שיעור צהריים 22.02.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "שמעתי", עמ' 576,

מאמר ס', "מצוה הבאה בעבירה"

קריין: בעל הסולם, עמוד 576, "שמעתי", מאמר ס', "מצוה הבאה בעבירה".

אין לי כל כך מה להגיד עכשיו, אנחנו נקרא ואפילו פעמיים.

ס. מצוה הבאה בעבירה

שמעתי א' תצוה תש"ג

"ענין "מצוה, הבאה בעבירה" פירושו, באם האדם מקבל עליו את העבודה בעמ"נ לקבל תמורה, אז מתחלק זה לשני דברים:

א. קבלת העבודה, והוא נקרא מצוה.

ב. הכוונה, שהוא לקבל תמורה. נקרא עבירה, מטעם שקבלה מעביר אותו מקדושה לס"א. וכיון שכל היסוד והסיבה, שנתן לו כח לעבודה, היתה התמורה, לכן "מצוה הבאה", שפירושו, שהביאו אותו לעשות המצוה, הוא העבירה. לכן נקרא זה "מצוה הבאה". מי שמביא את המצוה, הוא העבירה. שהוא רק התמורה.

והעצה לזה הוא, שיעבוד את עבודתו בבחינת "ותו ולא אחמוניה [ויותר מזה לא רואה]", רק כל כוונתו של עבודתו הוא שיהיה, כדי שיתרבה כבוד שמים בעולם, שזה נקרא, שעובד בעמ"נ לאוקמא שכינתא מעפרא.

וענין "לאוקמא שכינתא [להקים השכינה]" הוא, שהשכינה הקדושה נקראת כללות הנשמות. שהיא המקבלת השפע מהבורא ית', ומשפעת להנשמות. והמשפיע והמעביר השפע להנשמות נקרא "יחוד קוב"ה ושכינתא", שאז נמשך שפע להתחתונים. מה שאין כן כשאין יחוד, אז אין המשכת שפע לתחתונים.

וביותר ביאור הוא, כיון שרצה הקב"ה להנות לנבראיו, אם כן כמו שחשב על השפעת השפע, כמו כן חשב על קבלת השפע. היינו, שהתחתונים יקבלו את השפע. ושניהם היו בבחינת כח. דהיינו, אח"כ יבואו נשמות, והמה יקבלו את השפע בפועל.

והמקבל השפע בבחינת כח נקרא בחינת "שכינת הקדושה", כיון שמחשבתו ית' הוא מציאת שלומה, ואינו צריך לבחינת מעשה. לכן התחתון"

עד כאן זה מה שכתב בעל הסולם, ורב"ש שמע את המילים האלו.

נקרא שוב.

ס. מצוה הבאה בעבירה

שמעתי א' תצוה תש"ג

"ענין "מצוה, הבאה בעבירה" פירושו, באם האדם מקבל עליו את העבודה בעמ"נ לקבל תמורה, אז מתחלק זה לשני דברים:

א. קבלת העבודה, והוא נקרא מצוה.

ב. הכוונה, שהוא לקבל תמורה. נקרא עבירה, מטעם שקבלה מעביר אותו מקדושה לס"א. וכיון שכל היסוד והסיבה, שנתן לו כח לעבודה, היתה התמורה, לכן "מצוה הבאה", שפירושו, שהביאו אותו לעשות המצוה, הוא העבירה. לכן נקרא זה "מצוה הבאה". מי שמביא את המצוה, הוא העבירה. שהוא רק התמורה.

והעצה לזה הוא, שיעבוד את עבודתו בבחינת "ותו ולא אחמוניה [ויותר מזה לא רואה]", רק כל כוונתו של עבודתו הוא שיהיה, כדי שיתרבה כבוד שמים בעולם, שזה נקרא, שעובד בעמ"נ לאוקמא שכינתא מעפרא.

וענין "לאוקמא שכינתא [להקים השכינה]" הוא, שהשכינה הקדושה נקראת כללות הנשמות. שהיא המקבלת השפע מהבורא ית', ומשפעת להנשמות. והמשפיע והמעביר השפע להנשמות נקרא "יחוד קוב"ה ושכינתא", שאז נמשך שפע להתחתונים. מה שאין כן כשאין יחוד, אז אין המשכת שפע לתחתונים.

