שיעור בוקר 23.07.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", הקדמה לספר הזהר, עמ' 448

אותיות נ"ו – ס'

אנחנו נקרא אות נ"ו ואחר כך כבר נמשיך מנ"ז והלאה. אחרת לא תהיה לנו כניסה נכונה למה שהוא רוצה להסביר לנו. החומר הוא מאוד חשוב, הוא נותן לנו תמונה כללית על כל הבריאה.

אות נ"ו

"ויש לדעת, שכל אלו נרנח"י, שדברנו עד הנה, הרי הם ה' חלקים, שכל המציאות נחלקת עליהם. אכן כל שיש בכלל כולו, נוהג אפילו בפרט היותר קטן שבמציאות, כנ"ל.

ולמשל, אפילו בבחינת דומם דעשיה הרוחני בלבדו, יש שם להשיג ה' בחינות נרנח"י, שיש להם יחס, לה' בחינות נרנח"י הכוללים. באופן, שאי אפשר להשיג, אפילו אור הדומם דעשיה, זולת ע"י ד' חלקי העבודה, הנ"ל.

באופן, שאין לך אדם מישראל, שיפטור עצמו, מלעסוק בכולן, לפי ערכו:

א. והוא צריך לעסוק בתורה ומצות בכונה - בכדי לקבל בחינת רוח בערכו.

ב. והוא צריך לעסוק בסודות התורה לפי ערכו - כדי שיקבל בחינת נשמה, לפי ערכו.

ג. וכן בטעמי מצות. כי אי אפשר, לאור היותר קטן שבמציאות הקדושה, שיהיה נשלם זולתם.

אות נ"ז

ומכאן תבין, את היבשות והחשכות, שמצאונו בדורנו זה, שלא נשמע כמוהן, בכל הדורות שקדמו לנו. שהוא משום, שאפילו העובדי ה', שמטו ידיהם מהעסק בסודות התורה.

וכבר המשיל הרמב"ם ז"ל, משל אמיתי על זה, ואמר, שאם שורה, של אלף אנשים סומים, הולכים בדרך, ויש להם לפחות, פקח אחד בראשם, הרי הם בטוחים כולם, שילכו בדרך הישר, ולא יפלו בפחים ומכמורות, להיותם נמשכים אחר הפקח, שבראשם.

אבל, אם חסר להם אותו האחד, בלי ספק, שיכשלו בכל דבר, המוטל בדרך, ויפלו כולם לבור שחת.

כן הדבר שלפנינו:

אם היו לפחות עובדי השי"ת, עוסקים בפנימיות התורה, והמשיכו אור שלם מא"ס ב"ה, הרי כל בני הדור, היו נמשכים אחריהם, וכולם היו בטוחים, בדרכם שלא יכשלו.

ואם גם עובדי השי"ת, סלקו את עצמם מחכמה זו, אין פלא, שכל הדור נכשל, בגללם. ומגודל צערי, לא אוכל להאריך בזה!"

שאלה: לגבי סעיף נ"ו. הוא כותב שאנחנו מתקנים את עצמנו לקבל את תכונת הרוח, אחרי זה נפש, אחרי זה נשמה, טעמי המצוה, מה זה טעמי מצוה?

איך אפשר להסביר לך מה זה אם לא טעמת את זה? אלה כל מיני צורות השגת פעולות הבורא.

תלמיד: אבל הוא כותב שצריך לעסוק בתורה ומצוות עם הכוונה לקבל את בחינת הרוח. ועכשיו אנחנו עוסקים בתורה. מה הכוונה שצריכה להיות כדי לקבל את בחינת רוח?

אנחנו עוד לא עוסקים בתורה. תורה נקרא שאנחנו ממשיכים את המאור המחזיר למוטב שפועל בינינו, נגיד כמו שדיברנו בשיעור לפני זה היום, איך אנחנו נכנסים לעיבור, שאנחנו דורשים מהאור העליון שיטפל בנו, שיחזק אותנו, שיארגן אותנו כך שאנחנו נהיה "כאיש אחד בלב אחד" ואז לפי זה אנחנו נתקדם.

