שיעור הקבלה היומי16 מרץ 2024(בוקר)

חלק 1 בעל הסולם. הקדמה לספר הזוהר, אות ט"ז

בעל הסולם. הקדמה לספר הזוהר, אות ט"ז

16 מרץ 2024
לכל השיעורים בסדרה: בעל הסולם. הקדמה לספר הזוהר

תמליל שיעור בוקר 16.03.24

שימו לב!
התוכן המצורף הינו חומר גלם לעבודה בלבד.
אין לצטט ממנו או להפיצו כלשונו ללא עיבוד
ע"י האנשים המוסמכים לכך
ובאישור מפעל ההפצה של "קבלה לעם".

חלק 3: בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ג'. חלק י'. עמ' 908, דף תתק"ח. אות ע"א

https://kabbalahmedia.info/sources/1zYk2z7m?page=908

חלק א' – בעל הסולם. עמ' 435. "הקדמה לספר הזהר" (המשך מאות ט"ז)

https://kabbalahmedia.info/sources/ALlyoveA

התחלה: 03:00

קריין: שלום, אנחנו קוראים בספר כתבי בעל הסולם, בעמ׳ 435. אנחנו בקדמה לספר הזהר, אות ט״ז… כתבי בעל הסולם, עמ׳ 435. הקדמה לספר הזהר, אות ט״ז

טז) ואין להקשות לפי"ז: א"כ נתבטלה מאתנו הבחירה ח"ו? כיון שאנו מוכרחים, להשתלם ולקבל המצב הג' בהחלט, מכח, שכבר הוא מצוי, במצב הא'?

והענין הוא, כי ב' דרכים, הכין לנו השי"ת, במצב הב', כדי להביאנו אל מצב הג':

הא' - הוא דרך קיום התורה ומצות, ע"ד שנתבאר לעיל.

הב' - הוא דרך יסורין. אשר היסורים בעצמם, ממרקין את הגוף, ויכריחו אותנו, לבסוף, להפך את הרצון לקבל, שבנו, ולקבל צורת הרצון להשפיע, ולהדבק בו ית'. והוא ע"ד שאמרו חז"ל (סנהדרין, צז ע"ב): "אם אתם חוזרים למוטב, טוב, ואם לאו, אני מעמיד עליכם מלך, כהמן, ובעל כרחכם הוא יחזיר אתכם למוטב".

וזה שאמרו ז"ל, על הכתוב: "בעתה אחישנה. אם זכו, אחישנה. ואם לאו, בעתה". פירוש:

אם זוכים על ידי דרך הא', שהוא ע"י קיום תורה ומצות, אז אנו ממהרים את התיקון שלנו, ואין אנו צריכים ליסורין קשים ומרים, ואריכות הזמן, שיספיק לקבלם, שיחזירו אותנו למוטב בעל כרחנו.

ואם לאו, בעתה, דהיינו רק בעת, שהיסורים יגמרו את התיקון שלנו, ותגיע לנו עת התיקון בעל כרחנו. ובכלל דרך היסורים, הם גם עונשי הנשמות בגיהנם. אבל בין כך ובין כך, גמר התיקון, שהוא מצב הג', הוא מחויב ומוחלט מצד המצב הא'.

וכל הבחירה שלנו, היא רק, בין דרך יסורין לבין תורה ומצות.

והנה נתבאר היטב, איך ג' המצבים הללו, של הנשמות, קשורים זה בזה, ומחייבים בהחלט זה את זה.

הרב: שאלות? אין. טוב. כן.

03:04:56 אילן בן ציון

שאלה: כותב בעה"ס על 2 אפשרויות - אחת זה הבחירה בדרך של קיום של תו״מ והשניה בדרך של יסורים ואני לא מצליח להבין איך כל יום אני מחליט שאני הולך על דרך תו״מ עם כל האחריות ובסוף יום לא מבין איך בחרתי בדרך יסורים בכלל, איך בכל זאת אני מצליח לעמוד בבחירה שלי של תורה ומצוות?

הרב: לא, יש עוד באמצע בין דרך ייסורים ודרך תורה ומצוות משהו שהוא הוא מדבר על זה, שזה מלווים את האדם בזה שדוחפים אותו קדימה, שלא, שלא יירדם בדרך, מה שנקרא. כן. אבל סך הכל העיקר בשבילנו, בדרכנו, מדקה לדקה, משעה לשעה, אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו איך אנחנו ממשיכים להתקיים. אנחנו רוצים משהו מעצמנו שיצא? אנחנו דורשים את השינויים האלה? או שיהיה מה שיהיה?

שאלה: לא מה פתאום יהיה מה שיהיה אנחנו בסדנה שעשינו מקודם דיברנו

הרב: כן

שאלה: שאנחנו בטוחים יש רצון כנה ואמיתי אבל בפועל שבודקים מה עשינו בדרך

הרב: כן

שאלה: רואים שזה היה שונה ממה שדברנו שמה

הרב: למה?

שאלה: כל מיני דברים משתלטים לנו כל מיני רצונות..נופלים..

הרב: במה אנחנו מממשים את הבחירה, נגיד אנחנו בחרנו אנחנו הולכים לפי הדרך תורה ומצוות מה שנקרא, להתקרב לבורא, לגלות אותו כדי לגרום לו נחת רוח, נכון? נו, ומה הלאה? איך אנחנו מממשים את הבחירה הזאת, תכנית הזאת בפועל?

שאלה: קודם כל הרצון קיים אנחנו מדברים על זה וקובעים, מסכימים

הרב: כן

שאלה: הרצון קיים

הרב: מממ

שאלה: עושים פעולות פנימיות וחיצוניות של הרצון הזה, לתמוך בו ומגלים גאווה , כל מיני כמו גן ילדים

הרב: אז זה עבודה, לא נורא שנכשלים, ממשיכים, נכשלים, ממשיכים נכשלים, ככה כמו ילדים קטנים, קמים עושים כמה צעדים נופלים, אחר קצת יותר עד שמתחילים ללכת בלי ליפול, כן. אבל העיקר שאנחנו בכל זאת מחליטים יום יום, כמה פעמים ביום, שאנחנו רוצים ללכת קדימה לעל מנת להשפיע נחת רוח לבורא, ושבזה אנחנו נמצאים בקבוצה אחת של אלפים או אפילו יותר, ואנחנו רוצים להתקרב לבורא, יום יום.

כן מושי

03:09:36 מושי

שאלה: אתה בדרך כלל תמיד אמרת בהסברים שעל ידי יסורים לא מגיעים זה לא דרך. אי אפשר להפוך רצון לקבל, לרכך כן, אבל אח"כ האדם צריך לעבור דרך בחירה

הרב: כן

שאלה: זה לא דרך, זה דרך בחירה מודעות..אתה כן יכול אה, לתקן.

הרב: לא, הוא קורא לדרך ייסורים שאדם בכלל לא מקבל בחשבון שהוא רוצה להתקרב לבורא בדרך תורה. זאת אומרת, חי כמו שחי. ומה שאנחנו לומדים, אז אצלנו כל אחד בכל זאת הוא חושב, מה אני עושה, איפה אני נמצא, האם התקדמתי היום וכולי.

שאלה: כן אצלנו זה לסרוגין כן, אבל איך להתייחס? הוא כותב שיש דרך יסורים וכל האנושות יכולה להתקדם ולהגיע למטרה

הרב: כל האנושות מתקדמת בדרך ייסורים, כן.

שאלה: אז הם לא צריכים דרך תורה, הם צריכים דרך יסורים להגיע לתיקון

הרב: לא, זה לא תכלית כי זו דרך ארוכה מאוד ולא נעימה, אנחנו רואים איך שאנושות כל הזמן שואלת, שומעת, מסתובבת, רוצה לבחור לעצמה איזשהו תכנית ברורה, נוחה, קלה, ולא הולך לה.

שאלה: כן לכן זה מוזר הוא כותב בסוף להפוך הרצון לקבל לרצון להשפיע ולהדבק לבורא

הרב: כן

שאלה: זה יכול לקרות כזה דבר?

הרב: כן, שדרך ייסורים גם כן בסופו של דבר מקרבת את כולם את כולם לפתרון. כן, אז זה לוקח שנים אלפי שנים, וכל מיני מערכות שמתגלות להם בחברה שלהם על ידי מלחמות וגניבות ופריצות למיניהן וכן הלאה, זה, זה הכל מלמד את האדם, כל אדם ואדם, שדרך ההיא זה דרך הפסולה. בינתיים אנושות נמצאת דווקא ההיפך, כאילו רוצה להגיע לפסגת ההתפתחות טכניקה, טכנולוגיה, ובכלל חיים גשמיים, בזה הם רואים את העתיד הטוב שיכול לבוא לאנושות. זהו.

שאלה: אפשר ככה להגיד שכלל האנושות כן לפי מה שהוא כותב, יכולה להגיע ביסורים להדבק בו ית' אבל ככלל אני לא יכול להגיד שאני עוזב את דרך התורה

הרב: לא, בדרך כלל זה לא קורה לאף אחד שהאדם לבד בוחר ומעביר את עצמו לשביל הזה לשביל הזה, אלא זה כבר, זה כבר קורה לפי ה-, לפי הגורל שלו, שורש נשמה.

03:13:59 דודי

שאלה: מרגע שאדם התחיל ללמוד בהתמדה עד כמה שיכול את חכמת הקבלה הוא עבר בעצם ממסלול של יסורים למסלול של תו״מ?

הרב: כן

שאלה: וזה הגורל שלו עכשיו?

הרב: כן

שאלה: ושהוא כותב שכל הבחירה שלו היא בין דרך ייסורים לתו"מ אז הבחירה כבר נעשתה?

הרב: נו, כל יום ויום שאתה יותר ויותר נדבק לפעולות וחוקים שנמצאים בדרך תורה ומצוות אז נקרא שאתה מקיים את זה, שאתה מתפתח בזה

שאלה: מה הבחירה של האדם מרגע שהוא כבר נכנס לדרך תורה ומצוות?

הרב: להמשיך בזה, להחזיק בזה בכל רגע ורגע לבנות את עצמו, כההולך בדרך

שאלה: יש פה בחירה כלשהי שהוא צריך לעשות?

הרב: כן. ודאי כאן יש בחירה.

שאלה: במה?

הרב: בחירה בזה שהאדם רוצה להיות דבוק לדרך הזאת תורה ומצוות, זאת אומרת לפעולות השפעה

שאלה: ואם הוא לא מבצע את פעולות ההשפעה האלה, הוא יכול ליפול לדרך ייסורים בחזרה החוצה?

הרב: יכול להיות, יכול להיות.

שאלה: מה זה להידבק בפעולות השפעה?

הרב: שהוא נכנס לסביבה שהיא כולה, שהיא כולה מטפלת בזה שכולם וכל חבר שיתפתח לתכונת על מנת להשפיע.

שאלה: אם לכל אדם יש גורל משלו אם הוא יהיה בדרך יסורים או בדרך תורה זה נכון לכל אחד יש גורל שלו אם יתפתח בדרך ייסורים או בדרך תורה?

הרב: אלו שבאים ללמוד את הדברים האלה, ודאי שזה כבר הבחירה שלהם שנעשתה גם בגלל שיש להם מלכתחילה, מלידה כאלו דחפים, וגם שככה זה מתוך זה הם באים ובוחרים.

שאלה: זה בחירה שלהם או שזה מכח התפתחות שלהם?

הרב: לא, זה כוח התפתחות.
03:17

שאלה: אז נגיד שאנחנו עושיםפעולות הפצה, מה אנחנו בעצם רוצים לעשות? לשנות גורל של מישהו?