וביותר ביאור הוא, כיון שרצה הקב"ה להנות לנבראיו, אם כן כמו שחשב על השפעת השפע, כמו כן חשב על קבלת השפע. היינו, שהתחתונים יקבלו את השפע. ושניהם היו בבחינת כח. דהיינו, אח"כ יבואו נשמות, והמה יקבלו את השפע בפועל.

והמקבל השפע בבחינת כח נקרא בחינת "שכינת הקדושה", כיון שמחשבתו ית' הוא מציאת שלומה, ואינו צריך לבחינת מעשה. לכן התחתון"

שאלה: בעל הסולם כותב פה "העצה לזה רק כל כוונתו של עבודתו הוא שיהיה כדי שיתרבה שלום שמים בעולם". מה הכוונה "שיתרבה כבוד שמים בעולם", אתה יכול לפתוח את זה קצת?

בסך הכול זה נקרא לגלות את השכינה לכולם, שהאדם מוכן לעבוד כדי שהשכינה תתגלה לכל הנבראים.

תלמיד: זאת צריכה להיות הכוונה שלו?

כן.

שאלה: כשמדובר על החיבור בין הבורא לשכינה שאז מגיעה ההשפעה לתחתונים, השפע מגיע לתחתונים, זה בעצם כולל את כל מה שאנחנו עושים, אז בין אם אני מבין את זה או לא, למעשה זה מה שאנחנו עושים. פשוט האפשרות להעביר את זה לתחתונים, לא חשוב בדיוק מה זה, זו המתנה וזה הדבר היחיד שאנחנו עושים. האם זה נכון?

אבל כאן לא מדובר על כך שאנחנו עושים או לא עושים, אלא כאן מדובר על עבודת התחתונים, עד כמה אנחנו רוצים להעביר את קבלת השפע מהבורא לטובתו, לפרסם את כבוד הבורא בעולם. לכן חשוב לנו כאן איך התחתונים מקבלים את השפע מלמעלה.

שאלה: סילקו את הנברא מגן עדן מפני שהוא חטא, ועכשיו אומרים לנו לא לחטוא שוב. איך אני אדע מה זה חטא ומה זה מעשה טוב?

חטא זה שאתה עושה פעולות כדי למשוך את האור העליון לעצמך, כדי שיהיה לך טוב. זאת אומרת, שאתה עושה את זה עם כוונה אגואיסטית על מנת לקבל. והתיקון הוא בזה שנעשה את כל הפעולות בהמשכת האור העליון על מנת להשפיע לבורא.

תלמיד: אם אני לא מגיע לשיעור בוקר, שיעור צהריים ומפגשים עם העשירייה, האם זה חטא או לא?

זה חטא. זה לא חטא כלפי הבורא אלא כלפי העשירייה, ואז הבורא מחשיב את זה כחטא.

שאלה: בפסקה רביעית כתוב "והעצה לזה הוא, שיעבוד את עבודתו בבחינת "ותו ולא אחמוניה [ויותר מזה לא רואה]". מה זה אומר?

הוא לא רוצה לראות שום דבר חוץ מדבר אחד, האם הוא עושה באמת על מנת להשפיע נחת רוח לבורא, וגם על זה הוא רוצה לסגור עיניים ולא לראות, כדי שלא ייעשה בו אחר כך רצון לקבל מזה. אלא "ויותר מזה לא רואה", זאת אומרת הוא רוצה לבצע את כל העבודות שהבורא רוצה ממנו, ויותר מזה הוא לא רואה.

תלמיד: כשמגיעה ההרגשה שהבורא רוצה לתת לך הרבה יותר ממה שאתה רוצה לבקש זה הגילוי של הבורא כטוב ומיטיב?

כן.

שאלה: למה זה לא נחשב תמורה כשהוא רוצה לעורר את השכינה מעפר ושיתגלה כבוד הבורא בעולם?

לא, הוא רוצה את זה. האדם שהולך לעשות פעולה צריך לעשות נחת רוח לבורא, להגדיל את השם שלו יותר מכל מה שיש בעולם.

