שיעור ערב 29.08.2020 הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

העבודה באמונה למעלה מהדעת - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: "העבודה אמונה למעלה מהדעת" קטעים נבחרים מהמקורות, המשך מקטע מספר 7.

אנחנו ממשיכים באותו נושא "אמונה למעלה מהדעת", זאת אומרת איך אנחנו עולים למדרגה הרוחנית הראשונה, וכך נעלה מצב מצב, מדרגה מדרגה, יותר ויותר. כי איך אנחנו עולים? על ידי זה שכל פעם מתגלה בנו יותר רצון לקבל עם כל הקושיות, עם כל הבעיות, כאילו מרגישים יותר חולשה, בלבולים. במוח מרגישים בלבולים, בלב מרגישים חולשה, ובכלל כל מיני הפרעות.

ויחד עם זאת אנחנו צריכים להחזיק זה את זה יותר, כי אי אפשר לטפס כאן לבד על ההר. ולהזכיר זה לזה שכל הדברים האלה באים לנו מאותו מקור, מהבורא ש"אין עוד מלבדו" והוא, הוא בלבד מסדר לנו את כל ההפרעות, במיוחד הפרעה אחר הפרעה לכל אחד ולכל העשירייה ולכולם יחד, לכל העולם, לכל המציאות. הכול מַדוד ומגיע ממחשבת הבריאה להיטיב לנבראיו, להביא את הנבראים לדבקות, ולכן ככה אנחנו צריכים להתייחס לכל מצב שעובר עלינו במוח בלב, בינינו וכן הלאה.

לכן אנחנו צריכים להבין, שדווקא על ידי המחשבות הזרות אנחנו מגיעים לעלייה רוחנית, מתעלים מעליהן. כי הבורא בכוונה שולח לנו כל מיני כאלה חולשות, בלבולים, כדי שאנחנו נתעלה מעליהם בהשפעה, או זה נקרא כוח אמונה למעלה מהדעת. שאז את הרצון לקבל אנחנו מבינים נכון, רואים אותו שהוא נקרא "עזר כנגדו" וכך אנחנו מתקדמים.

וכך כל העבודה הרוחנית, זה כמו עלייה במדרגות או לטפס על ההר, שזה דבר קשה, אבל אין ברירה רק בצורה כזאת אנחנו בולעים כאילו את כל המדרגות ומתעלים על ידן, ודווקא בזכות ההפרעות שיש לנו, כך אנחנו עולים להר ה'.

נמשיך לראות את זה, ללמוד את זה, לקבל את זה בצורה נכונה, ואחר כך בכל רגע ורגע בחיים שלנו אנחנו צריכים לאתר את ההפרעות האלו, ולראות שהן באיות מהבורא ועל ידי זה דרכן יש לנו קשר עם הבורא, וכך בתוכן בעבודה נכונה איתן הבורא מתגלה. כך אנחנו נתחיל לקשור את עצמנו דרך העשירייה, דרך הבירורים האלו לבורא, ועד שנגלה אותו, נתקשר אליו ונתחיל ממש למלאות את עצמנו בנוכחותו.

קריין: קטע מספר 7 רב"ש "ענין זדונות נעשו כזכיות".

"כשלהבת הקשורה בפתילה, היינו שהמחשבה זרה נקרא בחינת פתילה, שרוצה להכניס פסול בעבודתו. זאת אומרת, שהמחשבה זרה נותנת לו להבין שמצד השכל והדעת, אין לו מה לעשות בעבודתו יתברך. ובזמן שהוא מקבל את המחשבה זרה ואומר, שאין הוא רוצה לתרץ שום תירוץ, אלא כל מה שהדעת אומרת הוא נכון, רק שהוא הולך בדרך האמונה, שהיא למעלה מהדעת. נמצא, ששלהבת האמונה קשורה בפתילה של המחשבה זרה. נמצא, שרק עכשיו הוא יכול לקיים מצות האמונה כיאות. נמצא, שהקושיות נעשו לו זכויות, שהרי אחרת לא היה יכול לקבל שום זכויות מבחינת אמונה. וזה נקרא "שמחין ביסורים". הגם שיש לו יסורים, מזה שהמחשבה זרה מצערת לו, וגורמת לדבר סרה ורכילות ולשון הרע על עבודתו יתברך, מכל מקום הוא שמח בזה, שרק עכשיו בזמן כזה, הוא יכול לקיים בחינת אמונה למעלה מהדעת. וזה נקרא שמחה של מצוה."

