקיף פועל או לא פועל על הרצון הנשי? והתשובה היא שהוא כן פועל, הוא פועל על הרצון הנשי כדי לעורר אותו, לגרות אותו יותר ויותר נכון כלפי החלק הגברי. הכול בעצם מתחיל מהרצון הנשי. הרצון הנשי הראשוני, הוא הרצון הגורם לפנייה מהגבר אל הבורא, ואז להשפעה של הבורא על המסך על ידי האור העליון, ואז מהמסך אל ההרמוניה עם הרצון הנשי. ובאותו זמן יש השפעה משם גם על הרצון הנשי, ההשפעה של האור העליון על הרצון הנשי גם דרך המסך וגם ישירוֹת. ושוב הבחינה השישית הזאת שהיא המעגל הבא.

יוצא שהכול בעצם מתחיל דרך האישה. יידוע שגם בעולם שלנו כל פעולה שהגבר עושה הוא בעצם עושה כיוָון שהאישה מחייבת אותו לקראת זה, אחרת הוא היה מתעסק רק במשחקים שלו ולא בשום דבר אחר. לכן היחסיות הנכונה ביו הרצון הנשי והגברי, הוא קודם כל בכל אחד ואחד מאתנו, וגם בין החלק הנשי לגברי, שזה מאוד חשוב לנו היום, כיוון שאז הלימוד הנכון הזה של חכמת הקבלה ייתן לנו כוחות עצומים.

שרטוט מספר 3

איך אנחנו יכולים לעשות את זה? בשביל זה צריך שהנשים יבינו שֶמה שיש להם הכי חשוב זה הגירוי (ראה שרטוט 3), ההתעוררות הזאת, לעורר את הגבר להשתוקק אל הבורא. לעורר אותו בכל דרך אפשרית, ובעיקר על ידי הלחץ הפנימי, על ידי ההשתוקקות הפנימית והדרישה הפנימית כלפי הגברים, שהגברים יתחילו לעבוד עם האור, יתחילו סוף סוף לרכוש את המסך על פני הרצונות המטופשים הארציים שלהם. שירכשו מסך שיכוון אותם כלפי רצונות להשפיע, כלפי גילוי הבורא. לזה צריך להיות מכוּון הרצון הנשי מתוכו עצמו.

חוץ מזה צריכים להיות גם לחצים חיצוניים מאורגנים, דרישות, כשהגברים רואים ומרגישים שהנשים מסתכלות עליהם, בוחנות אותם, מארגנות אותם בצורה כלשהי, כמו האישה במשפחה. כמו שנאֵמר על האישה בתורה, ש"האישה תשמור על בעלה". האישה היא השומרת, האישה היא המארגנת, היא זאת שלא נותנת לגבר להתפרץ יותר מדי כלפי הנטיות הדמיוניות שלו, או כלפי פעולות דמיוניות כלשהן, אלא ליחַס, לכיוון ריאלי יותר כלפי החיים.

וחוץ מזה, יחס גדול מאוד יש גם בתוך החינוך של הילדים, כי היום בהפצה הגלובלית שלנו בעולם, אנחנו רוצים להראות לעולם עד כמה שהקבלה נותנת אפשרות לחנך את הילד נכון, כיוָון שבעולם הסובב אותנו היום, אי אפשר לעשות זאת אחרת. אז בשביל להפגין זאת באופן נכון, צריכה עבודה רצינית מאוד של האישה. זאת אומרת שהנשים גם לוקחות על עצמן פונקציה גדולה מאוד בהפצה, וחוץ מזה בכלל בעבודה ובעזרה הן יחד אתנו.

והפונקציה העיקרית שלהן היא בלחץ על הגברים, כמו שהאישה מצפה מבעלה להישגים ולהצלחה שלו בעבודה שלו, במה שהוא יביא הביתה את המשכורת, את הציד, בזה הוא יפרנס אותה ואת הילדים שלה בבית, ובכל הנחוץ בשביל לפתח את הצאצאים. זה טבוע בנו עוד מִדרגת החי שבנו. כך גם ברוחניות, הדרישות האלה קיימות באותן צורות, החלק הנשי בנשמה שלנו והחלק הנשי בכל הכלי העולמי שלנו, הוא החלק שצריך לעורר בחלק הגברי את הצרכים האלה, את הדרישות האלה.

אז ננסה להתקדם קרוב יותר לעניין.

שאלה: האם נשים יכולות להרגיש את האחר, את הזולת, ולחבּר לרצונות שלהן?

לא, הן לא יכולות, וגם לא צריך לנסות לעשות זאת. אהבת הזולת מושגת דרך זה שהחלק הזכרי, הגברי, מחבר את כל הנשמות בין עצמן. זאת בעצם פעולת המסך, החלק הנשי עוזר לחלק הגברי בזה, ולכן גם הן רוכשות את אותה התכונה. האישה יכולה להשתתף באיחוד הזה, ב"אהבת לרעך כמוך", רק באופן פסיבי.

