תקציר שיעור בוקר – 22.1.24
איך מייצרים חיסרון להשפעה כל הזמן? כשאני נמצא בקשר עם החברים ואני שומע את המילים שלהם, כשהם ממש מגלים את מצפוני ליבם, אני גם רוצה כך, אני רואה עד כמה הם גבוהים יותר ממני ואני רוצה להתקרב אליהם. מה עוד חסר לי?
אם אני נמצא בחברה שבה כולם רוצים להתקרב זה לזה, ואני נמצא ביניהם אבל מרגיש מחוץ להם, איך אתקרב אליהם? איך אכנס לאותו שדה שבו כולם נמצאים ודואגים לחיבור ביניהם ולבורא?
כל החיים אני צריך ללכת רק עם דאגה אחת בראש: אני חייב להתקרב לחברים ברצון להשפיע. אם אהיה עם המחשבה הקבועה הזאת, מה יכול להפריע לי לקיימה?
עלינו לסכם עם החברים שכולנו נחשוב כך, נבקש כך, נתפלל כך, שהמחשבה הזאת תהיה חזקה וכוללת. ואז אין בעיה, רק לעבוד על זה.
לראות את ה' מרחוק זה כשאדם מזהה שיש בורא בעולם והוא מקבל ממנו משהו, אבל זה עדיין מרחוק, הוא לא מרגיש את קרבת ה', לא מבין ולא מרגיש שהבורא מתקרב אליו ורוצה לטפל בו.
לראות את ה' מקרוב הוא מצב שבו כשהבורא נמצא בעולם, מתלבש בעולם, וגם מקיף את האדם. הוא מתקשר לאדם, האדם קשור לבורא אך עדיין לא בקשר ישיר, אבל האדם פונה לבורא ומרגיש שהבורא מזומן לזה.
איפה רואים את ה'? בנטייה מהאדם כלפי הבורא.
כשאדם חושב שמתוך כל החיים שלו, שעשה כל מיני מאמצים וחיפושים, יש לו עכשיו אפשרות להתקרב לבורא, לגעת בו, לנענע את הקשר בינו לבורא, אז הוא מקבל מזה שמחה. השמחה נובעת מהתקרבות לבורא.
"להסתפק במועט" לא שייך לרוחניות וגשמיות, אלא לשניהם יחד, מה שהאדם צריך כדי להתקיים. הוא לא צריך שום דבר, רק להתקיים ומתוך כך להתקרב לבורא.
אין אדם שאין בו חיסרון, אלא הוא צריך להביא את עצמו למצב שכל החסרונות שלו יהיו מכוונים לקשר עם הבורא.
איך לבקש להתקרב אם מרגיש רחוק? בכל זאת לבקש מהבורא שיראה לו מצב ומקום שממנו עכשיו הוא יכול להמשיך לעבוד.
אם אדם רואה שהוא עשה הכול והוא לא יכול להתקרב יותר לבורא, ובטוח לא יכול לעשות צעד אחרון, אז לא נשאר לו כלום, רק תפילה ולצפות שה' יגמור בעדו.
מועטים האנשים שמתעוררים לשיעור הבוקר. הם מתאספים ורוצים להשיג את מטרת הבריאה. לכן זהו זמן טוב ומיועד לכך, וגם המקובלים עשו תיקונים לזה, לכן יש לנו סיוע בזמן שיעור הבוקר.
בשיעור בוקר אתה צריך לחדש את הקשר שלך עם החברים, אתה צריך להשתדל להעלות אותו לדרגה גבוהה יותר מזו שהייתה אתמול, אתה צריך לגלות את החיסרון שלך כלפי החברים כדי לעזור להם בכך, וגם להשתדל לקלוט בך את חסרונות החברים. העיקר הוא הגיבוש.
מה לעשות כדי שהחיסרון של החבר יורגש בי? אתה מכיר את החברים, רואה אותם, מבין עד כמה הם רוצים לבוא לשיעורים, ועד כמה הם רוצים להשתתף בעבודה הרוחנית כדי לגבש את הנטיות הרוחניות, לכן אתה בא לשיעור ושמח שאתה רואה אותם מוכנים לזה. בהתאם לכך אתם מבצעים את העבודה.
שיעור בוקר הוא השיעור העיקרי ביום שבו אנחנו רוצים להיות מקושרים בחיסרון משותף, כדי שהבורא יתגלה בנו ובמקצת גם בכל האנושות.
האם יש לנו שליטה על המחשבה? כן, אם אני כל הזמן משתדל לחזור אליה. אדם יכול לחזק את המחשבה, להיות בה, לחיות בה, לחטט בה.
עלינו לראות איזו תוצאה יוצאת מחיבור בין חסרון הבורא וחסרון האדם. אם האדם משתוקק לבורא או לא, אם הוא נענה להזמנת הבורא או לא, אם הוא מעלה מ"ן, מבקש, משתוקק לבורא או לא, ויש עוד הרבה שילובים, אבל תמיד זה שילוב בין איך שהבורא פונה אליו ואיך הוא עונה לבורא.
בכל מצב אדם רוצה להגיע למעמד שבו הוא משתוקק להתקרב לבורא, אפילו אם הוא מרגיש שהבורא לא פונה אליו, הוא בכל זאת מבקש ומשתוקק ומתחנן להיות בקשר עימו. כשהמצב הזה מתבאר, הוא מתחיל לחמם אותו, להעביר אותו לכלים דהשפעה.
איך במקביל לכל העשייה שלך לא איבדת את חוט הבקשה לדבקות ה'? אני לא חושב שעד כדי כך הייתי גבוה כמו שאתה מתאר אותי, ניסיתי רק לממש את מה שהמורה שלי ציפה ממני. זה הכול. זה נתן לי כוח.
המורה נותן לכם את כל הצעדים, החל מהמצבים הכי קטנים של מתחילים.