תהליך הצמיחה הרוחנית האנושית מתבצע בהדרגה, צעד אחר צעד, מהעולם שלנו אל עולם האינסוף. כל האנשים בעולמנו שווים בתחילה בשל טבעם האגואיסטי. כל אחד רוצה לקבל ולתת לטובתו. נתינה עבור עצמו היא צורה מתוחכמת יותר של אגואיזם מאשר קבלה, שכן היא מטעה את האדם: הוא מרגיש שהוא נותן חסר אנוכיות, ולא חושד שזה מספק את האגו שלו. כאשר אנו מוצאים את עצמנו בקבוצה קבלית, אנו מתחילים לבצע פעולות של השפעה, מתוך הבנה ברורה שאנו עושים זאת למעננו. עבודה כזו מובילה אותנו לממש את הטבע האמיתי שלנו, שאינו ניתן לשינוי בעצמינו: פעולות אלטרואיסטיות חיצוניות נותרות, במהותן, אנוכיות. אז יש לנו רצון עז לשנות את הכוונה שלנו. השפעה לשם קבלה בקבוצה הקבלית היא מצב מעבר, שבמהלכו משנה האור העליון את המהות שלנו מאוריינטציה אגואיסטית לאלטרואיסטית. כעת אנו מוכנים לעבור לפעולות השפעה למען ההשפעה, שהיא כבר צעד רוחני, קניין של בינה. לאחר שהשגנו את הכוונה למען ההשפעה, נוכל לבקש את השלב הבא - לקבל על מנת להשפיע. במקרה זה, רק הפעולה משתנה, אך הכוונה נשארת זהה. בעבודה במסירות, אנחנו לא מרגישים עייפים. החיבור עם הבורא נותן לנו מטען עוצמתי של אנרגיה, ובפעולות רוחניות נכונות אנו זוכים לכוח והנאה עצומים. לאחר שעברנו את שלבי ההתעלות הרוחנית, אנו כלולים לנצח בזרימה הנצחית של אנרגיה, מידע ומילוי.