שאלה: האם יש לאישה הכרת הרע, ואם כן, במה זה מתבטא?

לאישה יש הכרת הרע באופן חלקי, והוא מתבטא בזה שהיא צריכה לאלץ את החלק הגברי, להשיג את האמצעי כדי לסלק את הרוע הזה. ובעצם כל פעולותיה של האישה לא מכוּונות ישירות כלפי הבורא, גם אם היא אולי מרגישה כך. כי בעצם פעולותיה של האישה עוברות דרך החלק הגברי.

שאלה: יש שאלות רבות של איך לתמוך בבעל. כמו איך אישה יכולה לעזור לבעלי בסביבה רוחנית? איך אישה יכולה ליצור באופן אופטימלי תנאים להתקדמותו של בעלה, מה לדרוש ובמה לתמוך?

האישה מוכרחה להפעיל באופן אקטיבי את הגבר. הגבר מוכרח לשתף את אשתו בבעיותיו הרוחניות, והוא צריך גם ללמוד איתה. המורה שלי, שהוא המקובל האחרון העצום והענק, מהשרשרת האחרונה של המקובלים, רב"ש, היה מכריח אותנו, מאלץ אותנו, את תלמידיו שנִלמד עם נשותנו, שנקרא איתן את המאמרים שהוא כתב כל שבוע. בעצם הוא כתב את המאמרים האלה גם בשבילן. הוא התחיל לכתוב אותם בשבילנו, אך לאחר מכן הנשים של הקבוצה הנשית קראו אותם קודם.

הן היו מתארגנות בקבוצה שלהן פעם בשבוע, והיו מקבלות את המאמרים האלה. הרב"ש היה מעביר אלי את המאמר השבועי, הייתי מדפיס, משכפל, ומוסר אותו דרך אשתי לקבוצה הנשית, וכך הקבוצה הזאת הייתה לומדת וקוראת את המאמר. ורק לאחר מכן, באספה של התלמידים הגברים, היינו לומדים את המאמר.

הרב"ש דרש תמיד סיכום, ולפעמים דרכי הוא רצה לברר ולדעת כל מיני בירורים, כמו, מה קורה שם בקבוצה הנשית, או אילו בעיות יש שם וכדומה. הוא מאוד התעניין בזה, כיוון שכולנו הבנו שהחלק הגברי תלוי מאוד בעזרה מהחלק הנשי. זה בנוגע ללימוד של המאמרים, ובעבודה של הבעל עם אשתו.

אישה לא מוכרחה להיות נשואה בשביל להתקדם. אם יש קבוצה גברית, ויש לנו קבוצה גברית עולמית, אפילו לא מקומית, אז כבר יש עם מי להתקשר, יש במי לתמוך, יש אפשרות לשמוע שיעורים שלנו, להיות אתנו. אישה חייבת לשמוע את השיעורים, אם לא את כל השיעורים לפחות חלק. היא לא חייבת לשמוע את השיעור דווקא בזמן השיעור. אישה מתקדמת לא על ידי זה שהיא מסתכלת על הזמן, על כמה זמן עובר, היא יכולה לשמוע ולקרוא שיעור שלמדנו לפני שבוע, בשבילה זה לא עד כדי כך קריטי כמו לגבר.

לגבר זה קריטי, כיוון שהוא מקבץ את כולם, אוסף, מחבר, כי כך הוא חייב להשפיע. ואילו אישה מתפתחת תחת מסכו של הגבר, לכן היא לא חייבת ללכת צעד בצעד עם הגברים. השיעור היום יומי שלנו לא מחוייב כלפיה, היא יכולה ללמוד גם בזמן אחר ואפילו שיעור אחר, לא אותו שיעור שאנחנו לומדים, זה לא כל כך קריטי, למרות שזה רצוי.

ההפצה היא החלק העיקרי אצלה. השתתפות בלֵידה, יצירה של נשמות חדשות, של בני אדם חדשים שיצטרפו אלינו, זה בעצם המאמץ והמעמסה העיקרית על האישה. הגבר צריך להתעסק בעבודה פנימית יותר, והאישה צריכה להתעסק בעבודה חיצונית ותומכת יותר.

לכן אנחנו צריכים לזמֵן כמה שיותר נשים לקראת הפצה, ואף האישה בעצמה צריכה לראות איפה היא יכולה למצוא את עצמה, והיכן היא יכולה להתחבר לעבודה הכללית שלנו בהפצה. עדיף שנשים תשתתפנה בכל דבר, אפילו בכתיבה של איזו ספרות קבלית כללית לילדים או לחדשים. בכל דבר, אולי בעיבוד חומרים, בעיבוד קליפים, בטלוויזיה, ובכלל רצוי שנשים ישתתפו בכל מקום שבו יש הפצה. זה יהיה לטובה גם להן וגם לנו.

