שיעור צהריים 22.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, אגרות, עמ' 749, אגרת נ'

קריין: אגרת נ'.

אגרת נ'

שנת תרפ"ז (1927)

"ב"ה א' תבוא פ"ז לאנדאן יצ"ו

כבוד התלמידים ה' עליכם יחי'

מכתבכם מפרשת שופטים קבלתי בצרוף חדושי התורה של כל אחד ואחד, פרט מ.... נ"י ואקוה מאד לקבל מכתבו היום.

רצוי מאד שתכתבו לי את החידושים שלכם בעבדות ה', וגם השאלות שיש לכם בענין זה. ואין כל נ"מ אם אענה לכם תרוצים, או שהעיר לכם, או אם איני כותב ואיני מעיר, כי עצם שאלתכם חצי תשובה היא. ואידך אני מביא לפני השי"ת שיענה לכם דבר בעתו, ואני מתפלא שעדיין אינכם מבינים את זה כל צרכו.

הערה אחת אעיר לכם והיא: בשעה שאתם כותבים אלי חדושי תורה, אינכם מבינים כלל, אם הדרכים שאתם מדברים בהם, נמצאים כבר ברשותכם, או עכ"פ במדרגתכם, כלומר, שבידכם לעשותם, או אם הם למעלה ממדרגתכם, אלא תצפו להשי"ת שיחונן אתכם דעת לעשותם, וכגון דא, צריכים אתם להזהר לפרש תמיד בלשון תפלה לה', שתזכו לחידוש שהשגתם, או לרמז, בדרך התנצלות, אשר עוד לא זכה לזה וכדומה.

הנה הראש של העתיד הנעים המקוה לנו בעזרתו ית' מתקרב אלינו. ועל כן אני חושק ומתגעגע מאד שתמצאו בסמוך לי בגוף ונפש. (דהיינו, שתתקרבו אתם אלי, ולא אני אליכם, שזהו מן הנמנע וגם ללא תועלת וד"ל).

והנני להתנצל עתה, אשר בתשרי העבר, היה עת רצון גדול מאד, אך לא הייתם בסמוך אלי באותו הזמן. ואת... נ"י בקשתי מאד בכל החודש הנזכר ולא מצאתי בגבולי כלל. ולא ראיתי רק אחד או שנים מכם. ומובן מעצמו הצער שהיה לי במשך כל השנה שעברה בגלל זה.

וסבת הדבר היא, הגאות והישות שהתגנב בכם, וכמדתה שנאת החנם ביניכם (מאגבה) בדבקות בחברים חומרניים אשר לא מחברתנו המה... וברור הוא כי אם אתם שונאים לאחד מבני החבורה, סימן מובהק הוא שגם אתי אינכם באהבה גמורה.

והגם שהיצה"ר מראה לכם מטתו של אותו חבר, כלומר, שמעשיו רעים וחטאים להשי"ת, היה עליכם להתפלל ולבטוח למענו להשי"ת שודאי יעזור לו, כיון שתלמיד שלי הוא.

ואם אתם כבר מבינים באותו חבר - שיד ה' קצרה בשבילו, וגם תפלותי אינם כדאים לעמוד לו בעת צרה, חס מלהזכיר, א"כ חוזר הדין ח"ו על השונא עצמו וד"ל. ובאו וראו ותנו על לבכם מהיום, שאל תיפלו יותר ברשת הזה.

... גם אין לכם להסתכל כלל וכלל אם אני מרחק בפה ממש לאיזה חבר... ותדונו אותו לכף זכות, באמת.

והאמת אומר לכם, כי בהתרחקות שלי נמצאת אחדות גדולה יותר מבהתקרבות שלי, בדומה לכל אומן הטרוד באומנותו להשלים מלאכתו, באופן היותר נאות, אשר אין לאיש זר להסתכל עליו באמצע מלאכתו, כי לא יבין מנהגו במלאכתו, זולת אומן הגדול כמותו. ודי לכל הרוצה להבין.

הארכתי בענין זה כדי שתדעו כי בנפשכם הוא.

