נקודות מרכזיות משיעור צהריים – 9.1.24
כשאנחנו מורידים את הראש ונכנעים, מסכימים עם מה שאנחנו מקבלים, והבעיה שלנו היא רק להגדיל את הקבלה שתהיה גדולה יותר מהמצב הקודם - זה נקרא "לקבל עול מלכות שמיים".
תקשור את עצמך אל הבורא, לא חשוב באיזה מצב. לפעמים ניתן להבין למה הבורא נותן את המצב הזה ולפעמים לא, אבל זה לא תנאי מצידנו. תקשור את עצמך על סמךהמצב שקיבלת מלמעלה, מהבורא.
אם אנחנו מתחברים בעשירייה ומחליטים בינינו שלא חשוב אילו מצבים אנחנו עוברים, אז אנחנו לא מתנתקים אלא מחזיקים בבורא בקשר בינינו.
התלות בבורא נמשכת עד סוף התיקון, כי אנחנו כל הזמן עולים ממדרגה למדרגה, ולכן ככל שנתקדם, כך נרגיש שאנחנו תלויים בבורא יותר ויותר.
עליי לראות בנקודה השחורה את מקום החיבור שלי עם הבורא. אני מקבל את הנקודה השחורה כקדושה, כלבנה, מכיוון שדווקא מהשחרות שלה אני רואה את הרצונות האגואיסטיים שלי.
"חצות" הוא מצב שבו עלינו להבדיל בין החושך שיורד עלינו עד חצות, ומחצות והלאה אנחנו יכולים להתחיל לתקן את החושך.
"תיקון חצות" זה לקום בחצות לילה ולהתפלל לבורא שיציל אותנו מכל החושך.
לא ללכת בעקבות השכל ולא בעקבות הלב, אלא לרצות לקבל מהבורא גם את השכל וגם את הלב.
לקבל את השחרות זה אומר לא לראות במצב שום תכונות של השפעה ואהבה.
אף שאני מקבל פחות, אני מגביה את גדלות הבורא ואת מה שאני מקבל ממנו, ואז כתוצאה מכך יש לי קבלה גדולה יותר, או שלחילופין אני מקבל משהו גדול יותר בזכות גדלות הנותן.
התועלת במצב שהשכינה בעפר היא שאנחנו מרגילים את עצמנו לקבל את השכינה בחיבוק של כולנו יחד, גם כשהיא בעפר וגם כשהיא למעלה בכל הגובה. מה שחשוב הוא רק שנתקרב ונגלה את השכינה.
אם רוצים לקבל תוספת מוחין, אז המצב הקודם נפסק ובמקומו מגיע זיווג חדש.
מכיוון שמהבורא מגיעה רק תוספת על המצב הקודם, העיקרון הוא שעלינו לקבל את התוספת הזאת, את המצב הזה.
עלינו לשלם על כל הפשעים, על כל חוסר התיקון. "לשלם" זה להשלים. זאת אומרת על כל פעולה לא נכונה שאני גורם נזק, אני חייב להשלים בתיקון. כך אנחנו משלמים על הנזק שגרמנו - בתיקונים שאנחנו מבקשים מהבורא.
אנחנו לא יכולים לראות את כל החושך, אלא אנחנו מתקרבים אליו לאט לאט ומתקנים את עצמנו כדי לראות את האור דווקא על פני חושך.
כל מצב שמכוון אותנו לתיקון מתחיל מכך שנפתח לנו תמונה שחורה.
אין שום מצב שכולו מלא באור, תמיד צריכות להיות בו גם נקודות שחורות. אבל אנחנו לא צריכים לפחד מהן, אלא להבין איך לעבוד איתן. כמו בעולם שלנו, איננו יכולים לחיות רק באור או רק בחושך, אלא אנחנו צריכים את שניהם.
אם נתייחס למצב השחרות, החשוך, כמואר ובהיר מכיוון שהוא מגיע מהבורא, נקבל אותו מהבורא בתכונות הפוכות והכול יהיה טוב.
בתוספת הארה האדם מרגיש שהוא מתקרב לבורא, הוא רואה את מצבו גבוה יותר ומצדיק יותר את הבורא.
הקליפות מגיעות כדי לחנך אותנו, כדי שנתעלה למעלה מהן ונבין היטב מה קורה בדרגות הרוחניות. איננו יכולים בלי הקליפות, זה כמו קליפה על תפוח - אם נקלף את הקליפה התפוח טעים ונעים, אבל אם נקלקל את הקליפה, התפוח יתקלקל. לכן הקליפה שומרת על הפרי, שומרת על האגו שלנו, עד שנגדל ונלמד איך לעבוד נכון עם האגו.
האם פעולות האדם יכולות לפגוע בנשמה שלו? בוודאי שכן. לכן אנחנו לומדים, כדי למשוך את הבורא לעזור לנו, כדי שיפתח לנו דרך ויקדם אותנו בדרך הנכונה.
לא צריך ליפול לעולמות הבי"ע, אלא צריך לעלות נגד הדברים שמתגלים במחשבות האגואיסטיות השחורות האלה שמושכות אותנו מטה.
איך לעבוד נכון עם הנקודות השחורות? להבין שהן מגיעות מהבורא, והודות להן אפשר להאיר עליהן באור העשירייה וללכת איתן עד הסוף.
העבודה העיקרית שלנו היא להגיע לאהבה לכולם.
העיקר הוא הקשר עם הבורא, כל השאר אלה רק תוספות.
אם כולנו משתוקקים לבורא ורוצים להתחבר לפניו, לא יכול להיות שום היזק.
אין כוחות עליונים מלבד הבורא, אין עוד מלבדו. שאר הכוחות מתגלים רק כדי להכניס אותנו לבלבול. תקרא שוב את המאמר הראשון ב"שמעתי".
עליך ללמוד להתחבר עם החברים, עם הבורא ואיתי [עם הרב], זה תמיד יחזיק אותך.
כשהבורא רוצה לקרב את האדם הוא נותן לו חושך, לכן לא לראות את החושך כמצב שצריכים לברוח ממנו, אלא זה אחד המצבים שעלינו לעבור ולעבוד בתוכו כדי להגיע לאור.
"כשיש דין למטה אין דין למעלה", כל הדין נמצא למטה, בקרבה אלינו. לכן עלינו להעלות לבורא שירות ותשבחות ואז הדינים ייעלמו מהעולם.