שאלה: מי יותר צריך להשתתף בחינוך הילד, האישה או הגבר?

כמובן שהאישה, כך בכל מקום. אני נתתי את הדוגמה הזאת של עולם החי פעמים רבות.

שאלה: איך האישה יכולה להגדיל את הרצון שלה לרוחניות?

אך ורק דרך הקבוצה הגברית. אם היא תשמע את ההרצאות שלי ותשתתף בהפצה, בהדרגה, אט לאט היא תפָתח בה את אותו הרצון שהבורא נתן. בעצם הבורא מעורר את הרצון הראשוני באישה כמו בגבר, ואז הכול כבר תלוי במאמצים שלנו.

שאלה: איך גבר מעביר אור לאישה, איך היא יכולה להרגיש אותו?

לא צריך בשביל זה שום פעולות מיוחדות, כיוון שהיא מקבלת את זה כך. אם האישה רוצה לקבל ישר ללא הרצונות האגואיסטיים שלה, שזה יהיה אור ישר מהבורא, אז כך היא מקבלת את זה ומתקדמת נכון. ואם יש לה כל מיני צרכים אגואיסטיים ארציים, אז כמובן שבזה היא מקלקלת את התקדמותה הרוחנית.

שאלה: איך אישה יכולה להתגבר על מצב רוח רע? במצב רוח כזה שבו אנחנו מרגישים רק יאוש.

הגבר מרגיש את היאוש ואת החושך יותר מהאישה, והוא יותר מושפע מהשינויים האלה במצב הרוח. האישה יציבה יותר מהגבר, ולכן אין פה איזה אמצעי מיוחד לאישה שהוא נפרד מהגבר. האישה פשוט צריכה לאלץ את עצמה להשתתף, אפילו לפי לוח זמנים, כמו האֵם בבית היודעת שלמרות שהיא מרגישה לא כל כך טוב, אין זמן. אבל יש בעל, יש משפחה, והיא צריכה לנקות, לבשל, ושום איש לא יעשה זאת במקומה. זה היחס שצריך להיות גם כלפי רוחניות.

שאלה: איך להתחבר לעבודה במערכת האינטרנטית באופן הכי אפקטיבי? האם המערכת הזאת גם בשבילנו או רק לגברים?

זה בהכרח גם לנשים וגם לילדים. זו מערכת שהולכת להיות כללית לכל האנושות, רק תנו לנו אפשרות להעמיד את המערכת על הרגליים.

אם בקֵרב הנשים יש נשים שרוצות להשתתף בבניית המערכת באופן אקטיבי, ויכולות ליצור משחקים תמונות וכדומה, ולא רק להשתתף כמשתמשות, בבקשה, פנו אלינו. אנחנו צריכים ליצור לנשים, לילדים וגם לגברים בלוקים מסוימים של משחקים, חוץ משאלות ותשובות, בכדי לתת לאדם אפשרות להתחבר באופן מובהק יותר, ברור יותר לנושאים מסוימים, ואז נמשיך כלפי חומר קשה יותר רב שכבתי. ולשם זה נצטרך אנשים רבים, ושכּל אחד בדרך כלשהי יתחבר. אפילו שיצייר קומיקסים, זה לא חשוב, כל מה ששייך לנושא.

קחו את המאמרים האלה ונסו לעשות על המאמרים האלה כל צורה של חומר נוסף, חומר מדגים או נוסף מקביל, כמו משחקים, שאלונים וכולי, אולי תוכלו לכתוב אפילו תוכנות, תכניות בעצמכן. בבקשה, פְּנו אלינו בזה, זה חשוב לנו מאוד.

אבל כשהמערכת הזאת תהיה שלמה, לפחות הגרסה הראשונה של המערכת הזאת, אז תראו שאין שם שום הבדל בין החלק הנשי והגברי. האדם יכול להירשם בתוך המערכת אפילו בעילום שם, אין למין האדם שום חשיבות בזה, כיוון שההתקדמות הפנימית הזאת זהה גם לגברים וגם לנשים. והבנה וידיעת החומרים הקבליים הכרחיים גם לגברים וגם לנשים.

שאלה: כשאנחנו משוחחים עם אישה חדשה שנכנסת לקבוצה שלנו, מה זה אומר? האם זה אומר שהיא משתתפת בניקוי המרכז, שהיא משתתפת בשמיעת ההרצאות, שהיא משתתפת בתשלום על ההחזקת בית, שהיא משתתפת בהפצה?

כן, כל זה כן. מה הלאה?

שאלה: החבר'ה לא מבינים מהו החלק החשוב, ועד כמה חשוב להיכנס לקבוצה מסוימת, או שהאדם יכול להשתתף גם ממרחק. הם מתעניינים בחיים של מרכז לימודי.

