שיעור בוקר 06.11.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר כתבי רב"ש, כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1618
רשומה 27, "ג קוים א'"
קריין: ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', בעמוד 1618, את מאמר "ג' קווים (א')".
אני ביקשתי להוציא מהארכיון את המאמר הזה, כדי קצת ללמוד בדרך מה אנחנו צריכים עוד לעשות. אתם יודעים, אנחנו יום יום פותחים עוד שלב חדש, עוד שלב חדש, עוד קצת. העולם מתקדם מהר ואנחנו בהתאם לזה צריכים לבדוק, ולראות את עצמנו כמה שאנחנו מבינים את ההתקדמות שלו, כמה שאנחנו מתאימים את עצמנו לאותה צורה ואופן ההתקדמות, לפחות אם לא ללכת קדימה, אז יחד עם ההתפתחות שהבורא מסובב את כולם, כי אנחנו צריכים להבין מה קורה וללמוד מזה, ולהתאים את עצמנו לזה.
דיברנו על האמונה למעלה מהדעת ונכנסנו לזה קצת, עכשיו זה מתברר יותר, ולכן אפשר כבר להתחיל ללמוד את העניין הנוסף. וזה הכול בדרך שלנו, מכאן למטרה, וזה העניין של ג' הקווים. אנחנו רואים שבעולם שלנו היום ההתנגדות, ההתנגשות, הקוטביות, בין ימין לשמאל, בכל מקום מתגברת, גדלה, וממש מעמידה את רוב המשטרים, רוב העמים, זה כנגד זה, ימין ושמאל. לא כל כך יודעים מה זה ימין ולא כל כך יודעים מה זה שמאל, אבל הקוטביות הזאת היא ממש נכנסת ואפילו מורגשת במשפחות. בכל הארצות המפותחות, ואפילו לא כל כך, יש הבדל גדול בין שמאל לימין. הקוטביות הזאת מתגלה בתוך האוכלוסייה בכל מדינה ומדינה.
ובהמשך ההתפתחות שלנו, ככל שאנחנו מתפתחים, ואנחנו מתפתחים על ידי זה שהרצון לקבל שבנו גדל יותר ויותר, אנחנו לא רואים שהקוטביות הזאת מתקרבת בין ימין לשמאל, אלא ההיפך, [הצדדים] יותר ויותר נעשים רחוקים, מנוגדים, מתנגשים, אכזריים זה לזה, ועל אמריקה אנחנו רואים את זה במיוחד. ודאי שיש מדינות שבהן עדיין אנחנו לא מרגישים את זה, למרות שזה נמצא שם במצב סמוי, כמו רוסיה, סין, כל מיני מדינות כאלה, שיש שם שליטים חזקים, אבל בעצם אנחנו מבינים שהזמן שלהם הוא הולך ונגמר, וכל העולם בסופו של דבר יראה את עצמו עומד זה מול זה, ימין נגד שמאל, ולא יהיה משהו שיקשור ביניהם. ואלו שחוקרים את המצב אומרים שזה מורגש אפילו במשפחות.
וזה לא נראה לנו קודם שיהיה עד כדי כך פער וניגוד בין הדעות, ביחסים, וזה הכול כלפי הטבע, האקולוגיה, החימוש, היחסים בזוגיות, במין, במזון, בכל דבר ודבר, אלה אומרים "תן לחיות לחיות" ואלה אומרים אנחנו לא צריכים אותם בכלל, וכן הלאה. ובמקום להתקרב זה לזה, כמו שחשבנו פעם, שבכל זאת אנחנו עם השכל, עם הרגש שלנו, עם הניסיון, משנה לשנה נתקרב זה לזה, נבין איך אנחנו יכולים להסתדר יותר נכון זה עם זה, אנחנו רואים ששני הקווים האלה מתרחקים, נעשים יותר קוטביים, ממש מזרח ומערב או צפון ודרום, ויותר ויותר מתרחקים ולא יהיה משהו שיקשר ביניהם.
ועד כמה שהעולם נעשה יותר מפותח, הוא יהיה יותר ויותר מחולק, עד שהשנאה, הדחייה, חוסר ההבנה, חוסר הנכונות להגיע להבנה הדדית, יותר ויותר יתגברו. וכל זה הבורא מעורר בנו, בתוך החברה האנושית כדי שאנחנו נגיע [אליו]. חוץ מזה צריכים ללכת למעלה מהדעת, אבל זה לא שייך אחד לשני. למעלה מהדעת זה כל אחד ואחד בצורה אישית, פרטית, אבל בצורה החברתית מה אנחנו נעשה? לא בכל אחד ואחד, אלא בינינו אנחנו נראה, כמו שבאמריקה רואים את זה טוב מאוד, גם בישראל רואים טוב מאוד, ימין ושמאל זה פשוט, כאילו אין מקום ליתר מחלוקות, שיטות, מפלגות למיניהן. בישראל יכולות להיות עוד עשרים מפלגות, אבל בסופו של דבר זה ימין ושמאל, אותו דבר בארצות הברית, ימין ושמאל, ואין כאן מה לעשות.
לָמה? כי כך הטבע, הטבע לא הולך לחבר בין אנשים, הוא הולך לחלק, וכמעט בשווה, ממש בשווה. כמו שאנחנו רואים עכשיו בארצות הברית, איך יכול להיות שמיליונים מצד אחד ומיליונים מצד שני, אני פשוט נותן את זה כדוגמה, לא שחשוב לנו מה קורה שם, אלה מול אלה עומדים, עד כדי כך שכמה אנשים בודדים יכולים כביכול להכריע מי יהיה הנשיא. ולָמה זה? כי אין נשיא באמצע בין שניהם, אין. שני הקווים האלה מתגלים בכל חברה מודרנית כדי שאנחנו נקבע את הקו האמצעי, שזה הבורא שצריך להתגלות, ורק הוא, בסופו של דבר, יסדר את הקשר בינינו אחרת לא נוכל להתקיים. לזה אנחנו צריכים להגיע, אחרת אנחנו מגיעים לזה שנתקעים זה בזה ונלחמים זה בזה ללא פשרות וללא שום אפשרות איכשהו להתחבר או להסכים או לסדר משהו. אין קו אמצעי, אלא הוא מגיע מלמעלה, כך מסודר העולם, כך מסודר הטבע.
