שיעור בוקר 05.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

פסח - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - פסח, קטעים נבחרים מן המקורות.

עברנו הקדמות למצב של פסח והבנו שאי אפשר בלי עליות וירידות. שעל ידי הירידות הבורא מעביר לנו רצון לקבל, "יצר הרע" מה שנקרא, ריחוק ממנו, שנרגיש כמה אנחנו רחוקים, ואחר כך על ידי יצר הטוב אנחנו מרגישים שאנחנו מתקרבים לבורא, ומכל המצבים האלו של התרחקות והתקרבות, התרחקות והתקרבות יותר ויותר, אנחנו מרגישים את המצבים שלנו, איך אנחנו מתקרבים למטרת הבריאה. מטרת הבריאה היא להידבק בבורא, להתקרב אליו ללא שום הגבלות, וכנגד זה אנחנו צריכים להרגיש עד כמה אנחנו רחוקים ממנו.

ולכן על ידי ירידות ועליות, קודם ירידות, התרחקות, ואחר כך עליות, התקרבות, בצורות כאלו, בצעדים כאלו אנחנו מגיעים בסופו של דבר למצב שנמצאים בדביקות עם הבורא. אי אפשר להיות בעליה בלי הירידה הקודמת, ולכן אנחנו צריכים להתרגל לזה, לדעת איך לעבוד, איך לעבור את המצבים האלו ואיך לכבד את הירידות מפני שבירידה אנחנו רוכשים, קונים, מכירים את המצב של העליה שבאה אחריה. לא יכולה להיות עליה יותר מירידה, ובכל ירידה וירידה אנחנו כבר צריכים להתחיל להבין, להרגיש, לאתר את העליה הבאה אחריה, וכך אנחנו מתקדמים.

זאת אומרת, כל הדרך שלנו היא בירידה ואחר כך בעליה, בירידה ואחר כך בעליה. קודם מרגישים שאנחנו מתרחקים ושלא טוב לנו, שנעלמים אותם הקשרים שלנו לחיים, אפילו הגשמיים, ואחר כך ההיפך, אנחנו מתקרבים לרוחניות על פני זה ונכנסים אליה בצורה מוחשית יותר ויותר. וכך בירידות ועליות, ירידות ועליות, קודם ירידה כל פעם ואחריה עליה, אנחנו פוסעים לקראת מצב שכולו רק עליה, גמר תיקון של כל הירידות.

נקרא מה המקובלים כותבים לנו בקשר לזה, במיוחד בעל הסולם, ונתקדם בזה גם בחיים שלנו, בתרגילים שלנו, ואחר כך נעבור עוד כמה צעדים קדימה עד שנראה את עצמנו נמצאים בדרך המכוונת לתיקון, לגמר התיקון.

שאלה: כשאדם נמצא במצב הגלות לְמה הוא משתוקק?

הוא משתוקק לגאולה, הוא משתוקק לצאת מהגלות. אבל אנחנו עוד צריכים לדבר, מה נקרא בשבילו גלות, איזה מצב. האם זו גלות חומרית, גלות רוחנית, גלות שהוא מתרחק מהחברים, גלות שהוא לא מרוצה מהחיים החומריים. אנחנו צריכים לברר איזו מין גלות אנחנו מרגישים, ומכל הצורות האלה אנחנו צריכים להבחין מה חשוב.

שלא חשובים לי החיים הגשמיים, אלא מה שחשוב לי זה התקרבות לבורא, האם אני נמצא בחברה שיכולה לקרב אותי לבורא, האם אני יכול על ידי החיבור עם החברים האלו להתקשר עוד ביניהם ועם הבורא בתוכם, בתוך הקבוצה הזאת. מה אני מעמיד בחיים שלי כדבר חשוב, ממה אני מרוצה, ממה אני לא מרוצה.

אם בן אדם מסדר נכון את החיים שלו ומייצב את עצמו למטרה ורואה לפניו כאלה תחנות סלולות שמביאות אותו למטרה, אז הוא נמצא בדרך נכונה. ולכן זה מה שאברהם שאל, כפי שמופיע בכותרת "שאלת אברהם - במה אדע כי אירשנה", זאת אומרת איך אני יודע שאני הולך בדרך נכונה.

נקרא את הקטע ראשון.

קריין: קטע ראשון, הכותרת הירידה למצרים. "שאלת אברהם - במה אדע כי אירשנה".

הירידה למצרים

שאלת אברהם - במה אדע כי אירשנה

"אי אפשר להנשמות לקבל את השכר הטוב שבשבילו ברא העולם והנשמות בלי שיהיה להם כלי מוכנת לקבלה והכלי ההוא אינה מושגת להאדם זולת ע"י היגיעה והטורח לקיים המצוות מתוך הדחק והמלחמות שהאדם נלחם עם היצה"ר ועם המניעות וטרדות המרובים אשר הצער והיגיעה הזאת בתורה ומצוות ממציא כלי להנשמה שתהיה מוכנת לקבל כל העונג והטוב שבשבילה ברא לכל הנבראים."

