א' חוה"מ סוכות תשפ"ג

שיעור בוקר 11.10.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

אושפיזין יצחק - ספירת גבורה, קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא אושפיזין יצחק – ספירת גבורה, קטעים נבחרים מן המקורות. סוכות.

אושפיזין יצחק - ספירת גבורה. הרב, בבקשה.

אנחנו לומדים בזמן הזה איך בונים את הכלי, כלי נקרא נשמה, שכוללת שבע ספירות. למה שבע? כי שלוש ספירות עליונות מגיעות אלינו מלמעלה, אלו תכונות שהבורא מציג לנו - כתר, חכמה, בינה ומהן אנחנו נבנים. אנחנו מגיעים בקשרים בינינו למצב שאנחנו בונים בנו, בתוכנו, מתוך התכונות האלו תכונה מיוחדת שאומנם קיימת בתוך הנברא אבל היא ממש כמו תכונת הבורא, השפעה שלמה, טהורה. במשך שבעת ימי הסוכות, בשבעה שלבים אנחנו בונים את הכלי השלם של הנשמה שלנו, מתוך החומר שלנו אנחנו בונים משהו שדומה לבורא. בסופו של דבר זה התוכן הפנימי של כל החג הזה, של החיים שלנו, ושל כל הקיום שלנו.

לכן אנחנו צריכים ללמוד כאן איך מהכוחות המנוגדים, השונים, אנחנו בונים את החיבור, את האיחוד בינינו. ולמה זה לא יכול להיות אחרת? כי הבורא הוא כולו להשפיע, וכדי שכולנו נהיה נבראים אז הוא ברא את יצר הרע, זאת אומרת צורה הפוכה מעצמו, ועכשיו אנחנו צריכים לראות איך מהצורה ההפוכה הזאת אנחנו נעשים דומים לו, ממש כמוהו. כמו שכתוב, להגיע "עד ה' אלוהיך", שבצורה, בבחינה הפנימית ביותר אפילו אנחנו נהיה כמוהו. זה מה שהוא דורש מאיתנו וזה גם מה שאנחנו רוצים, להגיע לכך שיבנה דבר כזה, מדבר והיפוכו.

אנחנו לומדים על זה לאט לאט. למדנו אתמול על אברהם, שזו התכונה הראשונה שמגיעה אלינו מהבורא, ועכשיו ביום השני של חג סוכות נלמד על התכונה השנייה, על יצחק, שמסמל לנו את הכוח השני.

"אברהם הלך בימין," זו התכונה שלו, כך אנחנו מגלים את הכוח הראשון בנו, "תיקון מדת החסד, היינו שהוא רוצה בחסדים." בהשפעה פשוטה, רחבה, ללא גבולות, זו תכונת אברהם. "לכן מבחינת חסדים הוא ממשיך בחינת דביקות בחיי החיים." בבורא.

"אבל יצחק הלך בקו שמאל, שנקרא גבורה, לעבוד בבחינת התגברות על כלים דקבלה, שיהיה בעל מנת להשפיע." זאת אומרת, הוא כבר בתכונה אחרת, הפוכה מאברהם, מתגבר על הרצון לקבל. במה? בזה שכולו מרצון לקבל שמתגלה והוא מתגבר על הרצון לקבל, ואם הרצון לקבל רוצה להידמות לתכונת אברהם שכולו חסד, כולו המשפיע, זה רק אם הוא יהיה בעל מנת להשפיע, בהתגברות על הכלים דקבלה שלו.

"ומכיון שעוסק בשמאל, היינו לראות את מצבו בבחינת הדעת, אז הוא רואה את החסרונות, ואז המצב של פירוד," יצחק הוא לא כמו אברהם, "כי האדם במצב השמאל במצב חסרון והבורא הוא נקרא שלם, ו"אין ארור מתדבק בברוך"." זאת אומרת, הם הפוכים זה מזה.

"לכן יצחק היה צריך להיות נכלל מאברהם, לכן כתוב "אברהם הוליד את יצחק". הלא כולם יודעים זה, אלא ללמדנו שבבחינת יצחק, שהוא שמאל, נכלל גם כן בחינת ימין, שהוא חסד, ומשם מקבל חיים." על אף שהוא הפוך מימין, דווקא מימין הוא מקבל את החיים. "ויעקב הוא קו אמצע," הוא כבר השלישי, שיוצא מאברהם ויצחק, מחסד וגבורה. "ויעקב הוא קו אמצע, ובודאי שהוא נכלל מחסדים."

(הרב"ש. 316. "בחינת אדם הראשון - ב'")

שאלה: דיברנו בשיעור אתמול שמתחילים מאברהם, מתכונת ההשפעה, להשפיע על מנת להשפיע, ואחרי זה אנחנו מחליטים להוסיף משהו לתכונה הזאת, כמו יצחק.

אנחנו לא יודעים בדיוק איך זה קורה כי אנחנו גדלים ממטה למעלה, זה כמו שתינוק לא יודע איך הוא גדל, אבל הוא גדל ופתאום יש לו יותר שכל, יותר כוח לעשות דברים חדשים. אנחנו לא מגיעים משלם לבלתי שלם, מלמעלה למטה, אלא ההתקדמות שלנו היא כולה מבלתי שלם, מלמטה למעלה. לכן ככל שאנחנו לומדים, ככל שאנחנו מדברים, חושבים שאנחנו מבינים משהו בהתפתחות שלנו, בכל זאת "ויהיו בעיניך כחדשים". זאת אומרת כל פעם מתגלות בנו תכונות חדשות, יכולות חדשות. פתאום אנחנו מבינים, פתאום אנחנו יודעים ואנחנו לא יכולים מראש לתכנן אותן אלא מלמעלה נעשה התכנון הזה.

שאלה: מה זה נקרא לקבל חיים?

תלוי במה מדובר, אבל בדרך כלל מדובר בכוח אברהם, כוח החסד, ואנחנו צריכים להבין שבכל הספירות הכוח הזה הוא הפועל, הוא המוליד, לכן הוא נקרא "אב האומה". זו התגלות אברהם שבכל הדורות, בכל דור ודור.

תלמיד: אז מה זה בעצם תיקון החסד?

אברהם זה החסד.

תלמיד: מה התיקון במידה הזאת של החסד?

כוח ההשפעה מתחיל להתעורר ולעבוד ולהתגלות גם בכלים דקבלה, וזה כבר נקרא "תיקון". אם הוא לא היה מתגלה בכלים דקבלה זה לא היה נקרא תיקון. אם לא היתה מתגלה מידת החסד, זה גם לא היה נקרא תיקון.

שאלה: האושפיזין האלה, כמו יצחק, היינו רוצים שיבואו כאורחים תחת הסוכה שלנו. איך עושים את זה? איך אנחנו יכולים להזמין אותם, מה התנאים להזמין אותם? האם זה דבר שעושים באופן פעיל? אם כן, מה הם התנאים לעשות זאת בעשירייה? איך אפשר להזמין את יצחק תחת הסוכה שלנו?

אנחנו לא יודעים בדיוק איזה כוחות צריכים להתגלות ובכלל זה לא העניין שלנו מה יתגלה עכשיו ומה יתגלה אחר כך, אלא אנחנו רוצים להתקדם לחיבור של כל התכונות שמהן אנחנו מרכיבים את כל עניין החג, זאת אומרת את כל המצב החדש הזה. אנחנו בונים סוכה, מתיישבות בפנים כל התכונות, ואנחנו עושים מהתכונות שלנו דמות של נשמה, מערכת שכוללת עשרה חלקים, שבעה אפשר להגיד, כי שלושה חלקים מגיעים מלמעלה, ואנחנו נמצאים תחת הסוכה, תחת הסכך מחוברים יחד ורוצים ליהנות מאותו האור המקיף שמאיר לנו דרך הסכך.

וכשאנחנו בונים את הסכך, אז אנחנו מתכוונים לזה שנקבל רק אור קטן שמיועד לבנות את הכלים שלנו, ולא שנקבל אותו במלואו בצורה פתוחה כמו שהרצון לקבל שלנו, האגו שלנו רוצה.

תלמיד: האם זה אומר שאם אתה מזמין את קו ימין, את אברהם, אתה מקבל אוטומטית את יצחק כאושפיזין שהוא קו שמאל?