לכן כמה שנתקרב לזה יותר ויותר נראה שדווקא אנחנו, אלה שהולכים לקראת הבורא, לקראת מטרת הבריאה, שנקראים "ישראל", "ישר א-ל", זאת אומרת מכוונים לבורא, אנחנו נגלה את עצמנו נמצאים יותר ויותר במרכז כל העולם, בהתעניינות, שכולם מתעניינים בנו, מדברים עלינו, מסתכלים עלינו, וגם מאשימים אותנו, כי כנראה שאנחנו לא מסדרים את הקשר ביניהם. בפנים יותר ויותר ירגישו שכל אי הסדר ביניהם, ההתקשרות בין ימין ושמאל, שבכל העולם זה יהיה כך מחולק וישראל באמצע, כמה האלפים האלו, שנקראים "ישר א-ל", הם האשמים בזה שימין ושמאל, מיליארדים פה ומיליארדים כאן לא יכולים להתקשר. אנחנו ממש נראה את זה. זה מוזר, לא מובן וכל כך לא מתקבל על השכל שלנו, אבל זה מה שנגלה.
לכן על הקו האמצעי הזה אנחנו נצטרך ללמוד, זה הכוח העליון, ש"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו", וכך נגלה את ההתפתחות הנכונה שלנו. לָמה אני מדבר על זה היום, כי כשמתגלים כאלו מצבים כמו באמריקה, לא בפעם הראשונה, בפעם השנייה כבר, שזה מפני שהחברה מפותחת, חברה מתקדמת, לכן שם זה מגולה יותר, אז אנחנו יכולים ללמוד מהדוגמה הזו מה הוא העתיד של כל העולם.
לכל העולם יש סטיגמות למיניהן של דת, של תרבויות, ושם הכול מאוד מאוד מעורבב לכן רואים את זה מהר, עד כמה שני הקווים האלו, שני החלקים האלה בחברה האמריקאית הם לגמרי נפרדים זה מזה ואין מי שיקשר ביניהם. איך יכול להיות נשיא שב-100% מקובל על צד אחד וב-100% אחוז לא מקובל על הצד השני, כששני החלקים האלה שווים, איך יכול להיות שמישהו באמצע ינהל את כולם? רק מלראות את הדברים האלה, רואים שזה לא ניתן, זה בלתי אפשרי. זה ניתן רק בצורה כמו שאמרתי, שאנחנו נצטרך לגלות את הכוח העליון ורק הוא יקשור את שני החלקים האלה יחד. ואיך לגלות אותו ואיך לקשור אותו על כולם, זו העבודה שלנו. אני לא מגזים, זה יתגלה כך, ואתם צריכים להיות ממש ערוכים ומוכנים לזה ומבינים את זה, ואתם תראו איך העולם ירצה את זה, יבוא ויבקש.
שאלה: הקו האמצעי הזה, שאמור לחבר בין שני הקטבים, איך בעצם הוא עובד, איך בעצם הוא פותר את הכול?
על זה לא דיברתי, רק אמרתי שיש דבר כזה, ועוד מעט, לאט לאט, נתחיל להכיר אותו. גם לא יום יום, אלא מדי פעם, זה דבר שעוד נצטרך להיכנס ללמוד אותו.
שאלה: בסרט "ירידות ועליות בסן פרנסיסקו" אמרת למדענים שכל הייסורים שלנו בעולם הם משני הקווים האלה שהם לא מאוחדים, והם מאוד הבינו אותך, עד כמה שאני זוכר.
כן.
שאלה: איך אתה רואה ששני הקווים מתאחדים?
לא על ידי שני הקווים האלה בא הקו האמצעי, הקו האמצעי בא מלמעלה. אנחנו נאסוף את החומר ולאט לאט ניכנס ללמוד את זה. אבל אני חושב שכבר אפשר להתחיל לדבר על זה, כי זה כבר ממש מעשי. ונראה איך הם יעשו באמריקה, איך זה יסתדר, או לא יסתדר בכל העולם. והעולם גם מתחלק בהתאם לזה לשניים יותר ויותר.
ואיך אנחנו מזמינים, אני ואתה וכולם, דווקא "בני ברוך" מזמינים את הקו האמצעי מלמעלה, שהוא יגיע ויתחיל לשלוט על שני החלקים האלה. תראו איך שזה יהיה. ובאמת זו עת צרה לישראל, "וממנה יושע"1, וכל העולם יצפו מאיתנו לאיזה דבר ואנחנו נצטרך לעורר את הכוח העליון לבוא ולשלוט.
אלו מילים יפות, אבל אנחנו צריכים לפרש את זה, לפרט את זה למעשים ארציים. יהיה בסדר, העיקר שאתם תבינו לאן זה הולך. משני הקווים שמתגלים עכשיו במיוחד באמריקה, ממש חצי חצי, איך מגיעים לקו האמצעי, כי באמת, אפילו בצורה הגיונית במי אתה בוחר? בנשיא של צד ימין, או בנשיא של צד שמאל, איזה נשיא זה יכול להיות? אלא במיוחד כך הבורא מראה לנו, כדי שאנחנו נבין שרק באמצע יכול להיות מישהו שיביא את העולם לחיבור וזה קו אמצעי שחוכמת הקבלה מגלה לנו.
תלמיד: גם לפני זה באמריקה הייתה התנגדות בין שמאל לימין.
אני לא מדבר עכשיו על אמריקה בכלל, לא אכפת לי אמריקה. אכפת לי איך עכשיו העולם מתקדם לזה, שהוא יבין שחייב להיות משהו באמצע, קו אמצעי. ואמריקה בעצמה לא מעניינת אותי בכלל.