(בעל הסולם. "ירושת הארץ")

אחר כך נחזור לזה, כי כל הנושא הזה דורש שניכנס בו.

קריין: קטע מספר 2 של בעל הסולם.

"צריכים הכנה רבה לירושת הארץ משום שכל סגולת התורה והמצוות תלויים בה שעל ידיה זוכים לכל השפע והטוב שחשב השי"ת על כל נשמות ישראל בטרם שבראם אשר מטעם זה נתפלא אברהם אבינו כי לא הבין מֵאַיִן יקחו כלי קבלה כל כך גדולים לזכות לקדושת הארץ עד שהשי"ת אמר לו שהיגיעה בתורה ומצוות בגלות מצרים יכין אותם בכלים הגדולים הללו ויהיו ראויים להארץ הקדושה."

(בעל הסולם. "ירושת הארץ")

זו לא בעיה לברוח ממצרים, לברוח מהאגו, אלא העניין הוא שעל ידי זה שאנחנו שוהים באגו ונלחמים לצאת ממנו ומתקשרים אליו בצורה כזאת שרוצים לצאת ולא יכולים, על ידי זה אנחנו מקבלים מהאגו שלנו, מהרצון לקבל שלנו כלים נוספים, רצונות חדשים, גדולים, ועל ידם אנחנו אחר כך יכולים לגלות באמת את המהות של הארץ החדשה.

שאלה: אנחנו מתחילים היום לימוד אינטנסיבי לקראת מצב פסח, מה הדגש בלימוד הזה בחודש הקרוב?

הלימוד הזה הוא לא לקראת פסח, אנחנו לא לומדים על החגים כפי שהם מופיעים בלוח זמנים שאפשר להדביק על הקיר וללכת לפי זה. אלא אנחנו לומדים את הדרך שלנו, את ההתקדמות לגמר התיקון, זו דרך לא קצרה שכוללת הרבה שלבים, ועכשיו זה השלב הראשון הקרוב אלינו שאנחנו צריכים ללמוד אותו, להרגיש אותו על עצמנו, להרגיש איפה אנחנו נמצאים, והוא שהטבע שלנו הוא רצון לקבל ואנחנו צריכים להתחיל להתייחס אליו נכון.

וכדי להתייחס נכון, כמו בכל דבר בחיים, אנחנו צריכים להרגיש את המצב שבו אנחנו נמצאים גם כטוב, גם כרע, להבין למה המצב הזה נקרא גלות, למה המצב הזה נקרא מצרים, למה אנחנו צריכים לעבור את המצב הזה, זאת אומרת להיות במצרים ובגלות, וכך זה לכל אחד ואחד שרוצה להגיע אחר כך לארץ ישראל, ליציאה ממצרים, למדרגות עליונות רוחניות. את כל הדברים האלה לומדים דווקא מתוך זה שלומדים את המצב שבגלות, שבמצרים, שבריחוק מהרוחניות, מהקדושה.

וכשאנחנו נלמד את המצב הטוב הזה של הגלות, עד כמה הוא טוב בשבילנו כי הוא מלמד אותנו, מחנך אותנו, מפרמט אותנו בצורה נכונה, אז נבין שהדבר הזה הוא הכרחי ואנחנו כן יכולים כבר לצאת מהגלות לגאולה, ואין גאולה אם אין לפניה גלות. במה בדיוק הגלות אנחנו עוד נלמד. זו לא גלות חומרית, זה לא שאין מה לאכול, לשתות, ללבוש, זה לא שיש עבודה פיזית קשה, דווקא ההיפך, אנחנו צריכים לאתר את הגלות כגלות מהרוחניות, אבל אנחנו עוד לא יודעים מה זו רוחניות.

אלא בדיוק בזמן שאנחנו נמצאים במצב שנקרא "גלות", אנחנו מתחילים להרגיש מה זו רוחניות, איפה היא קיימת, למה אנחנו רחוקים ממנה, מה חסר לנו שאנחנו צריכים רוחניות. ואז לאט לאט אנחנו מתחילים לקבל כלים, חסרונות לרוחניות, וכשהחסרונות האלה מגיעים למידה שלמה, אנחנו בורחים מהמצב שנקרא גלות, אז הוא באמת נראה לנו כבלתי נסבל, ואנחנו יוצאים ממנו. לכן המצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו, שמתחילים ללמוד מה זו גלות, גאולה, המצב הזה הוא הכרחי.