לא, אוטומטית לא מקבלים כלום, זה ממש יורד אלינו בצורה הדרגתית לפי ההכנה שלנו. זה שאנחנו עושים כביכול יום של אברהם, יום של יצחק, זה כמו שלכל מדינה ומדינה יש חגים משלה, אבל באמת במציאות הרוחנית כשזה עובר עלינו אנחנו מקבלים את זה ולא בדיוק יודעים בהתחלה איך זה קורה, אלא ככה זה מגיע.

תלמיד: אז צריך רק להתמקד בחיבור ולעשות את העבודה בקו ימין?

כן, אנחנו צריכים רק להתמקד בחיבור ורק להתקדם לחיבור בינינו ככל האפשר ולא לבחור בחבר זה או בחבר זה חס ושלום, בצורות כאלה או בצורות כאלה, אנחנו לא מבינים בהן, אלא פשוט יחד כולנו צריכים להגיע לחיבור בינינו יותר ויותר. ואז אנחנו מגלים שהחיבור הזה, אומנם אנחנו רוצים להגיע לזה ואנחנו לוחצים כל אחד על עצמו וכל אחד נותן דוגמה לאחרים, אבל ככל שנסובב את זה בכל זאת החיבור יקרה לפי חוקי הטבע העליון שכבר נמצאים גם בתוכנו, ואנחנו לא יכולים להתחבר בצורה אחרת, אלא זה יקרה בתכונות אברהם, יצחק, יעקב שבנו.

שאלה: כשאנחנו מרגישים בנו מקום ריק, יש לנו מקום חיסרון, האם זה נקרא שאנחנו מזמינים את יצחק?

בהמשך יש הרבה פסוקים בהם נלמד על יצחק, ואז יהיה ברור מה זה נקרא. אני לא רוצה לענות במילה אחת על מה היא "הזמנת יצחק", בה האושפיזין מזמינים אותו כאורח, ואיך אנחנו מקבלים את התכונה הזאת.

שאלה: כתוב שיצחק רואה את מצב הפירוד והחיבור בבחינת הדעת. האם באמת הוא היה רק בבחינת הדעת, כלומר, הוא יכול להרגיש שהוא מתרחק מהחיבור?

אנחנו צריכים ללמוד את הטקסטים שיש לפנינו ואז נוכל לענות על השאלות. אני רוצה לעשות זאת בצורה מסודרת. לא שואלים לפני שלומדים.

שאלה: תכונת יצחק בגמר התיקון קיימת?

ודאי שהיא חייבת להיות.

קריין: שוב קטע 1.

"אברהם הלך בימין, תיקון מדת החסד, היינו שהוא רוצה בחסדים. לכן מבחינת חסדים הוא ממשיך בחינת דביקות בחיי החיים.

אבל יצחק הלך בקו שמאל, שנקרא גבורה, לעבוד בבחינת התגברות על כלים דקבלה, שיהיה בעל מנת להשפיע.

ומכיון שעוסק בשמאל, היינו לראות את מצבו בבחינת הדעת, אז הוא רואה את החסרונות, ואז המצב של פירוד, כי האדם במצב השמאל במצב חסרון והבורא הוא נקרא שלם, ו"אין ארור מתדבק בברוך".

לכן יצחק היה צריך להיות נכלל מאברהם, לכן כתוב "אברהם הוליד את יצחק". הלא כולם יודעים זה, אלא ללמדנו שבבחינת יצחק, שהוא שמאל, נכלל גם כן בחינת ימין, שהוא חסד, ומשם מקבל חיים. ויעקב הוא קו אמצע, ובודאי שהוא נכלל מחסדים."

(הרב"ש. 316. "בחינת אדם הראשון - ב'")

קריין: קטע 2. אומר בעל הסולם:

"סוכות הוא בחינת שמחה, שהוא בחינת גבורות המשמחות, שהוא סוד תשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות. ואז אפילו גורן ויקב נכנסים לקדושה. וזה סוד שעיקר בחינת סוכות הוא יצחק."

(בעל הסולם. "שמעתי". צ"ז. "ענין פסולת גורן ויקב")

שאלה: מה זה "גבורות המשמחות"?

גבורות הם התגברות. אחרי אור אברהם שבנה לנו את המידה הראשונה, שנקראת "יום ראשון", תיקון חסד, אז יש התגברות מצד הכלי, ו"גבורות המשמחות" זה שאנחנו כן יכולים לקבל את ההתגברות הזאת, תשובה מאהבה. אנחנו לא נמשכים לכך מעצמנו, אבל כל התכונות שלנו, הזדונות נעשים לנו כזכיות. ואז זו באמת שמחה גדולה, תוספת גדולה מאוד ליום של אברהם, לתכונה שלו ואז אפילו הגורן והיקב נכנסים לקדושה.

"וזה סוד שעיקר בחינת סוכות הוא יצחק." דווקא זה קצת לא מובן, בחינת סוכות היא יצחק? אולי היום השני של סוכות אבל כל בחינת סוכות? "עיקר בחינת הסוכות הוא יצחק"? זה לא כל כך מובן, נראה בהמשך מה יהיה.

תלמיד: התגברות על מה?

את זה נצטרך לראות. אברהם הוא אומנם חסד, אבל חסד ללא גבולות לא טוב. אנחנו כנבראים צריכים להיות מורכבים מכוחות מנוגדים, באופן שכל כוח וכוח קושר את האחר, סוגר אותו ולא נותן לאף אחד מהם להתפרע, להתפרץ בכל כוחותיו. לכן איזון הכוחות מימין ומשמאל בסופו של דבר מביא אותנו למצב המתוקן השלם.

שוב, אנחנו קיימים מכוח הרע, אנחנו נכללים, בנויים מהרצון לקבל ולכן ככול שאנחנו נכללים מהרצון להשפיע ויכולים לבנות סדר נכון בו הרצון לקבל שלנו יהיה מסודר כך שהוא יקשור, ירגיע ויסדר את עצמו להיות כוח עזר לכוח ההשפעה, וכוח ההשפעה יהיה כוח שיגביל קודם כל את כוח החסד, ורק אז בשילוב הנכון בין שני כוחות האלה אנחנו יכולים להרשות לכוח הגבורה להיות כוח משמח. כמו שהוא אומר, "סוכות הוא בחינת שמחה, שהוא בחינת גבורות המשמחות," איך יכול להיות גבורות משמחות? דווקא כשהן עובדות בשילוב עם כוח אברהם, "שזדונות נעשו לו כזכיות. ואז אפילו גורן ויקב נכנסים לקדושה." כי גורן ויקב הם בעצם הפסולת שאנחנו אוספים משם, "וזה סוד שעיקר בחינת סוכות הוא יצחק." אנחנו מגיעים לסיכום היום השני של סוכות.

שאלה: יש הרבה מצבים קדושים שאנחנו לומדים עליהם, אברהם, יצחק, יעקב. איך אנחנו יכולים לעבוד ולבנות על בסיס המדרגות האלה? כי נראה כאילו זו איזו מכונת כביסה המכבסת את כל הרצונות שלנו בהם אנחנו מנסים להתחבר דרך המצבים האלה.

נכון, אנחנו צריכים להשתדל להתקדם לחיבור. בפועל אנחנו רוצים להיות בחיבור יום יומי המתגבר יותר ויותר וללמוד. ומתוך התגברות ההתחברות בינינו, כל אחד בתוכו מרגיש מה זה מוסיף לו, ואז בצורה כזאת לאט לאט נגלה מה הן הספירות, מה היא התכללות הספירות, ומה נקרא פרצוף כתוצאה משילוב נכון של הכוחות האלה הנקראים ספירות.

כך אנחנו מגלים את עניין ההצטלבות בין תכונות הבורא לתכונות הנברא, בין הרצון לקבל והרצון להשפיע. עד כמה משני הכוחות האלה, מכתר ועד מלכות נולדות תכונות שונות, כל הכוחות והחיבורים ביניהן, שמהם יש לנו את כל התכונות בטבע. אנחנו משתוקקים לדעת, להבין, להרגיש, מהו הטבע ועדיין לא יכולים להשיג אותו. אלה בסך הכול הכוחות הנמצאים ברצון לקבל וברצון להשפיע והשילוב ביניהם.

שאלה: למה משייכים את החסד לנברא כי נדמה שיש בנו בעיקר פסולת ורצון להתגבר עליו. איפה נמצאת ספירת החסד בנברא?

