007_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שלוש דקות אחרונות שומעים חלש מאוד לא ניתן להקליד

שם בעקודים אנו אומרים שנזדכך המסך על ידי המקיף.. ביטל את המסך שלו והוא אומר על מנת לקבל אני לא רוצה לכן אור הסתלק וכלי נשאר על מקומו לא עשה שום חטא לא רוצה לקבל

ויש כלל האור מסתלק נשאר רשימו ויש כלל כמו שאור ישר מתלבש באור חוזר כן אחר כך לאחר הסתלקות האור מטעם שנאבד לו המסך האור מסתלק ונשאר רשימו מהאור הרשימו הזאת שנשאר מאור ישר נקרא אור הזך הוא גם כן מתלבש בחלק מאור חוזר

נמצא כמו שכללות אור ישר היה מלובש בכללות אור חוזר עכשיו שאני מדבר מרשימו נשאר חלק מאור ישר הנקרא אור הזך שברשימו וחלק אור חוזר הנקרא אור העב שברשימו ולמדנו שהן אור זך והן אור העב שברשימו מתלבשים איפה בכלים מיהם הכלים אור העב שנשאר למטה פירוש הדבר הוא אומר הרב בזמן שאור ישר היה מאיר באור חוזר אין שם הכר.. כלי שניהם משמשים לתפקיד אחד

כמו שאמרנו משל בזמן שאדם נהנה מאיזה סעודה יש לו סעודה טובה ויש לו תאווה גדולה לסעודה אז אני אומר אוי ווי יש לי חיסרון יש לי תאווה לאכילה אדרבה זה כלי של כל התענוג של הסעודה לכן התיאבון החיסרון שהוא רעב נקרא חיסרון אדרבה

מתי נקרא רעב חיסרון אין לו סעודה הסעודה הסתלקה.. נו רעב אז חיסרון ואז הרעבון נקרא חיסרון שיש לו סעודה ואין לו תאווה לא כל כך נורא אבל שיש לו תאווה רעבון ואין לו סעודה אז נקרא חיסרון

הנמשל בזמן שאור ישר מאיר בתוך אור חוזר אומר הרב אין הבדל להכי.. שזה יותר חשוב מזה שניהם משתמשים לתפקיד אחד אבל אחר הסתלקות האור נשאר אור עב הזה של אור חוזר לא עולה למעלה הוא נשאר הכוח הזה שהיה מתגבר מקודם ואז הוא לא יכול להתגבר עכשיו נקרא זה כלי בכלי הזו מתלבש הרשימו מי הרשימו כמו מקודם אין היכר בין אור ישר בין אור חוזר כמו כן ברשימו אין היכר בין אור הזך לאור העב ברור עד כה

אבל בזמן שאור הזך מסתלק מאור העב שלא באופן כללי למדנו שאור העב מקבל שם כלי הניכר שאור הזך שברשימו מסתלק מאור עב שברשימו גם כן אור העב מקבל שם אחר אבל לא כלי רק ניצוץ מה זה ניצוץ אור מדוע לא נבחן לשם כלי שם האור העב לא מקבל שום דבר מהאור אבל הרשימו דאור העב מקבלת מהרשימו דאור הזך הרשימו לא מסתלקת אז ... נקרא רק ניצוץ

עכשיו מתי אני לומד שאור הזך מסתלק מאור העב של הרשימו יש כלל שלמטה מפרסא בבי"ע לא יכול לרדת רשימו דאור ישר אי לזאת בעולם עקודים שהכלים נשארו על מקומם נשאר רשימו שמורכבת מאור הזך מאור העב בתוך הכלי.. מה שאין כן בעולם הנקודים שכלים רצו לקבל בעל מנת לקבל שעל ידי זה ירדו לבי"ע

איך רשימו יכול לרדת לבי"ע אם לא יהיה רשימו מי מחייה את הכלים לכן אור הרשימו אור הזך שברשימו נשאר באצילות ואור עב שברשימו שיש שם יניקה ואור/מאור הזך הם נקרא ניצוצים והם ירדו להחיות הכלים בבי"ע ברור

עכשיו נלמד בפנים פירוש אור חוזר בכלל של.. הכלי.. אומרים הכלי של הרצון לקבל היה לו רצון להשפיע הנקרא אור חוזר וכוח הזה נאבד לו איך נקרא הכוח הזה הכוח הזה שהייתה מרים את הכל דבר מידיים ידיים נחלשו אז זה לא נקרא ידיים עכשיו ידיים שנחלשו