אז אם אנחנו נעסוק בלארגן את עצמנו במערכת אחת, אז אנחנו נזכה קודם כל לבחינת רוח. כי אחרי שאנחנו מייצבים את המערכת שלנו, ויש לנו מערכת שלנו ואנחנו מרגישים את דרגת הרוח. אנחנו יכולים להיכנס יותר פנימה, מה סוגי הקשר בינינו, מה הולך בפנים בתוך ההתקשרות בינינו. אז אנחנו לפי זה, כמו שהוא כותב לנו "לעסוק בסודות התורה לפי ערכו", זה "נשמה" ואחר כך "חיה", "יחידה". זאת אומרת זה הכול בהתקדמות של אותם סוגי הקשר בינינו. יותר מזה אנחנו לא יכולים עכשיו להגיד כי זה תלוי במה שאנחנו משיגים ואיך אנחנו מקבלים את זה ומבינים, מרגישים.

חכמת הקבלה ובכלל התורה היא מאוד מעשית, לעניין, רק לאלו שמשיגים היא מובנת. ואלה שלא משיגים בינתיים, בשביל מה הם כתבו? וגם אנחנו מפיצים כדי לשכנע את האנשים להתקרב ולבצע, ו"ממעשיך הכרנוך" זה הכלל.

תלמיד: איך אפשר לתאר במלים פשוטות את דרגת החיבור שאליה אנחנו צריכים לשאוף בזמן הלימוד עכשיו?

אנחנו מרגישים שאנחנו משלימים זה את זה ויחד כולנו הופכים להיות לגוף אחד, שהאור העליון שמגיע אלינו הוא ממש מחבר אותנו ועושה מאיתנו מכלול אחד, מערכת אחת, ובמערכת הזאת כבר אנחנו בעצמנו מתחילים לפעול כלפי הבורא והבורא מתחיל דרך המערכת הזאת לפעול עלינו.

שאלה: אצילות זה אצלם? כשהחיסרון של הזולת כבר מגולה לך, שם כל הזיווגים, התיקונים, נטייה, שליטה?

כן. אצילות זה כבר רוחניות גמורה, לכן זה נקרא אצילות, אצלו. זאת אומרת בשטח של הבורא. זה גלגלתא ועיניים, כלים דהשפעה.

שאלה: כל מה שמתגלה באצילות צריך לקבל למעלה מהדעת, כל דבר?

כן, ודאי.

שאלה: בעל הסולם, באות נ"ו בסעיף א', מתחיל מחשיבות המטרה, כאילו הכי חשוב זה לקבל את בחינת הרוח שנרצה לעלות כל הזמן במדרגות, כמו שאנחנו אומרים שחשיבות המטרה והדבקות זה דבר ראשון. ובסעיף ג' כתוב שטעמי המצות זה קל יותר מסודות התורה. אחרי זה באות נ"ז בסוף הוא אומר כאן "ולא אוכל להאריך", הוא לא יכול להאריך למה כל הכישלון בלהעביר את העניין הזה. ומה שחשוב מבחינתנו מה הצעד הראשון שנכון לנו להעביר ולהפיץ את החכמה, לדעתך?

להעביר הלאה, אני חושב שאנחנו לא צריכים את הדברים האלה לספר לכולם, זה רק יבלבל אותם, ירחיק אותם מחכמת הקבלה. זה רק בשבילנו למי שרוצה להיכנס, כמו שעכשיו דיברנו איך להיכנס לעיבור, זה החשוב ביותר והכניסה הראשונה לעיבור היא הקשה ביותר. אז אנחנו צריכים כך להשתדל לבצע את הפעולה. רק לבקש שהבורא ינחה אותנו, יחבר בינינו, יארגן אותנו, ייתן לכל אחד ולכולנו יחד הדרכה. ואנחנו צריכים בשביל זה לעשות מה שמוטל עלינו, להתחבר בינינו, ללמוד, להתפלל, זה הכול.

שאלה: הדימוי של קבוצת עיוורים שעוקבים אחרי הפיקח בראשם, אני משווה את זה אלינו שאנחנו עוקבים אחריך ורואים איך אתה מסביר את הקטעים. מה ביחס לעשירייה הפיקח שעומד בראש העשירייה?

העשירייה כולה. העשירייה כולה כשהיא מתחברת ואז מתוך שהיא מתחברת יש לה קשר עם הבורא והוא משפיע עליהם והם ביחד חייבים להרגיש איך הבורא מלווה אותם, סוחב אותם. הם ירגישו איך הם צריכים לעבור ממצב למצב.

קריין: אות נ"ח

אות נ"ח

"אמנם, ידעתי הסבה, שהיא בעיקר, מתוך:

א. שנתמעטה האמונה, בכלל.

ב. והאמונה, בקדושי עליון חכמי הדורות, בפרט.