תלמיד: אבל הוא אומר שלא יעבוד עבור תמורה, האם זו לא תמורה?

זו לא תמורה, הוא עושה את זה בעל מנת להשפיע.

שאלה: השפע ממש מעוור, קשה להיות כל הזמן בכוננות ספיגה. קשה להיות כל הזמן על המשמר ונראה שאנשים אחרים יסבלו כתוצאה מזה שאני לא יודעת איך להתנהל נכון עם כל השפע הזה.

כן, לכן אל תקבלי את השפע כל עוד את לא בטוחה שאת מקבלת אותו אך ורק כדי להשפיע לבורא.

תלמידה: זה מה שאני חייבת לעשות כל הזמן, זה מאוד קשה.

כן, אבל אין מה לעשות.

תלמידה: אסור לתת לזה להחליק.

אסור. כי את מיד נופלת לקליפות.

שאלה: מה הקשר בין השכינה הקדושה לאדם הראשון?

זה הבדל גדול. השכינה היא חלק מהבורא, והאדם הראשון הוא כבר הצורה הכללית של כל הנבראים.

שאלה: החטא הוא לקבל שכר עבור העבודה. כתוב שכל מי שמבקש עבור חברו מקבל ראשון ומקבל כפול גם בשבילו וגם בשביל חברו, האם הרגשת החטא פה היא השכר הזה שמגיע ראשון? אם אני רוצה לעבוד עבור הבורא אז החטא הוא השכר הראשון שמגיע מהבורא או הידיעה?

הכרת החטא.

תלמידה: אני מבקשת שהשכר שלי יהיה העבודה עבור הבורא, ואת הכוונה להשפיע לו אנחנו בונים בפנים. איך יראה השכר הזה, כיתר חיבור או כיתר הרגשת החטא בתוכי?

השכר יהיה בזה שיתנו לך את האפשרות לעשות דווקא בצורה כזאת את הפעולות שלך, אך ורק לשם הבורא.

תלמידה: אז אם אנחנו עובדים עבור הבורא תמיד תהיה שמחה?

כן.

תלמידה: אנחנו מבינים שאנחנו עובדים עבור הבורא אז הכרת החטא היא זכיה?

כן.

שאלה: האם לקבל את השפע בפועל אפשר כשאדם מקיים מצוות ונמצא בכללות הנשמות?

כן.

שאלה: יוצא שהמציאות השלמה זו המחשבה של הבורא, זה הרצון הכללי שלנו?

כן.

שאלה: איך נבין את התלות שלנו אחד בשני בעשירייה, בכלי עולמי, ולהחזיק את הכוונה על מנת להשפיע לפני כל מעשה?

לפי מה שכותב לנו בעל הסולם. שהיות שאנחנו רוצים לקבל את הכול לעצמנו, בדיוק כמו שאנחנו רוצים לקבל את הכול לעצמנו, כך בראש ובראשונה עלינו לרצות להשפיע לחברים שלנו בעשירייה, ומהם להשפיע לבורא.

תלמידה: ומה האינדיקציה שאני משפיעה לחברות?

זה שאני חושבת עליהן, ורוצה שהן יקבלו את כל מה שהן רוצות.

תלמידה: מה זה אומר שבקבוצה יש כוח השפעה?

כשהקבוצה יכולה לחבר את כולם, ולכוון את כל הרצונות שלהם לבורא.

תלמידה: מה צריך לבוא מצד האדם, איזו הסכמה שבזכותה הבורא ייתן לבצע את המצוות בלי חטא?

מה ייתן את האפשרות לקיים את הפעולות ללא חטא? זה שאני כל הזמן חושב על הבורא, על החברים שלי, ומבקש מהבורא עבורם.

שאלה: מה משתנה כשיש לנו אפשרות להלביש כוונה על המצווה?

התיקון. מה שמשתנה זה היחס שלך לפעולה, התיקון של הכוונה שלך, ואז הפעולה עצמה הופכת למצווה.

