שיעור ערב 01.08.19 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תיקוני הזוהר"

קריין: ספר "תיקוני הזוהר", עמ' 102, "תיקון שלושים".

משתדלים להיות כאחד כדי לקבל את ההתפעלות מהזוהר, מהאור הזוהר שיחבר אותנו ויאיר לנו התעלות הרוחנית.

תיקון שלושים

"בראשית, מי היא ראשית, זו חכמה, זו נקודה שבפנים שנאמר בה כל כבודה בת מלך פנימה. וזו יראה שהיא מצווה ראשונה, ועליה נאמר יראת ה' ראשית דעת. והיא רמוזה במילת בראשית. ויש יראה רעה רצועה להלקות את הרשעים. וזו הנקודה היא אות שבת וימים טובים ואות תפילין ואות של ברית מילה. אותה רצועה היא יראה רעה היא עורלה. זכאי הוא מי שמעביר אותה ממנו שאין לה רשות לרצועה להלקות אותו. וזו הנקודה עליה נאמר מחלליה מות יומת. מה מחלליה, אלא מי שמכניס רשות זרה בחלל שלה שהיא רשות היחיד. שעליה נאמר ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל כי את מקדש ה' טימֵא.

והכול נרמז בזו המילה, ירא''ה ברי''ת שב''ת, כמו זה, ירא''ת בראשי''ת , ברית בראשית , שבת בראשית, וזו הנקודה היא ראשית. ה' קנני ראשית דרכו. כמו כן בראשית. הכול היא נקודה אחת. היא ראשית, והיא אות ברית, והיא אות שבת, והיא יראת ה'.

מי חלל שלה ב. ו' הוא בעלה. בו היא שמורה וסתומה בגלות, ז הוא שכתוב יהיה סגור ששת ימי המעשה. כמו זה ם סתומה. והרי נאמר, ונקודה היא שביעית, כתר על ראשו כתר של ספר תורה עטרה על ברית. ז' שהוא שביעי יום השבת שביעי ודאי. ועליו נאמר וביום השבת ייפתח. אבל בימות החול גן נעול אחותי כלה. נקראת סתומה באות ו'.

וזה עורלה ופריעה הן כמוץ ותבן של חיטה. בימי החול נקראת ה''א שהוא הב''ל לה''ב המזבח לשרוף מוץ ותבן. ונשארת היא סולת נקייה. אבל שבת וימים טובים נקראת י' עטרה על הכול. ובית וכיסא שלה ל''ב אלקים של מעשה בראשית. והיא ב' כלולה מעשר אמירות בכל צד. זו י' נקראת יראה, בין בשבת בין בברית מילה בין בדין. וכך כל מצווה.

אלקים זה נתיב ראשון, עליו נאמר נתיב לא יְדָעוֹ עיט ולא שְזָפַתוּ עֵין אַיָה, מהו עין איה, אלא מאלו מלאכים שאומרים אַיֵה מקום כבודו להעריצו. כאשר היא בזה הנתיב אין להם ידיעה בה, שהיא נסתרת מחיות המרכבה.

והארץ הייתה תוהו ובוהו, מהו והארץ הייתה תוהו ובוהו. אלא מי שמוציא מרשות היחיד לרשות הרבים גורם לשכינה להיות תוהו ובוהו חושך ותהום. ומתלבשת באלו הקליפות שהן ארבע גלויות. ולא עוד אלא שגורם לה להיות יַבָּשה, תוהו. שמסתלקת נקודה מחלל שלה שהיא ב' ונשארת יבֵשה.

נתיב שני ורוח אלקים מרחפת על פני המים. מה ורוח. אלא בוודאי בזמן שהשכינה יורדת בגלות, זה הרוח נושב על אלו שמתעסקים בתור מפני השכינה שנמצאת ביניהם. וזה הרוח נעשה קול, ויאמר כך, אלו ישֵנים, ששֵינָה בחוֹריהם, סתומי עיניים, אטומי לב, קומו והתעוררו לגבי השכינה. שיש לכם לב בלי תבונה לדעת בה. והוא ביניכם.

