שיעור בוקר 27.07.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חובת "בני ברוך" כלפי האנושות בדור האחרון –

קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא - חובת "בני ברוך" כלפי האנושות בדור האחרון. אנחנו נמצאים בקטע מס' 6 מתוך "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", אות כ"ב.

"אין אדם חי לצורך עצמו, אלא לצורך השלשלת כולו, באופן שכל חלק וחלק מהשלשלת, אינו מקבל את אור החיים לתוך עצמו, אלא רק משפיע אור החיים, לכללות השלשלת."

(בעל הסולם. "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", אות כ"ב)

זאת אומרת כל אחד ואחד במה יש לו ייחודיות? שהוא יכול למשוך אור מהבורא ולהעביר אותו דרכו לכל היתר מבנה דאדם הראשון. לא נשאר בו שום דבר חוץ ממה שעובר דרכו לכל היתר. לכן כל אחד ואחד נשמר מלקבל את האור הזה, את השפע, אבל כל אחד ואחד שעוטף את האור הזה שעובר דרכו בעל מנת להשפיע באור החסדים, יוצא שיש לו כל האור אין סוף. הוא נשאר קשור לכל האור אין סוף, לכל המערכת. בתוכו אין לו כלום, אפס, ומחוצה לו כל המערכת היא כביכול שלו.

תקרא שוב, זה משפט מאוד פנימי.

"אין אדם חי לצורך עצמו, אלא לצורך השלשלת כולו, באופן שכל חלק וחלק מהשלשלת, אינו מקבל את אור החיים לתוך עצמו, אלא רק משפיע אור החיים, לכללות השלשלת."

(בעל הסולם. "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", אות כ"ב)

שאלה: יש הבדל בין אדם שמשפיע אם הוא משפיע לאדם אחד, לעשירייה, לאנושות?

ודאי.

תלמיד: מה ההבדל?

כי הוא מממש בזה את הרשימו שלו. כל אחד אחד מאיתנו הוא נקודה בתוך אדם הראשון שדרך הנקודה הזאת הוא חייב לספק לכל מערכת אדם הראשון אור אין סוף. בסופו של דבר כל האור אין סוף חייב לעבור דרכו, זה נקרא שהוא מגיע לעולם אין סוף. כל האור אין סוף שצריך לעבור דרכו, זה נקרא שהוא דבוק בבורא מבחינה אין סופית. כל הדבקות שלו בכל המערכת, כדי להעביר להם מה שהם רוצים, זה נקרא שהוא מקבל את המערכת הזאת כאח"פ שלו ומעלה עבורם תפילה לבורא, זה נקרא שכל המערכת היא כאח"פ דעלייה והוא בעצמו רק גלגלתא ועיניים וכך הוא עובד.

יוצא שכל אחד ואחד נעשה מיוחד ואין מישהו אחר במקומו, ואין מישהו שדבוק לבורא במקומו, אלא הוא עושה את זה בצורה המיוחדת שלו.

שאלה: מה משתנה באדם אם הוא משפיע לאדם אחד או לאנושות שלמה?

הוא מממש את עצמו אחרת. מה זאת אומרת באדם אחד הוא משפיע? אני לא מבין מה זה הוא משפיע לאדם אחד, זה לצורך הפצה, בצורה גשמית, אבל בצורה הרוחנית הוא לא יכול להשפיע כך.

תלמיד: אם הנטייה שלו כלפיי חוץ, כלפיי השפעה, אז מאיפה אני יודע כמה אנושות יש?

בינתיים אתה לא יודע, אבל אחר כך אתה תדע. אתה תדע את האח"פ שלך ואח"פ דעלייה, אח"פ דירידה, הכול תדע.

תלמיד: וההשפעה שלי לאותו אח"פ תלויה בו, הוא מעורר אותי, הוא צריך אותי, או שאני פועל כלפיו?