ג. וספרי הקבלה והזוהר, מלאים ממשלים גשמיים.

ע"כ נפל הפחד, על כל אחד, שלא יצא שכרו בהפסדו. כי ח"ו, קרוב להכשל בפסל ודמות.

והיא שהעירני, לעשות ביאור מספיק, על כהאר"י ז"ל. ועתה - על הזוהר הקדוש. והסרתי הפחד הזה, לגמרי. כי ביארתי והוכחתי בעליל, את הנמשל הרוחני של כל דבר, שהוא מופשט מכל דמיון גשמי, למעלה מהמקום ולמעלה מהזמן, כמו שיראו המעיינים. למען, לאפשר לכל המון בית ישראל, ללמוד ספר הזוהר, ולהתחמם באורו הקדוש.

וקראתי הביאור בשם "הסולם", להורות, שתפקיד ביאורי, הוא בתפקיד כל סולם: שאם יש לך עליה, מלאה כל טוב, אינך חסר, אלא "סולם", לעלות בו. ואז, כל טוב העולם בידיך.

אמנם, אין "הסולם" מטרה כלפי עצמו. כי אם תנוח במדרגות הסולם, ולא תכנס אל העליה, אז לא תושלם כונתך. כן הדבר בביאור שלי על הזוהר. כי לבאר דבריהם, העמוקים מכל עמוק, עד סופם, עוד לא נברא הביטוי לזה.

אלא, עשיתי על כל פנים, בביאורי זה, דרך ומבוא לכל בן אדם, שיוכל על ידו, לעלות ולהעמיק ולהסתכל, בספר הזוהר גופו. כי רק אז, תושלם כונתי בביאורי זה."

שאלה: מה זה אומר להתחמם באור?

להשתמש באור כדי להתקדם, כדי שישפיע על התכונות שלי ויתקן אותן ויעלה אותי בסולם המדרגות.

שאלה: שאלה לגבי אות נ"ז, מיהם העיוורים שצריכים להתעסק בתורה ולמשוך את האור השלם מאין סוף, ואיך אפשר למנוע שכל הדור ייפול בגללם?

זה קצת שייך למצב המודרני ולפוליטיקה ולכל הדברים האלה, לכן אני לא כל כך רוצה להיכנס לזה. בקיצור, הכול תלוי במנהיגים. אם המנהיגים שלנו הם טובים וחכמים, אז הם מביאים אותנו לתיקון הכללי, גמר התיקון והגאולה השלמה, מתוך הרצון לקבל הגדול האגואיסטי לרצון להשפיע, לחיבור בינינו ולמטרה הסופית "ואהבת לרעך כמוך" של כל אחד לכולם. ואם הם לא פועלים נכון, אז אנחנו רואים את עצמנו שמדור לדור אנחנו נופלים, יורדים, מסתבכים יותר ויותר עד ששוכחים בכלל בשביל מה קיימים.

שאלה: אנחנו לומדים שהאמצעי היחידי לעלייה זה חיבור וגם כשלומדים אז לא ההבנה חשובה ו"לא החכם לומד". אז מה בעצם החשיבות הזאת של הביאורים של בעל הסולם בימינו או לנו?

יש בזה שני דברים שאסור להתבלבל בהם. מצד אחד יש בזה הרבה חכמה וצריכים ללמוד וצריכים לדעת את המדרגות והדרכים שבהן אנחנו צריכים להתקדם, וזה על ידי שכל, רגש, בירור שחייבים להשקיע בזה הרבה כוח. מצד אחד. מה שאין כן, כשנכנסים לדרך ורוצים להתקדם בה, שם יש ביטול והביטול הזה גם דורש הרבה חכמה, מה אני צריך לבטל, כלפי מי אני מתבטל ועוד ועוד.

לכן לא לחשוב שאנחנו צריכים עכשיו לבטל את כל השכל והרגש ורק להתבטל ולהיות כמישהו המונח על הקרקע וזהו. לא, אני לא מת, אני לא מתבטל מהרגש שלי, מהשכל שלי, דווקא ההיפך, עם הרגש ועם השכל אני צריך לעשות הרבה פעולות שכליות ורגשיות כדי להגיע למצב שאני נמצא למעלה מהרגש ולמעלה מהשכל ומוסר את עצמי לגמרי לכוח עליון.

