שיעור בוקר 05.10.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 177, פתיחה לחכמת הקבלה, אותיות נ"ח-נ"ט

קריין: כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות נ"ח'.

אות נ"ח

"וז"ס מ"ש חז"ל (ב"ר ספי"ב) בתחלה עלה במחשבה לברא את העולם במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין. פירוש, כי כל תחילה ואח"כ הנאמר ברוחניות, פירושו סבה ומסובב, וז"ש, שהסבה הראשונה של העולמות, דהיינו פרצופי א"ק שנאצלו תחילת כל העולמות, נאצלו במדת הדין, דהיינו בבחינת מלכות לבד, הנק' מדת הדין, דהיינו הבחי"ד, שנצטמצמה ויצאה בבחינת חלל פנוי וסיום לרגלי א"ק. שה"ס הנקודה דעוה"ז, הנמצאת למטה מסיום רגלי א"ק בבחינת חלל פנוי וריקן מכל אור כנ"ל."

"וראה שאין העולם מתקיים, דהיינו כנ"ל, שבאופן זה לא היה שום אפשרות לאדם, הצריך להברא מבחי"ד הזו, שיוכל לסגל מעשים של השפעה, שעל ידו יתקיים העולם במדת התיקון הנרצה, לכן הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין. פי', ספירת בינה נק' מדת הרחמים, וספירת המלכות נק' מדת הדין, משום שעליה נעשה הצמצום. והמאציל העלה מדת הדין, שהוא כח הסיום הנעשה בספירת המלכות, והעלה אותה אל הבינה, שהיא מדת הרחמים, ושיתף אותם יחד זה בזה, שע"י השתתפות הזו נעשת גם הבחי"ד שהיא מדת הדין כלולה מניצוצי השפעה שבכלי דבינה. (כנ"ל באות ה' ע"ש). שבזה נעשה הכשר לגוף האדם היוצא מבחי"ד, שיהיה כלול גם ממדת ההשפעה, אשר יוכל לעשות מע"ט ע"מ להשפיע נ"ר ליוצרו, עד שיהפך מדת הקבלה שבו שתהיה כולה ע"מ להשפיע, שעי"ז יתקיים העולם לתיקון הנרצה מבריאת העולם, כנ"ל."

מה הוא אומר לנו כאן? הוא אומר כך, יש לנו מלכות, רצון לקבל, ויש לנו בינה, רצון להשפיע. המלכות שהיא רצון לקבל נשארת רצון לקבל. בינה שהיא רצון להשפיע נשארת רצון להשפיע. איך אנחנו יכולים לתקן את המלכות שהיא תהיה כמו בינה, או במילים אחרות, להעלות את התכונה, הטבע, הפעולה, דרגת הנברא לדרגת הבורא, איך אנחנו יכולים את זה לעשות? איך אפשר לעשות שהמלכות תעלה לבינה? זה אפשרי בכלל? זאת הבעיה. אם לא נעשה זאת, הנברא יישאר נבזה, מנותק מהבורא, כי להגיע לדרגת הבורא זה נקרא להגיע להיות כמוהו (ראו שרטוט מס' 1).

הנברא הוא רצון לקבל, הוא לא יכול לשנות את הטבע שלו, וגם לא ניתן ולא צריכים. אלא אם הרצון לקבל מקבל את כוונת הבינה להשפיע, אז כמו שאנחנו למדנו כבר הרבה פעמים מהדוגמאות, שאם יש אורח ובעל הבית, יוצא שאם האורח מקבל מבעל הבית בתנאי, כי הוא מסרב לקבל ואחר כך בכל זאת ממשיך ומקבל, אז הקבלה שלו היא לא קבלה, כי הוא דחה. יש פעולה ראשונה שמגיעה מהבורא, פעולה שנייה דחייה, פעולה שלישית שהוא עושה כאן חשבון, ורביעית שהוא מקבל לפי החשבון (ראו שרטוט מס' 1). ואז יוצא שבזה שהוא מקבל, הוא לגמרי לגמרי דומה לבורא. מה שקורה לו בתוך הרצון לקבל זה לגמרי אקוויוולנטי לבורא, כי הקבלה היא על מנת להשפיע.

שרטוט מס' 1

איך זה מתבצע בתוך הבריאה? יש לנו דרגת הבינה ודרגת המלכות. איפה יש לנו את דרגת הבינה? יש לנו גלגלתא, ע"ב וס"ג. ס"ג זה דרגת הבינה, כוח השפעה. מתי? אנחנו דיברנו, שיש בס"ג ראש, וכשמתפשט האור מהראש לגוף יש בו ג' דהתלבשות, 3/2. כשמגיע לטבור, ג' דהתלבשות נעלם ומתחילות להיות נקודות. בנקודות יש לנו רק 2, וזו דרגת בינה נקייה, ולכן האורות האלו הם יכולים להתפשט למטה מטבור. כשמתפשטים למטה מטבור, הם יכולים לרדת למקום שהוא רצון לקבל, שאפילו בגלגלתא אי אפשר היה שם לקבל, כי זה רצון לקבל ממש גדול, בחינה ד' מה שנקרא, 4 (ראו שרטוט מס' 2).

אבל כשמגיעה לכאן דרגת בינה, 2, וממלאה את הכלים של דרגה 4, בינה יורדת וממלאה את המלכות, אז מלכות מתחילה לקבל תכונות השפעה והיא בחזרה משפיעה על בינה. מה זאת אומרת? בינה משפיעה למלכות רצון להשפיע, ובזה בחזרה מלכות משפיעה לבינה רצון לקבל. ואז בינה מתחילה להיות קשורה, מחולקת מרצון לקבל ורצון להשפיע, כשלמעלה זו דרגת הבינה ולמטה זו דרגת המלכות, כך מתחלק הפרצוף הזה מטבור עד הסיום, חלק בינה וחלק מלכות (ראו שרטוט מס' 2). בפרצוף אחד יש לנו כבר שתי בחינות. זה כבר מאוד מעניין, כי בינה היא תכונת הבורא, מלכות היא תכונת הנברא, ושתיהן קיימות במקום אחד, בפרצוף אחד, בנושא אחד.

שרטוט מס' 2

מתוך זה שהן התחברו יחד, ההשפעה הזאת של מלכות על הבינה גורמת לזה שהבינה הזאת היא מצטמצמת, ואז האור העליון מתקבץ [מתכווץ], והפעולה הזאת שיש כאן הגבלה על האור העליון היא נקראת צמצום ב'. והמקום הזה שבו יש הבדל בין תכונת ההשפעה שזו בינה, ותכונת המלכות, תכונת הקבלה, ההבדל ביניהן הוא נקרא פרסא. זאת אומרת זה גבול שמפריד בין כלים דהשפעה וכלים דקבלה (ראו שרטוט מס' 3).

ואז יוצא לנו דבר מאוד מיוחד, שיש לנו פרצוף שהוא כולו כולל שני דברים מנוגדים שבבריאה, בינה היא חלק הבורא והמלכות היא חלק הנברא. שני דברים הפוכים שנמצאים בפרצוף אחד. זה כבר צעד גדול קדימה כדי להתחיל להשתיל בתוך הבריאה, בתוך הנברא את תכונות הבורא, ובעתיד להביא את הנברא לדרגת הבורא. יש כבר ביניהם איזה נושא משותף, הם נמצאים בכלי המשותף, אומנם הם מנוגדים ואפילו הפוכים זה לזה.