(הרב"ש. רשומה 5 "ענין זדונות נעשו כזכיות")

שמחה של מצוה זה מתי שאני מרגיש הפרעות ואני יכול להתעלות למעלה מההפרעות, לבקש מהבורא שיעזור לי, ומעל הפרעות אני רוצה להתקשר אליו, להתקרב אליו. ואז שאני בצורה כזאת מחזיק בקשר עם הבורא למרות הבלבולים וההפרעות למיניהן, החולשות, אז זה נקרא "שמחה של מצוה".

שאלה: האם האדם מצטער או שהוא שמח?

שמח, בטח. שמחים בהפרעות, רואים בזה שהבורא בכוונה מעורר כל מיני הפרעות כדי שאנחנו נוכל על פניהן להתקרב אליו. איך אנחנו עוד יכולים? אני צריך מדרגות לפניי, והמדרגות האלה הן בדיוק אותן ההפרעות במוח, בלב כל מיני, ואז אני מטפס עליהן.

זה לא פשוט, זו בכל זאת כל פעם עלייה ועלייה שאני מתגבר על ההפרעה הזאת, הפרעה במוח, בלב, דחיות למיניהן, עייפות אפילו, כל מיני דברים, ואז אני בצורה כזאת בכל זאת מתקרב לבורא. אין התקרבות לבורא אחרת, אלא שאנחנו כך עולים, מעלים את עצמנו מעל ההפרעות.

בעליות האלה יש לנו הרבה הבחנות, אנחנו אחר כך נלמד איך אנחנו עוברים משורש, א', ב', ג', ד', את כל דרגות העביות שיש לנו להביא את עצמנו ב-5 המדרגות האלה כפול 5 ועוד כפול 5 ועוד ועוד, ככה זה עד שנגיע למצב שכל המדרגות האלו יהיו תחתינו.

שאלה: הוא אומר, "הגם שהוא מצטער מזה ויש לו ייסורים וכואב לו והוא מתייסר, הוא שמח". תוכל להסביר.

כן. זה נקרא "שמחין ביסורים".

תלמיד: הוא מחזיק גם בזה וגם בזה?

כן, כי בייסורים הוא מרגיש קושי. מה שמורגש ברצון לקבל, מורגש שאין מה לעשות, אבל יחד עם זה הוא שמח שזה ההיפך, אלה שתי הרגשות בבת אחת. זה כמו שמגלים לחולה שצריך לפתוח לו את הפצע, אז מצד אחד זה כואב צריך ניתוח וזה משהו, אבל מצד שני הוא יודע שכבר מצאו ואחרי כל זה הוא יהיה בריא. זהו.

אם אנחנו יודעים איך אנחנו מתגברים על כל ההפרעות האלה רק בחיבור בינינו, אז אין לנו בעיה, אפשר לעשות ממש הכול, אבל רק כשאנחנו מתחברים. לעלות לאמונה למעלה מהדעת זה נקרא לעבור מהרגשה והכרה ותפיסה פרטית, להרגשה והכרה ותפיסה קבוצתית, בפועל כך אנחנו מבצעים.

שאלה: מה ההבדל בין התגברות על ההפרעות בשכל וברגש?

תלוי איזו הפרעה או בלב או במוח. או בהרגשה או בשכל.

שאלה: האם אדם יכול להרגיל את עצמו כך, שמעל כל הפרעה שמגיעה הוא בעצם מחפש איך היא מובילה אותו לחיבור?

כן.

תלמיד: אז מה ההבדל בין עבודה כזו לבין עבודה שהיא למעלה מהדעת? או שזו התחלה של למעלה מהדעת?

אם אתה עובד למעלה מההפרעה, ולמרות זאת שיש לך בלבול בלב ובמוח אתה רוצה להתקרב לחיבור, לבורא, לעשירייה, אז כבר העבודה שלך היא למעלה מההפרעה. זה נקרא "עבודה למעלה מהדעת". אחר כך אתה תתחיל להרגיש אילו הפרעות באמת יש לך בזה, אתה תתחיל להרגיש את הפנימיות של ההפרעות. בינתיים זה כך. לאט לאט מתקרבים לדברים האלה. אני מעדיף שהם יתגלו מתוך העבודה, מתוך הניסיון.

