023_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/aOiTwpko?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך א', חלק ד'. עמ' 270, דף ר"ע. "הסתכלות פנימית". פרק ד'. אות ע"א

... רשימו דהתל... אתה שואל, מה ההבדל בין רשימו דהתלבשות, רשימו דעביות? רשימו דהתלבשות נקרא, נשאר לה הרושם מהאור שהיה מלובש בהכלי.

תלמיד: רשימו דהתלבשות.

רב"ש: רשימו דעביות, נשאר לו הרשימו איך שהוא המשיך, איך שהוא היה רוצה. אז אומרים, לא, בחינה אחרונה נאבדת. נשאר לו ההתגברות, מה שהיה קודם התאים את עצמו לאור העליון, שהאור רוצה להיות מש... משפיע, הוא גם כן רוצה להיות משפיע, אז מקודם הוא היה יכול לקבל נגיד, ג' בחינות על מנת להשפיע, אם כן, היה מתאים את עצמו לאור העליון. עכשיו כבר לא, יותר ב' בחינות הוא לא יכול. זה נקרא, הוא עכשיו לא יכול להשתמש עם הרצון לקבל. מדוע? מדוע מקודם כן היה יכול להשתמש עם הרצון לקבל? שהיה יכול לעשות זה מסך, עכשיו הוא לא יכול לעשות מסך על זה.

עא) מה הכותרת? מין הה' הוא כלים דהתפ"א המכונים אור העב.

המין הה' הם, כלים שנתרוקנו מאור העליון. מה כתוב כאן? כי אחר שנתפשטו ע"ס... נתחיל עוד הפעם התחלה.

המין הה' הם, כלים שנתרוקנו מאור העליון, שהכלים האלה המכונים אור עב. מה הפירוש אור העב? אז הוא מפרש, כי אחר שנתפשטו ע"ס דגוף מפה דא"ק עד הטבור, כנ"ל, באות ס"ח בבחינת מין הג', אתם זוכרים מה זה מין הג'? מין הב' זה בראש, מין הג' נקרא עשר ספירות דתוך. הנה אח"כ חזר האור העליון ונסתלק מתוכם ונשארו הכלים ריקנים מאור. ויש כאן הבחן גדול. כי בהתפשטות א' הנ"ל, אף על פי שנבחנ... אע"פ שנבחנים שם לכלי קבלה בפועל, למדנו, עם כל זה, התפשטות א' שנקרא פרצוף גלגלתא, עכ"ז אינם נחשבים עוד לכלים ממש. שיהיה היכר כלים בין אור לכלי. הגם שיש כלים, אבל זה נקרא עוד אין היכר שיהיה נקרא כלי. למה?

מטעם החשיבות הגדולה, שיש שם לכלים כמ"ש באו"פ כאן (פ"ו). וע"כ אומר שם הרב שהכלים ואור שבתוכם הם מעורבים עי' שם. אמנם אחר שנסתלק האור מתוכם ניכר עביותם, ונעשה הפרש בין אור לכלי. וע"כ נקראים הכלים האלו בשם אור העב.

מה הוא אומר לנו? הוא אומר, מין הג' שבכלים נקרא האור המתפשט מפה דראש, מה שהיה מקודם בכוח, מתפשט עכשיו בפועל. אז הוא מקבל בפועל. מכל מקום, עוד לא נבחן זה להיכר כלי. מה נקרא היכר כלי? שיהיה ניכר חיסרון בין אור לכלי מטעם עצם החשיבות, כמו שאמרנו פעם משל על זה.

בזמן שאדם רעב ונותנים לו סעודה, אז הוא לא יכול לומר, הרעב שיש הוא בחינת חיסרון, אלא להיפך, זה עוזר לו טעם לסעודה. כמו שהסעודה נותן לו טעם, כך שהוא רעב גם כן נותן, גם כשהוא רעב, גם כן זה נותן טעם בסעודה. מה שאם כן, כשהוא רעב, שאין לו מה לאכול, שאין לו סעודה, אז נקרא רעב בתור חיסרון.