וסוד הדבר קול אומר קְרָא. כגון קרא נא הֲיֵש עוֹנֶךָּ? ואל מי מקדושים תפנה. והיא אומרת מה אקרא כל הבשר חציר. הכול הם כבהמות שאוכלות חציר. וכל חסדו כציץ השדה, כל חסד שעושים לעצמם עושים. ואפילו כל אלו העוסקים בתורה, כל חסד שעושים לעצמם עושים. באותו זמן ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב לעולם, וזה הוא רוח המשיח. אוי להם מי שגורמים שילך לו מן העולם ולא ישוב לעולם. שאלו הם שעושים את התורה יבָּשה ולא רוצים לעסוק בחכמת הקבלה, שגורמים שמסתלקת נביעת החכמה שהיא י' ממנה. ונשארת ב' יבֵשה. אוי להם שגורמים עניות וחרב וביזה והרג ואובדן בעולם. וזה הרוח שמסתלק, הוא רוח המשיח כמו שנאמר. והוא רוח הקודש. והוא רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'.

מצווה שנייה. ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור, וזה אהבה שהיא אהבת חסד. כמ"ש ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד. ועליה נאמר אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ. יראה נקראת מצד השמאל, ואהבה נקראת מצד הימין.

יש יראה ויש יראה. יש אהבה ויש אהבה. יראה שיָרא בן אדם מהקב"ה כדי שלא ירד מנכסיו או כדי שלא ימותו בניו בחייו. נמצא שאם היה יורד מנכסיו או אם ימותו בניו בחייו, שלא היה ירא אותו, ומפני זה היה אוהב אותו. זו יראה, ואהבה לא שָׂם את יראת ה' ואת האהבה שלו לעיקר. אבל אהבה ויראה עיקר שלה בין טוב ובין רע. ומפני זו נקראת זה יראה ואהבה על מנת לקבל פרס.

ומפני זה אמר הקב"ה השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באיילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ. שהיא אהבה בלא פרס, עד שהוא יחפץ, ולא על מנת לקבל פרס. היראה ואהבה על מנת לקבל פרס היא של שפחה. ותחת שלוש רגזה ארץ, תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גברתה.

אלקים זה מן ויאמר אלקים יהי אור הוא נתיב שלישי יהי אור. י''ה אוי''ר. או''ר י'. כאשר זו הנקודה התעטפה בזה האור ונעשתה אויר מכאן נמשכו כל ההויות.

קם זקן אחד פתח ואמר יהי אור ויהי אור. יהי אור זה ימין. ויהי אור זה שמאל. שבכל מקום ויהי הוא לשון צער. ומפני זה ויהי היום שזה הוא רה"ש שהוא שמאל שהוא דן דין של כל העולם, ובגללה נאמר ויהי אור. וירא אלקים את האור כי טוב, זה עמוד האמצעי שהוא טוב. ויבדל אלקים בין האור ובין החושך. בין האור זה אהרון הכהן, ובין החושך זה קורַח. אמר משה, לי ראוי להבדיל מחלוקת שאני הוא צורת דמות של טוב שלמעלה. ראה שדָבַק קורח בחושך של ס"א ומכחיש מעשה בראשית, שלא רצה להידבק בשמאל שהוא לוי, אמר הִיבָּדלו מתוך העדה הזאת.

וסוד הדבר, ויַבדל אלקים בין האור ובין החושך, ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה. שוֹק הימין שהוא אור, שנאמר ויבדל אלקים בין האור, הוא שוק בימין כהן, שנאמר בו נעימוֹת בימינך נצח. וכמו שנצח מתקשר בימין, כך הוד מתקשר בשמאל. ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. ערב זה ערב של יצחק. בוקר זה בוקר של אברהם. יום אחד עמוד האמצעי וצדיק שמחשיבים אנו אחד. אין יום בלי לילה שהיא שכינה.