זה תלוי בזמן, כי הבורא נותן הזדמנות לחיבור של גלגלתא ועיניים שלך עם האח"פ החיצון, ואז אתה פועל, הוא מעורר בך את הרצון, ההבנה, ההזדמנות, מעורר בהם גם התעוררות שהם יכולים לענות לפנייה שלך וכן הלאה.

תלמיד: לפעמים פשוט נראה לי שאולי אנחנו לא פורצים ממש בהפצה, שכולם שומעים ומבינים וחיים את זה, כי אולי פשוט לא צריכים את זה.

זה לא חשוב, זה עניין שהזמן גורם.

תלמיד: עכשיו הזמן גורם?

עכשיו הזמן שאנחנו חייבים פשוט להתפוצץ מהפצה, להתפרץ לכולם, לעשות הכול, כי אנחנו נמצאים בחובה לא רק כלפיי עם ישראל, [אלא גם] כלפיי כל האנושות. תראה מה שכותב בעל הסולם.

תלמיד: מה צריכים מאיתנו עכשיו?

צריכים מאיתנו את שיטת התיקון, שיטת החיבור. זהו. הם לא צריכים השגה רוחנית, אין להם עניין בנסתרות, אני מבין אותם, אבל אם הם רוצים לצאת מהמצב הנורא הזה שמתגבר מיום ליום, אז הם צריכים לשמוע מה שאנחנו אומרים, שרק על ידי החיבור אנחנו נגיע למצב שנקבל תרופה עליונה שאין כמוה. שום דבר לא יעזור עם הווירוס הזה, כלום, רק אם בסופו של דבר יתחברו יחד והאור העליון ירפא אותם, הבורא הוא הרופא לכל החולים.

תלמיד: ובשלב זה מספיק להם רק לדעת שהחיבור זה הפתרון או שהם צריכים ממש להתחבר בפועל?

הם לא יכולים להתחבר בפועל, אין להם כוח השפעה. כוח השפעה יש בנו, אנחנו ישר א-ל, ישראל, כוחות הבינה, הם כוחות המלכות, רצונות המקבלים, ולכן אנחנו צריכים לעבוד עליהם ולחבר אותם.

תלמיד: והם צריכים לדעת את התלות הזאת שלהם בנו?

כן. אבל זה כמו למשל רופאים. לא צריכים להיכנס לכל הדברים הגבוהים.

שאלה: איך אני יכול לבדוק שאני לא פקק, שאני לא גנב, שאני מעביר את האור?

הכול תלוי ברצון שבלב. תנסה לעבוד לטובת הציבור ואתה תראה שאתה בזה מתקרב

לבורא, מבין אותו יותר, והוא עוזר לך.

שאלה: אם מסתכלים על גמר התיקון הנשמה היא עגולה, אנחנו מדברים על זה כעיגול, אז מי מקבל, אם כולם רק משפיעים אחד לשני?

כולם מקבלים וכולם משפיעים, זה נקרא האיזון האמיתי.

תלמיד: בגמר התיקון כתוב שכל אחד משפיע לאחרים, אז אני מקבל מאחרים או שאני מקבל מהבורא?

אתה מקבל מהבורא כלפיי האחרים ואתה מקבל מאחרים מה שהם מקבלים בשבילך מהבורא. אתה גם גלגלתא עיניים, גם אח"פ, כי זאת מערכת אינטגראלית, כל אחד מאיתנו הוא גם זה וגם זה. אין התחלה ואין סוף במערכת כזאת, אז כל אחד כמו שהוא גלגלתא עיניים, גם אח"פ, גם כל ספירה וספירה, ככה זה כשנכללים.

שאלה: עושים הפצה באמת בכל הכוח, מנסים לא להתחשבן עם התוצאה, לא משנה מה מפזרים, בכל צורה ובכל דרך, הכול בצורת יצירתית, אבל איך למשוך את זה להפצה, איך למשוך את מה שאמרת שזה מהבורא, ולהעביר את זה כדי שיפתח להם הלב?