תלמיד: מה יכול לזרז בנו את הרגשת המצבים האלה, שנרגיש בפועל עכשיו בשיעורים האלה את המצבים בצורה חדה על הבשר שלנו, לא בצורה תיאורטית אלא ממש בפועל?

אם לא נלמד מה זו גלות אז לא נדע אם אנחנו נמצאים בה או לא נמצאים בה. אנחנו צריכים ללמוד על המצב שלנו ולקבוע מתוך מה שלומדים, האם אנחנו כבר נמצאים בגלות או שאנחנו כבר אחרי הגלות. אנחנו לא לומדים היסטוריה וגיאוגרפיה בצורה ארצית כמו שלומדים בבית ספר, אנחנו לומדים את זה על עצמנו, האם אני מרגיש על עצמי איפה אני נמצא.

אם אני קובע שהרוחניות שאני רוצה להשיג הוא מצב שהנשמה צריכה לפתוח את עצמה ולהראות לי את העולם הרוחני ואת הבורא שנמצא בו וממלא אותו, אם המצב הזה הוא מצב של "גאולה", אז עכשיו כנגד זה אני צריך לגלות את עצמי ב"גלות".

שאלה: כתוב כאן בקטע שקראנו שההכנה כוללת גם את הגלות וגם את לימוד תורה ומצוות, איך משתלבים שני התהליכים האלה, גם הגלות וגם התורה?

אנחנו נגלה את הכול בדרך.

שאלה: אפשר להגיד שאנחנו זוכים לארץ הקודש כשאנחנו מעריכים מחדש את הדרך שלנו?

כן, כשאנחנו בודקים איפה אנחנו נמצאים אז אנחנו מבררים ובוחרים בדרך יותר ויותר נכונה.

שאלה: כתוב "מטעם זה נתפלא אברהם אבינו כי לא הבין מֵאַיִן יקחו כלי קבלה כל כך גדולים לזכות לקדושת הארץ". מה זה כלים גדולים ואיך ניתן להשיג אותם?

עדיין אנחנו לא מרגישים לא קטנים ולא גדולים, עוד מעט אנחנו נראה. אברהם התחיל להשיג שאת הרוחניות מקבלים ברצונות גדולים, כלים זה רצונות, ברצונות גדולים מאוד. בינתיים אין לו רצון גדול מאוד לרוחניות, אלא רק התחלה. הוא רוצה להשיג את מטרת החיים, מהות החיים, כוח עליון, קשר עם כל הדברים האלה, אבל לא שזה ממש ממלא אותו כדבר הכרחי, ואז הוא שואל מאיפה אני לוקח.

כמו שאנחנו כולנו יכולים לשאול מאיפה אנחנו לוקחים את הרצונות הגדולים לחיים הרוחניים, מה יהיה לנו, מה יש לנו? יש לנו כלים קטנים שאנחנו רוצים גם את זה, אבל חוץ מזה יש לנו עוד דברים. ואז נאמר לו, חכה, יבואו הכלים הגדולים ואתה תוכל לעבוד איתם ולגלות באמת את הרצונות הגדולים לרוחניות וברצונות האלה אתה תגלה את העולם העליון.

תלמיד: האם כלי גדול זה אגואיסט גדול?

כן, כלי גדול זה אגואיסט גדול.

שאלה: האם ניתן לומר שהבורא לוקח מהאדם את האפשרות להיות מאושר כדי שהאדם יזדקק ליצור קשר או להיות בקשר עם הבורא?

גם זה קורה.

קריין: קטע מספר 3.

""ויאמר אליו, אני ה', אשר הוצאתיך מאור כשדים, לתת לך את הארץ הזאת לרשתה. ויאמר, ה' אלקים, במה אדע כי אירשנה. ויאמר לאברם, ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"."

זאת אומרת, חייבת להיות תקופה שתרגישו לא טוב, בעבודה קשה ואחר כך תצאו מהתקופה הזאת לתקופה הבאה כבר ברכוש גדול, בידע, שכל, כוח, בכל האמצעים שאתם צריכים להמשיך.

"וגם כאן יש להבין, איזו תשובה קבל אברהם על השאלה "במה אדע כי אירשנה". כי תשובת הקב"ה היתה על שאלה זו, כמו שכתוב "ויאמר לאברם, ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". אם כן השאלה היתה על בטיחות הירושה. והתשובה על הבטיחות היתה, שעם ישראל יהיו בגלות. וכי הגלות היא הבטיחות על ירושת הארץ."

זאת השאלה.

"ותירץ אאמו"ר זצ"ל, שהפירוש של השאלה היה, כי ידוע שאין אור בלי כלי, היינו שאי אפשר לקבל מילוי אם אין חסרון. וחסרון נקרא כלי. וכשראה, מה שהקב"ה רוצה לתת לבניו, אז אמר אברהם, הלא אני לא רואה, שבני, יהיה להם צורך לאותה ירושת הארץ הרוחנית."