בינתיים הרי קול עולה ומתפוצץ במרומי רקיעים, והיה אומר, מחנות קדושים של ישיבת רקיע שלמעלה ומטה. הזדרזו והתכוננו לקראת המלכה, אשר באה להיכנס לפני המלך בכמה קישוטים של מצוות עשה. קומו מחנות לפניה. בינתיים הרי קול שני היה מתעורר לגבי בעלי מפתחות. הרי השכינה באה להיכל שלה, אדנ''י שפתיי תפתח.

באותו זמן המלכה העליונה היא יורדת אצלה, לקבל אותה במצווה הראשונה, בכמה קולות ושופרות. ועולות שתיהן אצל המלך. וכולם היו שואלים מי זאת עולה מן המדבר. מי שהיא אמא עילאה, בזאת עולה. וכאשר עלתה למעלה נעשית כיסא למלך העליון. ובה פתח אנכ''י, שכך עולה לחשבון כס''א. וכאשר התחברו שניהם נאמר בהם אנכי ה' אלקיך אשר הוצֵאתיך מארץ מצרים.

אשר הוא רמוז במילת בראשית. אשר זו אמא, שהיא אשר אהי''ה. אשר קידשנו במצוותיו. אשר קידש ידיד מבטן, שהיא בטן שכתוב מבטן מי יצא הקָרַח, הקֶרח הנורא. מה זה נורא, זה עמוד

האמצעי. מה זה קידש ידיד מבטן. בטן שנאמר בו זה צדיק. אשר שהיא אמא עילאה. קידשנו בעמוד האמצעי. וציוונו בצדיק, על כל מצווה ומצווה. מפני שאחד הוא מצוּוֶה ואחד עושה. אחד מצוּוֶה על המצווה שהיא השכינה מצוות ה' ברה מאירת עיניים. ואחד עושה עשייתה שהוא מעשה מצווה. ונאמר גדול המצוּוֶה ועושה ממי שאינו מצוּוֶה ועושה.

מצוּוֶה זו עמוד האמצעי, שהוא מצווה מצד האבא שהוא רא''ש. ומצד האמא שהיא אש''ר. וכך צדיק מצווה ועושה משניהם, מפני זה נאמר על שניהם אשר קידשנו. אמא קידשנו, ואבא ציוונו. על מי, על שכינה תחתונה, שהיא פֶּטֶר כל רחם, פתיחת הרחם, שהוא רמ''ח מצוות. היא מצוות ה', בכל איבר ואיבר של המלך היא מצווה. ועוד, אשר קידשנו מצד של או"א, כמ"ש ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. ויאמר מצד אבא שהוא י'. יהי מצד האמא שהיא ה'. אחד אמירה ואחד הויה. עשיית שניהם יהי אור.

אשר, על שם באושרי כי אִשְרוּני בנות. אשר הוצאתיך מארץ מצרים. וכי עבד שהוא בבית אסורֵי המלך, והבטיח לו המלך להוציא אותו מבית אסורים, יש לו למלך לשבח עצמו אשר הוצאתיך מארץ מצרים כמה פעמים. אלא חמישים פעמים הזכיר בתורה יצירת מצרים, כנגד חמישים שערי בינה, להיות ניכר להם מאיזה מקום מוציא אותם מהגלות.

וכאשר ירדה אצלם ירדה לפדות אותם בכמה קולות וברקים. כמ"ש ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר, וקול שופר, חזק מאוד. ועליהם נאמר וכל העם רואים את הקולות. את זו שכינה תחתונה, שהייתה עולה בכל קול וקול מאלו שבעה קולות. והיא הייתה בת קול של כל אחד ואחד. קול דברים אתם שומעים. זה קול עליון כלול משלושה קולות עליונות שהם ג"ס עליונות. ועל אמא עילאה נאמר ותמונה אינכם רואים זולתי קול. אבל בת קול עליה נאמר וכל העם רואים את הקולות ואת. ואת ודאי. שנאמר בה ותמונת ה' יביט. קולות הם מצד עמוד האמצעי. הוא קול השופר שביעי, באמא עילאה. ולמטה שישה קולות.