רק על ידי הרצון שלך, אתה תפתח את הלב לבורא ויפתח את הלב לאחרים, שהלב שלך יהיה ממש צינור ודרכו שיזרום הכול מהבורא אליהם ומהם לבורא, מהם לבורא שיעלו כל החסרונות, ומבורא אליהם שירד כל השפע,.

תלמיד: מה זה בתכלס לפתוח את הלב, זה לבקש מהבורא?

לפתוח את הלב. לפתוח את הלב. נקודה. גם לבורא וגם להם. זהו. אל תהייה חכם.

שאלה: האם להיות הצינור, מעבר השפע מהעשירייה לעם, זה נקרא להיות בחינת ישראל?

כן. ישר א-ל. שאנחנו רוצים לחבר את כולם לבורא. מי שעושה את זה הוא נקרא ישר א-ל, ישראל.

קריין: ציטוט מס' 7 מתוך "מאור עיניים", פרשת יתרו.

"נודע כי כל העולם עם כל הנבראים צריכים לקבל החיות מהבורא בכל עת ובכל רגע, ולכך נאות ויפה לו לצדיק, שיהיה ממוצע בין הבורא ברוך הוא ובין העולם ומלואו, לקשר הכל בו ית'. שעושה שביל ומסילה, מעבר השפע, והחיות, וצינור, להריק לכל הנבראים. שהוא המייחד שמים וארץ, שמקשר כל העולם ומלואו להבורא, שלא יהיו מופסקין ממנו ית'."

(מאור עינים. פרשת יתרו)

שאלה: ביחס לקטע שקראנו, האם אנחנו צריכים להרגיש את עצמנו כאחראיים כל אחד מאיתנו במידה שחברים לא מגיעים לשיעור הבוקר?

בעצם כן. אנחנו צריכים להרגיש את עצמנו בכלל אחראיים עבור כל האנושות, עבור כל המצב, אנחנו צריכים להיות מודאגים מהבריאות של כל האנושות, בריאות גשמית, בריאות רוחנית, מה חסר לכל אחד, לא בצורה פרטנית שאני הולך עכשיו [לתת], אלא שאני צריך לפתוח את עצמי כך שהאור העליון ישפיע דרכי לכל האנושות וכולם יהיו מלאים בידע, בשכל, ברגש, במזון, בבריאות, בכל דבר. זה הכול תלוי בשפע שאני רוצה לפתוח דרכי. זה מה שהבורא רוצה מאיתנו.

תתארו לעצמכם עד כמה שהוא עוד עומד לעורר בנו כל מיני ייסורים, בעיות, שאנחנו נרצה להיות כמעבר של שפע, כל טוב ממנו, לכל הנבראים. כמה נצטרך אנחנו לסבול והנבראים יצטרכו לסבול, עד שזה יחייב אותנו לעשות מעצמנו צינור.

אז אם אנחנו נעשה את זה לפני שזה קורה, אדרבא, לא תהיה שום בעיה בעולם, כולם יגיעו בצורה יפה וטובה למילוי ולא נצטרך לחכות עד שיהיו מכות עוד ועוד כאלו וכאלו ואז אנחנו מאין ברירה נפתח את עצמנו. בואו נעשה את זה מקודם. נעשה מעצמנו צינור להשפעת השפע מהבורא לכל הנבראים בצורה מוכנה, שמוכנים כבר עכשיו.

שאלה: כתוב שהוא זה שמחבר שמיים וארץ, שמיים זה זעיר אנפין וארץ זה מלכות. האם זה אומר שאנחנו כבינה, כגלגלתא ועיניים, מחברים שמיים וארץ?

אנחנו מחברים שמיים וארץ, נכון. את כל עשר הספירות אנחנו מחברים, לא רק זעיר אנפין ומלכות, את כל עשר הספירות אנחנו מחברים.