(הרב"ש. מאמר 14 "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים" 1986)

זאת אומרת לא היה ידוע, לא מובן שהמצב של הגלות הוא הכרחי כדי לצאת, לברוח ממצרים. זה מה שאברהם שואל עדיין.

שאלה: מהו אותו צורך שעלינו להכין?

אנחנו צריכים להרגיש איפה אנחנו נמצאים, תחת איזה רצונות, מחשבות, מה שולט עלינו, והאם אנחנו מסכימים עם זה שהאגו שלנו שולט וקובע את כל החיים שלנו ואנחנו לא יכולים לעשות עימו שום דבר. אנחנו רואים שכל הנבראים מסכימים לחיות כך שהם נפעלים על ידי הרצון לקבל שלהם ולא שואלים שום דבר חוץ מזה. כל השאלות שלהם רק איך לקיים את הרצון לקבל שמתעורר בהם ומכוון אותם לכל מיני מטרות בכל רגע ורגע.

אנחנו מתחילים להרגיש שהמצב הזה הוא לא טוב. כך אנחנו פשוט גומרים את החיים, אין לנו שום מטרה מיוחדת עליונה יותר. זאת אומרת המטרות שלנו נמצאות בתוך החיים שלנו כמו חיות, ולזה אנחנו לא מסכימים. אנחנו רוצים על ידי הקיום שלנו עכשיו להשיג מדרגה יותר עליונה, משהו ששייך לדרגת האדם, הדומה לבורא, להבין את הכוח שמנהל אותנו, מפעיל אותנו, מארגן לנו את כל המקום הזה, היקום הגשמי והרוחני.

אנחנו רוצים להשיג דרגה עליונה יותר לכן אנחנו נקראים "אדם". אנחנו רוצים להידמות לבורא, להבין אותו, להרגיש אותו, להכיר בו, למען זה אנחנו רוצים לחיות. כי אחרת סתם לעבור את החיים שלנו מיום ליום, מיום ליום, אין בזה שום תועלת. כמו שכתוב לא פעם בתורה - אם אלו החיים אז אני לא צריך אותם. אני צריך את החיים אך ורק אם בכל יום ויום אני לפחות במשהו מגלה לעצמי את המטרה האמיתית של הקיום שלי. אני לא כמו הבהמות והחיות שחיים רק כדי להחזיק את עצמם בחיים ואחר כך מתים. אני רוצה להתעלות מהם לדרגת האדם, אדם נקרא דומה לבורא ולהבין איך לקבל חיים במצב יותר גבוה. זו בעצם העבודה שלנו, המטרה שלנו.

שאלה: אם אין בי רוחניות, ואני יכול לקבל אותה רק בחיבור עם החברים, אם כך מה היא רוחניות?

מה זה רוחניות אנחנו צריכים להשיג, אבל כנראה שזה מה שחסר לנו. יש בעולם שלנו, בחיים שלנו הכול, ואנחנו איכשהו יכולים להשיג את זה, חוץ מדבר אחד שנקרא רוחניות.

כי הרוחניות היא למעלה ממקום, מזמן, ולמעלה מהחיים שלנו, וכדי להשיג אותה אני צריך להשיג כלים חדשים, ברצונות שאין לי. אז קודם כל אני צריך לרכוש רצונות להשפיע, ובהם אני ארגיש רוחניות.

שאלה: אני באמת לא רואה אצלי צורך, חיסרון כל כך גדול לצאת מהגלות. אז האם הרכישה של הכלים הגדולים האלה זה עניין של זמן או של נס?

זה גם נס וגם זמן. העניין הוא שהבורא יכריח אותך לרצות רוחניות. בשלב הראשון על ידי זה שתגלה ריקנות בחיים שלך, בקיום שלך, ואחר כך זה כבר תלוי בך, ככל שתפתח בתוכך, בעצמך את ההשתוקקות שלך לזה.

שאלה: הכלים הגדולים האלה זה שהאדם מקבל מהבורא רצון, שכל וכוח להתמודד נכון עם המציאות, ולהביא אותה לתיקון של הכלי השלם של אדם הראשון? כי זה גורם לי לחשוב עליך הרב, על הדרך שעשית בשנים האלה, איך הגעת לכל האמצעים על ידי הקבוצה, כדי להגיע לכל מקום בכדור הארץ, ולעזור לכולם להקשיב לאמת שקשורה בחכמת הקבלה. האם זה ככה?