ברקים מצד הצדיק, שנאמר בו ויצא כבָּרָק חִצוֹ. ענן זו השכינה כלולה משבעה ענני כבוד שבה מתכסים קולות וברקים. ומצד הימין נקראת ענן. ומצד השמאל ערפל כמ"ש ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלקים. ועוד אנכי זו שכינה תחתונה. וסוד הדבר אנכי אנכי הוא מְנַחֶמְכֶם. אמא עילאה אנכי למעלה, אנכי אמא תחתונה למטה. ועל שניהם נאמר רְאוּ עתה כי אני אני הוא. כשמך אלקים כן תהילתך על קצווי ארץ.

הרי כאן מצווה ראשונה. ואין מצווה שלא ניתנה ביראה ואהבה שהיא ב', וזו ב' מן בראשית. יראת היראה ואהבה, שהם ב' עליונה ב' תחתונה. ב' עליונה הרי נאמר שהיא יראה ואהבה, ב' אחרונה תורה ומצווה. והיא ב' מבר''א, בהיפוך אותיות אב''ר. היא מצווה בכל איבר ואיבר. מצווה ראשונה היא אנכי ה' אלקיך. והיא ב', יראה ואהבה. איש אמו ואביו תירָאו מצד היראה. כבד את אביך ואת אמך מצד האהבה. ושניהם הם זָכור ושָמור.

תפילין של ראש ותפילין של יד. אבא תפילין של ראש שהוא ראש דְבָרְךָ אמת עמוד האמצעי. אמא תפילין של יד שהיא שכינה תחתונה. או"א תפילין של אדון עולם. הקב"ה ושכינתו שהם בן ובת הם תפילין שלנו.

ועוד נתיב שלישי, בו מצווה שלישית שהיא נבואה, כמ"ש ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. חמישה אור הם. ועליהם נאמר נפתחו השמים ואראה מראות אלקים. אמא עילאה מראה סתום שאין בו דמיון. אמא תחתונה מראֶה בגלוי שיש בו דמיון. ועליו נאמר וביד הנביאים אֲדַמֶה. אדמה היא דמיון לכל הנביאים, ולכל אחד כפי כוחו. ומפני שהיא שולטת על כל מרכבות שלמטה, ועל כל כוכבים ומזלות ואילנות ודשאים, ועל כל עופות שמים וחיות וארץ ודגי הים, משום כך נקראת בשם של כולם. מצד החיות נקראת חיה.

ומצד העופות נשר יונה ציפור. ומצד הדגים הדג, צד שפחה רע בהיפוך דגה. ומצד העשבים נקראת השכינה שושנה.

נתיב רביעי, ויבדל אלקים בין האור ובין החושך. זכר ונקבה הם. חושך לילה, כמ"ש ולחושך קרא לילה. ויש חושך מצד הטֹהרה, ולילה מצד הטהרה, כמ"ש גם חושך לא יַחֲשיך ממך ולילה כיום יאיר כַּחֲשֵכה כאורה. וחושך הוא נקבה, שמקבל מאור שהוא אור זכר, כמו הירח שמקבל מן השמש. ושניהם הם מראה שמאירה ומראה שלא מאירה. ויש חושך של ס"א שיש בו הבדלה ולא חיבור. ואותו אור הוא כמוח באגוז.