ההתפתחות היא דווקא לא בזה שאני כאילו מוחק את עצמי, אני מאוד דואג לעצמי ודואג לקבוצה שרק בצורה שאנחנו מתבטלים אחד כלפי השני, אנחנו יכולים להתבטל כלפי הבורא ובמידה הזאת הוא משפיע עלינו וכך אנחנו מתקדמים כעוּבר ונולדים, ומתקדמים כקטן, עד שמגיעים לתיקון השלם. אבל זה לא שאנחנו לא רוצים לעבוד עם השכל ועם הרגש, אנחנו צריכים הרבה שכל והרבה רגש כדי לבטל את מה שיש לנו ולקבל תמורת זה שכל ורגש רוחניים.

שאלה: מה זה אומר שהמקובלים התקינו לנו סולם? מה תפקיד החכמים בלקדם את האדם ומה תפקיד הבורא?

תפקיד החכמים הוא לתת לנו כיוון, כמו שבעל הסולם נותן. ותפקידנו כבר לקחת את הכיוון הזה, ללמוד אותו ולהשתדל ליישם אותו. אז כמה מקובלים כאלה יש? אחד בעשרה דורות. ואנחנו צריכים להשתדל ללמוד ממה שהם כתבו, ממה שהשאירו או אפילו ממה שלימדו אותנו איך להתקדם, וכך נתקדם ונבצע.

תלמיד: מה זה סולם?

סולם זה אותן המדרגות שאנחנו צריכים לעבור בביטול שלנו בדרגות שורש, א', ב', ג', ד'. וכך 5 כפול 5 כפול 5, 125 מדרגות, וכך כל אדם וכל קבוצה וכולם יחד עד שמגיעים לתיקון השלם.

תלמיד: והמקובלים התקינו את הסולם הזה?

לא, זה האור העליון ברא מלמעלה למטה. המקובלים רק מסבירים לנו את הבריאה, לא שהם עושים את הבריאה.

שאלה: ה"בור שחת" הזה הוא רק לישראל ולא לאומות העולם, נכון?

זה רק לישראל, זאת אומרת רק לאלה שרוצים לעלות ולהשיג את מטרת הבריאה. ואם ישנם אנשים, ואלה הרוב, 99%, שלא רוצים להשיג את מטרת הבריאה, אין בהם רצון כזה, זה לא שהם אשמים או מפגרים, זה לא נכון, אלא הבורא נתן לאלו יותר רצון, לאלו פחות רצון, אבל מדובר רק על העבודה, וגמר התיקון הוא שווה לכולם, שכל אחד משיג את הכול וכל אחד מחובר להכול וכל אחד מבצע את הכול אבל בדרך ישנם שינויים כך ש"איש את רעהו יעזורו".

אז לאלו שיש להם רצון, חשק גדול להשגה רוחנית, אין להם הרבה כוחות והם צריכים לעבוד קשה כדי להתקשר לבורא ואחר כך להתקשר לאח"פ, לאנושות, ולהעביר מהבורא לאנושות את כל ההשפעות, והאנושות חייבת להתחבר אליהם, כמו שאנחנו לומדים, וכך בצורה כזאת הם יעבדו זה עם זה.

תלמיד: האנושות גם צריכה פיקח שיוליך אותה?

אותה גלגלתא עיניים, זאת אומרת אנחנו, נקראים "פיקח" כלפי האנושות. פיקח זה פַקח שרואה קדימה. לאנושות אין עיניים, אתה רואה מה שהם עושים, לגמרי אין להם עיניים.

תלמיד: והם גם יגיעו לנרנח"י?

הם יגיעו להכול, אבל על ידי זה שיתחברו אלינו. בזכותם גם אנחנו נגיע לנרנח"י, מפני שחסרים לנו כלים דקבלה ואז אנחנו נעזור בצורה הדדית כזאת זה לזה.

שאלה: דיברת קודם על מנהיגות, יש משהו שאנחנו יכולים לעשות בינינו בעצמנו, בתוכנו כדי לאתר בתוכנו את התכונה הזאת של מנהיגות?

אנחנו צריכים רק להשתדל להשתלם בהפצה. כמה שאנחנו נלך להפצה, נארגן אותה יותר חזק, בצורה יותר רחבה, יותר נגישה, בזה יתבררו מאיתנו יותר ויותר אנשים מוצלחים בהפצת חכמת הקבלה לקהל הרחב, ואלה בעצם המנהיגים שלנו והמנהיגים של כל האנושות.

שאלה: מה המדרגה הזאת שנקראת חכם?