לאט לאט, אתם תראו על עצמכם, איך אתם עוברים עכשיו את שלבי הגלות, שאתם לומדים מה זה גלות מרוחניות, ואיך אתם מתקרבים אליו, ולרוחניות.

שאלה: איך הגלות מפרמטת אותנו, ומה התהליך שאנו צריכים לעבור?

הגלות היא דווקא שלב הכרחי, כדי שנרצה את הגאולה. הגלות מעוררת בנו שאלות קיומיות, הכרחיות, בשביל מה אני חי, למה אני חי? גלות זה לא שרע לי, אלא רע לי מפני שחסר לי, בעולמי פגישה עם הבורא. זו גלות מהבורא, ומתוך זה אני משיג גם את הגלות מהאמצעי להיות מקושר עם הבורא, מהרצון להשפיע, כי רק בתכונה הזאת אני משיג את הבורא.

אז הכרת הגלות היא דבר הכרחי לפני היציאה מהגלות, אחרת בשביל מה אני אצא? אין לי שום דחף לצאת, אני לא מרגיש שום דבר רע בגלות.

תלמידה: מה התהליך שצריך לעבור כדי שזה יפרמט אותנו?

בתהליך אנחנו צריכים למדוד מה חסר לנו כדי לגלות את הבורא. כל ההבדל בין גלות וגאולה זו ההסתרה והגילוי של הבורא. למה הוא נסתר, איך אני יכול לגלות אותו? אלו השאלות שאנחנו צריכים לברר, ולענות עליהן. עוד מעט נעבור עליהן, זה כל התהליך שאנחנו צריכים ללמוד לפני הפסח, זה התהליך של יציאת מצרים.

שאלה: איך נרגיש שאנחנו בגלות כשיש לנו קבוצה נהדרת, ואת המורה היחידי בעולם שיודע, וספרים? אני מבין שענית שהעניין הוא לכוון למצוא את הבורא, ולא למצוא הנאה אישית. שזה גם הנאה אבל בסדר בצורה אחרת. גם אמרת שזה תלוי בהשקעה שלנו בחברה. איך יוצאים מהרגשה הנוחה הזאת שלמרות שאנחנו בגלות אנחנו לא מרגישים שאנחנו בגלות?

אתה צריך לעשות את מה שכותבים המקובלים, ואז תתחיל להרגיש שהחיים שלך הם חיים של בהמה ולא של אדם, ותרצה לצאת מהמצב הזה.

תלמיד: אני מרגיש בהמה כאילו משודרגת, כי יש לי קבוצה, יש לי חברים, ספרים, רב.

זה עדיין לא מצב של בהמה. לא, זה לא נכון, אתה נותן הגדרות לא נכונות למצבים שלך. אם אתה לא רוצה רוחניות, אז אתה בהמה.

תלמיד: אבל אם הרוחניות היא לבוש לבהמיות, ולא הרוחניות כרוחניות, אלא כעוד תוספת, כתכשיט?

אתה צריך קודם כל לזרוק מעצמך את כל הפילוסופיות החכמות שלך, ואז תרגיש שאתה נמצא ממש במצב עירום, שאין לך כלום חוץ מהחוכמות שלך.

שאלה: איך אדם שעוסק בחכמת הקבלה מרגיש התקרבות למצב הרוחני?

בזה שהוא לא מסופק מהמצב שבו הוא נמצא, וכל הזמן מחפש איך לעלות, איך לרומם את המצב שלו יותר ויותר קרוב לרוחניות, לייתר השפעה, ולייתר קשר עם האחרים.

שאלה: באיזה רגע ואחרי איזו הכנה מתעורר באדם הצורך לירושת הארץ?

אחרי שהבנו שאנחנו צריכים להיות קשורים זה לזה ובתוך הקשר הזה לרכוש את היציאה מתוך האגו.

תלמיד: למה כעיקרון מתעוררת באדם הדרישה הזאת? יוצא שלפני הכניסה למצרים האדם צריך ביטחון נוסף לכך שהוא יוצא משם עם איזושהי תוספת.

בטרם הכניסה? לא יודע.

תלמיד: אברהם שואל שאלה "בשביל מה עלי להיכנס לשם, מה יצא לי מזה?", הרי לא סתם יש שאלה על ירושת הארץ?

נכון.

תלמיד: כלומר לאדם חסר ביטחון כדי להיכנס למצרים ורק התענוג העתידי גורם לו לעשות את הצעד הזה, ובנוסף הוא צריך ביטחון שהבורא באמת יוציא אותו ממצרים.

העניין הוא בזה שכדי לצאת ממצרים הכרחי לאגור יחס שלילי גדול מאוד כלפי מצרים, כיוון שאתה נמצא תחת שליטת האגו שלך, ורק אם אתה מתחיל לשנוא אותו, לזלזל בו, לא רוצה להישאר בו ויהיה מה, אז מופיעים בך הכוחות לצאת ממנו, להתנתק ממנו. השנאה תולשת אותך מתוך מצרים, עוקרת אותך.