אז הוא אומר, בהתפשטות א' בפרצוף גלגלתא, שבה כולל אותו הכלי שלו, לכן לא היה נקרא כלי בשם חיסרון. אז הרב מכנה זה, אור וכלי מעורבים זה בזה. אלא אחר שנסתלק האור, אז ניכר עביותם. אז רואים, אור זה אור וכלי זה כלי. ראיה, האור הסתלק מהכלי, שהכלי לא היה בסדר, אז נקראים הכלים האלה בשם אור העב. מה זה אור העב? שנתגלה מלכתחילה שהיה עב מקודם גם כן, לאו דווקא עכשיו, אלא יותר לעל זה מגולה.

אתה שואל אותי, מה ההבדל בין הרצון לקבל באין סוף, לרצון לקבל דפרצוף גלגלתא? אתה שואל אותי?

הרב לייטמן: מה ההבדל ביניהם?

רב"ש: עוד הפעם. שם נקרא אין סוף, הוא קיבל האור, מקבל על מנת לקבל. וכאן הוא מקבל רק חלק, מה שיכול לכוון בעל מנת להשפיע, והשאר הוא משאיר בתור אור מקיף. אז הוא אומר, חלק מה שהוא מקבל, בעל מנת להשפיע, הוא מקבל החלק הזה, והחלק הזה לא נקרא חיסרון בכלים. אדרבה, הם נותנים לנו חשיבות שיוכל לקבל אור. בכלים האלו, שהוא יכול לקבל אותם בעל מנת להשפיע. הגם זה עביות, אבל היות העביות היה עליו בעל מנת להשפיע, ואור היה מאיר בתוכם, אז לא נקרא חיסרון.

אבל אחר כך, שאור הסתלק, מדוע הסתלק האור? מדוע הסתלק האור? היות שחסר לו, שיש שינוי צורה, אז זה נקרא מלכתחילה, אגלאי מילתא למפרע. שהאור חוזר הזה, שהיה בעל מנת להשפיע, שלא ... את הרצון לקבל, היה זה רק תיקון, לא עצם. וראיה לזה, בו בזמן שאור, האור חוזר נסתלק, והיה נקרא זה שאור העב, אור העב, אור חוזר לא עולה למעלה. זה לא נקרא אור. זה מקום מצד ה... מצד תולדה משתי כוחות, מכוח הפרישה ומכוח ה... אור הנדחה, למדנו.

נמצא עכשיו, שנאבד לו הכוח הזה, איזה כוח נאבד לו? כוח המסך, אז אור מסתלק. מדוע? אז אתה מוכרח לומר שזה עב וזה יהיה זך. אין השתוות ביניהם. לכן נקרא עכשיו כלים, שאגלאי מילתא למפרע, שהם בחינת אור העב וזה אור הזך. מה הוא רוצה לרמז בזה? שעכשיו ניכר ההבדל בין זה לזה.

מה שמקודם הוא אומר? הוא אומר כך, עם כל זה, אז כך הוא אומר, אע"פ שנבחנים שם, מפה עד הטבור, שמקבלים בפועל, שנקראים [ל]כלי קבלה בפועל, עכ"ז אינם נחשבים עוד לכלים ממש. מטעם החשיבותה, החשיבות הגדולה, שיש שם לכלים, שעל ידו האור יכול להאיר בתוכם. מה שאין עכשיו, אור נסתלק, נשארת השאלה, מדוע אור נסתלק? מחמת שיש עביות בכלים, לכן יש עכשיו היכר עביות.

מין הו', נבין יותר קצת, הוא כלים שנתרוקנו מאורותיהם, והרשימות שנשארו מחיות אותן.