הרב: לא, אנחנו חיים בתקופה שלכל אחד ואחד יש לו איזה חלק בהתפתחות החדשה של האנושות. שבכולם בסופו של דבר צריכים להגיע להתפתחות הרוחנית, ולכן אנחנו רואים שהכמות שלנו היא כבר גודלת יותר ויותר.

שאלה: אפשר להעביר אנשים מדרך ייסורים לדרך תורה?

הרב: כן

שאלה: איך? אם אין בהם מוכונות לזה?

הרב: לא, נכונות יש, נקודה שבלב ישנה, אתה לוקח כאלו אנשים שהם שומעים, שהם רוצים להתקדם, שהם מוכנים לזה במשהו. כאלה אנשים באים אלינו ואנחנו מארגנים אותם לעשיריות, וככה זה, גם גברים ונשים, בזמננו זה גם וגם

03:18:24 איציק סמגין

שאלה: מה זה נקרא לבחור? מה זה הפעולה הזאת בחירה?

הרב: הבחירה היא על ידי מה אני מתקדם, ולאן אני מתקדם

שאלה: נגיד אני רצון לקבל ואני באופן טבעי רוצה להינות בכל רגע בכל הפעולות מטרות כוונות, וזה דרך ייסורים ולבחור זה ללכת נגד הרצון? ככה זה יוצא לא? אם אני הולך נגד הרצון שלי להנות זה נקרא דרך תורה?

הרב: זה לא נקרא, זה עוד לא מספיק שאני לא הולך בדרך ייסורים, זה לא -,.

שאלה:אז מה הפעולה הזאת - בחירה?

הרב: בחירה זה נקרא שאני בוחר לעצמי עתיד מסויים שאני רוצה להגיע אליו, שבזה אני אהיה דבוק דרך אותם הפעולות שאני עכשיו מקבל על עצמי לכוח עליון

03:19:47 איל עוז

שאלה: רב, אנחנו לומדים בהרבה מאמרים על העניין הזה שיש מלאך שנקרא לילה שלוקח הטיפה ואומר אם הטיפה הוא צדיק או רשע, ...מה העניין של שורש הנשמה?

הרב: יש ענין של הרשימות שהם נמצאים בכל אדם ואדם ולפי השורש הזה לפי הרשימו אנחנו, אנחנו עוד לא יכולים, אבל שנהיה ברוחניות ממש בדרגה מסויימת כבר והלאה, אז אנחנו נוכל להגיד על כל אדם ואדם כזה שרשימו שלו הוא כבר מכוון אותו לתיקון, לגמר תיקון

שאלה: אז אין לו בחירה. אז יש אנשים בעולם הזה שאין להם בחירה

הרב: במה?

שאלה: בלהיות צדיקים. הם לא יכולים להיות צדיקים

הרב: כן, כן, יש כאלו ויש כאלו, אבל רובם הם נמצאים במצב שהם לא יודעים מה איתם, ועל זה עובדת חכמת הקבלה.

שאלה: אוקיי, אז זאת אומרת שכן יש גורל והטיפה הזאת היא חלק מהטיפות לא כל הטיפות, נגיד ככה

הרב: כן, זהו.

03:21:29 אקוקה

שאלה: רב, רציתי לשאול על דרך ייסורים כי הוא כותב שגם דרך ייסורים בהכרח מביא אותם לתיקון

הרב: כן, זה רק יותר ארוכה ופחות נעימה

שאלה: אז מה זה התיקון הזה בדרך יסורים?

הרב: שבכל רגע ורגע, בכל שלב ושלב שמתגלה באדם רצון לקבל חדש, אז נפעל על הרצון לקבל הזה כוחות והאדם מרגיש את עצמו לא נוח, לא טוב לו, בסופו של דבר רוצה לברוח ולא מסוגל, וכזה מאבק. ובסופו של דבר הוא משנה משנה דעתו, משנה את הפעולות שלו, וכך כל פעם נמצא בשינויים, כן

שאלה: אז שהוא כותב, הוא כותב, אם אתם חוזרים למוטב טוב, ואם לאו אני מעמיד עליכם מלך כהמן ובעל כורחכם הוא מחזיר אתכם למוטב. מה זה בעל כרחים מחזירים אתכם למוטב נראה שתמיד מחזירים למוטב..

הרב: נו זה זה הבדל או שאני בעצמי יודע שאני צריך לעשות שינויים לעבור שינויים ומכניס את עצמי, אפילו דוחף את עצמי לאותו מסלול שיעבדו עלי כוחות וישנו אותי, או שאני לא רוצה את זה וכמה שאפשר אני בורח, אבל ביני לביני אני מקבל כל פעם מכות מכל הצדדים ומגיע למצב שאין לי ברירה. אבל בכל זאת מגיע למצב שאין לי ברירה ואחר כך ממצב הנורא הזה אני מגיע לזה שאני מסכים עימו, עם המצב הזה, לאט לאט אני מסכים עם המטרה שלו ואני מתחכם ואני מתחיל לראות שבסופו של דבר איזה סוף ההתפתחות מוכנה לכל אדם בדרכו.

שאלה: שני המסלולים מקדמים את האדם לתיקון או שדרך ייסורים מחזיר אותך לדרך תורה ואז אתה מתקדם לתיקון?

הרב: כאילו כך. דרך ייסורים מחזיר את האדם לדרך תורה, אבל תלוי כמה זמן אתה נמצא בדרך ייסורים ו-, נו יש כאן הרבה דברים, זה, זה חיים.

שאלה: אבל זה נחשב כתיקון מה שאדם עובר בדרך יסורים זה נחשב לתיקון?

הרב: כל דבר ודבר שאדם נמצא באיזשהו מצב תחת השפעות הנעימות פחות או יותר של כוחות ההתפתחות זה הכל נכלל בו, וכך צריך.

03:25:13 יוסי עוזיאל

שאלה: כותב, בהמשך למה שרואי הקריא, אם אתם חוזרים למוטב טוב, אם לאו אני שם עליכם מלך כהמן. מי זה מלך כהמן היום?

הרב: אנחנו צריכים להגיע קודם כל למצב כזה שאז אנחנו נרגיש שהחיים שלנו הופכים להיות בלתי נסבלים ואנחנו מצד אחד, ומצד שני אנחנו לא יכולים לברוח מהם וחיים יותר גרועים ממוות, ממש, ולדורנו שאנחנו מפונקים יחסית לעומת הדורות הקודמים זה, זה יכול להיות נורא. זהו.

שאלה: אצלנו זה נגיד, אנחנו אולי מתחילים להרגיש את זה, כן. והציבור, הקהל הרחב לא מרגיש את זה התקופה הזאת אולי, מה נדרש שהם יגיעו שלוחצים עלינו שיש כוח שנקרא המן?

הרב: אני לא מזהה את זה, אני לא מזהה את זה. אני יכול לתאר לעצמי, אבל אני לא מזהה, לא מזהה את זה. אנחנו לא נמצאים במחנות ריכוז, בכל מיני פחדים שממש עוקבים אותנו מכל הצדדים, חיים ומוות, אנחנו לא רואים חס ושלום שהילדים, קרובים שלנו הולכים למות, זה יש כאלו דברים. וחוץ מזה זה רק מדובר בייסורים שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו, ואם לא, באים כאלה כהתפוצצות הר הגעש, או איזה מבול או משהו ואתה כבר לא יכולת לתאר לעצמך מה זה יכול להיות, לבורא יש הרבה הזדמנויות, חוץ מהמחלות ומקרים למניהם אז אה

שאלה: זה משהו שעוד רחוק מאיתנו בכלל

הרב: זה לא רחוק, אנחנו לא מזמינים אותם, וב-, אנחנו משתדלים להתקרב בכל זאת בכל יום ויום בצורה ככה, בקו האמצעי אם אפשר כך להגיד. אבל זה יכול להיות.

03:28:44 רון בן יהושוע חיפה

שאלה: רב, בעה״ס ממשי וכותב פה, אבל בין כך ובין כך גמר התיקון שהוא המצב הג', הוא מחוייב ומוכרח…

הרב: כן

שאלה: מחזיר אותי לתצורה אם אני רוצה או לא רוצה

הרב: כן

שאלה: אני פוסח על הדרך ייסורים הזה

הרב: כן, כן כן

שאלה: אז זה קצת מבלבל

הרב: לא, אפילו שיש דרך לא טובה כל כך, לא נוחה, אבל בסופו של דבר אתה עובר לדרך נוחה ומתקדם בה עד גמר התיקון

שאלה: זאת אומרת שבסופו של עניין אני מחויב לעבור את כל הדרך כדי להגיע לדרך תורה?

הרב: כן

03:29:47 שדמון

שאלה: רב, אם אנחנו אנושות אחת איך דרך הולך מהר וחלק ביסורים?

הרב: זה זה לא מדאיג אותי, אני לא יודע ואני משאיר את זה. אני נשאר תחת השפעת ההרבה כוחות והם פעולים עלי, עיקר בשבילי זה בכל זאת לגלות כוחות שעל ידם אני יכול להיות מכוון לבורא.

שאלה: יש לנו אחריות על האנושות, מי שהתעוררו כבר, מי ש?

הרב: אני לא, עדיין לא מגלה את זה ממש, כתוב בספרים אבל שיש ממש עלינו וזה לוחץ עלינו, לא.

שאלה: אז איך צריך להתייחס לזה שיש סבל בחוץ ואנחנו קיבלנו את הזכות בדרך שיש מטרה בחיים?

הרב: אנחנו בינתיים נמצאים במצב שאנחנו מבררים על ידי איזה כוחות ופעולות אנחנו יכולים להתקרב לבורא ולהשפיע על הקשר בינינו.

שאלה: זאת אומרת לא להתעסק מעבר לזה כרגע?

הרב: לא, אנחנו בכל זאת עושים כל מיני פעולות בלהפיץ שיטת החיבור של כולם, כי זה רצון הבורא, כן, אבל במידה מסויימת.

שאלה: אני לא שואל על הפצה גשמית כי אנחנו רואים את מידת הנגיעה של ההפצה הגשמית.. בטוח כל אחד עושה את המקסימום, אני מדבר על הפצה פנימית איזה יחס צריך להיות לנו שאנחנו כאן בדרך וקיבלנו מתנה אדירה ללא ספק ואנחנו רואים שיש כאלה שלא קיבלו אותה

הרב: זה שלא קיבלו אני לא אחראי, אני לא חילקתי למי שקיבל ולמי שלא יקבל. אלא יש לי מטרה, אני מברר בתוך המטרה הזאת תפקיד שלי, ואני משתדל לבצע אותו בכמה שאני מסוגל.

03:32:34 אלי וינוקור

שאלה: אני עוד לא מבין כל כך את הבחירה פה שהוא שואל, איך להקשות לפי זה .... ואז הוא בעצם מסביא נתיב בהמי כזה, לא זה, לא זה, לא תלך לפה תקבל מכות איפה יש פה אלמנט של בחירה?

הרב: בזה שזה נסתר, אם זה לא היה נסתר אז לא היתה לנו שאלה בכלל על הבחירה אבל בגלל שהדרך הזאת נסתר ובגלל שבא רצון לקבל ומבלבל אותנו שנלך על זה שיותר טוב לנוח, לעשות חיים, כל מיני דברים, אז אנחנו מבולבלים. וכך מלמדים אותנו יותר ויותר שצריכים להיות בהשפעה

שאלה: כלומר, זה שבעצם אדם מבין כל פעם מתוך מכות שצריך לבחור בדרך אחרת ואז שוב מתבלבל מבפנים ושוב חוטף מכות ושוב מתגבלבל מבפנים

הרב: כן

שאלה: אז זה שבעצם

הרב: כל פעם ברמה אחרת

שאלה: אבל מה מפריד בין אדם שבחור לבחור בדרך לבין מי שבחור להמשיך להתבלבל? יש בחירה בכלל? זה רף היסורים

הרב: זה מגיע לו משורש נשמה שלו, שכל פעם או שהוא חוזר או זה מעלים אותו, או חוזר או מעלים אותו, זה זה בשורש נשמה.