אם נאמר שהם יכולים לקבל אני יכול לכנות זה רגליים בשביל שאין לה.. היות שהם כבר לא יכולים להרים שום דבר עם.. הידיים הם נקראים רגליים אור חוזר נקרא כוח שהיה מקודם מתגבר עכשיו לא יכול אם היה יכול היה מקבל על מנת להשפיע אבל בשביל זה לא ייקרא ידיים

ואומרים כמו שהיה מקודם כללות אור חוזר באופן כללי הוא אומר נשאר קצת משהו נמצא אור חוזר זה נקרא הכוח של התחתון לא של העליון והיות שאור חוזר הזה נקרא בחינת חסדים זה מכוח של התחתון אז הם כן יכולים לרדת למטה בבי"ע

והיות שיש קשר מאור העב של הרשימו עם אור הזך שם אור ישר נסתלק לגמרי מאור חוזר אבל רשימו נשארה באצילות אז היא מקבלת איזה הארה לכן נקרא אור העב הזה בשם ניצוץ המאיר ועל ידי זה נפלו למטה להחיות הכלים

הוא מביא הזוהר הזוהר הקדוש אומר ניצוצין שירדו להחיות הכלים זה דומה להבל דגרמי שלאחר שנפטר אדם על ידי הבל דגרמי הזאת יכול הגוף לקום לתחיית המתים מה הוא מסביר על זה באור פנימי שעל ידי ניצוץ הזה שהוא מחייה הכלים הכלי לא נתבטלה

מה איכפת לנו שכלי כן נתבטלה אז צריכים להשתמש מהמשל שנתתי פעם הוא שואל שאלה מדוע צריכה הקדושה לתת חיות לקליפה בזמן הקליפה הוא השונא לקדושה בהופכיות לקדושה הקדושה מחיים.. אותה מקיים אותה הוא מביא על זה פסוק ורגליה של המלכות יורדות מוות בתוך הקליפות בשביל מה

זה יכולים להבין מהמשל שנתתי פעם דיברנו כבר הרבה פעמים מזה אם נגיד על דרך הציור רצונו להטיב לנבראיו מאה קילו תענוג למדנו היה צריך לברוא יש מאין רצון לקבל כמה יהיה גודל של רצון לקבל מאה קילו שמאה קילו שפע התפשט במאה קילו רצון לקבל נקרא ממלא כל המציאות אין עוד כלי שיהיה אין עוד חיסרון שימלא אותה

רק אחר כך שנעשה צמצום נגיד על דרך משל שלא יכול לתקן רק עשרים אחוז נגיד אז הכלים האלו שנשארו שם אם יבטלו אז האור לא יהיה לו איפה להתפשט לכן כל הכלים שנשארו אחר כך הוא אם מר.. אותה חלק מהרצון לקבל יחסר חלק בלהטיב לנבראיו

לכן הוא אומר מדוע נקרא קליפה כמו קליפה שומרת לכלי לפרי הוא אומר את זה בהקדמה הוא אומר בדומה למי ששולח לשני תפוח אז הוא מוכרח להיות קליפה לתפוח הזה שלא יתלכלך עד שהוא מגיע לבן אדם שאוכל אותה שהוא יכול לא לחייה.. מה שהוא שולח נמצא הקליפות מקבלים חיות עד שיהיה ראוי לאכול אותה מה לאכול אותה עד שאדם יהיה מתוקן שיכול לקבל על מנת להשפיע גם אני יכול לתת לך משל על זה גם כן אתה תבין

אנו לומדים מתוך שלא לשמה בא לשמה אם נגיד בשביל לא לשמה לא יהיה שום חיות מי יכול לעשות משהו מוכרח להיות ניצוץ המחייה את הכלים האלו עד שנהיה ראוי ונוכל להיכנס לקדושה היינו לשמה אז יוכל לקבל אבל אם לא יחי.. בהתחלה איך אי אפשר להגיע זה נקרא הקדושה מחייה את הקליפות וזה נקרא שלא לשמה הקליפה השומרת על הפרי שנקרא לשמה הוא אומר זה לא אני

הוא אומר לנו בזמן שנסתלקה בחינת הטעמים קומת כתר נשאר רשימו של קומת כתר ואחר כך נעשה זווג על בחינה ג' של נקודות יש כלל האור הבא מחדש הוא.. ירצה.. להשלים למלאות את הכלים הריקניים