שאלה: איך לדעת שבאמת צברנו את השנאה הזאת ויש לנו מספיק כוחות לצאת מהאגו?

כאשר השנאה הזאת תופיע בך, אז תצא, לא תוכל יותר להישאר באגו.

תלמיד: כלומר מגיעים לאיזושהי מידה.

כמובן, כל הזמן.

שאלה: כשהאדם רוכש את הרצון להשפיע, האם הוא מקבל איזושהי תגובה מהבורא או שהאדם צריך לחזק את עצמו ולהגיע לדרגה מסוימת כדי לקבל איזו תגובה מהבורא?

וודאי שכן. הוא צריך לקבל כל מיני תגובות מהבורא, בין שהוא מרגיש אותן ובין שלא. אבל כשהן מתחילות להצטבר בו, אז הוא מרגיש שיש לו כבר משהו בעד ונגד מצבו במצרים ואז הוא מתקרב ליציאה. זה עוד לפנינו, אנחנו עוד נלמד, זה לא פשוט.

שאלה: האם ייתכן שהאדם נמצא בגלות והוא לא יודע שהוא נמצא בגלות, או כשהוא נמצא בגלות הוא יודע שהוא בגלות?

כן, יש כאן כל מיני מצבים כאלו, שהאדם מודע או לא מודע איפה הוא נמצא, תחת איזה רצונות הוא נמצא, וכך הוא מתקדם. יש מצבים שונים.

תלמיד: האם צריך להתפלל כדי להיות בגלות או להרגיש שאתה בגלות?

ודאי שכן. בלי תפילה האדם לא פותח את הרצונות שלו ולא פותח את ההיכרות שלו עם המצב שהוא נמצא בו.

שאלה: הטבע שלנו הוא רצון לקבל, אנחנו אגואיסטים, אז איך אני יכול להתעלות מעל הרצונות הגשמיים האגואיסטים כדי שאהיה מסוגל להצדיק את הבורא?

על ידי הקבוצה. אם הנשמה שלך כבר התפתחה ומגיע לה לצאת לדרגה יותר עליונה, להכרת עולם עליון, אז אתה מגיע לקבוצה, ואם אתה תתחבר עם הקבוצה, זה כבר השלב הבא של ההתפתחות הרוחנית שלך שבו אתה חייב להתקשר לחברים ולהשתדל להיות איתם כאיש אחד בלב אחד, ואז אתה יכול לצאת למדרגה יותר עליונה, רוחנית.

שאלה: נראה שכל הבעיה היא דווקא להיכנס לגלות, אז מהי הכניסה לגלות ואיך מזרזים אותה בעשירייה?

כניסה לגלות גם היא לא כל כך פשוטה, כמו שאנחנו יכולים לקרוא בתורה על בני יעקב שהיו מחוץ למצרים ומחוץ לארץ ישראל. הם היו במדבר והיו להם שם כל מיני אירועים, רצו למכור את יוסף ולא הבינו מה קורה איתם בכלל, עד שהתחילו להיכנס למצרים על ידי כל מיני אירועים שקרו להם שם וכך התגלגלו.

שאלה: איזה סוג של עבודה אנחנו צריכות לעשות בעשירייה כדי להגיע לחיסרון שעליו מדובר כאן?

רק להשתדל עוד ועוד להתחבר בינינו. העבודה הופכת להיות הרבה יותר קונקרטית, מובנת, ברורה, לא פחות קשה אלא יותר קשה, אבל יותר ויותר מרוכזת בקשר בינינו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

שאלה: אני מבינה שבדרגה הזאת של גלות, אני כמו תינוק קטן או כמו ילד קטן. בהתחלה אני אפילו לא יודעת באיזה מצב אני נמצאת או באיזה שלב אני נמצאת, אז מתי מגיעה הנקודה הזאת שאני מתחילה לרצות להיות כמו הבורא?

כשתרצי להתקשר לחברות שלך, ממש להתבטל כלפיהן.

שאלה: ממה אברהם דאג בדיוק, למה הוא לא הבין מה התהליך? הרי הוא כבר היה בקשר עם הבורא.

"במה אדע כי אירשנה", איך אדע בדיוק איפה אני נמצא ואיך אני יוצא ועל ידי איזה כוחות, מה חסר לי? כל הדברים האלה על המצב בעצם מארגנים את השאלה הזאת "במה אדע כי אירשנה", איפה אני נמצא.

תלמיד: הוא לא הבין שהרצון לקבל יגדל מאותו המצב שלו?

כנראה שלא. תגדל עד המצב שלו ותבין את השאלה.