בינתיים הרי קול נשמע במרומֵי רקיעים, בעלי אוצרות בעלי היכלות פִּתחו היכלות. הרי המלכה רוצה להיכנס בהיכלו. באותו זמן אדנ''י שפתיי תפתח, ההיכל כלול משבעה היכלות. באותו זמן כמה נביאים עולים עימה ומתכנסים עימה. שיש נביאים ויש נביאים.יש נביאים שהם בעלי הבית של המלכה. ויש נביאים שהם בעלי הבית של המלך. אלו ממראה שמאירה ואלו ממראה שלא מאירה. נביאים של מראה שמאירה הם מצד יהו''ה, ונביאים של מראה שלא מאירה הם מצד אדנ''י. והם שְקוּלים לתושב"כ ותשבע"פ. נביאים מצד אדנ''י מצד היראה, ונביאים שהם מצד יהו''ה הם מצד האהבה.

באותו זמן כמה בעלי שערים מזדעזעים ומזדמנים להיכל. וכמה בעלי חותמות. וכמה בעלי תשובות, שבהם נביא שואל ומשיב. וכמה בעלי עתידות מה שהיה ומה שעתיד להיות, וכמה בעלי עיניים שהם מראות ומחזות של נביאים. וכמה בעלי אוזניים שהם בעלי כנפיים, שנאמר בהם ואשמע את קול כַּנפיהם. וכמה בעלי החוטם ששם ריח, שנאמר בהם אישֵה ריח ניחוח. וכמה בעלי פנים שנאמר בהם וארבעה פנים לאחת. וכמה בעלי קולות ובעלי דיבורים ובעלי הבלים שהם להבות אש, כמ"ש קול ה' חוצב לַהֲבות אש. וכמה בעלי ידיים שנאמר בהם וִידי אדם מתחת כנפיהם. וכמה בעלי קומה והם שיעור קומה של הכיסא. וכמה בעלי אות ברית, שנאמר בהם וזה לך האות. וכמה בעלי רגליים שנאמר בהם והחיות רָצוא וָשוב.

כל תיקוני הנביאים מבחוץ בגוף באיברי הגוף. בעלי החכמה הם מבפנים במוח. ומפני זה חכם עדיף מנביא. ומהמוח תלויים ל''ב נתיבות. וזה לֵ''ב, שנאמר לב מבין. ויבדל אלקים בין האור ובין החושך. כאן הסוד של נתיב רביעי. מה הבדלה כאן בנבואה. אלא כמה נביאי שקר הם מצד החושך, שהולכים באוויר להטעות בני אדם. באותו זמן שיהא הקב"ה עם שכינתו ויבדל אלקים בין האור ובין החושך.

נתיב חמישי, ויקרא אלקים לאור יום אלו בעלי מקרא. שבעלי מקרא הם פתילה, ובעלי משנה זַיִת, ובעלי תלמוד שהוא קבלה למשה מסיני נר.

מצווה רביעית, לעסוק בתשבע"פ ולהבדיל בה בשש דרגות באיסור והיתר, טומאה וטֹהרה, כשר ופסול. כמ"ש ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. בין מֵי טהרה של טהרה היתר כשר, ובין מי טומאה שהם איסור טמא פסול, שהם מי בורות נשברים מים סרוחים מים מטונפים, ועליהם נאמר לא יהיה לך אלקים אחרים על פניי. וזה הרקיע שמבדיל ביניהם זה הרקיע שעל ראשי חיות, וזה מט"ט שעליו נאמר ודמות על ראשי החיה רקיע. ועליו נאמר ויעש אלקים את הרקיע. וזה נתיב שישי. ויש רקיע למעלה מרקיע, וזה צדיק שמבדיל בין מ"ן למ"ד, להיות ניכָּרים בו. ועליו נאמר ויעש אלקים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע. וזה נתיב שביעי צדיק.

נתיב שמיני, ויקרא אלקים לרקיע שמים. ויקרא אלקים זו אמא עילאה. לרקיע זו עמוד האמצעי שהוא בין ימין ושמאל וכולל שניהם, כמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. והם ערב של יצחק ובוקר של אברהם.