מה זה מין ו'? עב) כלים שנתרוקנו, מתי? אחר ההסתלקות האור, ונשאר בהם, בהכלים, רשימות מהאורות שנסתלקו, אשר הרשימות, החלק שנשאר מהאור, מחיות ומקימות הכלים שיהיו ראוים להשיג אורותיהם כבתחלה. הרשימה הזאת מאירה אותם להמשיך האורות הפעם. וכן... זה חלק רשימות שנשאר בכלים, להחיות את הכלים. וכן הם מאירים להפרצוף שלאחריהם. כמובא כאן בדברי הרב. שהשמות מאירים גם כן, למטה גם כן.

מה שהוא אומר כאן, וכן הם מאירים להפרצוף שלאחריהם. כך הוא אומר, כמובא כאן בדברי הרב. אז אני לא מפרש מה שהוא, הוא אומר את דברי הרב, אבל אני רוצה לבאר מה שהוא אומר שם, באור פנימי.

אז הוא אומר כך. הרשימות שנשארו מאורות שנסתלקו, אנו מבחינים בהם שתי הבחנות. אחד, לצורך עצמו. ב', לצורך פרצוף השני, שיבוא אחר כך. היינו, חוץ מזה שאנו אומרים שהרשימות נשארו להחיות הכלים, הוא אומר, שהמסך נכלל מכל הרשימות, שעולה למעלה, לראש של המדרגה, הוא מבקש כוח המסך על הרשימות שלו, והעליון נותן לו המסך על הרשימות שלו, כמה? לפי הרשימות שנשאר שם. אם כן יש להבחין, אחד, שהרשימות מחייה את הכלים של עצמם. ב', הרשימות הם גורם שתצא מדרגה שנייה.

כאן הוא מערב, תסתכלו עוד הפעם מה שכתוב.

עב) מה כתוב? המין הו', הוא אומר, הכלים שנתרוקנו אחר ההסתלקות, ונשאר בהם רשימות מהאורות שנסתלקו, מה כתוב אחר כך? אשר הרשימות מחיות ומקימות הכלים שיהיו ראוים להשיג אורותיהם כבתחלה.

זאת אומרת, אחר כך כשתבוא עוד הפעם אור, יהיה להם כוח לקבל. אחד. אבל, מי מביא להם אור, שיהיה להם מה לקבל? אתה מבין? כאן כתוב, שיהיו ראוים להשיג אורותיהם כבתחלה. אז מי, הלא מי ייתן להם את האור?

לכן לומדים, המסך עולה מהרשימות לראש המדרגה, ועליון עושה זיווג בשבילו. ואחר כך מתפשט אותו, משל, דוגמה, המסך דגלגלתא, שהיה לו עביות דבחינה ד', המסך נכלל מהרשימות, בחינה אחרונה נאבדת, נגיד. עלה לראש דגלגלתא ונעשה זיווג על ג' דעביות, וזה נתפשט למטה, לאן? לכלים הקודמים. נמצא, הם ראויים לקבל, אבל מי הביא להם אור שיהיה להם מה להשיג? כבר רשימות.

וכאן הוא... ומה עוד למדנו? שהרשימות שעולים למעלה, חוץ מזה שהם ממלאים הכלים הריקניים של פרצוף גלגלתא, המכונה כאן למשל, פרצוף ע"ב. הזיווג שהייתה בראש דגלגלתא על בחינה ג', שבאה קומת ע"ב, נקרא זה ע"ב הפנימי, היות שמתלבש בפנימיות הכלים דגלגלתא.

אז גם כן למדנו, אחר כך נעשה זיווג בהטבור. מסך דטבור שהיה בראש ירד למטה, לאחר הזיווג בחזרה לבחינת חזה. והיות שנראה, היה למעלה, נכלל מעביות של ממטה למעלה, המכונה עביות דראש, אז נעשה זיווג מחדש בחזה דגלגלתא. מחזה עד הפה יוצא ראש דע"ב החיצון, ומחזה למטה יוצא גוף דע"ב החיצון, וזה נקרא כבר, כבר פרצוף תחתון. נמצא לפי זה, שהרשימות מאירות גם כן לבחינת פרצוף של החיים גם כן.