שאלה: זה עוד יותר מתסכל כי זה לא בחירה

הרב: אבל זה לא מפריע לו, זה לא מפריע לי שאני צריך להגיע בכל זאת בבחירה שלי. אני צריך בכל זאת להשתדל להיות העובד ה' ולהשתדל להתקדם לחיבור עם כולם וכולי

שאלה: …מה קובע פה בעצם את מימוש הבחירה?

הרב: הרגשה הפנימית, עד כמה שאדם רואה שאין לו דרך אחרת, הוא מוכרח ללכת בדרך לבחור בבורא כמתנה, מטרה

שאלה: ומה בין אדם שעשה את זה לבין אדם שלא עשה.. ולא ששורש הנשמה ככה?

הרב: נו ודאי שזה הבורא, אבל בסופו של דבר אנחנו הכל מייחסים לבורא, אבל זה עובר על האדם

שאלה: במה שתלוי בי, מה עוד אני יכול לעשות כדי שאפשר יהיה להגיד שמשהו עשיתי מצידי?

הרב: העיקר זה הסביבה, הסביבה שאדם נמצא בה והיא כולה חושבת איך להתקדם על דרך התורה, אחרת אין מה לעשות. בסדר? עוד, כן.

03:36:28 יובל

שאלה: זה מעורר תהיות כי גם העלו את זה, הרי כתוב לנו שצדיק או רשע לא קאמר. יש פה מקום בחירה לאדם להצדיק או לא להצדיק

הרב: כן

שאלה:ובכל זאת אנו רוצים להגדיל, לתת חשיבות או לחזק את זה.. ובכל זאת לא נמצא איזה צ'ק ליסט להתקדמות,

הרב: נכון

שאלה: משהו בדרך איך אנחנו יכולים לדעת..לחפש את הנקודה שלברר מה האחריות ומה הבחירה הממוקדת שלנו?

הרב: בזה שאתה כל הזמן מתרחק מהטבע האגואיסטית שלך, זהו, זה ה-, זו הדרך, וחוץ מצא.

03:37:46 דני ויצפלד

שאלה: בהקדמה לתע"ס יש האות היפה שהבורא כותב פה הביאו אותך לדרך ועליך רק להתחזק.

הרב: כן, נכון

03:38:01 פטריק סיבוני

שאלה: בעצם משני הדרכים הרצון לקבל סובל

הרב: סובל

שאלה: גם בדרך אחישנה כי הכלי זה היגיעה שהבורא הכין לנו

הרב: כן

שאלה: בעצם רק המטרה כל הזמן להיות בחשיבות המטרה או בהודיה לאותו כח כי הרצון לקבל סובל בשני הדרכים רק שבדרך השניה, אחישנה, אנחנו אומרים לו תודה או כמו שהרב"ש היה אומר שיסבול

הרב: כן

לא, לא רוצה לשמוע אותך

03:38:55 שי הללי

שאלה: האם יש קשר בין המצב החיצוני שקורה ה, במצב החיצוני שמקבלים כמו שאמרת רעידות אדמה כ מיני דברים לבין דרך תורה או יסורים

הרב: שוב

שאלה: אדם עובר נניח מצב חיצוני לא נעים אבל הוא מצליח לקשור לבורא

הרב: כן

שאלה: זה דרך תורה או ייסורים?

הרב: דרך תורה

שאלה:

הרב: אם זה משפיע על הבחירה שלו בדרך אז הדרך תורה

שאלה: אתה תארת סיפורים של מקובלים

הרב: כן

שאלה: שסבלו

הרב: כן

שאלה: השאלה אם אדם בדרך תורה האם המצבים שמגיעים יכולים להיות לא נעימים חיצונים, פשוט יש דרך לקשור לבורא

הרב: כן כן כן

03:40:18 טורקי 7 וומן

שאלה: אנחנו גם מתקשים לעשות עבודה רוחנית ובשלב מסויים הקושי מגיע אלינו בדרך תפילה, מה ההבדל בין בחירה בדרך רוחנית לבין..

הרב: זה נמצא בתוך זה בחירה בסבל לא איך לצאת כל הדברים האלה זה נכנס במסלול של עבודה רוחנית

03:40:45 וומן טורקי 9

שאלה: מה ההבדל בין הייסורים בין מי שהגיע לדרך הרוחנית ומי שלא הגיע ולא הצליח לבחור?

הרב: מי שמגיע לדרך רוחנית הזו כבר יודע איפה שהוא נמצא ובמה צריך לבחור, ומי שעוד לא נמצא אז הוא ממשיך, ממשיך. יש הרבה אנשים אפילו כאן, בכל מיני מסגרות שלנו, שהם עדיין מבולבלים, עדיין לא יודעים בדיוק מה פועל עליהם, איך הם צריכים לבחור את המצבים, למה להשתוקק בכל מצב ,וכן הלאה, זה בירורים שלוקח הרבה זמן

03:41:44 וומן לטין 24

שאלה: למה אנחנו צריכים תמיד לסבול כדי להגיע לתיקון? למה זה תמיד צריך להיות ככה?

הרב: בין הטוב ורע בעצם אנחנו נמצאים, וכל החיים שלנו נמשכים לטוב, בכל מיני צורות שונות, ובורחים מרע, ולכן גם הדרך הזאת וגם המטרה היא בשבילנו מתלבשת בטוב או ברע. זה הקיום שלנו

03:42:30 ניו יורק 2

שאלה: הוא כותב שהייסורים בעצמם ממרקים את הגוף. איך היסורים ממרקים הגוף?

הרב: כי הגוף זה רצון לקבל והייסורים שפועלים עלינו הם משנים אותו

03:42:54 וומן ניו יורק 3

שאלה: אני רואה שהסבל גורם לאדם להיות ממורמר, נואש, אפילו צעירים, איך זה מתקן את האדם?

הרב: זה זה חלק מהאנשים, וחלק האחר מהאנשים דווקא על ידי סבל מתקדם, מגלה דברים חדשים, לומד, עובד, משיג משהו, זאת אומרת סבל הוא הכרחי, הרגשת החיסרון, כן, ומה יש לנו, בנו, ליד הרגשת החיסרון, זה מה שחשוב, האם יש לי כלי שאני יכול על ידי הרגשת החיסרון להוציא מהמצב הזה משהו נצחי, חשוב, גבוה, גדול, ולא שאני מכניע את ראשי וכך הולך כמו, כמו בהמה נגיד. כן.

03:44:14 וומן הב 1 אינטרנט

שאלה: אנחנו שלומדים את חכמת הקבלה ולא נותנים מספיק מאמץ ואפילו מתרשלים בעבודה, האם זה חלק מהיסורים..

הרב: אני לא כל כך הבנתי

שאלה: אנחנו שלומדים את חכמת הקבלה ולא נותנים מספיק מאמץ ואפילו מתרשלים בעבודה, האם זה מעביר אותנו לדרך יסורים או שזה חלק מהבירור שאנחנו צריכים לעבור כדי להביא אותנו .. לבורא?

הרב: מממ

שאלה:

הרב: אנחנו אפילו, אנחנו עדיין נמצאים בבירור, בבירורים, כן.

03:45:09 וומן פת 6

שאלה: האם זה אומר שהבחירה היא רק לאלו שבשורש נשמתם מיועדים להגיע למטרה.. ולא באצמע?

הרב: כן, בהם בעיקר הבחירה מתבארת

03:45:30 בלרוס

שאלה: במה שונה סבלם של ישראל מסבלם של אומות העולם?

הרב: זה כלי יותר חיצון וכלי יותר פנימי, אז איך שכל אחד, אבל במסגרת שלנו אנחנו רואים שמכל עולם, מכל העמים מגיעים אלינו גברים ונשים, וכולם מתחילים להסתדר עם המטרת הבריאה ועם הכוח עליון וכך מתקדמים בדרך, כן. נו.

03:46:15 חבר

שאלה: משתמע מכך שהבחירה שלי הוא ביחס כלפי המציאות, איך אני מתייחס למציאות אם אני מסכים עם הבורא או לא, זה הבחירה שלי בסופו של דבר?

הרב: נגיד, כן

03:46:42 דמידוב

שאלה: יש בכל זאת בעה״ס כותב שיש דרך אחישנה יש לנו במקום דרך ייסורים או בעיתה. מה ההגדרה בשבילנו, איך אנחנו מתרכזים ורוצים להיות באחישנה כמה שיותר?

הרב: אנחנו רוצים באחשינה להיות אם אנחנו רוצים להגיע למצב שכוח השפעה שלנו הוא יכסה את הכל העולם, שכח ההשפעה הוא ישלוט בכל הפעילויות של בני אדם

שאלה: אנחנו עושים כל מיני פעולות פה בפנים קבועות, ואיך בפעולות האלה, מה שם אנחנו עושים את העבודה שלנו יותר איכותית לקראת האחישנה?

הרב: מה שאנחנו מסוגלים יום יום. אנחנו מתחברים יותר, אנחנו עושים כנסים. בהתאם למצבינו, למצב העולם אנחנו משתדלים להיות בחיבור

שאלה: תודה רבה

הרב: מה שמסוגלים

03:48:34 ידידה

שאלה: מה הקשר בין שתי הדרכים האלה לב' מערכות שלמדנו לפני זה? הקדושה והטומאה?

הרב: זה שבדרך טומאה אנחנו צריכים לעשות פעולות גם בדרך הקדושה כדי להיוודע במה איפה אנחנו נמצאים ולהזמין כוחות לתיקון הטומאה ואיך לעבוד עם הקדושה, ובדרך הקדושה אנחנו יותר בצורה קצרה מגיעים לתוצאה

שאלה: זאת אומרת בשתי המערכות יש את שתי האפשרויות האלה

הרב: כן,

שאלה: לבחור?

הרב: לא לא לא לא לא

שאלה: השאלה היא האם דרך תורה ודרך יסורים מביאים לאחת המערכות או שבשתי המערכות יש דרך תורה ויסורים?

הרב: דרך תורה ודרך יסורין זה נמצא לפני כל אדם, ואנחנו על ידי שבוחרים אז מבררים באיזה דרך נתקדם הלאה, זהו זה הכל איזה צעד לעשות קדימה

שאלה: וזה מה שמביא אותנו לאחת מהמערכות או ש?

הרב: כן, זה מה שמביא אותנו למערכת, אין אחד מהמערכות או שנים. זה ככה זה כתוב אולי, אבל מערכת אחד.
נו, כן.

03:50:55 דרור

שאלה: אני לא כל כך מבין את הבחירה. מי יבחר בדרך ייסורים? מי יבחר בדרך כזאת? איפה פה הבחירה? מה שאני מנסה לראות זה, מה שאני מבין מכל השיעור זה שיש איזה מצב שאדם מקבל והוא רוצה לשנות את הקערה ותמיד זה יהיה ייסורים כי אני רצון לקבל

הרב: כן.

שאלה: תמיד אני אקבל איפשהו ייסורים

הרב: אבל השאלה איך אתה מקבל אותם. אם אתה מקבל אותם כדי להתקדם בדרך נכונה, אז אתה מודה על הייסורים האלה, ומקבל אותם כמעט באהבה.