אחר כך אנחנו נלמד, כדי לשתף אותם יחד, כדי לחבר אותם יחד, כדי שבתוך הנברא, שזה דרגת המלכות, יהיו תכונות הבינה, אנחנו צריכים לשבור את הגבול ביניהן (ראו שרטוט מס' 3). ומה שיכול להיות אז, זה שתכונות הבינה יכנסו לתכונות המלכות, ותכונות המלכות ייכנסו לתכונות הבינה, ומה שיהיה זה שהרצון להשפיע שהוא הבינה יקבל את תכונות המלכות והוא יתפקד כמו בינה אבל לפי פקודות המלכות, ומלכות תתפקד לפי תכונות בינה. ואז אנחנו יכולים לבנות, אני מדבר כאילו שאנחנו במקום הבורא, אנחנו יכולים לבנות מהבינה את ראש הפרצוף ומהמלכות את גוף הפרצוף. וכך אנחנו מגיעים למצב שיהיה לנו פרצוף שיתפקד לפי ראש דהשפעה והגוף יבצע פעולות השפעה של הראש.

שרטוט מס' 3

שאלה: איפה נמצא כאן זעיר אנפין, מה התפקיד שלו? כי עברנו ישר ממלכות לבינה.

נדבר אחר כך. זעיר אנפין אין כאן. זאת אומרת יש אבל זה לא חשוב לנו עכשיו.

שאלה: יוצא שיותר נכון להבין עכשיו את בינה ומלכות כרצון לקבל ולהשפיע בלי קשר להיצמדות לעשר ספירות?

כן, יותר טוב ככה, שהפרצוף מתחלק לשני חלקים, שיש לנו שני כוחות בבריאה, השפעה וקבלה. וכאן אנחנו רוצים שהם יהיו נכללים זה מזה, הבורא זה תכונת הבינה, מלכות זו תכונת הנברא, וששניהם יתכללו זה בזה. הבורא שיתכלל מהחסרונות של הנבראים והנבראים יתכללו מתכונות ההשפעה של הבורא.

תלמיד: כעיקרון זהו ניסיון להוריד את הטבור, למלא את השטח הזה של גלגלתא שלא התמלא.

כן.

שאלה: איך המלכות משפיעה לבינה?

מלכות מצמצת את הבינה ונכללת בבינה ומחייבת את הבינה להשפיע אליה, למלכות. מלכות עושה את כל הפעולות. הבינה כאן כביכול פסיבית, ומלכות היא כל הזמן פועלת, בעיקר בצורה שלילית. אבל בצורה השלילית שהיא מצמצת את הבינה היא בעצם מחייבת אותה לפעול.

שאלה: האם ניתן לראות את צמצום ב' בדוגמה של האורח ובעל הבית?

כן. איך זה יכול להיות בדוגמת האורח ובעל הבית? שהאורח אומר "אני לא אקבל יותר כלום כי אני לא יכול, אין לי כוח לקבל". ובעל הבית אומר "יש לך כוחות. אתה תיכנס לשטח שלי, אתה תיכנס במקומי, אתה תיקח את התכונות שלי, ואחר כך תגיע למצב שלך ותעבוד שם עם התכונות שלי". בוא נגיד כך, זה כמו שאתה מלווה למישהו כסף שהוא יוכל לבנות עסק. הוא לוקח ממך כסף ובונה את העסק ואחר כך הוא מחזיר לך. אבל בסופו של דבר אתה מרוויח מזה שאתה נותן, הוא מרוויח מזה שהוא מקבל, ואתם שניכם מרוויחים מתוך ההשתתפות.

לבינה אין הרבה כוחות, כוח השפעה. למלכות יש המון כוחות, אבל כוח קבלה. אם הן יכולות להתחבר ביניהן בלקבל על מנת להשפיע, אז מלכות מרוויחה מזה שהיא מקבלת על מנת להשפיע, ובינה מרוויחה מזה שהיא משפיעה למלכות, ושתיהן עושות תענוג לבורא.

שאלה: גם בינה וגם מלכות מורכבות מעשר ספירות, אפשר להגיד שהאינטראקציה בין בינה ומלכות קורית בגלל שבבינה יש נהי"מ ובמלכות יש כלים של העליון?

עשר ספירות יש גם בבינה וגם במלכות, אבל בינתיים לא, בינתיים אנחנו מדברים על התכונות. ספירות זה נקרא שיוצא זיווג דהכאה והתפשטות הפרצוף, כאן עדיין אין.

תלמיד: איפה בינה בשרטוט?

זו לא בינה, אלו תכונות הבינה, זו עדיין לא בינה, וגם לא מלכות. זה פרצוף נקודות דס"ג שמתחלק אחרי צמצום ב' לשניים, לשליטת הבינה ולשליטת המלכות.

תלמיד: אפשר להגיד שבינה למעלה מפרסא והנהי"מ שלה נמצאים למטה מפרסא, או אי אפשר להגיד כך?

לא. על ידי צמצום ב' כל הכלים הם ממש מתחילים להיות מחולקים בצורה מאוד ברורה, חדה, שכל הכלים דהשפעה למעלה מפרסא וכל הכלים דקבלה למטה מפרסא.

תלמיד: זאת השאלה, איפה נמצאים כלים דקבלה של בינה?

כלים דקבלה של בינה אנחנו יכולים להגיד שהם כולם נמצאים במלכות. כי כל הפרצוף של נקודות דס"ג שיורדות למטה, זה הכול בינה, בינה נקייה, ממש. אז כלים דהשפעה על ידי צמצום ב' הם מצטברים למעלה מפרסא, וכלים דקבלה של בינה כולם מצטברים למטה מפרסא.

שאלה: בעל הסולם כותב לגבי המלכות שהצטמצמה, "הבחי"ד, שנצטמצמה ויצאה בבחינת חלל פנוי וסיום לרגלי א"ק.". המקום שסימנת במספר 4 בשרטוט, זו אותה מלכות שהצטמצמה?

לא. כאן 4 [מתחת לטבור] זו בחינה ד' הכללית שהיא שייכת לגלגלתא (ראו שרטוט מס' 3). בפרצוף בינה נקייה, נקודות דס"ג, הצטמצמה ז"ת דבינה. בטעמים דס"ג היה לנו עדיין 3, זאת אומרת הארת החכמה. בנקודות דס"ג כבר אין הארת חכמה, רק חסדים. ואור החסדים הזה יכול לרדת למטה, והוא יורד וממלא את הרצון לקבל שיש כאן.

הרצון לקבל שמשפיע עליו בחזרה, מצמצם את הכלים האלו, מחלק אותם לשני חלקים, ג"ר דבינה, שהוא לא יכול להשפיע עליהם, הם נקיים מהרצון לקבל, וז"ת דבינה, ששליטת המלכות כאן, זה שהרצון לקבל משפיע ולכן הם מצטמצמים, זה נקרא צמצום ב'. ובכל הכלים האלה לא יכולים יותר לקבל את האור, ואז כל האור הוא מצטבר למעלה מפרסא.

תלמיד: השאלה שלי הייתה על החלק היותר מוקדם. כתוב ש"בחינת מלכות לבד, הנק' מדת הדין, דהיינו הבחי"ד, שנצטמצמה ויצאה בבחינת חלל פנוי וסיום לרגלי א"ק." איזה אזור זה?