שאלה: המאמץ שאדם עושה לא לשקוע בתוך ההפרעה במחשבות שלו ובלב שלו, אלא על פניה דווקא לדבוק במחשבות ובנטיות כלפי החיבור בעשירייה, האם זו התחלה של עבודה למעלה מהדעת?

הוא לא מוחק את ההפרעות. יחד עם ההפרעות הוא הולך ומתגבר עליהן וממשיך בדבקות בעשירייה ובבורא. כך הוא עובד עם זה. שוב, יש בזה הרבה דברים. כל העבודה הרוחנית שלנו עד גמר תיקון היא כולה באמונה למעלה מהדעת. רק תבינו שאנחנו עכשיו כמו ילדים בכיתה א' מתחילים להכיר שיש לנו עיפרון ויש לנו מחברת. מתחילים מזה.

שאלה: אם לא צריך למחוק את ההפרעות, אז לפעמים לא רוצים ללכת למעלה מהדעת, האגו לא מאפשר.

אין דבר כזה. זה לא נכון. מהשמיים נותנים רק כדי להתגבר וללכת. אין דבר כזה שמהשמיים רוצים להפיל אותנו, לא, רוצים רק לעזור להמשיך ולעלות. ואם אתה חושב כך, פשוט תמחק את המחשבה הזאת מהראש, שלא תחזור.

שאלה: האם הפרעות באות מחיסרון?

הפרעות לא באות מחיסרון. הפרעות באות מהדרך שאתה צריך לעלות לגמר התיקון. ואז, כדי שאתה תעלה, מעלים בך רצון לקבל ואתה צריך להתגבר עליו.

תלמיד: יש מצב שאין הפרעות?

יש מצב בלי הפרעות אם אתה תצא מהעבודה הרוחנית ותיכנס לחיים הגשמיים כמו כולם. אז יהיו לך הפרעות אחרות. כי בכל זאת כל אחד ואחד צריך לקבל הפרעות, מכות מכל מיני כיוונים כדי להתקדם למטרת הבריאה. או שאתה עושה את זה בהכרה, בהבנה, בקבוצה וממשיך בדרך בקצב, במהירות, שאתה בוחר, או שמקדמים אותך בהיסח דעת, כמו את כל האנושות.

תלמיד: האם ההפרעות הן קנה מידה להתקדמות?

הפרעות הן סימן להתקדמות, נכון.

שאלה: האם שמחה של מצווה שמציינים פה, זו תוצאה של אמונה למעלה מהדעת?

זה בדרך. בוא נגיד גם כן כך. תקבלו את זה. אם אתם מתגברים על הפרעות ומגיעים לשמחה, זו שמחה ממצב של אמונה למעלה מהדעת. אמנם אלה דרגות כאלה שהן עדיין לא דרגות רוחניות. זה כך בינתיים.

תלמיד: כשאנחנו בהבנה שההפרעות הן מהבורא בדיוק בשביל המטרה הזאת, אפשר להגיד שאנחנו בהכרה של היצר הרע? האם זו נקודת המעבר ללמעלה מהדעת?

כן. כל זה יתברר עוד ועוד. אלה שאלות כאלה שאתה תראה שעוד מעט הן מתבררות. ואני לא אוהב כל כך לענות עליהן, כי אדם צריך להכיר בהן מתוך העבודה שלו.

שאלה: מה זה נקרא להתגבר על הבעיות? אתה יכול להביא דוגמה פיסית מהחיים?

להתגבר על הבעיות, זה שאנחנו שמחים בבעיות שמתגלות, ועל פניהן אנחנו פונים לבורא שיעזור לנו להתחבר עוד יותר בינינו ועימו. זה נקרא להתגבר על הבעיות.

שאלה: אני מבין מה זה נקרא שהאדם עושה עבודה פרטית מול ההפרעות. השאלה היא איך להפוך הפרעה פרטית להפרעה של העשירייה, להפרעה שההתגברות עליה היא דרך החברים ולא כביכול בכוחות הפרטיים שלי?

אם יש לך איזו הפרעה ואתה לא יכול להתגבר עליה על ידי זה שאתה מתחבר עם החברים ולבורא, סימן שזה בלבול, זאת לא הפרעה. על כל דבר ודבר שיש לנו בחיים אנחנו יכולים להתגבר על ידי חיבור בינינו והתקשרות לבורא, אם עושים את זה בצורה אידיאלית בוא נגיד, כי כל ההפרעות מגיעות משם.

תלמיד: מה זה נקרא התגברות, שאני יודע שקרה לי משהו ואני רץ לעשירייה לחיבור?