תיקון שלושים ואחת

ליום י"ו

בראשית בר''א שְתֵ''י. ועליהם נאמר ותלכנה שתיהם, והם שתי תורות תושב"כ ותשבע"פ. ועוד, שני לוחות הלכו להר סיני. מיד וַתֵהום כל העיר עליהם, הזדעזע כל העולם, כמ"ש וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים, ואת קול השופר, ואת ההר עשֵן, וַיַרא העם וינועו. ואמרו הזאת נעמי, זו היא נעימות התורה. מיד נאמר ויְשַבֵּר אותם תחת ההר. פרחה התורה משם, ואמרה אני מְלֵאה הלכתי להר סיני ועתה ורֵיקָם הֱשִיַבני ה'. מלֵיא''ה מל''א י''ה. ועתה פרח ממני מל''א י''ה שהוא יה''ו ונשארתי ה' יחידה אִלֵ''ם. נאלמתי דוּמִיָה דו''ם י''ה. הֶחֱשֵתִי מטוב שהוא ו'.

ותלכנה שתיהם גוף ונפש. לאיזה מקום הלכו. לבית הקברות. גוף נידון ונרקב. נפש נאמר בה וַתְגַל מרגלותיו ותשכב.

קם זקן אחד ואמר, רבי שמעון חזור בך. עורפה היא גוף. רות היא נפש. שותפות שלה נעמי נשמת חיים. מַחְלון רוח. גוף שהיא עורפה מחזירה עורף לגבי נשמה. נפש נדבקת בה בנשמה, כמ"ש באשר תלכי אלך במצוות עשה, ובאשר תליני אלין במצוות לא תעשה.

באשר תלכי אלך בגלות, שנאמר בה ובפשעיכם שולחה אמכם. ובאשר תליני אלין שהמשכב שלך בגלות, כמ"ש על משכבי בלילות. עַמֵך עַמי אלו ישראל. ואלקייך אלקיי זה הקב"ה. אלימלך זו י'. נעמי זו ה'. מחלון ו'. רות בה נדבקה ה' ונעשתה תור''ה. ועליה נאמר וקול התור נשמע בארצנו.

עורפה אמא של ערב רב, שנאמר בהם כי עם קשה עורף הוא, שחזרה לסִרחונה, והחזירה עורף לגבי חמותה. כִּלְיון בעלה של עורפה. יצה"ר שבאה כְּלָיה ממנו לעולם, והוא כליון. ואשתו לילית כְּלָיה.

נשמה ונפש כאשר בן אדם הוא מחויב בחטאים ומתגברים על איברים, נשמת חיים מסתלקת מן הגוף, ונפש נשארת שם. ונאמר בה ותגל מרגלותיו. לגבי מי. לגבי צדיק וזה ברית מילה, שהוא בועז ב''ו עַ''ז, חזק על יצרו. וַיָמֹד שֵש שְׂעוֹרים ויָשֶת עליה, שוקיו עמודי שש. שמה אותם עליה להגן עליה. וכתוב ותלכנה שתיהם בשכינה עליונה ותחתונה. ועליהם נאמר ותקראנה לו השכנות שם לאמור יוּלַד בן לנעמי, זה עמוד האמצעי שנאמר בו בני בכורי ישראל. כאשר חטאו ישראל וגרמו להסתלק השכינה, עליה נאמר בשכינה תחתונה ותגל מרגלותיו.

ותלכנה שתיהם, הוא מדבר הגוף ונפש. ומאהבת הגוף כאשר הוא בעל תשובה, תאמר הנפש לגביו באשר תמותי אָמוּת ושם אֶקָבֵר, ולא תזוז הנפש בקבר ממנו. ועליה נאמר בהתהַלֶכְךָ תנחה אותך בעוה"ז. בשוכבְּךָ תשמור עליך בקבר. וַהֲקיצות לתחיית המתים לעוה"ב, היא תְשׂיחֶךָ. זו הנפש לגבי הגוף. ורבי שמעון, אם הגוף לא חוזר בתשובה ומחזיר עורף לגבי תשובה, נפש נבדלת ממנו ונקרא עורפה, והגוף הזה נאבד משני עולמות.