זה מתחת לרגלי א"ק.

שאלה: איך זה שהפרסא נשברת בצורה שגם בינה וגם מלכות יתאחדו ויפעלו ביחד?

אנחנו לא מדברים עכשיו על שבירת הפרסא, זה עוד מוקדם.

שאלה: מה מיוחד בפרצוף ס"ג שהוא ירד מתחת לטבור? למה פרצוף ס"ג ולא פרצופים אחרים?

מפני שגלגלתא זה כתר, זה פרצוף שבו הוא מקבל הכול ממטה למעלה. לע"ב יש כבר חכמה, זה כבר רצון לקבל, ואז הוא לא יכול לרדת למטה לכלים דקבלה, רק בחלק הוא יכול להתפשט. ס"ג הוא כולו פרצוף בינה, אבל יש הארת חכמה מפה עד הטבור דס"ג, ולכן הוא לא יכול לרדת. אבל כשהוא מתחיל להזדכך, יוצאות נקודות דס"ג, והן כולן יכולות להתפשט למטה כי זו בינה נקייה, ובינה יכולה להתפשט באור החסדים שלה בכל מקום, אין עליה שום הגבלה.

שאלה: מה מבינה מלכות שזה דוחף אותה לעשות את צמצום ב'?

כל הפרצופים, כל החלקים, כל הכלים, הספירות, הכול מתקיים רק על חוק אחד, כמה שאפשר יותר לקבל על מנת להשפיע אור עליון, עדיף אור החכמה, אם לא אז לפחות אור חסדים. זה הקריטריון של הפרצופים הרוחניים. רצון רוחני הוא רוצה רק להשפיע. כמו שאנחנו רוצים רק לקבל בכל מיני אפשרויות, כך רצון להשפיע ברוחניות, רק את זה הוא רוצה.

שאלה: מתחת לטבור אין אור חכמה, אז במה מצטמצמת מלכות בצמצום ב'?

זה נכון, שאלה יפה מאוד. אור החכמה לא יכול לרדת למטה מטבור, זאת אומרת עד הטבור הוא מגיע ויותר לא (ראו שרטוט מס' 4). אבל אנחנו לא מדברים על קבלת האור, אנחנו מדברים על הרצון עצמו. מפני ש[מתחת לטבור] מגיע הרצון של בחינה ד' לרצון של בחינה ב', יוצא שהמלכות הזאת היא משפיעה על הבינה, ואז היא מצמצמת את הבינה באזור שהיא משפיעה עליה.

בבינה יש רצונות לקבל, מלכות משפיעה על הרצון לקבל הזה ומביאה לבינה חיסרון, ואז בינה רוצה לקבל, ומפני שאסור לקבל, היא מצטמצמת. זאת אומרת צמצום ב', זה מלכות שנמצאת למטה בסיום, עולה למקום הפרסא איפה שנגמרים רצונות לקבל, ומצמצמת את האזור הזה, אסור כאן לקבל יותר. האורות שאפשר להביא אחרי זה, אפשר רק מאין סוף ועד הפרסא ולא יותר, ומתחת לפרסא זה אסור (ראו שרטוט מס' 4).

שרטוט מס' 4

שאלה: המלכות מתחת לטבור היא שמחה מזה שהיא ריקנית?

ודאי שזה יותר טוב ממה שלקבל על מנת לקבל בצורה אגואיסטית. אם היא תהיה בצורה אגואיסטית באיזה אזור [מתחת לפרסא], היא תיפול למטה מסיום.

שאלה: המלכות שמעוררת בתוך הבינה את החסרונות האלה, זה כמו אימא שעד שאין לה ילדים אין לה חסרונות כביכול, וברגע שיש לה ילד אז היא מקבלת חסרונות למלא, זה מה שקורה פה?

נגיד, כן.

שאלה: למה כוחות הבינה, כוחות החסדים אחרי הירידה מתחת לטבור הם לא מספיקים כדי לנטרל לגמרי את השפעת המלכות? כי הבינה מאוד חזקה, והיא הצליחה לדחות הרי את כל אור החכמה במהלך התפשטות ארבע הבחינות של האור.

בינה לא יותר חזקה ממלכות. במלכות יש רצון לקבל אמיתי ורק האור העליון שמגיע מהכתר הוא יכול לאזן ביניהם.

שאלה: התהליך של הפרסא זה בניית הכוונה במלכות?

כן. זאת כוונה איך להשתמש בכלים דהשפעה.

שאלה: האם פרסא היא סוג משוכלל יותר של מסך?

פרסא יותר משוכללת ממסך מצד אחד, מצד שני פרסא זה חוק. מסך הוא תוצאה מהחשבון שבראש, ופרסא היא גם כן תוצאה מחשבון שבראש הפרצוף, אבל כשזה קיים זה כבר קיים. מה שאין כן מסך, הוא יכול לעלות ולרדת, להיות באלכסון מה שנקרא, וכן הלאה.

שאלה: מה מאלץ את המלכות והבינה למחוק את המחסום ביניהן כדי להיות מחוברות ולעשות נחת רוח לבורא?

בדיוק מה שאמרת בסוף, לעשות נחת רוח לבורא. כלים של בינה וכלים של מלכות אם הם רוצים להגיע להשפעה, אז הם צריכים להתחבר ביניהם ולהשפיע יחד. לא יכולה להיות השפעה מצד הנברא אלא שהוא עובד עם הרצון לקבל שלו ועם הכוונה על מנת להשפיע.

וכאן אנחנו בעצם לומדים איתכם איך נעשה בעולמות העליונים שיתוף בין מלכות ובינה. זה לא פשוט, עובר הרבה זמן עד שזה מתיישב בתוך האדם, וקשה להסביר. אתם רואים איך בעל הסולם כותב בצורה כזאת שקשה להבין מה בכלל הוא רוצה להגיד, אומר באיזה מילים כל כך רחוקות מהרגשה והבנה. אבל אין מה לעשות, עד שזה כבר יהיה יותר קרוב אלינו, וכמה שזה יותר קרוב אלינו יהיה לנו יותר קשה, כי זה לא תיאורטי זה הופך להיות גם כן חלק פרקטי. אז אין לנו ברירה אנחנו נצטרך ללמוד את זה הרבה.

שאלה: מה זה נקרא שהבינה פועלת מתוך תכונת המלכות?

בינה פועלת מתוך תכונת המלכות זה נקרא, שבינה עוזרת למלכות להפוך את הרצונות שלה לקבל לכוונה על מנת להשפיע. הרצונות נשארים תמיד רצון לקבל, לא יכול להיות אחרת, אבל בינה מצרפת למלכות כוונות על מנת להשפיע, ואז יוצא ששימוש ברצון לקבל הוא על מנת להשפיע.

כמו שהאורח ובעל הבית, שהאורח מצמצם את עצמו לגמרי, ולא רוצה לקבל כלום מבעל הבית. אמנם הוא רוצה, בפנים הוא רוצה, הוא לא בעל הבית על הרצון שלו הוא רק בעל הבית על הפעולה שלו. שאם גדלות בעל הבית בעיני האורח היא יותר מגדלות היכולת למלא את הכלים דקבלה שלו באוכל, אז האורח יכול להגיד "אני לא מקבל כי אני לא רוצה להיות לא כמו בעל הבית, אני מכבד אותו, אני רוצה להיות כמוהו ואני לכן מפסיק לקבל ממנו".