אז יכולים לומר מאירים, הם גורמים. משם הוא כו... משמע, שהרשימות מאירים כמו שהם. היינו לא, ולאו דווקא עם בחינה ג' שבהם, וכמו שנשארו. אבל הוא לא מפרש את זה. הוא אומר סתם.

... מידה? לא, כבתחילה, כמו שקודם היה להם אור, יש להם עכשיו אור. לא מוכרח כבתחילה.

אותה מידה כמו שהיה בתחילה.

עג) המין הז' של הכלים, מה זה? הם, כלים שנתרוקנו אחר ההסתלקות, ולא נשאר בהם רשימות מהאורות שנסתלקו. והם בחינות האחרונות מכל פרצוף והתפשטות, כי בחינה אחרונה אינה מנחת רשימה. כמובא בדברי הרב. וזה אמנם על דרך שנתבאר לעיל (באות מ"ג).

למדנו שנשאר לנו כלים, שאחר כך בא להם אורות. אבל נשאר כלים שלא בא להם אורות. זה מין הז'. איזה כלים נשארו שלא בא להם אורות? הכלי של בחינה אחרונה. מה זה בחינה אחרונה? בכל מדרגה ומדרגה יש בחינה אחרונה, עד כאן אור מאיר.

משל, אם בפרצוף גלגלתא, נקרא עד כאן בחינה ד'. פרצוף ע"ב, עד כאן בחינה ג', יותר לא. בפרצוף ס"ג עד כאן. נמצא, בחינה אחרונה של כל מדרגה ומדרגה נאבדה, וכל פעם יש בחינה אחרונה אחרת.

אז הוא אומר, מה המין הז'? כלים שנתרוקנו אחר ההסתלקות, ולא נשאר בהם רשימות מהאורות שנסתלקו. ושם הוא לומד, והוא שאל, אם אנו אומרים, כלי מלכות, לא נשאר כלי. אבל כלי בלי אור גם כן מוכרח שיחייה אותו. אז זה, הוא אומר, אור היסוד מאיר, הרשימו של אור היסוד, הוא מאיר בכלי של מלכות.

ובכדי להבין מה שהוא אומר כאן, במין הז', כדאי להסתכל בדף רס"ה, אות מג) שם כתוב אותו דבר. ותדע, אשר הרשימה הזו דבחי' נקבה, שנקראת בחינה אחרונה, לא נשארה אחר הסתלקות דאור משם. והגם, שאינה נאבדת, כי אין העדר ברוחני, אמנם נשארה שקטה בלי, מבלי שום פעולה, עד לגמר התיקון. וז"ש הרב שבחינה אחרונה אינה מנחת רשימה, ולא נשאר שם אלא רשימה של בחינת הזכר בלבד, רשימו דהתלבשות. וז"ש הרב כי בהעלות הכתר ובהסתלקותו הניח רשימו אחד במקומו בכלי ההוא שלו כדי להאיר ממנו לחכמה, אשר תחתיו, זה כבר אין כל קשר עם העל... עם מה שאנחנו דיברנו. רק מה? הכלי הזו שצריך להישאר, עד בגמר התיקון, שוב יקבלו אור, אז הכלי זה צריך שיהיה לו מי שיחייה אותו, אז הכלי אינו מחייה אותו.

תסתכלו בדף רכ"א, בשורה ראשונה. כתוב שם כך, אמנם אור המלכות, אינו מניח רשימו בכלי שלו, אם כן, מאיפה יש, מי מחייה את הכלי של מלכות? רק מן הרשימו שהשאיר אור היסוד בכלי שלו. משם נמשך הארה אל הכלי של המלכות אחר הסתלקות אור שלה.

עד) מה הוא אומר כאן, הכותרת? מין הח' הוא כלים שהוכשרו לצורך פרצוף ב' הבא אחריו.