אף שאין דרכי לבוא בהדרכות פרטיות, מ"מ אני מוכרח להעיר לכם, על מה שהזהרתי אתכם זה כמה: שלא יאמר איש לחברו את "החדושי תורה" שלו שהשיג. "ולא להוכיח" כלל וכלל, ואפילו הרצון בזה, הוא פגם נורא מאד. זולת מה שהתרתי בשעה שאני מחוץ לביתי, לאמור חדושי תורה זל"ז, ממה שכבר הוצאתי מפי, בדיוק שאפשר להסבירם, אבל בדיוק נמרץ, בלי כל הוספה מדעתו.

כמו"כ דברי התורה שאמרתי, ושאותו החבר עדיין לא שמע אותם מפי, אין לדבר אודותם, ויש להבליעו בהשכל ובדעת.

מצאתי לנחוץ לחזור ולהזהיר על הנ"ל מפני שאני מרגיש שכבר הרחבתם את הגבול שהגבלתם לכם. ותדעו נאמנה שבשמירה זו תזכו לאמור חדושי תורה לפני השי"ת ולהוכיח עצמיכם. והמפזר מדותיו באלה לא יכון בעיני השי"ת ו"דין פרוטה כדין מאה" בענין זה. והשי"ת יעזור לכם וידריך אתכם אל אדני האמת.

יהודה ליב"

שאלה: הוא כותב בהתחלה שהם כותבים לבעל הסולם את חידושי התורה, "צריכים אתם להיזהר לפרש תמיד בלשון תפלה לה'". מה זה אומר "לפרש בלשון תפילה לה'"?

שכל מה שאתה מרגיש אפילו שנראה לך דברים רחוקים מאוד מהקשר שלך עם הבורא, אבל בטוח שזה מגיע מהבורא ומתיישב עליך, אז בחזרה אתה צריך בעצם לעשות מזה פנייה לבורא. ככה זה צריך להיות.

שאלה: במה תלויה היכולת של תלמידי העשירייה לזכות ל"חידושי תורה"?

עד כמה שהם משתדלים לפנות לבורא בצורה רצינית, עניינית, ולעמוד על השאלה יחד עם זה שהם מבררים ושואלים, מבררים ושואלים, וכך לאט לאט הם בונים לעצמם מערכת שהיא כבר נמצאת בינם לבורא, וכך משתדלים לגלות במערכת הזאת עבודה של הבורא יחד עם העבודה שלהם.

שאלה: אתה תמיד מלמד אותנו שהכי חשוב זה לפנות לבורא.

אני חושב שאת זה אנחנו מרגישים ורואים ושומעים מכל דברי המקובלים, והאמת שאין לך למי עוד לפנות.

תלמיד: בעבודה פנימית של אדם יש נקודה כזאת שאדם מגיע ורוצה באמת שרק הבורא יענה לו, ויש לפעמים הרגל מכני לשאול שאלות את המורה, איפה הבלאנס הנכון בין חיצוני לפנימי או איך צריך להיות בצורה נכונה?

הבלאנס, או החלוקה בין מה שאתה שומע מחברים למה שאתה שומע מהבורא, איזה תגובות אתה שומע, תגובות ברגש, בשכל, במילים, כל הדברים האלה הם יתאזנו, הם יסתדרו בדרך, העיקר בכל זאת לדרוש קשר, הכי טוב דרך החברים לבורא. או שאתה מושך את כל הקבוצה אחריך, או שאתה דוחף אותם מלפניך לבורא, אבל אם אתה מגיע איתם יחד ורוצה שאתם כולכם תבינו, תרגישו, תקבלו איזה מילוי ברגש או בשכל, בטוח בסופו של דבר תצליח.

שאלה: הוא כותב פה שלא יספרו אחד לשני על פירושים חדשים של התורה, ככה הבנתי. מה אסור לספר לחברים?

רצוי לא לבלבל את החברים. אנחנו יכולים לדבר על השיעור שעברנו, אבל לא שאני הולך להסביר להם מה שאני חושב שנכון, שכך צריך להיות או כך אני מבין. יותר טוב לא להיכנס אחד לתוך השני. הוא כותב את זה גם באיגרת הראשונה, גם בזאת, שצריכים קצת להתאפק בזה, תן לחברים שלך מקום לברר, לשנות משהו בראש ובלב עד שהם מגיעים לאיזה הבנה ובירור.