ואז יש רק אפשרות אחת, שהוא יקבל בעל מנת להשפיע. ולזה עוד מעט אנחנו מגיעים, זאת אומרת איך אפשר שזה יהיה, בינתיים לא מובן איך שזה יקרה. יש רצון לקבל במלכות, יש רצון להשפיע בבינה, איך הם יתחברו ביניהם? זה לא מובן. אנחנו נלמד את זה אחרי שבירת הכלים, יש עוד חלק. זה בעצם הנושא הכי קשה שיש לנו בלימוד.

שאלה: האם אני יכול להגיד שהחוק פועל עלינו בעבודה שלנו, ומזה בלימוד שלנו יש התרחקות, התקרבות, ומה שאנחנו בונים בינינו, כוח השפעה בינינו?

נכון.

שאלה: האם בעל הסולם כותב על רצף, שרשרת של אירועים? איך יכול להיות רצף של אירועים אם אין זמן, משך זמן, איפה קורה כל מה שמתואר?

זה קורה לפני שאנחנו מתהווים בכל מערכת שמים וארץ, זה קורה לפנינו במערכת רוחנית.

אני מציע לכם תהיו סבלניים, אתם צריכים לשמוע, אתם תשמעו את זה אולי חודש, אולי חודשיים אפילו, עד שזה יתחיל להיות יותר קרוב. ואז תתחילו לחשוב על זה, לעבוד עם זה, לדבר על זה, ובצורה כזאת תתחילו להתקרב ולהתרגל, זה לא פשוט, אבל אין מה לעשות.

כי בעצם אנחנו מסבירים איזה פעולות רוחניות, תכונות הבורא ותכונות הנברא, מתחילות לעבוד יחד במערכת רוחנית שנמצאת מעלינו. איך המערכת הזאת התייצבה ואיך היא פועלת עלינו ומה התוצאה מפעולתה.

שאלה: המלכות מהטבור לסיום זה מלכות של צמצום א' ששומרת על עצמה כי היא לא מסוגלת לקבל על מנת להשפיע. ואחרי שהחסדים מתפשטים אז היא מרגישה שבחסדים יש משהו שהיא לא מסוגלת לשמור עליו ובגלל זה צמצום ב'?

אני לא מבין את מה שאתה אומר. נכון שלפני שנקודות דס"ג התפשטו למטה מטבור היה מקום ריק. נקודות דס"ג שירדו למטה מטבור הם הוסיפו למקום הזה, לרצון לקבל הזה, את הרצון להשפיע שלהם, רצון של בינה (ראו שרטוט מס׳ 5).

אבל מפני שיש כאן את מלכות, אז בינה ומלכות השפיעו בצורה הדדית זו על זו, בינה משפיעה על המלכות, מלכות משפיעה על בינה. ואז על מה שקורה אנחנו נדבר אחר כך.

אבל מהשפעת המלכות על הבינה, הבינה הצטמצמה והמקום הזה נקרא "פרסה", "גבול", עד כאן זה כוחות הבינה, עד כאן אנחנו יכולים להתפשט, אין שום בעיה לאור העליון להיכנס לכאן, הכול כלים דהשפעה. מה שאין כן למטה, זה נקרא "אזור צמצום ב'", זה הכול כבר אזור של כלים דקבלה (ראו שרטוט מס׳ 5).

שרטוט מס׳ 5

תלמיד: זה לא נקרא שגם מלכות צמצמה את הבינה?

כן. ודאי שצמצום ב', אתה רואה לפי החץ (ראו שרטוט מס׳ 5), מלכות צמצמה את הבינה.

תלמיד: זאת אומרת, שגם את אור החסדים היא לא יכולה לקבל במלואו, גם על אור חסדים היא מצמצמת את עצמה?

זה לא בדיוק נכון מה שאתה אומר. קודם כל מה זה נקרא "לקבל אור חסדים"? דברים כאלה אנחנו צריכים לברר. אור חסדים לא מיועד לקבלה, זה דבר אחד. ודבר שני, שיש כאן ענין של כלים שהם עוברים כאן שינויים, והאורות זה כבר תראה אחר כך.

הכלים של ז"ת דבינה מצטמצמים כי נתווסף בהם כוח המלכות, יש בהם מלכות משלה, ואז הם מקבלים מלכות נוספת ואז מצטמצמים. כתוצאה מזה יוצאים אורות, ורק עד הפרסה אפשר למלא את הרצון לקבל הכללי שיש בכל הבריאה. עד הפרסה אפשר למלא אותו בעל מנת להשפיע (ראו שרטוט מס׳ 5).

ומטרת הבריאה היא שכל הרצון לקבל הזה שגלגלתא מסמלת לנו אותו הוא יהיה ממולא עם האור העליון, על מנת להשפיע.

תלמיד: אפשר להגיד שמה שהיה חלל פנוי מהטבור עד הסיום הוא עכשיו רק מהפרסה עד הסיום?

כן.

שאלה: בעל הסולם אומר "שה"ס הנקודה דעוה"ז, הנמצאת למטה מסיום רגלי א"ק בבחינת חלל פנוי וריקן מכל אור כנ"ל. וראה שאין העולם מתקיים," איפה החלל הפנוי בשרטוט?

למטה מסיום.

תלמיד: בעצם פה נעשית כל העבודה?

לא.

תלמיד: למה לא?

כי אין שם כלים. יש שם רצונות כאלה שאנחנו עוד נלמד מה זה.

תלמיד: אמרת שבינה נקיה יכולה להתפשט מתחת לטבור. מאיפה זה בא?

בינה מתפשטת עד הטבור ועד הסיום, הכול תלוי באיזה כלים ישנם בבינה. אין דבר כזה בינה, זה רצון לקבל שהוא מתוקן על ידי האור העליון, שדומה לאור העליון בכזאת צורה שהוא כמו האור העליון, ולכן כך זה נקרא, "בינה".

אין דבר כזה כלים דהשפעה בכלל, זה סותר את זה. כלים זה רצון לקבל, אז אם הרצון לקבל מקבל תכונת השפעה מהאור העליון ופועל כמו הבורא, כמו רצון להשפיע, אז זה נקרא "בינה".

תלמיד: אז למטה, בשלב הבא שנלמד, אמרת שבינה ומלכות נמצאות בנושא אחד, איפה נוצר כל הסיפור הזה שאתה מראה?

עכשיו דברנו.

תלמיד: איפה?

בנקודות דס"ג. כשנקודות דס"ג יורדים למטה מטבור, ומתערבבים עם הכלים של גלגלתא, ע"ב, ס"ג, אז מתוך זה שסיום של הגלגלתא משפיע עליהם, הם מצטמצמים ומתחלקים מטבור עד הפרסא ומפרסא עד הסיום לשני חלקים.

תכונת הבינה, השפעה שולטת [למעלה מפרסא] באזור הזה, לכן כתוב כאן בינה (ראו שרטוט מס' 5), ותכונת המלכות, הרצון לקבל שולט באזור הזה [שלמטה מפרסא].

תלמיד: זה בעצם מה שאנחנו צריכים להשיג לפי מה שאתה אמרת קודם.

כן.