כיוון שהאישה מקושרת למשפחה ולבית, היא חופשיה מהשתתפות בדברים כלליים רבים שלא כמו הגבר, אבל אם יש לה את האפשרות הזאת היא מוכרחה לעשות זאת. לפחות להדליק אינטרנט בבית, ושכל הזמן יהיה לה את היכולת להקשיב למסרים האלה, את זה האישה כן יכולה לעשות, היא כן יכולה בזמנה הפנוי לראות או לקרוא חומר. אם יש לה אפשרות להגיע למרכז הלימודי הקרוב ולעשות פעם או פעמיים בחודש משהו. חובה עליה להשתתף בקונגרס. אם יש איזה קונגרס אזורי גדול כמו שהיה לפני חודש בארצות הברית, חובה עליה. או כשהיה לנו קונגרס בצ'ילה, בארגנטינה, זה הכרחי עבורה להשתתף.

כלומר, יש דברים שהאישה משוחררת מהם, כיוון שיש עליה את עול המשפחה והיא פחות חופשיה, אבל בכל השאר הדרך פתוחה בפניה.

שאלה: שאלה של נשים, מה לעשות במקרה שהבעל לא תומך בלימודים?

יש פה בעיה. הגבר בדרכו הרוחנית יכול שלא לשים לב לאשתו ולא משנה לו אם היא בעד או נגד, כי הוא המפקד, הוא הפוקד על דרכו הרוחנית. לעומתו האישה, אם בעלה הוא נגד היא לא יכולה לעשות דבר, היא לא יכולה לקנות את החופש הרוחני הזה ממנו, כי האישה בסופו של דבר צריכה להיכנע לגבר שלה. אבל למרות זאת עליה להשתדל, ושזה יהיה עניינה באיזו דרך היא לומדת. אבל בעצם האישה צריכה לעקוב אחר בעלה, אפילו אם הכיוון שלו הוא הפוך למטרת הבריאה.

אני מבין את המצבים האלה ואנחנו פוגשים אותם הרבה. אך מצד שני, אנחנו לא פוגשים אותם הרבה. כי דווקא מהפרקטיקה שלי אני יכול להגיד שבעצם שום גבר לא מסוגל לשבור את האישה. אם היא תרצה היא תמשיך ללמוד, אולי במעט יותר מאמץ, אולי בלי ניתוק גדול מענייניה הביתיים, אך בכל מקרה בעלה לא יוכל לאסור עליה ללמוד, לפחות דרך המחשב, ובסופו של דבר היא זאת שתשנה אותו. אנחנו רואים שזה מה שקורה, ולא הפוך.

גבר לא יכול לאלץ את אשתו ללמוד קבלה, זה הרבה יותר קשה עבורו, וגם לא הכרחי עבורו, הוא יוכל להתקדם גם בלי זה. אבל בעצם גם אצל האישה, אם בעלה לא רוצה היא בכלל לא חייבת להכריח אותו. ובכלל אסור להכריח מישהו אחר, כיוון שמדובר בתיקון הנשמה, והתיקון הזה צריך לבוא באופן רצוני מתוך הנשמה. תלמדו ותראו שבאופן כלשהו הבעלים או הנשים ימשכו לזה. הרי הם יקבלו את זה מכן. אתן בכל זאת חיים ביחד, משפיעים אחד על השני.

שאלה: איך למשוך נשים חדשות לתוך הקבוצה הנשית, כמו נשים שסיימו קמפוס? מה היא מקבלת מזה, מה התועלת שלה, ומה צריך בשביל זה?

האמת שקבוצה זה הרבה יותר קשה עבור נשים מאשר גברים, כי הגבר יכול להתקדם רק בקבוצה, וכשהוא בצד לבד בבית, הסיכויים שלו להצלחה שואפים לאפס, אפס מוחלט. ואילו האישה כן יכולה לשבת בבית, וההתקדמות שלה תלויה במידת המאמצים שלנו, במיוחד אם היא משלמת גם מעשר, אם היא עושה לפעמים מאמצים ואולי מתרגמת בבית, עובדת למען קבוצה כלשהי, זה מספיק בשבילה. לי אישית יש הרבה עוזרות כאלה, שעובדות כמתורגמניות שלי ומתרגמות משפה לשפה, הן לא הולכות לקבוצה כלשהי וכמובן שזה כן מספיק להן.

לכן לזָמן נשים לתוך עבודה קבוצתית, זה לא פשוט. אבל אני חושב שבכל זאת כאשר אנחנו עושים פיקניקים משותפים, אספות, כנסים, או שנותנים לאישה כלשהי עבודה מיוחדת, שבה היא מרגישה שדווקא על ידי האינטלקט שלה, על ידי הידע שלה, היא יכולה לעזור, היא לא תסרב. באישה יש יותר משיכה ויותר השתוקקות לעזרה כזאת, לתמיכה כזאת, לעומת הגבר.

שאלה: לָמה יותר ויותר נשים מסרבות לחובותיהן המשפחתיות, לפעמים לטובת ההפצה והלימודים?