אנחנו לומדים שהכוח הראשון המתגלה הוא תכונת החסד המשויכת לאברהם, הכוח השני הוא גבורה, המשויך ליצחק. זה הכול. בואו נלמד לאט לאט, הכול לפנינו.

קריין: אומר הרב"ש:

"שרוצים לעבוד ה' במסירות נפש כמו יצחק. אבל הגוף לא מסכים לזה, ומכל מקום זה שיודעים, שצריכים לעבוד כמו יצחק, הם שמחים בזה, ומבורכים לה' על זה."

(הרב"ש. מאמר 16 "מהו היסוד שהקדושה נבנית עליו" 1988)

העבודה בתכונת יצחק מתחילה בזה שרוצים להיות במסירות נפש כמו יצחק מכל וכל. רואים שלא מסוגלים, אבל שמחים על זה שהבורא נתן לנו את העבודה הזאת והיא מביאה אותנו להכנעה, מכיוון שאין לנו ברירה, אלא חייבים להתגברות למעלה מזה שלא מסוגלים.

שאלה: למה אנחנו צריכים להיות שמחים מעבודה בהתגברות ולא מזה שאנחנו צריכים לבקש מהבורא עזרה?

אנחנו מבקשים מהבורא עזרה, אבל עזרה אתה לא יכול לבקש לפני שאתה מנסה בהתגברות. אם אתה יכול בעצמך, אז תלך לבקש? אתה צריך להשתדל לבצע את הפעולה בעצמך, לראות שאתה לא מסוגל, בטוח שלא מסוגל ואתה מאוד רוצה להצליח ואתה לא מסוגל להצליח, ואז אתה פונה לבורא.

שאלה: כשאני נמצא בעשירייה, כלפי מי מתגלים כל הכוחות?

כלפיך, כלפי כל אחד ואחד שמשתדל לעשות חשבון.

שאלה: למה יש זדונות אחרי אברהם?

זדונות אחרי אברהם, אלה כוחות שהוא רוצה לבצע פעולות אברהם ומגלה עד כמה יש לו תכונות הפוכות שמפריעות לו, שזה התגברויות, גבורת יצחק.

תלמיד: אז כתוצאה מזה שהוא עובד בחסד הוא מגלה את הגבורה?

חסד זה אברהם, אבל עכשיו כשהוא ממשיך מאברהם ליצחק, אז הוא רואה שהגוף לא מסכים.

תלמיד: מה קורה בין לבין, לְמה זה נהפך פתאום?

הוא רוצה להמשיך לעבוד עם החסד בכל גופו ורואה שכל גופו לא מסכים לזה.

תלמיד: ואז מה התיקון של החיסרון?

התיקון של זה, שהוא שמח שהוא הגיע לזה, שרואה את האמת, שגופו לא מסכים ואז ממשיך. גם על זה שהגוף מתנגד הוא מברך את ה'.

קריין: 4. אומר הרב"ש:

"הכל זוכין רק על ידי התגברות הנקרא כוחות, וכל כח וכח שהאדם מוציא מצטרפין לחשבון גדול. היינו אפילו שהאדם מתגבר באיזה פעם ובא לו מחשבה זרה, וטוען הלא אני כבר בדוק ומנוסה שעוד מעט לא יהיה לי את החשק הזה לעבודה, ומה אני ארויח אם אתן עכשיו מעט התגברות. ואז הוא צריך לענות, שפרוטה ופרוטה מצטרפות לחשבון גדול, היינו לחשבון הכללי, בין לשורש נשמתו, ובין לכלל כולו."

(הרב"ש. אגרת י"ד)

שאלה: האם יש קשר בין המסירות של יצחק לבין יראה מאהבה, לתשובה מאהבה?

כן, יש חשבון.

שאלה: בתחילת השיעור הסברת שאנחנו כמו תינוק שגדל ולא יודע בדיוק איך, אלא הוא פשוט גדל. אמרת שבגלל זה המאמצים צריכים להיות בעיקר לכיוון החיבור. אז לגבי ההבחנות שעכשיו אנחנו לומדים, בשביל מה לנו ללמוד, לרכוש ולהיכנס להבחנות האלה אם בכל מקרה המאמצים תמיד יהיו לכיוון החיבור?

חכמת הקבלה מסבירה לנו איך אנחנו גדלים. אם אנחנו נמצאים במצב של תינוקות, הרי ככל שתספר לתינוק שהוא גדל, איך הוא צריך לגדול, הוא לא יבין אותך. כי הוא גדל בצורה טבעית. אתה מספר לו, או לא מספר לו, בכל זאת השלבים שלפיהם הוא גדל הם אותם שלבים, ובהתאם להם הוא גדל.

כך גם אצלנו, אנחנו יכולים ללמוד, או לא ללמוד, ובכל זאת אנחנו גדלים. אבל כשאנחנו לומדים איך אנו גדלים, אז בכל זאת אנו יכולים להוסיף לעצמנו קצב גדול בהתפתחות, וטעמים בהתפתחות, וזה מה שניתן לנו בלימוד חכמת הקבלה. כך אנו ממש עוזרים מאוד להתפתחות הנשמה שלנו. ולכן אנחנו לומדים.

הרי בין כך ובין כך בטוח שנגיע לגמר התיקון כי הוא קיים מתחילת הבריאה, אבל באיזו הסכמה, באיזו צורה, באיזה יחס מאיתנו לבורא ומהבורא אלינו? מהבורא אלינו יש לו כוח אהבה למעלה מהכול, ומאיתנו, ככל שאנחנו רוצים להיות קרובים אליו, ולבצע את הפעולות שלו, לפי זה אנחנו בהשגה ובהבנה בחושים שלנו ממתיקים ומקצרים את הדרך. זה הכול.

תלמיד: אז עכשיו אנחנו לומדים על יצחק, ועל הגבורות, ומתחילה להתגבש פה איזו הבנה, איזה יחס, מה זה אומר בתוכנו, בקשר בינינו, באיזו מידה. האם עכשיו קונקרטית, במהלך היום, אנחנו צריכים לעשות עם זה משהו? או שזה יושב בתוכנו והמאמצים שלנו נשארים אותם מאמצים, לכיוון חיבור, ועוד חיבור בינינו?

כן, אותו דבר. כי בינתיים אנחנו לא יכולים להבדיל בכל סוגי המאמצים שלנו, בין חב"ד, חג"ת, נהי"ם. אנחנו לא יכולים להגיד שאלו כוחות שאנו מכירים, בשינויים שאנחנו עוברים בכל רגע, אנחנו לא יכולים להבדיל אם אלו אורות חסדים, אורות חכמה או נרנח"י וכן הלאה. לכן עכשיו אנחנו רק לומדים את זה, ולאט לאט מתקדמים בכל זאת למצב שהחושים שלנו יתחילו לקלוט את התכונות האלו, את היחסים השונים מהבורא כלפינו.

שאלה: כתוב בקטע, שפרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, היינו לחשבון כללי בין שורש נשמתו ובין הכלל כולו. מה זאת אומרת מצטרפת בין שורש נשמתו לכלל כולו?

ככל שיהיה חיבור בין הנשמה הפרטית שלו, ובין הקבוצה. זה מה שאנחנו רוצים לגלות. ואז כשכל אחד ירגיש את עצמו עד כמה הוא פרט בחברה, ועד כמה החברה כולה היא הכלל שלו זה נקרא בין שורש נשמתו לכלל כולו.

שאלה: מה זה לעבוד ה' במסירות נפש?

זה מושג שאני בעצמי לא יכול להסביר. להגיע למסירות נפש לבורא, זה בעצם הסיכום של כל העבודה שלנו. זאת אומרת, בכל כוחות הנפש שיש באדם, הוא מכוון לעל מנת להשפיע לבורא ולעצמו כלום. והוא יודע את זה, הוא יכול לבדוק את זה, והבורא מסכים עימו, ושניהם יודעים שכך האדם מגיע למסירות. למסור את נפשו לדביקות בבורא, זאת אומרת להיות כמוהו, זו מטרת העבודה שלנו, מטרת התיקונים שלנו.

שאלה: כתוב כאן שההתגברות היא רכישת כוחות. מה זה נקרא שהתגברות פירושה כוחות?

פשוט, כשאתה מקבל כוחות מלמעלה, מהבורא, אז אתה יכול להתגבר על המכשול שיש לפניך.