חכם הוא זה שמשיג את המדרגה במלואה, שמתלבש בה אור החסדים ואחר כך גם אור החכמה, ואז מתוך ההשגה שלו הוא רואה את הנולד, ולכן נקרא חכם.

שאלה: בעל הסולם כותב שהסיבה הראשונה היא שנתמעטה האמונה. למה החליטו ללכת אחרי מדע ופילוסופיה ולא אחרי פנימיות התורה?

אני לא מבין על מה אתה מדבר. מי החליט? אותם אנשים שנפלו במשך הדורות לחכמות ופילוסופיות? זה מפני שחכמת הקבלה לא חיה בתוך העם, והיה אסור לגלות אותה, וכך היה מכוון כדי לתת לאנושות תקופת חושך ממש, כמו בימי הביניים נגיד, שלא מבינים כלום ולא מרגישים ורק לומדים כמו מכונות. ואז אנחנו מגיעים מזמן האר"י ולימינו, שקם דור חדש שלא ידע את כל הדורות הקודמים, ויש בהם רצון, "רצוננו להשיג את בוראנו", זאת אומרת את הבורא, ואנחנו צריכים לספק להם את שיטת ההשגה.

תלמיד: זאת אומרת הנפילה מדרגת האמונה הייתה הכרחית?

גם אז, באיזו אמונה הם היו? במה הם היו? פשוט הייתה צריכה להופיע תקופת חושך שאחרי זה יקום דור חדש. כמו שאנחנו רואים גם בזמננו, זה ממש כך מתרחש. אנחנו רואים את כל מיליארדי האנשים שבעולם, עד כמה הם לגמרי לגמרי מנותקים ממטרת החיים, מהשורש לחיים, בשביל מה קיימים, שום דבר. כדור הארץ שלנו כאילו טס בחושך, בוואקום הזה של היקום, ולְמה? בשביל מה? איפה הסיבה לכל זה? אף אחד לא שואל, עדיין החושך נמשך. אנחנו נצטרך להתחיל לגרש אותו, את החושך הזה. לכן אני אומר שלימוד וסידור של עצמנו והפצת חכמת הקבלה, את זה בעצם אנחנו צריכים לבצע, ואז בטוח נעשה נחת רוח לבורא ונגיע לתיקון.

שאלה: האם אגואיסט יכול להתבטל בפני החברים שלו והאם זה קורה בכוח המאמץ שלו או שרק האור יכול לעשות את זה עליו ?

רק האור. מה זה מקובל? מקובל זה כמו האדם הרגיל, רק שלו יש קשר עם הבורא ואם הוא מגלה איזה הבחנות שצריכים לתקן, הוא יכול להזמין את המאור המחזיר למוטב שיתקן אותו. זה הכול.

שאלה: אם אני צריך לבטל את עצמי, אז אני מחפש מה אני צריך לעשות כדי להגיע לזה, וכשאני בודק את זה אני רואה שאני לא יכול לעשות כלום, רק הבורא יכול לעשות את זה עליי, שכל מה שאני עושה זה אגואיסטי.

נכון. אבל אתה צריך לעשות, אתה צריך לבקש, אתה צריך לגלות במה אתה רוצה שיהיו שינויים, ושהשינויים האלה יהיו רצויים גם בעיני הבורא, ואז אתה צריך יחד עם החברים להתארגן ולבקש מהבורא שיעשה את השינויים האלו. זאת אומרת, יש לך הרבה עבודה והבורא פועל רק בזה שהוא מתקן, אבל אתה צריך לברר מה לתקן ואיך לבקש ממנו שיתקן. יש לך עבודה גדולה והיא כולה נקראת עבודת ה', שאתה מכין שטח לבורא שהוא יבצע. ובזה אתה ממליך אותו על כל הארץ, על כל הרצון. כמו שברא גם מתקן.

שאלה: זאת אומרת שבעל הסולם הרגיש באופן חד את ההתקדמות שלנו לאותו בור השחת שאנחנו מרגישים עכשיו, הוא אמר שהתחיל ממש לשכוח את חכמת הקבלה. ובסעיף נ"ו באות ס' הוא כותב שהוא סלל את הדרך שמצא, ומוסר את הגישה לכל אדם ואדם שיוכל בעזרת אותו הפירוש להתעלות ולהתעמק. אבל הרי בכל זאת זה לא לכל אדם, אפילו לא לכל אלה שבאים ללמוד את חכמת הקבלה, כתוב שמתוך אלף רק אחד יכול להתקדם.

