בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 18.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - מחלוקת לשם שמיים*

1. אנחנו צריכים להבין שככל שנשתדל לאגור בתוכנו התרשמויות מכל מיני דברים והיפוכם, מתוך זה אנחנו בעצם מתקדמים יותר ויותר להבנת הבריאה, להבנת הבורא, להבנת עצמנו. לכן אי אפשר שום דבר שיתגלה אלא שיש דבר והיפוכו, שיש מחלוקת. כך אנחנו קיימים. אם לא היו שני דברים שונים במשהו, בהרגשה שלנו, שיש שניים ושונים, אז גם לא היינו מרגישים את עצמנו.
   
   לכן המחלוקת, כלומר גילוי הפער בין 2 תופעות הוא ההכרחי, ואנחנו קיימים בה, אנחנו מגלים את המחלוקת הזאת כל הזמן. לא יכול להיות שנגיע למצב שלא יהיה. אם אנחנו מרגישים אפילו ביחסים כלשהם בינינו, במצבים בחיים שלנו שאין מספיק מחלוקת, אין מספיק שינוי, אז אנחנו בעצמנו בצורה אינסטינקטיבית מעוררים את השינוי, אחרת אנחנו לא מרגישים את החיים, שאנחנו קיימים, שאנחנו נמצאים, מרגישים את הסביבה, את עצמנו.
   
   הרגשת המחלוקת היא הכרחית, כי דווקא בין 2 שונים, שם אנחנו מרגישים את המציאות שלנו, לא באחד ולא בשני. הבורא יכול להגיד שהוא עושה יוצר אור ובורא את החושך, אבל אנחנו הנבראים קיימים בין שניהם, בין האור ובין החושך, שם אנחנו קיימים. ככל שתהיה יותר התפעלות מהאור והתפעלות מהחושך, כך אנחנו יותר ויותר נרגיש את המציאות ואת עצמנו, רק בצורה כזאת.

2. אנחנו צריכים לא להתייחס לזה ולא לזה, לא חשוב לי לא אור ולא חושך, אלא חשוב לי מה אני רוצה להשיג ע"י כך שאתייחס אליהם, לאור ולחושך, בצורה מטרתית, בצורה נכונה. להתייחס אליהם בצורה נכונה נקרא להתייחס אליהם באמונה למעלה מהדעת, כלומר אני מתייחס אליהם רק כדי להתקדם למטרה. המטרה כוללת את שניהם והם עומדים זה כנגד זה, אור וחושך בכל מיני צורות שלהם, ואני משתמש בניגוד הזה כדי להשוות ולקרב ביניהם ברגש, בשכל, ביחס שלי, כך שזה יהיה אך ורק כדי להתקרב למקור שלהם, לבורא.

3. *מחלוקת לשם שמיים* מגיעה כדי לגלות את הבורא. בפשטות כך נקראת מחלוקת לשם שמיים. יותר מזה, הבורא מעורר ואני מעורר אותה כדי לעשות ממנה נחת רוח לבורא. אחרי המחלוקת הזאת אני מחפש אותו כדי לגרום לו נחת רוח. כל הקיום שלנו בא מתוך מחלוקת בין חושך לאור ובכל מני אופנים, צורות של חושך ושל האור.

4. בדרך שלנו אנחנו צריכים לראות כמה כל יום ויום אנחנו מגלים הפרעות חדשות למיניהן, אפילו שקודם לא שמנו לב אליהן. לא אכפת לי מה היה קודם, היום אני רואה בחברים הרבה יותר פגמים מבעבר. נראה לי שזה מתוך זה שאני מכיר אותם יותר, אבל לא, זה בכלל לא במישור הגשמי אלא מפני שאנחנו בכל זאת מתקרבים אחד לשני. לכן אנחנו מגלים שאנחנו לא יכולים לסבול אחד את השני, זה ניתן לנו כדי שעל כל פשעים נכסה באהבה, נכסה את היחסים האלו בכוח האהבה.
   