לא, זה לא לטובת ההפצה והלימודים. זה קורה כמובן כיוון שמוסד הנישואין בצורתו העכשווית לא מוכיח את עצמו, אין שום אמון הדדי, אין בכלל הדדיות בקיום הדדי בין בעל לאישה. אנחנו יצאנו מתוך האגו הבהמי שלנו, החי, וכשאנחנו יוצאים מִדרגת החי לדרגת המדבר, אנחנו פשוט צריכים להבין את הסיבות לכל מה שקורה בעולם, ואתנו.

אנחנו התפתחנו בדרגת הדומם (ראה שרטוט 4), בדרגת הצומח, ובדרגה העיקרית, דרגת החי. דרגת החי מסתיימת עכשיו במאה העשרים ואחת הזאת שלנו, ואילו עכשיו אנחנו מתעלים מעל הדרגה הזאת. המעניין הוא שאנחנו בעצם כבר לא משתייכים לדרגת החי, כלומר לא רוצים להיות בתוך המשפחה, לחנך את הצאצאים וכולי. אנחנו כבר לא משתייכים במיוחד כלפי הדרגות הנמוכות יותר. לא משתייכים. וגם לרוחניות אנחנו עדיין לא משתייכים.

אם גם ההתפתחות הזאת של דרגת המדבר הייתה תנועה חד צדדית, וכמו שהיה בדרגת החי (ראה שרטוט 4), אז הוא היה קורה באופן טבעי, לא היינו מרגישים את השבירה הזאת, את השוני הזה בחיים שלנו. האדם המדבר הוא זה שדומה לבורא. אנחנו כבר יצאנו לדרגה שבה אנחנו צריכים להידמות לבורא, וזה חד משמעית. ולהידמות לבורא זה אומר להידמות לתכונת ההשפעה, ואילו בדרגת החי הכול בנוי על קבלה.

שרטוט מספר 4

לכן האגו שלנו לא סתם גדַל, הוא משתנה. הוא נהיה כל כך אגואיסטי בכדי שאנחנו נהפוך אותו להשפעה. יוצא כך שכל העולם הטבעי שלנו, העולם החי שלנו, משתנה. משתנה הנטייה המינית, משתנים מערכות היחסים במשפחה, משתנות מערכות היחסים בין המינים, הכול משתנה. וכל השינויים האלה הם טבעיים למעבָר הזה.

השאלה פה היא רק אחת, מה אנחנו יכולים לעשות עם זה? התשובה היא, כלום. שום דבר. עלינו לעשות רק תיקון, להבין את הדרגה הזאת שאליה אנחנו מתעלים ולהתאים את עצמנו אליה, כיוון שהאגו שבנו כל הזמן מתפתח וגדֵל (ראה שרטוט 5). אם בדרגת בחי הוא עוד היה קטן והיה נזקק רק לזה שאנחנו נארגן אותו נכון במסגרת המצב המשותף הבהמי שלנו, המשפחתי אולי, אז בדרגת המדבר זה כבר לא כך. בדרגת המדבר האגו הוא עצום, אנחנו לא יכולים לארגן אותו באופן נכון, אנחנו יכולים רק להתאים אותו לבורא, בעצם להרכיב עליו מסך. אין שום דבר לעשות איתו, רק מסך.

שרטוט מספר 5

לכן הבעיה הזאת תימשך, ואנחנו פשוט צריכים להבין אותה באופן מדויק וברור. אין מה לעשות. המשפחות תמשכנה להתפרק, האנשים ימשיכו להתגרש, פחות ופחות ילדים ייוולדו. הילדים יעזבו את המשפחות יותר ויותר מוקדם, כולם יתקיימו באופן נפרד, ולא יצליחו להתקיים ביחד. תהיינה בעיות, אך בסופו של דבר הם יראו שאך ורק אם הם ירכשו תכונת השפעה משותפת, רק אז הם יצטרכו אחד את השני ובסופו של דבר יגיעו לקשר. אך זה יהיה קשר אחר לגמרי, איכותי אחר. הַקשר הזה כבר יהיה בדרגה רוחנית.

אנחנו לומדים בחכמת הקבלה (ראה שרטוט 5) שאם פעם הקשר היה אגואיסטי, בהמשך הקשר הזה יעבור צמצום, שבירה מוחלטת והכרת הרע מוחלט שבא יחד עם הצמצום, ואז נוצר קשר חדש לגמרי, שבפנים קיים כביכול אגו ומבחוץ קיימת תכונת ההשפעה, המסך. אז בין המצבים האלה, בין המצב הראשון והמצב השני קיים נתק. ואין מה לעשות.