שאלה: אתמול אמרת לנו שהאגו נמצא מתחת לפרסא, שהוא מתחיל שם. איזה כוח או מה גורם שבחינה ד' תיכנס באינטראקציה הזאת של חישובים עם האור העליון? מהו הכוח שגורם לזה? האם הרצון לקבל עצמו עושה את זה?

רק רצון לקבל מצד הנברא ורצון להשפיע, לחץ שרוצה להשפיע, מצד הבורא. שני כוחות, אין יותר.

נקרא שוב אות נ"ח.

קריין: "פתיחה לחכמת הקבלה" אות נ"ח.

אות נ"ח

"וז"ס מ"ש חז"ל (ב"ר ספי"ב) בתחלה עלה במחשבה לברא את העולם במדת הדין" זאת אומרת, במלכות. "וראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין." בעל הסולם מסביר עכשיו איך זה קרה. "פירוש, כי כל תחילה ואח"כ הנאמר ברוחניות, פירושו סבה ומסובב, וז"ש, שהסבה הראשונה של העולמות, דהיינו פרצופי א"ק שנאצלו תחילת כל העולמות, נאצלו במדת הדין, דהיינו בבחינת מלכות לבד, הנק' מדת הדין, דהיינו הבחי"ד, שנצטמצמה ויצאה בבחינת חלל פנוי וסיום לרגלי א"ק. שה"ס הנקודה דעוה"ז, הנמצאת למטה מסיום רגלי א"ק בבחינת חלל פנוי וריקן מכל אור כנ"ל."

זו נקודת העולם הזה, (ראו קו שחור בתחתית שרטוט 5) ולמטה מזה חלל פנוי. אין שום דבר כאן. אחר כך אנחנו נדבר איזה עוד דברים ישנם כאן. בינתיים אנחנו לומדים רק על זה שיש אזור אחד [מעל הטבור] שבו יכול להיות האור העליון בלי שום בעיה, ואזור שני [בין הטבור לסיום] שכאן תכונות הבורא ותכונות הנברא מתחילות להתכלל ביניהן, וכאן קורית ביניהן כל המערכת שקושרת אותן יחד. "וראה שאין העולם מתקיים, דהיינו כנ"ל, שבאופן זה לא היה שום אפשרות לאדם, הצריך להברא מבחי"ד הזו, שיוכל לסגל מעשים של השפעה, שעל ידו יתקיים העולם במדת התיקון הנרצה, לכן הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין. פי', ספירת בינה נק' מדת הרחמים, וספירת המלכות נק' מדת הדין, משום שעליה נעשה הצמצום. והמאציל העלה מדת הדין, שהוא כח הסיום הנעשה בספירת המלכות, והעלה אותה אל הבינה, שהיא מדת הרחמים, ושיתף אותם יחד זה בזה, שע"י השתתפות הזו נעשת גם הבחי"ד שהיא מדת הדין כלולה מניצוצי השפעה שבכלי דבינה. (כנ"ל באות ה' ע"ש). שבזה נעשה הכשר לגוף האדם היוצא מבחי"ד, שיהיה כלול גם ממדת ההשפעה, אשר יוכל לעשות מע"ט ע"מ להשפיע נ"ר ליוצרו, עד שיהפך מדת הקבלה שבו שתהיה כולה ע"מ להשפיע, שעי"ז יתקיים העולם לתיקון הנרצה מבריאת העולם, כנ"ל."

הבורא ברא רצון לקבל שהוא הפוך מהבורא. איך להביא את הרצון לקבל למצב, שהוא נשאר בטבע שלו רצון לקבל, זה הטבע של הנברא, כי אחרת מה, צריכים לבטל את הנברא? לא. אלא צריכים לתת לנברא יכולת להיות דומה לבורא. לכן הנברא נקרא אדם, מהמילה דומה לבורא. זה מה שאנחנו רואים כאן, איך לאט לאט זה מתייצב בבריאה.

הבריאה בעצמה מתקיימת על ידי שני כוחות, כוח השפעה וכוח קבלה. אין יותר, יש בורא ויש נברא והתכללות ביניהם. הבורא נכלל מהנברא כדי להרגיש אותו, כדי לטפל בו, כדי לתת לו בדיוק מה שהנברא יכול או רוצה, זה תלוי במצב של הנברא, והנברא יכול להיות או בתכונות שלו לקבל, הפוך מהבורא, או לקבל מהבורא תיקונים, זה נקרא שהוא מקבל טבע מהבורא, ולאט לאט הופך את עצמו בכוונה, לא ברצון, הרצון לא משתנה, בכוונה, שמשתמש ברצון שלו בעל מנת להשפיע. זה מה שקורה.

כאן אנחנו לומדים איך הבורא והנברא, שבורא זה גם נקרא מערכת, אנחנו לא מדברים על כוח עליון שלגמרי מנותק מאיתנו, אנחנו מדברים על היחס של הכוח העליון אלינו שזה נקרא בורא, ולכן זה מה שאנחנו לומדים. לכן הבורא נקרא "בוא וראה", שאפשר להכיר, אפשר להידמות לו וכן הלאה. אז מה שקורה כאן, שאנחנו לומדים איך הנברא, שזה רצון לקבל, ההפוך לגמרי מהבורא, מקבל תכונות השפעה. שזה הפוך ממנו אבל הוא לומד, הוא משתדל, רוצה, מחויב, לא חשוב מה שקורה לו, ולאט לאט מקבל תכונות השפעה. וזה מה שאנחנו רואים כאן, רק בצורה מערכתית. זו בעיה, אי אפשר להסביר את זה ברגע אחד, נלך לפי השאלות בינתיים.

שאלה: איפה קורה מה שדיברת עכשיו? לפי השרטוט יוצא שבינה ומלכות נפרדות על ידי הפרסא.

זה עוד לא, זה לא עכשיו. אחרי זה יש שבירה, שבירת הפרסא, ואז תכונות המלכות יכנסו לתכונות הבינה, ותכונת הבינה יכנסו לתכונת המלכות, ויהיו כאן בינה עם המלכות בתוכה, ומלכות עם הבינה בתוכה (ראו Bm Mb בשרטוט מס' 6), ואז הם יוכלו לפחות להיות בקשר הדדי זה עם זה. בינה נשארת בינה, היא לא יכולה להשתנות, גם מלכות, אבל התכללות אחת בשניה כן.

בינה שיש בה מלכות, מה היא יכולה להיות? היא יכולה לעשות מעצמה מערכת שהיא עוזרת למלכות להיתקן. ומלכות שהיא מקבלת תכונות הבינה היא מתחילה לתקן את עצמה, את הכוונה שלה על מנת להשפיע. זאת אומרת, גם בינה וגם מלכות לא משתנות בעצמן. הטבע נשאר, הרצון לקבל נשאר בנברא, אבל כוונה על מנת להשפיע הוא מקבל מהבינה.

בינה היא כולה להשפיע, אבל כדי לדעת מה להשפיע, איך להשפיע, איך לבנות מנגנון של השפעה לתחתון היא צריכה להתכלל מהרצון שלו. אם נגיד אישה לא תדע מה צריך לתינוק, מה היא יכולה לתת לו? משהו שיכול להיות מזיק. היא קודם כל צריכה לדעת מה הטבע של התינוק ומה הוא רוצה, להיות ברגשות משותפים עימו, ואז יכול להיות הקשר.