   *דווקא בכוח האהבה נכסה את כל הפשעים, את כל הדברים שמתגלים. ככל שאני לא יכול לסבול אותם, דווקא כך אנחנו מכסים בכוונה בעבודה שלנו, בהבנה שבצורה כזאת אנחנו מגיעים לשמירת הסנדביץ' שיש שנאה ואהבה יחד. אנחנו מכוונים אותם יחד להשגת המטרה ולא מבטלים רע כנגד הטוב, אלא זה חייב להיות גם ביסוד של הטוב. אז אנחנו מתקדמים נכון*.

5. ש: האם צריך לחפש מצבים, לעורר מחלוקת?

ר: לא. *המחלוקת צריכה להתעורר בעצמה מתוך זה שאנחנו מתקרבים זה לזה. אחרת זו לא מחלוקת לשם שמיים*. המחלוקת צריכה להתגלות בדיוק יותר גבוה כשאנו רוצים להתחבר בינינו. אנחנו עוד לא עוד לא יכולים להיות בחיבור, בהתקרבות, אבל לא שאנחנו עושים דברים מלאכותיים. העיקר כל הזמן להיות בנטייה להתקרבות ויחד עם זה להבין שזה מביא אותנו למחלוקת.

6. כמה שמתפתחים יותר, אנחנו מגלים את השוני. אבל למעלה מהשוני, על כל פשעים תכסה אהבה. למעלה מהשוני צריכים ללמוד איך אנחנו דווקא מתקרבים למרות השוני, מתחברים למרות השוני. בחיבור על פני השוני בינינו שנקרא על כל פשעים תכסה אהבה, נגיע למצב שנוכל לקבל ממנו גילוי של הכוח המוליד אותנו, המפתח אותנו. *הבורא מתגלה כשאנחנו מכסים את השנאה באהבה. בין שני אלה, כמו בין פלוס ומינוס, מתגלה הבורא*.

7. ש: יש מצבים שהמחלוקת מתדרדרת לרמה אישית, איך לשמור על רמה עניינית?

ר: זה כבר כמו אצל ילדים קטנים. *איזה מצב אישי יכול להיות, אם אנחנו קובעים מלכתחילה לעצמנו מטרה רוחנית, השגת הבורא? אנחנו מתעלים, רוצים לצאת מהטבע שלנו, אז תשתדלו לשמור את המחלוקת בגובה למעלה מהגופים הבהמיים שלכם, אחרת בשביל מה אנחנו עושים את זה*?

8. *על מחלוקת בתוך העשירייה אנחנו דנים בצורה קונקרטית, עניינית, קצרה. כשאנחנו כך מבררים את זה, אנחנו בונים את עצמנו. זה כדאי לנו, צריכים לשמוח מזה שיש מחלוקת ושאנחנו יכולים, אבל בצורה קצרה עניינית, לדון עליה, להחליט, ולהמשיך*.

9. ש: ברגע שמתגלה מחלוקת אנחנו מיד קופצים עליה ומנסים לטפל בה?

ר: *המחלוקת מתגלה מלמעלה כדי שנתייחס אליה נכון, נבנה את עצמנו סביב המחלוקת וכך נתקדם. אז למה שנזלזל בהזדמנות להתקדם*?

ש: אם מתגלה מחלוקת בין 2 חברים, הנטייה מיד לחבר את זה..

ר: *אתה לא יכול לחבר, כי זה פלוס ומינוס. אתה צריך להשתדל להתעלות למעלה, להשאיר את הפלוס ומינוס, וביניהם, למעלה מזה, לבנות מה שייקרא אח"כ אמונה למעלה מהדעת*.

ש: הבורא מעורר המחלוקת וגם מיישב אותה?

ר: *ודאי שהבורא מעורר אותה. מי עוד? אנחנו נותנים מאמץ, יגיעה והוא מיישב אותה*.