לכן לומדים הזווג שנעשה בכלי דזעיר אנפין רוצה להאיר בבחינה ד' דכלי דמלכות שנסתלק עכשיו האור אז הוא אומר הרשימו לא רוצה לקבל אותו הוא מבחינה יותר גבוהה הוא בחינת קומת כתר מה פתאום לקבל מדרגה יותר קטנה של בחינת חכמה

אל תקבל מה זה בטישה יש עוד מעלה באור שבא עכשיו זה אור זה רק רשימו לכן לומדים האור חוזר היורד שהוא אור ממש כאילו מתגבר על רצון שישיג את הרשימו נבחן הרשימו יוצא מעל הכלים בסוד תגין על האותיות ואור העב שברשימו גם כן נשאר בתוך הכלי יכול להעלות זה אור העב

ואחר כך לומדים שנזדכך גם כן בחינה ג' ומאיר רק בחינה ב' בחינת בינה אם כן מה נשאר מאור של בחינה ג' רק רשימו לומדים עוד הפעם להיפך הרשימו דבחינה ד' יוצא נכנס בפנים והרשימו בחינה ג' יוצא לחוץ וגם אור העב נשאר שם

אם כן גם שם אנחנו לומדים מצד אחד אני יכול לומר ה.. ... נשאר ניצוצין בפנים וכאן מדברים ניצוצין אחרים מה זה ניצוצין כאן מדברים שבא עם אור ממש לא רשימו שם אנחנו מדברים ניצוצין שירדו להחיות הכלים רק רשימו שנשאר מאור העב שהוא מקבל הארה מרשימו דאור ישר

וכאן ניצוצים פירוש הדבר האור שמאיר עכשיו על זווג דבחינה ג' קומת חכמה האור הזה הוא מכנה ניצוצים זה שם אחר לגמרי הבנה אחרת לגמרי אתה מבין הוא לא מקבל מרשימו הוא מקבל מאור ממש

ר ועיין בהם בערך בערך הוא אומר יחס בחינת הרפ"ח ניצוצין שנשארו תוך הכלים של עולם הנקודים כשנשברו וכו'.

ר) דבר גדול משמיענו בזה, כי נודע, שבחינת הרפ"ח ניצוצין, שנשארו בהכלים אחר שנשברו ומתו, היו הגורמים להחיות את הכלים, כמו שדיברתי מקודם משום שהניצוצין האלו היו בסוד שיתוף רחמים בדין, כמ"ש במקומם. הנה כן הניצוצין שבכאן שנפלו מאו"ח היורד, מקומה דבחינה ג' נניח גם המה הם מסוד שיתוף מדת הרחמים בדין אלא בסוד ההתחלה,

מה הוא אומר לנו תסתכלו הלאה הוא נותן כאן כלל

כי כל בחינה עליונה, נחשבת למדת הרחמים כלפי בחינה שלמטה הימנה, וכיון שניצוצין דבחינה עליונה שנקרא בחינה ג' נפלו ונתערבו ונתחברו עם בחינה התחתונה, של בחינה ד' כנ"ל בדיבור הסמוך עש"ה, הרי זה נחשב לעירוב מדת הרחמים בדין, בשוה לרפ"ח ניצוצין הנ"ל.

עוד נקודה

ותדע שזה כל שבחה של הסתלקות דהתפ"א שנקרא פרצוף גלגלתא כי בסבתה שהיה הסתלקות ירדו ניצוצין הנז' ונעשה השורש לשיתוף מדת הרחמים בדין, וזה שמציין הרב לקמן על הסתלקות זו, שהיא בחינת קלקול על מנת לתקן, והיינו בדומה לשבירת הכלים אשר ג"כ הוא היה שם השבירה על מנת להחיות. והיינו השיתוף של מדת הרחמים בדין שממנו התחיה וממנו כל תיקון העולם. והבן זה. ויתבאר עוד במקומו.