שאלה: איך אנחנו רוכשים כלים להרגיש איפה אנחנו נמצאים?

רק מתוך חוסר קשר עם החברים.

תלמיד: זה חשוב לדעת איפה אנחנו נמצאים בתהליך?

בלי זה מה תבקש?

שאלה: מהם העינויים של הגלות? למה האדם צריך להרגיש שמענים אותו?

תלוי באיזה רצונות הוא נמצא, כנגד זה הוא מרגיש את העינויים.

תלמיד: העינוי הוא בזה שהוא רוצה לצאת מהאגו ולא נותנים לו?

אם הוא נמצא בזה, אז כן.

תלמיד: מה זה בונה בו שהוא רוצה לצאת ולא יכול?

חיסרון.

שאלה: אנחנו מדברים על תהליך היציאה מהגלות כעל תהליך קשה, אבל אין רצון להתרכז בקושי שלו, אלא יש רצון להפוך את התהליך הזה לתהליך יצירתי. האם אנחנו יכולות להתרכז ביצירתיות של היציאה מהגלות?

בבקשה, תתקרבו זו לזו. הכול בידיים שלכן, זאת היצירתיות שלכן, היצירה שלכן. עד כדי כך שמה שאתן עושות ביניכן זה את הבורא, את הכוח המשותף שמקשר ביניכן, גם את זה אתם עושות בידיים שלכן.

קריין: קטע מס' 4.

"שאל אברהם להקב"ה, במה אדע כי אירשנה, הלא אין להם כלים וצורך להירושה הגדולה מה שאתה מראה לי שאתה תיתן לבני, הלא אין להם צורך. 

ועל זה השיב לו הקב"ה, אני אתן להם צורך להאורות, כמו שאני אתן להם האורות. היינו שה' יתן להם האור והכלי גם כן. שאל תחשוב שרק השפע אני משפיע, אלא אני משפיע להם, הן הצורך הנקרא, כלי, והן השפע הנקרא, מילוי וחסרון. 

ועל ידי זה שעם ישראל יהיו בגלות מצרים ארבע מאות, שארבע שזהו מדרגה שלמה של ד' בחינות, שעל ידי זה שהם יהיו בגלות, בארץ לא להם, היינו שהמצרים ישפיעו לישראל רצון של קבלה עצמית, שרצון זה לא שייך לקדושה, שזה נקרא, "ארץ", מלשון רצון, וירצו לברוח מהרצון הזה, אז כשאני אעשה שלא יוכלו לצאת משליטה זו מכוחות עצמם, אלא שהם יראו, שרק הקב"ה יכול לעזור להם, ולא יהיה להם עצה אחרת, אלא לבקש עזרה ממני."

(הרב"ש. מאמר 14 "הקשר בין פסח, מצה ומרור" 1987)

זאת אומרת צריכים להגיע למצב שאנחנו מאוד משתוקקים לצאת מהרצון לקבל לעצמנו, ולא לרצות לקבל לעצמנו כלום, ואז לפנות לבורא מאין ברירה ולהבין שרק בו תלויה הבקשה שלנו, ורק הוא יכול לתת לנו את התשובה על הבקשה שלנו, ואז לבקש ממנו ככל האפשר שייתן לנו אפשרות לצאת מהגלות, משליטת הרצון לקבל.

שאלה: התפילה עבור החברים וההשתוקקות שלי להתחבר איתם, זה אותו דבר, מה ההבדל ביניהם?

בעיקרון זה הינו הך רק שהראשון מבליט את השני.

שאלה: אותה גלות מצרים באותה תקופה הייתה קפיצה במקום 400 שנה מדרגה שלמה, ל-270 שנה, אבל בעל הסולם כותב שזה השורש של שאר הגלויות שנמשכות עד עכשיו. מה הסיבה? למה אותה יציאה מהגלות לא הספיקה להביא לתיקון השלם? ולמה גלות מצריים דווקא גרמה לעוד גלויות שנמשכות עד עכשיו?

כי לא הספיקו לטעום את הגלות עד כדי כך כדי לסיים אותה עד הסוף וממנה להגיע למטרה, זה מה שקורה לנו היום. אנחנו היום נמצאים במערך של מלחמות, בעיות, קושיות כלשהן וזה לא מספיק לנו, אנחנו עדיין לא מרגישים עד כמה שהמצב הוא רע ורוצים לצאת ממנו אבל לא עד כדי כך, "קצת יצאנו בסדר, אפשר להמשיך".