תלמיד: במקרה הזה מה זה אומר לפתוח את הלב, אתה אומר צריך לפתוח את לב לחברים?

זה שאנחנו צריכים כולנו יחד להתחבר והחיבור הזה לפנות לבורא, בזה אין לנו מה להסתיר, אין. פשוט מסדרים את כול הלבבות יחד ומגישים אותם לבורא שיקבל את זה. ואז בטוח שאנחנו נרגיש איך הלבבות שלנו מתחברים ללב אחד, ומקבלים גילוי הבורא בתוך הלב. תנסו לעשות כאלה תרגילים.

שאלה: הוא כותב שם שאם אני לא מחובר לאחד החברים אז כאילו אני לא מחובר גם לרב, זה לא כל כך ברור לי, כלומר אני לא כל כך מבין את הקטע הזה מה הקשר בין אחד החברים לחיבור לרב?

ככה בעל הסולם כותב. כי אם יש לך איזו דעה שלילית נגד אחד מהתלמידים, אז כבר אין לך במידה הזאת, לפחות במידה הזאת קשר עם הרב.

שאלה: כן, בהמשך בדיוק לאותה השאלה. הוא אומר פה שאם אתם רואים שאתם לא אוהבים אחד מהחברים זה בגלל שגם הקשר לרב לא נכון, וכל זה נכנס לכם בכלל הגאות והישות שנכנס מחברים חומרניים שלא קשורים לחבורה.

כן.

תלמיד: אפשר להסביר את המהלך הזה שצריך להיזהר ממנו?

צריכים להיזהר מכל מגע עם אנשים חיצוניים כי הם מביאים מחשבות ורצונות וקשרים כאלו שהם לא קיימים בכלי הרוחני. ולכן צריכים להיזהר מאוד להיות איתם בקשר ומכל שכן להביא דעות ורצונות שלהם לעשירייה.

אין לי ברירה, נניח שאני עובד באיזה מקום ואני חייב להיות קשור לפועלים, למי שנמצא באותו מקום, היום אנחנו נמצאים בכאלה מתחמים גדולים שעובדים שם עשרות או מאות אנשים, איך אני צריך להיות קשור איתם? להיות קשור כמו שבעל הסולם היה קשור שהוא עבד בסלילת הכביש. שעבדו מהבוקר עד הלילה, כשיש שמש, שיש אור, אחר כך כולם ישבו ליד המדורה ודיברו, דיברו, שתו קפה, דיברו, והוא היה הולך לישון.

ששאלו אותו מה יש לך, למה אתה לא יושב איתנו? אז הוא היה אומר שאין לי קשר אתכם, אני לא רוצה לדבר על השטויות האלה, על הפוליטיקה וכן הלאה על מה שאתם שם מדברים, לכן אני הולך לישון. אבל במקום זה היה בא אחר כך, לפנות בוקר, והיה לומד.

אני סיפרתי, שהוא קיבל מפתח מהמטבח ונתנו לו את זה בתנאי שהוא יכין לכולם מים רותחים לעשות תה בבוקר, וכך הוא היה עושה תה, אבל במקום זה היה לו שם גם כן מים חמים ומקום מואר וכך היה לומד עד שכולם קמו.

אין שום בעיה לעבוד עם קהל חיצון ויחד עם זה ללמוד חכמת הקבלה. אתה לא חייב להסביר, זה לא אכפת להם מה שאתה לומד ומה שאתה עושה. לכן אפשר להמשיך.

שאלה: מה זה "שלא יקרה למי שאני שונא"?

אם אדם חושב רע על מישהו אז בסופו של דבר הוא מקבל, מה שהוא מאחל למישהו, זה חוזר אליו. לכן לא כדאי לנו לחשוב רע על אף אחד. אם אדם ככה, מה אפשר לעשות? הוא אגואיסט, הוא מוגבל, הוא לא מבין עד כמה אנחנו תלויים כולם זה בזה, עד כמה נמצאים במערכת אחת ושבסופו של דבר אנחנו נגיע לחיבור ואז עבור כל הדברים האלה שהוא לא דחף את האחרים לחיבור אלא היה מתנגד והיה עושה כל מיני חשבונות אגואיסטים, אז הוא יצטרך לשלם על זה. לשלם ביוקר. זה נקרא גיהינום.