שאלה: אם אנחנו כל הכלי העולמי נבקש מהבורא שיעשה מאיתנו צינור שמעביר את האור לאנושות כולה, זה יאיץ את ההתקדמות שלנו?

רק בקשה כזאת יכולה לעזור לנו להביא את האור לכל העולם, לכל המציאות, לעשות בזה נחת רוח לבורא ולכל האנושות. אנחנו בדיוק באמצע נמצאים, זו העבודה שלנו והתפקיד שלנו, ולא נשאר חוץ מזה שום דבר לעשות. ממש כך. אם תעשו, תגיעו לגמר תיקון. אין יותר באמצע שום דבר שאנחנו צריכים לעשות, רק את התפילה, קשר בין הבורא לכל הנבראים. ואנחנו רואים כמה זה יותר ויותר מתגבש ואנחנו נדחפים לזה, לעשות את העבודה הזאת, מה שכתוב בכל ספרי הקבלה.

שאלה: רוב החברים בעשירייה לא מצליחים אפילו להוציא פוסט אחד, והם באמת רוצים, בכנות, ולא מצליחים.

שייקחו מהטוויטר שלי ויפזרו מה שיש שם דרך הטוויטר שלהם, בלי להגיד שזה ממני אפילו, זה לא חשוב.

תלמיד: וזה נקרא הפצה?

זו גם הפצה, וודאי.

תלמיד: ואם גם את זה הם לא מצליחים לעשות?

מה זאת אומרת גם את זה הם לא מצליחים לעשות? לעשות העתק הדבק מהטוויטר שלי לטוויטר שלהם ולפזר את זה כמה שאפשר ביותר מקומות, ואם לא דרך טוויטר, דרך מקומות אחרים. בבקשה, הכול פתוח. בלי להזכיר את השם שלי, העיקר שיתפסו את הרעיון. בבקשה, זה טוב מאוד.

שאלה: היום בניו יורק היהודים בארצות הברית קוראים לכל היהודים בטוויטר לרדת מטוויטר ליומיים כמחאה על כל הביטויים האנטישמיים שאנשים חווים שם. הם טוענים שכל הפלטפורמה מתנהגת באנטישמיות. השאלה היא, האם אנחנו כארגון וכאנשים שמדברים בשם ישראל והיהודים, צריכים להיות בהזדהות עם היהודים שיורדים מטוויטר או דווקא להשתמש במצב הזה כדי להפיץ את המסר שלנו יותר חזק?

לא. אני הייתי מזדהה. אסור לנו לעשות דווקא, נגד. אסור. אנחנו צריכים ללכת עם כל הזרימה הכללית הזאת.

שאלה: מה הקשר של השכל עם המחשבות אם הכול בא מהבורא?

אבל אתה צריך להצטרף אליו ולחשוב ולעשות כמוהו, בזה אתה תיקרא "אדם", הדומה לבורא. לכן הוא ברא בך יצר הרע הפוך ממנו, כדי שיהיה לך על פני היצר הרע להידמות לו, שאתה תוכל להראות בזה עד כמה אתה נמצא באהבה אליו, לכן הוא נותן לך שנאה. אלה דברים פשוטים, הוא נותן לך בכוונה דברים הפוכים כדי שתראה עד כמה אתה רוצה להיות טוב.

שאלה: אנחנו רואים איך הקשר הפיזי מאבד את החשיבות שלו מידי יום. איך השינויים האלה בסביבה משפיעים על הבחירה החופשית שלנו כלפי המטרה?

אנחנו צריכים הכול לחבר להשגת המטרה.

שאלה: בישיבת כתבים אני שומע שאתה אומר שצריך לצאת הכול ממקור אחד, כמו אתר אחד. אם אני מפזר את זה מעצמי, מעתיק את מה שאתה אומר, איך זה בדיוק ממקור אחד? זה נראה כאילו אני כתבתי.