אנחנו לא דורשים גאולה שלמה כי אין לנו גלות שלמה בהרגשה שלנו, כי זה תלוי עד כמה אנחנו מרגישים, לא איפה שאנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים במה שאנחנו מרגישים, ואם אדם לא מרגיש שהחיים שלו הם ממש גלות מהכרת הרע, מנצחיות, משלמות, מכוח הטוב אלא הוא נמשך לעוד כל מיני פיתויים של העולם הזה ומתאר לעצמו כמו ילד קטן עוד ועוד צעצועים, אז זה מה שקורה לו, שיש לו אותה גלות שנמשכת ונמרחת לעוד הרבה מאוד זמן.

שאלה: כתוב "אני אתן להם צורך להאורות, כמו שאני אתן להם האורות." אז אנחנו מבקשים מהבורא עבור העשירייה את הצורך לאורות או את האורות?

גם וגם מה שאתה יכול, את זה תבקש העיקר תבקש.

קריין: קטע מספר 5.

"שאלת אברהם היתה, שאברהם ראה מהי ירושת הארץ, שהיא ענין מלכות, הנושאת את השפע העליון, הכולל ה' בחינות נרנח"י דקדושה. וידוע, שאין אור בלי כלי, היינו שאין מילוי בלי צורך. ואברהם ראה, שאין לישראל צורך להשיג שלימות המדרגה. אלא, שאם ישיגו קצת הארה מלמעלה, כבר יהיה להם סיפוק. וממילא אין להם צורך להשיג את הנרנח"י דנשמה הכלולה במלכות, שזו נקראת "ירושת הארץ"."

(הרב"ש. מאמר 41 "מהו המצות קלות שאדם דש בעקביו, בעבודה" 1990)

שאלה: מהי הארה מלמעלה כדי להרגיש מצב ראוי לצאת מהאגו שלנו?

הארה מלמעלה קובעת לנו את כל המצבים שלנו והיא מגיעה לנו כתגובה על העלאת מ"ן שלנו וכך אנחנו צריכים להבין אותה, מה שמבקשים בסופו של דבר זה מה שמקבלים רק לא בדיוק, אלא בהתאם לזה שאנחנו צריכים להתקדם למטרת הבריאה.

שאלה: איך להבחין בין ירידה גשמית לירידה רוחנית, האם יש איזו דרך להבחין ביניהן או שאחת כרוכה בחברתה?

ירידה רוחנית היא לצורך עליה ואנחנו מרגישים את זה ממש כך. ירידה גשמית היא ירידה בכוחות, בנכסים, ומה שאדם מרגיש זה משהו אחר לגמרי, זאת אומרת הכול תלוי איך אדם מקבל את זה. האדם קובע אם הוא נמצא ברוחניות או בגשמיות.

שאלה: אם הדבר היחיד שחסר לנברא זה חיסרון, האם לא כל בקשה שהיא לא חיסרון זה כאילו לא כמו לדלג על מה שצריך, לדוגמה במקום לבקש, "חבר אותנו או תקן אותנו, עזור לחבר", אני צריך לבקש "תן לנו רצון לתיקון, תן לנו רצון שיעזור לחבר" וכן הלאה, כי רק חיסרון חסר?

במשהו אתה צודק, כן.

שאלה: אמרת שהצורך לתיקון תלוי בכמה אנחנו מרגישים אותו ובקטע נאמר שאם הם ישיגו איזו הארה מלמעלה כבר יהיה סיפוק. איך להשיג את הצורך השלם לצאת מהגלות כדי להביא את כל הבריאה לתיקון, מה עלינו לעשות בשביל זה אם הבורא נותן גם את הצורך וגם את המילוי?

מה עוד אנחנו צריכים לקבל ממנו? רק להתפלל אליו שייתן לנו עוד יותר נחיצות לגאולה והגאולה שתהיה גאולה מהאגו.

תלמידה: לפי מה שהבנתי הבורא נותן צורך כלומר גם את הרצון לתפילה.

כמובן. הכול מגיע מהבורא אבל תלוי רק במה שהיינו רוצים לקבל.

שאלה: אנחנו עובדים בעשירייה, אנחנו משיגים מדרגה מסוימת ומסופקים בזה, שמחים מזה שהתחברנו. איך לרכוש את החיסרון הגדול כדי להמשיך בתפילה?

רק בקבוצה.

שאלה: עברתי מצבים פרטיים של טוב רע לחליפין ומזה התעוררה אצלי תפילה. הרגשתי את הפער בין משהו זמני למשהו קבוע. היה לי מצב דיכאוני וחבר עזר לי בזה שהראה לי שיש לי בעצם הכול. אני לא מצליח לראות סיפוק במילוי הגשמי.

גם הרגעים האלה מובילים אותך למטרה. תמשיך ותתקרב.

תלמיד: איך לעבור את זה עם העשירייה?

תנסה לפתור את הבעיות והשאלות האלה יחד עם החברים.

(סוף השיעור)