שאלה: כרגע בתקופה הזאת נראה שקו אמצעי מחבר בצורה רעה, יש מגפות יש כל מיני דברים שמחברים כך שנוצר קיטוב. אין סיכוי שישי קו אמצעי בצורה יותר נעימה?
כן, הבורא עכשיו פועל כך, שאנחנו נבין עד כמה שימין ושמאל לא יכולים להתחבר ואז הוא מביא אותנו למתיחות כזאת שאנחנו נבין את ההתנגשות, ההתנגדות בין ימין ושמאל וזה כמו במידה שיש לנו בין בורא לנברא, שכך זה מתגלה. עד שאנחנו נבין שאי אפשר לסדר שום קשר בין ימין ושמאל, לא יתכן שזה יהיה, אלא הקו האמצעי הוא קו השלום, קו השלמות, קו החיבור, והוא חייב להיות למעלה מהדעת, ומגיע לנו מלמעלה וזה כבר גילוי הבורא לנבראים. יחסית גילוי, תלוי למי ולמה, אבל כבר גילוי הבורא לנבראים. לזה אנחנו נצטרך להגיע.
למדנו איתכם קצת את העניין של אמונה למעלה מהדעת ועכשיו אנחנו נלמד קצת, כמה דקות על העניין של הקו האמצעי, אנחנו נאסוף עוד חומר ונדבר על זה ונלמד.
יש לנו בעיקר שני הדברים האלה שאנחנו צריכים ללמוד בהתאם להתפתחות העולם, זה אמונה למעלה מהדעת והקו האמצעי. ואל תדאגו, שום דבר לא יברח, במידה שצריכים לגלות אנחנו נגלה ונלמד.
שאלה: האם המקובלים הם אלה שינהיגו באמצע בין לבין, או שאנחנו צריכים ללמד את האחרים להנהיג?
איך זה יתלבש בחומר ואיך זה יהיה אני לא יודע, צריכים עוד להתגלות כמה מצבים בחומר, בבני האדם, בחברה האנושית, ואז יהיה לנו יותר ברור. אבל ודאי שהמקובלים יהיו במשהו מעורבים בניהול, בצורה כזאת שיהיו להם הרבה תלמידים והתלמידים האלה יכנסו לכל מיני רמות ומחלקות בממשל העולמי, ועל ידי זה האנשים ידעו וילמדו איך לנהל את עצמם.
העולם יצטרך להשתנות הרבה מאוד, שלא יהיו משטרים של כוח, אלא משטרים של הבנה, והסכמה ואיחוד. זה צריך להיות בסופו של דבר חינוך, אבל חינוך איך להתאים את כולם לקו האמצעי, שאף אחד לא ירגיש את עצמו מקופח ושאונסים אותו, אלא כולם מבינים באיזו השלמה זה לזה וכולם מגיעים לשלמות ואף אחד לא יכול להגיע לשלמות בלי כוח שנגדו.
תלמיד: האם בכל זאת יישאר שמאל מאוד חזק, וימין חזק, או שאנחנו נצטרך להעביר אותם לאיזה אמצע?
אני לא רוצה להגיד לך, כי אתה חושב שכבר עכשיו אתה הולך לעשות את זה. שום דבר אנחנו לא נעשה, אלא השמאל יהיה יותר חזק והימין יהיה יותר חזק. כמה שאנחנו נהיה יותר מפותחים, אז הדעות של העמים יהיו יותר ויותר קיצוניות, אבל יחד עם זה הם ירגישו צורך במה שמקשר ביניהם בקו האמצעי.
תתאר לעצמך שקם באמריקה לא טראמפ ולא ביידן, אלא מישהו שמקובל על כולם ממש. כמו שהשמאל רוצה את ביידן והימין רוצה את טראמפ, אז יש מישהו שפשוט עונה לכל הציפיות של כולם, עד כמה שזה היה טוב.
אז הקוטביות הזאת בין ימין ושמאל היא תעלה יותר ויותר, [ותהיה] יותר ויותר מנוגדת אחת לשנייה ויחד עם זה הם יגלו צורך במה שנמצא ביניהם באמצע ומקובל על שניהם וזה יכול להיות רק למעלה מהדעת, כוח עליון.
ככה זה יהיה. נלמד איך עושים את זה, איך מגלים אותו, את הכוח הזה מהטבע, זה לא אלוקות, בורא, משהו שמתארים לעצמם היום האנשים, אלא זה כוח שמגיע מהטבע כמו ימין ושמאל, ואנחנו נגלה אותו מבפנים, מתוכנו, איך שזה יכול להיות קיים בינינו.
תנו לזה זמן. אנחנו עוד לא מוכנים לשמוע על זה וללמוד. זה יבוא.
שאלה;: זה מביא אותי לשאלה על ההפצה שלנו. בינינו, בתוך העשירייה, בין הקבוצות, ולהכין מקום, להכין איזה מצב בינינו?
אתה צריך לשמוע מה שאני אומר ולא להוסיף לזה כלום ואז אתה תצליח ולא תתבלבל.
שאלה: איך אנחנו יכולים ללמד את הקו האמצעי כפי שמביא אותו הרב"ש, כאשר יש מלחמה? האם אנחנו צריכים להיות פסיביים? האם אנחנו צריכים להיות ניטרליים?
לפני כמה דקות התחלתי לדבר על זה בכלל פעם ראשונה, ואתם שואלים כבר איך אנחנו יכולים ללמד אחרים? אנחנו עדיין לא יודעים על מה מדובר בכלל, אני עוד לא סיפרתי לכם שום דבר, רק אמרתי כמה מילים ואתם כבר רוצים לרוץ עם זה לקהלים, לקהל הרחב, זה רציני?
[אתם] מבינים, מרגישים, מה זה בדיוק ימין ובדיוק שמאל וקו האמצעי ואיך מרכיבים אותו? איך מגלים אותו, איך משליטים אותו עלינו? למה שאלות כאלה שאנחנו עוד לא התחלנו כלום, עוד לא קראנו על זה אף מאמר, עוד לא דיברנו אפילו בינינו אנחנו עוד לא יודעים.