מה שאתה אומר היה בעבר, ואתה צודק ש"בני העלייה הם מועטים", אבל בזמננו אנחנו מתקרבים למצב שיותר ויותר אנשים גם מרגישים צורך להיכנס לעלייה הרוחנית, ואפילו שלא מרגישים צורך, הם מרגישים בכל זאת הכרחיות מכל מיני סיבות, ש"אנחנו חייבים לדעת בשביל מה קיימים, למה קיימים, מה הסוף של כל העניין, מה אנחנו יכולים לעשות כדי להציל את עצמנו מהבור הזה" וכן הלאה.

ולכן כבר בזמננו זה אחרת, וכולם צריכים, כולם צריכים, מיליונים ועוד מיליונים יצטרפו לתנועה שמחפשת איך לתקן את עצמם ואת העולם, "עולם" נקרא מה שהאדם מרגיש בתוכו, ואיך הם ישנו את תפיסת המציאות. עכשיו הם מרגישים כאילו המציאות נמצאת מחוץ להם, והם יתחילו להרגיש שהמציאות היא נמצאת בהם, ורק בהם נמצא כל היקום וכל הכוכבים והכל נמצא רק בתוך האדם וכך הם ישנו את היחס שלהם למציאות.

שאלה: האם אפשר לומר שעל ידי ההפצה שלנו אנחנו צריכים להציב עוד סולמות משלנו לאותו סולם של בעל הסולם, כדי שאנשים יוכלו לעלות?

ודאי שאנחנו צריכים לצרף את עצמנו ולבנות את העלייה הזאת הרוחנית, המשותפת לכולם, ולמשוך אליה ולעזור להעלות על הסולם הזה את כל האנושות. כן.

שאלה: האם אפשר בדורנו לנסח בשפה יותר פשוטה את אותו הסולם?

אז לכן אני אומר לכולכם, תתחילו להפיץ, תתחילו לכתוב ולהכניס משהו לכל מיני מקומות, כל מיני סיפורים קצרים, ואנשים יתפעלו מזה ויתרשמו מזה, וככה תקדמו את כל האנושות. זה עלינו לעשות. ולא לעצור בדרך, אתם ממש לא יודעים עד כמה כל אחד שעושה את זה מרוויח, אתם בזה מפיצים את שם הבורא בכל העולם.

שאלה: אתה אמרת שיהיה גל שלישי, רביעי, וגל עשירי של קורונה שיגיע לעולם ואולי מעוד משהו, האם צריך לקשור בין התהליכים האלה?

כן, אנחנו נדבר עוד על זה.

שאלה: אמרת עכשיו שהתקדמות האנושות לקראת הרוחניות תלויה בהפצה שלנו, מהו הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים למסור לאנושות, מה מהות המסר שלנו?

המהות של המסר שלנו, ולספר על זה בצורה עדינה, שאם אנחנו מתחברים, אנחנו מרחיקים את עצמנו מכל הצרות. שבמידת החיבור בינינו, גם בתוך העמים וגם בין העמים, אנחנו בזה גורמים לכוח הטוב שיתפשט בינינו ובזה אנחנו נשמור על עצמנו מכל הצרות והבעיות שמוכנות לבוא לעולמנו ולגרום לנו ייסורים.

אם אנחנו לא מכינים את עצמנו, נקבל ייסורים, במידה שאנחנו כן נכין את עצמנו לחיבור אנחנו נקבל דווקא ההפך, פעולות יפות וטובות שהם יפעלו לטובתנו. ואין לנו ברירה, אלא אנחנו צריכים כמה שיותר מהר להכין את עצמנו לחיבור בינינו, ואז לראות את כל ההיסטוריה שתגיע, שהיא תהיה כולה יפה, טובה, ולטובתנו, לטובת כל האנושות.

שאלה: אז הפעולה הסופית בהפצה זה גם לעשות נחת רוח לבורא?

ודאי, את הכול. כמו שהוא מלכתחילה עשה את הבריאה כדי לעשות לנו נחת רוח, אנחנו צריכים לעשות מצידנו את אותה הפעולה רק בצורה הפוכה, מאיתנו לבורא, כדי לעשות לו נחת רוח.

קריין: אות נ"ט.

אות נ"ט

"והנה, כל המצוים, אצל ספר הזוהר הקדוש, כלומר, המבינים מה שכתוב בו, הסכימו פה אחד, שספר הזוהר הקדוש חיברו, התנא האלקי, רבי שמעון בן יוחאי.

