שיעור בוקר 25.01.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ז', עמ' 485, דף תפ"ה אותיות א'-ב'

תלמיד: עדכון קצר על הכנס. הכנס מתקיים בימים שבת וראשון, 27-28 לינואר, יומיים מלאים של חיבור בעשיריות ובכל הכלי העולמי, משבע בבוקר עד שבע וחצי בערב. הייחודיות של התוכן היא בזה שהוא שם דגש על עבודה מאוד איכותית בעשיריות, כניסה לקשר עמוק יותר ממה שעד היום היה לנו.

כל יום מחולק לשני חצאים. חצי יום מחולק לזמן חברתי של שעה, שבו אנחנו מכינים את עצמנו בצורה רגשית ופנימית בתוך העשירייה, עובדים ממש על החיבור. אנחנו נקרא מאמר של רב"ש, נברר אותו, ניגש לקריאת המאמר ממקום של איזה עצות נותן לנו רב"ש כדי לפתח את העשירייה שלנו, להעמיק את הקשר שלנו בתוכה, זו ממש תהיה הרוח, ואנחנו גם נשתמש בזה כפלטפורמה להכנה שלנו לכנס. לאחר מכן יהיה לנו שיעור עם הרב, שיעור של שעתיים, כשכל הזמן מתעמקים עוד יותר בחיבור בתוך העשירייה על בסיס המאמרים של רב"ש על העבודה בחברה. אחרי השיעור עם הרב תהיה לנו סעודה חגיגית, בה אנחנו מתערבבים כולם עם כולם, שם אני לא עם העשירייה הקבועה שלי, אלא אני יחד עם כולם בתוך האווירה הכללית. כך זה יהיה גם בבוקר וגם בערב. בערב הסעודות יהיו קצת יותר ארוכות כי הן עוד יותר חגיגיות, והן גם שיא של כל יום.

בנוסף לכנס פה יהיו למעלה מעשרים ושלושה כנסי מראה ברחבי העולם, התאספויות מאוד גדולות. יהיו התאספויות מעשרה חברים ויותר, ויהיו גם התאספויות שחוצות את המאה ומאתיים חברים.

יש משהו מאוד מיוחד בכנס הזה, יש רצינות ייחודית. מאוד חשוב לחברים להבין מה קורה עם כל חברי העשירייה, שהם נרשמים לכנס כעשירייה, חיים את הכנס כעשירייה, ומי שלא יכול להגיע פיזית, אז דואגים שיהיו לו את התנאים הווירטואליים, ואיך לשמור איתו על קשר. זה מאוד מיוחד לראות איך אדם הוא כבר לא בפני עצמו ואכפת לו רק מעצמו, אלא זו עשירייה שרוצה לדעת מה יקרה איתה.

שאלה: מגיעים הרבה תלמידים בפעם הראשונה לכנס, אלו תלמידי קמפוס, 120 חברים שסיימו סמסטר א', סמסטר ב', רק למדו את היסודות, ונמצאים איתנו בשנה הראשונה ללימוד.

איך אתם קולטים אותם? אתם עושים מהם קבוצות?

תלמיד: כן, הם ישבו יחד בעשיריות, יתכללו יחד בסדנאות, יספגו יחד את השיעורים.

אתם מצרפים אליהם מישהו?

תלמיד: יש מדריכים שיהיו צמודים אליהם, שישבו יחד איתם, ילוו אותם, ידריכו אותם, יכווינו אותם בדיוק מה קורה, הם לא יהיו אבודים בחלל.

השאלה היא מצד ההכנה הפנימית שלהם. מה היית אומר אם היית עכשיו פונה לתלמידים החדשים?

אני לא יכול להגיד לך, עכשיו להתחיל להכין אותם? שיבואו, ואנחנו נצטרך להכין, להחזיק, לחבק, ולסדר להם הכול.

צריכים לחשוב מה ההבדל בין אנשים שבאים לעשירייה ותיקה שלגמרי לא דורשת שום טיפול חיצוני, לבין אנשים שבאים פעם ראשונה, מה הם צריכים לעומת הוותיקים. אולי כדאי להחדיר בתוכם אחד או שניים מהוותיקים, אבל על זה אתם צריכים לחשוב.

תלמיד: יש לנו המון מעגלים של חברים וחברות שלקראת הכנס מרגישים פער בין הדאגה שלהם על המצב במדינה, המצב של פצועים, בעלים וילדים שבמילואים, לבין השיח שלנו שהוא מאוד מאוד פנימי ומתכנס לתוך עבודה בעשירייה, הם חווים תחושה של פער. יש מזה חשש ושיח איך הם מייצבים את עצמם לקראת הכנס.