מה אתם שואלים כבר שאלות לביצוע? זה לא ילך עכשיו, אני רק אמרתי לכם, כי אני משתמש בדוגמה כמו אמריקה, שהיא נמצאת ממש במצב של חצי חצי ולא יודעים אפילו איזה נשיא הם צריכים, והקיצוניות ביניהם היא רחוקה ממש כמזרח ממערב, ואיך יכול להיות במצב כזה, שהם בוחרים אחד שלא מקובל על החצי השני? [כשהם] ממש חצי חצי, ולוקחים רק מצד אחד, או מהצד השני, אז איך יכול להיות שמדינה אחרי זה תתנהל נורמאלי?
זאת אומרת, יש כאן משהו שצריכים לתקן. ואיך? לא יודעים. אז אני אומר שבמצב כזה, זה כמו שהבורא אומר לנו, והוא מקדם אותנו למצב הזה יותר ויותר, שהוא רוצה להראות לנו שיש רק פתרון אחד וזה הקו האמצעי, באמצע בין שניהם. ובעולם שלנו אין קו אמצעי, אין מפלגה נגיד או גוף שיש בו שניים, ואם יהיה אז זה יהיה לרגע אחד וייפול, כי אין בעולם הזה קו אמצעי שיכול לקשור בין פלוס למינוס, זה רק כוח שמגיע מלמעלה. זה נקרא "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו"2.
ואיך להביא את הכוח הזה אלינו שיהיה מקובל על שני המחנות, על כל הפלגים, על כל המריבות שיש בין בני אדם ואפילו בתוך כל אחד ואחד מאיתנו, כי כל אחד הוא גם עולם קטן, את זה נלמד.
זה רק מה שרציתי להגיד לכם, תראו איך שזה קורה לדוגמה באמריקה, אז אתם תדעו מה בסופו של דבר יביא לנו איזה פתרון. ונגלה אותו לאט לאט. ככה הבורא משחק עם האנשים, כדי להביא אותם לגילוי שלו לכל הנבראים.
שאלה: מה ההבדל בין אמונה למעלה מהדעת לבין הקו האמצעי?
אמונה למעלה מהדעת, זה כל אחד ואחד בצורה אישית חייב לגרום לעצמו לעלות למעלה ממלכות לבינה ממלכות לבינה, זו העלייה הפרטית של כל אחד ואחד בכל מקום, בכל מצב שהוא נמצא. לזה הוא צריך כוח מיוחד מלמעלה, בורא שישפיע לו, שיעזור לו כל פעם בעלייתו, על ידי זה שהוא נכלל בעשירייה וכולי. אבל זה לא שייך לקו האמצעי, זה שייך להתעלות אישית של כל אחד ואחד.
אנחנו נברר את זה, לא כדאי לרוץ.
תלמיד: האם הציבור צריך להבין בפועל מהו הקו האמצעי או שזו עבודת המקובלים?
אני לא חושב שהציבור מוכן לזה. אני לא יכול להגיד מה יהיה בעתיד, עד כמה נוכל לפתוח את זה ומתי. אני באמת לא יודע ואני לא מתפרץ לדעת את זה. הכול מתגלה בהתאם לצעדים שהבורא מקדם את העולם, ואנחנו רואים עד כמה שהוא עושה את זה בקצב בזמננו, בואו נראה.
הציבור יגלה את זה מתוך עצמו, שככה זה. לכם אני מספר מפני שאנחנו צריכים להתחיל לעבוד על זה ולמשוך את עצמנו בכוח לעלייה, לעלייה, לעלייה, ולראות גם את העתיד שהבורא מוריד אלינו שישרה בינינו, שישלוט עלינו הכוח האמצעי, הקו האמצעי.
אבל את העולם, אנחנו צריכים רק ללמד אותם שחיבור הוא ההצלה לכולם. אמנם שאנחנו עוד לא מסבירים להם מהי צורת החיבור, אנחנו אומרים "על כל פשעים תכסה אהבה", שאנחנו חייבים להגיע לפשרה כזאת שאפילו אתה ימין ואני שמאל, אנחנו חייבים להיות באיזו צורה מחוברים בינינו.
וברור לנו שבינינו אנחנו יכולים להתחבר בצורה מאוד מאוד מוגבלת, עד שאנחנו נביא להם את המאור המחזיר למוטב והוא יתחיל לעבוד עליהם ולהעלות אותם לדרגה יותר למעלה, כמו אח"פ שעולה לגלגלתא ועיניים.
זה בעצם התיקון של האנושות. שהם לא יכולים לעשות את העליות האלה בעצמם, הם לא יכולים למשוך מאור המחזיר למוטב, הם לא יכולים לקרב את הבורא אליהם. אלא זו העבודה שלנו, אנחנו נצטרך לעשות, אבל הם יצטרכו להיות קשורים אלינו, זה נקרא שאומות העולם מעלים את ישראל על כתפיהם ודווקא שניהם, אנחנו והם, עולים להר ה'.
תלמיד: אז כרגע לא אנחנו ולא הציבור בשלים לדבר הזה שנקרא קו אמצעי, רק מדברים על זה תיאורטית.
כן, ודאי. אבל אני מדבר על זה מפני שאנחנו רואים שכנראה אין ברירה, והבורא כבר מכין לנו ולכל האנושות את זה כדבר הכרחי, כי בלי זה אנחנו לא נוכל אפילו להרכיב ממשלה נכונה, לא באמריקה וגם עוד מעט זה יהיה ככה בכל העולם, שהניגוד בין הפלגים למיניהם יהיה כזה שאתה לא תוכל לדלג עליו.
תלמיד: בלי להיכנס לענייני פוליטיקה, מה זה נשיא אחד שמקובל על כולם?
אין דבר כזה, הוא צריך להיות באמצע, הוא צריך להיות כלול משניים ולהיות משניהם, מעליהם. מעליהם זה הקו האמצעי. הוא צריך להיות מחובר לגלגלתא ועיניים, הוא צריך להיות מחובר לכוח עליון, שהוא, הכוח העליון מקור לשני החלקים האלה.