חוץ מהרחוקים מחכמה זו, שיש מהם המפקפקים, ביחוסו זה, ונוטים לומר, על סמך מעשיות בדויות, ממתנגדי החכמה הזו, שמחברו הוא, המקובל ר' משה די ליאון, או אחרים, הסמוכים לו בזמן."

אנחנו גם לא כל כך שייכים לזה. בזמנינו אני לא חושב שיש עוד מישהו שמפקפק בזה, ורק מי שחסר לו שכל אז הוא רוצה להבליט את עצמו מכולם, אז יכול להיות שכך הוא עושה וכך אומר.

קריין: אות ס'.

אות ס'

ואני, כשאני לעצמי, הרי מיום שזכיתי, באור השי"ת, להתבונן מעט בספר הקדוש הזה, לא עלה על לבי לחקור ביחוסו. והוא מטעם פשוט, כי לפי תוכנו של הספר, עלה בלבי, מעלת יקר התנא רשב"י, לאין ערך יותר, על כל התנאים הקדושים.

ואם היה מתברר לי, בבירור גמור, שמחברו הוא שם אחר, כגון ר"מ די ליאון ז"ל, וכדומה, הרי אז, היה גדל אצלי מעלת האיש ר"מ די ליאון ז"ל, יותר מכל התנאים הקדושים, וגם רשב"י בכללם.

אמנם באמת, לפי מדת עומק החכמה שבספר, אם הייתי מוצא בבירור, שמחברו הוא אחד ממ"ח הנביאים, היה זה מקובל על לבי ביותר. מליחסו לאחד מהתנאים. ומכ"ש, אם הייתי מוצא, שמשה רבינו, קבל אותו מהר סיני מהשי"ת עצמו, אז היתה שוככת דעתי לגמרי. כי לו נאה ולו יאה חיבור כזה.

ולפיכך, כיון שזכיתי, לערוך ביאור מספיק, השוה לכל בעל עיון, להבין מעט, מה שכתוב בו בספר, אני חושב, שכבר נפטרתי בזה לגמרי, מלטרוח עוד, ולהכניס עצמי בחקירה הזאת. כי כל משכיל בזוהר, לא יוכל להסתפק עוד, שמחברו יוכל להיות איש, פחות במעלה, מהתנא רשב"י הקדוש."

זה לא שייך לנו כל כך. היו ויכוחים למי שייך ספר הזוהר, כי הוא היה נסתר הרבה שנים ומצאו אותו כאילו במקרה, וזה כך עם כל כתבי המקובלים, כמו כתבי האר"י. כי ספר הזוהר הוא לפחות לפני אלפיים שנה, אבל האר"י זה לפני חמש מאות שנה, אז מה הבעיה? וגם עד שגילו אותם, עד שהוציאו אותם מהמרתף מאיזה ארגז, עד שהתחילו לסדר אותם, היו בעיות עם כל זה, וגם זה לא כתבי האר"י בעצמו, אלא כתב מרח"ו רב חיים ויטאל, התלמיד שלו שכתב מה שהאר"י דיבר.

בקיצור תמיד יש בעיה עם כתבי המקובלים וזה הכול נובע מהמצב שהבורא עושה תנאים בדרך איך שהוא מתגלה לנבראים, שלא יעשו מזה כל מיני צורות בדויות, שקריות ולכן הוא מגלה את זה בצורה כזאת שהם כבר מוכנים לשקר ולכל מיני פעולות כאלה של שקר ואנחנו כבר נמצאים אחרי זה.

כשהגיעו אלינו הכתבים של בעל הסולם והרב"ש סידרנו את כל הכתבים האלו וגם את ספר זוהר, וגם כתבי מקובלים [אחרים] והגענו למצב שהכול נמצא לפנינו באתר שלנו בצורה חופשית לכולם ובכמה שיותר שפות. אנחנו רוצים שזה יקרה, שזה יתגלה.

אנחנו מחפשים תמיד עוד ועוד אנשים שיכולים לתרגם לסדר את הטקסטים, את הספרים, ומי שמסוגל, מי שרוצה שיכתוב לנו ל Boardworldkli ואז אנחנו נמשיך ונקרב יותר ויותר את כתבי הקבלה לאדם הפשוט הרגיל וגם את השיעורים שלנו, שלפי הסגנון הזה, לפי קטעים, אנחנו לומדים בערך שנה וחצי או שנתיים ואנחנו רוצים שהסגנון הזה גם ייכנס ויהיה מקובל על כול העולם, מפני שאני חושב שזו צורה שהיא הכי נכונה, קטעים קצרים שאפשר לקרוא אותם, זה מצד אחד.