אמר לו, זקן זקן. והרי כמה קברים לחינם. והרי אם הגוף נאבד על מה תקום הנפש לתחיית המתים. שהרי ודאי הגוף נאבד. ונאמר שנאבד משני עולמות. והרי יורד לִנְשִייה ששם נשכח לדורֵי דורות. אם כן כמה קברים לחינם.

אלא ודאי הקב"ה לא יְשַנה מעשי ידיו. שוודאי העוה"ז והעוה"ב שהם שמַיִם וארץ, של הקב"ה הם. ועליהם אמר דוד השמים שמים לה'. הארץ אתהלך לפני ה' בארצות החיים. עליהם נאמר העוה"ז והעוה"ב בשם יהו''ה מוארים. כמ"ש ישמחו השמים ותגל הארץ. מתי. בזמן שנאמר לגבי שמים והארץ של ס"מ ונחש, כי שמים כעשן נִמְלָחו והארץ כבֶּגֶד תִבְלֶה. ולאחר שיִמְחה אותם וִיְכַלה את אלה הממונים שעליהם. מיד יחדש אותם הקב"ה את השמים והארץ, שיימָחו מפני אלו ממונים רעים. כמ"ש כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפניי, והכול כדי שלא יִכְלו מעשי ידיו, שהם נשמות וגופים שנאבדו משני עולמות. ואלו עשירים שבגלות, מפני שזה העולם הוא שלהם.

אבל עניים שהם צדיקים. הטוב שלהם לאלו עולמות שהם מעשים טובים, אשר בהם נבראו שתי תורות תושב"כ ותשבע"פ, ששכר שלהם שם. ומפני שלמטה של ארץ החיים, שם גופים לנשמות קדושות שנבראו בשם ה'. והגוף של משה שנאמר בו לא כהתה עֵינוֹ ולא נָס לֵחֹה משָם היה. ובגללו היה הוא מבקש רחמים שלא ימות ויֵצא ממנו. ולא על הגוף של זה העולם שנקרא סנדל אצלו, שעליו נאמר לו של נעליך מעל רגליך.

ואדם וחיות ובהמות ועופות ששם, הם מעשה בראשית. והם בצורת דמות עליון של אלו שנאמר בהם במרכבה ודמות פניהם פני אדם, ופני אריה אל הימין לארבעתם, ופני שור מהשמאל לארבעתן, ופני נשר, לארבעתן. שהם בהמות עליונות. עליהם נאמר יעשה למחכה לו. ושם עה"ח שמי שאוכל ממנו נאמר בו ואכל וחי לעולם.

ושם כיסאות של זהב וכסף ואבנים יקרות, ומיטות של כסף וזהב. ורמ''ח מצוות שציווה אותן משה לישראל בזה העולם. לטהר רמ''ח איברים של אותו גוף. וגוף זה העולם השפל הוא סנדל לנשמה. שנִטְנַף בזוהמת זה העולם. הרי כאן שלושים ואחת פעמים שהתפרש בראשית. ועשר אמירות ושלושים ושניים שבילים. הרי שבעים ושניים, וצריך לפרש אותם.

תיקון שלושים ושתיים

בראשית מאמר ראשון לכל. והוא כולל שני דיבורים, אנכי ולא יהיה לך, שנאמרו בדיבור אחד. ושניהם הם רמוזים במילת בראשית, משום כך בראשי''ת א''ב רֵשִי''ת, א''ב א' אנכי. ב' לא יהיה לך. והכול באות אחת ב', והיא ב' מבראשית.

