שיעור הקבלה היומי٨ يناير ٢٠٢٣(בוקר)
שיעור בוקר 08.01.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", הקדמה לספר הזוהר, עמ' 438
אותיות כ"ה-כ"ו
קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 438, "הקדמה לספר הזהר", המשך אות כ"ה.
אות כ"ה
"ומכאן יצא לנו, הפתרון המלא, של חקירה ה'. ששאלנו: כיון שהגוף מקולקל כל כך, עד שאין הנפש מצויה בכל טהרתה, עד שירקב הגוף בעפר, וא"כ למה הוא חוזר, ועומד לתחית המתים? וכן על מה שאמרו ז"ל (זהר, אמור י"ז): "עתידים המתים להחיות במומם, שלא יאמרו אחר הוא?
והענין תבין היטב, ממחשבת הבריאה עצמה, דהיינו ממצב הא'. כי אמרנו: כיון שהמחשבה היתה, להנות לנבראיו, הרי הכרח הוא, שודאי ברא רצון גדול מופרז עד מאד, לקבל, כל אותו השפע הטוב, שבמחשבת הבריאה. כי התענוג הגדול, והרצון לקבל הגדול, עולים בקנה אחד, כנ"ל באות ו', ז'.
ואמרנו שם, שהרצון לקבל הגדול הזה, הוא כל חומר המחודש, שברא. מפני, שאינו נצרך כלל, ליותר מזה, כדי לקיים מחשבת הבריאה. ומטבע פועל השלם, שאינו פועל דבר מיותר, כעין שאומר ב"שיר היחוד": "מכל מלאכתך, דבר אחד לא שכחת, לא החסרת, ולא העדפת".
גם אמרנו שם, שהרצון לקבל המופרז הזה, הוסר לגמרי ממערכת הקדושה, וניתן למערכת העולמות דטומאה, שממנה מציאות הגופים וכלכלתם, וכל קניניהם בעולם הזה. עד שהאדם משיג י"ג שנה, שע"י עסק התורה, מתחיל להשיג נפש דקדושה, שמתפרנס אז, ממערכת העולמות דקדושה, לפי מדת גדלה, של הנפש דקדושה, שהשיג.
גם אמרנו לעיל, שבמשך שתא אלפי שני, הניתנים לנו לעבודה בתורה ומצות, אין שום תיקונים, מגיעים מזה אל הגוף, דהיינו, לרצון לקבל המופרז שבו. וכל התיקונים, הבאים אז, ע"י עבודתנו, הם מגיעים רק לנפש, שעולה על ידיהם, במדרגות העליונות, בקדושה וטהרה. שפירושו, רק להגדלת רצון להשפיע, הנמשך עם הנפש.
ומטעם זה, סוף הגוף, למות ולהקבר ולהרקב. כי לא קבל לעצמו שום תיקון, אכן, אי אפשר, שישאר כך. כי סוף סוף, אם יאבד, הרצון לקבל המופרז, מהעולם, לא תתקיים ח"ו מחשבת הבריאה, דהיינו שיתקבלו, כל התענוגים הגדולים, אשר חשב להנות לנבראיו, שהרי הרצון לקבל הגדול, והתענוג הגדול, עולים בקנה אחד. ובשיעור שנתמעט הרצון לקבלו, הרי בשיעור ההוא, נפחתים התענוג וההנאה מן הקבלה."
שאלה: אם עבודה בהשפעה מביאה אותנו לנצחיות, אז למה הגוף הפיזי שאנחנו משתמשים בו בתהליך הזה בסוף לא מגיע לנצחיות אלא הוא מת ונרקב?
כי הוא לא יכול להשפיע, זה לא רצון לקבל שיכול להיות משפיע. הגוף שלנו זה גוף מדומה, זה נדמה לנו שהוא קיים. ולכן רק מה שאנחנו מגלים בעולם הרוחני, זה חי וקיים בצורה הנצחית.
שאלה: יוצא שמערכת עולמות הקדושה נוצרה בשביל לעבד את כל הרצון לקבל בסופו של דבר?
כעיקרון כן.
שאלה: מה קורה כשלא קוברים את האדם אלא כששורפים את הגופה מבחינת עלית הנשמה?
מבחינת הרוחניות זה לא שייך בכלל זה לזה, שורפים או קוברים או תולים או טובעים, זה לא חשוב, אנחנו מדברים על הנשמה. נשמה זה רצון להשפיע שהאדם מפתח בתוכו ואז אנחנו מדברים על החלק הזה שנולד באדם, התפתח באדם ועליו אנחנו מדברים.