לכן כאן אנחנו מדברים על בניית הקשר בין הבורא והנברא, בין העליון לתחתון, שרק כל ידי צורה הדדית שיש ביניהם, הם יוכלו להיות בהתקשרות, בהבנה, עד שנעשים על ידי הקשר הזה ממש כאחד כי כל אחד משלים את השני.

שרטוט מס' 6

שאלה: כתוב פה שמידת הדין היא מתחת לסיום לרגלי א"ק. שם יש את החלל הפנוי והריקן, נכון?

כן.

תלמיד: אז למה כשהנקודות דס"ג יורדים ומתכללים עם הנה"י דא"ק, שזה כאילו שיתוף מידת הרחמים, הם לא יורדים מתחת לסיום?

זה לא לשם, נכון. מתחת לסיום זה חלל פנוי, מתחת לרגלי א"ק, בעל הסולם אומר לך את זה בדיוק, ובין טבור לסיום מידת הדין נמצאת אבל היא לא מגולה כי היא כולה עדיין בעל מנת להשפיע נמצאת כאן, בלהשפיע על מנת להשפיע.

תלמיד: זה מה שמבלבל כי כאילו אין התכללות באמת כי הדין הוא מתחת לסיום אז אין באמת שיתוף. לא ברור מה השיתוף של מידת רחמים בדין אם הדין הוא מתחת לרגלי א"ק.

על דין שמתחת לרגלי א"ק אנחנו לא מדברים, שם זה דין שאי אפשר לתקן. חכה, על זה לא מדובר. שם עיגולים פועלים, שם זה טיפול אחר. אנחנו מדברים על שיתוף מלכות ובינה, מידת הקבלה ומידת ההשפעה, רצון לקבל ורצון להשפיע שהכול מתרחש כאן מטבור עד הסיום.

תלמיד: אז יש דין גם בנה"י דגלגלתא?

איפה שיש רצון לקבל יש דין.

תלמיד: כי שם זה אורות חסדים, זה לא בדיוק רצון לקבל נכון?

זה לא חשוב שיש אורות חסדים, אם הרצון לקבל נמצא כבר יש דין. אולי הוא נמצא בטמירו אבל נמצא.

שאלה: אם כמו שהסברת מה שצריך לעשות זה לערבב את המלכות עם הבינה אז בשביל מה צמצום ב', התכונות האלה היו מעורבבות?

אף פעם לא היו מעורבות תכונות בינה ומלכות בנושא אחד. אף פעם. עד השבירה, שעוד מעט אנחנו נלמד, אין דבר כזה. אין. בינה ומלכות זה תכונות נבדלות, הפוכות, מנוגדות, רחוקות זו מזו.

שאלה: אז מה עושה צמצום ב'?

הוא מבדיל בין רצון לקבל ורצון להשפיע ונותן בבניית הפרסא לעשות דיפוזיה, זאת אומרת כניסה מרצון לקבל לרצון להשפיע ומרצון להשפיע לרצון לקבל. ועל ידי זה לאט לאט הנברא יכול לקבל כוונות של הבורא. לא תכונות של הבורא אבל כוונות של הבורא.

שאלה: בכל זאת, למה קרה צמצום ב', למה התכונה הזאת של הבינה כביכול הצטמצמה, הרי היא יכולה להתפשט בכל מקום?

כן, אבל יש רצונות של המלכות שלא נותנים לבינה להתפשט בכולה, כי היא רוצה לקבל, ולכן יש גבול לצמצום ב'. תחכה, עוד מעט, אנחנו עוד לא קראנו כלום.

קריין: אות נ"ט.

אות נ"ט

"והנה השיתוף הזה של המלכות בבינה נעשה בפרצוף ס"ג דא"ק, וגרם לצמצום ב' בעולמות שממנו ולמטה, כי נעשה בו סיום חדש על אור העליון, דהיינו במקום הבינה. ונמצא שהמלכות המסיימת, שהיתה עומדת בסיום רגלי הס"ג דא"ק, ממעל הנקודה דעוה"ז," זאת אומרת בסיום. "עלתה וסיימה את אור העליון במקום חצי בינה דגוף הס"ג דא"ק, הנק' ת"ת," מקום שנקרא אז פרסא "כי כח"ב דגוף נק' חג"ת, ונמצא הת"ת היא בינה דגוף. וכן מלכות המזדווגת, שהיתה עומדת במקום הפה דראש הס"ג דא"ק, עלתה למקום נקבי עינים דא"ק, שהוא חצי בינה של ראש, ונעשה שם הזווג, לצורך המ"ה דא"ק הנק' עולם הנקודים, במקום נקבי עינים."

2. אות נ"ט

"והנה השיתוף" אנחנו מדברים על שיתוף מלכות ובינה. כי על ידי השיתוף הזה נוכל לתקן את המלכות שהיא תוכל לעבוד כמו בינה ומזה אנחנו מגיעים לתיקון של כל הבריאה, הרצון לקבל שנברא. "והנה השיתוף הזה של המלכות בבינה נעשה בפרצוף ס"ג דא"ק," ס"ג דא"ק, אנחנו לומדים גלגלתא ע"ב וס"ג. אז איפה בס"ג, גם במה שס"ג יורד למטה, איפה הפרצוף הזה של בינה, שבינה זה כל המקור של התיקונים. אנחנו כל הזמן מסתכלים על הבינה, כי כתר וחכמה לא יכולים לעשות כלום, זה אור החכמה. בינה, בגלל שזה אור החסדים והיא פועלת ברצון להשפיע והיא קשורה ממנה ולמעלה בכתר וחכמה ברצון להשפיע שלה, ויכולה להופיע למטה לזעיר אנפין ומלכות ברצון להשפיע שלה, הבינה, זה בדיוק אותו הרמזור, אותה נקודה באמצע של מערכת הבריאה, שהיא יכולה לשמש לעליונים ולתחתונים ולעשות את כל הדברים האלו בצורה שמביאה לגמר התיקון.

אומר בעל הסולם כך "והנה השיתוף הזה של המלכות בבינה" העיקר מה שאנחנו צריכים זה לתת לרצון לקבל שבמלכות רצון להשפיע של בינה, "נעשה בפרצוף ס"ג דא"ק," פרצוף הבינה. "וגרם לצמצום ב' בעולמות" את זה אנחנו לא יודעים. צמצום א' אנחנו יודעים, שאסור לקבל על מנת לקבל. מה זה צמצום ב'? מה אסור? קודם כל אם זה צמצום אז אסור. מה אסור? בוא נראה.

"שממנו ולמטה, כי נעשה בו סיום חדש על אור העליון, דהיינו במקום הבינה." זאת אומרת בפרצוף ס"ג נעשה שם צמצום, סיום חדש שהאור העליון לא יכול לרדת יותר למטה. כמו שציירתי (ראו חץ שחור מעוגל כלפי מטה שרטוט מס' 7), האור העליון, אור החכמה יכול לרדת עד הטבור הכללי. אור אחר, אפילו אור דחסדים (ראו חץ מעוגל ירוק), יכול לרדת רק עד הפרסא. למטה מפרסא לא יכול להתפשט. מה קורה שם? בוא נראה.