אנחנו נצטרך לדבר על זה. אבל בעצם כל המאמץ שלנו, כל התקווה שלנו, שהכנס יהיה התרומה שלנו לזה שהמצב הביטחוני בישראל ישתנה, ישתפר, ושאנחנו נתקדם גם בקשר בינינו, גם בעם ישראל כולו שחסר בו עוד ליכוד, בין כל חברי האומה, ונתקדם. אני חושב דווקא שיש לזה מקום וגם דרישה.

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ז', עמוד 485 או דף תפ"ה, אות א'.

עשר הספירות דז' מלכין קדמאין דמיתו

אות א'

* "דע, כי אלו המלכים, שרשם הוא, שם ב"ן הראשון, שיצא מן הארת העינים של א"ק הנקרא עולם הנקודים. וכל בחינת המלכות שיש בכל העולמות מזה השם ב"ן נעשו. כי יש מלכות באריך ובאו"א ובזו"ן, וכולם נתבררו ע"י שם מ"ה שיצא ממצחא דא"ק, שהוא בחינת הזכר. וכבר ידעת כי אין לך ספירה דלא אתכלילת מי"ס, וא"כ בכל ספירה וספירה שבכל העולמות מוכרח שיש בה בחינת מלכות הנעשית ממלכים הנ"ל."

* מבוא שערים שער ו' ח"ב פ"א.

פירוש אור פנימי לאות א'

"המלכים שרשם הוא, שם ב"ן הראשון: כלומר, שבעולם התיקון הם בחינת שם הויה במילוי ההין שבגימטריא ב"ן. ואע"פ שממקורם הם בחינת הוי"ה דס"ג, דהיינו נקודות דס"ג, כמ"ש הרב בעץ חיים שער י' סוף פרק ג', עש"ה. שלעתיד לבא כשיתוקנו כל אלו מלכים לגמרי יוחזר שם ס"ג לקדמותו ויתבטל שם מ"ה, שזה ענין חזרת העולם לתהו ובהו, ואז לא יהיה רק ב' אורות של ע"ב וס"ג, עכ"ל. ועכ"ז בעולם התיקון ירדו הנקודות דס"ג ונעשו שם ב"ן, שפירושו נוקבא דשם מ"ה וטפלה אליו, וכל מה שיש לה היא מקבלת מהזכר שהוא הוי"ה דמ"ה. ולכן אנו מכנים תמיד את ז"ת דנקודים בשם ב"ן, אע"פ שהם נקודות דס"ג.

והנה באמת נבחן הפרצוף שיצא על ידי הזווג במסך דבחי"א המכונה אור העינים, שהוא הוי"ה דמ"ה שפירושו ע"ס בקומת ז"א, אלא שנקרא בשם הוי"ה דס"ג מב' טעמים: א', משום שיש שם אור הזכר שיצא על בחי"ב דהתלבשות, הנקרא ישסו"ת, כנ"ל דף ת"ד באו"פ ד"ה והועילה. ע"ש. וקומת ישסו"ת נקרא הוי"ה דס"ג. וטעם ב', משום הכלים דנקודים, שהם בחינות נקודות דס"ג דא"ק, דהיינו ט"ת דס"ג שירדו למטה מטבור דא"ק, שהאור נסתלק מהם והכלים האלו עברו להע"ס דעולם הנקודים, כמ"ש דף תכ"ח באו"פ ד"ה וצריך. וע''כ נקראים בשם נקודות דס"ג.

המלכות שיש בכל העולמות מזה השם ב"ן נעשו: כי ע"י עלית ה' תתאה שהיא המלכות, למקום העינים שהוא חכמה, נתערבה ונתחברה המלכות בכל ספירה וספירה מהע"ס. ומשם ואילך נמצאת מלכות הזו המחוברת עם ה"ר, כלולה בכל ספירה ובכל פרצוף. כמ"ש באו"פ דף תכ"ח ד"ה יוד נקודות."

אות ב'

"וכשהמאציל העליון התחיל לברוא העולם האציל וברא ויצר ועשה ד' עולמות אבי"ע, והתחיל לברר המלכים הנזכרים דמיתו, ומה שהוברר ממנו עלה בקדושת העולמות, ומה שלא הוברר נשאר קליפה וסיגים. ואמנם עיקר כל הסיגים האלו והמלכים האלו, שרשם הוא שם ב"ן א', והוא פרצוף אדם אחד מראשו ועד רגליו, ויש בו קליפות כנגדו מראשו ועד רגליו."

פירוש אור פנימי לאות ב'

"הסיגים האלו והמלכים האלו שרשם הוא שם ב"ן: וצריכים להבין היטב את הסיגים הללו מה הם. גם איך הם הושרשו ובאים משם ב"ן.

והענין הוא כי כבר ידעת שהכלים שבכל פרצוף באים לו מהעליון שלו. כי אחר שנסתלקו האורות דע"ס דגוף דעליון ונשארים הכלים דע"ס ריקנים מאור, הנה הכלים הללו עוברים אל התחתון, והמה מתמלאים בהאורות של התחתון, כנ"ל דף שי"ח באו"פ ד"ה וכבר ביאר עש"ה.