זה כמו אם אני משתוקק לוותר על משהו או לעבור לדוגמה לאכילה פחותה, אז אני צריך לחתוך מעצמי. קודם כל לתת לגוף שלי ניתוק מוחלט מהאוכל, לצום כמה ימים, ורק אחרי כן אני אהיה מסוגל להרכיב לעצמי דיאטה אחרת, ותפיסה שונה של אוכל. כי תמיד עומד באמצע ויתור מוחלט מהקודם, ולאחר מכן חזרה חלקית למילוי. והחזרה הזאת כבר בנויה על האפס מהוויתור המוחלט.

אז השבירה (ראה שרטוט 5) תמשיך להתקדם עד שלא נרגיש את הרע במצב הזה, וצריך לקבל את זה רגיל ורגוע. אם אנחנו בהתפתחות שלנו ובהפצת חכמת הקבלה נוכל להביא לאנשים, להבנתם, את הסיבה למצב האנושי הנוכחי, אז אנחנו נוכל להביא את עצמנו למצב השני. זאת אומרת שתהיינה משפחות, יהיו ילדים, נוכל להגיע להרמוניה, והעיקר, כל זה יתקיים בדרגה הרוחנית.

שאלה: שאלות על שינוי רצון. אחת הנשים כותבת, יש לי מעט מאוד רצונות נשיים, אני אוהבת מכוניות, מחשבים. האם לימוד של חכמת הקבלה יעורר בי את האישה?

לא. אני לא יכול לומר כזה דבר, זה כל כך אינדיבידואלי במיוחד בתקופת המעבָר שלנו, שאין מה לחשוש. וחוץ מזה, מה זה משנה? אני בכלל לא חושב שאנחנו צריכים לשאול שאלות על העתיד, אנחנו צריכים לדבר על מה שמקרב אותנו לפחות במילימטר כלפי המטרה. תתעסקו בזה ולא בשום דבר אחר. מה זה משנה מה יהיה מחר או מחרתיים? אם היום אני מסוגל להתקדם עוד קצת כלפי המטרה. מאיפה אני יודע מה יהיה מחרתיים אם אני אפילו לא יודע את המחר? אם אני אתקדם את המילימטר הזה, אז זה מה שיאיר לי על העתיד.

לכן מה יקרה לי אם אני אתחיל ללמוד חכמת הקבלה, אם אני אתקרב יותר לבורא, טוב יקרה, מוטב יקרה. אבל באיזה אופן בדיוק, באיזו צורה, זה לא מעניין אותי. האם אני אהיה לבד, האם אני אהיה במשפחה, או האם אני אהיה באיזו צורה במקצוע כזה, או אולי בארץ כזאת, כל זה לא מעניין אותי. מה זה משנה לי? הרי הטוב היחידי שצריך להשתוקק אליו זה להיות קרוב יותר לבורא. ומצבינו שיהיו, הם כבר יהיו מוכתבים על ידי התנועה וההתקדמות שלנו כלפי הבורא, הם יוכתבו על ידי זה.

שאלה: האם האישה יכולה להסכים כלפי זה שלגבר תהיינה שתי נשים, גשמית ורוחנית?

אישה בטבע שלה יכולה להסכים לזה בקלות, זה תלוי בחינוך שלה. אנחנו יודעים שכך זה היה בטבע כמעט בכל ציוויליזציה, כשלגבר היו כמה נשים, הוא היה יכול לחליף ביניהן, לקרב אחת, להרחיק את השנייה או אחת מהשנייה. הנשים התקיימו בדרגה אחרת לא בהתפתחות שלהן, אלא פשוט בדרגה אחרת של תפיסת המשפחה והבעל. זה תלוי בחינוך ותו לא. זה רק נראה לנו שהאישה היא כל כך אינדיבידואליסטית ואגואיסטית שהיא לא יכולה לחלוק את הגבר שלה עם אף אחת אחרת. זה בכלל לא כך. זאת אך ורק דעה חברתית והשפעה של הלחץ החברתי.

אני אמנם לא חושב שאנחנו צריכים לבצע ניסיונות כאלה, כיוון שאם ראשו של האדם מושקע כולו בבורא, כל הדברים האחרים שהוא עושה, הוא עושה בשביל שהדרך הרוחנית שלו תהיה אפקטיבית יותר. לכן בהתאם לזה הוא פועל. הוא לא עושה חשבונות אחרים, אלא רק בהתאם לְמה שהוא זקוק כלפי ההתקדמות שלו.

שאלה: שאלות מיחסי משפחה. האם האישה צריכה להנמיך את עצמה כלפי בעלה או כלפי הגבר שהיא חיה אתו, אם היא נשואה או לא נשואה, אם היא חיה אתו. האם יש לזה חשיבות?

הקבלה מדברת על זה שעד שלא נתקן את עצמנו, אנחנו נתקיים במצב רוחני מקולקל, וכל השאלות האלה לא ייתנו שום דבר. ואתם אל תשימו לב ליחסים המשפחתיים שלכם. אם שניכם לומדים קבלה ומנסים להתכלל בזה ולחיות רק בזה, כל שאר הדברים יוגדרו רק כתוצאה מכך.