ש: באיזה שלב במחלוקת נעשית הפנייה לבורא?
ר: *זה צריך להיות מלכתחילה, אבל כדי שיהיה לנו יסוד לפנות לבורא, אחרי שאנחנו מבינים שצריכים לפנות לבורא כדי שהוא יפתור את המחלוקת ויעלה אותנו יחד למעלה ממנה. אנחנו צריכים לברר את כל היסודות שלנו ולפנות אליו, לכן התפילה זה העיקר. ברגע שאנחנו מיישמים את זה ועולים למעלה, אז שוב מתגלה המחלוקת בדרגה יותר עליונה. זה תמיד כך*.

10. ש: אין לנו רצון להשפיע, אז מה זה אומר על המחלוקות שלנו?

ר: *בואו נתחיל ממה שיש לנו עכשיו. תמיד יש חילוקי דעות גשמיים. אז בואו נעשה בינינו כך שאת המצבים בינינו אנחנו פותרים רק מלמעלה מהדעת. כלומר למרות שאני חושב אחרת, אני מוכן לבטל את עצמי כלפי החברים. למה? כדאי לי, אני בזה מגיע לביטול, אני בזה מגיע לצמצום, אני בזה מתקרב לבורא. אז למה לא*?

*אני דווקא שמח שמתגלה המחלוקת, שמח שאני יכול להיות בניגוד, שמח שאני לא מבין ולא מרגיש מה שהשני אומר. אם אני מבין או מרגיש, זה עוד יותר גרוע, אז ברור לי שאני נמצא בניגוד אליו. כל העניין הוא שאני נמצא בניגוד אליו ואני שמח שמתגלה הניגוד ושאני יכול לבטל את עצמי וכך להתקרב לבורא*.

11. אהבה מתגלה לא בזה שאנחנו מבטלים את המחלוקת, אלא כשאנחנו מתעלים ממנה.

12. ש: אני לרוב נמנעת ממחלוקות. איך להיות באיזון בין ביטול לבין בירור?

ר: *אם המחלוקת באמת עוזרת לקבוצה להתקדם בצורה רוחנית, במבנה הרוחני שלה, אז אסור לך להסתיר את זה, אלא בהחלט לגלות ולהתקדם. אסור לך. רוצה או לא רוצה, זה לא שייך, אסור לשמור דברים שיכולים לקדם את הקבוצה. אפילו שזה לא נעים, כן נעים*.

את יכולה לקחת חברה מתוך הקבוצה ולהתייעץ איתה יחד אולי, אבל אם יש לי אפשרות ואני חושבת בינתיים שעכשיו זה יעזור לנו להתקדם, אני חייבת לדבר עם החברה אחת או שתיים שהן יעזרו לי להחליט האם כדאי או לא כדאי לי לעורר את הדברים.

13. ש: איך להרגיש את היופי שבחילוקי הדעות בינינו?

ר: *אם אנחנו מלכתחילה מבינים שכל חילוקי הדעות באים כדי שנגלה אהבה בייתר עוצמה, אז כל חילוקי הדעות הם לשמחה, לאושר. לכן אנחנו לא מפחדים מחילוקי הדעות האלה, אלא ההיפך, זה משחק של הבורא עם לוויתן*. כך הוא מעורר את הרע ואנחנו על פני רע מגלים יותר ויותר כמה אנחנו יכולים לאחוז בו ולעשות עימו דווקא את הריקוד הזה.

14. צריכים להשתדל תמיד בחיבור בינינו ולא לחפש סתם פשעים. *על כל פשעים תכסה אהבה. אני לא מחפש עם פנס איפה ישנם עוד פשעים, באיזה פינות, באיזה מחבואים נמצאים מחלוקת ופשעים. אם אנחנו משתדלים להיות בחיבור בינינו יותר מהרגיל, זה נקרא למעלה מהדעת, אז אנחנו מיד מגלים כמה אנחנו לא נמצאים בחיבור וכמה יש לנו מחלוקת. המחלוקת הזאת מתגלה לפי הסדר המדרגה, היא נכונה, על ידה אנחנו יכולים לעשות צעד קדימה*.

