שיעור בוקר 20.03.2015- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', מאמרי "דרגות הסולם", עמ' 2088

מאמר: "חידוש הראשון"

"כל החידושים מתחילים רק אחרי שהאדם זוכה לצאת מקבלה עצמית. וזה ענין שאסור ללמוד תורה את עכו"ם, כי בזמן שהאדם הוא במצרים, הוא לא יכול להיות יהודי, כי הוא משועבד לפרעה מלך מצרים. ובזמן שהוא עבד לפרעה, הוא לא יכול להיות עובד ה'.

וזה ענין "כי לי בני ישראל", עבדי הם, ולא עבד לעבדים. כי בזמן שהאדם הוא עובד את עצמו, הוא לא יוכל להיות עובד ה', כי אי אפשר לשמש שני מלכים בבת אחת. ורק לאחר שהאדם יוצא ממצרים, היינו מקבלה עצמית, אז הוא יכול להיות עובד ה'. ואז הוא מסוגל לזכות לתורה. היוצא מזה כי החידוש הראשון הוא יציאת מצרים."

למה אי אפשר ללמוד תורה לפני שהאדם יוצא מהמצרים? מה זה מצרים, שלפני זה אי אפשר ללמוד תורה? מה האיסור הזה?

מה זה נקרא "ללמוד תורה", שאסור ללמוד אותה לפני היציאה מהמצרים? מה זה שאסור ללמוד תורה לעכו"ם? מה זה "אסור"? אומרים שאסור זה אי אפשר, למה אי אפשר? מה זו תורה שאסור לעכו"ם ללמוד אותה, שאסור ללמוד אותה לפני יציאת מצרים?

קודם כל מה זה "תורה"? ואחר כך מה זה "עכו"ם", מה זה "מצרים", ולמה הם לא יכולים להיות יחד?

אם אתם לא יודעים מה זה תורה, תסבירו לי מה זה נקרא "תבלין", "תבלינים".

יש רצונות עם כוונה על מנת לקבל. על מנת לקבל זה נקרא "יצר הרע", "רע". כדי לתקן, להפוך אותו לטוב, על מנת להשפיע, האורות שעושים את הפעולה הזאת מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע נקראים "תורה". כמו שכתוב, "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין", "כי המאור שבה מחזירו למוטב". זאת אומרת, תורה זה תרי"ג אורות כנגד תרי"ג רצונות, שכנגד כל רצון יש אור מיוחד שמתקן את הרצון הזה מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. זה נקרא "תורה".

מי נקרא "עכו"ם" או "גוי" או כמו שרב"ש אומר כאן, "כי בזמן שהאדם הוא במצרים, הוא לא יכול להיות יהודי,". למה הוא לא יכול להיות יהודי אם הוא נמצא בעל מנת לקבל, במצרים, באחוריים? למה אז הוא נקרא "גוי", למה אז הוא נקרא "עכו"ם"? אילו כוכבים ומזלות הוא עובד?

למה בעל מנת לקבל אי אפשר לעבוד את ה'? אנחנו דווקא רואים שכל העולם מוכן לזה ועושה את העבודה הזאת? עובדים את ה' אבל בעל מנת לקבל. למה אי אפשר?

זאת אומרת, עבודת ה' האמיתית מתחילה מזה שהאדם לפחות מבין שהוא לא נמצא בעבודת ה', אלא הוא נמצא באחוריים, בעל מנת לקבל, במצרים. לפחות זה משייך אותו לעבודה. זה עדיין נקרא "לא לשמה", שהוא נמצא בשליטת הפּרעה, אבל הוא כבר משתדל להתרחק איכשהו או בכלל לברוח ממנו. אבל בכל זאת הוא לא נמצא עובד ה', כי הפעולות שעושה הן עדיין על מנת לקבל, למרות שרוצה לצאת. לכן זה עדיין נקרא לא לשמה, אבל זו כבר מדרגה חשובה. ורק אחרי שמקבל את המאור המחזיר למוטב, באותו רצון, באותם רצונות, הוא כבר יכול לעבוד בעל מנת להשפיע ונקרא "עובד ה'".

למה אך ורק כשיוצא לעל מנת להשפיע הוא נקרא "יהודי"? "יהודי" זה נקרא שיוצא לגמרי לעל מנת להשפיע. רק אחרי יציאת מצרים הוא נקרא יהודי, לפני זה לא. לפני זה הוא גוי גמור, והוא אפילו כמו אברהם, עכו"ם, עובד כוכבים ומזלות. מזה אברהם התחיל, אבותינו היו עובדי עבודה זרה כמו שכתוב בהגדה של פסח.

למה אנחנו אומרים על החודש של פסח שזה החודש הראשון, ראש כל החודשים, למה אנחנו אומרים על יציאת מצרים שהיא כלֵידה, שזה החידוש הראשון? למה אנחנו כל כך חוגגים את זה והאדם צריך לראות את עצמו כל יום כיוצא מהמצרים? למה המדרגה הזאת, המצב הזה כל כך חשוב?

איך אנחנו, מהרצון לקבל, מהכוונה על מנת לקבל, ומהכוונה על מנת להשפיע שהיא בעצם האור שמגיע אלינו, בונים את עצמנו במצב הרוחני? מה זה נקרא "הרוחני", "למעלה מהדעת"? איזה היפוך פנימי, פרדיגמה חדשה, הסתכלות חדשה, עולם חדש זה עושה בנו? למה במעבר הזה זה נקרא "לידה חדשה"? מה משתנה כאן בתוך האדם, ביחס שלו לחיים, בגילוי מצב כל כך חדש שנקרא "עולם אחר", הפוך מקודם, שהוא רואה אותו עכשיו באור של השפעה? מה זה כל כך שונה מאור של קבלה? איך קורה שזה ההפך? בואו ננסה לנחש. תעזרו זה לזה, והעיקר יחד.

יש לי שאלה שאולי תעזור לנו לפתור את השאלה הקודמת. למה את המציאות הנוכחית, את העולם הזה אנחנו יכולים להרגיש בלי להשוות אותו עם העולם העליון, עם הפַנים של הבורא, ואת העולם העליון, את העולם הרוחני אנחנו יכולים להרגיש רק על פני העולם הזה, מתוך הרשימות, ההתרשמויות, יתרון האור מן החושך וכן הלאה?

למה את החושך אנחנו רואים, אנחנו חיים, ואת האור לא, אלא צריכים את החושך כדי לראות את האור. אנחנו לא יכולים להגיע לעולם הרוחני, אלא כל הבחנה והבחנה רוחנית נבנית על ההיפוך, על מה שהורגש והושג בחושך. למה זה כך? ואיך אנחנו משיגים אז את העולם הרוחני כההפך מהחושך? בלי חושך אנחנו לא מבחינים בשום דבר, אנחנו צריכים הבחנות של חושך בכל דבר ודבר, ולפי זה משיגים את האור. ועם החושך בעצמו, אין לנו בעיה, אנחנו כמו עטלפים שרואים בחושך.

(סוף השיעור)