תלמיד למדנו מתכונת אברהם שאני מתגבר על הרצון לקבל שלי, והולך באמונה מעל מהדעת. אם כן מה זה יצחק? כי אמרת בערך אותו הדבר.

אולי אתה צודק, אבל לא התכוונתי לבטא את זה בצורה כזאת. אם באברהם אנחנו עולים על המכשול, אז ביצחק אנחנו כבר נלחמים במכשול, לוקחים אותו פנימה, בתוכנו ומעבדים אותו כך, שאנחנו נכללים עימו. לכן זה נקרא "גבורות".

תלמיד: אז מה זה אומר שנכללים במכשול הזה? זה אומר שאנחנו יכולים להשפיע יותר בעבודה עם התכונה הזאת?

כן. ודאי שחסד, גבורה, תפארת, בכל מה שאנחנו עושים, התכונה הראשונה היא שקובעת את הכיוון, וכל יתר התכונות שמתאספות תומכות באותו הכיוון, ומביאות אותו למימוש השלם.

שאלה: זה פלא גדול איך ומה מוליד את התכונה הבאה? יש לנו כמה תכונות שעוברות בסוכות. איך זה שפתאום צצה התכונה הבאה?

אם אתה רוצה להתעמק בתכונה הזאת, ולעבוד איתה יותר, ממנה נולדת התכונה הבאה.

תלמיד: מה ההבדל בין התגברות שאנחנו עושים ביומיום בעבודת העשירייה, לבין ההתגברות בחג?

בחג זו עבודה יותר כללית. אבל אני לא יודע אם יש הבדל. אנחנו צריכים במשך כל השנה לעשות את אותה העבודה שאנחנו עושים בחג הסוכות. זאת אומרת להתחבר בינינו, לבנות מעלינו מסך, כי אנחנו לא רוצים את אור השמש, אלא רוצים שרק קצת ממנו יגיע אלינו, כדי שנוכל לקבל אותו בעל מנת להשפיע. העיקר זה החיבור בינינו, ושיהיו בינינו תמיד האושפיזין שלנו, זאת אומרת היסודות הרוחניים שלנו, אברהם, יצחק, יעקב, משה, יוסף, ודוד.

שאלה: המילה גבורות באה מהתגברות, והיא מביאה אותנו לתפילה? או שהגבורות הם התפילה?

גבורות זה לא תפילה, גבורות זו תכונה, ואנחנו צריכים על ידי התפילה לשנות את התכונות, ולבקש מהבורא, להוכיח לו שאנחנו ראויים, ומסוגלים לתכונות יותר נעלות.

שאלה: אנחנו כאילו מדברים על השפעה, אבל אנחנו בנויים ומזהים בתוכנו שיש לנו רצון לקבל שמניע זאת מאתנו. האם בכל זאת המאמץ שאנחנו נותנים בסטטוס הזה נחשב לעבודה רוחנית למרות שמעורב בה הרצון לקבל?

וודאי שכן. זו כל העבודה שלנו, אנחנו מחפשים איך קצת יותר להידמות לכוח העליון, לכוח ההשפעה, מצליחים או לא מצליחים, זו העבודה הרוחנית. מאמצים, זה מה שהבורא סופר, הוא סופר את היגיעה שלנו.

שאלה: אם הבנתי נכון אז גם בתכונות אברהם וגם בתכונת יצחק יש צורה כלשהי של התגברות, מה ההבדל בין שתי התכונות בהתגברות?

כלפי אילו תכונות הם צריכים להתגבר כדי להגיע לחיבור יתר? המטרה בכל התכונות האלה היא להגיע ליתר חיבור, אבל ההגעה ליתר חיבור היא כל פעם על פני הפרעות חדשות, שונות שמזדמנות להם, ולכן זה מה שנקרא בשמות של הבחינות האלה, חסד, גבורה, תפארת וכן הלאה. אבל העבודה היא אותה עבודה, נגד הרצון לקבל, להתגבר על תכונה מיוחדת. לרצון לקבל אין צורה, זה פשוט רצון לקבל, לא רוצה, והתכונה שהוא עכשיו צריך לקבל תלויה באיזה מצב הוא נמצא, וזה כבר עומד לפניו.

שאלה: שמעתי שאמרת שבעבודה שלנו אנחנו לא יכולים להבדיל בין הכוחות האלו, אבל בכל זאת יש לנו דחייה ואנחנו רוצים להתחבר, אז מה הם הכוחות האלו?

שוב אני אומר, העיקר זה החיבור, כי זה תחילת העבודה שלנו וסוף העבודה שלנו, ובאמצע בין תחילה לסוף יש לנו כל מיני הפרעות שמוזמנות במיוחד, מתעוררות במיוחד כדי לייצב אותנו כל פעם בשילוב, בחיבור, בעבודה מסוימת בינינו. נניח שאנחנו בונים בית, או אותה סוכה, לא חשוב מה, אז כל פעם יש לנו עבודה אחרת באבנים, בעצים, בענפים וכן הלאה, כל פעם זה כאילו סוג עבודה אחר אבל זה אותו דבר. כך זה כאן, בעבודות שלנו שאנחנו בונים את הכלי שלנו, מחזירים את הנשמה השבורה שלנו לכלי האחד המתוקן אז יש לנו כאן כמה עבודות, כמה שלבים.

ואז בכל צורות ההתחברות שלנו, סך הכול אין לנו הרבה מרכיבים, אולי שבעה מרכיבים, מהם אנחנו מרכיבים את עצמנו ומהם אנחנו בונים כל מיני צורות התחברות שבסופו של דבר משיגים, מרכיבים משבעה החיבורים האלו את הצורה השלמה.

שאלה: כתוב ש"ארור מתדבק בברוך", למה הכוונה?

אנחנו צריכים להגיע לצורת עבודה כזאת שבשבילנו אין הבדל בין טוב לרע, זה נקרא שארור גם מתדבק בברוך. זה עוד לפנינו, עוד נדבר על זה.

שאלה: באחד הקטעים שקראנו הוא כותב על המצב של יצחק, "לראות את מצבו בבחינת הדעת, אז הוא רואה את החסרונות". איך העשירייה מממשת מצב כזה לראות בדעת את הדברים?

אנחנו לא הגענו עדיין להתחיל איזו עבודה בעשירייה ואתם כבר חושבים על הפרטים שלה. אתם נכנסים כל כך פנימה מהשורה הראשונה כאילו שאתם כבר מכירים את המצב.

קריין: קטע 5 אומר הרב"ש.

""ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק", רבי יהודה אומר, זו גבורה. רבי נחמיה אומר, זו ברכה.

ויש להבין:

א. איך אפשר לומר שאחד מוסר להשני בחינת גבורה, הלא אין זה דבר הניתן מיד ליד.

ב. מהי המחלוקת, שזה אומר דווקא גבורה וזה אומר ברכה, במאי נחלקו.

ויש לפרש ששניהם לדבר אחד נתכוונו, ואלו ואלו דברי אלקים חיים. היינו שמסר לו שילך בדרך הגבורה, כמו שכתוב, "וישבע בפחד יצחק אביו". היינו על ידי מדת הגבורה, שזו הכוונה את כל אשר לו, שאברהם מסר לו הדרך ללכת בה. ואשר היה מוטל עליו להשלימה, על ידי זה זכה לבחינת ברכה, היינו "ויברכהו ה'".

היינו על ידי התגברות בתורה ועבודה זכה לתשובה מאהבה, שזדונות נעשו כזכיות. נמצא שעבודתו עשתה פרי מלא".

(הרב"ש. 354. "ויתן אברהם את כל אשר לו")

קריין: אומר הרב"ש, 6.

"הבנים באים לתקן מה שההורים לא הספיקו להשלים לכן כשאברהם השלים רק מדת חסד, נולד אחר כך יצחק להשלים חסרונו. ואחר כן, כשיצחק לא השלים רק מדת הגבורה, נולד אחר כך יעקב, שהוא מדת התפארת, שהשלים את קו האמצעי".

(הרב"ש. 356. "ברא מזכה אבא")

קריין: 7, אומר הרב"ש.

"מי שאין לו בנים נקרא בחינת מת, זאת אומרת שכבר אין לו מקום חסרון על מה שיצטרך להמשיך חיים חדשים. לכן מסר לו בחינת הגבורה, אשר על ידי התגברות תמיד בתורה ומצוות הוא ימשיך את השלימות הגמורה, כי דרכי בן אדם שמתקן את מעשיו על ידי תשובה.