תלמיד: לא ברור לי מה היא הניגודיות, כי אתה אומר שלאף מחנה אין אידיאולוגיה היום, אז מה אומר ימין ושמאל בעולם?
יש אידיאולוגיה, למה לא? אידיאולוגיה יש בכל, לא רק במחנות האלה. אני לא רוצה להיכנס לזה, זה לא כל כך חשוב. חשוב לנו איך אנחנו נצטרך להתארגן כדי למשוך את הכוח העליון ש"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו", זאת הפעולה שאנחנו נצטרך לעשות במצב שכל העולם יגלה נחיצות לזה, שבלי כוח עליון הוא לא יוכל לשרוד. אנחנו פשוט לא יודעים, כי לאף אחד אין אמת ואף אחד לא יודע ולא מסוגל, גם הוא לא מסוגל, גם אחרים לא מסוגלים להסכים עימו וכן הלאה.
אני לא רוצה להשתמש באמריקה בכל דבר כי זו לא בדיוק עדיין הדוגמה. רק לזה שממש [החלוקה היא] חצי חצי, זה מאוד מעניין. ממש חצי חצי מהמדינות, מהאוכלוסייה, ימין ושמאל, ומאוד מאוד ברור איך שזה מנוגד. ולכן איך יכול להיות שנציג של חצי אחד ישלוט על כולם? אז אומרים שיש גם בית הנבחרים, יש כל מיני מאבקים שם וכן הלאה. הם גם מכינים לעצמם כל מיני נאומים בהתחלה, כאלה שהוא מבטיח להיות נשיא של כולם, כל המילים היפות אלה. אבל באמת זה נשאר וככה נרגיש את הקוטביות הזאת. ושוב, זה סך הכול כדי שאנחנו נצטרך לשליט אמיתי העליון.
שאלה: מה אנחנו יכולים לעשות בקבוצה כדי להביא את הקו האמצעי אל תוך העולם? ומה צריך כדי ליצור משהו שגם השמאל וגם הימין יוכלו לקבל?
אמרתי לכם שאנחנו עוד לא עוסקים בזה ואתם לא שומעים. אתם שומעים רק את מה שאתם רוצים לשמוע, אבל מה שאני אומר לכם אתם לא שומעים. אני אפילו לא ממשיך לענות לכם, כי מה שאני אומר אתם לא תשמעו. כמו שכבר אמרתי קודם על זה, כי כבר שאלו כאלו חכמים לפניכם.
שאלה: בשביל הקהל הרחב ביותר מה תהיה המשמעות של הכוח המאזן הזה? הרי לא נגיד להם שזה הבורא.
האם אתה יכול להסביר לי מי זה בורא?
תלמיד: זה בדיוק העניין, שלא ברור איך להסביר להם מה זה בורא.
זה יהיה הכי קל. הכי קל לאדם להבין שיש כוח כללי שהוא מאחד ומחבר וכולל בתוכו את כל הכוחות, את כל החוקים, את כל הנוסחאות, את כל מה שיש לנו בטבע, הוא השורש לכל הטבע שממנו הכול מתפשט. מה לא מובן? אנחנו רואים את הכוחות האלה, לכל תופעה ותופעה בטבע יש דבר והיפוכו ויש שורש שממנו יוצאים פלוס מינוס, חום קור, לא חשוב מה. תמיד זה שורש אחד שממנו יוצאים שתי תוצאות, ומשניים עוד שניים ועוד ועוד.
מה הבעיה להסביר שיש כוח אחד שמנהל את הכול? תסתכל על השמיים ותשאל את אלו שעוסקים באסטרונומיה, במדע בכלל, הם יגידו לך שהם לא מבינים כלום, אם לא קושרים את זה לכוח אחד, לשורש אחד שממנו זה התחיל. מה הבעיה כל כך? אני חושב שאתם שואלים שאלות שאין להן מקום, אין. אנחנו נתחיל מתי שצריך לספר וזה יהיה מובן. מתי שנתחיל, בינתיים עוד לא.
שאלה: האם אפשר להגיד שיש צורך לאיזה אמצעי שאנשים מנוגדים יוכלו להבין אחד את השני?
התשובה, כן.
שאלה: אם אנחנו לא מוכנים לזה, זה אומר שאנחנו עכשיו מכינים את החיסרון ביחס לקו האמצעי?
אנחנו מכינים חיסרון לקו האמצעי בנו והבורא מכין חיסרון לקו האמצעי לאט לאט לכל העולם. לכן לקחתי לדוגמה את אמריקה, כדי להראות איך שזה לאט לאט מתחיל להיבנות - חיסרון לקו האמצעי, חיסרון לגילוי הבורא.
שאלה: ישנה הפכיות בבריאה, גם בעל הסולם במאמר "השלום" מציין שזה נושא מאד חשוב שהאנושות התעסקה בזה עוד מימים ימימה. מה החידוש שחכמת הקבלה מביאה כלפי ההפכיות בבריאה, כלפי הקו האמצעי, כלפי המושג הזה?
שאנחנו יכולים להשתמש בקו האמצעי הזה, בכוח העליון מלמעלה, כי לנו יש קשר להגיע אליו, להעלות אליו חיסרון, מ"ן, ולקבל ממנו כוח תיקון, מ"ד, ולהביא את עצמנו למצב שאנחנו מסדרים עימו קשר קבוע. זו כל חכמת הקבלה, איך לקבל קשר עם העליון, ולפי הקשר הזה לסדר את עצמנו כל פעם בכל המצבים. העליון מזמין בנו כל מיני מצבים מלמעלה למטה, ואנחנו לפי שינויי המצבים האלה רואים איך להתקרב אליו מלמטה למעלה עד שמגיעים לדבקות השלמה.
תלמיד: הגענו למצב שכבר ממש רואים שקורה משהו בעולם עכשיו.