תלמידה: האם זה שקוברים את האדם או שורפים את הגופה זה משפיע על תחיית המתים?
שום דבר לא משפיע, הגוף שלנו הגשמי הזה הוא לא משפיע כלום, אתה יכול לעשות עימו מה שאתה רוצה, כמו שבעל הסולם אומר, ש"לא אכפת לי איפה יקברו ואיך יקברו את שק העצמות שלי".
שאלה: בזה שקוראים את המאמר הזה, מכירים בשלמות שהבורא השפיע לנו. למה קורה שאנחנו נופלים לתוך סתירות ביחס לכל מה שקורה לי ביום יום? אני מקבל שזה הרצון לקבל שלי, אני מקבל שאני צריך לכסות אותו, אני מכיר את כל הבעייתיות, אבל אני לא מצליח להבין איך להתקדם, כי כשמגיעה מכה אני לא מצליח להתמודד?
כי אתה עדיין לא הגעת לחלק השני של הרצון שהוא רצון להשפיע, ולכן רק ברצון לקבל אחד אתה קיים ולכן אתה לא יכול להחליט בצורה מאוזנת איפה אתה נמצא.
שאלה: מה המשמעות שהגופים אמורים להתחדש מהמומים שלהם?
הרצון לקבל צריך להתחדש, צריך לעבור טרנספורמציה כזאת שהוא יהיה ברצון להשפיע וזה נקרא שהגופים קמים לתחייה.
שאלה: לפי הקטע הבנתי שבעולם הרגיל לפני שהגענו ללימוד הקבלה היינו מנוהלים על ידי רק המערכת הטומאה, ועכשיו באה לנו גם השפעה ממערכת הקדושה.
כן.
תלמידה: ובעקבות זה אני יכולה להבין שאין לי מה לצפות מאנשים שלא לומדים בכלל להבין או להבדיל בין טוב לרע?
נכון.
שאלה: כשהבורא מעביר אותנו מצבים קשים אז האמצעי המיידי שיש לרשותנו זה לבקש הכנעה והסכמה, אבל איך זה מגדיל בנו רצון להשפיע?
כשאנחנו מבקשים במקום רצון לקבל שמכשיל אותנו, רצון להשפיע, אנחנו מקבלים רצון להשפיע.
שאלה: בטקסט כתוב שהנשמה לא יכולה להיות בכל טהרתה עד שהגוף לא ייקבר, אבל הגוף הוא רצון לקבל, מה זה אומר שהוא נרקב באדמה?
עד שהנשמה לא תהיה חזקה עד כדי כך שהיא תוכל להתגבר על המשיכה של הגוף לאגואיזם.
שאלה: האם התפילה לקבל את כוח השפעה שמביא אותנו להפסיק את ההזדהות עם הגוף, מביא אותנו להזדהות עם הנשמה?
כן.
שאלה: האם התענוג האמיתי שלנו זה בעצם התיקון, זה בעצם העשייה שלנו?
כן.
שאלה: כתוב שבששת אלפים השנים של התיקונים, התיקונים הם לא על הגוף אלא רק על הנפש. איך שאני מבין נפש זה רצון לקבל מתוקן בעל מנת להשפיע, אז מה זאת ההבחנה הזאת שהוא עושה בין גוף לנפש?
גוף זה כבר רצון לקבל שאפשר לתקן אותו בעל מנת להשפיע, מגיעים לזה אחרי השלב הראשון של תיקון הנפש.
שאלה: האם הנשמה מתפתחת על חשבון הרצון לקבל לעצמו, שנהפך לכלי שיכול לקבל ולהשפיע?
כן.
שאלה: איזו משמעות יש לנו למערכות העולמות הטמאים? האם מדובר במערכות שמתפתחות במקביל לאור הבורא?
לא במקביל, הן מתפתחות על ידי השפעת הבורא עליהן. אף אחד לא מתפתח מעצמו.
שאלה: אם אין זמן ברוחניות, אז מסתבר שהאלף השביעי כבר קיים באיזשהו עולם מקביל שאנחנו עדיין לא מכירים, לא נמצאים בו?
זה לא חשוב. אם זה לא שייך לנו, מה אכפת לי איפה זה קיים?
שאלה: האם האשליה של העולם הזה היא בעובדה שהוא זמני במציאות של העולמות העליונים הם נצחיים?