שאלה: אז זה מביא אותי לשאלה הראשונה של אילן, שפתח את השיעור, אתה מתחיל את היום שאומר אני הולך על דרך תורה ומגלה שאתה בייסורים הרצון לקבל גנב לך עוד פעם את כל העבודה ונפלת לייסורים האלה, איפה הביקורת שאדם עושה או איזה ביקורת האדם צריך לעשות כדי כל הזמן לבחור בדרך תורה

הרב: ביקורת מטרתית.

שאלה: אתה יכול להרחיב קצת?

הרב: ביקותר מטרתית, זאת אומרת, מה נותן לי הפעולה שלי, מה נותנת לי, שאני עכשיו רוצה לבצע? למה אני מתקדם, למה אני נדבק? מה אני רוצה להשיג, לגלות?

שאלה: אז אני עוד קצת אקשה כי זה נשמע כמו כוונה שאני צריך לעשות לפני הפעולה ולא איזה ביקורת אחרי

הרב: אני לא מבין מה אתה שואל

שאלה: אני מנסה להבין את הביקורת שאדם צריך לעשות על עצמו ולהגיד האם הלכתי בדרך ייסורים או תורה ולבחור בדרך תורה ומצוות מחדש איך אני עושה ביקורת, מה אני צריך לברר?

הרב: אני עושה ביקורת לפי מה שאני עכשיו מברר. מה אני רציתי לברר, איפה אני נמצא?

שאלה: כן.

הרב: אז מה יצא לי?

שאלה: ייסורים.

הרב: נגיד שייסורים.

שאלה: כן.

הרב: אז מה אני צריך לעשות?

שאלה: עכשיו צריך לעבוד על הכוונות שלי עוד פעם וללכת לחברים ולעשות פעולות מההתחלה

הרב: בסדר. אז אם כך אני בכלל לא-

שאלה: אני מנסה להבין, אני עונה לרב מ-

הרב: בסדר בסדר, אז ת'כלס אני לא מבין אותך.

0353

שאלה: פעם אחרונה אנסה, סליחה, מנסה להבין את ההבדל בין ביקורת שאדם עושה על מה שעבר לבין הכוונה שהתחיל את המעשה שלו. התחלתי את המעשה אני עושה כוונות

הרב: כן.

שאלה: שזה לא ילך לעצמי, שזה ילך לבורא נחת רוח לבורא

הרב: כן.

שאלה: בסופו של דבר בסוף הים מגלה שלא הייתי בתורה ומצוות זה נשכח נפלתי עוד פעם להרגשות רעות, לייסוירם

הרב: נו.

שאלה: עכשיו אני אמור לעשות ביקורת על עצמי

הרב: כן.

שאלה: מה ההבדל בין הביקורת לכוונה? איך מצמצם את הפער ביניהם

הרב: אתה בכלל לא מימשת את הכוונה, נו.

שאלה: איך אני עושה את הביקורת הנכונה כדי לא ליפול?

הרב: עכשיו אתה עושה ביקורת ממה שרצית לעשות ובאמת ממה שעשית, כן. ואתה עכשיו מתכנן את הפעולה שלך בהתאם לזה, עם התיקון הטעות שעשית.

אווו. גרשון

03:55:17 גרשון

שאלה: אפשר לומר שאם האדם מצליח, כאילו שהכול ידוע מראש כבר, אבל אם האדם מצליח לשייך את החיים שלו לדבקות בבורא, נגיד בדוגמא של דרור, אם אני בסוף היום אומר הייתי בעל מנת לקבל אבל הבורא מגלה לי ואני נדבק לזה שהבורא מכוון אותי זה דרך תורה ואם אני אוכל את עצמי זה ייסורים אפשר לומר ככה?

הרב: איפה כאן למעלה מהדעת?

שאלה: למעלה מהדעת שבפועל אני רואה שנאי נמצא בדרך ייסורים, אבל למעלה מהדעת משייך לזה שהבורא גילה לי את זה ומפה מתקדם

הרב: זה לא למעלה מהדעת, זה הגעת לדעת, לדעת חדשה נגיד.
נו, כן יעקב

03:56:27 יעקב היילברונר

שאלה: נגענו במושג שורש נשמה, אדם שיש לו הרגשה ברורה לגבי שורש נשמה או משהו, לפחות משהו במימוש שורש הנשמה, והוא מרגיש פער עצום בין שורש הנשמה, משהו שדוחף אותו לבין לממש את זה, מה העצה לממש את שורש הנשמה של האדם?

הרב: להידבק לחברים. אין לאדם נשמה, הוא מקבל אותה על ידי חיבור עם חברים.

שאלה: החברים יכולים לעזור לו בזה?

הרב: לא רק לעזור, לייצב את הנשמה שלו.

שאלה: מה עושים, אדם יש לו, הוא מרגיש שהוא רוצה וצריך להיות כבר בשלב הבא, הוא מרגיש את השלב הבא והוא רואה את התנאים שכביכול מונעים ממנו להגיע לשלב הזה. מה היחס שלו שצריך להיות לאותם דברים שמונעים ממנו לממש את עצמו, אם המילה לממש את עצמו

הרב: נו ברור שיחס שלו צריך להיות אליהם יחס שלילי, שהוא רוצה להרוס אותם, לדלג עליהם.

שאלה: הוא לא משתמש בהם לדווקא ל-

הרב: יכול להיות שכן, אבל זה במקרים מאד נדירים.

שאלה: אז בקשה לבטל את ההפרעות זאת בקשה נכונה?

הרב: נכונה. נכונה למה לא?

טוב, נו. כן.

03:58:46 חבר

שאלה: לברר עניין של הבחירה, האם בדרך להתקדמות נפתח רובד חדש, בוא נגיד בן אדם מגלה כל פעם מה הבחירה שלו, נפתח רובד חדש של בחירה ממדרגה למדרגה?

הרב: כן.

03:59:17 יורם רטר

שאלה: רב, כתוב זכו אחישנה, זכו זו פעולה פסיבית, אני קונה כרטיס של מפעל הפייס אני חושב שזכיתי במליון. אני חשבתי שצריך להיות אקטיבי

הרב: גם כרטיס לקנות ולהכין את עצמך, זה גם כן פעולה זה גם כן יגיעה.

שאלה: נשמע שאפשר לעשות יותר, אתה זוכה, אתה מחכה, אנחנו יושבים ומחכים לראות אם זכינו משהו יותר לעשות בכוח, זה לא המצב?

הרב: יש לכם מלא מה לעשות, עוד לא התחלתם.

שאלה: למה הוא כותב זכו? לא לא התאמצו אחישנה?

הרב: כי זה לא תלוי באדם כביכול, יש כאן התערבות הבורא. אם אתה עושה מה שצריך לפי שורש נשמה שלך, אתה מקבל התקדמות.
טוב, כן.

04:00:24 גיא הירש

שאלה: מה הקשר בין אמונה למעלה מהדעת לדרך תורה?

הרב: הקשר פשוט, שרק על ידי אמונה למעלה מהדעת אתה יכול להתקדם צעד אחר צעד בדרך התורה.
שאלה: מה זה בדיוק בעשירייה או בכלל בכל רגע בחיים להיות באמונה למעלה מהדעת?

הרב: שאתה הולך קדימה לפי החוקים רוחניים.

כן

04:01:09 חיים רץ

שאלה: אמרת עכשיו ליורם שיש עוד הרבה מה לעשות ועוד התחלנו. מה עוד יש לעשות שעוד לא עשינו?

הרב: מה עוד לא עשינו? אנחנו נמצאים בקשר זה עם זה? יש בינינו בסך הכול החברה שלנו עשיריות ברורות, קשורות כך שהם מרגישות את השפעת הבורא עליהם?

שאלה: יש בטוח מאמצים לזה

הרב: נו, מאמצים כן.

שאלה: אז איזה מאמצים צריכים עוד לעשות שעוד לא עשינו?

הרב: זה אתם צריכים גם כן לגלות.

שאלה: אמרת לו שעוד לא התחלנו. במה עוד לא התחלנו?

הרב: חיבור פנימי, חיבור פנימי ביניכם.

שאלה: שזה אומר מה?

הרב: שכל אחד ירגיש שבליבו צריך להיות מקום לכל החברים.

שאלה: ומה הוא צריך לעשות בשביל זה?

הרב: צריך לפתוח את הלב שלו ולהזמין אותם לשם.

שאלה: איך הוא פותח את הלב?

הרב: על ידי רצון ותפילה.

שאלה: רצון בטוח שיש כל החברים נמצאים פה בשביל זה, אז מה צריך פה לדייק או לחזק כדי שזה יקרה?

הרב: שהלב ישמע.

שאלה: איך גורמים לו לשמוע?

הרב: על זה צריכים תפילות, שהבורא יפתח את הלב וייתן לאדם להרגיש עד כמה שהחברים שלו ממש נכנסים לליבו.
כן דודי.

04:03:42 דודי

שאלה: שאלה של חבר, מה ההבדל בין אדם שנולד לדרך הזאת וגודל לבחור בדרך תורה לעומת אדם שמגיע בדרך ייסורים עד שמתפתחת בו נקודה שבלב

הרב: שוב.

שאלה: מה ההבדל בין אדם שנולד לדרך הזאת בקהילה לתוך הדרך לסביבה הזאת לאדם שמגיע דרך ייסורים עד שמפתחת בו הנקודה שבלב ומגיע לכאן?

הרב: אנחנו לא יכולים להשוות ביניהם ולברר את הדברים, כי זה קשורים, דברים שקשורים לכלל המציאות. יש לכל אחד דרך משלו.

שאלה: האם יש יתרון למי שנולד כאן בדרך הזאת?

הרב: הייתי אומר שכן, כי יש לו יותר סיכוי לדעת, להבין, להרגיש מה חכמת הקבלה היא מגישה לאדם. אבל בעצם לא. כל אחד צריך להבין שהוא נמצא כשווה לכולם.

שאלה: למי שהגיע בעצמו יש יותר בחירה ממי שנולד פה או ששניהם לא בחרו?

הרב: ודאי ששניהם לא בחרו, אבל יותר נכון שאדם מגיע מעצמו.

שאלה: מי שנולד כאן ישר נכנס לדרך הזאת של תורה, או שהוא הולך גם צריך לעבור במעבר מדרך ייסורים לדרך תורה?

הרב: לא, אצלו זה דרך מסוימת, מיוחדת.

שאלה: השאלה אם מי שהגיע מעצמו יש לו חיסרון גדול יותר? מי שעבר את החיים לפני שהגיע לכאן ספג חיסרון גדול, מגיע עם חיסרון גדול יותר, מטען אחר?

הרב: כן, שונה.
הרב: בוקר טוב, מה עושים הלאה? כן.

04:06:38 צביקה

שאלה: מה צריך האדם להרגיש כאשר כל העשירייה בתוך ליבו האם כמו במאמר רב"ש שכל החברים רחוקים, עד שמרגיש אותם בליבו ומתמוסס בתוכם?

הרב: כן.
טוב טוב טוב טוב זהו מספיק תראו.

הרב: איפה אנחנו?

04:07:06
קריין: אנחנו לפני החלק השני של השיעור

הרב: מה עברנו?

קריין: אז אנחנו נגיד לחברים לפני שנעשה מעבר, נספר

הרב: מה?

קריין: נעבור לחלק הבא .. קראנו את אות ט"ז נכון

הרב: ט"ז בסדר. אהה?

קריין: קראנו את אות ט"ז, נכון

רואי: אפשר לעבור לחלק הבא או שאלות

קריין: חברים, לפני שנעבור לחלק הבא של השיעור נזכיר שב- 23 במרץ יום איחוד עולמי … נעבור לחלק הבר=א ולפני כן נשיר ביחד שיר

04:08:13

שיר: את עולמך תראה בחייך

חלק 2: רב"ש ב'. עמ' 814. מאמר "מהו "מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת" בעבודה"

https://kabbalahmedia.info/sources/lu2uYTZr

04:12:07

קריין: אנחנו נקרא בספר כתבי רב"ש, כרך ב', עמוד 814, מאמר "מהו מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת בעבודה".