כן, נכון, זה נקרא "דור אחרון". אנחנו נראה יותר ויותר ונקבל דוגמאות מהספרים שלנו שזה ממש מתרחש.
תלמיד: מה אתה מצפה מאיתנו, איך לגשת לנושא הזה? שמענו ממך עכשיו כמה פעמים שאתה אומר, "בזה לא נוגעים, בזה כן נוגעים", איך אנחנו יכולים לחקור את הנושא הזה ?
אני רק מלמד אתכם לראות איך תוכנית הבריאה לאט לאט מתממשת מיום ליום יותר ויותר ומתגלה בזמננו עלינו ועל כל האנושות. ושאנחנו נלמד מזה מה הבורא עושה איתנו, עם כולנו, עם כל האנושות, ואיך בהתאם לזה אנחנו מתקרבים להיות הכוח הפעיל, הכוח המוביל. ושאנחנו מבינים מה קורה, שאנחנו מרגישים מה קורה, ושאנחנו לאט לאט נכנסים לפעולה מעשית כך, שאנחנו מסבירים לבני אדם מה לעשות, איך לעשות, איך לפעול. אנחנו נהיה אותו החלק שהוא יהיה כראש, ישראל נקרא "לי-ראש", וכך אנחנו צריכים להיות מכוונים למגע, לדבקות בבורא.
תלמיד: אני שואל, כי מצד אחד אתה אומר להסביר על הקו האמצעי, מצד שני מרגישים שאתה לא רוצה, שכביכול לא רצית לגעת בנושאים מסוימים. כי אם מסתכלים על דוגמאות בעולם גם מה שקורה בכלל באמריקה, באירופה, זה ממש פתח להסברה עכשיו. אז מה הצעד הבא עבורנו כבני ברוך ומה עבור האנושות כרגע במצב שאנחנו נמצאים?
במה התעסקת אתמול ושלשום, עשית משהו?
תלמיד: כלפי העבודה בעשירייה. אנחנו חוקרים את זה כרגע בעשירייה.
אז תשתדל להסביר לעולם, כמו שכבר דיברנו לא פעם, מה תפקיד העולם בעת הזאת. שאנחנו צריכים להבין מה המצב הזה שבעולם מחייב אותנו.
מה שאני רוצה עכשיו להגיד, שאל תקפצו על זה שאני אמרתי משפט אחד. אמרתי שיש פיצול בעולם של ימין ושמאל כל כך ברור ושהם בשווה ואין משהו שמקשר ביניהם, אז אמרתי לכם שיש מה שמקשר ביניהם וזה "קו אמצעי" שנמצא למעלה מהם. לא אמרתי יותר. איך לגשת לזה, איך למשוך אותו, איך לקשור אותו לשני הקווים האלו, לשני הגושים האלו, לא אמרתי כלום. יש כאן שיטה מאוד ארוכה, מאוד עשירה שזה תיקון העולם כולו, ואתם רוצים כבר עכשיו לקפוץ משתי מילים, זה רציני? כאילו שאתם מימשתם את כל מה שהיה קודם.
אני דיברתי על זה היום ולא אתמול ולא שלשום מפני שזה התגלה בבחירות בארצות הברית. זו דוגמה כזאת חיה לפנינו שכולם יודעים, וזה ממש חצי חצי, ואיך אנחנו יכולים לבחור מישהו שהוא באמצע שיהיה לשביעות רצון של האחד ושל השני. לא שיהיה כלול משניים ואז הוא לא יהיה בפיצול כמו ששניהם, אלא הוא יהיה שלם, וייקח בשליטה שלו, בהנהגה שלו, בהנהלה שלו את שני המחנות לשביעות הרצון השלמה של שניהם.
איך אפשר לעשות את זה? בעולם שלנו אין דבר כזה, והבורא עשה את זה בכוונה שאין, שפלוס ומינוס לא יכולים להיות קשורים ומשלימים זה את זה, רק דרך המקור שלהם שזה הוא בעצמו, הבורא. לכן האנושות תגלה חוסר אונים ואנחנו נצטרך להסביר שמגיעים לפתרון על ידי גילוי של השורש העליון המשותף לשניהם, שזה כוח עליון, ומגלים אותו בצורה כזאת. רק צריכים להסביר איך. זה לאט לאט, כדי שיקבלו את זה, ולא יגידו עליך שאתה נמצא באשליות וכן הלאה. זה יבוא.
שאלה: אם לקחת את התהליך לעבודה בעשירייה, האם זה מצב של שליש אמצעי דתפארת שבו אנחנו יכולים לנסות לקשור את העבודה בין הספירות בינינו בעשירייה כדי להטמיע בתוכנו את התהליך הזה?
אתה חכם מדי. לקשור שליש עליון לתפארת עם העבודה שלנו, אני לא יודע. אני לא יודע למי אתה משייך את עצמך, לאיזו ספירה או לרבע או לחצי, ואת החברים. מי מדבר כך? איפה שמעת את זה ממני? איפה ראית שאת הספירות האלה אנחנו מלבישים עלינו כמו איזו שמלה? איך? מה אתם עוסקים בזה, באיזה דמיונות?
קריין: ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', עמוד 1618 מאמר "ג' קוים (א')".
ג' קוים (א')
"הנה יש ב' קוים. ויש ביניהם מחלוקת, היינו שכל אחד רוצה לבטל את השני.
ומזה נמשך ג' אופנים:
א. שאחד מבטל את השני.
ב. שכל אחד רוצה לבטל ואינו יכול לבטל ונשארו במחלוקת.
ג. שנעשה שלום ביניהם.
הנה ימין נקרא בחינת שלימות. היינו שהאדם מצייר לעצמו, איך שהוא אדם השלם והמאושר בעולם, מסיבת שהוא עושה חשבון לעצמו, איך שהוא איש פשוט, שאין בו יתרון משאר נבראים, ורק בו בחר ה' לשרת המלך.