כן.
שאלה: איך מתעלים מעל הגוף כשההרגשה היא שהגוף מושך כל הזמן למטה בעבודה הרוחנית עם החברים?
הגוף לא מושך אותנו למטה מהעבודה רוחנית, לעבודה גשמית, הנשמה מראה לנו את הכיוון לעבודה רוחנית, שאנחנו צריכים לעולות לעבודה רוחנית, לחיבור בינינו.
שאלה: האם הגוף לא מקבל תיקונים 6000 שנה, ואז הוא צריך למות, להיקבר ולהירקב?
כן.
תלמיד: אלה תיקונים, שינויים שלו?
ודאי שתיקונים, גם מיתה, גם קבורה, גם ריקבון, הכול תיקונים. ודאי שמדובר על הרצון לקבל.
תלמיד: הוא כותב שאי אפשר להישאר כך, כי חס ושלום לא תתקיים מחשבת הבריאה, מה זה אומר?
שום דבר לא נשאר כמו שהוא, על כל חלק וחלק מהבריאה עוברים כוחות שמשנים ומקדמים אותו. ולכל אחד ואחד יש צורה מיוחדת ומקום מיוחד בסוף התיקונים.
תלמיד: מה קורה עם אותו רצון לקבל בסוף התיקונים, איך הוא נשאר? בעל הסולם אומר שהוא חי בתוך מערכת הטומאה, אז גם מערכת עולמות דטומאה נשארת במצב הג'?
עד שהיא מתהפכת, כן.
תלמיד: ואז היא הופכת להיות קדושה?
כן.
שאלה: בעל הסולם אומר, שהרצון לקבל המופרז שווה לתענוג הגדול, שהם עולים בקנה אחד, למה הכוונה?
הרצון לקבל המופרז דורש את התענוג הגדול ביותר. ואז מגיע לו תיקונים, כולל תיקונים בגיהינום ואחר כך מילוי.
תלמיד: הוא אומר שכדי להגיע למצב הג' אנחנו צריכים לבער ולכלות את כל הרצון לקבל מהעולם, אז איך זה עולה בקנה אחד עם מה שאמרנו?
ככול שיש רצון לקבל, כך הוא יכול לקבל אחר כך תיקונים ומילוי על מנת להשפיע. "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו".
תלמיד: אז איך אני מתחיל את תהליך הבירור של הרצון לקבל?
הבירור פשוט מאוד, אתה רוצה להתחבר עם החברים שלך וכל מה שמפריע לך לחבק אותם, להתחבר איתם, אתה מזלזל בו, זורק אותו, לא משתמש בו. אתה משתמש רק ברצונות שנותנים לך יכולת להיות מחובר עם החברים, ומתוך החיבור איתם לפנות לבורא.
תלמיד: בסוף השורה האחרונה של הקטע הוא כותב, "ובשיעור שנתמעט הרצון לקבלו, הרי בשיעור ההוא, נפחתים התענוג וההנאה מן הקבלה." אם אני צריך לצמצם אותו, לא לחשוב עליו, אז איך אני נהנה מקבלה? חשבתי שאני משנה פה את הכלים שלי ללקבל הנאה ממקור אחר? איך זה קורה?
בעל מנת להשפיע, כלים דקבלה לא נפסלים, נפסלת הכוונה לטובת מי. ואם אתה מעביר את זה לעל מנת להשפיע נחת רוח לבורא, אז תשתמש בכלים דקבלה ככול האפשר, אדרבה.
שאלה: איך הבורא החל להנות לנבראים אם הגוף נרקב?
הבורא מתקן את הגופים, כלומר את הרצון לקבל לרצון להשפיע, הוא ממלא אותם בו.
שאלה: לפי הטקסט אני רואה ש"טבע פועל השלם", לא עושה שום דבר מיותר. אנחנו לומדים שרק המאמצים שלנו נחשבים, אז איפה האיזון בין השלמות לבין המאמצים שלנו? איך לאזן את זה כך ולא לעשות שום דבר מיותר?
בפועל את רוכשת בהדרגתיות תחושה כזאת, אני אפילו לא יכול להסביר לך.
שאלה: אמרת שאנחנו כל הזמן מתעלים מעל ההפרעות, מעל ההתנגדויות, האם אנחנו פשוט מתעלים או שאנחנו מבקשים תיקון? אנחנו צריכים לבקש תיקון על איזה הפרעות, על יחס לא נכון?