מהו "מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת" בעבודה

חז"ל (עבודה זרה ג') אמרו שם וזה לשונם "אמרו לפניו, רבונו של עולם, תנה לנו מראש ונעשנה, (תנה לנו עכשיו התורה, ונקיימנה). אמר להן הקב"ה, שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת. מי שלא טרח בערב שבת, מהיכן יאכל בשבת", עד כאן לשונו. ויש להבין זה בדרך העבודה:

א. מהי "הטרחא בערב שבת",

ב. מה נקרא "שבת" בבחינת עבודה,

ג. ומדוע צריכים "טרחא", בכדי להשיג בחינת "שבת"

ידוע, ש"שבת" נקראת תכלית מעשה שמים וארץ. כלומר, התכלית של בריאת שמים וארץ היתה לצורך "שבת". זאת אומרת, בחינת הגילוי של רצונו להטיב לנבראיו, בזמן שזה מתגלה לעיני כל, אז נקרא שבת. היינו, ש"שבת מכל מלאכתו", היות שיש מלאכה גדולה, שיתגלה לעיני כל את הנהגתו יתברך בבחינת טוב ומטיב.

ואז אין כבר מלאכה לעבוד בבחינת יומין דחול. שענין עבודה הוא "לעשות מחול קודש". שענין קדושה, הוא בחינת קדש, שמפריש עצמו מכל כלי קבלה, ועושה כל מעשיו על הכוונה דלהשפיע. כמו שכתוב "קדושים תהיו, כי קדוש אני". שפירושו הוא, כמו שהבורא הוא המשפיע, כמו כן הנבראים צריכים להגיע להשתוות הצורה.

04:16

בגשמיות אנו רואים, שהאדם עובד רק בשביל פרנסה. ופרנסה נקראת מזונות שהגוף ניזון מהם. שפירושו, שהמזונות הוא, שנותן להגוף, הן חיי גשמיים, הנקרא אכילה, שתיה, וכדומה. והן מזונות רוחניים, הנקראים כבוד, השכלה, שליטה, ממשלה, וכדומה.

בכדי לקנות המזונות הללו, האדם מוכרח לתת יגיעה, אחרת הוא לא יקבל את זה. זאת אומרת, שהמזונות שהאדם משתוקק לקבל תמורת עבודתו, דומה לסעודה. והיגיעה, היא דומה להכנה להסעודה. זאת אומרת, מי שלא מוכשר לתת יגיעה, אינו מקבל לא מזונות גשמיים ולא מזונות נפשיים. כלומר, שמי שרוצה משהו, שיתנו לו, הנותן לא יתן, אם לא יתנו לו את התנאים, מה שהנותן דורש.

לכן בקדושה, שנקרא "בעל מנת להשפיע", והיות שהאדם נברא עם רצון לקבל לעצמו, והנותן דורש שיעבוד בשבילו, הנקרא "כל מעשיך יהיו לשם שמים". אחרת, אם הנותן יתן להמקבל על הכלים דאהבה עצמית, הכל ילך להס"א, שהיא עושקת השפע מהקדושה. כי קדושה נקרא, מה שהוא עושה לתועלת הבורא. ואם הכוונה לעצמו, שזה נקרא "שינוי צורה", הוא ההיפך מהקדושה.

אמנם היות שזהו נגד הטבע, הן בבחינת מוחא והן בבחינת ליבא, זה נקרא "יגיעה". וזהו ההכנה להסעודה. כלומר, זה שהאדם צריך לכוון לתועלת הבורא ולא לתועלת עצמו, בכדי להשיג הכלי הזה, הנקרא "עמ"נ להשפיע", זוהי עבודה ויגיעה גדולה. וזה הוא הנקרא "הכנה לסעודה", ש"הסעודה" נקראת בחינת "שבת".

04:19:15

ובהאמור יוצא, שהעבודה נקרא "זמן של חול". כלומר שצריכים לעבוד להוציא את החול שישנו בלבו של אדם, ולהכניס שם קדושה. ש"קדושה" נקראת, דביקות בה'. ו"חול" נקרא, פירוד מה'. כי כל העבודה היא לתת על הרצון לקבל כוונה בעל מנת להשפיע. שאז האדם מתדבק בה', כנ"ל "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה'". ועל זה הוא משיג כלים, שהם מוכשרים לקבל את מה שהבורא רוצה לתת, את הטוב ועונג הנקרא "סעודה" כנ"ל. וזהו סעודת שבת. וזהו "מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת".

ואאמו"ר זצ"ל אמר משל, על ענין עבודה לטובת ה', ולא לעבוד בכדי להשיג תועלת עצמו, אלא שיהיה הכל לשם שמים, שאחרת ילך כל השפע לקליפות. וזה מובא בספר "פרי חכם" (חלק ב', דף פ"ט), וזה לשונו "מלך גדול, טוב ומטיב, כי לא נזקק לשום עבודה שיעבדוהו, אלא כל שאיפתו היתה להטיב עם בני מדינתו, נתן צו לכל בני המדינה כולם, וייחד מקום בהיכלו לכך.

והתנה בפירוש, שאסור לעבוד מחוץ למקום המיועד, והנה שכרם אתם במקום פעולתם, שהכין להם סעודות גדולות. ותחל העבודה סבורים היו, שהמלך הכין משגיחים על אופן עבודתם, לדעת מי עובדו ומי לא עובדו. אמנם המלך הסתתר, ואין שום השגחה. ולא ידעו מהמצאה הנפלאה, אשר נתן מין אבק רע במעדנים ומגדנות. וכנגדו, נתן אבק מרפאה בבית של העבודה.

ובזה התבררה ההשגחה מעצמה. כי אוהביו שמרו מצות המלך בדקדוק, וגם דייקו לעבוד במקום המיועד לכך דוקא. וממילא שאבו לתוך גופם את אבק המרפאה. וגם כאשר הגיע זמן האכילה, טעמו את המגדנות, מעודם לא השיגו טעמים כאלו. ועל כן היו מהללים את המלך.

אבל השפלים, שאינם מבינים כלל בחינת מעלה במלך, שראוי משום זה לאהוב אותו, כיוון שראו, שאין השגחה, לא שמרו את מצות המלך כראוי, וכשהגיע זמן האכילה, כיון שטעמו את המגדנות, נתמלאו חיכם טעם מר, מחמת האבק הנ"ל, ויחרפו ויבזו את המלך".

04:23:50

ובהאמור, שבכדי להרגיש את הטוב והעונג שיש בתו"מ, אי אפשר להרגיש מטעם צמצום ודין שנעשה. שאי אפשר להרגיש שום אור בכלים דקבלה, שבכלים דקבלה אין שם אלא חושך ומות, מסיבת השינוי צורה שיש בין האור והכלי. לכן, כשרוצים לטעום טעם בתו"מ עם הכלים דקבלה, אין שם שום טעם. ובכלים דקבלה יכולים להשיג רק טעם בתענוגים גשמיים, ששם כן מגולה טעם של מתיקות, בזמן שהאדם משיג את התענוגים הגשמיים.

והטעם הוא, שבכוונה תחילה נעשה כך, בכדי שיהא קיום הבריאה, שיהיה ממה להנות, עוד מטרם שהאדם משיג כלים דהשפעה, שהם נקראים "כלים דיחוד עם ה'". היינו, שאין האדם נעשה מרוחק מה' בזמן קבלת התענוגים. ובכדי שיהיה להאדם ממה לקבל חיות ותענוג, לכן למדנו, שע"י שבירת הכלים מאיר הארה דקיק, שהיא הארה קטנה של קדושה, המאירה בתוך הקליפות, שמזה ניזונים כל התענוגים הגשמיים.

לכן בתענוגים גשמיים יכול האדם לקבל תענוג ומצב רוח מרומם. מה שאין כן להרגיש תענוג אמיתי, שהוא העיקר המכוון בהרצון דלהטיב לנבראיו, שורה שם האבקה של הסתר, והעלם, וחושך, ומרירות, שאין שם שום טעם בתו"מ. זאת אומרת, האבק המר היא בחינת ההעלם וההסתר, שיש שמה מכח תיקון הצמצום.

ואבק המרפא הוא נתן היגיעה בתורה ומצות. כלומר, שדוקא בהיגיעה בתו"מ מוצאים שם סם המרפא. ולמה דוקא בהיגיעה, ולא סתם שעוסקים בתו"מ, לא מספיק לקבל את הסם המרפאה, שירפא האדם מהסם המר, שישנו בהסעודה.

ובכדי להבין זה, צריכים מקודם לדעת, מהו סם המרפא את האבק המר, שה' נתן בהסעודה. ומהו היגיעה בתו"מ, שעל ידי היגיעה דוקא יכולים למצוא מקום, להשיג את הסם המרפאה.

04:27:50

ידוע, עיקר היגיעה היא בזמן שעובדים נגד הדעת. כלומר, שאין האדם יודע בשביל מה הוא צריך לעבוד, והוא צריך לעבוד נגד הדעת. זהו קשה מאוד. וזה נקרא "יגיעה בתו"מ". אולם יש להבין, מדוע צריך האדם לעבוד בתו"מ נגד הדעת, שזה קשה מאוד, ולא כל אדם מסוגל לזה, ולמה לא יכולים לעבוד בתו"מ בתוך הדעת, שיהא דבר השוה לכל נפש.

והענין, כי צריכים לדעת, מהו הלמעלה מהדעת, הנקרא "יגיעה", שצריכים להתייגע בעסק תו"מ. אלא הענין הוא, היות שהאדם נברא ברצון לקבל לעצמו, והיות על הרצון לקבל הזה נעשה תיקון, בכדי שלא יהיה בחינת שינוי צורה בעת קבלת השפע, אלא שאפילו בזמן קבלת השפע יהיה בדביקות, הנקרא "השתוות הצורה", לכן נעשה צמצום והסתר.

זאת אומרת, בזמן שהאדם רוצה לקבל את הטוב ועונג בכלים דקבלה, אז הוא לא רואה שום אור, אלא רק חושך, הנקרא "חלל פנוי מאור". אלא האדם צריך להמציא לעצמו כלים דהשפעה, שהוא בחינת "מה הוא רחום אף אתה רחום".

ואיך משיגים הכלים האלו. הוא ע"י היגיעה בתו"מ. כלומר, שעוסקין בתורה ומצות, כדי להשיג הכלים דהשפעה. שפירושו, שאין האדם רוצה לקבל שום תמורה עבור עבודתו בתו"מ, אלא התמורה והשכר שלו יהיה, שיהיה לו כח לעשות הכל לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו.

04:31

זאת אומרת, אם האדם מקיים תו"מ על מנת שיקבל תמורה, שישיג טוב ועונג לתועלת עצמו, זה נקרא "המקיים תו"מ בתוך הדעת". היינו, שעל זה הגוף לא מתנגד. כי בשיעור שהוא מאמין, שיקבל מזה הנאה לתועלת עצמו, זה נקרא "בתוך הדעת".

ועל בחינה זו אומר הרמב"ם ז"ל "כשמלמדין את הקטנים, ואת הנשים, וכלל עמי הארץ, אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה, וכדי לקבל שכר. עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה, מגלין להם רז זה מעט מעט" (רמב"ם, הלכות תשובה. דף ס' ע"ב).