שאלה: כשפותרים שאלות גשמיות מסובכות, צריך תמיכה של הסביבה. הסביבה הזאת, עדיף לבנות מחיצוניים או לחפש תמיכה בעשירייה? מה עדיף בקשר למה שדיברת על אנשים חיצוניים?

אם זה רק עניינים חיצוניים, לא רוחניים, אז את יכולה לפנות לאנשים שהם לא שייכים לחוכמת הקבלה, מומחים בכאלו שטחים ולבקש מהם עצות וכן הלאה.

תלמידה: לא לזה התכוונתי.

שאלת לגבי מערכות פיננסיות, אז לכי לבנק ותתחילי לברר. יושבים שם מומחים והם יגידו לך מה קורה, כך או כך. אני לא חושב שהחברות שלך בקבוצה יכולות לתת לך עצות יותר טובות ונכונות. אומנם הן ירצו, אבל אין להן שום הכנה מקצועית לכך.

תלמידה: ואם אני לא צריכה עצות, אלא רוצה לפתור את הדברים ביחד, כי כך הדברים נפתרים יותר מהר. אם אני צריכה סביבה תומכת, צוות תמיכה, גם זה לא בעשירייה?

לא תמיד. אם זה שייך לרוחניות אז כן, אם זה שייך לגשמיות, לא בטוח, לא בטוח שזה טוב. אחר כך יכולות להיות כל מיני בעיות, קיבלתי עצה כזאת, או כזאת, ועשיתי כך או כך, וזה יכול לגרום להרבה בעיות.

שאלה: תוכל בבקשה להסביר איך הקשר שלי עם החבר, משפיע על הקשר שלי עם הרב?

ככול שדרך הקשרים עם החברים אתה רוצה להגיע לקשר עם הבורא, הרב נמצא באמצע. זה הכול.

שאלה: ענית קודם לחבר לפתוח את הלב לחברים, אבל שלא כדאי להפריע להם. אז איך לעבוד נכון עם חיסרון של חברים?

אם את בטוחה שיש לך מה לשאול, ולא סתם לבלבל את החברות, ויש לך למי לפנות, והן יכולות לענות לך, ולעזור לך, אז את עושה את זה. אני לא אומר שלא, אלא אני אומר לא להתחיל סתם לבלבל את החברות בכל מיני דברים. יותר טוב אם אנו מדברים יחד, על הגישה כלפיי הבורא, ואיך בחיבור בינינו אנו מגיעים אליו.

שאלה: כתוב שאסור לדבר עם חבר על מה שאמרתי לגבי תורה, ושהוא לא שמע ממני, צריך להסתיר ממנו. בעל הסולם מזהיר אותנו מלהגיד בקול לחברים את מה שאנחנו חושבים בשביל לא להפסיד ולהתקדם למדרגה הבאה. אז איך לברר מה החבר כבר שמע מהמורה ומה עוד לא? אני תמיד נתקעת בזה בעשירייה שלי, כי השאלות לא ברורות לעשירייה שלי.

אין לי מה להגיד לך. אם את שואלת, והעשירייה לא מבינה, תשאלי את ראשי השפות, את מי שאחראי בבני ברוך.

שאלה: לפעמים שקוראים טקסט אתה מרגיש שהטקסט מרשיע אותך, ואז אתה מרגיש צורך לבקש תיקון על אותו רע שהתגלה בך. אבל הרע הזה כבר נובע מתוך זה שעשית רע, שהיית רשע, איך להתייחס לרע שעשית ביחס לחברים?

שום דבר, מה שהיה - היה. אל תנסה עכשיו לאכול את עצמך על מה שגרמת להם. אם גרמת לחבר רע, קודם כל אם עכשיו אתה יכול להשלים את זה, אתה חייב להשלים. אבל אם זה כבר עבר, נניח בצורה מילולית אמרת משהו, והוא נפגע, אבל זה עבר, אל תתחיל עם זה שוב, פשוט לאט לאט במשך הזמן תנסה לסדר לו את הדברים כך שהוא יבין שאתה מצטער. לא יותר מזה.