שאלה: אם אתה עושה איזו פעולה, והיא נדמית בעיניך כחיצוניות, כמו חיבור של העשירייה, או חברה. ואחר כך בכל מקרה אתה תופס את עצמך שיש גם משהו עבור עצמך בכוונה הזו, שזו לא היתה כוונה נקייה. מה יותר טוב, לבקש להמשיך את הפעולה הזאת, ולבקש עבורה תיקון, או לעבור לפעולה אחרת?

לא, לבקש תיקון של הכוונה, ולהמשיך את אותה פעולה.

שאלה: אז הייסורים צריכים קודם להיות אצלי, כי העשירייה לא מקבלת את אור התיקון. ואחר כך העשירייה צריכה לסבול מזה שהשכינה סובלת, כי השכינה לא יכולה להעביר את אור הבורא?

את צריכה לסבול מזה, שאת לא יכולה בצורה כזאת לתקן את השכינה, בשכינה צריכות להתחבר כל החברות שלך. כדי שלכולכן תהיה הכוונה להעביר את האספה של כל הרצונות שלכן לבורא.

תלמידה: אז זה כמו עבודה אישית שלי? קודם עלי להתחבר עם העשירייה. ואחר כך העשירייה עם השכינה, וככה כל עשירייה?

תנסו.

שאלה: לפעמים האגו מסובב אותך עם כל השאלות שלו כמו שראינו בשיעור הבוקר. איך לצאת מהבלבול שהאגו נותן לנו. אני מרגישה שלפעמים אפילו עדיף לא לעשות כלום כשזה קורה. האם זה נכון לא לעשות כלום?

לא. נניח שכאן עכשיו אתם צריכים לחבר את כל הפעולות שלכן, לפעולה קצרה ברורה. מה עכשיו אתם רוצים? אנחנו רוצים לחבר את כל החברות בעשירייה, וכולנו יחד פונות לבורא, ומבקשות ממנו שישפיע לנו את כוח החיבור.

תלמידה: בדרך כלל אני עושה את זה, העניין הוא שזה לא לגמרי כנה, אני עושה את זה בכפייה.

אם את עושה את זה, את עושה דבר מצווה. כי באמת כתוצאה מזה יהיה חיבור בין כולם. ואם את עושה משהו אחר, את רק מפרידה בין כל הנבראים.

שאלה: בעבודה שלנו יש כוונה, ויש פעולה. הכוונה שלנו צריכה להיות לכיוון הבורא, והפעולה שלנו כלפי הנבראים. כלומר הכוונה כלפי הבורא, באה לידי ביטוי בפעולות כלפי הנבראים. האם בפעולות כלפי הנבראים, לא צריכה להיות כוונה כלפי הנבראים?

ודאי שזה יהיה עבור הנבראים, הבורא בעצם לא צריך מאיתנו כלום. הוא רוצה שאנחנו נתחבר, ונוכל לקבל ממנו, מהשכינה שלו, את כל האור העליון ובזה נמלא את עצמנו. זה מה שאנחנו צריכים.

שאלה: האם זה חטא לבוא ללימוד, כדי להבין ולהרגיש את תלמוד עשר הספירות?

לא. ודאי שזה לא חטא.

שאלה: מה זה לקבל את השפע בפועל? כתוב "שאחרי זה יבואו הנשמות והמה יקבלו את השפע בפועל"

כלומר מה שאת מנסה לעשות, זה כדי לקבל בנשמות האחרות דרכך, ואז הנשמות מתמלאות באותו אור שאת קבלת מהבורא.

שאלה: איך אפשר למשוך את החברות כך שכולנו נחשוב על השכינה, וכל הכוונות יהיו לאותו הכיוון. כי אי אפשר לדעת מה יש בלב של כל חברה?

לא משנה מה יש להן על הלב. אתן פשוט צריכות לדבר על זה. ואט אט האור העליון יפעל דרך הדיבור שלכן, על כל אחד מהלבבות של החברות שלך.

תלמידה: ואז תיבנה הכוונה על התיקון?

כן.

שאלה: בעבודה הרוחנית אני צריכה לבקש את כוח ההשפעה, וללמוד לקבל בצורה הנכונה כדי שנוכל לעשות את העבודה מכל הלב. אני מאוד רוצה להתאחד עם הבורא, מבחינתי זה השכר, זאת התמורה. האם זו ציפייה לא נכונה?