15. ש: אם נגיע למצב כאיש אחד בלב אחד, האם חילוקי דעות ייעלמו?

ר: לא, ודאי שלא ייעלמו. ההיפך, *חילוקי הדעות יהיו עוד יותר גדולים דווקא. ככל שאנחנו נעשים יותר מורכבים, יותר חכמים, יותר רוחניים, יחד עם זה אנחנו נעשים יותר גרועים, אגואיסטים יותר. לכן חילוקי הדעות שלנו יהיו יותר ויותר חזקים, יותר ענייניים, רוחניים*.

*אנחנו לא ניתן לאף אחד לבטל את עצמו אלא ההיפך, עוד ועוד נהיה בניגוד אחד לשני. אבל נדע איך לבנות בינינו, בין כל הניגוד בינינו, קו אמצעי. זה העניין, איך אנחנו מתקרבים למצב שכל אחד מבטל את עצמו כלפי האחרים*, כמו שרב"ש כותב במאמרי החברה.

אנחנו מבטלים, כל אחד כותב אפס ועוד אפס ועוד אפס אפס אפס, עד שמבטל את עצמו לגמרי כלפי האחרים, אבל הוא נשאר בדעה שלו. הוא לא מוחק אותה. כך אנחנו מתקרבים זה אל זה עד שבונים ביטול כללי. *בביטול הכללי שלנו, אנחנו מתבטלים מעל האגו שלנו, לא מסכימים עם אחרים, אבל אנחנו כן מוכנים לבטל את עצמנו. כמו בעוגה מ-2 שכבות. מלמטה יש לנו אגו גדול של כל אחד ואחד, ולמעלה מזה יש לנו ציפוי, כיסוי, קרם שאנחנו מכסים אותו, כי רוצים להיות באהבה. בכל העוגה הזאת אנחנו מתחילים לראות מלמעלה כל מיני פירות, משהו, זה הבורא מתגלה, דווקא לפי הפשעים שיש לנו, לפי ההבדלים שיש בין 2 השכבות שבעוגה*.

16. ש: האם צריך להודיע לחבר שיש לי מחלוקת איתו..?

ר: *יש ויש. לפעמים אנחנו לא צריכים לדבר על זה שלא מסכימים. אבל לפעמים ישנם מצבים שאנחנו כן מדברים בצורה גלויה על מחלוקת שיש בינינו והמצבים האלה בדרך כלל הם טובים, הם מרגיעים את הרוח ונותנים הסבר לכל אחד ואחד איפה אנחנו נמצאים, איך מסתכל כל אחד על המצב הכללי של העשירייה. לכן כדאי לנו להיות גם בזה וגם בזה*. מדי פעם בטוח שאנחנו צריכים לדבר על המצב הכללי ועל התרשמות שלנו ממנו.

17. *תודה רבה לנשים, אני מאוד שמח מהשאלות שלכן. הן הרבה יותר טובות ועוצמתיות מהשאלות של הגברים. נשים הן מאוד פרקטיות, מדברות מתוך המציאות, אני מאוד שמח. זו עזרה גדולה מאוד. זה בעצם החלק העיקרי, מזה תצא לנו כל ההתקדמות, בזכות נשים צדקניות יוצאים בני ישראל מהמצרים. אז באמת נראה יותר ויותר כמה בזכותכן כולנו נצא להשגת הבורא, להרגשת העולם הנצחי, הרוחני, לחיים נצחיים. הכל לפנינו בזכותכן. תודה לכן*.
    