שאלה: מדוע תלמידים ללא מורה אינם יכולים להרחיב את גבולות התורה זה לזה, מה הנזק בהבנה?

אין בכך שום בעיה, אבל אנחנו רואים לפי כמה דוגמאות גדולות מאוד בהיסטוריה, נניח האר"י שאמר לתלמידים שלו, שאסור להם להמשיך ללמוד יחד. אתם זוכרים? כתוב שכך הוא אמר לכהן, אחד מהתלמידים, ונפטר. היו עוד מקרים כאלו, זה לא שייך רק לימינו, שאסור להמשיך ללמוד בלי מורה. אלא תלמדו, כמה שאפשר, הספרים מוכנים, הכול מוכן, אין שום בעיה. יש לכם ארכיון שלם, אתם אפילו לא יודעים מה יש לכם בארכיון שלנו, תכנסו ותראו.

כמה פעמים עברנו על תע"ס, כמה פעמים על הפתיחה, על כל האגרות, ועל כל המאמרים, מה לא? כמה סרטים והרצאות יש שם. יש הכול. אפשר להשתתף בזה, לעבור את זה, לתרגם את זה לעוד כמה שפות, כך שזה יהיה יותר נגיש לכל העולם. זה מאוד מועיל למי שעושה את זה. ההפצה מאוד מאוד מקדמת אותנו.

שאלה: האם חיסרון משותף גשמי הוא החלק הרוחני שצריך לתקן, ואיך נכון לעשות אותו בלי להתעמק בדברים גשמיים? או שאנו יכולים להיכנס לתוך דברים גשמיים, אבל להעלות אותם לרמה רוחנית? איך לעבוד בצורה נכונה?

אנחנו עדיין לא יכולים לפתור ביחד את הבעיות החומריות, למשל הפיננסיות שלנו, לא יכולים. כי בשביל זה צריך להיות כבר בדרגת קשר מעל החומריות, שאנחנו נתקשר בינינו בדרגה יותר גבוהה מהחומריות, והקשר שלנו יהיה חשוב בעינינו יותר מכל החומריות ומכל עניני כסף, חובות וכן הלאה. אנחנו נגיע לזה, ואז נבנה בינינו מערכת כזו, ואני מקווה שזה יקרה בקרוב.

שאלה: החיבור הוא מושג ממש מורכב, ומוסבר בעשרות מאמרים, איך אפשר להתחבר בפשטות?

תפתח את הלב ותתחבר. אין שום בעיה. אנחנו צריכים להגיע למערכת אדם הראשון כמו שהיא הייתה לפני השבירה. הבורא ברא רצון לקבל אחד, ואחר כך שבר אותו להרבה מאוד חלקים. אנחנו צריכים במאמץ שלנו להביא לחיבור של כל החלקים מעל השבירה. מעל השבירה, זאת אומרת הם נשארים שבורים, ואנחנו מכסים אותם כאילו בשמיכה אחת, וכך הם מתחברים ביניהם ודואגים זה לזה, זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה",

יוצאת לנו מזה מערכת שמצד אחד שבורה לאלפי, מיליארדי חלקים מנוגדים זה לזה, ומצד שני יחד עם זה אנו מגיעים למצב שמחוברים ונכללים יחד זה עם זה. אנחנו צריכים להגיע גם לזה וגם לזה. זה מדבר על עוצמת הכלי, יש עביות מתוך זה שכולם מנוגדים, ויש חיבור, זכות בכלי, ואז בין העביות והזכות, שם הבורא מתגלה במצב הכי גדול שיכול להיות שנקרא נרנח"י, או גמר התיקון.

אני חושב שאפשר בזה לסיים את השיעור, אני מחבק את כולכם. נתכונן, נתחבר ונתקרב לכזה חיבור בינינו שעל כל פשעים תכסה האהבה שלנו, שהיא תהייה כשמיכה שתכסה את כולנו, ותחתיה נרגיש את עצמנו "כאיש אחד בלב אחד". ואז הבורא יתגלה במלואו בקרוב, במהרה בימינו, אמן כן יהיה רצון. שלום לכולם.

(סוף השיעור)