הוא כאן מקצר מאוד מאוד כאן קשה להבין מה זה דין שאנו צריכים לשיתוף הזה ודווקא על ידי שיתוף הזה יתקיים העולם אם אנחנו נלמד שכל מה שאנו לומדים הוא לצורך הנשמות נקרא דין שקשה יותר מדי בשביל הנשמות שיקבלו אור הזה מה זה רחמים שיותר קל לקבל את האור הזה

נמצא שהמסך דבחינה ד' נקרא דין שקשה להם להתגבר עליהם בחינה ג' שנפלו לכלים לבחינה ד' יותר קל בס"ג שהיא בינה יותר קל עד שנצטמצמו כל המדרגות עד שירדו לבי"ע והנשמות מקבלות מבי"ע בטח.. מכל התיקונים עד שהם עולים לאצילות

נמצא הוא אומר שם בפתיחה נ"ז אות נ"ו נ"ז היות שאדם הראשון היה צריך ל.. השורשו הוא מלכות שנקרא מקבל על מנת לקבל אם לא היה התיקונים האלו שמלכות עלתה לבינה שזה נקרא בפסוק וייצר ה' א-להים את האדם עפר מן האדמה

שעליית עפר נקרא מלכות אדם הנקרא בינה עליית מלכות לבינה היינו שבשורש שלו שנקרא מקבל על מנת לקבל יש בחינת כ.. ניצוצין של השפעה גם כן בשביל התורה ומצוות יש מציאות שאדם יכול להגיע שיכול לעשות על מנת להשפיע אחרת לא היה שום אפשרות

זה שאומר כאן שכל השבח.. של הסתלקות שהוא כל פעם נצטמצמה ונצטמצמה היינו בשיעור שהתחתון יוכל להתגבר ולקבל עתה בעל מנת להשפיע ואחר כך הוא עולה ממטה למעלה

כאן מדברים סדר איך שתצא הנשמות ושהם יוכלו לקבל לכן היה הסדר הזה כל פעם היה רחמים בדין רחמים בדין רחמים בדין עד שהגיעו לבחינת רחמים שהתחתון יוכל לעלות שוב בסדר המדרגה

זה למדנו רל"א וצריכים להתחיל רל"ב דף רל"ב אות א'

א) ודע כי כל הט' אורות כשחזרו ועלו השאירו רשימו במקומם, בכלים שלהם אבל המלכות עלתה כולה ולא הניחה במקומה שום רשימו. וז"ס מ"ש בספרי הזוהר והתיקונים, כי מלכות נקראת אספקלריא דלא נהרא מגרמה כלום. מדוע וכבר נתבאר ענין זה למעלה, בבחינת כלי המלכות, א שלא חזר לירד האור שלה בכלי שבה, אלא נשאר בכלי היסוד.

הוא נותן כאן טעם אחר שם הוא אומר כבר הסברנו מדוע נקרא מלכות אספקלריא דלא נהרא משום שמלכות לא קיבלה אור בפרצוף הב' היה אור החכמה בכלי דכתר ואור המלכות בכלי דיסוד לכן נקרא מלכות אספקלריא דלא נהרא כאן הוא אומר עוד הסברה מדוע נקרא אספקלריא דלא נהרא שהיא לא הניחה רשימה בכלי שלה מה שאין כן כל האורות שהסתלקו הניחו רשימו בכלי שלהם

א) מבחינת הכלי המלכות שלא חזר להארת אור בכלי שלה אז הוא מפרש מתי היה דבר כזה היינו בהתפשטות ב', שהוא פרצוף ע"ב שיצא הזווג רק בקומת חכמה, וע"כ נתחלפו האורות שבא אור החכמה בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה וכו', אז שיצא ואור המלכות, בכלי דיסוד ונשאר כלי המלכות בלי אור. כנ"ל. (באו"פ ח"ד פ"ב אות ח'). לכן נקרא מלכות אספקלריא דלא נהרא כך הוא אומר

ב) גם הוא באופן ה- שני, מדוע מלכות נקרא אספקלריא דלא נהרא שם נתבאר מטעם שאור המלכות עלתה במקום יסוד ולפי זה אין אור במלכות גם ... ושני כמו שלמדנו עכשיו כי בעלות אור שלה למעלה, מי אור המלכות לא הניח בה שום רשימו כלל, אבל הרשימו, שנשאר בכלי היסוד לצורך עצמו, הוא היה מאיר משם מיסוד גם בכלי של המלכות.