את זה אני אמרתי לכתבים שיהיה ברור יותר לקוראים שיש מקור אחד, אבל לא שכך אנחנו צריכים להשתמש בכל מקום ומקום. אחרת, מה זה? אתה לא יכול לפזר אלף דברים ממקור אחד. אבל אם אתה תיקח אותם אלף דברים מאלף מקורות, יש לך אז הזדמנות להגיע לקהל הרבה יותר רחב.

קריין: אני רוצה גם לעדכן וגם לשאול. כמה חברים וחברות מתחילים עכשיו להקים את מה שביקשת, דף דעה יומי. אתר, מקום אחד מסודר שבתוכו יש את המסר, את מאמר המערכת היומי שלנו, את מה שאנחנו כל יום רוצים לבשר לעולם. משהו קצר, לא טוויט, וגם לא מאמר חצי קילומטר, אלא כמה פסקאות יומיות, כשכל פעם עוד יותר נדייק, נשפר את האמירה שלנו להיום.

היינו רוצים לשאול אותך, מה הדעה היומית שלנו? מה המסר היומי של היום, לא כללי, ממש נקודתי להיום לאנושות?

אם אתה שואל אותי, אני לא חשבתי קודם, אבל כירייה מהבטן. התגלתה תרופה מוצלחת לווירוס הקורונה, תרופה אוניברסאלית, הייתי מוסיף. זו הכותרת. ותחת זה תכתוב כמה שורות.

תלמיד: מה לכתוב תחת זה?

שגילינו שכל הצרות שמגיעות אלינו הן מתוך זה שאנחנו מנותקים זה מזה, שונאים זה את זה, דוחים זה את זה, אוהבים לריב ולהתפלג. וכל הצורות ההפוכות שהן חיבור והתקרבות זה לזה, זה מה שצריך לרפאות אותנו מכל הצרות, הפגמים, כולל ודאי גם מהווירוס הזה ומווירוסים אחרים העומדים בתור. משהו כזה.

אבל אל תבוא אלי יום יום להתחיל לשאול מה לכתוב.

תלמיד: למה לא?

כי אתם צריכים לכתוב, אני רוצה שעל ידי זה אתם תתפתחו.

קריין: קטע מס' 8, מתוך "אהבת ה' ואהבת הבריות" של בעל הסולם.

"האומה הישראלית הותקנה בבחינת "מעבר", אשר באותו שיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפין על-ידי קיום התורה, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות."

(בעל הסולם. "אהבת ה' ואהבת הבריות")

רק שיהיה ברור מה זה ישראל, ישר א-ל. כל אלו, לא חשוב מי, מהודו ועד כוש, שהם משתוקקים לגילוי הבורא, ושיש להם נטייה במשהו להתחבר עם הזולת, הם נקראים "ישר א-ל", ואז "האומה הישראלית", קבוצה כזאת, "האומה הישראלית הותקנה בבחינת "מעבר", אשר באותו שיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפין על-ידי קיום התורה, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות."

(בעל הסולם. "אהבת ה' ואהבת הבריות")

זאת אומרת, כל אלו החברים שלנו בכל העולם, אם עכשיו אנחנו עוד נתחבר, עוד נבין, עוד נרגיש מה אנחנו צריכים לעשות בחיבור שלנו, להיות המעבר מהבורא לכל הנבראים, אנחנו ניכנס לזה, וכבר אנחנו נמצאים במשהו בזה, ואנחנו נרגיש איך שנשפך מלמעלה מהבורא שפע דרכנו לכל האנושות. זה יהיה לכם ברור בחוש, זה עומד לפנינו. ולא צריכים שום דבר חוץ מזה, רק חיבור שלנו לצינור.

שאלה: כתוב, "באותו שיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפין על-ידי קיום התורה, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות." מה הסיבה ומה התוצאה?