התעלות היא תיקון.
תלמיד: אנחנו מבקשים את התיקון או ההתעלות היא הבקשה?
לא, בקשה היא לא התעלות, בקשה היא בקשה, זאת תפילה, ואחריה מגיעה עלייה שמגיעה כבר מהבורא. התפילה ממך והעלייה מהבורא.
שאלה: תחיית המתים זה הרצונות שלא הצלחנו לתקן בתורה ומצוות?
כן.
תלמידה: האם יותר קשה לתקן רצון שאינו מתוקן, את מה שלא תיקנו?
אל תדאגי, לא קשה יותר.
שאלה: אנחנו אומרים שהנשמה וכל רכושה הופכים לנצחיים, על איזה רכוש של הנשמה אנחנו מדברים כאן?
רכוש זה אותן המדרגות שבהן הנשמה יכולה להזדהות עם הבורא. הרכוש של הנשמה הוא כמה מתכונות הבורא היא יכולה לקבל, ולהזדהות עימו.
שאלה: איזה חלק של הרצון לקבל לא מקבל שום תיקון?
איזה חלק מהרצון לקבל לא מקבל שום תיקון? יש כזה דבר, "עצם לוז", אבל אנחנו עכשיו לא לומדים על זה. אין דבר כזה, הכול מקבל תיקונים.
אות כ"ו
"וכבר אמרנו, שמצב הא', מחייב בהחלט, את המצב הג', שיצא בכל השיעור המלא, שבמחשבת הבריאה, שבמצב הא', לא יחסר ממנו אף משהו, כנ"ל באות ט"ו.
ולפיכך, מחייב המצב הא', את תחיית הגופים המתים. כלומר, הרצון לקבל המופרז שלהם. שכבר כלה ונפסד ונרקב, במציאות הב'. מחויב לעמוד לתחייתו מחדש, בכל גודל שיעורו המופרז, בלי מצרים כל שהם, דהיינו בכל המומים שהיו בו.
ואז, מתחילה העבודה מחדש, בכדי להפוך, הרצון לקבל המופרז הזה, שיהיה רק בשיעור, כדי להשפיע. ואז הרוחנו פי שתים:
א. שיש לנו מקום, לקבל כל הטוב והנועם והרוך, שבמחשבת הבריאה, מכח, שכבר יש לנו גוף, המופרז מאד בהרצון לקבל שבו, העולה בקנה אחד עם התענוגים הללו. כנ"ל.
ב. שמתוך שקבלתנו, באופן הזה, לא תהיה רק בשיעור, להשפיע נחת רוח ליוצרנו, הרי קבלה זו, כהשפעה גמורה נחשבת, כנ"ל באות י"א. ובאנו גם להשואת הצורה, שהיא הדבקות, שהיא צורתנו במצב הג'. הרי, שמצב הא', מחייב את תחיית המתים בהחלט".
שאלה: האם אפשר להגיד במילים פשוטות, שקודם כל הוא מתאר פה את העלייה ללהשפיע על מנת להשפיע, ואז הרצון לקבל מת ונרקב, ואחר כך תחיית המתים זה קבלה על מנת להשפיע?
לא, עדיף לא להגיד כך, לא לערבב את הדברים.
קריין: שוב אות כ"ו.
אות כ"ו
"וכבר אמרנו, שמצב הא', מחייב בהחלט, את המצב הג', שיצא בכל השיעור המלא, שבמחשבת הבריאה, שבמצב הא', לא יחסר ממנו אף משהו, כנ"ל באות ט"ו.
ולפיכך, מחייב המצב הא', את תחיית הגופים המתים. כלומר, הרצון לקבל המופרז שלהם. שכבר כלה ונפסד ונרקב, במציאות הב'. מחויב לעמוד לתחייתו מחדש, בכל גודל שיעורו המופרז, בלי מצרים כל שהם, דהיינו בכל המומים שהיו בו" .
כלומר, שאדם מסתכל על הרצון לקבל שלו ורואה שאי אפשר להתקיים בו. הוא רוצה להפטר ממנו מכל וכל, במאה אחוז רוצה לצאת מתוך הרצון לקבל האגואיסטי.