אמר רבי אלעזר, וכי מי שיש לו עבד ומוציא אותו לחירות משעבודו, יש לו לאדונו לשַבֵּחַ עצמו בהוצאה לחירות של עבדו? וכי הקב"ה שאמר לאברהם כי גר יהיה זרעך, יש לשבח עצמו כמה פעמים אשר הוצאתיך מארץ מצרים. אמר לו רבי שמעון, כך הוא ודאי. אבל כאן לא משבח הקב"ה עצמו שהוציא אותם מן הגלות. אלא חמישים פעמים הזכיר בתורה יציאת מצרים, להיות ניכר בַּדַרְגה שהוציא אותם שהוא יובֵל, שנאמר בו יובל היא שנת החמישים שנה. והם חמישים שערי בינה שנמסרו למשה בסיני, זולת אחד שלא נמסר לו. ומפני זה הזכיר חמישים פעמים בתורה יציאת מצרים. אמר, הרי ודאי התיישבה דעתי.

מי הם אלהים אחרים. אלו ממונים של שבעים אומות וס"מ ונח''ש הרי ע''ב. משום כך נתן הקב"ה התורה מימין שהוא חסד ומשמאל שהוא גבורה, שיש בה שבעים פנים להציל משבעים אומות. והתורה ניתנה ממים ואש שהם שניים. להציל את ישראל מס"מ ונחש שהם ממים ואש. ובגללם נאמר לא יהיה לך אלהים אחרים על פניי. וכנגד שבעים אומות שבעים נפש. ומי שעובר על שבעים פני התורה שנאמר לא יהיה לך אלהים אחרים על פניי, שולטים שבעים ממונים ואומות של היצה"ר על שבעים נפש.

וכמה גלגולים יבואו לבן אדם על חטאים אלו. ואם לא חזר בן אדם בתשובה באלו גלגולים, אותו גוף יורד באבדון. הגלגול הראשון נצבע בגוון לבן ורוכבת הנפש על סוס לבן שהוא הגוף, אם חזר בתשובה נאמר בו אם יהיו חֲטָאיכם כַּשָנִים כשלג ילבינו. ואם לא, תבוא בגלגול שני ותרכב על סוס אדום. ואם חזר בתשובה נאמר בחטא שלו אם יאדימו כַתוֹלָע כצמר יהיו. ואם לא, חוזרת ומתגלגלת בגלגול שלישי ורוכבת על סוס ירוק וזה הגוף.

והם מזל אריה מזל שור מזל נשר. שעליהם נאמר הן כל אלה יפעל אל פעמיים שלוש עם גבר. ואם שלוש אלה לא יעשה לה לנפש בשלושה גלגולים שעושה לה שְאֵר כְּסוּת ועונה, ויצאה חינם אין כסף. ועל שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אֲשִיבֶנו, ועל ארבעה שהוא מזל אדם לא אשיבנו, שלא יקלקלו אותו.

אבל לצדיקים ועושה חסד לאלפים, אלפים ודאי. שלושה גלגולים, בהם הוא מרוויח שלושה אלפים שהם עולמות של כיסופים. ולמי, לאוהביו ולשומרי מצוותיו. לרשעים שהם לא יחזרו בתשובה בשלושה גלגולים אלו, נאמר בהם והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עַמָה. אמר, רבי, אם כן אנה יורדת. אלא שבע ארצות הן ועולות לשבעים כנגד שבעים נפש. ושבע ארצות הן, ארץ אדמה ארקא גַיא צייה נְשייה תבל. והן שבעה מדורי הגיהינום. אותה נפש שלא חזרה בתשובה באלו השלושה, מוריד אותה הקב"ה במדורי הגיהינום האלה. ושם נשכחת לדורֵי דורות.

ואם הוא צדיק נאמר בו כי שבע ייפול צדיק וקם. אמר לו רבי אלעזר ואם הוא צדיק מדוע יורד שם. אלא כדי להוציא משם כל נפש ונפש מאלו שהרהרו בתשובה ומתו בקַצְרוּת שנים, והוא טורח בשבילו. זה הוא מאמר ראשון שהוא בראשית."

(סוף השיעור)