מן המקורות 23.3.10
מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו
חלק ג - כתבי בעל הסולם, האומה
נושא: מה הפירוש "נצחוני בני" ? (09:00)
"מזה שהאדם מתפלל אליו, שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת "השתוות הצורה", שהיא בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעמ"נ להשפיע. ועל זה אומר הבורא: "נצחוני בני". היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע"
(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר יט)
נושא: תכלית האדם היא להתחקות אחר פעולות הבורא, ולגלות אותו (14:50)
"בדומה לרב ותלמיד, שכל מגמתו של הרב, הוא, לתת כח לתלמיד שיהיה כמותו, וללמד לתלמידים אחרים כמותו. כמ"כ יש להשי"ת נחת רוח שבריותיו בוראים ומחדשים דוגמתו. אשר כל כח החידוש וההתפתחות שלנו אינו חידוש באמת, אלא, מין התחקות יש כאן. ועד כמה שההתחקות מתאימה עם מלאכת הטבע - באותו שיעור נמדד שיעור התפתחותינו"
(כתבי בעל הסולם, מאמר פרי חכם-מאמרים, ''סוד העיבור לידה'', ע"מ 54)
נושא: רק באמצעות חכמת הקבלה יכול האדם לשנות את הטבע שלו, ולהגיע לגילוי הבורא (16:10)
"איך אפשר לאדם שיבוא להשוואת הצורה הגמורה, שכל מעשיו יהיה להשפיע לזולתו, בשעה שכל הויתו של האדם אינה אלא לקבל לעצמו? ומצד טבע בריאתו אינו מסוגל לעשות אפילו מעשה קטן לטובת זולתו? ... אכן אני מודה שהוא דבר קשה מאד. ואין בכחו של אדם לשנות טבע בריאתו, שהוא רק לקבל לעצמו. ואין צריך לומר שיכול להפוך טבעו מקצה אל קצה. דהיינו שלא יקבל כלום לעצמו, אלא כל מעשיו יהיה להשפיע. אבל לפיכך נתן לנו השי"ת תורה ומצוות, שנצטוינו לעשותן רק על מנת להשפיע נ"ר להקב"ה. ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה, דהיינו לעשות בהם נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו, אין שום תחבולה שבעולם מועילה לנו להפוך טבענו."
(כתבי בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר)
נושא: אם הכונה של בריאת העולמות, היא בשביל להנות לנבראיו, אם כן, מה היה לו לבורא, לברוא את העולם הזה הגשמי, העכור והמלא יסורים, ובלי זה, ודאי שהיה יכול להנות לנבראיו כמה שרוצה (21:07)
"אולם כאן עמדו חכמי הקבלה ושאלו, למה לא בראנו מתחילה בכל אותה הרוממות הרצויה להדבק בו ית', ומה היה לו ית' לגלגל עלינו את כל המשא והטורח הזה של הבריאה והתורה והמצוות? והשיבו, "דמאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולא באפיה" וכו'. פירוש, כי מי שאוכל ונהנה מיגיע כפיו של חברו מפחד(מתבייש) הוא להסתכל בתואר פניו, כי נעשה מושפל והולך עי"ז עד שמאבד צורתו האנושית. ומתוך שמה שנמשך משלימותו ית' ויתעלה לא יתכן שימצא בו חסרון, לכן הניח לנו מקום להרויח בעצמינו את רוממותינו הנרצית על ידי מעשה ידינו בתורה ומצוות"
(כתבי בעל הסולם, מאמר "מתן תורה", אות ז, ע"מ 386)
נושא: על חשיבות התפשטות חכמת הקבלה ברב עם, בשפה קלה וברורה (39:40)
"השאלות הרוחניות הגדולות שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחוייבות הן להיפתר עכשיו בהדרגות שונות לכלל העם; ולהוריד דברים נישאים ונשגבים ממרום עוזם עד עומק הדיוטא הרגילה ההמונית. צריך לזה עושר רוח גדול ואדיר ועסקנות קבועה ומורגלת, שרק אז תתרחב הדעה ותברר השפה, עד כדי להביע הדברים היותר עמוקים בסגנון קל ופופולרי, להשיב נפשות צמאות"
(הרב ראי"ה קוק, עקבי הצאן, נ"ד)