מה, מה הוא אומר כאן? מפרש. עד) המין הח' הם, בחינת הכלים שהוכנו והוכשרו בפרצוף, לא רק כלי מהם לצורך עצמם, רק הכלי מהם לצורך פרצוף שני הבא אחריו. המובא בדברי הרב, [ו]אפילו כלי הכתר שהרב אומר שם, שלא נעשה בפרצוף הא', אלא רק בפרצוף ב' עצמו, עכ"ז בחינת כלי דכתר מבחינת הזכר, הוכן מפרצוף הא'. מה כתוב כאן?

אנחנו למדנו, יש שני מיני כלים. בפרצוף גלגלתא היה אור וכלי מעורבים זה בזה, אתם זוכרים. שאני צריך להיות כלי, אחר כך שאורות נסתלקו, ולמדנו כך, אם אתם זוכרים. לאחר שנסתלק כלי דמלכו... האור של כלי דמלכות, עכשיו ונעשה זיווג בכלי דיסוד, אז אור היסוד ירד לניצוצין דאור חוזר, הוא מכנה אותם לכלי דמלכות.

אז כלי דמ... היה שם ביטוש, מדוע? בכלי דמלכות היה שם קומת כתר, בבחינה ג' שמכונה כלי דיסוד, מדרגה יותר קטנה, לא רוצה לקבל אותו. ומהו הביטוש? היות שיש מעלה בכלי דיסוד, שהוא אור הבא עכשיו מחדש, בבחינה ד' זה רק רשימו. לכן הוא לומד, שהאור גובר כאילו, וירדו ניצוצין ואור חוזר לכלי דמלכות. זה כלי שהיה לו קומת כתר. על ידי זה נעשה מיעוט בכלי דכתר, וזה נעשה כלי לאחר כך. אחר כך שיבוא אור הכתר בכלי... או יבוא אור החכמה בכלי דכתר, יש כבר הכנה שכלי ד... שאור החכמה יאיר לו להכשרה מבחינת חכמה שנפלו מכלי דכתר.

אני נותן דוגמה. נמצא, ממה אני מדב... ממה הוא מדבר שם? הסתלקות האור והבטישות שהיו שם בנקודות בין בחינה לבחינה, עשו כלים בשביל מי? בשביל פרצוף השני. אז זה צריכים לדעת, אם אני רוצה להבחין, יש עוד מין הח', היינו כלים שנעשו לא לצורך המדרגה עצמה, רק הכשרה לכלי, לפרצוף השני.

עכשיו נעבור עוד הפעם, עם עד) המין הח' הם, בחינת הכלים שהוכנו והוכשרו בפרצוף לצורך פרצוף שני הבא אחריו. המובא בדברי הרב, הוא אומר, [ו]אפילו כלי הכתר שהרב אומר שם, שלא נעשה בפרצוף הא', אלא רק בפרצוף ב' עצמו, עכ"ז בחינת כלי דכתר מבחינת הזכר, הוכן מפרצוף הא'. מה זה זכר? מה זה נקבה?

למדנו שהיה שם, בפרצוף ע"ב, ד' דהתלבשות. ד' דד' דהתלבשות נקרא אור הכתר. אז הוא אומר, נשאר רשימו בכתר שלו, שלא... שיכול להיות אותו דבר.

עוד הפעם. הוא אומר כך, כל מדרגה מקבל מיעוט מהמדרגה שעליונה, שהוא קטנה ממנה. נמצא הוא אומר, אור הכתר שיצא בכלי דכתר, ולמעלה מכתר אין מי שיכה אותו, שימעט אותה, נמצא שלא נעשה כלי דכתר. אלא אחר כך בפרצוף הב', לאחר שבא אור הע"ב, היה שם עניין ביטוש, עניין הכאה שרב מביא, ואז נעשה כלי לנקבה דאור הכתר. היינו, לבחינת עביות של בחינה ג'. אבל לבחינת התלבשות של אור הזכר, זה כתוב, הוא אומר שנשאר ממדרגה, מ... איך הוא אומר? כתב כאן, עכ"ז בחינת כלי דכתר מבחינת הזכר, הוכן מפרצוף הא'. פשוט הכלי נשארה והרשימו נשארה, לכן היה יכול לבוא אותו דבר.