בעל הסולם אומר כך "כי נעשה בו סיום חדש על אור העליון, דהיינו במקום הבינה. ונמצא שהמלכות המסיימת, שהיתה עומדת בסיום רגלי הס"ג דא"ק," בסיום, מלכות המסיימת, הנקודה האדומה בוא נגיד, "ממעל הנקודה דעוה"ז," נקודת דעולם הזה זה כל האזור הזה למטה מסיום "עלתה וסיימה את אור העליון במקום חצי בינה דגוף" חצי בינה דגוף דא"ק.

הגוף הוא בין טבור לסיום, ובחצי עומדת עכשיו נקודת הפרסא הנקראת "תפארת". למה זו נקודה כזאת חשובה ומה קורה כאן בנקודה הזאת? איך המלכות שעלתה לכאן בדיוק מוציאה את הנקודה הזאת? פשוט מאוד, בוא נראה. כי יש כאן כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות (ראו שרטוט מס' 7). אז בדיוק בתפארת עומדת המלכות שעלתה בצמצום ב' ועומדת כאן. למה בתפארת? כי תפארת זה בינה דגופא, ובאמצע תפארת בדיוק נגמרת תכונת הבינה. לכן תכונות הבינה, תכונות ההשפעה מתפשטות מלמעלה עד הפרסא ולמטה מזה רק תכונות הקבלה.

"כי כח"ב דגוף נק' חג"ת, ונמצא הת"ת היא בינה דגוף. וכן מלכות המזדווגת, שהיתה עומדת במקום הפה דראש הס"ג דא"ק," מלכות המזדווגת שהיתה עומדת כאן "הפה דראש הס"ג דא"ק, עלתה למקום נקבי עינים דא"ק," וכאן נעשה זיווג במקום פה דראש "שהוא חצי בינה של ראש, ונעשה שם הזווג, לצורך המ"ה" החדש.

זאת אומרת הפרצוף החדש שיוצא לנו מהס"ג, הוא פרצוף מאוד מאוד מיוחד, הוא יוצא לא על הראש כולו, שזה עשר ספירות אלא יוצא על חצי, על חמש ספירות (ראו 5 בשרטוט מס' 7). והפרצוף שיוצא מזה הוא נקרא "נקבי עינים דא"ק שהוא חצי בינה של ראש, ונעשה שם הזווג, לצורך המ"ה" דא"ק הנק' עולם הנקודים, במקום נקבי עינים."

זאת אומרת המקום הזה כלפי ס"ג דא"ק נקרא נקבי עיניים (ראו שרטוט מס' 7), ויוצא מכאן פרצוף חדש וכשהוא מגיע למקום מאיפה שעלו הרשימות, אז הוא בונה כאן מקום שנקרא "עולם הניקודים", עולם חדש.

שרטוט מס' 7

מה להגיד לכם? אני זוכר איך שאני למדתי את זה, זה היה משהו שלגמרי לא מובן מה קורה. יש כל כך הרבה הבחנות, הגדרות, ואחר כך ידרשו כמה חודשים טובים עד שזה יתיישב בראש ויהיה יותר מובן ללב ויתחברו ראש ולב יחד ובסופו של דבר תהיה איזו תפיסה, נגיעה לזה לפחות.

שאלה: למה הזיווג קרה עכשיו בנקבי עיניים ולא בפה דראש כמו קודם?

אסור לעשות זיווג על כלים דקבלה. ונקבי עיניים זה בינה דראש, עד שם אפשר שיהיה זיווג ולא למטה מזה.

שאלה: אנחנו יודעים שכל פרצוף יוצא לפי מה שיש בראש. הגוף הוא מה שהראש קבע מה שיש בגוף. אנחנו רואים שבנקודות דס"ג יש שינויים שלא היו במקור בראש. פתאום הכלים מתחלקים אחרת והכול משתנה שם.

זה הכול אחרי הפעולות בראש.

תלמיד: אבל כשיצא הפרצוף בראש עוד לא היו הדברים האלה, רק אחרי שהוא נפגש עם המלכות.

תחשוב שלא יכולה להיות שום פעולה שקורית בגוף אם זה לא מתוכנן מהראש. אם זה מתוכנן אחרת מאשר בראש, אז הפעולה הזאת בגוף נקראת "שבירה". כאן לא היתה שבירה. אנחנו לא לומדים את כל הפעולות האלה שקורות בכל זאת דרך הראש של כל הפרצופים.

אני אגיד לך יותר מזה. כל פעולה ופעולה שאנחנו מדברים כאן, עולה דרך כל הפרצופים האלה לאינסוף ומאינסוף היא חוזרת לאותו מקום מאיפה שהיא עלתה. כך פועלת המערכת הרוחנית. אותו הדבר, יורדים כלים למטה מטבור, למטה מפרסא, מצטמצמים, כל הדברים האלה הם קודם כל מגיעים לאינסוף ומאינסוף חוזרים בחזרה וכאן כבר מתרחשים.

שאלה: אז אני מבין, או שראש דנקודות דס"ג ידעו מראש שהולך להיות צמצום, או שקרה עוד איזה תהליך. כי הזיווג כבר היה, ההחלטה כבר יצאה. זאת אומרת בזמן שהייתה ההחלטה הזאת כבר היה מידע, כבר היו כאילו החלטות גם לגבי הצמצום והחלוקה החדשה של הכלים?

עוד נדבר על זה. עכשיו למילים שלך בינתיים אני לא יכול להסכים, אבל נדבר עליהם.

שאלה: למה הפעולה שס"ג עושה נקראת צמצום ב'? הרי מפגש של כלים דקבלה עם כלים של השפעה פותחים אפשרות חדשה להשפעה למלכות, אז למה הצמצום?

מפני שמלכות הופכת להיות מצומצמת בפעולה שלה, לעומת מה שהייתה קודם. קודם היה צמצום על מנת לקבל. משאירים למלכות אפשרות רק לעבוד בעל מנת להשפיע. עכשיו גם צמצום שלקבל על מנת להשפיע אסור, כי אי אפשר, אין כוחות, אין מסכים כאלו, אלא רק להשפיע על מנת להשפיע. ולכן זה נקרא צמצום שני.

תלמיד: אז ממצב שמלכות נמצאת בעל מנת לקבל נפתחת לה אפשרות להשפיע על מנת להשפיע, זה לא צמצום, זו כאילו אפשרות חדשה, לא?

לא. קודם כל צמצום. אחר כך בתנאים החדשים, מה אפשר לעשות? אז אפשר לעבוד עם הכלים הנותרים לאחר הצמצום. והכלים הנותרים הם כלים דהשפעה נקיים, בלבד, בלי רצון לקבל, אם אפשר כך להגיד. נדייק אחר כך. ואז מה שנשאר לנו להשפיע על מנת להשפיע ולכן כל הפרצופים יוצאים רק ברצונות כאלו.

תלמיד: נקודות דס"ג שיורדים מתחת לטבור זה כלים או אורות?

כלים ואורות. כלים ואורות זה נקודות דס"ג. זה פרצוף שיוצא בהזדככות הס"ג, יש שם גם כלים וגם אורות. קודם כל לא יכולים להיות כלים בלי אורות ואורות בלי כלים.

שאלה: ניקבי עיניים שייך לס"ג או שזה פרצוף חדש, מ"ה?

ניקבי עיניים זה לא פרצוף. ניקבי עיניים זה מקום בעיניים, שזו חכמה, (ראה שרטוט מס'). יש שם חיסרון, נקב. זה העלאת הבינה לחכמה ואז נקרא "ניקבי עיניים".