ויש תשובה מאהבה, ויש תשובה מיראה. ויש צדיקים כוללים, אפילו מצד פרטיותו כבר זכה לתשובה מאהבה, אבל לטובת הכלל לא תיקן את התשובה מאהבה. וזו היתה מדתו של יצחק, כמו שכתוב "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים", היינו בשיעור מלא ומושלם".

(הרב"ש. 355. "מי שאין לו בנים")

שאלה: גם בקטע הזה וגם בקטע הקודם כתוב שאברהם מסר לו את בחינת הגבורה. מה זה אומר, איך זה עובד?

כי היא נולדה מבחינת חסד. איך נולדה התכונה השנייה? בכך שהתכונה הראשונה מממשת את עצמה כולה וממנה יוצאת תכונה שנייה. זאת אומרת שלפי הסדר וודאי שאברהם הוא הקודם, אבל לפי ההתפתחות יצחק הוא יוצא מאברהם, הוא התוצאה של אברהם, הוא ההתפתחות שלו, ולכן אפשר לומר שיצחק הוא יותר מורכב, יותר מסוגל.

כך אנחנו רואים בכלל במערכת הרוחנית, ככל שהעליון הוא כולל בתוכו את הכול, אבל דווקא התחתונים שהם יוצאים ממנו, הנולדים ממנו, הם מסוגלים לתקן אותו, לגלות אותו, להבין אותו. ומתוך כך שהם מגלים אותו, הם מתקנים אותו, אז בלעדיהם הוא כמו שהבורא אומר, "אתם עשיתם אותי", במה אנחנו עושים, מה יש לנו להוסיף לאותו כוח שנמצא למעלה וממנו יוצא הכול, הוא כולל את הכול, הוא עושה את הכול? כיוון שאנחנו נולדים ממנו, יוצאים ממנו, אנחנו מפרטים אותו, אנחנו מגלים מיהו, שם הוא כמו בזרע, בשורש, אבל כשאנחנו יוצאים, אנחנו מגלים את כל התכונות, את כל הכוונות, את כל היכולות שלנו, את כל היחס שלו לנבראים, מיהו, מהו, אנחנו מגלים אותו במעשים שלנו.

לכן יש כאן דבר והיפוכו, והכול נגמר בעיגול, וככל שהעליון הוא העליון וכולל את הכול, אבל עד שהתחתונים לא יוצאים ומגלים את כל הבריאה בצורה הנמוכה ביותר, התחתונה ביותר, הכוללת ביותר, כך גם לעליון חסר.

תלמיד: כיוון שפה מדרגה מולידה את המדרגה הבאה, אז גם אנחנו בעבודה שלנו, צריכים לכוון כלפי חיבור כל הזמן, והמדרגות ייצאו בסדר שלהן לפי ההתפתחות עצמה, אנחנו לא צריכים לעשות מאמץ שונה ממקום למקום?

נכון.

שאלה: בסוכות כתוב שהגבורות משמחות, אבל אני לא מרגיש שהגבורות משמחות. אז איך אנחנו מגיעים למצב של שמחה?

יש עניין של הבנה ויש עניין של הרגשה, אנחנו עכשיו מדברים לפחות על הבנה התחלתית, כללית, אבל לעניין של הרגשה, אם אנחנו נבצע את מה שכתוב, אז אנחנו כבר נוכל להגיע מתוך הביצוע להרגשה, מה מונח בתוך המשפטים האלו.

לכן כדאי לנו להבין, שקודם אנחנו לומדים, אין לנו מזה שום הרגשה. ההרגשה מגיעה לאט לאט, במידה שאנחנו מזמינים כבר את המאור המחזיר למוטב, הוא מאיר עלינו והוא מעורר בנו הרגשה מסוימת לכל הבחנה והבחנה רוחנית שאנחנו מדברים. אבל הדרישה להרגיש את מה שאנחנו לומדים, היא דרישה נכונה.

שאלה: מה זה "אלקים חיים", בקטע 5 הוא כותב "אלו ואלו דברי אלקים חיים"?

זאת אומרת, שאנחנו מרגישים כמה כל התכונות, כל ההבחנות שהן יוצאות מהבורא והן מרכיבות אותו.

שאלה: שמעתי שיצחק הוא ההיפך מאברהם, הניגוד, לעומת, האם המדרגה הבאה היא תמיד לעומת, או כמו הנחתם מההורה?

כן, רק כל פעם ההפכיות הזאת היא הפכיות מסוימת, היא לא סתם הפוכה, אחרת זה היה אחד הפוך מהשני, והשלישי הפוך מהשני ודומה לראשון וכן הלאה. ההפכיות הזאת היא כל פעם נעשית באופן שונה, זה מה אנחנו רוצים להראות שיש בעליון ואין בתחתון או ההיפך, מה שיש בתחתון ואין בעליון.

שאלה: באיזו מידה המקובל מודע למדרגות שהוא נכנס אליהן, למדרגות שהוא עוזב?

במידה שהוא משיג, אז כך הוא משיג. אין כאן משהו מיוחד, הכול ברור לפי המדרגות, לפי הבחינות, לפי המסך והעביות, אור חוזר וכן הלאה, הכול לפי התכונות שישנן באור וכנגד זה ישנן בכלי.

תלמיד: זה לא תמיד ברור כשמתקדמים בדרך שאנחנו נכנסים לירידה או יוצאים מירידה או נכנסים לעלייה היכולת, המסוגלות, לתת שם למדרגות האלה ולהכיר בהן.

נכון, זה לאט לאט מתגלה. אתה צודק.

שאלה: איך אנחנו מתקדמים כשאנחנו הולכים ומכירים את הכיוון שבו אנחנו מתקדמים לאיזה התקדמות במדרגות נצפה שנעבור ואיך נצלח אותן?

אתה לא ברור מפני שאתה מדבר הרבה. אם אתה רוצה להיות ברור, אתה צריך להכין מראש את השאלה.

שאלה: מה ההבדל בין תשובה מאהבה לתשובה מיראה?

ההבדל הוא בכלי. התשובה מגיעה מלמעלה אבל לפי הכלי שבו מרגישים אותה היא נקראת "תשובה מיראה" או "תשובה מאהבה".

שאלה: אנחנו לומדים שאברהם זאת השפעה ואחר כך כשמנסים להשפיע בעוד רצון לקבל זהו יצחק, התגברות. מהי העבודה בקו האמצעי בעשירייה אחרי כל זה?

זה עוד לפנינו, כשנגיע לפחות לתפארת, ליעקב.

קריין: קטע שמיני מתוך "זוהר לעם".

"ביום הראשון של החודש, ברה"ש, הייתה התחלת הדין בכל העולם, ויצחק, קו שמאל, קם לכיסא הדין לדון העולם. ובהושענא רבה ישב יצחק לעורר דינים ולסיים הדינים. ויחפור את בארות המים, כלומר, להשפיע גבורות לכנסת ישראל, המלכות, הבאר, לעורר את המים, הארת החכמה, כי המים בגבורות יורדים לעולם, שאין הארת חכמה נמשכת אלא עם דינים ביחד." 

("זוהר לעם". צו. מאמר "ד' מינים והושענא רבה", סעיף 116)

"ביום הראשון של החודש", בראש חודש "ברה"ש, הייתה התחלת הדין בכל העולם, ויצחק, קו שמאל, קם לכיסא הדין לדון העולם. ובהושענא רבה" זה כבר יום אחר "ישב יצחק לעורר דינים ולסיים הדינים. ויחפור את בארות המים, כלומר, להשפיע גבורות לכנסת ישראל, המלכות, הבאר, לעורר את המים, הארת החכמה, כי המים בגבורות יורדים לעולם," הקטע לא שייך אלינו, אבל הוא שייך לעבודת יצחק. "שאין הארת חכמה נמשכת אלא עם דינים ביחד." 

("זוהר לעם". צו. מאמר "ד' מינים והושענא רבה", סעיף 116)

סוף הקטע הוא יפה. הארת החכמה נמשכת עם הדינים ביחד, אחרת אור החכמה לא היה יכול להימשך. כדי להביא אלינו את אור החכמה עלינו לעורר גם את הדינים כי החכמה מתפשטת דווקא בהם.

קריין: קטע תשיעי. אומר הרב"ש.