רואים אנו מדברי הרמב"ם, שיש ב' בחינות בקיום תו"מ:

א. לתועלת עצמו. שהוא לקבל שכר, ולא לעבוד למעלה מהדעת. כי בשיעור שהוא מאמין בשכר ועונש, כיון שהוא הכל לתועלת עצמו, עבודה זו נקראת "עבודת כלל עמי הארץ", שהוא בתוך הדעת. ובבחינת עבודה אין זה נקרא יגיעה. (אולם בבחינת הכלל גם זה נקרא יגיעה).

ב. היגיעה בתו"מ. כלומר, שעוסק בתו"מ שלא עמ"נ שיקבל עבור זה איזה שכר, אלא הוא עובד הכל לתועלת ה'. וזהו נגד הדעת. כי השכל מחייב, שהאדם עובד הוא בשביל תועלת עצמו. לכן כשהוא אומר, שהוא מקיים תו"מ, בכדי שע"י זה הוא יקבל כח לעבוד רק לתועלת ה', ולא לתועלת עצמו, אז הגוף מתחיל להתנגד בכל כוחו, וצועק, מה, השתגעת, אתה רוצה לבטל עצמך להבורא, תגיד אתה, מה יהיה לך מזה.

בחינה זו נקראת יגיעה גדולה, היות שהוא צריך להילחם עם הגוף שלו, בזמן שהצדק והשכל הישר הוא עם הגוף, היות שזהו הטבע שלו. נמצא, שזה נקרא יגיעה, משום שזהו למעלה מהדעת, כנ"ל, שאין הגוף מסכים לזה, לעבוד לתועלת ה'.

וזה נקרא, שהוא עוסק בתו"מ בבחינת היגיעה. כלומר, שע"י התעסקותו בתו"מ, הוא רוצה לזכות לבחינת להשפיע. שזה יכולים להשיג דוקא ע"י זה שלומד בבחינת יגיעה, כנ"ל, שהוא עוסק בתו"מ על הכוונה, מה שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב".

04:35

פירוש, היות שהוא רואה, שאין בידו אהבת ה', אלא אהבה עצמית, ולשם שמים אינו מסוגל לעשות שום תנועה קלה, מסיבת שהגוף מתנגד לזה, וכל פעם ופעם הוא מתגבר, ומכל מקום הוא לא מתקדם, אלא להיפך, אחרי כל היגיעה שנתן בהתגברות, הוא רואה, שהוא הולך אחורה ולא קדימה.

והיגיעה הזו גורמת לו מקום תפלה, שה' יעזור לו. נמצא לפי זה, שכל פעם שהוא רואה, שהוא הולך אחורה, לעומת זה כל פעם הוא מתקדם בתפלה. כי לפי מה שהוא רואה, שהוא רחוק מהמטרה, יש לו מקום להתפלל יותר מעומק הלב, היות שהוא רואה את מקום הסכנה.

זאת אומרת, שהוא מפחד, אולי יתגבר עליו הרע, ויתן להבין, שהוא יברח מהמערכה. כלומר, כי הגוף נותן לו להבין, שהעבודה הזו ניתנה לאנשים בעלי אופי חזק, ולא להכלל. והגם שעתה האדם קבל על עצמו ללכת בדרך האמת, היינו לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, אבל היות שלא הולך לו, אלא הוא הולך אחורה, לכן הוא מפחד, שלא יתגבר עליו הרע, ושיתן לו להבין בתוך הדעת, שהצדק הוא עם הגוף, מטעם שהוא רואה את המציאות, שאין לו שום ספק, בזה שהגוף אומר לו, שזו עבודה בשביל יחידי סגולה.

לכן זה נותן לו להתפלל לה' בכל הלב, שיציל אותו מסכנה זו, שיהא מוכרח לברוח מהמערכה. לכן הוא אומר, ריבונו של עולם, תעזור לי עתה, כי עכשיו עדיין יש לי כח להתפלל אליך. אבל אני לא יכול לדעת, מה יהיה אח"כ. אולי לא יהיה אפילו מי שיבקש ממך עזרה.

לכן הוא אומר, ריבונו של עולם, עזור לי כל זמן שהנשמה עוד בקרבי, כי אני מפחד, אולי אחר כך אני אמות, ואני ארד למקום פירוד, שהוא יאוש, ואין שם אמונה בה' אפילו שיעור קטן, שיהיה לו מקום להתפלל לה'. כי האדם הנופל למקום יאוש, כבר לא מבקש שום עזרה. כי כל זמן שיש להאדם בטחון, שיצא ממצבו, הוא עדיין עושה פעולות בבחינת "כל אשר בידך ובכוחך לעשות, עשה".

04:39:24

נמצא, שהיגיעה, בזה שרוצה לעבוד בבחינת השפעה, זה גורם לו יגיעה. וזה גורם לו תפלה, שה' יעזור לו, ולהאמין באמונת חכמים, מה שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו".

נמצא, שהסם המרפא נמצא בהיגיעה. כלומר, זה שמתייגע עצמו בתו"מ להגיע לשמה, ה"לשמה" שהוא משיג, זה גורם לו אח"כ, שיהיה ביכולת להנות מהסעודה, הנקרא "טוב ועונג". היות שכבר יש לו הכלי דהשפעה, שהם מעבירים את ההעלם וההסתר, שרוכב על הסעודה. שההסתר הזה מרחק את כל מי שרוצה לטעום מהסעודה, ואומר על הסעודה, שיש לו טעם מר. ובזה יש לפרש מה שאמרו חז"ל, שהקב"ה אומר "שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת, הוא יאכל בשבת".

ושאלנו, מהו בעבודה "סעודת שבת". יש לפרש, כמו שאמרו חז"ל, שהקב"ה אמר בעת בריאת אדם הראשון, למה הדבר דומה, למלך שיש לו מגדל מלא כל טוב ואין לו אורחים. שהסעודה נקראת "מגדל מלא כל טוב".

וזה נקרא "סעודת שבת". שפירוש, לאחר גמר העבודה, שהוא השגת כלים דהשפעה, שזהו כל היגיעה ביומין דחול, שחול נקרא "ששת ימי המעשה", שהוא ענין עשיית כלים מוכשרים, שתהיה להם היכולת לקבל הסעודה הכוללת לכלל ישראל, שזה יהיה בגמר התיקון, שזה נקרא בחז"ל בחינת "ישראל", שדרשו, שבריאת העולם היתה בשביל ישראל, כמו שכתוב "בראשית ברא. ואין ראשית אלא ישראל", כמו שכתוב "ראשית ישראל". כלומר, שהמגדל מלא כל טוב הוא בשביל הכלל כולו.

04:43:02

ובאופן פרטי נוהג הסעודה בזמן שהאדם מתקן מעשיו ובא לבחינת "ישראל", הנקרא ישר-אל, שפירושו, שכל מעשיו הוא לשם שמים, הנקרא, אל, אז הוא זוכה לבחינת "הסעודה" באופן פרטי. ובגמר התיקון יהיה, שכל הפרטים יבואו עם כלים מוכשרים לקבל את הסעודה, כנ"ל, שאמר הקב"ה, מי שטרח בערב שבת, הוא יאכל בשבת, כנ"ל בהמשל של סם המרפאה. כלומר, שע"י היגיעה בתו"מ, שם בהיגיעה ימצאו את התרופה המבטלת את הצמצום וההסתר הרוכב על הסעודה.

ובהאמור יש לפרש מה שמובא במסכת שבת (דף קי"ט) וזה לשונו "אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנניא, מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף. אמר לו, תבלין אחד יש לנו, ושבת שמה, שאנו מטילין לתוכה, וריחו נודף. אמר, תן לנו הימנו. אמר לו, כל המשמר את השבת מועיל לו, ושאינו משמר את השבת, אינו מועיל לו".

הגם שהפירוש הפשוט הוא, שהוא מי ששומר שבת, אולם בעבודה יש לפרש "השומר שבת" פירושו שומר מלשון "ואביו שמר את הדבר", שהפירוש, שהוא יושב ומצפה ואומר, מתי אני יכול להשיג את הכלים, המוכשרים לקבל סעודת שבת, שיהיה ריחו נודף, היות שסעודת שבת נקראת "טוב ועונג, המלובש בתרי"ג מצות בבחינת תרי"ג פקודין".

וכמו שכתוב בהסולם (חלק א', דף רמ"ב, אות א') "שבכל מצוה ומצוה יש שם בפקדון אור מיוחד. וזה כבר נקרא בחינת הסעודה של שבת, שיכולים לקבל זה דוקא אחר העבודה ויגיעה, שזה בא ע"י שמקיימים את התרי"ג מצות בבחינת עיטין, היינו עצות, איך להגיע לבחינת המאור שבה מחזירו למוטב".

04:46:25

לכן יהיה הפירוש "מי ששומר" היינו ששומר את התרי"ג מצות בבחינת עצות איך להגיע לבחינת השפעה. שדוקא בכלים דהשפעה יכולים להנות מסעודת שבת, שאז כבר הצמצום וההסתר נסתלק מהטוב ועונג. וזהו כמו המשל הנ"ל של סם המרפאה, היינו האבקה הנמצאת בקיום תרי"ג מצות בבחינת עצות, זה מרפאה את הסם המר, השורה על הטוב ועונג. לכן אם לא משיגים את הכלים דהשפעה, הנמצאים בתו"מ, ע"י היגיעה, נשאר ההסתר על הטוב ועונג.

ובזה יש לפרש מה שאמרו חז"ל (אבות, פרק שני, כ"א) וזה לשונם "ונאמן בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך. ודע, שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא". וזה תמוה, הלא צריכים לעבוד שלא על מנת לקבל פרס. אם כן איך אומרים "ודע שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא". ובהנ"ל יש לפרש, שחז"ל מסבירים לנו, מהו השכר של צדיקים לעתיד לבוא.

כלומר, כל היגיעה שנותנין בכדי לקבל שכר, אומרים לנו, מהו השכר שלהם. לעתיד לבוא. היינו, שיזכו לעבוד רק בבחינת "כל מעשיך יהיו לשם שמים", שהוא כלים דהשפעה. ועל זה הם נותנים כל היגיעה, בכדי להשיג "לעתיד לבוא" בכלים אחרים ממה שיש להם עכשיו, שהם כלים דקבלה. ולעתיד יזכו לכלים דהשפעה. וזהו "ודע שמתן שכרן לצדיקים לעתיד לבוא".

[04:49:31] מיקי סמרנסקי

שאלה: רב, בתחילת המאמר הוא מדבר על מי שאין לו כישרון, לא מוכשר לתת יגיעה. איזה יגיעה צריך, איזה כישרון צריך כדי לזכות לידי מזון נפשי?

הרב: נו, מה להגיד לך? אתה נמצא ברחובות, בעבודה, בכל מיני מקומות עם עוד הרבה אנשים. למה אין להם זכות לבוא וללמוד? ואתה במקום לישון, לנוח או להרוויח מה שמובן לכולם, אתה במקום זה מגיע לאיזה שיעור לשמוע שצריכים להיות כולו בעל מנת להשפיע. נו ואיך, איך, איך זה, איפה היגיון? כן?

שאלה: זה לפי הבנתי זה ההתעוררות של הנקודה שבלב.

הרב: התעוררות מלמעלה, נקודה שבלב, ולהם אין, לכן אתה מבצע מה שהבורא נותן לך בינתיים, ועל זה אתה מפתח כלים משלך. שהמתניע כל העניין הזה זה הבורא ודאי, אבל אחר כך אתה ממשיך. ואתה ממשיך על ידי זה שאתה קם בלילה ולומד ומשתתף עם החברים וכן הלאה. כך מגיעים לשכר הרוחני.

שאלה: תודה, רב

הרב: כן.