שאלה: לגבי נקודות דס"ג. מה ההבדל המהותי, איכותי בין הנקודות דס"ג לפני צמצום ב' לבין אחרי צמצום ב'? אולי בדוגמא של אורח ובעל הבית מה בדיוק השתנה שם?

כאורח ובעל הבית, מה זה נקודות דס"ג? לא, הראש שלי לא עובד לכיוון זה. אני מצטער.

שאלה: האם בחשבון, במסך בראש של פרצופי א"ק, אין התקשרות של מלכות ובינה?

התקשרות כן, אבל לא התכללות כמו שיש בצמצום ב' ואחרי זה.

תלמיד: אז מה ההבדל בין ההתקשרות בראש לבין ההתכללות מתחת לטבור?

כי תמיד יש השפעת הספירות על הספירות. אבל בצורה חיצונה לא שספירה אחת נכנסת ופועלת בתוך ספירה השנייה, זה לא.

שאלה: המלכות מקבלת מתשע ספירות הראשונות, תחילה מצמצום ב' והלאה מלכות יכולה להשיג אך ורק חצי של ספירת בינה ומעלה. איך זה יכול להיות?

כי יש צמצום. אני לא יכול לקבל את כל המנות, אני יכול לקבל אולי 10% מכל מנה, או יש הגבלה אחרת, שאני יכול לקבל מתוך עשר מנות רק 5.

שאלה: האם אפשר לקרוא לתפארת נקודת הבחירה בין קבלה להשפעה?

לא, זה לא בחירה. בחירה יש לנו קודם כל רק בראש הפרצוף, ו"תפארת" אני לא יודע למה הכוונה בשאלה, אבל תפארת זו תכונה שהיא בדרך כלל מסמלת לנו בחכמת הקבלה את נקודת הגבול בין תכונות ההשפעה לתכונות הקבלה או בראש או בגוף, ואז אנחנו עובדים עם זה. זה אפילו מין גבול אפשר להגיד, אולי יש משהו במה שהיא שואלת.

שאלה: בסעיף 46 בעל הסולם מספר לנו פעם ראשונה על הנקודות וכ-15 סעיפים אחר כך הנקודות מורידות את הבינה מתחת לטבור. אז מהן אותן הנקודות?

בכל פרצוף יש לנו "טעמים", נקודות", "תגין" ו"אותיות", רק בס"ג זה מאוד מיוחד, "נקודות דס"ג" כי זה בינה, בינה נקייה שבעצם לא קיימת בשום צורה אחרת. אבל בנקודות דס"ג כשהפרצוף מסתלק מהטעמים ועולה לנקודות אז הוא מוציא את התכונה הזאת של בינה נקייה, ואז הבינה הזאת יכולה להיות בכל מקום לא חשוב איפה הקבלה, ההשפעה, בינה היא נקייה לפני כולם ויכולה להופיע בכולם, זה הפלא שיש כאן בפרצוף של נקודות דס"ג.

שאלה: אני יודע שלהרבה חברים קשה מאוד עם ה"פתיחה". אמרת שנצטרך להבין את זה, כמה שאני מבין אף אחד בעולם לא לומד פתיחה חוץ מאיתנו מהקבוצה העולמית שהיא כל כך גדולה בו זמנית, ודווקא אנחנו צריכים לספוג את החומר הזה כדי שיוכל לעבור הלאה לעולם. האם תוכל לעורר, לעודד את החברים שממש לא יכולים להיכנס לתוך החומר, אולי רב"ש נתן לך איזו עצה טובה?

הרב"ש היה נותן לי במקרה כזה רק עצה אחת, לחזור על החומר, לא לרוץ, ולחכות עוד כמה חודשים ובעוד כמה חודשים זה יתייצב יותר בלב ובראש. אי אפשר לעשות שום דבר עם זה, אתם רואים איך בעל הסולם כתב. תראו פתיחות שנתתי קודם. לפני הרבה שנים נתתי כמה פעמים פתיחות ונתתי הרבה יותר טוב מהיום, זה בטוח. כי היום אני כבר לא מסוגל להסביר את זה בצורה פשוטה. אז הייתי יותר קרוב לזה גם לתלמידים בהבנה שלהם, גם בשפה, היום אני כבר לא מסוגל, אני יודע מה ההגבלות שלי. לכן אני מבקש מכם תלכו לארכיון, תבדקו.

למי צריך לפנות קודם כל?

קריין: לא צריך לפנות, בארכיון הכול מסודר, הסדרה המומלצת מ-2019 למיטב זכרוני מסודרת בהרבה שפות.

מ-2019? מלפני שנתיים?

קריין: כן, כי היא הייתה מאד יסודית ויש אותה בהמון שפות, אז היא נגישה לכולם עם שרטוטים. יש אייקון בארכיון, מקליקים, מקבלים את הכול מסודר לפרטי פרטים בטקסט, בקבצים, וידאו אודיו, מה שנוח לכם, הכול.

בסדר גמור. אז אני אעבוד יותר לפי השאלות.

שאלה: אם זה כל כך חשוב אולי אפשר שזה יהיה כמו איזה תרגיל שכל חבר חייב לעשות את זה? כי כשאומרים באופן כללי רוב האנשים לא מגיעים להיכנס לארכיון.

אני באמת לא יכול לעשות כמו שהיה קודם, אין לי היום לא כוח וגם לא נטייה, העולם השתנה מאוד תוך השנים האחרונות, ואני דואג לא למלא אתכם בידיעת המערכת הרוחנית, אלא יותר לקרב אתכם לחיבור ביניכם ולמטרת הבריאה, דרך החיבור זה יותר חשוב לנו, יותר אקטואלי.

לכן תבינו באיזה מצב אני נמצא, אני לא מסתיר את זה מכם כי אתם צריכים גם דעת וגם להרגיש את זה על עצמכם. אנחנו נמצאים איתכם בכל זאת בתהליך מאוד מאוד עוצמתי ומהיר לפי מה שקורה עכשיו בעולם, מה שצריך לקרות עכשיו תוך השנה הקרובה, אתם תראו.

ולכן, האם ללמוד תיאורטית "פתיחה"? יש לנו כאן ועכשיו לעשות פעולות הכרחיות מאיתנו כדי לסייע לעולם יותר לראות את האמת ולהגיע אליו בצורה פרקטית, אני לא רואה נחיצות בזה.

שאלה: רק 5% שואלים שאלות, אולי פחות, ואחרים פשוט יושבים ומתענים, סובלים ולא ברור מה קורה, זה נורמאלי?

מה אתם ממליצים לעשות? תכתבו, תדברו, תחליטו, ואולי אנחנו נראה איזו גישה אחרת ל"פתיחה". אנחנו צריכים בכל זאת בכללות לדעת את המערכת הזאת. זה שאני לא שמח ללמוד אותה בצורה כזאת כמו שעכשיו זה ברור, זה שנשים גם לא כל כך נמשכות לזה זה ברור, ו-60% לפחות מהתלמידים שלנו זה נשים, אז אנחנו כאילו מבזבזים את הזמן על דבר שאין בו כל כך צורך. נראה. תחשבו בימים מה לעשות האלה, תכתבו ונחליט ונעשה, אני הולך אתכם, הכול יהיה לפי הרצון, "הלקוח תמיד צודק" כמו שאומרים.

(סוף השיעור)