ולפי זה תבין שהכלים של ט"ת של פרצוף ס"ג דא"ק, שנתרוקנו מאורותיהם עם צמצום נה"י דא"ק, המה הם הכלים של הנקודים דא"ק המכונה שם ב"ן. ונתבאר באו"פ (לעיל דף ש"צ ד"ה וס"ג,) שט"ת דס"ג דא"ק שהתפשטו למקום נה"י דפרצוף הכתר דא"ק, הנה נתערבו שם עם הבחי"ד הנמצאת בכלים דנה"י דפרצוף הכתר דא"ק. (כנ"ל דף תכ"ח באו"פ ד"ה והטעם), שהבחי"ד נתערבה בכל ספירה וספירה עד החכמה, ע"ש. הרי שיש עירוב דבחי"ד בכלים דס"ג בכל בחינה ובחינה מהם. גם נתבאר לעיל (דף ש"צ ד"ה וס"ג) הטעם שלכן יכלו האורות והכלים של הס"ג להאיר במקום הבחי"ד דא"ק, משום שעל אור הס"ג לא היה צמצום, שהוא אור הבינה, והצמצום לא היה רק על אור החכמה לבד. עש"ה. ונמצא לפי זה אשר אח"כ כשעברו כלים אלו אל ז"ת דנקודים כנ"ל. ואו"א של הנקודים נזדווגו בזווג דגדלות פב"פ, והמשיכו קומת חכמה במקומם ממטה למעלה בבחינת ראש, ואח"כ, השפיעו אור החכמה הזה אל הז"ת של הנקודים, ששמה היה מעורבת הבחי"ד בכל בחינה מהם, הרי האור ההוא לא היה יכול להתלבש בהכלים הללו כי הבחי"ד כבר מצומצמת שלא תקבל אור החכמה, וע"כ, כשהאור נמשך תוך כלי ופגע בבחי"ד המעורב בהכלי, הנה תכף נסתלק ויצא מכל הכלים וגם הכלי נשבר ומת, מחמת הבחי"ד שבו שינקה משהו מהאור בטרם שנסתלק משם, אשר יניקה זו גרם שינוי צורה בבחי' הפכיות מהמאציל, שהוא אור החיים, וע"כ נקרא מיתה.

והנך מוצא אשר זה העירוב של הבחי"ד בהכלים דס"ג שהם בחי"ב, גרם שבירה ומיתה בהכלים, וע"כ נבחן העירוב הזה בשם סיגים בהכלים, אשר הם חלקים בהכלים שאינם יכולים לקבל את האור העליון, ומחמתם נפל הקלקול בכל הכלים, גם בהחלקים שהם ראויים לקבל האור דהיינו בכלים דס"ג שהם מבחי"ב.

וזה אמרו, כשהתחיל לברוא העולם וכו' והתחיל לברר המלכים, ומה שהוברר ממנו עלה בקדושת העולמות, ומה שלא הוברר נשאר קליפה וסיגים. עכ"ל. כי אחר שהאור נסתלק מהכלים, והכלים מתו ונפלו לעלמין דפרודא לבי"ע, הנה אז חזר המאציל ובירר את הכלים השבורים של המלכים, שפירושו הוא, שבירר את החלקים הראוים להלבשת האור העליון, שהם השייכים להכלים דס"ג, כנ"ל, והם פרצופי אצילות בחלקם מצד הב"ן. ואותם הסיגים, שהם מעורבים בבחי"ד שלא נבררו, המה נשארו בבי"ע בתוך הקליפות. הרי נתבאר שהסיגים הם חלקי הבחי"ד שנתערבו בהכלים דס"ג, ועירוב זה הושרש בהכלים דנקודים, שנקראים ב"ן, וזה אמרו, שהסיגים ומלכים הושרשו בשם ב"ן, דהיינו בנקודים.

ויש בו קליפות כנגדו מראשו ועד רגליו: כי הז"ת בכללם נבחנים לפרצוף אחד שלם בראש וגוף, והוא מצד שקבלו אור הג"ר וראש מזווג של גדלות דאו"א, כמ"ש בחלק ו'. ולכן כיון שכל הז"ת נשברו פנים ואחור, כמ"ש בהמשך חלק זה, וכיון שבחי"ד היתה מעורבת בכל בחינה ובחינה מן הכלים של הנקודים, כנ"ל, לכן יש בו קליפות מראשו עד רגליו, דהיינו הסיגים שנשארו בתוך הקליפות. כנ"ל."

השם "סיגים" הוא מהס"ג, ואנחנו רואים עד כמה הם מתערבים בכל הכלים. לכן יש כאן קליפות מראשו עד סוף רגליו, בכל הפרצוף.

(סוף השיעור)