זה לא כל כך נקי, כי מה שאני רוצה כאן, זה הכול לטובת עצמי. אני רוצה לקבל דרך חברי את האור העליון, אני רוצה להתחבר איתם, אני רוצה להגיע לבורא, הכול נראה ממש אגואיסטי.

שאלה: הנשמה הרי לא נמצאת בתוכי, זה מה שאנחנו בונים בעשירייה?

יש את זה גם בכל אדם.

תלמיד: בכל אדם יש חלק?

כן, חלק.

תלמיד: וכללות הנשמות, השכינה, זה כללות של כל העשיריות, של כל הכלי?

כן.

שאלה: יש הרגשה שאני נכנסת לתוך עצמי, נוצרת איזו מציאות אחרת בתוך עצמי, כי זה עוזר לי לקבל פרספקטיבה יותר נכונה. האם הגישה הזאת גורמת לי להתרחק מהחיבור. והאם זה מסוכן?

הכי בטוח זה שאת מתבטלת כלפי החברות, והולכת יחד איתן. את יכולה לשאול, "אבל אם כל החברות יעשו כך, אז מי יקבע את הדרך שלנו"? הבורא, בורא זה דווקא המקרה הכי נכון וטוב.

שאלה: לא תמיד אני מודעת לכוונה לפני המעשה או בזמן המעשה, לפעמים משהו שמרגיש לי ככוונה של השפעה, רק אחר כך ממגלה שזה היה הרצון לקבל. איך אני צריכה להתייחס למצבים האלה?

לתקן את עצמך, ככל האפשר. זאת כל העבודה שלנו.

תלמידה: הנתינה הרבה פעמים מעוררת תענוג, כמו נתינה של אימא לילד. האם התענוג גם נחשב לעבירה?

לא כל כך. השאלה האם אני עושה את זה לשם תענוג, או לשם פעולת החיבור בינינו.

שאלה: במאמר כתוב "כמו שחשב על השפעת השפע, כמו כן חשב על קבלת השפע. היינו, שהתחתונים יקבלו את השפע." מה זה השפע שאנחנו משפיעים לנשמות?

גילוי הבורא.

תלמידה: ואיך להעביר אם אין כלי?

אז אי אפשר להעביר.

שאלה: כתוב במאמר "שכל היסוד והסיבה, שנתן לו כח לעבודה, היתה התמורה," אז התמורה נותנת גם כוח לאדם, אבל היא גם גורמת לעבירה. אז זה כמו דילמה כזאת, השאלה איך נקבל כוח לעבודה בלי לעשות עבירות?

דרך חברות זה הכי בטוח.

שאלה: האם כאשר אנו מקיימים מצוות על ידי ביטול האגו שלנו ואיחולי ברכה לכולם, בזה אנחנו מתקנים את הרמות הרוחניות שלנו?

כן ודאי.

שאלה: מה שבמאמר נאמר שהכי חשוב זה לא להתחיל כל פעולה שלך עם כוונה לקבל. שאפילו אם אנחנו מתחילים עם כוונה להשפיע, בכל מקרה יש בזה איזו ניגודיות. אז איך להשיג מצב שלא יהיה לנו רצון לקבל?

תפעלו יחד ואז הכול יצליח.

שאלה: יש בתוכנו תחנת כוח, איך אנחנו יכולים להשתמש בה?

כשתתחברו יחד ותתכוונו לבורא, אז אתן תצליחו להגיד את מה שצריך.

שאלה: אני משתתפת בשיעור ומתמלאת בשמחה מההקשבה לשיעור, ואז אני חושבת על מטרת החיים. אני חושבת שאני רוצה לשמח את הבורא בכול ההתפתחות האישית הזאת. האם זה מספיק, מה עוד אנחנו יכולים לעשות ברגע הזה?

להמשיך.

שאלה: הכותרת של המאמר "מצווה הבאה בעבירה". מה זה אומר, האם מצווה צריכה להיות מלווה בעבירה?

לא. אנחנו עושים מצווה, אבל הסיבה למצווה זה שהיינו בעבירה וזה קרה לנו. זה בסדר, זה תיקון.