[04:51:52] מיכאל מילר

שאלה: העבודה לפי מה שהבנתי מהמאמר זה להתייגע על מנת להשפיע נחת רוח לבורא ולא לקבל שכר, והדרך היא שמתקדם בזה על ידי זה שרואה שפחות ופחות יכול, הגוף מתנגד, מרגיש שהוא רחוק מלהשיג את היכולת הזאת, ושם מתרקמים להם כלי השפעה שרוצים להשפיע

הרב: אממ.

שאלה: והשאלה מה מכאן, מה העבודה מכאן רגע שמתרקמים להם הכלים דהשפעה, מה צריך לעשות הלאה?

הרב: צריך לעשות הלאה, זה שהוא ממשיך עכשיו לעבוד בכלים דהשפעה.

שאלה: מה זה אומר, מה

הרב: עם בכוונה על מנת להשפיע.

שאלה: זה מגדיל את הכלים, זה כבר לעבוד עם מילויים אחרים?

הרב: כן, זה גם מגדיל את הכלים, ומכוונה על מנת להשפיע הוא מגיע למצב שהוא מתחיל להכיר את הבורא למי שהוא משפיע, ולהגיע לדבקות בו לפי השתוות הצורה, וכך מכיר את העולם שהוא נמצא בו.

שאלה: אולי מכיוון קצת אחר, אנחנו כאילו עד שמשיגים כלים דהשפעה אנחנוו עובדים בכיוון אחד, לעבוד לא על מנת לקבל שכא. והשאלה אם אפשר לעבוד במקביל בשני קווים, בשני הסגנונות ביחד של כלים דהשפעה ואז לקבל בעל מנת להשפיע?

הרב: לא, בכלים דהשפעה אנחנו יכולים לעבוד רק כשאנחנו יוצאים ממערכת הקבלה ונכנסים למערכת השפעה, ואז יש לנו כלים להשפיע על מנת להשפיע ואחר כך גם לקבל על מנת להשפיע.

שאלה: לקבל על מנת להשפיע זה אומר שאנחנו גם עובדים בלהשפיע על מנת להשפיע? כלומר זה שניהם ביחד קורים?

הרב: כן. כן.

שאלה: איך עושים את זה, זה מה שהסביבה מאפשרת?

הרב: זה עוד לא בשבילנו. זה עוד לא בשבילנו זה אנשים יתבלבלו.

כן.

[04:54:41] שי הללי

שאלה: נתן את המשל על המלך ששם אבקה על האוכל ואז האוכל הוא היה לא טעים, ומי שאכל אותו אחרי זה נרפא. עכשיו הפעולות האלה שעל מנת להשפיע מצריכות ויתור על הרצון לקבל.

הרב: כן.

שאלה: כשאנחנו יוצאים מהשיעור יוצאים על מיכל דלק שנותן לנו לעשות פעולות. לפעמים המיכל דלק נותן לנו יותר לפעמים פחות ו.... השאלה, איך אנחנו מצליחים להגדיל את המיכל דלק הזה, שאנחנו יוצאים מהשיעור שייתן לנו כוח במשך כל היום לעשות פעולות

הרב: עוד פעם שאלה?

שאלה: איך אנחנו מגדילים את המיכל דלק שאנחנו יוצאים איתו מהשיעור כדי שמשך היום יהיה לנו את הכוח לעשות התגברויות לוותר על המילויים של הרצון לקבל, כי זה לוקח הרבה כוח.

הרב: זה על ידי קנאה תאווה וכבוד, ועל ידי זה שאנחנו מסתכלים על החברים ומתפעלים מזה שיש להם רצון וכוונות הנכונות.

שאלה: עכשיו שמעתי שאמרת, אם הבנתי נכון, שמה שחסר לנו זה החיבור בינינו

הרב: כן.

שאלה: עכשיו אם דיברנו על תצורת העבודה שהוא מדבר במאמר, מה עלינו לעשות בעבודה באופן הזה כדי שנגיע לחיבור?

הרב: להתפלל שיהיה חיבור בינינו. אם אנחנו היינו מייחדים את הכלים הרוחניים שלנו, אפילו באותה, באותו, באותם הכוחות דלהשפיע שיש בכל אחד ואחד, שזה מאוד קטנים, אבל כשאנחנו היינו אוספים את זה אז היינו מגיעים לתוצאה רוחנית.

שאלה: שאתה אומר להתפלל, זה מילה גדולה, מילה עם הרבה משמעותיות. אם פורטים את זה לעבודה יום יומית זה אומר שכל חבר צריך להשתדל לעשות את המאמצים בהתגברות ונגיד שהוא לא מצליח אז העצם זה התפילה שלו ואז מחברים את התפילות האלה בשיעור בוקר, זה החיבור?

הרב: כן. כן.

שאלה: וזה חסר לנו החיבור הזה?

הרב: זה חסר.

שאלה: חסר, למה הוא עדיין חסר?

הרב: אנחנו לא כל כך משתדלים, משתוקקים שנטיות שלנו לבורא הם יתחברו יחד ושנוכל לעזור זה אל זה לדחוף את כולנו יחד לבורא.

שאלה: אז זה אומר שעכשיו כל אחד מאיתנו עושה עבודה לבד, לא חושב על האחרים?

הרב: כאילו כן.
כן

[04:58:21] אבי ונטורה

שאלה: מה זה נקרא שבת, שהוא כותב שבת ממלאכתו, זאת אומרת העליון שובת מהמלאכה שלו, מה אנחנו צריכים לעשות, מה ההשתוות מצידנו שהוא ישבות ממלאכתו

הרב: כן. ואנחנו במקומו.

שאלה: אנחנו במקומו עושים את המלאכה שלו?

הרב: כן.
שאלה: ובזה אנחנו מרגישים את השיתוף איתו?

הרב: כן.

שאלה: וזה נקרא שבת?

הרב: כן.

שאלה: נושא אחר, עוד חצי שעה נרד לסעודת שבת. מה זה עבורנו כשמתאים לנו למצב שלנו היום

הרב: כן.

שאלה: מה זה בשבילנו הסעודה הזאתי ואיך אנחנו מכינים את עצמנו לסעודה?

הרב: שאנחנו יכולים לחשוב, להרגיש אולי אפילו, שאנחנו נמצאים יחד כולנו בסעודה אחד, שהיא מחברת בינינו. בעיקר מחברת.

שאלה: וזה שונה מהחיבור הזה שאנחנו צריכים לדרוש בשיעור?

הרב: כן. כי זה סעודה שהבורא קבע שאנחנו יכולים כביכול לבוא אליו ובלהיות בסעודה שלו, להתחבר.

גלעד?

[05:00:05] גלעד שדמון

שאלה: רב, הוא אומר פה שנמצא שהסם המרפא נמצא יגיעה, כלומר זה שמתייגע את עצמו בתורה ומצוות להגיע בלשמה ולשמה שהוא משיג זה גורם לו להינות ליהנות מהסעודה

הרב: כן.

שאלה: אז היגיעה הזאת שייכת לנברא או לבורא?

הרב: לנברא. אנחנו צריכים להתייגע לחיבור בינינו כדי לגלות את הבורא מתוך הנטיה לחיבור, ולבקש ממנו, לדרוש ממנו שיטפל בנו.

שאלה: אז מה זה אומר שהסם המרפא נמצא שמה? מה זה הדבר המיוחד שביגיעה?

הרב: שביגיעה הזאת אנחנו משיגים סם המרפא, זאת אומרת אותו כוח שהוא מחבר בינינו ומעלה אותנו למעלה מהאגו שלנו, שאנחנו הופכים להיות כולם ב-, כולם בהשפעה.

שאלה: וזה משהו שהוא נסתר עד שאנחנו לא ממש נכנסים ביגיעה הוא לא מתגלה.

הרב: כן. אין לנו, אין לנו במה לגלות אותו.

שאלה: היגיעה הזאת או הסם המרפא זה להשיג את הכלי דהשפעה?

הרב: כן.

שאלה: ואפשר להגיד שהמקום שהוא מפזר את הסם המרפא זה בעשירייה?

הרב: כן.

שאלה: פה זה המקום ורק היגיעה למעלה מהדעת זה הדרך לעשות את זה.

הרב: כן. בין כולנו.

כן?

[05:02:07] חבר

שאלה: כתוב המשפט, האדם צריך להמציא לעצמו כלים דהשפעה. הרב"ש משתמש במילה להמציא כלים, זה אומר שהכלים דהשפעה מוכנים עבורנו פשוט צריך לגלות אותם?

הרב: כן.

שאלה: אוקיי תודה

הרב: בסדר? כן.

[05:02:36] קולמן

שאלה: לא ברור לי עניין הכוונה, אנחנו אומרים שהכוונה זה מה שאני רוצה להשיג כתצאה מהפעולה נגיד, אז כוונה זה גם רצון?

הרב: כוונה זאת כוונה. כן. אפשר להגיד שאצלנו בינתיים זה כמו רצון.

שאלה: אז מה אנחנו רוצים להשיג מהכוונה הנכונה?

הרב: זה תלוי בכוונה מה אתה רוצה להשיג, מה אתה שואל אותי?

שאלה: אז זה רצון אני לא מצליח להבין את ההבדל

הרב: אתה רוצה להשיג משהו. נו?

שאלה: זה לעצמי, אז אני רוצה להשיג.

הרב: לעצמך או לא לעצמך זה תלוי אתה לא אמרת שזה לעצמך.

שאלה: אז זאת הכוונה, מה אני רוצה להשיג בזה שתהיה לי כוונה להשפיע?

הרב: זה אתה תגיד מה אתה רוצה שיהיה לך. מאיפה אני יודע?
שאלה: אני לא יכול

אתה רוצה שיהיה לך כוונה על מנת להשפיע. ומה אז?

שאלה: אני לא יודע כי אני רוצה את זה, אז לא ברור לי בכלל אם זה השפעה

הרב: אז, אז למה אתה רוצה? מה יהיה לך מזה?

שאלה: בהתחלה באתי לדרך באתי כנראה מסיבות אגואיסטיות ועכשיו יש לי השפעת הסביבה וזה משתנה, אבל עדיין זה נשאר ברצון שלי, בכלים שלי זה לא מרגיש לי שאני מתקדם למשהו שנקרא אם בכלל אפשר לצאת מהרצון של עצמי.

הרב: אז אתה מקווה שבכל זאת זה יעזור לך להתעורר, להתעלות.

כן, זהו. אה, אווו אווו אווו פתאום נו?

[05:04:48] בלרוס אינטרנט

שאלה: באיזה מקרה טעמה של סעודה הוא מר ובאיזה מקרה הוא מתוק?

הרב: מתי שהרצון או כוונת המאציל וכוונת הנאצל הם משתווים.

[05:05:10] אינטרנט וומן פת 4

שאלה: למה הכוונה כשהוא כותב, שומר את תרי"ג המצוות בבחינת עצות להגיע להשפעה, איזה עצות יש חוץ מחיבור?

הרב: הם כולם נכנסים לתוך פעולה הזאת של חיבור.

[05:05:30] אינטרנט וומן פת 8

שאלה: איך האדם יכול לשמור את עצמו מלהיכנס למצב של יאוש וחוסר אמונה?

הרב: על ידי החברה.

[05:05:44] פת 33 אינטרנט

שאלה: איך להפוך יאוש ממושך מהדרך ליאוש מטרתי שיוביל לחיבור ולתפילה?

הרב: זה העבודה שלנו. פשוט.
תפסיק לקרוא, שמה הכל חוזר משנה, משיעור לשיעור. כן.

[05:06:14] ערן קורץ

שאלה: זה כאילו שמה שקראנו עכשיו זה הפוך כאילו למה שקראנו בשיעור הקודם, ששם היה דרך מאוד ברור, דרך ייסורים דרך תורה, נכון? ופה הדרך תורה היא דרך ייסורים, זאת אומרת הדרך

הרב: יכול להיות שכך נראה לך. זה טוב.
מה?