"על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים". הנה אברהם נקרא "איש החסד", שמסר את כוחו לעשות חסד עם אנשים. יצחק נקרא "עמוד עבודה", שמסר נפשו על המזבח. ויעקב נקרא "עמוד התורה", כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב", ותורה נקראת תורת אמת, וכמו שכתוב "איש תם יושב אוהלים", ופירש רש"י אוהל של שם ואוהל של עבר ועוסק בתורה.

והנה כל אדם צריך להגיע לאלו ג' עמודים. ומקודם אלו הג' עמודים נתגלו בזה אחר זה על ידי אבותינו הקדושים, שכל אחר מהם גילה עמוד אחד. ואחר שנתגלו אלו הג' עמודים, כבר יש בכוחינו גם כן ללכת באותן הדרכים שאבותינו סללו לנו. ומשום זה נקראים אנו בשם "עם סגולה", כי לנו יש הסגולה מירושת אבות לקיים את ג' עמודים, שעל ידם יש קיום עולם, היינו שעל ידם יתקיים העולם להגיע להמטרה שבשבילה נברא העולם." 

(הרב"ש. 357. "אברהם הוליד את יצחק")

מי שמתכוון לבנות פרצופים של נשמות, להחזיר את כל המערכת למערכת אדם הראשון לפי החוקים, אז נקרא שהוא נמצא בדרך האבות.

קריין: קטע 10, מתוך מאור ושמש.

"יצחק אבינו היתה מידתו מידת גבורה ודין. 

("מאור ושמש". רמזי יום ב' של סוכות)

קריין: קטע 11, מתוך "מאור ושמש".

"הנה ידוע שהסוכה מרמזת לענני כבוד שהם שבעה כנגד השבעה אבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן יוסף דוד, שהם כל אחד המשיכו אור אלהותו יתברך לעולמות התחתונים, על ידי שדבקו עצמן בהשבע מדות, אברהם במידת החסד ויצחק במידת גבורה וכו' שהם הז' יומין עילאין, ועל ידי שאנו מקיימין מצות סוכה אנו ממשיכין הה' חסדים שיתכללו בהצדיק ומשפיע להכנסת ישראל וימתקו כל הגבורות."

("מאור ושמש". רמזי יום א' של סוכות)

שאלה: לגבי ג' העמודים, האם לא מספיק שאנחנו עושים מאמצים להתחבר ולהגיע לדביקות עם הבורא, האם יש עוד משהו בדרך הזאת?

אתה רואה מסוכות עד כמה יש לך עבודה להתחבר עם כל הקבוצה שלך ולגלות בה את כל צורות הקשר עליהן מדובר בימי החג, במבנה הסוכה, באושפיזין ובכל המרכיבים שאנחנו לומדים.

תלמיד: האם ג' עמודים אלו שלבים בדרך של ההתכללות והחיבור שלנו שמתגלים מעצמם או שאני צריך לחשוב עליהם בנפרד?

אתה צריך להימשך רק לחיבור עם החברים ובדרך אתה תיתקל ותגלה את כל ההבחנות שאתה צריך, ומישהו אחר ייתקל במשהו אחר, וכך כולכם יחד תיבנו ביניכם את החיבור האופייני לקבוצה שלכם, וכך בכל קבוצה. בסופו של דבר אם אנחנו מתחברים בינינו עוד ועוד אז נגלה את החיבור הסופי.

תלמיד: האם שלושת העמודים צריכים להתגלות בחיבור של העשירייה לכלל העשיריות והאם מה שאנחנו עושים בעשירייה מספיק במישור האישי?

מה שאנחנו עושים בעשירייה האישית שלנו מספיק בינתיים. אחר כך יש עוד עבודה עד שנגיע לתיקון עולם.

שאלה: אנחנו יודעים שבתכונות, תכונה אחת משלימה את השניה. מה כוחה של תכונת ישמעאל?

אנחנו לא למדנו על זה, ולכן בינתיים לא שואלים על זה. זה יבוא.

שאלה: יצחק הפוך לאברהם. האם זה אומר שתנאי הפוך מתווסף לשלב הקודם ובזה נולד שלב חדש?

לא, כשאברהם התפתח, לא התווסף בו עוד כוח אלא יצחק כבר היה כלול בו, הוא התפתח ממנו ולכן כתוב שאברהם הוליד את יצחק.

שאלה: האם האושפיזין מסמלים את בניית הכלים?

לא. "אושפיזין" נקרא שאנחנו מגלים עוד תכונה חדשה בחיבור בינינו. אנחנו כל הזמן נמצאים בחיבור מתגבר וכשמגיעים לאיזשהו שלב חדש בחיבור זה נקרא יום חדש וגילוי תכונה חדשה, אברהם, יצחק ויעקב. זהו גילוי צורת החיבור המתגברת והמתפתחת.

לכן שלוש התכונות הראשונות נקראות אבות - אברהם, יצחק ויעקב, אבל התכונות שמתפתחות מהם הן מורכבות ומשובחות יותר, רק יש עניין של שורש וענף. אבל למה אנחנו נמשכים? אנחנו נמשכים לענפים כי בסוף הענף יש לנו פירות וזה העיקר.

תלמיד: האם מדובר על כלים ואורות ביחד?

כן.

שאלה: אנחנו תמיד מדברים על לעבוד בקו מסוים של השפעה ועזרה הדדית, אבל אם מתגלות בחבר מסוים דחייה, נפילה או התרחקות אז אנחנו לא יודעים מה לעשות. אם לוחצים עליו יותר מדי יש פחד שהוא ידחה, ואם לא כל כך פונים אליו אז גם יש פחד שהוא ייפול. מה זו התגברות במצב כזה?

אתם מצפים לכל מיני כוחות הפרעה שיתגלו בדרך לחיבור, כי דווקא הם מרכיבים מכם מערכת יותר מורכבת, מתאימה ומותאמת למערכת אדם הראשון, שמקרבת אתכם לגמר התיקון. לכן כל ההפרעות שמתגלות הן בונות, לא מסתירות ולא סותרות.

תלמיד: תמיד יש את הנקודה הזאת שבה פשוט לא יודעים מה לעשות. מה עושים?

בכל מצב ומצב יש כיוון אחד, להתחבר יותר, ואין מה לעשות חוץ מזה.

תלמיד: מה עושים אם חבר מתרחק, אנחנו מתחברים יותר וכוללים אותו בחיבור וזה לא עוזר?

תנסו, אם אלו דברים אידיאולוגיים אז אולי צריכים לחכות קצת, לדבר עמו, לשאול מה לעשות במקרים כאלה את האחרים ואפילו את ההנהלה, אולי יש להם ניסיון.

תלמיד: אם החיבור פותר הכול, האם אנחנו צריכים להמשיך להתחבר?

כן, אנחנו חייבים להתחבר ולא חשוב מה קורה, גם אם מישהו או אפילו כמה אנשים עוזבים בדרך. יש הרבה, כמו שכותב בעל הסולם ש"ילכו ויפלו" ואין מה לעשות אבל אנחנו צריכים להמשיך.

תלמיד: האם צריכים להמשיך ובמקביל לנסות גם את הדברים האחרים?

כן, צריכים להמשיך בהפצה כדי להשלים את העשירייה אבל בעדינות וכך מתקדמים. העיקר כל הזמן להעלות את רמת החיבור.

שאלה: האם התכונה של יצחק שמתגלה בכלי, משויכת יותר לבניה של המסך?

כן, היא שייכת יותר למסך. אתה חושב נכון.

שאלה: האם המצבים מתגלים לפי סדר כמו שעון, פעם למעלה ופעם למטה? האם כל המצבים וכל התכונות מתגלים לפי סדר?

אנחנו לומדים עכשיו רק את התכונה השנייה מתוך שבע התכונות. חכו, כל ההצטברות ביניכם עוד לפנינו.

שאלה: כשהגוף מתלונן על מאמצי התגברות, מתי אומרים לו "פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול", ומתי אומרים לו "תסבול"?

תמיד "פרוטה ופרוטה מצטברת לחשבון גדול", גם בדברים טובים, נעימים, אמיתיים, וגם בהפוכים, ואנחנו צריכים תמיד ללכת קדימה. כשהולכים קדימה יש לנו שמאל ימין, יש לנו כישלונות שאנחנו לומדים מהם, ואז אנחנו עולים על ידם. העיקר להמשיך לכיוון החיבור, אני חושב שזאת התשובה הכי נכונה וכוללת את הכול.