והגם שהשרות הזה אינו דבר תמידי, אלא פעם בחודש או פעם בשבוע, מכל מקום כשהוא רואה שאין הרבה אנשים שישרתו את המלך אפילו בפעם בחיים, אם כן מזה לבד הוא מקבל חיות. ואם יש לו חיים, הוא יכול לעסוק בתורה ומצוות בשמחה ולהרבות במעשים טובים.
אבל להתעלות במעלות צריכים ללכת גם בקו שמאל, שהוא בחינת חכמה, ששם כבר יש בחינת ביקורת על המעשים ועל המחשבות, אם הם באמת מטעם לשרת את המלך, היינו להשפיע נחת רוח ליוצרו, או לעצמו. ואז השמאל רוצה לבטל את הימין, היינו ללכת דווקא בביקורת, ולא נותנת לאדם לעשות שום דבר טוב. נמצא, "שחכמתו מרובה ממעשיו".
אלא האדם צריך ללכת בעיקר בקו הימין, היינו לעשות מעשים טובים, ושירגיש עצמו לאדם שלם, המשרת את המלך, וצריך להאמין שמכל מעשה שהוא עושה, יש נחת רוח לפניו יתברך.
ויחד עם זה צריך להיות לו זמן ללכת בקו שמאל, היינו ברוח הביקורת. אבל השמאל צריך להיות נכנע לימין, זאת אומרת שהולך בשמאל אינו מטעם שרוצה בחינת שמאל, אלא שזה רק בכדי להשביח את הימין. היינו להראות שאף על פי שיש לו כל הביקורת וכל הדעת, מכל מקום הוא הולך בבחינת למעלה מהדעת, היינו בבחינת הימין, שנקרא בחינת אמונה.
וזה נקרא קו האמצעי, שמכריע בין ב' קוים ונוטה לימין. וזה נקרא בחינת אחוריים. ועל ידי יחוד הזה זוכים אחר כך לקבל את בחינת הפנים של המדרגה, שאז יש התלבשות חכמה בחסדים, שעל ידי זה גורמים למעלה זווג זו"ן בבחינת פנים בפנים."
אני לא קראתי את המאמר הזה לפני שאנחנו שמענו אותו עכשיו, לפני השיעור. אנחנו רק עכשיו התחלנו לחפש חומר על הנושא "הקו האמצעי", איך אנחנו מגיעים לזה, איך אנחנו מגיעים לגילוי הבורא לנבראים, לראש ולגוף ולגלגלתא עיניים ולאח"פ, איך שיתגלה לאלה שנמשכים לבורא, ל"ישראל", ושיתגלה דרכיהם לאומות העולם. את כל הדברים האלה אנחנו נצטרך לבדוק מה יש לנו במקורות, ואחר כך ללמוד ולגלות בעצמנו. בינתיים אין לי מה להוסיף. אנחנו נמשיך בנושא הזה מפעם לפעם, עד כמה שיתגלה.
בסופו של דבר אני רציתי רק דבר אחד, להראות לכם בדוגמה כמו שעכשיו התגלתה באמריקה, שמדינה שנמצאת חצי חצי, שסועה, עד כמה אי אפשר בצורה כזאת להביא שלום לעולם. אלא "שלום" זה שם הבורא, וכשהוא מתגלה בעולם אז באמת מגיעים לשלום, לשלמות.
שאלה: מהי ביקורת שהוא מדבר עליה כאן?
אני לא רוצה להתייחס כל כך למאמר הזה. הוא לא מדבר על הדבר שדיברנו קודם בקשר להתחלקות החברה לשניים. אבל ביקורת היא מכל הצדדים משמאל לימין ומימין לשמאל כדי לייצב בדיוק את הקו האמצעי ולעלות מ"ן. היא חייבת להיות.
שאלה: האם המקובלים מסוגלים לעזור לפוליטיקאים לגלות חיסרון בקו אמצעי?
לא, המקובלים לא יכולים לעזור לפוליטיקאים, כי הפוליטיקאים הם בנויים מחומר אחר. זה רצון אגואיסטי גדול מאוד, צר מאוד, שלא רואים שום דבר חוץ ממה שטוב להם בלבד, למטרה הצרה שלהם, ולכן הם לא יכולים ללכת לאיזה מטרות אחרות ולקבל דעה אחרת. פוליטיקאים הם מאוד מאוד מוגבלים בעבודה שלהם, הם בעצמם יודעים את זה לפעמים, ולכן אני לא חושב שאפשר בכלל להיכנס איתם לאיזו עבודה משותפת.
אלא אם כן הם מבינים שאנחנו מבינים יותר, ואנחנו קשורים לעתיד והם לא, והם מוכנים להיות בידיים שלנו כדי לממש פיזית, חברתית את מה שאנחנו אומרים. זאת אומרת כשאנחנו נסביר להם מה אנחנו רוצים, אז יחד איתם אנחנו יכולים להחליט באיזה צורות, מה שהם מבינים שאפשר לעשות בחברה, אפשר להתקדם במטרה. אבל שזה יהיה כמו כלי בידינו, אם הם מוכנים להרכין את הראש ולא ללכת לפי המטרות שלהם, אלא לפי המטרות שהן באות לנו מלמעלה, ואז בצורה כזאת אולי אפשר. אני חושב שאפשרי, כי בסך הכול גם כל הפוליטיקאים מגיעים לייאוש מכל מה שקורה, והבורא יעשה מהם ממש חומר, שלא יידעו בדיוק מה לעשות ואז ישמעו אותנו. אבל מתי זה יהיה? בעוד כמה שנים, עשרות שנים, יחסית בקרוב.
שאלה: האם היית ממליץ שנקרא את המאמר הזה במשך היום?