גם זה קצת קשה. מה קצת קשה? זה צריכים... אנו אומרים, אור הזכר, נקרא אור התלבשות, הוא קומת כתר. זה היה בסדר, אם הוא היה בא בחזרה אור הכתר. אנחנו לומדים, אם הכתר בא על ידי ההתלבשות, מאיר רק ו"ק דכתר, לא כתר ממש. אם כן גם כן לא אותו דבר. גם כן יש שינוי אפילו באור הזך של הכתר גם כן. הוא לא מפרש את זה. אז נשאר לנו, איפה ללמוד? ע"ה.

מה אנו לומדים בע"ה? מין הכלים הנ"ל, שדיברנו עכשיו, הם כלים דזכרים, שהוכנו בשביל פרצוף ב'. אז עכשיו הוא מפרש יותר.

עה) והנה המין הח', הנ"ל, למדנו, הם הכלים דזכרים לצורך הפרצוף השני, והם באים מהרשימות, שהאורות הניחו בהכלים לאחר הסתלקותם, שמאור העב הכלול ברשימות, היינו אור חוזר ההן נעשו הכלים דזכרים, וכמובא בדברי הרב בשער מטי ולא מטי. אם כן, הוא רק מפרש מה שהוא אמר למעלה, לא דבר חדש.

עכשיו אני מדבר, מין הט'. מין הט' היא רק כלים הוא הכלים שהוכנו בפרצוף לכלים דנקבות לפרצוף הב'. עכשיו דיברנו במין הח', שם הכלים מזכרים לפרצוף השני. ולמדנו, מה ההבדל בין זכרים לנקבות? זכרים הכוונה לבחינת התלבשות, היינו, מקודם היו קומת כתר ועכשיו גם כן קומת כתר. ונקבות זה עביות. בעביות למדנו, בחינה אחרונה נאבדת, אז אין כאן אור הנקבה, רק מבחינה ג'.

זה שהוא אומר, המין הט', ע"ו, הם הכלים לנקבות שהוכנו בפרצוף הא', לצורך פרצוף הב'. דהיינו, בפרצוף הב', שיבוא אור החכמה בכלי דכתר, איזה קשר יש חכמה בכלי דכתר? צריך להיות איזה הכנה בכלי דכתר, שתוכל לקבל אור החכמה. זה שאומר, והם נעשו איך, מה עשו הכלים האלו? מבחינת הניצוצין הנופלין לתוך הכלים הריקנים, אחר שנסתלק האור מהם הבאים מהארת הזווג, שבבחינה העליונה מהכלי הריקן, כמ"ש בדברי הרב.

מה כתוב כאן? עוד הפעם. הם נעשו מבחינת הניצוצין הנופלין לתוך הכלים הריקנים, אחר שנסתלק האור מהם, הבאים מהארת הזווג, שבבחינה העליונה, לכלי הריקנית. 04:50:04

דהיינו, שנעשה זיווג על בחינה ג', והוא רוצה למלא את הכלי המלכות, שיש שם אור מהבחינה ד', אור הרשימו דקומת כתר, והוא לא רוצה לקבל אותה, היות רשימו דכתר יותר חשובה מבחינה ג', מקומת חכמה. אבל היות שזה רק רשימו וזה אור ממש, לכן לומדים שהאור מתגברת על הרשימו. והיות שיש הכאה, הוא מכנה את זה, ניצוצין. ניצוצין דקומת חכמה נפלו לכלים שהם מאירים באור הכתר, זה נעשה הכנה אחר כך, שיבוא אור החכמה בכלי דכתר, כבר יש שם ניצוצין של אור החכמה. זה שאומר.