שאלה: במאמר כתוב שאנחנו מתחילים לקיים את המצווה כדי לתקן את החטא שלנו, שהוא לא יקרה בעתיד. אבל זו עבודה עבור עצמנו והיא נופלת לסטרא אחרא. האם בכלל כדאי להתחיל עבודה כזאת, אם אתה עוד לא נמצא באמונה למעלה מהדעת. אם אתה עוד לא נדבקת לשכינה הקדושה ולא יכול למושך את האור עבור התחתונים?

אז איך תתחברי, תתחזקי, תעשי כאלה פעולות, אם לא תנסי.

שאלה: השכינה מלאה בשפע, כי היא מאחדת אותנו. איך אנחנו יכולים לראות גם את העבירות שלנו, וגם את השפע כשכר?

רק להתחבר בינינו ולכוון הבורא. אין לנו כאן כל כך איפה להתבלבל, לא. רק לחבר את כולנו ולכוון אותנו, את כולנו לבורא.

תלמידה: העבירות שלנו הופכות אותנו לחסרי שקט, האם זה דבר טוב?

טוב שלא יהיה לכם שקט.

שאלה: יש ביטוי ידוע "מאהבת הבריות לאהבת ה'".

כן.

תלמיד: היו כמה תשובות שבלבלו אותי. אפשר להגיד שלעבור לאהבת ה' אפשר רק אחרי שלב התיקון הראשון, להשפיע על מנת להשפיע?

כן, ודאי שככה צריך להיות.

שאלה: האם אנחנו מבינות נכון, שבזה שאנחנו מחברות את כל החלקיקים שלנו, אנחנו כאילו אוספות את הבורא, וככל שיש יותר - אותנו, כך יש יותר - בורא. לכן הפצת חכמת הקבלה היא דווקא בקשר הטוב, אז אנחנו נוכל להפיץ את היחס הטוב, הנכון.

שאלה: אני התבלבלתי, אמרת לחברה ששפע זה גילוי הבורא. לפני זה אנחנו אמרנו לא לקבל את השפע כל עוד לא תהיה בטוח שתעשה את זה עבור השפעה. אז איך לא לקבל את גילוי הבורא כל עוד לא אהיה בטוחה שאני עושה את זה עבור השפעה?

גם אם תרצי, לא ייצא לך כלום.

שאלה: זכות גדולה נפלה בחלקה של העשירייה להשתתף בהכנה לשיעור הבוקר. לְמה אנחנו צריכים לשים לב במיוחד כדי שזה יהיה לטובת כל הכלי העולמי?

לקשר ביניכם.

תלמיד: על החיבור.

על החיבור ביניכם.

שאלה: האם אפשר לומר שהמטרה העיקרית שלנו בהתקדמות הרוחנית היא בניית הכוונה לכך שהחברים יוכלו לגלות את הבורא.

כן.

שאלה: אז איך אנחנו צריכים להוציא את עצמנו מזה כדי להיות כל הזמן בקשר אתו?

אתה תחשוב על עצמך רק כאשר תוכל לעזור לחברים, וכשאתה לא יכול לעזור להם אז אל תחשוב על עצמך.

שאלה: מה עלי לעשות או לחשוב כאשר הבורא מראה לי שהחברה שלי לא סובלת אותי ואני לא יודעת איך לנהוג, אלא רק לשתוק ולהתכלל איתה מתוך פחד.

להשתדל להיות רכה ולפזר אהבה בין כולם ולא לעשות שום דבר נגד, לעשות כל מה שאפשר לקראתה. ואז תראי שזה יעבוד.

שאלה: ואיך על החברה שלא סובלת אותי לנהוג כלפיי?

אין עבורה שום עצה. אני גם לא חושב שהיא עושה משהו רע, את צריכה לשכנע את עצמך שהיא עושה טוב עבורך ולכן את צריכה לעשות פעולות טובות לקראתה.

שאלה: אחת מהחברות שלנו בהיריון, האם יש מכך השפעה על העשירייה ואנחנו צריכות לשנות את היחס כלפיה?

לא.

שאלה: אם דרך החטאים אנחנו צריכים לקיים מצווה אבל לא מקיימים אותה מיד, האם אפשר להתעכב למלא אותה או האם חייבים לקיים אותה באופן מיידי?