לא, את המאמר הזה לא. אנחנו צריכים למצוא חומר מתאים לזה, כאן צריך להיות משהו ספציפי, זה לא סתם קו אמצעי. בינתיים אנחנו סיימנו את הקטע הזה. אני חשבתי שזה ייקח לי חמש דקות רק להסביר לכם מה קורה באמריקה, ולהסביר על כך שזה המצב שבסופו של דבר העולם, אם יגיע למצב כזה, הוא יהיה יותר ויותר מיואש, ובסופו של דבר יקבל את הכוח העליון שישלוט עליו, כי אין מישהו אחר שישלוט. אבל זה ככה בין היתר, לא שזה דבר שהיום כל כך הכרחי. רק אל תתחילו לקשור את זה לאמריקאים שהם מוכנים לזה או משהו, זו הכרת הרע לחברה האמריקאית, שאף אחד לא יכול להיות נשיא, אין להם נשיא, לא יכול להיות. מצד אחד לא יכול להיות נשיא לצד השני, ואז מה קורה? נמצאים במבוכה. זה מצב יפה מאוד, מתחילים להרגיש שחייבים גילוי מלמעלה.
שאלה: מה אנחנו יכולים לעשות, כדי באמת להתחבר לכול הנושא הזה? עם איזה חיסרון אנחנו צריכים לבוא?
אנחנו ממשיכים בחיסרון שלנו באמונה למעלה מהדעת, אין לנו בזה שום בעיה. אנחנו ממשיכים. מזה שאני כל יום פותח לכם עוד קצת ועוד קצת קדימה, זה כדי ללמוד, אבל לא מיד רצים לממש עוד לפני שאנחנו אפילו מבינים את זה, עוד לפני שאנחנו ממשים את זה בינינו. אני לא מבין את הפזיזות הזאת, שאתם חושבים שזה כבר כך. אל תדאגו, אם יבוא הזמן ואנחנו נהיה מחויבים, אז אני אלחץ עליכם ואתם תגלו כמה אתם לא רוצים.
תלמיד: כרגע באמת אולי יותר קל לשאול על מצב כזה חיצוני שמתראה בעולם כמו הבחירות בארצות הברית. איך אפשר לקחת את זה יותר לעבודה בינינו, את כל עניין הקו האמצעי כדי שנוכל לממש את זה בינינו כמו שאתה אומר?
אנחנו רוצים לעשות את זה, אנחנו בונים את הקו האמצעי הזה, אם אפשר כך להגיד קו אמצעי, בקבוצה. אנחנו מייצבים בקבוצה "שדה אשר ברכו ה'", מערכת בינינו, מערכת קשרים בינינו כזאת, שבה אנחנו רוצים לגלות את הכוח העליון. אבל בקבוצה אנחנו לא מבדלים בין לימין לשמאל כמו בארצות הברית, אלא כל אחד בעצמו, כל אחד כלפי אחרים נמצא בכול מיני מיקרו מאבקים כאלה וצריך לסדר את היחסים שלו עם האחרים, לוותר על כל דבר ולהתחבר מעל כול הדחייה. וכך אנחנו בקבוצה מייצבים את המצב, מפני שיש לכולנו מטרה אחת.
משני הפלגים האלה בארצות הברית אין להם מטרה אחת. אם הם היו חושבים על מטרה אחת, לבנות את החברה, והיה להם תיאור של חברה אחידה, תיאור אחיד לשני המחנות, זה היה משהו אחר. אבל לכל מחנה ומחנה יש לו תמונה אחרת מהעתיד, אלה חושבים שהם צריכים לשלוט על אלו ואלו על אלו ובהתאם לזה זה נותן השלכות לכול המדינה, לכן זו לא דוגמה.
אנחנו בקבוצה לא עושים את זה. אנחנו בקבוצה מגיעים למצב שיש לנו כוח עליון שהוא המטרה ובו אנחנו נכללים כולנו, עד כדי כך שכל אחד הוא מוותר על עצמו, כול אחד הוא מתבטל לאחרים. מתוך זה שמתבטל לאחרים, הוא דווקא מוצא את עצמו מחובר איתם ומחובר עם הבורא. ביטול היש, מה שיש, מה שאנחנו רוצים להשיג, את זה אין בחברה, באף חברה בעולם אין דבר כזה, רק אצלנו, וגם אצלנו אנחנו משתדלים להקים את הדברים האלה.
שאלה: הפילוג שאנחנו רואים בחברה האמריקאית, הקיטוב, האם זה גילוי של מה שכבר היה קיים שם מלכתחילה?
לא, כל חברה וחברה שהיא מתפתחת בצורה חופשית היא מגיעה למצב כזה. בכל יתר המדינות אנחנו עוד לא רואים את זה, יש מדינות ששם יש שליטה כמו ברוסיה וסין וכן הלאה, או שיש מדינות ששם עדיין יש שליטה של הדת, הכנסייה או הנצרות או האסלאם, או מדינות לא מפותחות שיש להן עדיין איזו מסורת שלהן והן עוד לא יכולות לצאת מהמסגרת הזאת. אמריקה זה מצב מיוחד כי זה מעורבב, זה בבל של היום, שזה כל אומות העולם וכל התרבויות וכל הדתות וכן הלאה. לכן ככה זה קורה, זו באמת דוגמה מיוחדת מאוד.
שאלה: האם זה סוג של אבולוציה של החברה של העולם כולו שבו כל העולם ירגיש את אותו הדבר?
כן, כל העולם הוא ירגיש אותו דבר רק בכל זאת בצורות שונות. אני לא מצפה שכל העולם יגיע לאותה התפתחות כמו האמריקאים, זה ייקח הרבה מאוד שנים, זה לא נראה לי, אנחנו נמצאים בחוסר זמן, אנחנו צריכים להגיע עוד מעט לתיקונים גדולים מאוד מיום ליום בפועל, ולכן זה לא יהיה כמו באמריקה, אבל נלמד זה על זה.
שאלה: שמאלי נותן קשיות, ימיני נותן עביות, קו אמצעי זה מסך ופרצוף?
לא, לא כך מדברים. לא זה ולא זה. קו אמצעי שמגיע מלמעלה הוא לא שמביא לנו עביות וקשיות ומסך. נחכה, אל תרוצו כי כל הריצות האלה מבלבלות אתכם ואחר כך קשה לכם לשמוע, עם הדעות שלכם, מה שאני מסביר.
(סוף השיעור)