הסיבה, שישראל קודם צריכים לצרף את עצמם, לצרף מהמילה "צירוף", לנקות את עצמם מכל הזבל, מכל העל מנת לקבל, להיות בעל מנת להשפיע זה נקרא שהם נקיים, ואז הם הופכים להיות לצינור. שלא נדבק שום דבר לצינור, אלא כל מה שנקבל מהבורא אנחנו רוצים להיות רק על מנת להשפיע כלפי כל הנבראים, להגיע לבינה נקייה. זאת דרגת "ישראל".

ואז כשאנחנו מעבירים את האור העליון דרכנו, אנחנו מעבירים את זה לצורך התחתונים, אז אנחנו רוכשים את הרצונות שלהם כדי למלא אותם, אז אנחנו מחברים לגלגלתא עיניים, לדרגת בינה נקייה גם כן את האח"פ, ואז יש לנו עשר ספירות בגמר התיקון. וכך אנחנו מספקים לכל הכלי דאדם הראשון את המילוי.

תלמיד: אז כל עוד שלא צירפנו את עצמנו על ידי קיום התורה, אז איזה כוח אנחנו נעביר לשאר האומות?

אנחנו לא מעבירים להם שום כוח, אנחנו צריכים לרצות להעביר להם מה שנקבל מהבורא, כוח התיקון וכוח המילוי.

תלמיד: אבל עוד לא קיבלנו את הצירוף הזה על ידי קיום התורה.

מה זאת אומרת על ידי קיום התורה?

תלמיד: על ידי המאור המחזיר למוטב, אנחנו עוד לא כלי בינה נקייה כמו שתיארת. אז כל עוד אנחנו לא נמצאים בתיקון בינינו, איזה כוח אנחנו מעבירים לעולם?

רק הפצה. אתה עדיין לא מעביר לעולם כוח השפעה, כוח רוחני.

תלמיד: אז מה מטרת ההפצה אם אנחנו לא מעבירים להם כוח?

בינתיים להתחבר אליהם ולהעביר להם רעיון. איך אתה יכול להעביר להם כוח אם אין להם רצון? כדי לעורר בהם רצון אתה צריך עכשיו לפזר להם ידיעה קטנה על זה, כמה שאפשר שהם יוכלו לספוג את זה. ואז לאט לאט על ידי זה שהם כבר רוצים לשמוע, והבורא מעורר להם את הרצון על ידי הקורונה וכל הדברים האחרים, עוד חכו איזה צרות יהיו בעולם, עוד מעט לא יהיה לך מה לשתות ולאכול, לא חשמל, תראה מה שיהיה, ואז איזה בלגן יהיה, איזה חוסר סדר, ואז העולם ירצה לשמוע.

תלמיד: אז ההפצה שלנו עכשיו היא מעין הכנה, כדי שאחר כך נוכל להעביר להם את הכוחות?

כן. גם כן מפני שאתה לא יודע ושואל, לפי זה רואים, וגם כן שהם לא יודעים ואפילו לא שואלים. אז אנחנו רק צריכים לבנות את המערכת בינתיים. אפילו לבורא אנחנו לא פונים, כי אין לנו חיסרון עם מה לפנות אליו. "ישראל אורייתא קודשא בריך הוא חד הוא", איפה זה קורה, שלושת הנקודות האלה, הבורא, דרך ישראל לכל העולם שמשפיע. העולם משפיע חסרונות לישראל, לקבוצת בני ברוך העולמית ומשם הם מעלים את זה לבורא. השרשרת הזאת לא עובדת.

כדי שהיא תעבוד אתה צריך לגרום את זה על ידי הפצה. קודם כל שיהיו איזה חיבורים בינינו לעולם ומהעולם אלינו, ומאיתנו לבורא ומהבורא אלינו. זה חייב להיות משהו שמוכן. לכן אנחנו צריכים לפזר את חכמת הקבלה במשהו בין כל אומות העולם.