עו) המין הט', הם הכלים לנקבות שהוכנו בפרצוף הא', בפרצוף הראשון, לצורך פרצוף הב'. בפרצוף דגלגלתא, שנעשה הסתלקות, היה הכנה לצורך פרצוף ע"ב, והם נעשו מבחינת הניצוצין הנופלין לתוך הכלים הריקנים, אחר שנסתלק האור מהם הבאים מהארת הזווג, שבבחינה העליונה, שהבחינה העליונה מהכלים הריק... דהיינו, כלי ריקן על בחינה ג' נגיד, וזה בחינה ב'. נמצא, בחינת בינה נפלה בכלי של חכמה, לכן שבא אור הבינה בכלי דחכמה, כבר יש הכנה, ניצוצין של בינה, כמ"ש בדברי הרב.

ומתוך ש[ב]פרצוף הב', נתחלפו שמה האורות, שבא אור החכמה בכלי של הכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה, ואור הז"א בכלי דבינה וכו', ע"כ היו צריכים שם לכלים, שיהיו שוים לבחינתם, של האור שבא עכשיו, אור עב, אור הבינה בכלי דחכמה, למשל. ולפיכך הוכנו הניצוצין הללו, שהניצוצין שנפלו מקומת בינה לכלי הריקן דקומת חכמה, נעשו לכלי לאור הבינה, שבא עכשיו בכלי דחכמה. והניצוצין שנפלו מקומת ז"א, מבחינה א', לכלי דבינה, נעשה לכלי לאור הז"א הבא אחר כך בפרצוף ע"ב, אור הזעיר אנפין בכלי דבינה. כבר יש הכנה, שהניצוצין מבחינה א' נפלו לבחינה ב'. זה שהוא אומר כאן.

נמצא לפי זה, מה ההבדל בין מין הח' למין הט'? המין הח', הוא מדבר מכלים שהוכנו לפרצוף השני, לפרצוף ע"ב, בשביל אורות הזכרים. מין הט', כלים שהוכנו מפרצוף הא' לצורך אור הנקבות. עכשיו, מה עם אור החכמה, זה אור הזכר. מה זה אור הנקבה?

האור הבא על רשימו דהתלבשות, התלבשות נקרא זכר, אני אשאל אחר. שהיא מין הח', הם כלים לאור הזכר, מין הט' הם כלים לאור הנקבה. מה שייך לנו באור הזכר או באור הנקבה? בשביל מכלים אני מבין. בכלים אנו לומדים הבדלים. אבל באור, איך אני אומר הבדלים, אור הזכר, אור הנקבה? הבנת השאלה?

תשובה. האור המתגלה על רשימו דהתלבשות, שברשימו דהתלבשות אין עביות, אור הזה אני מכנה, אור הזכר. איך השם של האור? אור הכתר. אם אנחנו מדברים בפרצוף גלגלתא, הרשימו של פרצוף הכתר שנשאר כל רשימו בכלי שלו, היינו שיבוא אחר כך אור הכתר לכלי דכתר, יש שם רשימות, כל אור והכלי שלו.

לכן הוא אומר באות ע"ח, אות עה) והנה המין הח', הנ"ל, הם הכלים דזכרים לצורך פר... לצורך [ה]פרצוף השני, והם באים מאיפה? מהרשימות, שהאורות הניחו בהכלים לאחר הסתלקותם, שמאור העב הכלול ברשימות, היינו אור חוזר, ההן נעשו הכלים דזכרים.