לאט לאט כי בכל זאת הכל מגיע לתיקון.

שאלה: איך אני יכולה לעזור לחברות בגילוי הבורא אם אני שומעת שהן יודעות לגלות אותו לבד? איך אני יכולה להשתתף?

תשתתפי יחד איתן.

שאלה: מה המשמעות של "ויותר מזה לא רואה" ו "רק כל כוונתו של עבודתו הוא שיהיה, כדי שיתרבה כבוד שמים בעולם"?

שלא רואה שום דבר חוץ מזה שירבה את כבוד הבורא בעולם. רק את זה הוא רצה לראות ולא רואה.

שאלה: האם אפשר שזה לא יהיה תענוג לעצמנו, ברצון שלנו, כדי שלא נפול לקליפות?

אנחנו נדבר על זה פעם, זה לא פשוט. זה מאוד לא פשוט.

שאלה: האם אפשר להגיד שברוחניות כוח הרע וכוח הטוב עומדים זה מול זה ויש להם שליטה שווה?

לא. כיוון שאפילו חלקיק אחד הכי קטן של אגו, מקלקל לחלוטין את הכל.

שאלה: כתוב שהשכינה הקדושה נקראת "כללות הנשמות", והיא מקבלת שפע עליון מהבורא ומעבירה לנשמות. מה זה גילוי השכינה לנבראים?

הגילוי של כל הנשמות שהן מחוברות יחד בצורה נכונה זו עם זו, וכאשר האדם מגלה את זה הוא מגלה את הכלי השלם שברא הבורא, את כל הכלי שברא הבורא, ומוכן לחלוטין למלא אותו.

שאלה: כשהאדם מגלה את כל הכלי הזה, זה כביכול יותר מהרגשה של העשירייה?

כן, זה מלכות דאין סוף.

שאלה: איך אנחנו עוברים מהרגשת העשירייה לזה?

העשירייה מתגלה בדרך.

שאלה: מה אנחנו צריכים להוסיף להרגשת העשירייה, כדי לגלות את זה?

להמשיך.

שאלה: אם הבורא רוצה "ליהנות לנבראיו", למה המאמר נגמר בזה שהבורא אינו צריך בבחינת מעשה?

הבורא לא זקוק לכל זה. הבורא לא זקוק לתקן אותנו, למלא אותנו, הוא לא זקוק לכלום בכלל, לשום דבר. היחידים שזקוקים לזה הם אנחנו, כדי להשתוות לבורא, להידמות לו.

שאלה: בסוף המאמר כתוב "אח"כ יבואו הנשמות, והמה יקבלו את השפע בפועל." האם אתה רואה אותנו יכולים להיות הצינור הזה?

הכול יהיה בסדר. דרככם יעבור כל השפע לכל האנושות.

שאלה: ההשתוקקות החזקה שלי לגלות את הבורא, שהביאה אותי לעשירייה, שנותנת לי כוחות לעבוד בעשירייה, היא תמיד מוציאה אותי למצב הזה של לקבל. אפילו אם אני רוצה עבור החברות, שהן יגלו את הבורא, אבל הרצון הזה שלי לגלות את הבורא, כל הזמן מביא אותי לרצון לקבל. מה לעשות כדי שהרצון לגלות את הבורא, לא יעביר אותי לקבל, אפילו שבדעת יש לי גם כוונה וגם מחשבה?

רק להיות בכוונה שאת רוצה לקבל לשם החברות, בשבילן.

שאלה: האם זה אפשרי לעשות את העבודה הרוחנית בלי כל ציפיות?

לא, זה לא טוב. זה נקרא בלי כוונה, לא, לא. אנחנו חייבים להגיע לרצות איזו מטרה ולעשות בשביל זה כל מה שאפשר.

שאלה: איך אני יכולה לבדוק אם הכוונה שלי נכונה?

לפי התגובה, לפי תגובת הבורא. אנחנו מתקרבים לזה עוד ועוד, ובקרוב אתם תרגישו איך הוא עונה לכם, לכל אחד. כך שאנחנו נלמד לפי זה את התגובה שלו, השפה שלו.

(סוף השיעור)