"ואז, מתחילה העבודה מחדש, בכדי להפוך, הרצון לקבל המופרז הזה, שיהיה רק בשיעור, כדי להשפיע. ואז הרוחנו פי שתים:
א. שיש לנו מקום, לקבל כל הטוב והנועם והרוך, שבמחשבת הבריאה, מכח, שכבר יש לנו גוף, המופרז מאד בהרצון לקבל שבו, העולה בקנה אחד עם התענוגים הללו. כנ"ל.
ב. שמתוך שקבלתנו, באופן הזה, לא תהיה רק בשיעור, להשפיע נחת רוח ליוצרנו, הרי קבלה זו, כהשפעה גמורה נחשבת, כנ"ל באות י"א. ובאנו גם להשואת הצורה, שהיא הדבקות, שהיא צורתנו במצב הג'. הרי, שמצב הא', מחייב את תחיית המתים בהחלט". מצב הא' כבר מחייב את המצב האחרון.
שאלה: כשכל התלמידים של בני ברוך עושים עבודה בחיבור ותיקון, האם בכך אנחנו הורגים את האגו שלנו ומזככים את הגוף שיירקב באדמה? ואם כך, הנשמה יכולה להתעלות אף על פי שהגוף הגשמי נרקב באדמה?
על הגוף הגשמי אנחנו בכלל לא מדברים. כשאת רואה את עצמך ואותנו באיזו צורה של גוף גשמי, על זה בכלל לא מדברים, זה נקרא העולם המדומה. הגוף הגשמי שלנו, זה נקרא הרצון לקבל שלנו שבו אנחנו רוצים לקבל תענוגים. כלומר, כולו גם רוחני, הוא לא מוחשי.
שאלה: בשביל מה צריכה להיות תחיית המתים, אם במצב הב' הנשמה רכשה את הרצון להשפיע?
אנחנו עוד נלמד את זה. תחיית המתים חייבת להיות מפני שהנבראים חייבים להגיע למצב שהם ירצו "לקום לתחיה במומם", ולהפוך את עצמם לעל מנת להשפיע.
תלמיד: מהן פעולות קבלה בעל מנת להשפיע במצב הב', במה הן שונות מקבלה על מנת להשפיע במצב הג' הסופי?
מה זה מצב הב'?
תלמיד: שאנחנו בשלבי התיקון של הרצון לקבל, משתדלים לרכוש רצון להשפיע.
כן. ולמה זה לא מספק אותנו?
תלמיד: גם במצב הזה אני מבין שאנחנו מקיימים פעולות של קבלה על מנת להשפיע, אבל הן שונות מהפעולות האלה במצב הג', כך אני מבין מהכתוב.
במצב הג' אנחנו מדברים על פעולות לקבל על מנת להשפיע ברצון לקבל שלנו האמיתי. שאנחנו מכל הלב, מכל הגוף שלנו, במה שאפשר רוצים לקבל בלי גבול, מפני שרק בזה אנחנו עושים נחת רוח לבורא. שאותו רצון לקבל שהוא ברא, ממש באותו רצון, לא פחות בכלום, אנחנו מקבלים ונהנים ממנו, ואז זה נקרא גמר התיקון.
תלמיד: מה זה רצון לקבל מופרז מאוד? במה הוא שונה מהרצון לקבל המקורי?
רצון מופרז מאוד הוא כתוצאה מתוספות שקיבלנו מכך שהשתוקקנו, שניסינו לקבל תענוגים ברצונות שלנו שקשורים לאחרים, שמקושרים לאחרים. יש כאן תוספות - אני לא רוצה רק ליהנות, אני רוצה ליהנות גם ממה שאתה רוצה ליהנות, וכשאני מחבר לעצמי את התשוקות שלך, אז יוצא שהרצון שלי הוא מופרז.
שאלה: בתפילה לתחיית המתים, האם אנחנו מתפללים לחיבורים המושלמים, לזהות את כל הממדים של האגו, ומתפללים להיווצרותם של הקשרים המושלמים בינינו?
כן. קשה להביע את זה במילים. כל אחד שיתאר זאת ככל האפשר. כול אחד שירגיש במה הוא רוצה ליהנות על חשבון עצמו, על חשבון הזולת, בחיבור עם הזולת וכן הלאה. אני לא יכול לבטא את זה מספיק נכון. את כל הרצונות לקבל בכל האופנים שבהם הם יכולים להיות קשורים ושאנחנו רוצים למלא אותם בכל התענוגים, זה מה שאנחנו צריכים להביא לגמר התיקון.
שאלה: האם תחיית המתים היא חלק מהתהליך שחייבים להגיע אליו?