שאלה: אתמול נראה שתכונת אברהם היא תכונה מאוד קפואה. אז מתי מגיע יצחק כהתגברות, כשאנחנו רוצים להחזיק את התכונה הגבוהה הזאת, לשמור עליה?

אפילו כשלא רוצים לשמור ולפתח, אלא להמשיך, אנחנו ממשיכים עם תכונת אברהם ואז התכונה הזאת הופכת ליצחק. כלומר, שבתכונה הזאת של אברהם שזה חסד, הכול פתוח, הכול ישר, עם לב פתוח, מתחילים להתגלות כל מיני כוחות כביכול מנוגדים, אז זה נקרא כבר ש"מתגלה יצחק". תמיד אנחנו מגלים שמתכונה אחת יוצאת תכונה הפוכה לה, גם בחיים שלנו.

שאלה: מהי הפעולה הזאת "להתגבר"?

"להתגבר" זה נקרא שאני עומד מול הרצון שלי ואני משתמש בו, או בתכונות שלי, בכל מה שיש לי, רק לצורך חיבור. זאת העבודה שלנו, זאת המטרה הכללית שלנו. אנחנו צריכים לחזור למערכת אדם הראשון, כולנו מחוברים במערכת אחת, בהתקשרות, התקרבות, השלמה הדדית שלימה.

שאלה: האם יש הבדל בהכנה להזמנת האורחים?

לא, זה שאנחנו לומדים זה לא שייך. אנחנו צריכים רק לעבוד עם כל אותן ההפרעות, אותם כוחות שמתגלים.

שאלה: התכונה העיקרית של סוכות היא יצחק. מה זה אומר למשוך את תכונת הגבורה אם בדרך שלנו אנחנו כל הזמן נמצאים בהתגברות?

כשאנחנו נמצאים בתכונת יצחק, זה נקרא שאנחנו מרגישים את כוחות ההתגברות שאנחנו צריכים להוסיף כדי להתחבר. אנחנו מרגישים ש"אברהם" זה יותר עבודה מלמעלה, שאוגרים אותנו, אוספים אותנו, מחברים אותנו כמו גננת, ואנחנו נמשכים לחיבור. ועבודת "יצחק" זה שאנחנו כבר מרגישים הפרעה, אבל ממשיכים בדרך.

ואז משני הכוחות האלה, שאברהם התגלה מלמעלה ויצחק התגלה כביכול מלמטה, מאתנו, אנחנו מהם מרכיבים את הצד השלישי, יעקוב, תפארת. הוא הכי מושלם, כי הוא כולל בתוכו גם את אברהם וגם את יצחק.

שאלה: איך ההתגברות הופכת לברכה?

כשאנחנו מתגברים אז זה הופך להיות ברכה.

שאלה: האם אפשר לומר שכל עבודתנו היא להגיע לאיחוד הלבבות?

כן, בטוח, זאת המטרה שלנו, איחוד הרצונות או הלבבות.

שאלה: איזה חיסרון בהשלמת מידת החסד של אברהם, מחייבת את הופעת תכונת הגבורה של יצחק?

לאט לאט, בהשפעה, כשההשפעה של אברהם היא ללא שום גבולות. חסד, חסדים מתפשטים בכל מקום, אף אחד לא מפריע, הוא יכול להיות בחסדים, בחסד, בהשפעה לכולם, אבל לאט לאט כשזה מתפשט זה מגיע למצב שזה אוזל, אין יותר.

ואז צריכים התגברות כי התכונה הקודמת מפסיקה כביכול לפעול, אין לה יותר כוחות, ומתחילה להתברר ממנה, להיוולד ממנה, התכונה השנייה שזאת תכונת יצחק. תכונת יצחק פועלת בהתגברות, אומנם אין יותר מה להוסיף כל כך מבחינת אברהם, אבל מתגלה כאילו עביות שנמצאת בתוך חומר הבריאה. ואז תכונת אברהם שהיא כבר נקראת "תכונת יצחק", אברהם מוליד את יצחק, מתגלה יותר ויותר, עד שזה מגיע למצב שנקרא "תכונת יעקוב".

מחר אנחנו נלמד ונדבר עליו, נדבר גם על הקשר וההרכבה בין התכונות האלה. זה העיקר, אברהם יצחק ויעקוב, כי אחר כך יש לנו עוד שלישיה, ואחרי השלישיה יוצאת לנו מלכות דויד. כך נעבוד.

שאלה: האם ההתגברויות הן אלה שבונות את הכלי?

ההתגברויות בונות את הכלי, נכון. ככל שאני מתגבר על הרצון שלי האגואיסטי וממשיך בהשפעה, בלימוד, בעיקר בחיבור, זו ההתקדמות.

שאלה: מהם הזדונות ובאיזה מקרה זדונות נעשו לו כזכויות?

הזדונות נעשו לו כזכויות במקרה שהוא מתקן את הזדונות. הזדונות הם כשעשה פעולות לפי הרצון לקבל שלו, ועכשיו כשהוא מתקן את הרצון לקבל שלו, ומעלה אותו בעל מנת להשפיע, אותם הזדונות שהיו אז הופכים עכשיו להיות לזכויות.

השאלה, האם זה שהיו זדונות זה לרעתו או לטובתו? כשתיקן אותם עכשיו לזכויות אז ודאי שכל הזדונות כבר מצדיקים את עצמם, ורואים שכל מה שהיה בעבר - נעשה לו מפני שכך הוא היה צריך להתפתח.

שאלה: מדוע ככל שאנו רוצים להתאחד כך מתגלה יותר שנאה?

כי כל שלב ושלב, כל רגע ורגע בהתחברות שלנו, בהתאחדות שלנו - נעשה נגד הרצון לקבל שלנו יותר ויותר. לכן השנאה תהיה יותר גדולה עד שאנחנו נגיע לשנאה כמו אצל התלמידים של רבי שמעון שרצו אפילו להרוג זה את זה,

אתם צריכים להבין שדווקא כשאנחנו מחזיקים ביד אחת סכין שאנחנו רוצים להרוג את החבר, ביד השניה אנחנו צריכים להחזיק את ארבעת המינים, שמסמלים לנו את החיבור בין כולם, וכך אנחנו צריכים לעשות. טוב שמתגלה הרע כי על פני זה אנחנו יכולים לגלות את הטוב.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים על ידי התפילה לשנות את התכונות, ולבקש מהבורא, להוכיח לו שאנחנו כן ראויים ומסוגלים לתכונות יותר נעלות. מי צריך להוכיח לבורא שאנחנו מסוגלים לתכונות יותר נעלות, האם החבר בעשירייה או העשירייה כולה ביחד צריכה להוכיח?

אנחנו צריכים לגלות את התכונות שלנו על פני כל האגו שמתעורר בנו. זאת אומרת כל הזמן לשמור - אם יש לי איזה מחשבות ורצונות שעושים ביקורת על היחסים שלנו בקבוצה אני מיד רוצה לעלות למעלה מהם באהבה. זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה".

שאלה: קראנו בקטע 8 שאין הערת חכמה נמשכת אלא יחד עם הדינים. איך אנחנו מסיימים את הדינים?

אנחנו ממשיכים את הדינים כדי לגלות עליהם את אור החכמה. הדינים דווקא מתגלים אצל מי שמסוגל לעבוד איתם בצורה נכונה. יוצא שבתוך הדינים אנחנו מקבלים הזדמנות להמשיך את אור החכמה.

אור החכמה לא יכול להתגלות ללא דינים. כמו שאנחנו צריכים חוטים עם ההתנגדות שלהם ואז אנחנו בתוך זה מעבירים את החשמל. ככה זה בכל דבר ודבר, חייב להיות כוח מנוגד ואנחנו משתמשים בכוח המנוגד כדי להשתמש בו לחיבור, למעבר, לכן כוחות הדינים הם הכוחות הנכונים, בלעדיהם לא היינו מגיעים בכלל להתקשרות בינינו.

כל אחד מאיתנו הוא משורש שונה באדם הראשון. אם לא היו התקשרויות בינינו אז לא היינו יכולים לגלות את הבורא כי הוא מתגלה דווקא בינינו. לכן אין לנו ברירה, אנחנו צריכים להבין שהתנגדות, ניגוד, הפכיות, הם, הם התכונות הנכונות להתקשרות בינינו. אם אנחנו משתמשים בהם בצורה נכונה אז אנחנו מגיעים לחיבור.