עכשיו, מה מין הט', הוא אומר? הכלים לנקבות. מה הפירוש כלים דנקבות? בפרצוף ע"ב היה זיווג על איזה מבחינת נקבה ועביות דבחינה ג'. עביות נקרא נקבה. וכאן בא אור פנימי, היה זיווג על בחינה ג', היה התחלפות האורות. היה בא אור החכמה בכלי דכתר, איזה קשר יש לאור החכמה בכלי דכתר? הלא אין שום השתוות חכמה לכתר. אז אומרים, בפרצוף הראשון, בפרצוף הגלגלתא, הוכנה תכף הכנה שיכול לבוא אור החכמה בכלי דכתר.

איך זה היה? היות שהרשימו שהיה בכלי דמלכות, נגיד, של קומת כתר, ונעשה כלים ריקנית. ואחר כך בא הזיווג על בחינה ג' לאור, והבחינה ג' רוצה להאיר לכלי דמלכות שהיה שם אור הכתר, והרשימו לא רוצה לקבל אותה, היא באה מהמדרגה יותר גבוהה מקומת כתר. נעשה הכאה. מה ההכאה כאן, הלא היא צודקת? היות שזה אור ממש, אור דקומת חכמה, וזה רק רשימו, שיריים מה שנשאר מהאור, לכן יש הכאה, שניהם צודקים.

אומרים, היות שזה אור ממש, לכן האור, נפלו ניצוצין מהאור של בחינה ג' לכלי דמלכות, שיש לו רשימו דבחינת כתר. ולומד שם, אור הרשימו יצא לחוץ מכלי דכתר, ועיקר רשימו דניצוצין של בחינה ג' נפלו לכלי דכתר. נמצא שיש לנו עכשיו ניצוצין של אור החכמה בכלי דכתר. לכן אחר כך, שבא בפרצוף ע"ב אור החכמה בכלי דכתר, כבר יש שם ניצוצין מבחינת חכמה הנמצא בכלי דכתר, שזה נקרא הכנה שיהיה השתוות עם אור שיבוא אחר כך.

זאת אומרת, יש הבדל בין רשימו שאור לא בא מחדש. וזה אורות וזה רשימו, לכן אור הבא מחדש תמיד מתגבר. מה זה הכאה? אם אחד צודק, אין הכאה. מה זאת אומרת? זה שלי, למה מתקוטטים? הכאה נקרא ברוחניות, שני דברים המנוגדים זה לזה.

הרב לייטמן: כאן כתוב…

רב"ש: כאילו זה הוא טוען, כולה שלי וזה טוען, כולה שלי.

איזה טענה יש על זה? זה בחינה ד' וזה בחינה ג', איזה טענה יש לו? יש לו ... זה, רק רשימו זה אור ממש, לכן נבחן זה הכאה. אבל מי גובר? אומרים, מי שיותר חשוב. היות שזה אור בא מחדש, זה רק רשימו, לכן הם לוקחים את האור החדש. והיות שבא על ידי הכאה, אומר על זה בשם ניצוצים.

תלמיד: ... ...

רב"ש: הוא לא. אתה שואל, למה כתוב עלו? היות שכאן אומרים, מדוע כתוב נפלו? צריך להיות עלו. אנו מדברים עכשיו לא מהאורות, אנו מדברים עכשיו מכלים. כלי בחינה ד' נקרא כלי בחינה אחרונה, וכלי דבחינה ג' נקרא עליונה. אם הבחינה ג' מאירה למלכות, נקרא זה, מי עלה עכשיו? הניצוצין דבחינה ג' נפלו לכלי ריקנית, שהיא בחינה ד'. לכן משנפלו למטה, לכלי הריקנית, נקרא זה נפלה. שהייתה למעלה, הייתה ביחד עם האור שלה, כמו בקומת חכמה. לאיזה מקום הגיעה עכשיו? לכלי הריקנית למטה. לכן נבחן, מבחינה ג' נפלו לבחינה ד'. מדברים מהכלים.

עוד דוגמה. בחינה ב', אור שהיה מאיר בבחינה ב'. ונשארה כלי ריקנית של בחינה ג', שהיה שם מקודם אור החכמה. אז האור החכמה שיהיה בכלי דבחינה ג', לא...