וודאי, זה הטופ של ההתפתחות שלנו.
תלמיד: מה מונע ממני להגיע מחר בבוקר לתחיית המתים?
תבדוק, תשאל ותקבל תשובה, ואם תרצה, אז תספר לנו אחר כך.
תלמיד: יש תנאים כדי להגיע לתחיית המתים, מה הם התנאים? איך מגיעים לזה?
אני לא יכול להגיד לך איך להגיע לגמר תיקון. אני עוד לא מדריך לדרגת גמר התיקון.
תלמיד: האם תחיית המתים היא גמר תיקון?
תחיית המתים קרובה לזה.
תלמיד: מה הכוונה בתחיית המתים? מה מתעורר בי? האם אני נולד מחדש?
אותו רצון לקבל שרצית להמית והוא מת בעיניך הוא קם עכשיו מחדש לתחייה, ואתה משתמש בו בעל מנת להשפיע.
תלמיד: מה קם מחדש?
רצון לקבל.
תלמיד: אז בשביל מה מתתי? מה אני מקים מחדש?
כדי שהוא ימות בצורתו על מנת לקבל ויוכל לקום בצורתו בעל מנת להשפיע.
תלמיד: כלומר הרצון לקבל מת והרצון להשפיע חי.
כן.
תלמיד: פעם אמרת שאין דבר כזה שהרצון לקבל מת לגמרי, הוא צריך להיות חלק מההשפעה.
הוא יחיה בצורה שהוא יעבוד על מנת להשפיע.
תלמיד: רצון לקבל על מנת להשפיע.
כן.
שאלה: שלב ההתפתחות של הנוקבא, האם הוא קשור לעולמות הקדושה?
כן.
תלמיד: כלומר התפתחות הנוקבא לא קשורה לעולמות הטומאה.
נכון.
שאלה: אם הגוף הוא מדומה, אז על מה הכאב הפיזי?
הכאב הפיזי, הגופני שלנו הוא בדרגת חי לא בדרגת המדבר. זה לא שייך לרוחניות.
שאלה: אם מדובר רק על רצונות, אז למה הבורא הלביש עלינו את הגוף הגשמי שדורש טיפול והתעסקות בו?
כדי שנתעורר, אחרת מאיפה נתחיל? אין לנו מלכתחילה רצון רוחני.
שאלה: למה הגוף הגשמי כל כך מטשטש לנו את בירור הרצונות שאנחנו צריכים להיות בהם?
אנחנו חייבים לעבור את כל הרצונות כדי שבסופו של דבר נוכל את כל הרצונות האלה לשייך לבורא ודרכם להשפיע לו נחת רוח.
שאלה: קיים פחד גדול מהרצון לקבל המופרז, מהי ההתחלה בה המקובל מעז לגעת ברצון לקבל שלו?
הרצון לקבל באמת מפחיד מאוד, כי אנחנו לא יכולים לברוח ממנו, להתנזר ממנו, להתנתק ממנו, אנחנו לא יכולים שום דבר לעשות עימו, לכן הוא מאוד מפחיד אותנו. אבל ברגע שאנחנו מבינים שכולנו יחד יכולים לשלוט עליו, אז אנחנו כבר לא כל כך מפחדים ממנו ומגיעים למצב שיכולים להגן על עצמנו ממנו.
שאלה: מתי אדם יכול לדעת שהגוף שלו עבר ריקבון סופי?
ריקבון סופי אנחנו עוברים כשאנחנו נפטרים מלב האבן.
שאלה: כשאדם מבקש מהבורא הזדמנויות להשפיע, איך הבורא עונה לאדם?
כשאדם מבקש מהבורא רצון להשפיע, הבורא נותן לו את זה. הוא נותן לאדם כל מיני אפשרויות שבהם האדם יכול להתקרב לרצון להשפיע, ואז לאט לאט בכל מיני צורות הוא רוכש רצון להשפיע.
שאלה: איך עשירייה יכולה לשמור על עצמה לא להיכנס לרוטינה וכל יום באמת להיכנס למרחב של רגש חדש?
רק יחד. אני אומר לכם, אם תרצו ותבקשו יחד את התיקונים שלכם, שאתם רוצים להיות ברצון אחד, בכוונה אחת, בבורא אחד, כאילו בגוף אחד, אז תקבלו את זה ותרגישו עד כמה הדברים האלה הם דברים מיוחדים.
(סוף השיעור)