תלמיד: מה זה החיבורים האלו שאנחנו יוצרים אל ידי ההפצה עם העולם?

חסרונות, בונים צינור. בונים הזדמנות לקבל מהם חיסרון. על ידי החיסרון הזה שנקבל מהם אנחנו נוכל לפנות לבורא, ולעורר את כל המערכת עד דרגת הבורא. זה נקרא שאומות העולם לוקחים את בני ישראל על כתפיהם ומעלים אותם להר המלך, לבית המקדש. איך הם יעשו את זה? על ידי ההפצה שלנו, זה נקרא "שופר המשיח".

תלמיד: כשאני מפזר עכשיו את החומר שלנו ברשת, אז על ידי זה אני מרגיש, קולט מהם חסרונות?

ודאי, אתה נכלל מהם. כמו שאתה קולט חסרונות מהילדים שלך, ואז אתה הולך לעבודה, הולך להשיג בשבילם מה שהם צריכים. וככה אין לך כלום, אתה יושב בבית, אתה לא מרגיש שום בעיה, אתה לא מרגיש שאתה חייב ואז אתה לא נמצא בתפקיד ישראל. אתה עושה את זה לעצמך כדי להעלות את עצמך כאילו לרוחניות, כאילו לבורא, כי אתה לא מתפקד לקראת "ואהבת לרעך כמוך", אז מה אתה רוצה שיהיה? רק טענות אלי יש לך.

שאלה: כשהקהל, האנשים, טיפה יתקרבו, יתחברו, מה הם ירגישו בזה?

הם ירגישו שאנחנו יכולים יחד איתם לפנות לבורא ולספק לכל האנושות את התיקון ומילוי.

שאלה: כדי שהשרשרת הזאת של ישראל הבורא והתורה תעבוד, איך אנחנו יכולים להשתמש בסביבה כדי לחייב את עצמנו שהיא תעבוד? נגיד בעוד שבועיים יש לנו כנס, איך אנחנו יכולים להשתמש בזמן ההכנה לבנות את הציפייה כך שאולי נתקדם קצת יותר לקראת הדבר הזה?

אנחנו כל יום ויום צריכים לחזק את הקשר שלנו עם העולם בזה שאנחנו יוצאים ומפיצים, ולאט לאט אנחנו כתוצאה מזה נתחיל להרגיש שהעולם פונה אלינו, מתעניין, מבין קצת, מכיר אותנו, וכך אנחנו נתקדם לתפקיד שלנו. מה לעשות, זו הדרך.

תלמיד: מעבר לזה יש אולי משהו שבקשר בינינו שאנחנו יכולים להוסיף בסביבה, כדי שאולי זה ילחץ עלינו יותר, שתהיה נחיצות?

הסביבה שלנו יכולה לגדול יותר רק על ידי הפצה. אם לא נעשה הפצה אנחנו נלך לשבירה. כי לא תהיה בנו שום תועלת, אין בנו שום תועלת אם אנחנו לא מפיצים. ולכן אם נפיץ אנחנו נגדל, אנחנו נתחזק, הבורא יתן לנו כוחות, נתחבר גם מלמטה לאומות העולם, גם מלמעלה לבורא. ואם לא נלך על זה, העתיד שלנו הוא ללא עתיד בקיצור, ללא עתיד.

שאלה: למה העולם כל כך אדיש אלינו?

הבורא נותן להם כזה רצון, אנחנו צריכים לקבל מה שיש. אני לא בא אליהם בטענה למה הם לא רוצים, אלא תפנה לבורא, תבקש מהבורא שיתן להם רצון. אדרבה, בבקשה, זאת תפילה יפה מאוד. "תן לכל האנושות רצון אליך, ותן לנו שכל וכוח שאנחנו נוכל להיות המקשרים אותם אליך". דברו על זה, תדרשו את זה.

(סוף השיעור)