כן, שעל כל הניתוקים, ההפרעות, הבלבולים, אני רץ להתחבר איתם ולבורא בצורה כזו שכמה שיותר אני מברר את זה, מלבן את המצב ודורש מהבורא כוח החיבור, למעלה מהאגו שלי.

תלמיד: ואיך עשירייה יכולה להשתמש במצב שאדם עובר כדי לתת כוח, או להתכלל במצב הזה?

כל הזמן להחזיק אותו בזה, להזכיר לו, בעיקר זה להזכיר. וכל הזמן לתת לו הרגשה שאנחנו כולנו נמצאים יחד. זה העיקר. ואז אנחנו נתחיל להבין שכל ההפרעות הן באות מזה. כל ההפרעות הן באות מזה ובשביל זה.

שאלה: אם הפרעות באות דווקא על החיבור עצמו, אז אנחנו יודעים שזה בא מלמעלה וזה מכוון ומנסים להתגבר על זה. אבל אתה אמרת שאיכשהו, בסופו של התהליך, אנחנו אמורים להרגיש את המחשבה של העשירייה, את הרצון של העשירייה, ואני לא רואה איך זה מתחבר לזה.

אז נחכה כמה חודשים ואחר כך תראה. כך זה.

שאלה: האם ניתן להניח שמדרגת הפרצוף הרוחני נקבעת על ידי מידת ההפרעה?

כן, בדיוק.

תלמיד: מכאן, מהי מידת ההפרעה שעלינו להתגבר עליה כדי לבנות באמת פרצוף אמיתי?

עביות שורש, א', ב', ג', ד'.

תלמיד: מהן אותן דרגות העביות?

אנחנו עדיין לא יודעים את זה, עוד לא למדנו, עוד אין לנו קנה מידה. אין לך עדיין כמו שאתה רוצה לשקול משהו, אין אצלך עדיין את המשקולות, גרם 1, 2, 3, 4, 5.

תלמיד: אבל כולנו שואפים לחיבור, יש לנו הרגשה של נקודת החיבור.

אבל אתה לא יודע עדיין לשקול, למדוד את הדברים האלה, יותר, פחות. אתה יכול להגיד זה יותר, אבל אולי זה יותר בגלל שזה דבר אישי, וזה בכוח, בעוצמה או שזה יותר ברגש. יש בזה הרבה דברים. אנחנו עדיין לא נמצאים ברוחניות ולכן לא יכולים לשקול הפרעות, אין לנו מסך. זו כבר עבודה במסכים. עוד מעט זה יבוא.

שאלה: כיצד הופכים הפרעה גשמית למצב רוחני?

כעקרון אין הפרעה גשמית, תלוי איך אדם מקבל את זה. הכול זה רוחניות, הכול זה רק גילוי השכינה, רק באיזו צורה זה מתגלה.

תלמיד: אז איך במצב שמתגלה שמביאים לעשירייה, העשירייה לא נופלת למצב של קבוצת תמיכה אלא נשארת עשירייה?

לכן המקובלים אומרים לנו מה אנחנו צריכים לעשות. למרות שלא מבינים, למרות שלא מרגישים חייבים לבצע, ואז מתוך זה אנחנו נדע מה עושים.

שאלה: כשאתה נמצא בעלייה אתה מבין שעכשיו צריכים להוסיף לך הרבה אגו ואז אתה גם יודע איפה זה יקרה, מתי זה יקרה. וכשזה כן קורה, אפילו אם אתה מצפה לזה בכל זאת אתה נופל. האם ניתן היה למנוע את הנפילה הזאת או שזה חייב לקרות?

בזמן שאתה מקבל ירידה אי אפשר להימנע מהרגשת הירידה, אחרת בשביל מה נותנים לך אותה. אבל אחרי שנתנו לך יש לך אפשרות מיד לגשת לספרים, לקבוצה וכמה שיותר מהר להתאושש. אתה צריך כל הזמן להחזיק לידך אמצעים כאלו שעל ידם אתה מהר מאוד יוצא מהנפילה, במיוחד מנפילה פתאומית.

שאלה: מה זה נקרא להתגבר על הנפילה, שאני קודם כל מנסה בכוחי או ישר מעביר את זה לתפילה?

יחד עם ההפרעה להתחבק עם החברים ועם הבורא יחד, זה נקרא להתגבר.

(סוף השיעור)