[05:06:45] מיכאל מילר

שאלה: איך אנחנו מחברים את היגיעות את התפילות את הכוונות שלנו, מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהם יהיו מחוברים?

הרב: של כולכם?

שאלה: לפחות בעשירייה

הרב: נו זה על ידי תפילה גם כן.

שאלה: מה מחבר, מה מאגד אותם לתפילה אחת?

הרב: חיבור הלבבות.

שאלה: שהוא קורה מה, לפני שכל אחד מתפלל אז החיבור הזה לפני הוא גם מחבר את התפילות? כאילו מה הקשר בין החיבור לבין זה שכל אחד יש לו את היגיעה הפרטית את העבודה הפרטית שהוא עושה?

הרב: לכל אחד יש חיסרון. מה הוא רוצה על ידי חיסרון, מה הוא רוצה להשיג על ידי החיסרון, איך הוא יכול להגדיל את החיסרון? ואז הוא משתמש בחיבור של החסרונות.

שאלה: איך מחברים אותם? מה צריך לעשות כדי שהם יתחברו?

הרב: זה הבורא עושה.

שאלה: ואז מה אנחנו מבקשים אם לכל אחד יש את הכמו שאמרת, את היגיעה הקטנה שלו להשפעה, מה עוד צריך כדי שהבורא יעשה את החיבור הזה של כל היגיעות?

הרב: שיבדוק את עצמו האם יש לו עוד חסרונות חוץ מחיסרון להתחבר.

שאלה: והחיסרון להתחבר הוא מספיק, לא יודע אם הוא מספיק אבל זה מה שצריך להתקדם לחיבור החסרונות
הרב: כן
שאלה: שיהיו משותפים?

הרב: כן. כי זה אתה רוצה שיהיה.

שאלה: וזה עדיין אבל מגיע מהאדם הפרטי

הרב: כן. שתאספו כל החסרונות האלה ותעלו אותם לבורא.

שאלה: מה זה נקרא לאסוף אותם, זה מה שלא ברור לי.

הרב: שכל אחד משפיע על השני בעשירייה.

שאלה: כל אחד דואג שלעשירייה יהיה את החיסרון הזה לאסוף אותם?

הרב: כן. חיסרון הזה המשותף הכללי של עשירייה הוא ישפיע על הבורא.

כן.

[05:09:10] אייל זיו

שאלה: להמשיך את השאלה הזאת, איך אנחנו יכולים לדייק את היגיעה שלנו?

הרב: לדייק?

שאלה: לדייק אותה, כי יש או לטובת עצמי או לטובת הבורא, אנחנו מרגישים שאם אני רוצה לעשות משהו לטובת הבורא זה רק דרך החברים, חייב להשפיע דרכם. אבל הניתוח הזה טובתי או טובת הבורא זה הוא צריך לעשות.

הרב: אני לא מבין. לא ברור לך הכוונת התפילה?

שאלה: אנחנו רוצים שהבורא ישנה לנו את הכוונה

הרב: בשביל מה?

שאלה: כי זה אחרת אנחנו נישאר בלטובת עצמינו

הרב: אה, טוב. בסדר, הלאה?

שאלה: זה ניתוח מאוד מדויק שהוא צריך לעשות זה פעולה כירורגית

הרב: נו?

שאלה: אז איך אנחנו מגיעים לפעולה הזאת בתפילה אחת כולם ביחד שיתקן את הכוונה? פעם אחת שיעשה את זה וזהו.

הרב: לא, אני לא יכול להכתיב לו מה לעשות. זה שקורה קורה, אבל אני מה עלי לעשות? כל הזמן לעורר אותו על ידי החיסרון שלי.

שאלה: אז מה הכוח של הקבוצה?

הרב: אז תחבר את החיסרון שלך עם החיסרון של הקבוצה, יהיה יותר מועיל.

שאלה: זה אני צריך לעשות או שכולם נגיד, לא יודע, עושים ביחד?

הרב: כולם, כולם, תדבר איתם. לכן אנחנו נמצאים בעולם הזה הגשמי, שיכולים לגשת זה אל זה בצורה הגשמית ולסכם בינינו שאנחנו רוצים לחבר את החסרונות שלנו ולהעלות אותם לבורא. זה כבר פעולה פנימית רגשית ואחר כך רוחנית.

שאלה: אנחנו צריכים להרגיש את המעמד הזה עכשיו שרק הבורא

הרב: כן.

שאלה: אם נבקש ביחד, רק הוא יכול לעשות את התיקון הזה.

הרב: כן.
נו?

[05:11:44] פרקין

שאלה: לגבי חסרונות כל אדם מרכיש חיסרון

הרב: כן.

שאלה: אם אני מרגיש חיסרון מסוים אני צריך לבדוק אותו לברר אותו ולהשוות אותו לחיסרון שאני לומד שצריך להיות אצלי והפער הזה לבקש שהבורא ישלים

הרב: כן.

שאלה: זה העבודה בעצם
רב: כן.

הרב: נו?

[05:12:21] רמי יניב

שאלה: הוא אומר פה שבימי החול האדם צריך להוציא את העבודה שבימי החול ולהכניס את הקדושה במקום. אחר כך הוא כותב שיש כאלה שממש עוסקים בתורה, יש כאלה שממש מתייגעים, והמתייגעים זה מלחמה גדולה שנלחם עם הגוף. אצלנו צריך להיות הבדל בין ימי חול לשמגיע שבת, או שגם אצלנו יש הרגשה שכל יום אנחנו נמצאים במלחמה ואין הבדל בין ימי החול לשבת, מבחינת הלימוד, מבחינת

הרב: בינתיים אנחנו לא מרגישים, לא מבדילים. בינתיים לא.

שאלה: אנחנו צריכים לעשות שיהיה הבדל?

הרב: אנחנו לא שאנחנו צריכים, שנקבל שינויים מזה לזה, אז אנחנו נוכל להגיד שזה ימי החול וזה שבת. מצבים.

שאלה: אוקיי. עכשיו בימי החול הוא אומר שיש יגיעה גדולה, שצריכים להיות ביגיעה גדולה להילחם עם הגוף, שאדם צריך לעשות מלחמה עם הגוף שלו ובצד עומד גם השכל הישר וגם הטבע שלו במלחמה שאדם צריך לעשות נגד הגוף שלו, מה עומד בצד השני, מי זה שנלחם עם הגוף שלו?

הרב: הוא צריך להזמין את הכוחות האלה מלמעלה, מהבורא.

שאלה: זה בצד השני עומדת התפילה שהבורא עוזר לו...

הרב: כן.

שאלה: איך אדם עושה הפרדה, מתפצל לשניים ויוצא למלחמה נגד הגוף שלי?

הרב: תנסה ותבין.

שאלה: הוא פשוט באיזשהו שלב הוא מדבר על עצמו גוף שלישי, הוא אומר, הוא רואה, הוא מפלד, מבקש, כאילו זה לא אני זה הוא שמתמודד עכשיו נגד איזה הוא אחר שיוצא להילחם נגד עצמו.

הרב: כן.

שאלה: איך מגיעים להרגשה כזאת ששיעור שאנחנו עושים פה כל יום זה סוג של מלחמה כזאת, שעכשיו יוצאים ל-

הרב: זה תלוי באדם. יש כאלה שיושנים, יש כאלה שערים, ויש כאלה שממש נמצאים באוויר.

שאלה: יש איזה מילוי, יש שתי דרכים שעובר בהם כשאדם מקבל מילוי או ציפייה לשכר יש גישה כזאת שעכשיו עובדים ומחר יהיה טוב, מחר נקרע את המחסום בסוף נגיע ..יש הרגשה של מילוי מעצם זה שכל יוםם נותנים לנו הזדמנות לעשות את המלחמה הזאת... למשהו גבוה מזה, אני יודע

הרב: כן.

שאלה: באיזה דרך יותר טוב ללכת?

הרב: בשתיהם יחד.

שאלה: איך?

הרב: כל יום שיהיה בעיניך כחדשים, כאחרים, האחרונים, ולהמשיך כך בלי הפסקה במאבק.

שאלה: וגם לצפות שיום אחד יהיה שינוי גדול, שנהיה באהבה, בהשפעה

הרב: לא יום אחד, היום.

שאלה: הבנתי. אוקיי תודה

הרב: נו?

[05:16:41] חנוך רוזוונסר

שאלה: הוא כותב ש... ששמה תהיה העבודה. כשאני והחבר שלי עובדים באותו מקום שהמלך ייחד אותו לעבודה ואני מקבל דחף לעזור לחבר שלי, לתמוך בו. השאלה שלי, אני מבקש מהעליון שייתן לי יכולת לקבל כלי להכיל דאגה יתרה לחבר, או אני מבקש דוגמה למעשה בלי שכל אלא דוגמה לפתי שעושה עבודה ונותן דוגמה לחבר, ובזה כבר כל הדברים יגיעו לחבר בלי שאני נוכח בקבלה שלו, או שאני צריך להיות זה שדואג לו ודרכי החבר יקבל את הכוח להישאר באותו מקום שהמלך ייחד לעבודה?

הרב: לאט לאט אתה עובר כל המצבים האלו. בזה אחר זה.

שאלה: כשאני נמצא עם החבר ומקבל דחף לעזור לו

הרב: נו

שאלה: שישאר במקום הזה ולא יצא ממנו שיהיה לו כוח להמשיך בעבודה. על מה אני מתמקד בבקשה לעליון בשביל שאני בפועל

הרב: שיעזור לך לעזור לחבר שלך כמה שיותר להתקדם קדימה למטרת הבריאה.

שאלה: תודה.

הרב: זהו? מה יש לנו עוד לעשות?

[05:18:33]
קריין: יש לנו לשמוע דיווח על יום האיחוד שיהיה לנו שבוע הבא

הרב: אה.

קריין: כן

הרב: זה כנראה מאקוקה? דודי?

[05:18:50] דודי

שאלה: עוד שבוע נשב לא כאן אלא.. נתחבר במערכת העברות בבית שלנו ליום איחוד לרגל פורים, יום שנקרא מרבים בשמחה, זה יתקיים ב- 23.3.24. בשבוע הבא (לו"ז יום איחוד) הישיבה במהלך כל יום האיחוד היא בעשיריות קבועות, בסעודות נתחבר יחד, אבל אין כל מניעה לשבת בעשיריות קבועות גם בזמן הסעודה. ההרשמה בתשלום היא לחברים בכלי הישראלי לכל מי שמגיע הנה צריך להירשם צריך לשלם. .. כל הפרטים שאמרנו נמצאים באתר האירועים של בני ברוך.

[05:21:10] עמית

שאלה: מתחם ההפסקות שהולך להיות על הגג, העלייה לגג תתבצע מאולם הסעודות, מאחורי הבמה יהיו הרבה מדרגות... אנחנו נעלה דרך הרמפה עד לגג. שמנו שירותים בקומה 2 זה יהיה קום השירותים שלנו, קומה 2. על הגג תהיה צילייה גדולה, הרבה דוכנים, קפה, ספרים, תרומות, נעביר את ההפסקות נתכלל נשבור את הישיבה מהעשיריות, הולך להיות מזג אוויר מצויין.. מחכים לכולם.

[05:22:14]
קריין: אז טוב נזכיר שוב, אתם מוזמנים ליום האיחוד, מי שעדיין לא נרשם... לו"ז להיום, יום שבת, נרד לסעודת שבת בוקר, ב- 11:45 הכנה לשיעור וב- 12 שיעור צהריים. נסיים בשיר.

[05:22:49]
שיר: עושה שלום במרומיו