הקבלה לא נותנת מתכונים איך לעשות את החיים האלה לטובים יותר, היא אומרת שהחיים האלה שלנו מוכתבים על ידי הכוחות המשתלשלים מלמעלה. אנחנו צריכים להשפיע על הכוחות המשתלשלים, ובאופן שאנחנו נשתפר, אנחנו נתקדם, ונתעלה לקראתם כך נוכל להשפיע עליהם. ובעולם שלנו אין שום מתכון איך לשפר את חיינו, לא המשבר האקונומי או המשבר האקולוגי, שום דבר. בדרגת העולם שלנו לא נשנה כלום. תתעלו למעלה יותר, תוכלו לשנות. כך גם כלפי חיי משפחה.

שאלה: נשים מתעניינות בשאלה, מה צריכה להיות עבודתו של הגבר כלפי האישה שלו אם שניהם לומדים קבלה, והאם היא צריכה לדרוש את זה מהגבר?

אם שניהם לומדים קבלה, הם יכולים אפילו לא לדבר ביניהם על זה. היא לומדת בזמנה הפנוי, לומדת מהאינטרנט, שומעת שיעורים, באותו זמן שוטפת כלים או משהו. הוא כשהוא נוסע באוטו או משהו בזמן פנוי אחר, או כשהוא הולך בדרך ללימודים, ומשתתף באופן פעיל. הם יכולים כמעט ולא לדבר על זה, או שאפילו לא יהיה להם בכלל זמן לדיבורים. לא צריכים להכריח אף אחד לזה. אם יש לאישה חיבור אלינו ולבעל שלה, זה מצוין. ואין חשיבות לכמה זמן הם ידברו ביניהם.

הדיבור והיחסים האלה בדרגה החומרית הזאת מאוד סמליים, ואינני חושב שזה הכרחי עד כדי כך. אפשר כמה מלים, עשר, חמש עשרה דקות ביום כשיכולים יכולים לדבר על זה. וגם כשמדברים על זה, מדברים על כל מיני מצבים טכניים בקבוצה, או בכלי העולמי הכללי שלנו, ולא על המצבים הרוחניים שלכם באמת. אין מה לדבר עליהם עם אף אחד בעצם, ובזה גם הגבר וגם האישה אינדיבידואליים.

שאלה: האם זה עוזר לגבר כאשר נשים מתאחדות ביניהן, נפגשות?

כשהן נפגשות בטוב אז זה כן עוזר, וכשהן נפגשות ברע אז לא, זה הרי ברור. ארגון הנשים יכול להיות חזק מאוד, יכול להשפיע ולתמוך בנשים, ובכך, להשפיע בכוח הגדול הזה על הגברים כמובן.

שאלה: נאֵמר שהעבודה בין גברים זה חיבור באהבה, ואילו חיבור בין נשים זה עבודה בהפצה, בתמיכה בגברים ובהתקדמות כלפי המטרה. לכן אני שואלת מה זאת התחברות בלב, והאם נשים צריכות להתחבר בלב, כמו גברים?

לא בין נשים אלא עם כל העולם, להשתדל לעשות כך. זה לא באופן קונקרטי עם נשים, אלא באופן כללי עם העולם כולו. להבין שבזה התיקון הכללי. שבזה מתבטא המצב הטוב המשותף. לא יותר מזה. ואין צורך בשום תנועות פרקטיות, זה לא ייתן שום דבר. אנחנו רואים שאפילו אם ניתן לזה אור ירוק ונגיד לפעול בכיוון הזה, הטבע לא יאפשר זאת, כי זה לא הכיוון כלפי התיקון.

שאלה: לָמה בעולם יש כל כך הרבה נשים בודדות? האם יש לזה שורש רוחני?

יהיו עוד יותר נשים בודדות. תבינו, אנחנו מתקרבים כלפי זה שסין, הודו, אסיה, אפריקה יתחילו אט לאט גם לעמוד על הרגליים, ויהיו כמויות גדולות יותר של נשים בודדות, למרות החוקים האסייתיים של התנהגות האישה בנישואין ובבית. כל זה גם ייהרס, כל זה גם ישתנה, ואנחנו נראה כאלה בעיות שקשורות לבדידות הזאת של נשים ושל גברים, וגם נראה שהם יסתפקו בזה ויהיו מרוצים, כי הלבד יהיה הרבה יותר מועדף מאשר חיים במשפחה. הכול באנושות יהיה מאורגן כך שלא יהיה צורך במשפחה.

אני שוב חוזר לזה (ראה שרטוט 5), אנחנו צריכים לעבור את הניתוק הזה, את הצמצום א' הזה. אנחנו לא צריכים משפחה שבנויה על עקרונות קודמים, על עקרונות חייתיים, אנחנו צריכים משפחה שתהיה בנויה על עקרונות רוחניים. לכן הניתוק הזה קורה כאשר הגבר והאישה במשפחה לא רואים אחד את השני. היום זה כך ברוב המשפחות.