מצד שני, הם קטעים של מקובלים, בעל הסולם והרב"ש, שהם האחרונים, החזקים, המבינים, המרגישים את המציאות הנכונה כולה ולכן אנחנו יכולים בצורה כזאת להתקדם.

לקרוא את כל הספרים הארוכים אין לנו זמן, אנחנו פועלים בחוסר זמן, אבל בצורה כזאת אנחנו יכולים ללמוד. לכן כדאי לנו להיכנס כמה שיותר להפצה ונראה איך שזה עובד.

שאלה: בדיוק על מה שאתה עכשיו מדבר, אנחנו בקהילה של החברים הלטינים, מארגנים יום אחד בשבוע, שבו כל עשירייה מובילה את קהילת הזוהר למפגש פתוח לקהל הרחב, אותו אנחנו משדרים בפייסבוק. יש קבוצה גדולה של ששת אלפים איש שבו החברים נפגשים לקרוא קריאה בזוהר. זה משהו פשוט, אנחנו שמים כמה קליפים, והזמנה [שמתארת] איך קוראים את הזוהר ורק חוזרים על מה הם המקורות של "קבלה לעם".

היום הייתה לנו פגישה בה בדקנו את המצב של הפרויקט והיינו רוצים לחדש את הכוחות עבור קבוצת החברים שהם באמת עושים מאמץ מאוד גדול לקרוא בצורה מאוד מאוד פשוטה לקהל, מקורות שנכתבו עבור ההפצה.

זה לא משהו יותר מידי מסובך ולא איזשהו לימוד פורמלי, אבל הזוהר כבר מוכר בעולם כמשהו מאוד חשוב והמחלקה הלטינית התחילה עם הפרויקט הזה. אז אנחנו רוצים את המחשבה שלך, את הברכה שלך.

אנחנו יודעים שאתה איתנו ושתחזק אותנו בהפצה הזאת, במאמץ הגדול שעושים כל העשיריות הלטיניות. האם תוכל להגיד לנו משהו על זה?

אני מאחל לכם הצלחה גדולה בהפצה הזאת, אני חושב שכל בני ברוך שכאן רוצים להשתתף איתכם כמה שאפשר. אז בבקשה, תמשכו אותנו לעבודה הזאת, זו עבודה ממש מבורכת ואני מאוד משתוקק לזמנים שתעבור ההגבלה עם וירוס הקורונה ואוכל לבוא שוב למקסיקו וגם לדרום אמריקה, להיפגש ולהופיע יחד איתכם, אין בעיה, זה הכול עוד לפנינו. ותודה לך, חבר ותיק מאוד. זה מאוד מאוד חשוב.

שאלה: למרות שבעל הסולם כתב לפני שבעים שנה שהוא רואה את חוסר החיים בדור שלו את החושך, אז כשאנחנו מסתכלים עליהם, והם נראים לנו כאנשים קדושים. אז מה היתרון בזמננו, איך אנחנו נצליח למסור את מה שבעל הסולם כתב? כשהוא לא הצליח, והתאכזב.

בזמנו של בעל הסולם אנשים עדיין חשבו שסוציאליזם, קומוניזם ועוד כל מיני דברים, כמו הרבולוציה של הפרולטריון ועוד, יכולים להצליח ולתת לאנושות תשובה בשביל מה חיים, למה חיים וכן הלאה. בזמננו אני חושב, שכבר כל הדברים האלה לא נמצאים ברשימת החשיבות של בני האדם, ואנחנו פשוט רוצים לסחוב את החיים האלה איך שהם, אף אחד לא שם לפניו איזה הישגים גדולים שהוא צריך להשיג, שום דבר.

לכן אנחנו מאוד מיואשים, ועכשיו אני חושב שעוד כל מיני צורות הטבע הלא נעימות, יגמרו סופית את הייאוש שלנו וכך אנחנו נתקדם להכרחיות של התיקון ואז באין ברירה אנחנו נפנה למקובלים, לבני ברוך, ונבקש מהם את שיטת התיקון כדי לפחות במשהו להמתיק את שלבי התיקון האחרונים.

(סוף השיעור)