אותה הבעיה במשפחות שלא יכולות להסתדר זה עם זו, בקבוצות שלא יכולות להסתדר זה עם זה. אנחנו צריכים ללמוד איך אנחנו מתגברים על כל הדחיות, ניגודים, שנאות וכן הלאה. עד כדי כך שאני מרגיש שאני רוצה להרוג אותו, אין לי אליו שום מילים, אני פשוט לא יכול לסבול אותו וזהו. סימן שהגענו למצב הנכון לבנות על זה אהבה. למה? כי כנגד שנאה כזאת אין לך שום כוח שאתה יכול לעשות משהו, רק אהבה.

שאלה: למה העולם עומד על תורה, על גמילות חסדים, ועל עבודה?

אנחנו עוד לא הגענו לשלב של יעקב, שנלמד אותו בעזרת ה' מחר, על שלושה עקרונות, עמודים, יסודות, העולם עומד, על אברהם, על יצחק, ועל יעקב, על תורה, על עבודה, ועל גמילות חסדים, אנחנו נלמד את זה כבר מחר, זה לא להיום.

שאלה: בקטע 7 קראנו שיש תשובה מאהבה ויש תשובה מיראה, מה ההבדל בין תשובה מאהבה ותשובה מיראה?

"תשובה מיראה" היא סך הכול מתוך יראה, זאת אומרת שהכלים שלי עדיין נמצאים ואני נמצא למעלה מהכלים האלה שאני לא רוצה להשתמש בהם, ולכן החיבור שלי בבורא נמצא בתנאי שהכלים האלה מעוררים אותי לחיבור.

מה שאין כן "תשובה מאהבה" זה ש"על כל פשעים תכסה אהבה", מה שלא יהיה לי אני בכל זאת דבוק באחר, זאת נקראת אהבה. וודאי בפנים יש הרבה טענות ותביעות, וחוסר ניגודים, ורוצים לפעמים להרוג זה את זה, לעשות עוד משהו , לא חשוב מה, קודם כל זה בשכל, אנחנו מבינים שהקשר בינינו חייב להימשך בצורה ללא גבול, שאני נמצא במסירות נפש אליו והוא נמצא במסירות נפש אלי, ואז משתי ההתחייבויות האלו נבנה גשר אהבה.

שאלה: האם אפשר לשוב אל הבורא רק מאהבה, כדי למנוע אסונות ופחד?

לא, זה בלתי אפשרי, אנחנו חייבים לעבור את כול הדברים האלה, ואנחנו עוברים אותם, ואל תגידו שזה לא מתוכנן, עד הפרט האחרון הכול מתוכנן מההתחלה ועד הסוף, עד הפרט האחרון. אין כאן שום דבר שיכול להיות מקרה, שנכנסנו למלחמת עולם, ואחר כך לעוד דברים, ולעוד דברים, ועכשיו לעוד מלחמות, זה הכול מתוכנן לפי האופי שלנו. אם היה האדם רואה את האופי שלנו לעומק הוא היה יכול לראות את המצבים שאנחנו צריכים לעבור לאורך ההיסטוריה. ואין בזה שום דבר שהוא לא מתוכנן.

שאלה: במה זה תלוי אם אני אקבל כוחות מלמעלה, שאצליח להתגבר על המצבים שמתגלים?

רק חיבור. הבחירה שאנחנו קוראים במאמר "החירות" ובכל יתר הדברים, זה רק על ידי חיבור פנימי בינינו, אנחנו יכולים להתגבר על כל המכשולים בדרך ולהיות יותר מותאמים למאור המחזיר למוטב ולאור שמגיע וממלא את הנשמה.

אנחנו חייבים להרגיש כאן בפנים, שאנחנו אחד לאחר נמשכים, ורוצים להיות יותר קרובים זה לזה, אפילו פיזית, ומתוך זה שאנחנו כך נתקרב זה לזה, אנחנו דווקא נרגיש בצורה כזאת שאין בינינו מרחק, אז האור העליון נכנס ומאיר. הוא מאיר במקום שאין מרחק בין הרצונות.

שאלה: האם צריך לדבר בעשירייה על מצבים שאתה מתגבר עליהם?

לא. בדרך כלל אנחנו לא עושים את זה. מה זה נותן לי? אלא אנחנו יכולים לדבר בכללות, או יותר טוב לקרוא איזה מאמר.

שאלה: למה הכוונה בקטע 11 שקראנו, מה זה "ה' חסדים"?

ה' חסדים זה שיש לנו חמישה חסדים, יש גם חמש גבורות. אנחנו מדברים על זעיר אנפין.

שאלה: על המשפט האחרון בקטע 8, ש"אין הארת חכמה נמשכת אלא עם דינים ביחד" קודם אמרת שצריכים ללמוד איך לעורר את הדינים. מה זה אומר לעורר את הדינים?

כי אם אתה לא מעורר את הדינים בצורה נכונה, אז הם דוחים אותך בכלל. דינים צריכים להתגבר, להתגלות, בחיבור כדי לסייע לחיבור יתר.

שאלה: האם הדינים מתגלים לבד, או שאנחנו צריכים לעורר אותם? מה זה אומר לעורר אותם?

גם וגם. "לעורר את הדינים", שאנחנו נראה כמה החיבור שלנו דורש עוד תוספת.

שאלה: אז הכוונה לעורר את הדינים זה לשים לב יותר להפרעות ולהתנגדויות?

כן. אז למה הן לא פעולות נוספות?

שאלה: יצחק זו אותה תכונת חסד של אברהם, פשוט על כלים אחרים?

כן, תכונת חסד של אברהם על כלים חדשים.

תלמיד: כלומר ממש אותה הגישה?

לא, גישה אחרת. זו גבורה, היא הפוכה מאברהם.

תלמיד: במה הגישה שונה? בגלל הכלים הגישה שונה?

בגלל הכלים או בגלל הגישה זה אותו הדבר.

תלמיד: הוא לא רוצה לכסות בחסד את הכלים האלה?

הוא לא רוצה לכסות. הוא רוצה לגלות את הגבורה, שיהיה מקום להתגברות, שיהיה מקום לגלות את עצמו.

תלמיד: אז מה מגיע ראשון? קודם הגילוי של הכלי או הגישה הזאת לגלות?

אברהם הוא הראשון. קודם כל חסדים. אבל מצד אחד הוא חלש. כדי להתקדם חייבים עכשיו לגלות כלים דקבלה, שגם הם יכנסו לחיבור ולתיקון. ולכן יש כאן יצחק.

שאלה: אז על הכלים דקבלה האלה אפשר לומר שיש קודם כל תיקון של חסד עליהם ואז התגברות?

כן.

קודם כל חסד ואחר כך התגברות. אי אפשר לעשות שום דבר בלי אברהם בהתחלה. כל הכלים מתחילים כך.

שאלה: מהו הבירור שעלינו לעשות עבור כל אושפיזין?

אילו תכונות אנחנו צריכים לגלות בנו, כדי לגרום לחיבור יתר, לחיבור המתגבר? איך אנחנו יכולים לצרף, באיזה סדר ובאיזה כוח, באיזו צורה, עוצמה, את התכונות שלנו, רק כדי שהחיבור שלנו יגדל?

שאלה: איך מתבצעת העבודה עם הפסולת במהלך שבעה ימי אושפיזין האלה?

אנחנו לא מדברים על הפסולת אלא פסולת גורן ויקב שנשארת לנו מעבודות השדה שמהן אנחנו מרכיבים את הסוכה ואת הסכך ודווקא תחתיהם אנחנו נמצאים בסוכות. זאת אומרת שאנחנו מכבדים פסולת מהעבודה שלנו מפני שדווקא מהפסולת הזו אנחנו באים להתקשרות עם הבורא.

שאלה: האם תכונת יצחק שהיא גבורה קשורה לגאווה?

לא, גבורה לא קשורה לגאווה זה לגמרי לא. אנחנו עוד נדבר על זה, זה יש דברים שבאמת אי אפשר לברר אותם יחד עם כולם עם כל יתר התכונות.

שאלה: האם יש קשר בין תכונת יצחק והזדככות המסך?

אפשר לומר שכן יש איזה קשר אבל אנחנו לא יכולים לדבר על זה עכשיו.

(סוף השיעור)