    ש: רק חכמת הקבלה מכבדת מעמד האישה בעבודה רוחנית..?
    ר: אני ראיתי על הרב"ש שהוא לא הרגיש שום פחיתות ושום שוני בין לימוד של נשים ולימוד של גברים. כל אחד ודאי לפי האופי, ולפי גישה משלו. ודאי שישנן נשים וגם גברים שיש להם נטייה לגילוי הבורא, להשפעה לבורא, והם צריכים לבטא ולהשיג את זה. אני שמח מאוד שאנחנו משתנים בזה. זה סימן שאנחנו בכלל משתנים ומתקדמים.

18. ש: העשירייה מאוד שקטה. המחלוקת לא מתעוררת..

ר: זה נקרא שאתם נמצאים באדישות, כנראה שאתם לא נמשכים לחיבור מספיק, שאתם לא רואים בחיבור את הפתרון. מכל מצב ומצב אתם צריכים לראות שאתם מגיעים עכשיו לחיבור, ובחיבור מגלים גמר תיקון ממש, לא פחות. תנסו ותראו האם אתם נמצאים בשקט או לא? הכל נמצא בהישג ידיכם.

*חלק 2 – מאמר אהבת ה׳ ואהבת הבריות*

19. כך כתוב, ישנם כנראה אמצעים שיכולים לעזור לך להגיע למצב שאתה לא מרגיש את מי אתה אוהב, או את כל האנושות או את עצמך. ממש הכל אותו דבר, אין שום הבדל בין הילדים שלך ובינך לשכנים ולרחוקים. אתה אוהב את כולם.. זה התנאי לחזור למערכת אדם הראשון, לפני השבירה, לפני החטא.

20. איך מחברים אדם למקום? ע"י זה שאתה מתקרב לבריות, לחברים לפחות, אז בתוך החברים אתה מוצא קשר בינך לבין הבורא. הבורא מיצב לכם את העשירייה ואתם מגלים את זה לאט לאט. אתם רוצים מעצמכם לייצב את העשירייה. יש תנאים, ישנם מקרים שבהם אתם צריכים להרגיש, מתחילים להרגיש זה את זה. מצדכם אתם בונים את העשירייה ומתחילים להרגיש שהבורא מחזיק את העשירייה. אז בתוך העשירייה אתם מתחילים להיפגש, אתם והבורא.

21. ש: אם אני לא אוהב את עצמי, איך אני יכול לאהוב את הזולת?

ר: אתה כאילו רוצה להגיד שאתה לא אוהב את עצמך. *כשאתה משתדל לאהוב את הזולת, תגלה בדרך כמה שאתה לא עוסק בשום דבר חוץ מלאהוב את עצמך בצורה מוחלטת. שאתה לא יכול לצאת מזה, לא רוצה לצאת מזה ולא מתכוון. זה מה שאתה צריך לגלות. עד שאתה לא משתדל לצאת מאהבה עצמית, אתה לא יודע שאתה נמצא באהבה עצמית*.

אתה רואה, כל העולם, כולם מענישים את כולם בזה שהם אגואיסטים, אבל *אף אחד לא אומר על עצמו שהוא אגואיסט, אף אחד. אני? אני אוהב את כולם, תראו מה שאני עושה, למי עשיתי רע? כל העולם נמצא בתביעה כלפי כל אחד לכולם, אבל על עצמו? כל אחד צודק, הוא אדם טוב. זו הבעיה*.

נצטרך את זה לברר. *זה שאתה חושב שאתה צדיק, תתחיל לעשות פעולות באהבת לרעך כמוך ותראה כמה אין לזה שום רצון, שום יכולת. יכולת אין כי אתה לא אשם בזה, אלא אתה מלכתחילה בנוי בצורה כזאת ע"י הטבע, אתה בנוי כך, ותגלה את זה ומתוך זה שתבין שאין לך ברירה אלא לשנות את עצמך, אם אתה רוצה להגיע לעליה למעלה מהטבע*.