גם זה צריכים קצת להסביר אנו למדנו עניין הסתלקות האורות שהם מניחים רשימו במקומם היא משתי סיבות אחד להחיות את הכלי האור מסתלק מי מחייה הכלי הרשימו שנשאר מחייה את הכלי

ויש עוד סיבה המסך שנכלל מהרשימות האלו על ידי זה ממשיך האור בחזרה אם כן מצד אחד אני צריך להחיות את הכלי המלכות אני צריך רשימו ומצד השני אני צריך על רשימו של מלכות הנקרא בחינה ד' להמשיך עוד הפעם

כאן יש קצת תסבוכת קודם כל למדנו רשימו דהתלבשות כן נשארה רשימו דהתלבשות אצל מי אצל מלכות מה זה מלכות אינה מנחת רשימו ב' רשימו להחיות.. הכלים הוא יכולים לתרץ וגם כאן קשה

אם אני אומר מלכות נסתלקה צריכים לומר מקודם בחינה ד' כן אור נסתלק מי מאיר בה אחר כך שיבוא אור היסוד אור היסוד יסתלק אז אני אומר הרשימו של יסוד מאיר בו בינתיים מי מחייה אותה גם זה יכולים כבר לתרץ

מה יכולים לתרץ כאן הוא אומר ככה אנו רואים כתר נכנס בסוף לשון הרב מלכות יצא בראשונה נכנס באחרונה כתר יצא באחרונה שבא אור הכתר לכלי דכתר ונזדכך המלכות כתר מסתלק נמצא יצא נכנסה אחרונה ויצאה ראשונה זה עם זה גם כן שני דברים מדוע שם מדבר בזמן שבחינה ד' הזדככה עדיין אור המלכות נשארת מה מתבלבלים אני אסביר לך

מצד אחד אני אומר אור היחידה נמצא בכלי דכתר אז אני אומר שהמלכות נזדככה מבחינה ד' כבר אין אור הכתר רק מה יכול להיות בחינה ג' חכמה כמו שלומדים טעמים נקודות

אם כן מה הפירוש מלכות מה יש למלכות אז אור המלכות עוד לא נסתלק אם כן עם איזה אור מלכות אני מדבר מאור המלכות איפה נמצא בכלי המלכות לא הוא מראה אור וכלים זה מתערבבים

הוא אומר שכל זמן שיש אור מלכות במדרגה נקרא שהמלכות עוד לא נסתלקה ואחר כך הוא אומר אור הכתר יצאה נכנסה באחרונה לבסוף ויצאה ראשונה כבר אני מדבר מכלי המלכות שנזדככה צריכים לסדר את זה נראה אחר כך מה שהוא אומר

מלכות אינה מנחת רשימו מה הכוונתו אם הכוונה על פרצוף הטעמים שיצא שאור יצא על בחינה ד' מה שאם כן בחינה ג' נקרא.. נקודות מזה כן נשאר רשימו אם כן נשאר לנו מדרגה שלמה של עשר ספירות של טעמים שאני צריך לומר שמשם נסתלק כל האור לאו דווקא במלכות כל עשר ספירות צריכים לומר אותו.. דבר כזה ורשימו דהתלבשות עוד פעם כן נשארה אתה מבין את ההבדלים

וכאן הוא אומר תסתכלו מה הוא אומר אות ב'

ב) גם הוא באופן שני, כי בעלות אור שלה למעלה, שהוא מלכות ומלכות הסתלקה לא הניח בה האור שום רשימו כלל, אבל הרשימו, שנשאר בכלי היסוד לצורך עצמו, הוא היה מאיר משם גם בכלי של המלכות.

נשאלת השאלה מה הפירושו מכלי היסוד אם כוונתו היסוד של הטעמים או כוונתו היסוד שנעשה זווג על בחינת נקודות צריכים לומר נקודות זה יס.. הכל כ.. הכל אותו דבר

אות ג) וכשעלה אור המלכות אל היסוד מה כתוב כאן היה היסוד מאיר ב בכלי של המלכות דרך אחורים שלו של היסוד, כנ"ל, בסוד אור חוזר,

מה כתוב כאן תסתכלו מה הפירוש של אור המלכות מתי זה היה

אל היסוד היה היסוד מאיר ב בכלי של המלכות דרך אחורים שלו של היסוד, כנ"ל, בסוד אור חוזר, הלאה ואז אור חוזר היורד ממי בכלי של היסוד (בכלי של) לכלי המלכות, ג פוגע באור עצמו הראשון של המלכות העולה למעלה, איך מתי עלה למעלה ובטש דא בדא, ד וירדו ניצוצין מן האו"ח היורד ה בכלי של המלכות.