אני לא שם לב לאשתי והיא לא רואה אותי, אנחנו פוגשים אחד את השני בטריטוריה המשותפת. יש לנו אולי ילדים משותפים, מטבח משותף, או אפילו מיטה משותפת, אבל כל זה זה שטח כללי, מכיוון שאנחנו בפנים נהיינו אגואיסטים כל כך גדולים, שאנחנו פשוט כבר מופרדים אחד מהשני. אנחנו לא מרגישים צורך בזה, לא מרגישים הדדיות בזה, לא מרגישים דאגה כלפי זה כמו שהיה בעבר. בני האדם התקיימו בעבר בערים, כשבעבר עיר הייתה כלל אחד מחובר. כולם היו כמשפחה אחת. הם התחתנו ביניהם, והתבשלו בסיר אחד משותף. היום אי אפשר אפילו לדמיין את זה, כמו שהיו פעם הכפרים ברוסיה או במקומות אחרים.

לכן המצב הוא שאנחנו נתקדם הלאה, לפירוד, לניתוק. לאדם יש דירה משלו, הוא מספק את עצמו בהכול מהמוכן, ויש לנו הכול מהמוכן, וכל אחד יכול להתקיים כך, ולאף אחד אין בעיה עם זה. זה ניתוק הכרחי, לכן כמות הגירושין רק יגדל והמרחק בין המינים גם יגדל, וההיפרדות הזאת תימשך. בנושא הזה יש לאדם דמיון מפותח ביותר, והוא ייצוֹר לעצמו נוחות באמצעים אחרים.

שאלה: כשאנחנו מתחברים ודנים בשאלות הפצה, יש בננו התפרצויות אגו. וכשאנחנו לומדים טקסטים קבליים אין תחושה כזאת.

כשאתם באים ללימודים אתם נמצאים תחת ההשפעה שלי, האגו שלכם נרדם ואתם מסכימים על זה שצריך להתחבר, ואתם כביכול אינכם נמצאים בתוך עצמכם אלא בי. גם זה מה שקורה כשאתם קוראים ספרים, כשאתם נמצאים תחת הסופר, תחת השפעתו. אך כשאתם מדברים עם עצמכם, אז כל אחד בתוך עצמו. זאת התוצאה, זאת המסקנה, שצריך כמה שפחות לדבר אחד עם השני על נושאים שיכולים להפריד ביניכם.

שאלה: שאלה על ארגון, על חיבור בקבוצות בין נשים לגברים, במיוחד בקבוצות וירטואליות, מי מנהל את זה, איך זה קורה? איך קורות פגישות כאלה?

יש לנו מחלקות. אפילו לנו יש מחלקות שבהן האישה היא הכוח העובד העיקרי, אפילו הכוח המנהל העיקרי. לדוגמא את מחלקת ההפצה שלנו בארץ, אישה מנהלת. נשים מנהלות את הבלוג שלי. גם בצנזורה בעברית אישה מתעסקת. יש כמות אדירה של אנשים בעיבוד החומר, בעריכת החומר, בכתיבת החומר. אם האישה היא מומחית במשהו, היא יכולה לעבוד בשווה לגבר, אני לא רואה בזה שום בעיה, היא רק צריכה להיות מומחית. וגם שלא תהיינה בקולקטיב, בעיות כלשהן בין גברים לנשים, שהכול יפעל באופן מוסדר, מסודר, שלא יהרוס את היחסים בקוקלטיב. זה הכרחי.

שאלה: האם צריכים לעשות תרגילים משותפים לנשים בכלי העולמי, כדי לחבר את הרצון הנשי שיהיה מכוּון כלפי הגבר?

בהכרח, חייב. מה צריך אני לא יודע. תתאספו יחד באופן וירטואלי, תשאלו אחת את השנייה, תחלקו אחת עם השנייה, תשאלו אותי, אני בשמחה אשתתף בזה יחד אתכם. אני מאוד אשמח אם תהיינה נשים שבאופן מכוּון ובאופן ריאלי ויצירתי יתחילו לפעול וללחוץ עלי כדי שנעבוד יחד. אני רק אשמח מזה, כי אני יודע עד כמה שהתנועה קדימה תלויה בנשים. אז בואו נעבוד באופן יותר מכוּון יחד, ולא נפזר את עצמנו בכל מיני דברים והתחשבנויות זרות. יש את זה בכל אחד מאתנו, במיוחד בנשים, אז בואו נתעלה למעלה. תנו בזה דוגמה לגברים.

אני מחבק את כולכן, מברך בחום ואוהב. אנחנו עוד נעביר שיעורים כאלה של שאלות, אני בשמחה אענה על זה. בהצלחה לכולכם בכל התחומים, בעיקר בהתקדמות קדימה כלפי הבורא, ובדבקות הכללית שלנו. תהיינה בריאות.

(סוף השיעור)