מה וכולו מוקשה.. תסתכלו עוד הפעם אות ב' מה כתוב באות ב' למעלה

ג) וכשעלה אור המלכות אל היסוד שמלכות עלתה ליסוד היה היסוד מאיר ב בכלי של המלכות

למטה

ב) כבר נתבאר, שכל הקומות היוצאות בדרך ההזדככות, הן נבחנות לאו"ח ודין, ואע"פ שיש בהן גם או"י, מדוע נקרא אור חוזר אלא כיון שנמשכות דרך אחורים, דהיינו בדרך הזדככות העביות (שנקרא) שהיא פנים כנ"ל, ע"כ גם האו"י נבחן לבחי' דין.

מה הוא מסביר לנו מדוע אור הנקודות אור ישר שנעשה זווג בראש ומתפשט בגוף רק הבחינת הטעמים נבחן לאור ישר ועכשיו נקרא לאור חוזר אז הרב אומר משום שנמשכות דרך אחוריים מה כאן אחוריים ברוחניות אז הוא אומר כאן פנים נקרא חשוב אחוריים לא כל כך חשוב

אם מדברים מהמסך מקודם היה מאיר בחינה ד' זה חשוב עכשיו מה הוא מאיר כל פעם שהמסך מזדכך אז יש כל פעם מדרגה יותר קטנה זה נקרא אחוריים אז היות שאור מאיר עכשיו דרך אחוריים היינו שכל פעם המסך נעשה יותר קטן על שם זה הוא מכנה את אור ישר בשם אור חוזר

זה שאומר כאן ניראה הלאה

וזה אמרו, "היסוד מאיר בכלי של המלכות דרך אחורים של היסוד" אשר כל הע"ס האלו האו"י והאו"ח יחד הן בחינת אחורים ודין. אפילו אור ישר נקרא בשם אחוריים ודין אמנם מלבד זה שהוא מכנה אור חוזר על שם אור ישר אפילו אור ישר היות שמאיר בזמן הזדככות יש להבין, אשר כל האור היורד מהיסוד לכלי מלכות, הוא כולו או"ח ואין בו מאו"י כלום,

מה כתוב כאן אתם רואים אתה עייף בסדר מדוע נקרא אור איך שהוא אומר אור חוזר אור חוזר ממש מדוע אז מסביר

כי בהיות מקום הזווג והמסך בכלי היסוד דהיינו בבחי"ג, הרי המסך הזה מעכב על האו"י, שעולה בטבור על מקום הזווג שלא יתפשט ממנו כלום מבחי"ג ולמטה, כמו שלומדים כל למטה מטבור נקרא אור חוזר ונמצא שכל מה שיורד מהיסוד לכלי המלכות הוא רק או"ח ולא או"י, וזה שמוסיף הרב ומדייק "בסוד או"ח" כאמור. כוונתו על אור חוזר ממש

עוד הפעם הוא אומר כך כלל כי בהיות מקום הזווג והמסך בכלי היסוד דהיינו בבחי"ג, נשאלת השאלה מאיזה בחינה ג' אני מדבר הזווג הייתה בראש מבחינת ... ... הסיום הייתה כאן איפה בגוף משמע מכאן שהסיום שהוא מבחינה ג' בכלי דיסוד מאירה בכלי המלכות

רגע אחד עכשיו מה כוונתו שהוא אומר כלי המלכות או כשמלכות כאן משמע כמו שלמדנו מקודם הוא אומר יש עשר ספירות של הטעמים ואור מאיר עד היסוד נמצא רק כלי מלכות לבד אינם באור לכן הוא אומר שכאן הוא מסתיים כל היסוד מאיר למטה רק בחינת אור חוזר

זאת אומרת מה שקומת בחינה ג' צריכה להאיר לכלי המלכות אינו ממלא אותה באור ישר רק.. באור חוזר וגם זה אף פעם לא למדנו לא למדנו בשום מקום אם הנקודות מאירות שממלא את המקום הזה אז הוא אומר מה שלא יורד.. להתפשט למטה

זה ברור מבחינה ג' לא יכול להתפשט לבחינה ד' אני מבין אבל מה כנראה כאילו שהוא לומד באופן כללי היינו כאילו נגיד שהכלי דטעמים עד היסוד מקבלים מנקודות אור ישר רק כלי מלכות לבד שהיא למטה מכלי היסוד היא לא מקבלת כך הוא לומד